שונא זוג אס

תומר לא היה מהמר כפייתי, אבל הוא ידע את המשחק. הוא לא היה גאון, אבל הכיר את השולחן – תנועות קטנות של היריבים, מבטים חמקמקים, זיעה על המצח. הוא תמיד ידע מתי לסגת. אבל בלילה ההוא, הוא היה עיוור. הוא חשב שהוא רואה הכל, אבל לא ראה כלום.

ההזמנה הגיעה בהודעה קצרה, חדה כמו סכין:
"טורניר סגור. 50K כניסה. שחקנים רציניים. אתה בפנים?"
השולח היה טל ברגמן, חבר ילדות שהפך לעסקן מפוקפק, עם מכוניות כהות ועורכי דין שקטים מדי. תומר לא היסס. הוא לקח הלוואה ממקורות ששמותיהם נלחשים בזהירות – כסף שחור, מסוכן – והגיע.
הווילה הייתה כמו מתוך חלום אפל: תאורה רכה, ריהוט יוקרתי קר, ריח של כסף ופחד. ובמרכז החדר – היא. היא לא הציגה את עצמה, ולא היה צורך. שיער חום כהה, גולש בגלים עד המותניים, שמלה אדומה צמודה כמו עור שני, מחשוף עמוק שחשף ציצי מלא, עגול, עם פטמות שנראו דרך הבד הדק. שפתיה היו מלאות, בצורת חצי שאלה, ועיניה החומות היו כמו מלכודת – עמוקות, מסוכנות. היא ישבה צמודה לאילן, שחקן שקט עם כובע בייסבול כהה, מבט קר ותנועות מדודות כמו של טורף.
תומר לא הצליח להוריד ממנה את העיניים. החזה שלה עלה וירד עם כל נשימה, הציצי שלה מתח את השמלה, והירכיים החלקות שלה נחשפו כששינתה תנוחה. היא חייכה אליו, חיוך איטי, כמעט מרושע, כאילו ידעה משהו שהוא לא.

המשחק היה עם עליות ונפילות, תומר נאלץ לקחת עוד 50 אלף כדי להישאר בטורניר כשהוא יודע שמכאן אין דרך חזרה.

חמישה שחקנים סביב השולחן. תומר קיבל:
♠A ♦A – זוג אסים. יד חלומית.
הוא פתח ברייז גבוה, בטוח בעצמו. אילן השווה בלי להניד עפעף. מולי, שחקן כבד עם זיעה על המצח, גם נכנס.
הפלופ נפתח:
♣A ♥A ♥Q
רביעיית אסים. תומר הרגיש את הדם דופק לו ברקות. הוא בלתי מנוצח. כמעט. הוא הציץ לאילן, אבל עיניו חמקו שוב אליה. היא נשענה קדימה, הציצי שלה כמעט נשפך מהשמלה, והחיוך שלה הפך את הנשימה שלו לכבדה. הוא הימר חזק. כולם השוו.
הטרן: ♦Q
הלוח: ♣A ♥A ♥Q ♦Q.
מישהו יכול להחזיק פוקר מלכות – לא נורא. תומר עדיין מוביל. הוא ניסה להתרכז, אבל היא הזיזה את השיער לאחור, כתפיה החשופות נמתחו, והציצי שלה התרומם. הוא הימר שוב, כולם המשיכו.
הריבר: ♥10
תומר הרגיש את הרגע. הוא הלך אול-אין. אילן חשב לרגע, ואז השווה. מולי הסתכל, זיעה נטפה ממנו, ואחרי שניות ארוכות – גם הוא השווה.
המתח סביב השולחן היה בשיאו.
תומר חשף: ♠A ♦A – רביעיית אסים.
מולי הראה: ♠Q ♣Q – פוקר מלכות, ואז זרק את הקלפים בתסכול, לוחש: "משהו פה מסריח…"
ואז אילן. הוא הסתכל על תומר, חייך חיוך קר, ואמר: "אמרתי לך – תסתכל על הקלפים, לא עליה." הוא חשף: ♥K ♥J.
הריבר השלים: ♥10 ♥J ♥Q ♥K ♥A – רויאל פלאש.
היא ליטפה את כתפו של אילן, חייכה לתומר כאילו ידעה מההתחלה איך זה ייגמר. תומר לחש לעצמו: "אני שונא זוג אס."

