ישבתי ברכבת בדרך חזרה מהעבודה וקראתי ספר.
שתי תחנות אחרי זו שעליתי בה התיישבה בספסל מולי בחורה. הצצתי מעבר לדפי הספר לראות מי זו, אני תמיד מסתכל מי מתיישב מולי. פעם זה חרדי, פעם אישה שמדברת בקולי קולות לתוך הטלפון שלה ורוב הפעמים זה חייל.
הפעם זו הייתה היא. יפיפייה. המבט המהיר שנתתי בה לפני שהורדתי את העיניים חזרה הספיק לי כדי לקלוט כמה שהיא יפה. הזמן הזה גם הספיק בשבילה לראות שאני מביט בה, היא החזירה לי חיוך מבויש ואז קלטתי משהו בהבעת הפנים שלה משתנה. משהו מהיר. סקרנות? לא. תמיהה? יותר הפתעה.
המשכתי לקרוא ומדי פעם ניסיתי להגניב מבט, בכל פעם קלטתי שהיא מסתכלת עלי חזרה במבט חודר.
אחרי רבע שעה של חילופים היא שברה את השתיקה.
"סליחה, קוראים לך במקרה יואב?"
הרמתי את הראש מהספר מבולבל.
"מה?"
"קוראים לך במקרה יואב?"
"כן. אנחנו מכירים?"
היא היססה לרגע לפני שענתה. פתאום הבחנתי שהיא כולה מסמיקה.
"היינו ביחד בצבא, הייתי הפקידה של גרשון."
ואז נזכרתי.
"נוגה?"
"בדיוק."
"איזה צחוקים. איך זיהית אותי?"
ושוב היא הסמיקה.
"לא יודעת, זכרתי."
נוגה, הפקידה של גרשון המפקד שלי. הפקידה היפיפייה. כמה רכילות הייתה רצה עליה בצוות, אני אישית משום מה לא הייתי אף פעם מעוניין משתי סיבות, האחת, הייתי קצין ביחידה וזה לא היה ראוי והשניה, כל התקופה שהיינו יחד בצבא הייתי מאוהב במישהי אחרת שלא שמה עלי, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת.
אבל כן הייתי מקשקש עם נוגה שהייתה מאד חמודה. בתור בחור צעיר היו לי הרבה תאוריות על איך העולם עובד ותמיד הפתיע אותי שהיא מאד אינטליגנטית בשביל פקידה, היום אני מתבייש שאפילו חשבתי ככה אבל זה היה אז.
קשקשנו ברכבת על חברים מהצבא, מי שמר על קשר עם מי, מה קרה לכל אחד.
"אתה הייתה אז מאוהב בלימור לא?" היא שאלה.
עכשיו תורי היה להסמיק.
"כן, איזו תקופה נוראית זו הייתה בשבילי. איך ידעת?"
"כולם ידעו. קצת ריחמנו עליך, על איך שקרקרת סביבה שנה שלמה."
"וואי, לא ידעתי שזה היה כל ברור…"
"אויש זה היה חמוד, כל הזמן חשבתי, אם רק החבר שלי היה מתנהג אלי כמו שאתה חיזרת אחרי לימור…"
"החבר… אני זוכר, הוא היה מנייאק כזה, אני זוכר איך היית מתלוננת כל הזמן."
"נכון וכל הזמן אמרת לי להיפרד ממנו ולמצוא מישהו נחמד."
החבר של נוגה, אילו סיפורים היו עליו. היו אפילו שמועות שהוא היה מכה אותה. השתדלתי לא להתעסק יותר מדי ברכילות הזו אבל החיילים ביחידה דיברו ואני הקשבתי, ניסיתי להחזיר לה עצה טובה בשיחות הקטנות שהיו לנו אבל עד כמה שידוע לי זה לא עזר.
"נפרדת ממנו בסוף?" שאלתי בחיוך.
"בסוף." היא החזירה לי חיוך.
"ומה איתך היום?"
היא סיפרה לי שהיא עורכת דין, היא לא אמרה את זה אבל בין השורות נשמע שהיא די מצליחה.
