"חייל, אתה בפלאפון?!"
-לא המפקד.
"לא פעם ראשונה שאני תופס אותך בטלפון! הזהרתי אותך שפעם הבאה אתה תענש!"
-אבל המפקד…
"שום המפקד! גש עכשיו למשרד של המ"פ!"
זה הזיכרון שלי מהיום ההוא.
היום ה-27 לטירונות שלי ליתר דיוק.
בלעתי רוק והלכתי בחשש למשרד של המ"פ. מפחד לסגור עוד שבת של טירונות.
אני עומד מחוץ למשרד ומזיע קצת מעצבנות.
הקשב המ"פ!" אני צועק מבחוץ, עומד על הקו.
אחרי כמה שניות מתוחות במיוחד הדלת נפתחת. אחרי כמה שניות היסוס אני מעז להיכנס בצעדים איטיים. החדר קצת חשוך. אני דוחף את הדלת הסגורה למחצה ורואה על הקיר הנגדי ממולי דמות נשענת עליו. זה בהחלט לא המ"פ הענק והמפחיד.
"בוא יותר קרוב" הדמות לוחשת. הקול נשי ומפתה ומבלי לחשוב הרגליים שלי צועדות כמה צעדים קדימה.
"תמתח להקשב.." היא אומרת בטון קובע.
אני זוקף את הגב כמו שצריך ומנסה להבין מה לעזאזל קורה כאן.
היא מתקרבת אליי בצעדים איטיים וסמכותיים. כשהיא כבר קרובה אליי, המנורה הקטנה במשרד מאירה אותה.
מדים צמודים להפליא ובמכופתרת שלה אני מבחין שחסרים כמה כיפתורים. מבעד למחשוף שהיא יצרה נשקפים קימורים שבהצצה מהירה נראים לי די מדהימים ובהבזק של שנייה אני קולט זוג שדיים צחורים וגדולים.
המדים מחמיאים לה מאוד, ללא ספק. בייחוד על החזה ועל הירכיים וכמובן ששלושת הארונות על הכתף מוסיפים לרושם שלה.
ואני בתור חייל חדש לא יכול להתנגד לאינסטינקט הגברי הראשוני של לדמיין אותה עירומה.
אני לא יכול להתאפק ואני מרגיש את הגבריות שלי מתקשה מולה. פאק!
"שלום" היא אומרת לי בטון מתגרה וסמכותי.
אני עדין לגמרי מבולבל.
ואז נופל לי האסימון ואני מבין.
טעיתי במשרד!
אני לא בפלוגה שלי בכלל! איזו טעות של טירון אני לא מאמין!
שמעתי שמועות על המשרד הזה. זו הפלוגה של הבנות. אותו המקום שבטיפשות גדולה הצמידו למגורי הבנים. איפה שכל חבריי לפלוגה מצמידים את המשקפות שלהם מעבר לגדר ומסתכלים על החיילות כשהן מתקלחות.
אני בולע שוב רוק מהמחשבה על כל זה כשהיא מתחילה להסתובב סביבי. כשהיא כבר מאחוריי הראש שלי ממשיך להסתובב איתה, לכיוון שלה, כמהופנט.
בלי בושה ולתדהמתי הרבה היא מפליקה לי על הטוסיק בכח ואומרת לי להסתכל רק לחזית בקול כועס.
אני מיישר מיד מבט ומתחיל לאכול סרטים. מה לעזאזל קורה כאן??? הגוף שלי מתחמם ואני מנסה להבין האם אני בחלום.
לא יכול לראות בוודאות אבל יש לי תחושה שהיא פורמת מאחוריי עוד כפתור מהחולצה שלה.
היא נעמדת מולי והפעם היא באמת מתחילה להתפשט.
"אל תזוז. בפקודה." היא קובעת.
היא פותחת את הכפתורים המועטים שנשארו וזורקת את החולצה על הריצפה. שדייה אכן גדולים ומדהימים ונתמכים בחזייה ירוקה סקסית.
היא פותחת את החגורה ואת הכפתורים במכנסיים הצמודים ומורידה אותם לאט לאט. בכוונה לייסר אותי, זה ברור לי. אבל מה קורה כאן אני עדין לא קולט.
היא רואה את הפרצוף המיוגע שלי ומצחקקת לה.
"אני אוהבת טירונים…" היא מעיפה את השיער לאחור ומצחקקת עוד.
היא מתקרבת אליי וידיה מתחילות לפרום את הכפתורים של החולצה שלי.
היא מסתכלה עליי מלמטה ומחייכת בחושניות וכוחניות שברור לשנינו שיש לה עליי.