תומר חזר הביתה שבור. הרחוב היה חשוך, הדלתות סגורות, והפחד שלו היה הדבר היחיד שנותר פתוח. הוא פתח את דלת הבית בשקט. הסלון היה דומם. ואז, מהאור הקלוש במטבח, היא יצאה.
נועה. אשתו.
היא לא הייתה סתם יפה – היא הייתה מהפנטת. שיער חום ארוך, גולש בגלים עד אמצע הגב, עיניים ירוקות זוהרות שגרמו לך לרצות להיות גבר טוב יותר. גופה היה חטוב, עם חזה גדול ומוצק, ציצי עגול שנמתח כנגד הגופייה הלבנה הדקה שהיא לבשה, פטמות ורודות כהות נראו דרך הבד. המותניים שלה היו צרים, הירכיים מעוגלות, והרגליים הארוכות שלה נראו מדהים במכנסוני הבד הקצרים. עורה היה חלק, עם ריח קל של וניל וקפה שגרם לזין של תומר לפעום, אפילו עכשיו.
"מה קורה איתך?" היא שאלה, קולה רך אבל מודאג.
הוא שתק.
היא לא ידעה שהוא הפסיד 100 אלף שקל. לא ידעה שהחוב, לפי טל, יוכפל כל שבוע, ושאם לא – המשפחה שלהם בסכנה. הוא לא ידע איך לספר לה, במיוחד כשכבר היו שקועים בחובות – משכנתא, הלוואות בנק, המעון של הילד ועכשיו זה.
למחרת בצהריים, טל הגיע. רכב שחור, ללא חיוך. הוא לא היה צריך לאיים. המילים שלו היו מספיקות.
"אתה יודע מה זה אומר," הוא אמר. "החוב שלך – 100 אלף. וזה יגדל כל יום. אבל אני נותן לך דרך לצאת. תשלח את אשתך אליי כל שבוע, והחוב קפוא. היא תשלם בשבילך, עד שתביא את הכסף."
תומר התחנן. "טל, תעשה טובה… הייתי בטוח שאני לוקח. תן לי זמן, אני אחזיר!"
טל הביט בו, ואז סובב את ראשו לעבר הסלון. נועה עמדה שם, כוס קפה ביד, שיער רטוב ממקלחת, גופייה צמודה מדגישה את הציצי המלא שלה, פטמות זקורות נראות דרך הבד, והמכנסונים החושפים את הירכיים החלקות. עיניו של טל נצצו.
"כל שבוע," הוא חזר. "או שהחוב גדל, ואתם תשלמו בדרך אחרת."

תומר ישב על הספה באותו ערב, רגליו רועדות, פיו יבש. הוא קרא לנועה, ביקש שתשב. היא חייכה, לא מודעת למה שמחכה לה.
הוא סיפר הכל – על ההימור, ההפסד, החוב, והתנאי של טל.
נועה קמה בזעם, עיניה הירוקות נוצצות מזעם. "אתה משוגע?! אתה מצפה שאזדיין עם מישהו כל שבוע בגללך?! אתה לא גבר!" אבל כשראתה את הדמעות בעיניו, את הפחד, את חוסר האונים, היא שתקה. ואז, בקול שבור, אמרה:
"אנחנו משפחה. אבל תזכור טוב מאוד מה עשית לנו."

למחרת, הם נסעו לווילה של טל. הלב של תומר פעם בחוזקה. נועה ישבה לידו, שמלה שחורה צמודה מדגישה כל קימור בגופה – חזה מלא, מותניים צרים, ירכיים מעוגלות. היא לא דיברה, רק הביטה קדימה, עיניה קשות אבל לחות.
הם נכנסו לחדר גדול. טל ישב על כורסת עור, אילן לצדו, והיא – האישה מהמשחק – עמדה מאחור, ידיה על כתפיו של אילן. היא לבשה בגד גוף שחור צמוד, הציצי הגדול שלה בולט, פטמות זקורות נראות דרך הבד, והירכיים החשופות שלה מפתות.

טל לחש לאילן כמה מילים, אילן הנהן נטל את ידה של שירה ויצאו יחד מהבית תוך כדי ששירה שולחת חיוך קטן ואולי גם רשע לתומר ונועה.
טל חייך. "הבאת אותה. בחירה חכמה." הוא הצביע על כיסא מול מיטה עם סדינים אדומים. "תומר, תשב שם. תסתכל טוב, כי אתה זה שדפקת אותה." תומר התיישב, הזין שלו כבר קשה, והוא הרגיש את ההשפלה שורפת אותו. מבטה של נועה ננעץ בו לרגע — ואז נשבר.

נועה עמדה, גופה מתוח, ואמרה בקול קר: "בוא נגמור עם זה."
טל משך אותה אליו, קרע את השמלה, חושף את החזה שלה – ציצי עגול, פטמות ורודות כהות, זקורות מפחד וגירוי לא רצוי. נועה עמדה — גוף נוקשה. עיניים בוהקות — פחד, בושה, כעס, נחישות. נשכה שפתיים, דמעות כלואות. מבט לתומר — תחינה אילמת: תציל אותי. הוא שתק. טל תפס את הציצי שלה, לוחץ את הפטמות, מוצץ את הפיטמה הוורודה, והיא נרעדה, נשימות קצרות, שפתיים נשוכות. גניחה קטנה נמלטת.
"תראה איך אשתך מגיבה לי" לעג טל לתומר. "אתה לא מספיק בשבילה." הוא הפשיל את התחתונים של נועה, חושף את הכוס המגולח שלה, ורוד ורטוב, הדגדגן נפוח. הוא דחף אצבע אחת ואחריו עוד שתי אצבעות לתוכה, מזיין אותה עם היד, והיא צעקה, גופה מתפתל, הכוס שלה מתכווץ סביב האצבעות.

טל דחף את נועה על הברכיים, פתח את מכנסיו, והזין שלו קפץ החוצה – ארוך, עבה, הקצה מטפטף. "תמצצי," הוא פקד, ונועה, עיניה מלאות דמעות, פתחה את הפה. היא לקחה את הזין שלו, שפתיה עוטפות אותו, מלקקת את הקצה, הראש שלה נע קדימה ואחורה. טל תפס את שערה, דוחף עמוק יותר, והיא נחנקה קלות, הרוק שלה נוטף. "תראה איך היא מוצצת," לעג טל לתומר. "ממש מקצוענית".

