המנגינה של נינה – חלק ב

זהו המשך לסיפור המנגינה של נינה – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה

קפצתי מהמיטה כאילו הקצתי מתרדמת חורף ארוכה, מלאת אנרגיות ורעננה.

נגשתי למקלחת, שטפתי פנים, הבטתי במראה כשבבת אחת זה הכה בי…
מה בדיוק קרה אתמול?

זה מרגיש כמו חלום. בעיקר בגלל שאין לי שמץ על מה חלמתי בלילה, מזמן שלא ישנתי כ״כ טוב.
תמונות חטופות עוברות לי בראש, החיוך של איתן, יד נוגעת, ריח משכר וטעם מתקתק.
העיקצוצים למטה שוב מתחילים, אני עוצמת עיניים ונושכת את השפה כשפתאום תחושת האופוריה מתחלפת באימה והבטן שלי מתהפכת, נזכרתי שאיתן נתן לי את הכתובת שלו ואמר שישמח לראות אותי היום ב19:00 בערב!
מה בדיוק אני אמורה לעשות? הרי כל הרעיון הזה שלי ושל איתן מלכתחילה היה בגדר פנטזיה מגוחכת של נערת תיכון הורמונלית, זה לא באמת היה אמור להתגשם!
נשימה עמוקה…חזרה למציאות.

אמנם זה לא אחד הרגעים המבריקים שלי, אבל זה בדיוק העניין. זאת ההזדמנות שלי להפעיל שיקול דעת של נערה מתבגרת לשם שינוי, אחרת אני עוד אתחרט על זה, זקנה בתולה ובודדה, בלי זכרונות שיחממו אותי בלילה חוץ מראדיאטור עלוב וחתול שמן.
12 שעות חסרות תועלת של יום לימודים שבמהלכן נכשלתי בלהימנע מלחשוב על איתן אבל הצלחתי להתחמק מהמפגש שתוכנן אצל יניב, עוברות כמו נצח, הצלצול הגואל מגיע.

השעה 17:30 יש לי בדיוק זמן להתרענן ולהגיע בזמן אל איתן.
אין כמו מקלחת טובה כדי להירגע. אני מתייבשת ושמה את סט התחרה השחורה האהוב עליי של חוטיני וחזייה, חולצת משי מכופתרת, את הג׳ינס הצמוד, משחילה מגפיים ומשפריצה קצת בושם. תלתלים כרגיל פרועים ועקשנים.
אין לי מושג מה הולך לקרות עוד מעט, אבל משום מה זה מוצא חן בעיניי, מאוד.

אני בדלת, הדופק מואץ וסחרחורת קלה נופלת עליי. אני לוקחת נשימה עמוקה, אני כאן בשבילי, אני מזכירה לעצמי ואני יכולה ללכת מתי שאני רוצה. ואני רוצה, משתוקקת כבר להיות מעבר לדלת. צלצול קצר בפעמון, כמה רגעים והדלת נפתחת.
איתן עומד לבוש במדים הרגילים, חולצת וי וג׳ינס, אבל יחף. גל של ריח בושם והריח של איתן מציף אותי וגורם לי חולשה ברגליים, אני נושכת את שפתי התחתונה.

״נינה״, הוא מחייך, ״בואי תיכנסי, אני שמח שבאת״.
אני לוקחת צעד פנימה ״את יכולה להניח את התיק על השולחן בפינה״.
אני מניחה את התיק, עדיין לא מצליחה להוציא מילה מפי.
״את רוצה לשתות?״
״לא תודה״.
״אוקיי, אז בואי ניגש לחדר העבודה״.