"לפני חודש התגרשתי מבעלי." היא אמרה.
"אני מצטער לשמוע." אמרתי.
"אין צורך. זה היה הדבר הנכון, במיוחד ש…" והיא עצרה.
"מה?"
"לא משנה. בקיצור יש לי ילדה קטנה בת 4 וזהו." היא סיימה, "ואתה? נשוי? ילדים?"
"לא. גם אני נפרדתי ממישהי לפני חודשיים, היינו אמורים להתחתן אבל בסוף לא הסתדר" לא היה לי חשק להיכנס לנושא.
היא הרגישה שזו כנראה נקודה רגישה ולא שאלה יותר כלום.
הרכבת בדיוק עצרה בתחנה שלי, היא קמה לפניי, עמדה מולי ורק אז שמתי לב שוב לכמה היא מרשימה. היו לה פנים יפייפיות, עדינות עם נמשים קטנים, עיניים ירוקות בוהקות ושיער בצבע דבש ארוך שאסוף בצמה (נזכרתי שהיא תמיד הייתה עם צמה, אני לא זוכר אותה אף פעם בלי). היא הייתה גבוהה ורזה אבל חטובה מאד עם חזה זקור ועומד. לראות אותה ככה העביר בי צמרמורת, לא פגשתי הרבה נשים יפות כמוה בחיי ורק עכשיו שמתי לב לזה. איך לא התאהבתי בה בתקופת הצבא? הרי היתה לי אז את הנטייה להתאהב בכל בחורה חמודה שחייכה אלי.
"זו התחנה שלי." היא אמרה.
"גם שלי!" נזכרתי שאני צריך לקום גם כן.
"איזה צחוקים." היא אמרה ברצינות.
ירדנו מהרכבת, יצאנו מהתחנה ונתתי לה חיבוק ונשיקה על הלחי.
"אולי ניפגש שוב מחר…" אמרתי לה.
"אולי." היא אמרה.
הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון החנייה היכן שהשארתי את הרכב שלי, פתאום שמעתי:
"בא לך אולי ללכת לשתות קפה ולהמשיך לקשקש?"
לא ידעתי מה זה אבל הלב שלי דפק קצת. כנראה שהדי.אנ.איי של גיל 20 חזר לתפקד והתאהבתי ביצור היפייפה הזה בכלום זמן.
עשרים דקות אחר כך ישבנו בבית קפה קטן לא רחוק מתחנת הרכבת. הוא היה יחסית ריק ושקט. המלצר הניח את כוסות הקפה שהזמנו על השולחן והלך, עד אז היא כמעט לא אמרה כלום מרגע שהחלטנו לשבת ביחד עוד קצת.
התחלתי להיבהל שאולי זה היה משהו רגעי ופתאום היא יושבת איתי פה ואין לה יותר מה להגיד והנה היא תגיד שלום ותעלם.
"אני יכולה להיות איתך כנה?" היא שברה את השתיקה.
"ברור."
"לא, באמת כנה, זה יכול קצת להביך אותך." היא כמעט לחשה.
"להביך אותי?" היא נראתה הנבוכה, לא הבנתי על מה היא מדברת "אני אקח את הסיכון" אמרתי בבדיחות דעת, אבל היא הייתה מאד רצינית.
"אוקיי." היא נשמה נשימה עמוקה אבל לקח לה מה שנראה לי כמו נצח להוציא את המשפט הבא "החבר הזה שלי? הבן זונה?"
"כן…" היא פתאום נשמעה קצת אחרת, יותר בטוחה בעצמה. שלמה.
"התחלנו לצאת שהייתי בת 16 והוא היה בן 18, כבר חייל. חתיך בטירוף, קרבי, שרירי, הייתי מאוהבת מעל הראש. מאד מהר הסתבר לי שהוא חרא של בן אדם. אבל ממש, בטח שמעת שהוא היה מכה אותי."
"שמעתי שמועות".