הוא משך את נועה למיטה, דחף אותה על גבה ופישק את רגליה. הכוס שלה נפתח, רטוב ומזמין. הוא נכנס אליה, הזין שלו מותח אותה, פניה התעוותו. עווית כאב, בושה, כניעה. לא עבר הרבה זמן וגופה בגד בה — עיניה נפערו. היא גנחה, חזה עולה ויורד, הציצי שלה קופץ עם כל דחיפה. הוא זיין אותה עמוק, והצליל הרטוב של הכוס שלה ממלא את החדר. היא צעקה, אורגזמה ראשונה משתלטת, הכוס שלה מתכווץ סביב הזין שלו.

טל הפך אותה לדוגי , התחת שלה באוויר, הכוס שלה פתוח ורטוב. הוא דחף את הזין שלו פנימה, מזיין אותה חזק, והציצי שלה התנדנד, פטמותיה נוגעות בסדינים. היא גנחה, המיצים מהכוס שלה מטפטפים על הסדין בעדינות, טל ממשיך בשלו, לא עוברות כמה דקות ואורגזמה שנייה משתלטת, הדגדגן שלה נפוח ורגיש. "אני גומרת שוב!!" פלטה נועה בערפול חושים, מיד כשטל מוציא את איברו נועה משפריצה והזין של תומר פעם, טיפת זרע במכנסיו.

טל מחייך ואומר "תומר, תראה איך אשתך מרטיבה לי את המיטה, ואני עוד לא גמרתי " טל עם זין זקור הוא משך את נועה לעמידה, גבה נגד הקיר, הרים רגל אחת, וזיין אותה שוב, שפשף את הדגדגן שלה עם האגודל. היא צעקה, אורגזמה שלישית משתלטת, הכוס שלה נרעד, נוזלים זורמים. לבסוף, הוא הוציא את הזין, דחף אותה לברכיים, וגמר על הפנים שלה – זרע לבן ניתז על הלחיים, השפתיים, הסנטר, נוטף על הציצי שלה.

טל הסתכל על תומר. "החוב קפוא לעכשיו. תחזיר אותה בשבוע הבא."

תומר קם, רגליו רועדות, ועזר לנועה להתלבש ולהתנקות. היא לא הסתכלה עליו, ידה רועדת. בדרך הביתה, היא לחשה: "תמצא את הכסף, תומר. אני לא יכולה לעשות את זה כל שבוע." אבל בבית, היא נכנסה למקלחת, והוא שמע אותה גונחת, כאילו מנסה לשטוף את מה שקרה. הזין של תומר היה עדיין קשה, והוא שנא את עצמו על זה שהמראה עורר אותו. – "שונא זוג אס".
והסיפור רק התחיל.

השבוע השני: צל ההשפלה

שבוע חלף מאז המפגש הראשון בווילה של טל, והוא השאיר צלקת שקטה. תומר לא הצליח לפגוש את עיניה הירוקות של נועה, שהפכה צל בביתם – מבשלת, מנקה, אך עיניה חלולות, כאילו חלק ממנה נשאר שם. היא שתקה על מה שקרה, אבל תומר חש את הכאב בכל מבט חמקמק, בכל נגיעה שנמנעה. הוא ניסה לשלם את החוב – פנה לבנקים, התחנן לחברים, שקל למכור את המכונית – אך 100 אלף שקל היו מחוץ להישג. בלילה, כשנועה ישנה, הוא שמע אותה נאנחת בחלום, ותהה אם היא חולמת על טל. הזין שלו התקשה כשנזכר בה על המיטה, זרע על פניה, והוא שנא את עצמו על כך.

נועה, לבדה, נאבקה. היא תיעבה את טל, אך בלילה, כשנגעה בעצמה, חשבה על ידיו החזקות, על הזין שלו, והבושה התערבבה בתשוקה שהפחידה אותה. היא בכתה לאחר מכן, לא מסוגלת להודות שהגוף שלה בוגד בה. היא לא סיפרה לתומר, לא יכלה לשאת את מבטו.

ביום חמישי בצהריים, ההודעה מטל הגיעה:
"מחר, 20:00, הווילה. תביא אותה. אל תאחר."
תומר הביט בנועה, שישבה במטבח, שיער חום גלי פזור, גופייה לבנה דקה חושפת חזה מלא, פטמות ורודות כהות בולטות, ומכנסונים קצרים מדגישים ירכיה החלקות. "שוב?" שאלה, קולה רועד, אך עיניה הסגירו ניצוץ – פחד, או משהו אחר? הוא הנהן, והיא קמה, ידיה קפוצות. "אני עושה את זה בשבילנו," אמרה, קולה נשבר, כאילו ניסתה לשכנע את עצמה.

