״קיבינימט!! למה אין קולה קרה במקרר כשאני מגיע?!! זה הדבר היחיד שאני שותה ואת שמה זין!!!״
״אני מצטערת, שכחתי לבדוק את המקרר כשהגעתי הבוקר…אני אביא לך קרח מהמקפיא״.
״את עושה את זה בכוונה! גורמת לי להתעצבן איך שאני מגיע!״
״ברור, כי רק הקולה הקרה שלך בראש שלי כל היום…״
״אל תעני לי!!״
״למה? אתה תפסיק לצרוח כמו ברברי?״
״תשמרי על הפה שלך מטומטמת!! אל תעני לי אמרתי!״
״אני הולכת לעבודה, השארתי לך צלחת במקרר״ השבתי בחיוך מאולץ ומוגזם ופניתי לפתוח את הדלת.
״עופי עופי כבר! זבל כמו אמא שלך!!״
יצאתי לחדר המדרגות וסגרתי את הדלת אחריי. תודה לאל שאני מתגייסת בעוד שלושה חודשים! אני מעדיפה להתקע בחדר עם עוד תשע בנות באמצע המדבר מאשר להמשיך ככה כל ערב. מזל שלחודשי הקיץ מצאתי את העבודה הזו בבר שמוציאה אותי מהבית איך שהוא חוזר. למרות שאת העבודה שלו עליי הוא כבר עשה, זה שאני מעדיפה לבלות את הלילה בחור המסריח הזה של העיר, עם גברים מהזן השפל ביותר מאשר בבית שלי, מעיד שמשהו כנראה קצת דפוק אצלי.
נכנסתי לבר וראיתי את דורון כבר מוריד כיסאות, מכין את המקום לפתיחה, ״היי דורון, מה קורה?״
״בסדר מותק, איך את?״
״הכל טוב. חתיכת משמרת מצפה לנו היום עם המשחק אה?״
״אוווהווו! אין יום חמישי שהוא לא נאחס!״ הוא השיב.
צחקתי והתחלתי לעזור בהכנות. דורון היה הברמן, בחור טוב, בן 28 עם ראש על הכתפיים. הסתדרנו מעולה והוא היה הנחמה שלי במקום העלוב הזה. אני הייתי לוקחת הזמנות מלקוחות ומגישה והוא היה מכין את המשקאות ומדי פעם נותן לי לעזור.
הערב התקדם, הבר היה עמוס והתרוצצתי כמו פורפרה. בזווית העין ראיתי שתי דמויות מתיישבות בקצה המרוחק של הבר. היה נדמה לי שזיהיתי אותם, אלה היו רוני ובן, שני החברים הכי טובים שלי. ניגשתי אליהם כמעט בריצה, ״מה אתם עושים פה?״ שאלתי בהפתעה מוחלטת.
״ככה את מקבלת לקוחות?״ בן זרק.
״מצחיק מאוד! עכשיו באמת״ עניתי.
״עכשיו שאנחנו מעל גיל 18…תודה לאל! ניצלנו ת׳הזדמנות לבוא לבקר״ רוני חייכה אליי משועשעת.
״טוב על אחריותכם…אני לא לוקחת את האשמה על הסיוטים שיהיו לכם מהמראות המצלקים בחור הזה״ השבתי חצי מתלוצצת חצי רצינית ולקחתי מהם הזמנה.
הזמן עבר ואני ודורון המשכנו במרץ, מדי פעם הצלחתי להחליף איזה בדיחה עם רוני ובן על הלקוחות ההזויים, מנצלת את זה שאני מגישה להם שתייה.
היה לי רגע פנוי והתיישבתי לידם. דורון בדיוק ניגש לשולחן, ״תמר אני יוצא להפסקת סיגריה, אני פה עוד כמה דקות״ הוא הניח את ידו על כתפי וסימן שלום עם ראשו לרוני ובן.
