נסענו צפונה.
תיקי הגב היו זרוקים במעבר הצר, נשענים על רגלינו, האוטובוס האט ועצר.
סיגל קמה ראשונה, אספה את הכתום הכבד, וירדה.
לקח לי עוד רגע להעמיס את התרמיל החום על הכתף באוטובוס הצפוף, רצועתו השניה נתפסה בידית הכסא וכתפי כמעט יצאה ממקומה, חייל שישב בכסא מאחורי הושיט את ידו לעזרה, ״תודה״ מלמלתי, העמסתי וירדתי.
עמדנו בצד הדרך.
״נלך לפי קוי הגובה עד אשבל ואז עד לוטם, שם נחליט הלאה״ אמרה סיגל.
יישרתי את כובעי, מתחתי מעט את רצועת התרמיל הימני והתחלתי ללכת אחרי סיגל שכבר התרחקה. הצמחיה השתנתה עם התקדמות השמש בשמיים. תחילה עשב פרא, דרדרים וסבך של צידי דרכים, אלה הוחלפו בהדרגה בשדות זרועים בשורות סדורות של גידולים חקלאיים שזיהיתי רק מעטים מהם. סימני החורף הקרב לקיצו כבר הורגשו באוויר הצהריים ההולך ומתחמם.
רצועות התרמיל הכבד להחריד חתכו בבשר כתפי ומדי פעם הקפצתי אותו לשחרר מעט מהלחץ. עומס ההליכה, כובד התרמיל והצורך ללכת בטור מנעו מאיתנו אפשרות שיחה, את רוב היום בילינו בשתיקה ובמחשבות.
מעט אחרי שחזרנו לצעידה אחרי הפסקת הצהריים שעשינו, חצה עדר כבשים ועיזים את דרכנו, ראיתי שהכבשים מתענגות על עשב מהקרקע בלבד, העיזים תופשות להן מדי פעם בעלות על ענף או עלים של איזה שיח גבוה או עץ מזדמן, עמדנו שם כמה דקות עד שהתרחקו מעט, ניצלנו את החסימה כדי להוריד את התרמילים ולתת לכתפינו מנוחה
שתינו מים, שטפתי את פניי, סיגל עישנה חצי ג’וינט שנשאר לה מהפסקת הצהריים.
בסביבות 5 בערב עצרה סיגל מלכת, “נישן פה אני חושבת” אמרה, “יש פה משטח ישר לבנות את האוהל ולא נישן בשיפוע, כאן נעשה מדורונת” הצביעה הצידה.
פרקנו את הציוד, הקמנו אוהל שלפנו גזיה ותוך מספר דקות היתה ארוחה מספקת.
שני בקבוקי מים למקלחת, אחד לי ואחד לה, שיפרו את העייפות שחשנו. הדלקנו מדורה אחרי שקוששנו עצים שחלקם סרבו לבעור כי הרטיבות של הגשמים מהשבוע שחלף טרם יבשה מהם, “בסוף הם יבערו” אמרתי וסיגל הנהנה. אחרי כוס התה השניה הרגשתי שהעייפות משתלטת עלי, “הלכתי לישון” הודעתי, צחצחתי שיניים באיטיות, נכנסתי לאוהל, סיגל כבר סדרה את המזרונים ושקי השינה, כל שנשאר לי לעשות הוא להתפשט ולהתכרבל. כנראה שנרדמתי מיד כי הדבר הבא שחדר להכרתי הוא ידה של סיגל מלטפת את בטני החשופה, היא חפנה את פניי, הכרתי חזרה באיטיות, בעוד סיגל מלטפת את פניי ומעבירה את שפתיה על שלי. פתחתי את פי ונצמדנו בנשיקה, שפתיה היו מפושקות, ברכות החדרתי את לשוני, גופה נצמד אלי, היא היתה מעורטלת למחצה, שדיה נצמדו אל חזי.
“בא לי” היא אמרה.
“לאט לך לחשתי, רק התעוררתי”
“לאט זה סבבה” אמרה.