הווילה הובילה לחצר אחורית, מוקפת גדרות גבוהות. ג'קוזי ענקי שלט במרכז, מים חמים מבעבעים תחת תאורת לד כחולה, אדים סמיכים עולים באוויר הקריר, מצמררים את העור. בסמוך, בריכה מחוממת קטנה, מים צלולים זוהרים באור ירח, קולות התזה עדינים. רוח קלה נשבה, נושאת ריח כלור וסיגרים, והאווירה היתה מפתה ומאיימת. טל עמד על שפת הג'קוזי, גופו השרירי מואר באור הירח, חלוק שחור פתוח. אילן עמד בתוך הג'קוזי, מים חמים מכסים מותניו, עיניו קרות. שירה נשענה על שפת הבריכה, שיער חום כהה גולש, בביקיני שחור זעיר, חזה מלא מתוח כנגד הבד, ירכיה נוצצות מאדים. היא חייכה לתומר, עיניה רעבות, ותומר תהה – מה תפקידה כאן?

"שב," פקד טל, מצביע על כיסא עור קרוב לג'קוזי. "תראה את אשתך משלמת על החוב שלך." שירה התקרבה לתומר, ליטפה ירכו, ולחשה: "תתרווח, תומר, המופע מתחיל." תומר ישב, נשימותיו קטועות, לבו הולם.
נועה עמדה ליד הג'קוזי, שמלה כחולה צמודה מדגישה חזה מלא, ירכיים מעוגלות. היא רעדה, עיניה מושפלות, לכודה בכוח המצב. טל התקרב, ליטף כתפיה, מוריד את השמלה לאט, חושף חזה עגול, פטמות ורודות, כוס מגולח ורוד. הוא משך אותה לשפת הג'קוזי. הזין שלו עמד זקור, ארוך, עוצמתי, ורידי. נועה כרעה, שפתיה המלאות עוטפות אותו, לשונה מלקקת את הקצה, טעם מלוח ממלא פיה. היא מצצה לאט, עיניה נצצו, ידיה אוחזות ירכיו, לשונה חוקרת ורידים, גרונה מתכווץ כשדחפה עמוק. זיעה נצצה על מצחה, היא התנשפה, גניחותיה רכות כשליקקה ביצים מלאות, מתוחות, משכה קלות. מים חמים ליטפו רגליה, ואור הירח השתקף על עורה הרטוב. "פה כזה לא פוגשים כל יום," מלמל טל, עיניו בוערות.
"אני חייבת להתנגד," חשבה נועה, אך גופה התמסר. לאחר זמן, אילן, שלא התאפק, כרע במים, לשונו חודרת לכוס שלה, מלקק דגדגן נפוח, שיניו נוגסות קלות. נועה השתנקה, גופה מתפתל, ירכיה נרעדות, לחייה בערו. תשוקה הציפה אותה, וגל חום התפשט, אורגזמה ראשונה שוטפת, צעקה נמלטת משפתיה. טל גנח, שפך זרם לוהט בגרונה, זרע מלוח נוזל על סנטרה כשבלעה, עיניה נעוצות בו, "אני שונאת את זה," חשבה, "אבל רוצה עוד." תומר קפץ, זין זקור במכנסיו, ושירה, מחדירה אצבעות, לחשה: "תראה איך אתה מתפתל בכיסא, מסכן… והיא גומרת עליהם." אילן הרים גבה, לעג: "פתטי, תומר." תומר, לסת קפוצה, רצה לצעוק, אך גופו בגד בו.

אילן משך את נועה לבריכה, מים רדודים מחממים ירכיה, ידיו אוחזות במותניה. זין עבה, מסוקס, חדר לכוס שלה, מזיין עמוק, מים מתיזים על עורם. "הכוס הזה ממכר, נועה," נהם אילן, תנועותיו קצביות. היא צעקה, חזהּ רעד עם כל תנועה, עיניה נוצצות. "אני לא צריכה," חשבה, אך דחפה נגדו, תשוקה משתלטת. אילן שפך בתוכה, גל חם מציף כוס, נוזל למים, והיא השתנקה, מבטה מבולבל. "נקי אותי, נועה," פקד אילן, משך אותה אליו. היא זחלה, לשונה מלקקת זרע מהזין שלו, מנקה לאט, גרונה מתמלא טעם מלוח.
טל, עומד סמוך, נהם: "תעמידי לי את הזין." נועה התרוממה, ידיה מלטפות זין עוצמתי, לשונה מרפרפת על הקצה, גרונה מתכווץ כשמצצה עמוק, עיניה תאוותניות, עד שהזדקף מחדש. "אל תתביישי," אמר טל, עיניו משועשעות. "תגידי לתומר מה את מרגישה." נועה, עיניה מתרככות, לחשה: "זה… כל כך טוב." תומר כרע, לבו נסדק, כעס חונק אותו.

טל פקד, קולו צרוד: "שירה, תכיני את התחת שלה." שירה כרעה, שערה החום נדבק לעורה הרטוב, ירקה על חור התחת של נועה, לשונה חודרת, ואז החדירה אצבע אחת, לאט, מותחת, ואחריה שתיים, מגבירה קצב. נועה נאקה, גופה נדרך בהפתעה, עור פניה האדים, כאב וגירוי מתערבבים. תומר, שומע, הרגיש זין פועם חזק, "היא מעולם לא נתנה לי את זה," חשב, נשימה מהירה, התרגשות והשפלה שורפות. טל משך אותה לדוגי על שפת הבריכה, הזכוכית הקרה נוגעת בברכיה, ידיו על מותניה, חדר לישבן לאט, זין מותח, תנועותיו מדודות, מים מתיזים על ירכיה. "חור תחת כזה צפוף לא רואים כל יום!" נהם טל, קולו מלא תשוקה. נועה צווחה, ידה התגנבה לאחור, מלטפת אשכים כבדים, לא מתאפקת, כאב מתערבב בעונג, ואורגזמה מתפוצצת, עיניה סגורות, "אני רוצה לבכות," חשבה, "אבל הגוף צועק לעוד."