״חמווווד״ רוני חייכה אלי בשובבות ובן גלגל אליה עיניים. ״אני לא יודעת איך את עושה את זה אבל״ היא זרקה פתאום עם פרצוף נגעל, ״כל ערב עם כל הטיפוסים הדוחים האלה, עם מבטי הזימה שלהם והמשפטים הגועליים״.
״זה לא באמת ככה כל ערב״ עניתי, ״זה לרוב לקראת סוף השבוע״.
״איכס, אבל קלטת את הזקן ההוא עם הכרס הענקית והחולצה הפתוחה. הוא לא הפסיק להסתכל עלייך כל הערב״ היא המשיכה.
״זה היצור ההוא שסיפרת לנו עליו?״ בן שאל והזעיף פנים.
״כן…״ נאנחתי. זה היה אריה, כל יום חמישי הוא היה בא, מזמין בקבוק בירה ועוד בקבוק ואחריו עוד אחד, משתכר ללא הכרה. הוא לא עשה בלאגן אבל הוא היה נועץ בי מבטים מצמררים ממש וזורק לי הערות גסות.
״אני לא מבין, את לא חייבת לסבול את זה, תעשי בייביסיטר או משהו. זה כסף מעולה, תמיד יש ביקוש ואת טובה בזה״.
״תאמין או לא, לטפל בילדים זה יכול להיות מתיש הרבה יותר מכל זה. חוץ מזה שגם זה כסף טוב ואתה יודע שאני יכולה לדאוג לעצמי״.
״אני לא הייתי מסוגלת, לא זה ולא זה״ רוני צחקה, ״ילד מפונק ובכיין או גבר חרמן וחוצפן, לשניהם הייתי מחטיפה סטירה! מזל שאבא שלי טחון!״, התפוצצנו מצחוק.
״היי בלונדה!״ פתאום נשמעה צעקה, ״אולי תעשי את מה שמשלמים לך לעשות ותביא לי עוד בקבוק!״ אריה צעק מהקצה השני של הבר. הפסקנו לצחוק, רוני הפנתה מבט ממנו ובן האדים. בחיים לא ראיתי אותו מגיב ככה, אפילו שידעתי שהוא חמום מוח, מה ששנאתי אצלו, היה לי מספיק מזה בבית.
״הכל בסדר״ ניסיתי להפיג את האי נעימות שנוצרה, ״אני אביא לו את הבירה שלו ואני כבר חוזרת, גם ככה הוא שיכור מדי בשביל לעשות יותר מלפתוח את הפה וללגום״. נגשתי לאריה והנחתי את הבקבוק לידו, הוא שלח יד והפליק לי על הישבן.
״אח! איזה תחת יש לך תמר! מה הייתי עושה לו!״, קפצתי בהפתעה, כזה דבר הוא עוד לא עשה.
״אריה!״ השבתי בתקיפות, ״זה ממש לא היה במקום, שזה לא יחזור על עצמו!״ עשיתי לו פרצוף.
״או שמה בלונדה?! אה?! בשביל מה אני נותן לך טיפ!? להניח בקבוק על שולחן גם הקוף המכוער הזה מאחורי הבר יכול לעשות!״ הוא צעק, ״את לוקחת אקסטרה תשלום אז אני מצפה לקבל אקסטרה שירות!״. פתחתי את פי לענות ופתאום שמעתי את קולו של בן ״היי! תתנצל מייד חתיכת חלאה!!״. הסתובבתי וראיתי את בן צועד לעברנו כולו אדום, ידיו שמוטות לצידי גופו נעולות באגרופים.
״בן! תחזור למקום שלך!״ דרשתי, כשבראש כבר מתרוצץ לי סרט רע על לאן כל העניין הזה הולך להידרדר.