"אז הוא לא באמת היכה אותי אבל הוא בהחלט היה עצבני ולא היה חוסך בכוח איתי. למשל אם היינו יוצאים ואיזה מישהו היה מסתכל עלי הוא היה במקום קם ולוקח אותי בכוח, הוא היה מתעלל בי מילולית ורגשית."
"חרא." לא ידעתי מה להגיב לפתיחות הזו, גם לא הבנתי מה זה קשור לשיחה הנעימה שהייתה לנו עד עכשיו.
"הייתי איתו 4 שנים" היא הביטה לי ישר בעיניים. "אתה יודע למה?"
שקשתי בראשי.
"בגלל הזין שלו." היא אמרה את זה ישר, נקי וברור. כאילו זה הדבר הכי טבעי.
"אוקיי…" עכשיו באמת לא ידעתי מה להגיד.
"היה לו זין ענק. מפלצתי והוא ידע מה לעשות איתו. מהפעם הראשונה ששכבנו חוויתי אורגזמה מטורפת, משהו לא מהעולם הזה, לילדה בת 16 זו חוויה מכוננת, והתמכרתי. מתי שרק היה אפשר רציתי את הזין הזה בתוכי. הוא היה מתעלל בי ואני הייתי מזיינת אותו ואז מוצצת לו עד שנעמד שוב, ומזיינת אותו עוד פעם. שעות. הוא היה מותש ואני הייתי מרימה את הזין המדהים הזה עוד פעם ורוכבת עליו בפראות. הוא היה דוחף אותי בכוח וצועק עלי ואני מגישה לו את הכוס שלי לעוד סיבוב."
היא דיברה בלחש, ישר אלי אבל לי זה נשמע כמו צעקה. זה היה מהפנט, התיאור היה מפחיד ומדליק באותו זמן.
"ואז יום אחד, 3 שנים לתוך מערכת היחסים שלנו, פתאום הוא נכנס אלי ולא הרגשתי כלום. רציתי לבכות, ניסיתי עוד פעם ועוד פעם לזיין אותו אבל שום דבר, שום אורגזמה. זה היה כמו מקל קר שנכנס לי פנימה ולא עושה כלום ויותר גרוע מזה, גם לבד לא הצלחתי לגמור. שום דבר. אתה יודע מתי כל זה התחיל?"
"לא." המילים בקושי יצאו לי מהפה. הייתי משותק.
"ביום שפגשתי אותך."
הפה שלי היה יבש. לקחתי שלוק מכוס המים שהייתה מונחת מולי, רק אחרי שהנחתי אותה הבנתי כמה פתטי זה היה לעשות את זה באותו רגע.
אבל היא לא אבדה ריכוז.
"אז לא ידעתי להגדיר את זה, אבל אני חושבת שיש בינינו משהו כימי, הרגשתי את זה בפעם הראשונה שראיתי אותך אבל הייתי צעירה מדי וטיפשה מדי בכדי להבין. לאט לאט התחלת לחדור לי למחשבות. בהתחלה זה היה תמים, הייתי מפנטזת איך אנחנו יוצאים לשתות קפה ביחד, בדיוק כמו עכשיו ואז אחרי כמה זמן פתאום בסוף היית החמוד הזה ונישקת אותי ולא עבר זמן וגם ליטופים עדינים נכנסו ואז היד שלך אל בין הרגליים ומתחת לחולצה ו…" היא איבדה נשימה לרגע.
משום מה המלצר הביא רק כוס מים אחת. היא הרימה אותה ולגמה שלוק קטן בעדינות, מסתכלת ישירות לתוך העיניים שלי, הסתכלתי על השפתיים שלה עוטפות את שולי הכוס ורק רציתי לנשק אותן.
היא הניחה את הכוס.
"חודשיים אחרי שהכרתי אותך איבדתי כל יכולת לגמור, אוננתי פעם ראשונה שאתה מככב בפנטזיה. דמיינתי אותי מוצצת לך, רוכבת עליך, אותך יורד לי ומוצץ לי את השדיים. דמיינתי אותנו ערומים ומזיעים, גוף אחד מחולק לשניים. עד היום אני זוכרת את הפעם הזו. גמרתי כאילו זו הפעם הראשונה שלי. התפוצצתי. מאז כל פעם שאוננתי אתה היית שם וזה תמיד היה מדהים. לא יכולתי להסביר מה היה בך שגרם לכל המיצים שלי לרתוח ולגעוש."