שירה, עיניה נעוצות בנועה המתפתלת, ידיה רועדות מתשוקה, כרעה לפני אילן, לשונה מרפרפת על זין עבה, שפתיה עוטפות את הקצה, מלקקת לאט, ביצים כבדות נעות בקצב תחת ידיה. היא נאנקה, חזהּ עולה וירד, גופה מגיב למראה נועה. אילן הרים אותה, הניח אותה על שפת הבריכה, רגליה מורמות, וחדר לכוס שלה, תנועותיו עמוקות, מים מתיזים סביבם. שירה צווחה, ירכיה נרעדות, חזהּ רטט בחוזקה, פטמותיה מתוחות, גופה נמתח בעוצמה, אורגזמה שוטפת, נוזלים ניתזים. רגע לפני שאילן התקרב לשיא היא השפריצה, גופה רועד, ואילן נהם, ממשיך לזיין.

טל התמתח על שפת הג'קוזי, רגליו שקועות במים החמים, גבו נשען על קצה מרופד, זין זקור כחנית, מים משתקפים על עורו, אור הירח מדגיש קווים. נועה טיפסה, רכבה אנאלית, זין עמוק, שדיה רטטו קלות, זרועותיה נשענות על כתפיו. היא התנשפה, פניה להטו, עיניה בוערות, ולחשה, מבטה נעוץ בתומר, כאילו מתחננת לסליחה: "אני… אני אוהבת את זה…" תומר קפא, עיניו צורבות, "רצה לשנוא אותה, אבל לא הצליח להסיר את עיניו." טל נהם: "את גורמת לי לגמור, נועה!" נועה, חסרת עשתונות, חיככה אצבעות בכוס, לחשה בקול שבור: "אני… אני צריכה עוד… אני לא מצליחה לעצור את עצמי…" היא שנאה את עצמה על זה… אבל התמסרה. שירה, עדיין רועדת מאורגזמתה, דחפה את אילן לעבר נועה, פטמותיה נמחצו אל שפת הזכוכית של הג'קוזי. אילן חדר לכוס של נועה, בועות הג'קוזי סערו בקצב תנועותיהם, נועה צרחה, אורגזמה שלישית שוטפת, עיניה סמוקות. טל שפך ראשון, זרם עמוק בישבן, חום לוהט. אילן, זמן קצר אחריו, הצפה חמה בכוס, נועה נאנקה, עיניה סגורות, שבויה בתשוקה. תומר גמר, זרע מרטיב, כעס חונק אותו – הוא רצה לצעוק עליה, אך הזין שלו בגד בו. שירה לעגה: "חלש מדי, תומר."

כולם התרווחו בג'קוזי, שותים שמפניה משולחן סמוך. טל פקד: "תומר, תמלצר." תומר, שבור, מזג כוסות, ידיו נקמצו סביב בקבוק השמפניה, לסתו רועדת, והיא זרקה לעברו חיוך דק: "ככה אתה נראה טוב… על הברכיים." נועה, במים, חייכה חלושות, התמכרותה זורחת.
בדרך הביתה, השתיקה צעקה. הם ידעו שהקשר נשבר – נועה שקועה בתשוקה, תומר בהשפלה. הוא התפלל שהכסף שגייס יספיק.

תומר לא ישן. הוא שמע נועה גונחת במקלחת, משחררת תשוקה. הוא גייס 50 אלף שקל משחרור קרן השתלמות, מקווה שטל יסכים להתפשר. הוא חיפש דרכים נוספות – למשל, למכור תכשיטים – אך הפחד שטל יעלה ריבית התגבר. הוא הבין ששירה… הרבה יותר מעורבת במשחק הזה ממה שדמיין. ולא היה לו מושג עד כמה. נועה לבשה בגדים חושפניים בבית, עיניה נוצצות כשחשבה שתומר לא מסתכל. הוא חשש שהיא מתמכרת, ופחד שתעזוב. הוא נשבע להצילם, גם במחיר חייו.

בלילה, תומר החזיק תמונת חתונתם. הוא נזכר בחיוכה של נועה, עיניה נוצצות. כעת, היא לחשה מתשוקה, מבטה דוקר אותו, ושירה לעגה לו כמשרת. הוא תהה אם הוא רוצה להצילה, או שחלק בו נהנה מהסיוט. המחשבה הפחידה אותו יותר מכל.