״איך קראת לי!? מי אתה בכלל?! פרחח! חתיכת זבל קטן! תשתוק ושב בשקט!״
בן כבר היה ממש בתוך הפרצוף שלו, ״שאני אשתוק? יא זקן אומלל! שאני אשתוק?!״
״בן מספיק! מה קורה לך?!״ הרמתי את קולי וניסיתי למשוך אותו מאריה בכוח אבל הוא היה חזק מדי. פניו של אריה שהיו גם ככה אדומות תמיד כי היה שיכור, נהיו כבר סגולות מרוב זעם והוא אחז בצוואר של בקבוק הבירה והכה בו על השולחן, שבר אותו וקם, מתנדנד מול בן ומנופף בזכוכית השבורה כמו נשק, מאיים להשתמש בו.
״היי היי! מספיק! אריה! הוא לא התכוון! שניכם שיכורים!״ צעקתי ונכנסתי ביניהם מנסה להפריד ולהרחיק אותם אחד מהשני. ״נראה אותך, אפס מסריח! אני אדחוף לך את זה לתחת!״ בן צעק ואריה ניסה לקפוץ עליו אבל איכשהו הצלחתי להדוף אותו. ״בן עוף אחורה עכשיו! עכשיו אמרתי!״. חסמתי את הדרך לאריה ונעמדתי מולו, מנסה למנוע מהמקום לככב בעיתון בכותרת מזעזעת משלו, אני מושיטה את שתי ידיי ואוחזת בפניו. ״אריה״ הבטתי לתוך עיניו ואמרתי בקול רגוע ״די, די, הוא הולך, הוא הולך מכאן״ נסיתי להרגיע אותו בלי לאמר את המילה ״תירגע״, יודעת כבר מנסיון שזה רק מחמיר את המצב. ״בוא תשב, אני אביא לך בקבוק חדש על חשבון הבית ותוכל להמשיך לראות את המשחק בשקט״, שפת הגוף שלו החלה להירגע אבל הוא עדיין הביט בבן שעמד מאחוריי. ״בוא אריה, בוא איתי, נושיב אותך בשולחן נקי״ הנחתי את ידי על כתפו וסובבתי אותו בעדינות, מדריכה אותו לכיוון ההפוך מבן. הצלחתי להושיב אותו בשולחן אחר, ידי עדיין על כתפו ונראה שהוא נרגע כמעט לגמרי ואמרתי לו ברוגע ״אני פה אם תצטרך, בינתיים אני הולכת לארגן לך עוד בקבוק ופיצוחים״. אני מתרחקת בעדינות ורואה את דורון נכנס בחזרה ועיניו מתרחבות למראה שברי הזכוכית והבירה השפוכה שעל הרצפה, את רוני קפואה בכיסאה בהלם, את הלקוחות חוזרים לאיטם לענייניהם ואת בן מתנשם בכבדות בפינה הרחוקה של הבר, ידיו נשענות על הקיר.
אני מסמנת לבן עם ידי לצאת החוצה, נותת לו את המבט של ״אל תתעסק איתי עכשיו״ והוא לא מתווכח ויוצא.
עוד זמן עובר וכל הנוכחים שקועים בחזרה במשחק שמשודר. רוני כבר הלכה, חיבקה אותי ולקחה מונית הביתה. ״דורון אני יוצאת כמה דקות החוצה, פה מאחורי הבר. אני צריכה קצת אוויר״.
״קחי כמה זמן שאת צריכה מותק״ הוא חייך אליי. חייכתי חזרה ויצאתי. היה חשוך, אבל האורות העמומים מהבר הספיקו ונשענתי עם גבי אל הקיר. נשמתי נשימה עמוקה ופרצתי בבכי, נותנת לכל הלחץ של השעה האחרונה להשתחרר. ״תמר״, קפצתי בבהלה. ״תמר זה אני״, בן התקרב ויכולתי לראות אותו בבירור.
