בחירתה של סופי

באותו לילה בבר כשראיתי אותה רוקדת, זה היה כאילו ראיתי אותה בפעם הראשונה.
״זאת עם השמלה מסטן״, סופי הכריזה משועשעת, ״את צריכה לגרום לזאתי לנשק אותך״.
הסתובבתי לבחון איזה קורבן היא בחרה להקריב למען המשחק האידיוטי הזה, לעמוד במשימה או ללכת הביתה עם הסנוב שיושב על הבר וחופר לכל מי שבטווח הראיה שלו. מי מזמין שמפנייה בבר מקומי?
״אוי שיט!״ מלמלתי והסתובבתי חזרה מהר.
״מה?! את הכרחת אותי לתת את המספר שלי אלה!״
״כן! לברמן חתיך שהתחיל איתך, ממש עונש!״
״נו מזה נשיקה עם בחורה?!״
״יש לך כבר את התחתונים שלי, אני אוריד גם את החזייה…פליז סופי!״
״ממש! תזיזי את התחת היפה שלך עכשיו או שאת מבלה את שאר הלילה עם הפלוץ מהבר! תראי אותו הוא עוד ממשיך לקדוח האידיוט!״
״סופי אני לא יכולה! אני מכירה אותה, זאת המורה שלי לבלט!״
״מה? ענננננק! איזה תותחית אני יואו! אין מצב שאת יוצאת מזה שמעת!?״
הסתובבתי שוב לאט וקלייר כבר לא ישבה, איתרתי אותה על הרחבה רוקדת עם כמה חברות. זו הייתה היא, אבל היא לא דמתה למורה היבשה שלי לבלט, השיער שלה שהיה תמיד אסוף ומתוח, דבוק לראשה בפונפון והקנה לה מראה מבוגר יותר וקשה, היה משוחרר בקארה פרוע בצבע חום שוקולד משגע. במקום בגד גוף וגרביון בצבעים דהויים ומתים שתמיד תיעבתי, גופה הקטן והחטוב היה עטוף בשמלה בצבע בורדו מסטן שהבליטה את שדייה הקטנים והזקופים, את הישבן העגול והמושלם שלה ואת עורה החלק והחיוור שקרן בשילוב עם הצבע העמוק. לחייה היו מעט סמוקות ושפתיה אדומות ומזמינות. המחזה שלה רוקדת גרם לי למן התכווצות נעימה בבטן ולעקצוצים מייסרים בין הרגליים, מה שהיה לי חדש, אמנם תמיד הערכתי את היופי הנשי, אבל אף פעם לא נמשכתי פיזית לבת…
״אלה? את איתי? נו את עושה את זה או לא? ותסגרי את הלוע שלך! שלא תתני פה רעיונות לאף אחד!״
״מה?…כן, ז׳תאמרת טוב, נבנה על זה שחשוך, אולי היא לא תזהה אותי עם האיפור והבגדים…״ בלעתי רוק.
״את זיהית אותה בכל זאת לא?״
״כן…..יופי ממש עזרת עכשיו!״
״בכיף״ היא חייכה חיוך ממזרי והושיטה לי שוט בורבון.
נשמתי עמוק, קמתי והתחלתי לצעוד לכיוונה של קלייר לאט (לאט!). איך אני עושה את זה? לשחק אותה מחוקה לגמרי או להראות לה שזיהיתי אותה? הרמתי מבט, קלייר עדיין שקועה בריקוד והעקצוצים למטה הולכים ומתגברים, טוב זה בטוח השילוב של ההתרגשות עם האלכוהול, הרי היה ברור לי שלסבית אני לא, לא? הבטתי אחורה לסופי, היא חייכה משועשעת וזירזה אותי עם ידה.
התקרבתי לקלייר ולחברות שרקדו והתחלתי לנוע לצלילי השיר פופ-רוק שהושמע. לפחות לרקוד ידעתי… זזתי בקצב עד שממש התקרבתי אליה, היא הבחינה בי והישירה לעברי מבט תוך כדי ריקוד. למרות האור העמום וההופעה שלי, נדמה שהיא זיהתה אותי, היא הרימה גבה לרגע, אבל מיד התנערה מההפתעה והמבט הנדהם התחלף בחיוך שובב. היא התקרבה אליי עוד יותר והמשיכה לרקוד אבל הפעם רק איתי.
זה באמת קורה עכשיו? הייתי בטוחה שאני הוזה את כל הסיטואציה המגוכחת הזו אבל הייתה לי משימה לבצע. חייכתי חזרה אל קלייר חיוך משתובב וווידאתי שהיא תראה שאני בוחנת אותה מלמעלה למטה, היא צחקקה והחזירה, מסתובבת סביבי ובוחנת, היא התחככה באחוריי והרגשתי איך הלב שלי דופק בעוצמה והלחיים בוערות, שיט עכשיו היא יודעת שאין לי תחתונים. נצמדתי אליה וסגרתי כל מרחק בינינו, רוקדת, מחככת את החזה שלי בשלה בעדינות, רגליים ברגליים, עור בעור, מקרבת את פניי לשלה. המשכנו ככה כמה רגעים שעברו כמו נצח, בערתי בכל גופי והר הגעש בין רגליי איים להתפרץ, דחף חזק ממני השתלט עליי ולא יכולתי לחכות, הדבקתי את גופה לשלי והצמדתי את שפתיי לשלה. קלייר ניתקה פניה והביטה בי במבוכה, נשכה את שפתיה והצמידה אותן לשלי חזרה. התנשקנו נשיקה שהתחילה כמתוקה ומהר מאוד הפכה תאוותנית.