השבוע השלישי: התמסרות מוחלטת

השבוע השלישי היה תהום שחורה עבור תומר. הוא גורש מהמיטה הזוגית, ישן על הספה בסלון, מוקף בכריות דהויות וריח קלוש של בד ישן. נועה סירבה לחלוק איתו חדר, דוחה אותו במבטים קרים, עיניה הירוקות נמנעות ממגע. בלילות, החושך הפך למסך שחזר והקרין את זיכרונותיה – גופה החלק מתפתל תחת מגע זר, חזה מלא רוטט, צעקותיה מתענגות, פניה סמוקות מתשוקה. תומר שנא את עצמו, אך ידו נמשכה אל הזין, מאונן בחשאי, נאנק בשקט, בושה שורפת את חזהו. כל שפיכה הותירה אותו ריק יותר, כאילו גופו בוגד בליבו. הוא החליט לשחרר את כספי הפנסיה, למרות קנס כבד – 100 אלף שקל, שיהיו זמינים ביום ראשון. הוא הודיע לטל שיש לו 50 אלף, והיתרה תגיע, אך טל נבח בטלפון, קולו קר כפלדה: "לא מעניין אותי. חמישי, שניכם מגיעים, או שהיא נשארת איתי." תומר ניסה לשכנע את נועה, קולו רועד: "ביום ראשון נשלם הכל, נועה. זה המפגש האחרון, אני מבטיח." היא הנהנה, אך חיוך קלוש, כמעט בלתי מורגש, ריקד על שפתיה, עיניה נוצצות בניצוץ שהוא לא רצה לפענח. הוא חש שהיא נהנית, אולי יותר ממנו, והלב נסדק עוד יותר, כאילו מישהו חצב בו סדקים חדשים.

ביום חמישי, נועה עמדה מול המראה, שמלה שחורה קצרה נצמדת לגופה, מדגישה חזה מלא, ירכיים מעוגלות, עור חלק שנצץ תחת אור המנורה. היא מרחה שפתון אדום כדם, תנועותיה איטיות, כמעט טקסיות, כאילו מתכוננת לטקס שהיא משתוקקת לו. "בוא נגמור עם זה," אמרה, קולה רך מדי, מפתה, סותר את המילים. תומר, לסת קפוצה, לבש חולצה מקומטת, ידיו רועדות על ההגה כשנהג לווילה. הוא הרגיש כמו אסיר בדרך לגזר דין, אך גופו, לעגני, זמזם מציפייה אסורה.

הווילה הובילה אותם במסדרון חשוך אל מדרגות המרתף, צלילי מוזיקה עמומים וריח כבד של מושק, עשן סיגרים ועור מילאו את האוויר. המרתף היה חלל רחב, קירות אבן מחוספסים מוארים בניאון סגול שטבל את הכל בגוון חלומי, כמעט סוריאליסטי. ספות עור שחורות, ארוכות וחלקות, נמתחו לאורך הקירות, כריות קטיפה זרוקות עליהן. בר משקאות נצץ בפינה, בקבוקי ויסקי וג'ין מסודרים על מדפים מוארים, כוסות קריסטל משקשקות קלות כשמישהו מזג. עמדת קריוקי זמזמה שיר פופ ישן, המיקרופון מונח על שולחן קטן, כאילו ממתין למופע. במרכז, שולחן סנוקר שלט בחלל, הלבד הירוק זרוע כדורים צבעוניים, מקלות נשענים על הקיר. הרצפה חרקה קלות תחת נעליים, והצלילים – נשימות כבדות, התזות משקה, חריקות עור – יצרו תזמורת של מתח מחשמל.

תומר ונועה איחרו, וכשירדו במדרגות, המראה הכה בהם כמו אגרוף: שירה עמדה על שולחן הסנוקר, גופה כפוף, ידיה אוחזות במקל סנוקר כאילו הוא עוגן, ישבנה מורם גבוה, עורו החלק סמוק ממגע. אילן עמד מאחוריה, ירכיו השריריות טופחות על ישבנה, זין עבה, נוצץ משמן, חודר לישבן שלה בתנועות עמוקות, קצביות. שירה התנשפה, שיער חום כהה נדבק לגבה, זיעה נוצצת על עורה, חזה מלא רוטט עם כל דחיפה, פטמות כהות מתוחות. עיניה היו חצי עצומות, שפתיה פשוקות, נאקותיה נמוכות, צרודות, מלאות תשוקה. היא נראתה אבודה בעונג, אך כשראתה את נועה, חיוך דק התפשט על פניה, כאילו הזמינה אותה להצטרף לריקוד המסוכן הזה.
אילן, שרירי וגבוה, שיער שחור, קצר, ספוג זיעה, נהם בשקט, אשכיו הכבדים מתנדנדים עם כל תנועה, עיניו נעוצות בישבן של שירה, כאילו היא יצירת אמנות שהוא מפסל. "מאחרים?" נבח טל, עומד ליד הבר, חולצה שחורה פתוחה חושפת חזה שרירי, זרועותיו המקועקעות משלובות. הוא התעלם מתומר, עיניו הקרות ננעצות בנועה: "הערב, אנחנו עושים לך מסיבה, נועה. תומר משחרר אותך בקרוב, נכון?" נועה חייכה, עיניה נוצצות, שפתיה נרעדות קלות, "אני מוכנה," לחשה, קולה רווי תשוקה סמויה. תומר חש צביטה בחזה, כעס ובושה שורפים אותו, אך גופו, לעגני, זמזם, זין זקור במכנסיו, בוגד בו.