״מה אתה עדיין עושה פה? לא הספיק לך?״
״חיכיתי לך…רציתי…רציתי להתנצל על מה שקרה בפנים. אני לא יודע מה קרה לי. האלכוהול השפיע ואריה… איך שהוא נגע בך, אני…״
״בן מספיק, בוא לא נעשה את זה עכשיו אוקיי?״ ניגבתי את הדמעות מפניי.
״תמר, בבקשה אל תבכי, אני באמת מצטער״.
״זה לא בגללך…לא רק״ אמרתי בייאוש, ״בן, זה יכול היה להיגמר רע! רע מאוד! ובשביל מה?, בגלל מה?, אגו?!״
הוא השפיל מבט.
נפלתי לישיבה שפופה וטמנתי את פניי בידיי.
״אין לי כוח יותר…אין לי מקום לעוד אחד חמום מוח בחיים שלי, בטח לא כזה שאיכפת לי ממנו״.
בן התקרב ואחז בזרועותיי, הוא הרים אותי בעדינות חזרה לעמידה. ״תמר, תסתכלי עליי״.
״לא יכולה…״.
״תמר״.
״לא״.
הוא הרים את ראשי אליו בידו, ״בן אני לא רוצה״ מחיתי והעפתי אותה. הוא עשה זאת שוב, ״בן!״ הרמתי את ידי כדי להעיף את שלו והוא תפס בה בחזקה ומשך אותי בכוח אליו. גופי נפל על שלו והוא הצמיד את שפתיו לשלי, מנשק אותי עמוק ומחזיק אותי קרוב אליו, ידו האחת עדיין אוחזת בידי והשנייה על גבי התחתון, לוכדת ומצמידה אותי חזק. אני מניחה את ידי הפנויה על חזהו, מנסה
לדחוף אותו ממני. הוא משחרר את שפתיי אבל לא את אחיזתו ופניו צמודות לשלי. ״בן מה נראה לך שאתה עושה?״
״תמר בבקשה תסלחי לי״
״בסדר אני סולחת לך…״
״לא, לא ככה…אני מכיר את המבט הזה, אל תוותרי עליי…אני לא אבא שלך״, פתחתי את פי אך כלום לא יצא.
״תמר, מותר לבן אדם לטעות״, הוא הצמיד את מצחו לשלי, הפנתי את מבטי ודמעות זלגו מעיניי. הוא נישק קלות את עיני הלחה, את הלחי הרטובה, המשיך ברכות עם שפתיו במורד הדמעות שזלגו על צווארי, משעין אותי על הקיר בעדינות ופותח לאט את הכפתורים בחולצתי עד האחרון. הוא מביט בי ואוחז במותניי החשופות, מלקק במעלה צווארי עד שפתיי ומנשק, אני נכנעת לשפתיו ופיותינו מתלכדים. הוא מעביר ידיו במעלה בטני, עובר קלות על שדיי ומסיר מעליי את החולצה הפתוחה. מלטף את כתפיי ומוריד את כתפיות החזייה, שולח יד אל גבי ופותח אותה, נותן לה ליפול לריצפה. הוא מתכופף על ברכיו ומביט בי תוך כדי שהוא לש את שדיי החשופים. ״את כל כך יפה תמר״, אני מרגישה את האוויר הקריר על פטמותיי ואת האוויר החם מנשימותיו על בטני ונאנחת. הוא ממשיך לחפון את שדיי ויורד עם שפתיו למטה. הוא מכניס את ראשו בין רגליי ואני מרגישה את פיו נפתח ואת שיניו עוברות על איברי מבעד לג׳ינס. צמרמורת עוברת בגופי, וידיי שאחזו בידיו המלטפות יורדות לראשו. הוא פותח את מכנסי ומוריד אותם לריצפה בתנועה אחת ואני שולפת מתוכם את רגליי. ידיו במעלה ירכיי, תופסות בחוזקה בישבני ומעסות. אני נאנחת, אצבעותיו מסירות את התחתון שלי לאט עד שנופל מעצמו, פניו מתקרבות למפשעתי ונשימותיו העמוקות על איברי הרטוב והמגורה מטריפות אותי. הוא מושך אותי אליו וקובר פניו בין רגליי. אני משחררת זעקת עונג, אצבעותיי בשיערו הרך. הוא מנשק את שפתי הכוס שלי, מלקק ומוצץ בתשוקה. אני נוטפת, מרטיבה את כל פניו ומתפתלת בידיו. אצבעותיו בין פלחי ישבני, אוספות ממיציי ומחליקות מעלה מטה.