השיר התחלף ואחת מחברותיה קראה לה ומשכה אותה במבט מודאג,
״קלייר! מה את עושה עם הילדה הזאת?״
היא הסתכלה לעברי במבוכה ובמה שנראה כמו אשמה וחרטה וניגבה את פיה, ניערה את ראשה ונעלמה.
עמדתי כמה רגעים לבד על הרחבה מבולבלת, חזרתי אל סופי שבהתה בי בתדהמה והתיישבתי.
״וואו! אוקיי, לפחות אנחנו בטוחות שהיא לא תלשין עלייך שאת קטינה…אני רק לא יודעת איך יהיה לך אומץ לעבור איתה שיעור בשבוע הבא״, היא מלמלה ולקחה שוט. כרגיל, תמיד יודעת מה לאמר.

התעוררתי לפנות בוקר מתנשפת, השמיכה זרוקה על הריצפה ויד בתוך התחתונים. היד היתה רטובה והתחתונים ספוגים, נגעתי בשפתיים, נפוחות ומגורות ואנחה השתחררה מפי. עצמתי עיניים ודמותה של קלייר רוקדת הופיעה. המשכתי לגעת, משחזרת את אותם הרגעים מהבר, מלטפת את גופי בידי הפנויה, מעסה את שדיי הגדולים ומושכת בפטמות. התפתלתי על המיטה, אצבעותיי חודרות ונעות בקצב, מרטיבה את הסדין, נאנחתי בקול, איבדתי כל שליטה וגמרתי בעוצמה כשטעמה של קלייר על לשוני וריחה המתוק באפי.

״אוקיי בנות, מתיחות וחימום על הבר״ קלייר הכריזה עם המבטא הצרפתי היפה שלה. התמקמנו והתחלנו בחימום הרגיל, כשהיא עוברת מאחת לאחת, מתקנת ועוזרת והלב שלי מחסיר פעימה כל צעד שהיא עושה לכיווני. כמעט והברזתי מהשיעור היום. קלייר התנהגה כרגיל, כאילו לא קרה דבר, מה שהרגיע אותי מעט אבל לא בדיוק תרם לבלבול.
אני מרגישה שתי ידיים עדינות מאחוריי נחות על כתפיי המכווצות.
״תרפי אלה״, היא לוחשת באזני והסחרחורת מתגברת, אולי כי שכחתי לנשום כבר מתחילת השיעור. היא שולחת יד קדימה, בודקת ששרירי הבטן שלי אסופים חזק פנימה ואני נושכת את שפתיי, מתייסרת מהעקצוצים שמופיעים היכן שנגעה ויורדים אט מטה.
״חזק יותר, שיכאב״ היא דורשת ושולחת בגופי צמרמורת, אני מצייתת ומכניסה את הבטן פנימה בכל הכוח.
אחרי החימום, המשכנו בחזרות לכוראוגרפיה של קלייר ליצירה ״מחול המוות״ של המלחין הצרפתי סן סאנס, יצירה מטרידה ומהפנטת.
״טוב בנות, עבודה טובה, לא לשכוח להביא תלבושות לשיעור הבא. אלה תישארי, אנחנו נעבוד על הסולו שלך״.
הבחילה עמדה להכות, אני חייבת להירגע ומהר או שאני אקיא בקרוב ועם המזל שלי זה עוד יהיה באמצע איזה קפיצה מסובכת באוויר, ממש סולו שאסור לפספס.
הסטודיו התרוקן ונשארנו רק אני וקלייר בחלל הענק.
״אלה? הכל בסדר? את קצת חיוורת״
״כן…בסדר גמור״ בלעתי.
״יופי, אז בואי נתחיל״.
המוסיקה החלה להתנגן ברקע ואני בעקבותיה, הנבל נכנס ואחריו הכינור המצמרר, הצלילים התגברו והלכתי ונבלעתי לתוך מה שהרגיש כמו אזור דמדומים בין עיניה החודרות של קלייר למנגינה המערערת. היצירה התקרבה לשיאה, התרוממתי גבוה באוויר לקפיצה אחרונה ונחתתי לא טוב, נפלתי והשטתחתי על רצפת העץ החלקה. החצאית שהייתה קשורה למותניי התרוממה ויכולתי להרגיש את החמימות הלחה בין רגליי ואת האוויר הקריר על ישבני החשוף. אוי אלוהים לא! רק שלא יהיה לי כתם בין הרגליים! הרמתי את ראשי ונתמכתי בידיי בכוונה להתרומם.
״תשארי״ קולה של קלייר עצר בעדי.