טל פקד, קולו צרוד: "תתפשטי, נועה. תתקרבי לשירה." נועה השילה את השמלה בתנועה חלקה, חושפת עור חלק כמשי, חזה עגול וכבד, פטמות ורודות מתוחות, ירכיים מלאות, כוס מגולח נוצץ בלחות קלה. היא התקדמה, צעדיה בטוחים, אך עיניה הסגירו סערה – תערובת של תשוקה, פחד, וצורך בלתי נשלט. היא התמקמה ליד שירה, ישבנה מורם קרוב לפניה, ושירה, עדיין נרעדת מחדירת אילן, ירקה על חור התחת של נועה, לשונה חודרת, מרככת, מותחת בעדינות ואז בעוצמה. נועה השתנקה, נשימותיה קטועות, גופה נמתח כמו קשת, ירכיה רועדות. "אני לא צריכה את זה," חשבה, אך התשוקה הציפה אותה, כמו גל ששוטף כל התנגדות. שירה, עיניה בוערות, ירדה לכוס של נועה, לשונה מלקקת דגדגן נפוח, תנועותיה קצביות, רעבות. היא הרימה את ראשה, נישקה את נועה, שפתיהן נצמדות, לשונותיהן משתלבות, טעם מלוח וחם ממלא את פיהן. נועה נאנקה לתוך הנשיקה, ידה ליטפה את שיער שירה, אצבעותיה נשזרות בגלים החומים, כאילו מחפשת עוגן.
שירה חזרה למצוץ לטל, זין עוצמתי, ורידי, ממלא את גרונה, ידה מלטפת ביצים מלאות, אשכיו החלקים מתוחים תחת מגעה. היא נאנקה, גרונה רוטט, עיניה נעוצות בנועה, כאילו מזמינה אותה לעומק התשוקה. אילן, ירכיו מתוחות, נהם: "חוסך כוחות," אשכיו כבדים, זיעה נוטפת על חזהו השרירי. שירה צווחה, אורגזמה ראשונה שוטפת אותה, גופה נרעד, חזהּ נמחץ על הלבד הירוק, והיא ליקקה את נועה בעוצמה, לשונה רעבה. נועה, מגורה, מצצה לטל, לשונה חלקלקה, חוקרת ורידים, ביצים מלאות תחת ידה, גרונה מלא טעם מלוח, עיניה חצי עצומות, אבודה בעונג. היא חשבה: "זה לא אני… אבל אני לא יכולה לעצור." תומר, על הספה, חש את הזין פועם, "היא נהנית יותר מדי," חשב, כעס שורף, אך גופו בגד, זיעה קרה על מצחו.

אילן, קולו עמוק, הצביע על תומר: "כפתור אדום." תומר, מהסס, לחץ על כפתור בקיר, ומהתקרה ירדו חבלים וווים, מתכת נוצצת באור הסגול, מתנדנדים כמו מטוטלת. שירה קפצה מהשולחן, עיניה נוצצות כמו אישה בחנות בגדים יוקרתית, והחלה להרכיב מתקן תלייה, קושרת חבלים במיומנות, ידיה זריזות, זיעה נוצצת על זרועותיה החלקות. נועה, מבולבלת אך מרוגשת, עקבה אחריה, חזה עולה וירד במהירות, עורה סמוק. היא חשבה: "מה הם מתכננים? לא אכפת לי… אני רוצה את זה."

טל עצר את כולם, קולו חותך, "תקשרו אותה." שירה ואילן פעלו במהירות, קושרים את נועה למתקן – רגליה פשוקות, ידיה פרוסות, שכובה על גבה, כמטר מעל הרצפה, גופה חשוף, פגיע, בגובה חלציים. החבלים ננעצו קלות בעורה, אך הכאב רק הגביר את תשוקתה, עיניה נוצצות, שפתיה פשוקות, נשימותיה כבדות. טל, זין עוצמתי נוצץ משמן, חדר לכוס שלה, תנועותיו עמוקות, קצביות, ידיו אוחזות בירכיה, אצבעותיו ננעצות בעור. "כוס כזה ממכר," נהם, עיניו בוערות, זיעה נוטפת על חזהו השרירי. נועה, ראשה מוטה לאחור, הכניסה את הזין של אילן לפיה, לשונה מרפרפת על הקצה, ביצים כבדות תחת ידה, אצבעותיה מלטפות בעדינות, חשות את המשקל, החום. היא נאנקה, גרונה רוטט, עיניה חצי עצומות, "אני רוצה הכל," חשבה, תשוקה משתלטת.
שירה כרעה מתחת, לשונה מלקקת את אשכיו של טל, עורה החלק נוצץ מזיעה, שיערה נופל על פניה, עיניה נעוצות בנועה המתפתלת. היא לחשה: "את מושלמת, נועה," קולה צרוד, מלא תשוקה. נועה התרוננה, אורגזמה שנייה שוטפת אותה, גופה נרעד בחבלים, "יותר, תנו לי יותר!" צעקה, קולה שבור. טל שפך בתוכה, זרם חם מציף את הכוס, גופו מתוח, נהמותיו עמוקות. שירה מיהרה ללקק, לשונה מנקה זרע, טעם מלוח ממלא פיה, עיניה נוצצות מסיפוק. נועה, עדיין מוצצת לאילן, גמרה שוב, גופה רפוי, ואילן, לא מתאפק, שפך על פניה, זרע חם נוזל על לחייה, סנטרה, שפתיה. היא ליקקה, לשונה אוספת טיפות, עיניה בוערות, "אני צריכה עוד," חשבה, התמכרותה מוחלטת. תומר, יושב, חש את ליבו נשבר, "איבדתי אותה," חשב, אך זין זקור, בושה ותשוקה מתערבבים, זיעה קרה על גבו.