עמד לי כל כך חזק, חשבתי שאני אתפוצץ עכשיו. איך פספסתי את כל זה בתקופה ההיא? היא מעולם לא הראתה בי שום עניין.
"ואז יום אחד בזמן שהחבר הזה שלי זיין אותי ואני שוכבת שם ולא מרגישה כלום, התחלתי לדמיין שזה אתה. שזה לא החרא הקטן הזה שדוחף את הזין שלו לתוכי – אלא אתה. תוך שנייה גמרתי ובכל הפעמים הבאות תמיד דמיינתי אותך. תמיד דמיינתי שזה אתה שאני מרגישה בתוכי. שזה הזרע החם שלך שזורם לתוכי, בכוס, בפה, על כל הגוף ותמיד האורגזמה הייתה מטורפת."
בפעם הראשונה היא שברה את הריכוז שלה מאז שהתחילה לספר, היא נשענה אחורה ובחנה את פניי לראות איך אני מגיב. אחרי שראתה שאין סיכוי שאני בכלל מסוגל להגות איזה משפט היא חייכה אלי חיוך מבויש.
"כל הזמן הזה ראיתי כמה אתה מאוהב בלימור ולי היה טוב עם הזין של החבר שלי. לא היה לי אומץ לעשות שינוי ואז אחרי כמה חודשים השתחררתי, יצאתי לטיול אחרי צבא וזהו, לא ראיתי אותך יותר. אחרי כמה זמן גם נפרדתי מהבן זונה. כל מי שיצאתי איתו אחרי זה, כל מי ששכבתי איתו מאז, כל מי שזיינתי, לא הצלחתי לגמור אם לא דמיינתי אותך. היו לי חברים שאהבתי מאד אבל סיפוק לא הגיע אם לא נכנסת איתנו למיטה."
פתאום שמתי לב שלאט לאט היא התקרבה אלי תוך כדי שהיא מספרת את הסיפור. בשלב הזה היא כבר הייתה ממש צמודה אלי. יושבת סנטימטרים ספורים ממני, הפנים שלה ממש ממולי, הרגשתי את הנשימות שלה על פני והריח שלה היה מטריף.
"הסיבה שבגללה נפרדתי מבעלי לשעבר היא כי אחרי קצת בעיות שהיו לנו החלטנו ללכת לטיפול. שם, ברגע של חולשה סיפרתי עליך ומה אתה עושה בשבילי בחדר המיטות. אף פעם לא סיפרתי לאף אחד על זה. לאף אחד. והנה שם סיפרתי ובעלי לא היה יכול להתמודד עם זה אז הוא עזב."
"אני… אני מצטער…" התחלתי לגמגם.
"אל תדבר שטויות." היא ניחמה אותי בעדינות "זה לא באמת היה קשור אליך".
עכשיו הרגשתי את היד שלה על הזרוע שלי, היא הניחה אותה בעדינות אבל התחילה ללטף, לאט.
"ואז ראיתי אותך היום ברכבת. ככה. אחרי כל כך הרבה שנים. אתה מתאר לעצמך איך מיד נהייתי רטובה למטה?"
הנהנתי כאילו זה באמת משהו שחשבתי עליו.
"רק המגע הזה עכשיו ביד שלך ואני מרגישה שאני הולכת לחוות אורגזמה. מה זה? זה הגיוני?" היא שאלה, אבל זה נשמע רטורי.
הייתי כל כך שקוע בעיניים שלה, שלא שמתי לב שהיד שלה כבר לא מלטפת את היד שלי, אלא מטפסת במעלה הירכיים שלי.