אני מתנשמת בחוזקה, ״בן…״, ידי האחת נתמכת בקיר והשניה קפוצה לאגרוף בשיערו. אני ישובה באוויר, גבי אל הקיר, רגליי נחות על כתפיו בסיכול והוא על ברכיו. לשונו מגבירה קצב למהירות מסחררת, אני זועקת בעוצמה וגומרת, גבי מתקשת ואברי נצמד עוד יותר לפניו, רגליי מושכות אותו פנימה מעצמן. גופי רועד ובן תומך בי שלא אפול, הוא מרים מבטו אליי, מלקק את שפתיו ועיניו נוצצות. אני נופלת לחיקו, ישובה עליו בפישוק, מרגישה את איברו המתקשה כנגד החריץ הרטוב שלי.
״תמר אני כל כך רוצה אותך…״, אני מחייכת ומנשקת אותו, מושיטה יד למטה, מלטפת קלות את איברו מבעד למכנסיו.
הוא נאנח ואני פותחת את המכנס ושולחת יד פנימה, הוא נשען על ידיו ואני שולפת את איברו הגדול והעבה, מתחילה לנוע מעלה מטה, מחככת אותו בין השפתיים הרטובות ושולחת יד לאשכיו, מעסה באצבעותיי. ״או וואו תמר, כן…״, אני מכוונת אותו אל הכניסה בין רגליי ומחדירה אותו פנימה בעדינות. הזיין העבה שלו מותח אותי ומרחיב לי את החור, אני יורדת בעדינות עד שכולו בתוכי ומתחילה לנוע באיטיות, מתרגלת לתחושה שלו בתוכי. אני מניחה ידיי על חזהו, נתמכת בעדינות ומגבירה את הקצב. הוא שולח יד למותני, ועוזר לי כל דחיפה, מנמיך אותי יותר ויותר על איברו. שנינו מתנשפים, ראשו טמון בשדיי הקופצים שמתחכים בפניו, ראשי נשמט לאחור. הוא מצמיד אותי אליו בחיבוק חזק ונשכב על הרצפה, לוקח אותי איתו, אוחז בכוח בישבני, מפשק אותו ומקבע אותי אליו. הוא מתחיל להניע אגנו, חודר אלי בתנועות חדות ומהירות, קודח בי בעוצמה ולא מאפשר לי לזוז. ״אהה…אההה! בן!״ אני נאנחת ועוצמת עיניים.
״תסתכלי עליי, אני רוצה לראות אותך״, אני פותחת עיניי ומביטה בפניו המיוזעות והנאות, הוא נועל מבטו על שלי, פנינו צמודים. ידיו נעוצות באחוריי, הוא נע בתוכי במהירות שיא, עושה שמות בחור המתוח שלי. אני צועקת ומתנשמת לתוך פיו, המיצים שלי מכסים את כל איברו, נוזלים במורד ירכיו. פי נפתח מעונג והוא נושך את שפתיי חזק. הוא מאט את הקצב לכמה תנועות עמוקות ואיטיות, ״אווו כן!״ הוא צועק ומשפריץ לתוכי בעוצמה.