הדירה כולה מעוצבת בפשטות אבל עם תחושה חמימה כזו וביתית.
הוא מתיישב על הכיסא ליד הפסנתר ומצביע על הכיסא המרוחק יותר בשבילי, ליד הצ׳לו.
אני מתיישבת, רגל על רגל, ידיים לצידי הגוף.
הוא מתבונן בי לרגע, מבט חודר ובוחן, העיניים נפגשות, אני מרגישה איך הלחיים שלי בוערות אבל ממשיכה להישיר מבט. מה הוא עושה לי, עקצוצים מענים עוברים לאורך כל גופי.
״מה את רוצה?״ הוא אומר ברוגע.
״מה?״ לוקח לי רגע לענות.
״מה את רוצה נינה?״
מה? למה לעזאזל הוא מתכוון?
הוא מבחין במבט התוהה שלי וממשיך, ״כדי להיות יותר טוב נינה, צריך ליצור משהו אמיתי וכדי להגיע לאמת צריך להתחבר לרגש, לנבור פנימה בתוכנו. לגעת בחששות שלנו, בסודות הכמוסים, בצדדים האפלים וגם בתאוות וביצרים. ברגע שתצליחי בזה, המוסיקה תזרום ממך. לכן, אני רוצה שתנסי עכשיו להבין מה את רוצה שיקרה בפגישה הזאת ופשוט לעשות אותו״.
אני לא מאמינה שהוא הופך את זה לרגע לימודי, אבל בכל זאת, יש היגיון מאחורי הדברים שלו.
אני לוקחת נשימה עמוקה, נושכת את השפה התחתונה ומתרכזת.
החזה שלי עולה ויורד בקצב גובר, ידיים מתכווצות ומחזיקות חזק בצידי הכיסא, אני נותת לרגש להשתלט עלי ולהוביל.
אני מישירה מבט לאיתן ומחייכת בשובבות, קמה מהכיסא ומתקדמת לעברו, נעצרת ממש מעליו. אני מביטה בו במבט בוחן מלמטה למעלה ומחייכת.
הוא נראה מופתע לרגע. אני מתיישבת מעליו, רגליים כפופות ופשוקות לצידי גופו, אני מתחילה להתיר את הכפתורים בחולצתי, מלמעלה למטה ופותחת אותה לרווחה, נותת לו לבהות בי. אני מעבירה את ידי בשיערו הרך, מלטפת את לחיו, מעבירה שתי אצבעות על שפתיו ומכניסה אותן בעדינות אל פיו. הוא מוצץ אותן ומנשק, אני מוציאה אותן ומעבירה את ידי במעלה בטני החשופה, משחררת את החזייה, חושפת את השדיים ומעבירה את האצבעות הרטובות על פטמותיי הזקורות ונאנחת. אני מרגישה את איברו הגדל מבעד לג׳ינס על ירכי הפנימית. אני רוכנת קדימה ומנשקת אותו, שפתיים על שפתיים, מלקקת ומוצצת לאט ובעדינות, הוא נאנח חרישית לתוך פי ואני מפסיקה. עוברת לסנטר המחוספס שלו ומנשקת, יורדת לצוואר, מניחה ידיים על החזה שלו ברכות ומלטפת ואז בתנועה חדה ומהירה, קורעת את החולצה שלו מעליו ומשאירה את חזהו ובטנו חשופים. אני מביטה בו בעיניים רעבות ומסניפה את הריח המטריף שלו פנימה, מעבירה ידיים בשיערות חזהו העדינות ומנשקת, תוך כדי, נאחזת בירכיו החזקות ויורדת על ברכיי בין רגליו.

אני מביטה למעלה ואיתן נראה כאילו מהופנט.

״אני רוצה״ אני מדגישה ואומרת, ״לטעום אותך, אני רוצה להרגיש את הזין שלך בפה שלי, את כולו בתוכי, ממלא אותי״.
אני שולחת ידי אל בין רגליו ונוגעת, מרגישה את הצורה, הגודל, מלטפת וממששת, הוא נאנח בקול עמוק.
אני פותחת את הכפתור ואחריו הרוכסן, מורידה לאט את המכנסיים עד לקרסוליו וחושפת בוקסר אפור צמוד. אני מעבירה את ידי על ירכיו הפנימיות כלפי המפשעה שלו, רוכנת קדימה ומעבירה את השפתיים שלי בעדינות על איברו, בקושי נוגעת, הוא זז במקומו ואני מחייכת וממשיכה. מנשקת בעדינות את האיבר שהולך וגדל, מאיים לקרוע את התחתונים. עם השיניים אני תופשת את הגומי של התחתון ומושכת אותו לאט למטה, הזין שלו מברך אותי לשלום ומנתר החוצה. אני לוקחת כמה שניות ומביטה בהערכה, למורה למוסיקה שלי יש כלי נגינה גדול.