היא יודעת שאני לחוץ מאוד.
היא מורידה לי את המכופתרת ומשאירה אותי בגופייה לבנה ודיסקית.
ואז בהפתעה גמורה היא מניחה יד נשית על הזין התפוח שלי, מלטפת אותו בעדינות מעלה ומטה מבעד למכנס שעוד רגע נקרע, פאקינג טיזינג!
"מספר אישי?" הטון שלה לועג.
״הממ.. הממ…. 8.. נראה לי ….ו…"
שוב היא מגחכת מולי.
ואז היא אוחזת בו חזק. חזק כל כך שזה גורם לי להתפתל ומפי בורחת גניחה עוד לפני שאני קולט בכלל.
*אמרתי לא לזוז!* היא מרימה פתאום את הטון.
היא מפליקה לי שוב, הפעם הישר לשם. גורמת לי להתפתל ולחנוק את היבבה שלי.
היא מסתכלת עליי במבט אחרון ואז מסתערת עליי, היא פחות או יותר תולשת ממני את החולצה ומורה לי להוריד את הנעליים והמכנסיים בסרבול מסויים כשהיא מנשקת ונושכת את פלג הגוף העליון שלי, הצוואר והלסת, משאירה אותי בסופו של דבר בבוקסר שחור צמוד ודיסקית בלבד.
היא הולכת צעד אחורה, מביטה בי מתנשפת. אנחנו עומדים שם ככה, אני בבוקסר והיא בתחתון אפור מגרה מתחרה.
שני חיילים. קצינה וטירון.
עוברת לי מחשבה בראש כמה מצחיק שהגוף שלי גדול משלה בהמון ובכל זאת אני כפוף לפקודות שלה באופן מוחלט.
"הרבה זמן לא ראיתי בית.." היא מדברת שוב, שוברת את השתיקה. "והאמת שמאז שהתגייסת אני עוקבת אחריך.." העיניים שלה חומדות, רעבות. היא הולכת לה באדישות לשולחן שלה ונשכבת עליו ברגליים פשוקות.
בשלב הזה הלב שלי כבר עושה צניחה חופשית והזין מרגיש כמו יום העצמאות שנייה לפני הזיקוקים.
היא מסמנת לי עם האצבעות לגשת אליה. "אני רוצה שתזיין אותי." אני עוצר את הנשימה. לא זז. "בפקודה!" היא מוסיפה בתקיפות.
אני ניגש אליה, כבר משוגע לגמרי. קצינה או לא קצינה אני רק חייל והיא חתיכת אישה לוהטת. לא יכול להתאפק שנייה נוספת. מוקף בבנים חרמנים ומעצבנים כל היום. אני מוכרח להיזכר במגע הנשי המפנק והממכר!
אני נשכב מעליה. שוכח לחלוטין את הסיטואציה, את המקום בו אני נמצא ומנשק אותה בלהט. לשונותינו מסתרבלות זו בזו בטירוף.
בלי להפסיק השחלתי אצבעות לתוך התחתון הקטן שלה והתחלתי לקדוח בתוכה. פנימה והחוצה בקצב מענג. הרגשתי אותה בפה שלי מתמכרת ומבליעה קולות. אני קורע לה את התחתון היקר מבלי לחשוב ורוצה מיד לרדת לכיוון הר הגעש שבין רגליה. אבל היא עוצרת אותי. אומרת שהיא רוצה שקודם אסתכל עליה, אז אני מוריד לה את החזייה בעדינות ונעמד בצד השולחן להתבונן בה.
עיניי בוחנות אותה מכף רגל ועד ראש והיא מחייכת בביטחון. יודעת ללא ספק שאני אוהב את מה שאני רואה. יודעת מה ההשפעה שלה על גברים. אין לי ספק שאני לא הראשון שהיא מכניסה למשרד שלה. אולי אפילו היא לא מסתפקת רק בגברים ומידי פעם הבנות שתחת פיקודה צריכות לעשות טובה למפקדת שלהן כשהיא צריכה את זה… המממ…
הגוף המדהים שלה קשה לעיכול. הוא עונה להגדרה של שלימות, עור חלק, שדיים גדולים ופיטמות זקורות בהתגרות. הרגליים הארוכות, המותניים הצרות והבטן היפיפייה, כל אלו גורמים לי לשקוע ברקיעים עליונים.
"תוריד את הבוקסר". היא מורה ולוקח לי רגע לצאת מהשוק ולהבין מה היא רוצה.
לאט אני מוריד את הבוקסר. מראה לה כל מה שהיא רוצה, היא מסתכלת על האיבר שלי, גדול ועבה. קשה כל כך מהמראה המדהים שלפניי.