ליטפתי את שערה, ידי המשיכה וגלשה על צווארה, ציירתי באיטיות את עצמות הבריח שלה, על אף החושך המוחלט כמעט, ראיתי את צללית שדיה המדהימים באור המדורה שחדר את בד האוהל הדק, חפנתי את שדה השמאלי הרחוק ממני ומעכתי אותו במשיכה כלפי מעלה, אצבעותיי צובטות את פטמתה בתנועת סיבוב. סיגל נאנחה קלות ונמתחה לאחור, רכנתי אליה ולקחתי את פטמתה בפי, ליקקתי ומצצתי חליפות, היא כנראה אהבה את זה כי התחילה להאנח,
בשניה שהפסקתי, הצמידה את ראשי חזרה לשדה.
“עוד” ביקשה ואני צייתתי.
אחר-כך הרימה את האגן, נשענת על גבה ורגליה, היא דחפה את הטרנינג שלבשה מטה, נשארת בתחתונים, בעטה את הטרנינג מרגליה ושאלה “הבאת צעצועים?”
“לא” אמרתי, “הפעם בלי, אנחנו unplugged”.
סיגל משכה את ידי אליה, היא שכבה על גבה.
“אפשר לקבל טיפול חמישה כוכבים?” היא ביקשה.
חייכתי לעצמי, הבנתי מיד מה היא רוצה, את הטיפול הזה זכיתי לקבל ממנה לעיתים קרובות.
“באהבה רבה” אמרתי.
“יש שמן תינוקות בתיק כלי רחצה” אמרה.
“קדימה, תתהפכי על הבטן” אמרתי.
סיגל התהפכה, פרסה ידיה לצדדים.
“שק השינה יתמלא שמן” היא רטנה.
“על הזין שלי” אמרתי בצחוק.
אספתי את שיערה ודחפתי אותו הלאה אל מעל לראשה, שלפתי את בקבוק השמן, שימנתי את ידי, שפכתי מעט מהשמן על גבה, מרחתי קלות את זרועותיה ואת את שוקיה וירכיה. התחלתי לעסות את צווארה באטיות, הידיים שלי חזקות, 4 שנות אימוני שחיה לא הכזיבו, לא ריחמתי עליה מדי, עיסיתי את ידיה לאורכן, התעכבתי במיוחד על כפות ידיה שכל כך אהבתי, אחר כך עיסיתי את גבה, מעכתי את עצמות השכם שלה ובתנועות ארוכות שחררתי ממנה את מתחי ועומסי היום, עמוד השדרה שלה קיבל גם הוא מתיחה ודחיפות בעוד משקל גופי מהווה משקל נגד ללחץ שהפעלתי. התעכבתי מעט על ישבנה, שני פלחי הישבן שלה היו מכווצים וקשים, לחצתי את אגרופי לתוכם וסיגל נאנחה בכאב בזמן שסובבתי את אגרופי הלחוץ הלוך ושוב. עיסיתי בשמן את כפות רגליה והיא נאנחה בהנאה, התקדמתי לשוקיים ובעזרת בהונותיי פיזרתי בתנועות לחיצה ודחיפה ארוכות את חומצת השריר האגורה בהן, שוקיה היו קשים ועיסיתי אותם ארוכות.
סיגל גירגרה כחתולה. ידיי נעו לירכיה, ואלה נענו לי, לשתי אותן ארוכות, הוספתי שמן מעת לעת, לחצתי עם שורש כף היד על בשר הירך, השענתי את משקל גופי ודחפתי בתנועה ארוכה את ידי במעלה הירך לכיוון ישבנה, גרגורה נפסק, אנקת כאב נפלטה מגרונה, תנועותיי ההולכות וחוזרות הסתנכרנו אט אט עם נשימתה. כשעברתי לתנועות בחלקה הפנימי של יריכיה הפחתתי את הלחץ, סיגל החלה להאנח, האנחות היו שונות, כשתנועותיי חזרו לחלקן העליון הפנימי של ירכיה, קרוב לערוותה רגליה כמו נפשקו מאליהן.
לאט ובעקביות המשכתי ללוש כלפי מעלה את יריכיה בתנועות ארוכות בכפות ידי, אנחותיה התגברו ופישוקה התרחב, סיגל הרימה את האגן, העברתי ליטוף מרפרף עם כף ידי על תחתוניה המתוחים על ערוותה, היא נאנקה עמוקות והאגן שלה התרומם גבוה “עוד לא” אמרתי, “אנחנו רק בכוכב השני”.