מבועתת, לא זזתי, בזווית העין יכולתי להבחין בה במראה שכיסתה את הקיר מימיני צועדת לעברי. הרגשתי אותה נעצרת מאחוריי, זרם אוויר קל עבר על גופי כשהתכופפה בין רגליי הפשוקות מעט, צמרמורת התפשטה וגופי רעד ונע באי נוחות.
״תשארי אלה״ היא חזרה ואמרה ברוך.
יד חמימה נגעה בישבני ובלעתי כזו כמות אוויר מההפתעה שכמעט ונחנקתי. היא המשיכה ללטף את כולו לאט ובעדינות, כאילו מרגיעה והנוזל בין רגליי עבר מהגרביון לבגד הגוף המתוח על איברי שספג אותו במהירות. עכשיו כבר אין לי סיכוי לצאת מזה.
״משהו כואב לך מהנפילה?״ היא שאלה בשקט, הנעתי ראשי לשלילה.
״אני שמחה״ היא ענתה וידה החליקה מטה מישבני על הבד הרטוב. יללה ברחה מפי וקלייר המשיכה להעביר את אצבעותיה בעדינות מייסרת מעלה ומטה. היא עברה על התפר של בגד הגוף והחליקה שתי אצבעות תחתיו, על הגרביון הספוג.
״כל כך רטובה אלה…את לא חובבת של תחתונים אני מבינה״, היא אמרה כבדרך אגב, תוך שאצבעותיה על השפתיים והדגדגן, מענות אותי ומתכסות במיציי.
ידה עולה במעלה החריץ ותופסת בישבני חזק ואני שורטת בציפורניי את הרצפה.
״ממממ…״ אני שומעת את קלייר מוצצת את אצבעותיה הרטובות, היא רוכנת מעליי ולוחשת באוזני ״את רוצה שאני אפסיק?״
״לא…״ חלש ורועד יוצא מבין נשימותיי.
היא מחייכת ומלטפת את צווארי, נושקת לעורפי בעדינות, מסיטה את הכתפיות של בגד הגוף, מושכת אותו מטה, מנשקת וחושפת את גבי, אני מתמסרת כולי ומרימה את אגני, נותת לה להפשיל ממני את בגד הגוף והחצאית, הגרביון יורד עד לקרסוליי ואחוריי עדיין אליה. היא מלטפת במעלה ירכיי ברוך, חופנת את לחיי ישבני ומפשקת, מקרבת את פניה בין רגליי ומסניפה, עיניי נפערות לרווחה והיא מוציאה לשון וטועמת לאורך כל החריץ. אני משחררת אנחת עונג וקופצת, קלייר מחזקת את אחיזתה בישבני וממשיכה, מלקקת ומוצצת את השפתיים וביניהן, משחקת ונושכת בדגדגן הנפוח ואני מתפתלת בידיה. היא דוחפת את לשונה פנימה, מתגרה בי ואני על הסף, היא מחדירה שתי אצבעות בפעם אחת וממשיכה למצוץ, אני נאנחת ואגני נע במרץ על פניה היפות.
״כן…כן…קלייר…כן אאאאה״
אני רועדת בכל גופי, מתמוטטת ונוטפת על הריצפה מוכת אופוריה.
אני מסתובבת אל קלייר, מחייכת חיוך קצת נבוך ומושכת אותה אליי בין רגליי הפשוקות. אנחנו מתנשקות בלהט, אני טועמת את האורגזמה שלי על לשונה, מרגישה את החום מאיברה על ירכי. היא מתרוממת, ישובה בפישוק מעליי, היא משילה את הכתפיות של בגד הגוף שלה וחושפת את שדיה הקטנים והמוצקים ופטמות וורודות וזקורות. אני מביטה בה בהשתאות, מתרוממת ואוחזת במותניה הצרים, מצמידה את פני לחזה ומסניפה את ריחה המתוק. אני לוקחת פטמה אל פי, מלקקת ומוצצת, צווארה הארוך של סופי נשמט לאחור ואני מחליקה את ידיי מטה לתוך הגרביון ותופסת בישבנה, היא נאנחת ואני ממשיכה ומעסה אותו, נושכת פטמה ועוברת לשנייה. אני שולחת יד לחריצה והוא נוטף על אצבעותיי, מוציאה ומקרבת אותן לפי, מורחת את מיצה על שפתיי כמו אודם, מוצצת את השאריות ומנשקת אותה. היא מפשילה את הבגדים מאחת מרגליה ומתחילה לחכך את איברה החלק והרטוב בירכי, אני מנשקת את צווארה ומשחקת בשדיה, מצמידה את שלי לשלה וקלייר מגבירה קצב ונאנחת באזני. אני נשכבת חזרה ומושכת אותה אליי, מפשקת את רגליה מעל פניי ומושיבה אותה על שפתיי, היא מתפתלת ואני מעסה את ישבנה ומחזיקה קרוב.
היא נאנחת ורועדת, אני נכנסת עמוק והיא גומרת בפי ונופלת על חזי מתנשפת, היא מחייכת אליי ואני צוחקת.
״אני לגמרי מעדיפה את הכוראוגרפיה של הדואט״.