הוא מוציא לאט את איברו, עדיין מחזיק אותי חזק, נותן לזרעו לזול ולטפטף ממני, ונושק לי עמוק. אני מלטפת את פניו ברכות, מעבירה אצבעותיי בשיערו ולוחשת ״תודה״, אני מחזירה נשיקה ומנסה להתרומם. הוא אוחז בי ולא משחרר, ״לאן את הולכת?״
״אני עדיין במשמרת בן!״ צחקקתי, ״דורון לבד בפנים, אני צריכה לחזור…״
״אל תעשי את זה תמר״
״את מה?, בן תן לי לקום…״
״אל תעמידי פנים שלא קרה בינינו כלום עכשיו״.
״אני לא…אתה חבר שלי ואכפת לי ממך ולך ממני ועזרנו אחד לשני ברגע קשה…זה הכל״, קמתי והתחלתי לאסוף את בגדי.
״תמר אל תהיי כזאת״ הוא מביט בי עדיין ישוב על הרצפה.
״אבל זאת האמת״ שמתי את התחתון והחזייה במהירות, ״אנחנו שני חברים טובים שהזדיינו פעם אחת, זה קורה. ממילא אנחנו לא יכולים להיות יותר מזה״.
הוא קם וחטף מידי את החולצה בהפגנתיות, ״זיון!? זה כל מה שזה היה עכשיו בשבילך?! סתם עוד זיון!?״ הוא הביט בי במבט נבגד.
״בן…״ נאנחתי, ״מאוחר, אתה עייף ועדיין שיכור, לך הביתה, נדבר על זה מחר אם בכלל עוד תרצה, מבטיחה״. הושטתי את ידי לקחת את החולצה והוא זרק אותה רחוק.
״בן! מה זה עכשיו?״ התקדמתי להביא אותה והוא חסם את דרכי.
״מה בדיוק אתה עושה? מוכיח את הטענה שלי?״
״לא!״ הוא הביט בי בכעס, ״אני הולך לתת לך את מה שאת רוצה! אם זיון את רוצה ממני, זה מה שתקבלי!״ הוא הוריד את המכנסיים ואת התחתונים שלו והביט בי במבט חדור.
״בן! נו באמת!״ התעצבנתי ופניתי ללכת,
הוא תפס בזרועותיי, סובב אותי והצמיד את גופי ופניי לקיר, מצליב ונועל את ידיי מאחורי גבי ונצמד אליי מאחור.
״בן אתה מכאיב לי! מה את עושה!?״
הוא שם פיו באוזני, ״אני הולך לזיין לך ת׳צורה תמר!!״
״זה לא מצחיק, תעזוב אותי עכשיו!״
הוא בשלו, כבר נכנס לטרנס ההרסני הזה שהיה מוכר לי כל כך.
הוא קרע מעליי את התחתונים, השליך לרצפה והפליק לישבני בעוצמה, ״אח! איזה תחת יש לך תמר! מה הייתי עושה לו!״ הוא לחש. אני לא מאמינה שהוא אמר את זה עכשיו!
״מה קרה תמר? זה לא עשה לך את זה!?״ הוא שאל בטון מתגרה ולחץ עם איברו על הכניסה האחורית שלי, כאילו מאיים.
״בן…״ נסיתי, ״אהההה!״ לפתע השתחררה מפי זעקת כאב, הרגשתי כאילו משהו חד קרע אותי לשניים. בן חיכה רגע ונכנס באחוריי פעם נוספת בחבטה עוצמתית, זעקתי וכל גופי קפץ, הפעם השנייה הכאיבה עוד יותר. ניסתי להתרחק והוא חיבק את שדיי בזרועו ומשך אותי אליו, ראשי נפל על כתפו.
״בן! די בבקש…אהההה!״
הוא המשיך חודר אליי בכוח ובין עוצמת הכאב ללחץ שהפעיל עלי עם ידו, בקושי הצלחתי לנשום.