היא הביטה בי כל כך באינטנסיביות ואז ברכות היא דחפה את הלשון שלה לתוך הפה שלי. עצמתי עיניים וניסיתי להתרכז בנשיקה אבל זה היה קשה כי היד שלה הייתה על הזין שלי. היא לטפה מבעד לג'ינס את הזיקפה שלי ולאט לאט הגבירה קצב. היא עשתה את זה בעדינות אך בנחישות ולא עבר הרבה זמן (למרות שזה הרגיש לי כמו נצח) וגמרתי. היא לא הוציאה את הלשון שלה ממני עד שהרגישה שכל הגוף שלי רועד מהגמירה. הפנים שלה היו מאד קרובים לשלי והיא הביטה לי ישר בעיניים. היא דחפה את האצבעות שלה לתוך הג'ינס והתחתונים שלי במהירות והוציאה אצבע מלאה שפיך אותה היא הכניסה לפה ומצצה במשך זמן ארוך כמו סוכריה .
היא נשמה בכבדות.
"גמרתי. גמרתי כמו שלא גמרתי כבר שנים." היא אמרה בקושי.
לא הבנתי בכלל מה קורה סביבי.
היא רכנה לאוזן שלי ולחשה "אני רוצה אותך עכשיו. הדירה שלי ריקה, בוא אלי שאני אוכל לזיין אותך."
ואני רק יכולתי ללחוש "אוקיי…"
נסענו ברכב שלי. כל הדרך היא הסתכלה דרך החלון עם חיוך על הפנים.
נכנסו למעלית של הבניין שלה, היא נצמדה לקיר מולי והסתכלה לי ישר בעיניים. חייכתי חיוך מבויש, היא התקרבה אלי, פתחה לי את החגורה של הג'ינס ותחבה את היד פנימה בלי להסיר את המבט שלה ממני. לא לקח זמן והוא עמד, הדלת של המעלית נפתחה.
היא הציצה החוצה לראות שאין אף אחד ומשכה אותי מהזין לכיוון הדירה שלה, לא מפסיקה ללטף.
"אל תגמור עדיין" היא אמרה.
נכנסנו לדירה, היא מיד הורידה לי את המכנסיים והתחתונים ודחפה אותי לספה שלה.
"אל תגמור עדיין" היא חזרה על המשפט, הפעם ביותר אסרטיביות.
היא הורידה את החולצה והמכנסיים, נשארת רק עם חזיה שחורה ותחתוני חוטיני שחורים. היה לה גוף מושלם. אין ספק של מישהי שמתאמנת ושומרת עליו. היו לה סימני שרירים, בטן עם קוביות עדינות וידיים חטובות. לא ראיתי את הישבן אבל הייתי בטוח שהוא מוצק ושרירי גם כן.
היא לקחה את היד שלי והעבירה אותה מלמעלה למטה עד לבין הרגליים שלה.
"אל תגמור עדיין". שוב היא אמרה.
ניסיתי להתחיל לשחק לה עם האצבע על הדגדגן אבל היא משכה את היד שלי ופרסה את שתי הידיים שלי על צדי הספה. היא קרעה את התחתונים שלה, זרקה אותם על הרצפה ובלי התראה מוקדמת התיישבה לי על הזין.
"אל תגמור עדיין".
היא התחילה לרכב עלי, מניעה את האגן שלה בחן וברכות שלא הרגשתי מעולם, כל תנועה שלה העבירה זרם חשמלי במעלה הזין שלי, הרגשתי שאף פעם הוא לא עמד לי כמו שהוא הזדקר עכשיו בתוכה.
"אל תגמור עדיין" היא לחשה בעיניים עצומות.
ניסיתי לשלוח ידיים לחזה שלה שעדיין היה כלוא בתוך החזייה אבל אפילו עם עניים עצומות היא הרגישה ומיד דחפה את הידיים שלי חזרה למקום. ניסיתי להזיז את האגן שלי קצת אבל היא תפסה אותו בשתי הידיים, מודיעה לי סופית בלי מילים, זה לא המשחק שלך, זה המשחק שלי ואסור לך לזוז.
אז התמסרתי. ולא זזתי. והיא רכבה עלי.
"אל תגמור עדיין" המנטרה התחילה לעבוד כנראה, כמעט כוח הפינוטי כי בכל סיטואציה אחרת הייתי כבר גומר. אני מכיר את עצמי.