היא נאנקה וצחקה צחוק קטן “אני בהרטבה ראשונה”.
“תתהפכי” אמרתי וסיגל התהפכה.
עיסיתי את זרועותיה ארוכות, את מרפקיה וכתפיה. כשעיסיתי את שדיה נמנעתי מהפטמות, ידעתי שברמת החרמנות שהיא נמצאת, נגיעה לא זהירה בפטמות שלה יהיו בבחינת ‘שברו את הכלים, אורגזמה עכשיו’ ליטפתי את בטנה בתנועות מעגליות ואיטיות, סיגל חזרה להיאנח, העברתי את ידי כאילו במקרה ברפרוף מעל ערוותה, אנחותיה הלכו והתגברו, “זה עינוי לא פינוק” היא גנחה מיוחמת, עיסיתי ארוכות את ירכיה, אמות ידיי כמארוך, מועכות את השריר במורד הרגל, סוחטות ממנו את העייפות והמתח, הוספתי שמן לידיי וחזרתי ללוש את שוקיה, מעכתי אותן כעת בתנועות עגולות עם שורש כף ידי, שוקיה קיבלו טיפול בלחיצות, מכות סכין קלות מהצד ומעיכות איטיות, דחפתי את אצבעותיי לשולי תחתוניה, סיגל הרימה את האגן וקילפתי אותם ממנה, רגליה נשארו מקופלות, הנחתי את ידיי על ברכיה ובתנועה חדה פישקתי את ברכיה לצדדים, אנחה עמוקה וגרונית נפלטה מפיה, היא געתה כעגלה. דחפתי את גופי מטה ואת ראשי אל בין רגליה, הקפתי בכל אחת מידי אחת מירכיה ועם אצבעותי פישקתי את שפתי ערוותה, סיגל נשמה בכבדות ובמהירות, ללא הקדמות הנחתי את לשוני על ערוותה, ליקקתי עם לשון רחבה מלמטה למעלה ליקוק ארוך ורטוב, היא היתה כל כך רטובה. ינקתי את שפתי ערוותה אל פי, עם לשוני עיסיתי אותן בפי בקפידה כשפניי נלחצות אל רטיבותה הדביקה, המתוקה, האלוהית. תנועות יניקה עדינות הענקתי גם לדגדגן שלה, כיווצתי את שפתי כדי להתאימן למיקומו ולגודלו, המשכתי ללקק את שפתי ערוותה הפשוקות, לשוני מתעכבת על הדגדגן שלה, מקיפה אותו בעיגולים, מדגדגת אותו בנחישות, האגן שלה התרומם והיא החלה לנוע בפראות, ליקקתי אותה עוד ועוד, דחפתי את לשוני לתוכה ככול יכולתי, הלוך ושוב, היא המשיכה להיאנח ולגנוח בקול ובעוצמה ללא הפסקה.
כשהרגשתי שפורקנה קרב, שחררתי יד אחת ובתנועה מפשקת דחפתי לתוכה שתי אצבעות, כופפתי אותן מעלה בתנועת ‘בואי’ הולכות וחוזרות בעוד לשוני מעסה את הדגדגן שלה בתנועות עגולות. סיגל עפה לעננים שואגת כאריה, גופה רעד ארוכות בהתכווצויות לא נשלטות כשהאורגזמה שלה גברה עליה.
נרדמתי כשראשי נח על ערוותה ככרית.
התעוררנו כשראשי עדיין בין רגליה, נשקתי את ערוותה בעונג, לא בתשוקה, בהנאה אינטימית פשוטה, סיגל נאנחה, באי נוחות ודחפה את ראשי הלאה ממנה.
“זה תודה זה?” התלוננתי.
סיגל חייכה, היא נשקה לי בשפתיים קפוצות של מי שטרם צחצח את שיניו “זה היה אלוהי, היו לי שתי אורגזמות ברצף, כשאתה איתי מי צריך צעצועים?”.
“הרגשתי” אמרתי, וצחקנו ביחד.