היא אומרת לי לעלות שוב מעליה. מרפקיה מקופלים תחתיה כך שהגב לא נוגע בשולחן ורגליה מפושקות לצדדים.
"תכניס אותו לתוכי. לאט לאט. אני רוצה לראות את זה".
נענה לבקשה ביותר משמחה.
מסתדר מעליה, שם ידיים על הירכיים הנעימות שלה ומקרב את אגני לשלה.
ברגע מדהים ומשכר, אני מכניס את עצמי לתוכה.
היא מתסכלת על הכיפה הנפוחה שלי נדחקת בין שפתי הכוס שלה. אחרי רגע היא עוצמת את עיניה ומשחררת אנחה ארוכה ועמוקה.
"תמשיך" היא מסננת מבין שיניים חשוקות מעונג.
הזין שלי נדחף פנימה והחוצה ומרחיב אותה בגודלו. אני ממש יכול להרגיש את ההתנגדות של הדפנות. זו הרגשה מדהימה!
אנחנו מסתכלים שנינו כשכל אורך האיבר החביב עליי בגופי נכנס לאט לתוכה וממלא אותה למטה בעונג. אני מרגיש את הרטיבות נספגת על האיבר שלי בתוכה. עכשיו היא נשכבת חזרה על השולחן ושמה ידיים לאחור על הקיר לתמוך בעצמה.
"עכשיו מהר וחזק חייל. תביא אותי לאורגמה!"
במילים אלו אני מעלה הילוך, מתחיל לחדור ולצאת מתוכה. מגביר קצב לאט לאט.
הגניחות שלנו ממלאות את החדר יותר ויותר וכל הפלוגה שומעת בטח. אני מדמיין חיילים וחיילות מתקרבים ומציצים בין החלונות לראות טוראי צעיר ושרירי דופק את הקצינה שלהם בקצב מסחרר. אבל ממש לא אכפת לי.
הקצינה צועקת מתחתיי מעונג בלי לפחד וזה מזרים בדם שלי אדרנלין וטירוף שמתבטא בנעיצות החזקות יותר ויותר שאני נועץ בה.
אני מרגיש שאני עוד שנייה כבר לא יכול יותר אבל כשאני מביט בה אני רואה שהיא כבר ממש על הסף, אני חושב שנייה על האימון שהיה אתמול כדי להתאפק, ברגע שאני מרגיש שהיא נעצרת מתזוזה והשרירים שלה מתכווצים סביבי אני מבין שהיא גומרת. אני ממשיך בשלי, מצייר מעגלים עם האגודל על הדגדגן שלה ואגדול אחר מלטף את החור האחורי שלה. הזרמים שעוברים לה בגוף מרעידים אותה ואני כבר לא יכול לכבוש את עצמי ומתפוצץ בתוכה.
רק אחרי דקה ארוכה שאנחנו מתנשמים ומתנשפים, חוזרים לעצמנו, אני יוצא מתוכה.
פאק. זה היה מטורף! חוויה בלתי נשכחת.
כשסיימנו היא אומרת לי לחזור לפלוגה שלי ושאם אהיה חייל טוב עוד נתראה.
חזרתי למפקד שלי מחוייך ואני בטוח שהוא ידע בדיוק למה.
אחלה סיפור תודה רבה
סיפור חביב,נמהר מדי,חסר רקע מהימן שמאפשר הזדהות אותנטית עם הסיפור.
סיפור אירוטי אמיתי מחייב קו עלילתי רציף ואמין שלתוכו יוצקים סצינות סקס כאלה ואחרות.
קפיצה ישירה למים עמוקים זה כמו להתחיל סרט מהאמצע.
אני מסכימה עם ההערה שלך אבל לא מסכימה שזה המקרה של הסיפור.
הרקע מובא בשורות הראשונות וממשיך להינתן בנגיעות לאורך הסיפור.
באשר לאמירה כי "סיפור ארוטי אמיתי מחייב קו עלילתי אמין"- אמין אינו אומר בהכרח מציאותי.
אמנם הנכתב צריך להישמע הגיוני כדי להכניס את הקורא אל עולם הפנטזיות בקלות, אך עולם הפנטזיות באשר הוא- לגמרי מדומיין.
לא מחייב אמינות או מציאות אמיתית. בדיוק להפך, כל היופי בסיפורים ארוטיים- עולם הדמיון האינסופי.
סאן.
סיפור סקסי!!
כתיבה מעולה ומגרה… קראתי שוב ושוב
תמשיכי להעלות סיפורים!
תודה רבה, טוב לשמוע! אל דאגה, אעלה עוד…