״זה מה שרצית?! אהה!? את נהנת מזה תמר?!״ לא עניתי. הוא שחרר את אחיזתו בחזי ונפלתי קדימה. עדיין אוחז בידיי מאחורי גבי, הוא משך אותי אליו בעזרתן עם כל חדירה, מכה בי עם אגנו, נכנס עמוק יותר ומוציא ממני אנחות כאב.
הוא שחרר את ידיי בבת אחת, עפתי אל הקיר, ידיי בולמות את המכה. הוא נכנס בי בעוצמה, תופס את שדיי בחוזקה וחודר אלי עוד מספר פעמים, שולף את איברו החוצה וגומר בקול על אחוריי וגבי התחתון.
״תודה על הזיון״ הוא מתנשף באוזני.
הוא מתלבש זריז וזורק בטון ממורמר, ״מה עם תודה תמר? נשיקה? לא?״
ידיי עדיין על הקיר, פניי לרצפה, משותקת מהכאב באחוריי הבוערים ומתחושת ההשפלה.
״תמר!״ אני שומעת מרחוק את קולו של דורון, ״תמר! אני צריך אותך בפנים״.
״אני באה!״ החזרתי צעקה.
אני מסתובבת, מתקדמת לכיוון הבגדים הזרוקים שלי, מתכופפת בעדינות ומשחררת אנחת כאב חלשה ובן לוקח צעד לעברי, ״לך…״ אני אומרת בטון אדיש וחסר רגש. הוא נעצר, משתהה רגע והולך.
את שאר המשמרת עברתי בכאבי תופת, מדדה בין הלקוחות חצי צולעת, כאילו שאת בקבוקי הבירה אני מגישה מתוך ישבני והג׳ינס והחולצה שכיסו את הזרע של בן נדבקים לגופי. אריה כבר היה בשלבי נמנום מה שניחם מעט.
הגעתי הביתה בסביבות רבע לארבע לפנות בוקר. 3 שיחות שלא נענו מאבא והודעה, ״אני נשאר הלילה אצל מיכל״ אחותו ״לילה טוב״. מעולה, אני יכולה להכנס למקלחת בלי לפחד להרעיש. אני פושטת את בגדיי המלוכלכים לאט ובזהירות, זקוקה נואשות למקלחת הזו, אני מרגישה כל כך מלוכלכת. רוצה כבר לשטוף את הלילה הזה ממני, להעלים את כל מה שקרה עם בן, כאילו שהדברים יחזרו להיות כפי שהיו. המים חמים, חמים מדי, אבל אני אוהבת שהחדר מתמלא באדים, במן ערפל מרפא ומרגיע. אני נותת למוח הקודח שלי הפסקה ומתרכזת אך ורק במגע המים על גופי. ״מממ…״ קטן של כאב בורח מפי כשהמים החמים זורמים במורד ישבני וגורמים לתחושת צריבה.
אני מרגישה שתי ידיים מאחוריי, עוטפות אותי בעדינות, וגוף ערום, גדול ומוצק נצמד לגופי.״זה כואב מאוד?״ קול מודאג לוחש באוזני. לוקח לי רגע, ״בן…״ אני משיבה בהפתעה, ״איך…״
״שכחת שסיפרת לי על המפתח הנוסף שאת מחביאה בידית של האופניים למטה?…״ הוא לחש משועשע.
אחזתי בזרועותיו, מתכוונת להסיר אותן, פתחתי את פי לדבר והוא הקדים אותי ״אני כל כל מצטער תמר, הדבר האחרון שרציתי זה להכאיב לך. הייתי שיכור ואדיוט, אני לא רוצה לאבד אותך…״
״בן…״
״אני צריך אותך תמר…ואני יודע שגם את צריכה אותי״.