טל מחא כפיים, והדלת נפתחה. שני גברים נכנסו – רועי, גבוה ושרירי, שיער בלונדיני קצר, חיוך זחוח, ודן, קצוץ שיער, קעקועים מתפתלים על זרועותיו, עיניו חדות. "חברים שלי," אמר טל, קולו משועשע, "באו בשבילך, נועה." נועה, עדיין קשורה, חייכה, שפתיה רועדות, "תנו לי הכל," לחשה, קולה נרעד מתשוקה. שירה שחררה אותה, ידיה מלטפות את עורה של נועה, משאירות עקבות זיעה, והובילה אותה לספה הארוכה. נועה טיפסה על אילן, ירכיה החלקות נפשקות, כוס נוטף מלחות, זין עבה של אילן ממלא אותה, תנועותיה איטיות בהתחלה, ואז קצביות, חזה מלא קופץ, פטמות ורודות רוטטות. רועי התמקם מאחור, זין ארוך וורידי, נוצץ משמן, חדר לישבן שלה, תנועותיו עמוקות, ידיו אוחזות במותניה, אצבעותיו ננעצות. דן כרע לפניה, זין קצר אך עבה מונח על שפתיה, והיא מצצה, גרונה מתכווץ, ידה מלטפת אשכיו החלקים, חשה את החום, המשקל. שירה, יושבת על הבר, מאוננת, אצבעותיה חלקלקות, לעגה: "מסכן, תומר, איבדת אותה לגמרי." נועה צרחה, "אני הזונה שלכם!" קולה שבור, אורגזמה שלישית שוטפת, גופה נרעד, ירכיה רועדות, זיעה נוטפת על עורה. היא חשבה: "זה כל מה שאני רוצה… לעולם לא אפסיק." רועי שפך בישבן, זרם חם ממלא אותה, דן התיז על חזה, טיפות נוזלות על פטמותיה, אילן הציף את הכוס, וטל, מאונן, שפך על גבה, זרע חם נוזל על עורה. נועה שכבה על הספה, מכוסה זרע, חזה עולה וירד, שפתיה מעוקלות בחיוך, עיניה נוצצות, גופה רפוי, מאושרת, מכורה לחלוטין. היא לחשה לעצמה: "עוד… אני צריכה עוד." תומר, עיניו צורבות, חש את ליבו מתפורר, "היא לא שלי יותר," חשב, בושה שורפת, אך גופו זמזם, זין פועם.

הם עברו לשולחן הסנוקר, נועה שכבה על גבה, רגליה מורמות גבוה, ירכיה פשוקות, עור סמוק מזיעה. רועי חדר לכוס, זין ארוך ממלא אותה, תנועותיו מהירות, ידיו אוחזות בשוקיה. דן חדר לישבן, תנועותיו עמוקות, זיעה נוטפת על חזהו המקועקע, נהמותיו צרודות. שירה כרעה, לשונה מלקקת דגדגן נפוח של נועה, ידה מלטפת אשכיו של רועי, עיניה בוערות. טל עמד מעל, מלטף אשכים כבדים, חיוך קר על פניו. נועה נאקה, "חזק יותר!" קולה נואש, תשוקה משתלטת, גופה מתפתל, חזה רוטט. היא גמרה שוב, צעקותיה מהדהדות, "אני שלכם!" חשבה, התמכרותה חונקת כל מחשבה אחרת. רועי ודן שפכו יחד, זרע חם מציף אותה, שירה ליקקה, לשונה רעבה, וטל לעג: "ראית, תומר? היא נולדה לזה." תומר, שבור, קפץ, שלף מעטפה עם 50 אלף שקל. "קח!" צעק, קולו נשבר. טל ספר את הכסף, צחק: "לא מספיק. תראה אותה קודם." נועה, מבטה על תומר, לחשה: "זה יותר מדי טוב… אני לא יכולה לעצור." תומר קרס לספה, עיניו צורבות, השפלה חונקת אותו.

ביום ראשון, תומר הגיע לווילה, ידיו רועדות, מעטפה עם 50 אלף שקל נוספים. הוא עמד מול טל, חלש, שבור, עיניו מושפלות. טל ספר את הכסף, הנהן: "משוחרר." הוא חייך, חיוך קר כקרח: "תדע, תומר, נועה התקשרה אתמול. היא רוצה עוד. היא תחזור, איתך או בלעדיך." תומר הרגיש את ליבו נשבר, כאילו מישהו ריסק אותו באגרוף. הוא חזר הביתה, התיישב בחושך, תמונת החתונה מולו, זיכרון של חיים שהיו פעם שלמים. הוא ידע שהיא לא תחזור, לא אליו.