אני מביטה אל איתן ונושכת את שפתי התחתונה, הוא מביט בי בעיניים מלאות תאווה ומתנשף בכבדות.
התמונה הזו שלו, ישוב עירום וחשוף כולו על כיסאו, נתון לרחמיי הרטיבה אותי כ״כ שכתם נראה מבעד לג׳ינס שלי.
אני מבחינה בטיפת נוזל בקצה הזין העומד שלו, אני מתכופפת, מניחה עליה את הלשון שלי ובו זמנית סוגרת על הקצה עם שפתיי. איתן משחרר אנחה.
אני ממשיכה לחקור, מתחילה בבסיס ומלקקת לאורך הזין עד הקצה, חוזרת לבסיס ויורדת לביצים, מחזיקה את הזין מתוח למעלה וטועמת את הביצים, מלקקת ומכניסה אל פי, מוצצת ומושכת אותן בעדינות כלפי מטה, עולה לאורך הזין כשהוא בין שפתיי, מנתקת אותן לרגע, מסתכלת על איתן ומלקקת את שפתיי הלהוטות. לוקחת את הראש אל פי בעדינות ומוצצת ומעסה עם לשוני בתנועות סיבוביות, כאילו משרטטת את קווי המתאר של הראש הזקור, ובבת אחת לוקחת את כולו פנימה, עמוק אל תוך הגרון החם והרטוב שלי. איתן גונח בעוצמה ואני ממשיכה בקצב. בהתחלה לאט, מוציאה ומחדירה, מוציאה ושוב מחדירה, מגבירה את הקצב. איתן מתנשם בכבדות, ידיו אוחזות בזרועות הכיסא,

אני מרגישה איך הזין שלו גדל בתוכי ומתקשה, ממלא אותי יותר ויותר, חודר עמוק. אני חושפת מעט את שיניי ושורטת קלות במעלה הזין ותוך כדי מושכת, מעסה את הביצים ומותחת את עורן הרגיש. ראשו של איתן נשמט לאחור, אני מצרפת את ידי ועולה ויורדת בקצב מהיר עם פי לאורך הזין הפועם, ״נינה״ איתן משחרר בקול רועד, ״נינה אני עומד ל…״.
אני ממשיכה במרץ, ״אהההה״ איתן גונח בקול ופרץ של נוזל חם ומלוח ממלא את פי ואני בולעת, הזין שלו עדיין בתוכי. נותת לו להירגע ומוצצת בעדינות ובאיטיות את הראש, יונקת את הטיפות האחרונות. איתן מביט בי בעיניים בוהקות, מנסה להסדיר נשימה. אני מוציאה את איברו מפי החמים לאוויר הקר והוא נאנק לרגע. אני מתיישבת עליו, מקרבת פי אל פיו ומנשקת אותו עמוק,
נותנת לו לטעום, לוקחת את ידו ומשחילה אותה לתוך הג׳ינס שלי ונותת לו להרגיש עד כמה הוא הרטיב אותי. הוא נאנח לתוך פי, קובר את אפו בתוך צווארי ומסניף, ראשי נשמט לאחור ועיניי נעצמות.
״נינה זה היה…״ הוא מתחיל, ואני קוטעת ועונה ״מזין״.
הוא מישיר מבטו אלי בשאלה ״מזין?״
״הזין שלך איתן, מזין את היצירתיות שלי״ אני אומרת בחיוך חצי רציני, חצי ציני.
הוא מחייך את החיוך השובב שלו ואומר, ״אם ככה, אני מקווה מאוד שאת רעבה״.

המשך קריאה – חלק ג