הוא שלח יד במעלה גופי, מלטף באיטיות את שדיי, מרפרף קלות בכף ידו על פטמותיי. עצמתי עיניים וגופי הרפה, נמסה לתוך חיבוקו הרך. הוא התיישב גבו אל הקיר, רגליו מפושקות ואני ביניהן, איברו הקשה נח על גבי, רגליי פתוחות, צמודות לשלו. האוויר הלח והחם גרם לשנינו להתנשם בכבדות. הוא מנשק את צווארי, ידו מחליקה אל בין רגליי, עולה ויורדת בעדינות. אני נאנחת והוא מעביר שתי אצבעות קלות בין השפתיים הרטובות שלי, פותח אותן ומפריד, עולה לדגדגן ומעסה אותו בעדינות, מוציא ממני ייללת תחינה. הוא מחדיר את שתי האצבעות לתוכי, ראשי נשען על כתפו והוא מתחיל לנוע תוך כדי שאגודלו מעסה את הדגדגן שלי. הוא ממשיך, מגביר את הקצב ומשפשף חזק יותר, נשימותיו מהירות כמעט כמו שלי, רגליי רוצות להיסגר על ידו אך רגליו משאירות אותן פתוחות. גבי מתקשת, ידיי נעוצות בירכיו ואני נאנחת וגומרת בקול. הוא מחליק החוצה את אצבעותיו, אוסף בעדינות את שארית הנוזל מבין שפתיי. הוא מכניס אצבע אחת לפיו, מנקה ומוציא, מכניס את השנייה לפי ואני מנקה עם לשוני. ידיו חוזרות לחבק, מחזיקות אותי חזק, ״אל תלכי ממני״, אני מניעה את ראשי מצד לצד ומניחה ידיי על שלו.
קיץ אחרון
א
א
א
18 באוקטובר, 2014
מאת פנדורה
סיפור קטלני חירמן אותי מאוד
משעמם!! מבלבד קטע האונס אני אישית כמעט נרדמתייייי
לא יודעת מה אתם רוצים.. סיפור אחד הטובים שקראתי, הכתיבה מעולה! הסיפור כל כך מחרמן!פנדורה אני מעריצה!
היה בזה משהו חזק.. התגרתי נורא..
הבנתי שהוא אוהב אותה ונפגע..עשה לי את זה..
נורא.. זה פשוט אונס כמעט בכיתי
סיפור מחרמן למה ככה להוריד
לכל המזועזעים אני מתנצלת, הייתי צריכה להזהיר על התכנים שהסיפור כולל, כמו מין בכפיה שאינו לטעמו ולרוחו של כל קורא. להבא אכלול אזהרה, יש ליזכור כי מדובר בסיפור/פנטזיה שכן יש קהל הנהנה ממנו, אך אין זה אומר שהם או אני תומכים או מצדיקים מין בכפיה במציאות, כשם שאדם הנהנה מסרטי אימה, לא יצפה או ירצה לעבור את אותם הדברים. על טעם ועל ריח….או חופש הביטוי ועוד כל מיני ססמאות….
שמחה לשמוע שזה לא קרה באמת . אבן נגולה מליבי
מקווה עבורך שתזכי להגשים את הפנטזיות שלך עם בן זוג שאוהב מעריך ומכבד אותך באמת
תודה לך;)
לטעמי הסיפור פוספס בגדול… התחיל טוב עם סיפורי רקע אבל במאני טיים פוספס עם הנטייה ללכת עם האלימות המינית והפיזית עם הדמות של בן ולא עם הדמות של אריה. הקונטרסט בין תמר לאריה הרבה יותר מפתיע ומושך את העין מאשר עוד צעיר וצעירה שמזדיינים עצמם לעייפה… גם דורון היה יכול להוות אופציה אם כי מעט בנאלית.
הפנטזיה הזו נשמעת מציאותית מדי ורעה מדי.
זה לא היה מגרה, זה היה אונס לכל דבר…
מסכימה לגמריי. תעיפי אותםם קיבינימט
הטרדה ואונס לכל דבר
שמחה שהגברים פה מגנים את זה. אחרת המצב היה רע הוא כבר רע
אין מצב שאת ממשיכה איתו…
זה אונס.