זה היה יום עמוס בעבודה, וכמה שהיה חם בחוץ, במבטח היה עוד יותר חם. היינו במבטח הקטן והצפוף אני, מיכל, וליאת. העבודה לא נגמרה, עוד לקוח ועוד לקוח וכולם רוצים לאכול.
התחלתי להתחרט על זה שבאתי היום עם שמלה. שמלה בורדו, צמודה לגוף, בלי חזיה. יכולתי להרגיש איך ככל שנהיה לי יותר חם השמלה נצמדת אלי עוד ועוד, מדגישה את החזה הקטן שלי, את הפטמות, את קימורי האגן ואת התחת הלא קטן שלי.
׳מזל שיש לי סינר׳ חשבתי לעצמי.
חילקתי את העבודה בין הבנות, מי מכינה מה ולמי. אני אוהבת לנהל, לומר לכולן מה לעשות. אבל כמה שלא עבדנו קשה ומהר הרגיש שאנחנו לא מספיקות. הצלחות נגמרות, צריך להביא תבלינים מהמחסן, לחמם את המנות, להוציא משלוחים, מה לא.
ואז הוא נכנס, השליח, אלי, חזר מהמשלוח האחרון.
בחור שחום, גבוה, שיער שחור, זקן קצר שתואם את השיער שלו, חיוך שובב, עיניים חומות משגעות, שמביטות אלי. הוא מסתכל עלי קודם כל ישר בעיניים, אחר כך יורד ומביט על גופי, מבטו יורד לאט לאט, על השמלה הצמודה, בוחן כל פרט בגופי, מפשיט אותי עם העיניים שלו.
אני מפסיקה לרגע את העבודה שלי בשביל להסתכל עליו. הוא נכנס למבטח ואומר "כן בוס, מה את רוצה שאעשה?" מה אני רוצה שהוא יעשה? ישר עולות לי תמונות לראש, הידיים שלו מחזיקות אותי חזק, אני מתחתיו, הוא נצמוד אלי, מנשק לי את החזה, הזין היפה שלו עומד זקוף בין הרגליים שלי, כמעט נכנס אבל רק מתגרה בי, עד שאני מתכננת שיכנס..
"חסרות לנו צלחות וקופסאות טייקאויי תלך להביא".
"בטח" הוא עונה ואני מנסה לחזור להתרכז בעבודה.
אורז חדש, שתי מנות של טאהלי חריף לשולחן שלוש, לטגן חמש סמוסות, לא לשכוח להוציא רטבים, מחלקת שוב משימות לכולן.
הוא חוזר עם חלק מהקופסאות בידיים שלו, הוא מתכופף לרגליי, אני מרגישה את החום שלו, מאבדת שוב ריכוז. הוא נוגע קלות בירך החיצונית שלי.
"את יכולה לזוז? את חוסמת את מדף הקופסאות."
אני מסתכלת למטה, רואה את המבט שלו. אני נזכרת בלילה, כשהוא ליקק ונישק את הגוף העירום שלי, איך הוא הקפיד לא לפספס שום נקודה. נזכרת איך התפתלתי במיטה שלו, גונחת בלי בושה, הראש שלו בין רגליי, הידיים שלי בתוך השיער שלו, אוחזות, מעודדות אותו להמשיך. איך הלשון שלו עבדה קשה, ליקקה את הכוס הרטוב שלי, איך הוא הכניס את אצבעותיו בדיוק איך שאני אוהבת. ואיך כשאני בקושי מצליחה לנשום הוא אמר "בעבודה אני עושה מה שאת אומרת לי, אבל שתדעי שכל פעם שאני מסתכל עליך כל מה שאני רוצה לעשות זה להתחיל לרדת לך, לנשק אותך, לענג אותך. אני כל כך נהנה לענג אותך".
אני מרגישה את עצמי מתחילה להרטב, מהמחשבה עליו, עלינו, מהקרבה שלו, ברגע זה.
הוא מתקרב אלי אפילו עוד יותר, מסדר את הקופסאות עם יד אחת, עם השניה הוא נוגע לי בירך, מלטף, היד שלו עולה ויורדת על הירך שלי. הוא מעלה את היד שלו עוד יותר למעלה נוגע בירך הפנימית שלי, מתחיל לעקוף את השמלה. פאק – אני מתחרמנת מהמגע שלו כמו משוגעת.
הרטיבות שלי מתגברת ומתגברת, אני בטוחה שכבר יש לי כתם בתחתונים. אני יודעת שהוא יכול להרגיש כמה אני רטובה, הוא מעלה את ידו עוד קצת ומתקרב לתחתונים שלי, הוא בטוח מרגיש את החום שנוצר שם. האצבעות הארוכות שלו מתחילות לגעת לי בתחתונים בעדינות, מלמטה, בין רגליי. אני משתדלת להמשיך במה שאני עושה, ונושכת את שפתיי, כדי שלא לפלוט שום אנחה.
לפתע הוא מפסיק וקם.
"טוב סיימתי לסדר פה, עוד משהו שאת צריכה?" ושוב המבט הזה, מסתכל לי ישר בעיניים.
"אמממ" לוקח לי כמה שניות לחזור למציאות, "כן צריך לסדר את המחסן, תוכל לעשות את זה בשבילי?" אני אומרת, למרות שמה שאני צריכה ממנו זה שיפשק את הרגליים שלי, יקרע לי את התחתונים, יפתח את השפתיים שלי, ויתחיל לגעת, שיתחיל ללקק אותי, שיכנס לתוכי, שילטף ונישק לי את כל הגוף.
"אין שום בעיה" והוא עוזב אותי.
את חייבת להתרכז!