ואז בלי התראה מוקדמת היא התפוצצה. זו הייתה אורגזמה שכילתה את כולה. חשבתי שהיא עומדת להתעלף, כל הגוף שלה איבד שליטה, לקח לה כמה שניות להרגע, עדיין יושבת על הזין שלי עם עיניים עצומות וחיוך עצום.
היא קמה בבת אחת ממני ונעלמה מהסלון, שמעתי את המים במקלחת נדלקים ואותה מתקלחת.
ככה ישבתי בלי לזוז, זין זקור, ידיים לצדדים, עד שהיא סגרה את ברז המים. אחרי עוד כמה שניות היא יצאה מהחדר ערומה לגמרי. רק המראה הזה היה אמור בשלב הזה לגרום לי לגמור אבל משהו בראש עדיין הדהד "אל תגמור עדיין".
היא נעמדה שוב מעלי, התכופפה לכיוון הזין שלי ושהפה שלה היה ממש מעל שלי היא לחשה: "אתה יכול לגמור" ועטפה את כולו עם השפתיים.
באותו רגע התפוצצתי. הכל עף לה לתוך הפה והיא עמדה שם ללא תנועה וקיבלה הכל. כשהזין שלי נרגע לגמרי היא התרוממה, אספה את התחתונים והמכנסיים שלי והגישה לי.
"אתה יכול ללכת" היא אמרה.
התלבשתי בשקט כשהיא עומדת ערומה ומתבוננת בי עם חיוך.
סיימתי והתקרבתי לדלת.
"את… את רוצה להיפגש מתישהו עוד פעם?"
"15 שנה חיכיתי לך, אתה חושב שאני אתן לך ללכת כל כך מהר?" היא אמרה.
חייכתי אליה ויצאתי מהדירה. נכנסתי לאוטו ונסעתי הביתה.
כל הדרך היד שלי הייתה בתוך המכנסיים, אוננתי בטירוף, גמרתי עוד 3 פעמים באותו הערב.
רק שנכנסתי למיטה הבנתי שאפילו לא החלפנו מספרי טלפון.
יותר מתאים אם הי הייתה נותנת לו לגמור בתוכה זה גם יותר מחרמן לטעמי…
הכתיבה זורמת, התיאורים טובים. עד כאן החלק הטוב… אבל לצערי הבניה של הסיפור מהירה מדי ולא אמינה, מה שמקשה עלי לפחות להתחבר לעלילה.
כאילו, בחורה שחשבה על בחור כל כך הרבה שנים יושבת איתו בקפה ואומרת לו בנון שלנטיות כמה היא רוצה למצוץ לו ולהרגיש את הזין שלו בתוכה?! לא רק זה, אלא היא גם מאוננת לו במסעדה בפגישתם הראשונה ואז מכניסה את היד למכנסיים, מוציאה ומלקקת לו את הזרע?! קאם און !!!
איפה הרוך, איפה הרומנטיות לכאורה שמתבקשת בסיטואציות כאלו, ישר סקס?! בום טראח משגל, "תגמור לי עכשיו בפה…"
אחי, אפשר לבנות פה סיפור הרבה יותר אמין עם אותה עלילה… יש פה פוטנציאל, המימוש בינוני.
מחילה כמובן, לא הייתי טורח אם לא הייתי רואה את הפוטנציאל
למה לי זה אף פעם לא קורה ))-:
אתה לא הולך עם הבנות הנכונות…
מצויין.
חייב המשך, פעם הבאה תיהיה אתה השולט, תנצל את העובדה שהיא חייבת את הזין שלך, תבקר גם בחורים אחרים, תצליף, תכבןד אןתה.
תתחלפו בתפקיד השולט כל פגישה.
הזה ספנתניות אחר 18 שנה
ואווווווווו אדירררררררר חייב המשך חייב מר מספר סיפורים קדימה חלק ב' חובה
מחרמן
אחד הטובים. האצבע עדיין בפנים
איפה הויברטור??
במקום לקרןא בואי לדבר האמיתי