אני רואה את המשלוחים שיש להכין, את המנות שצריך להוציא, לא מצליחה לסדר את הדברים בראש, מה עושה קודם, מי לפני מי, פאק הוא נכנס לי עמוק לראש. מיכל מסתכלת עלי.
"נועה הכל טוב? את לא נראת בפוקוס היום."
"כן כן, הכל סבבה, סתם עמוסה במחשבות" אני עונה ומוסיפה כדי להרשים "מה עם האורז, הכנת כבר?" מיכל נבהלת ועונה "שיט שכחתי! צריך להביא את השק החדש מהמחסן" אני קופצת על ההזדמנות ואומרת לה בטון נוזף "זה בסדר, אני אלך, רק תסיימי מהר את המשלוח הגדול, הם מחכים כבר חצי שעה."
סוף סוף הזדמנות להיות איתו לבד.
נכנסת למחסן, הוא שם, מסדר את הסחורה.
"היי, צריכה משהו?"
"רק באתי לקחת שק חדש של אורז, אתה יודע איפה יש?" אני הולכת לערמת השקים, די ברור מה מהם זה שק האורז אבל אני מתעכבת. אלי מתקרב, "בטח שאעזור לך לחפש מותק" הוא נצמד אלי מאחורה, מתחיל לנשק לי את העורף, תופס לי את המותניים ומצמיד אותי אליו עוד. הוא לוחש לי באוזן "די אכזרי מצדך לבוא עם השמלה הזאת לעבודה, את עושה לי בעיות קשות".
אני יכולה להרגיש את הזין שלו עומד, קשה, הוא מצמיד אותו לתחת שלי, מפריד בין שתי הלחיים וממשיך לנשק לי את העורף. הוא מעביר את היד שלו על החזה שלי בעדינות, תוך רגע הפטמות שלי מזדקרות, מתעוררות מהקרבה שלו, "ועוד בלי חזיה, את ממש בעניין של לעשות לי בעיות" הוא אומר וצובט את הפיטמה שלי חזק. אני משעינה את הראש על הכתף שלו וגונחת בשקט, גניחה שמיועדת רק לו ולוחשת "פאק אתה לא יכול לעשות לי את זה, אנחנו בעבודה, כל רגע מישהו יכול להיכנס".
זה רק מעודד אותו להמשיך לפעול "לא אכפת לי" הוא ממלמל לי באוזן ומלקק אותה, מכניס את התנוך לפה שלו ומוצץ.
איבדתי שליטה.
הידיים שלו זזות על הגוף שלי, אוחזות בכל חלק שאפשר לתפוס. אני מתחילה להזיז את האגן שלי בסיבובים, רוצה להרגיש עוד את הזין שלו. הוא נאנח בעונג. מעביר את היד שלו שוב על החזה שלי, היד השניה שלו מתחילה להרים לי את השמלה מלמטה. הוא רק מניח את היד שלו מחוץ לתחתונים ואני כבר משתגעת. גונחת שוב, קצת יותר בקול הפעם.
"ששש" הוא אומר ומנשק אותי חזק, "עכשיו תראי מה קורה כשאת באה עם שמלה לעבודה" הוא מעלה את היד שלו ושם אותה על הבטן התחתונה שלי, משם היא מתגנבת לאט לתוך התחתונים שלי. הוא ממשיך עוד למטה ופותח את השפתיים שלי. "וואוו מישהי פה חרמנית" הוא ממלמל תוך כדי שהאצבע שלו מתחילה לנוע מסביב לדגדגן שלי.
הכל כל כך רטוב. אני נשענת עליו לגמרי, בקושי מצליחה לעמוד על הרגליים. הוא מחזיק אותי קרוב אליו, מנשק את שפתיי בעדינות וממשיך להזיז את האצבע שלו. היא יורדת עוד למטה ואני ממלמלת "כן כן". הוא מכניס את האצבע שלו לתוכי, לתוך המקדש הרטוב והחם שלי, מוציא ומכניס, מוציא ומכניס, בקצב איטי. הוא מוסיף גם את האגודל שלו, מניח אותו על הדגדגן הנפוח מעונג שלי. היד השניה שלו משחקת לי עם הפטמות, אני מזיזה את האגן שלי בקצב מהיר, הוא קורא את הגוף שלי ומגביר את הקצב, מכניס ומוציא את האצבע שלו יותר מהר, מניח את האגודל בדיוק בנקודה. אני מרגישה את הנשימות החמות שלו על העורף שלי, ואת הזין הקשה שלו צמוד אלי. היד השניה שלו לא מפסיקה לשחק לי עם הפטמות, מצמיד את שתיהן זו לזו, צובט ומשחרר. אלי מרעיד את היד שלו בתוכי, ואומר לי "כן כן יפה שלי תגמרי, כן אהובה שלי".
אני כלכך קרובה, אני גונחת שוב, מאושרת — ופתאום "אלי! המשלוח מוכן!" מיכל צועקת.
הוא מתרחק ממני ומסדר את המכנס שלו, או יותר נכון את מה שבתוכו. אני מקבלת הצצה לבליטה הגדולה שיש לו במכנס, כזה דבר אי אפשר לפספס. הוא מנגב את היד הרטובה שלו על השמלה שלי, מביט בי ואומר בלי היסוס "עוד שעה את יוצאת להפסקה, תצאי בלי התחתונים."
"אני בא!" צועק ועוזב אותי רטובה, חרמנית עם שק של אורז.
עובדת מטבח
א
א
א
9 ביוני, 2022
מאת נועה
סיפורים נוספים מאת נועה:
חברות הכי טובות
שלמות
או אה מת לקרוא את ההמשך
איזה כיף תודה!! אכתוב המשך או סיפור אחר 😋
פאאק! לגמרי הייתי איתך שם…. מחרמן!
המשך דחוף!
סיפור מעולה.