בתולה – חלק ג

זהו המשך לסיפור בתולה – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה

אז נכון, למי שעקב, אני כבר לא בתולה, אבל רציתי לאגד את כל הרפתקאותיי עם איתי שהמשיכו עוד זמן מה תחת אותה הכותרת.

התעוררתי למחרת היום מצמרמורת של קור שחלפה בגופי, מבינה שאני לא מכוסה בשום דבר. אני זוכרת את עצמי שוכבת על הבטן, רגל אחת מקופלת תחתיי (תנוחת השינה החביבה עליי), את ראשי מתרומם, שיערי מכסה את פני, אני נזכרת איפה אני נמצאת. איתי שוכב לצדי, חשוף גם הוא לצינת הבוקר, רק ישבנו הלבן מכוסה בפוך. אני מושכת את השמיכה ומכסה את שנינו יחד בפוך הרך, מנסה לאתר את התנוחה שתעזור לי להירדם שוב אך אחרי כמה דקות המחשבות מתחילות לזחול אל מוחי ונופל לי האסימון שאני כבר לא בתולה, עכשיו אני אישה, חשבתי לעצמי, נוגעת באיברי הלח מפעילות אמש, הפרשות עדיין כלואות בו כראיה מוצקה לטיעון שהרהרתי בו. אני מנשקת את איתי על עינו, גורמת לו לרטון כמבקש לאפשר לו לישון עוד קצת. אני יורדת מעט מטה ונושקת לו על שפתיו הבשרניות. בשפתו התחתונה יש מעין חריץ סקסי כזה שהיה מטריף אותי בכל פעם שהייתי מביטה בו ופניו הישנות והרפויות הבליטו אותו עוד יותר. אני שומעת אתותו רוטן שוב, מסובב אליי את גבו בהפגנתיות ומושך למעלה את שמיכת הפוך. טוב, אני חושבת לעצמי, שישן. אני מחליטה לקום.

אני קמה לאט מהמיטה, מרגישה איך נוזלים חמים מתחילים לחלחל מתוכי במורד ירכי, וואו איזו תחושה מטורפת! מדדה לכיוון דלת המקלחת שנמצאת ממש מימיני. אני מביטה בעצמי במראה… געוואלד! איך אני נראית… פותחת את ברז המים, בודקת אם יש מים חמים. להפתעתי מצאתי שכן, בטח יש להם שעון אוטומטי שמפעיל את הדוד. אני נכנסת למקלחת שהיא למעשה אמבטיה עם וילון, לא רציתי להיראות חצופה ולעשות אמבטיה, לבזבז כל כך הרבה מים, אז אני מחליטה רק לעשות מקלחת זריזה. המים החמים זורמים במורד גופי, שוטפים את שאריות הזיון העמוק שחוויתי, דואגת לשטוף את כל הזרע והמיצים המעופשים, להיות נקייה בשבילו לפעם הבאה שתגיע בוודאי ממש עוד מעט. אני מסיימת להתקלח, יוצאת וכורכת סביב גופי מגבת צהובה שהייתה תלויה על הוו. היא די צרה ובקושי מכסה את איברי. איזה באסה שלא הבאתי איתי מברשת שיניים, מריחה את הבל פי שלא היה סימפטי במיוחד, אני מחליטה להשתמש בשיטת האצבע, מורחת עליה מעט משחה ומתחילה פשוט לשפשף את השיניים, בכל אופן זה יותר טוב מכלום, לכל הפחות יוציא ממני את הריח הרע.

טוב, מה עושים? הוא עדיין ישן, לא רציתי ללבוש עדיין את הבגדים שלי שהיו זרוקים בכל פינות החדר ועוד פחות את התחתון שהיה מגולגל על הרצפה. אני ארד להכין לעצמי קפה ככה, הרי אין אף אחד בבית ממילא, הרהרתי, פותחת את דלת החדר לבית הדי חשוך והשקט, ריח של עץ חזק בנחיריי, קצת מזכיר ריח של צימר עץ ענק. פרקט העץ חורק חלושות תחתיי עם כל צעד של רגליי היחפות, אני יורדת בגרם המדרגות, ידי אוחזת במגבת שלא תיפול. איפה המטבח? נזכרת שלא שמתי לב אליו אתמול בערב כשנכנסנו לבית. אני מאתרת את המטבח שנמצא משמאלי, אור חזק של שמש שקרנית חודר דרכו מבעד לחלונות המטבח והסלון, מאיר את הקומה התחתונה בזיוו הצהוב. אני ממלאה מים בקומקום, מורידה כוס זכוכית התלויה על הוו ממש מולי, מפשפשת בכמה מגרות עד שמוצאת את הקפה, הסוכר וכפית. בזמן שהמים רותחים אני מחליטה להסתובב מעט בסלון, מתרשמת מגודלו, מהיוקרה הזועקת מכל פריט, מקנאה קצת על החיים שחי כילד, כל כך שונים מחיי הצנע שלי.

אני שומעת את הקומקום מבעבע בחוזקה, מאותת שהוא לקראת סיום, רעש נוראי חשבתי לעצמי, כל הכסף הזה וכזה קומקום, מחייכת לעצמי. אני שופכת את המים ופונה לכיוון המקרר שעמד ממש מאחוריי בחיפוש אחר חלב. ליבי החסיר פעימה. מולי עמד גבר מחויך בטי שרט לבנה ובוקסר ירוק, משוחרר. אני מצמידה את המגבת חזק עוד יותר אל גופי, ידי הימנית גולשת למטה ומנסה באופן חסר תכלית להסתיר את מבושי. "בוקר טוב", הוא אומר לי בחיוך מתלהב אך מאופק… "מי את?" הוא שואל. אני מרגישה את עורי מחליף צבעו לאדום, נבוכה לחלוטין מהסיטואציה, מתקשה להישיר אליו מבט.
"אני…עם איתי" לחשתי, בולעת רוק "הוא אמר שאין אף אח…"
"באמת לא היה, הגעתי לפני איזה שעתיים, זה לא היה מתוכנן, הוא לא שיקר, מצטער שהבכתי אותך, פשוט שמעתי את הקומקום, וזה העיר אותי, ישנתי בחדר אורחים פה בקומה. אני אח שלו דרך אגב. נעים מאוד, יונתן ולא יוני, לא אוהב את הקיצור הזה", הוא חייך, את חלקו השני של המשפט הוא אמר תוך סריקת גופי מעלה ומטה, כמעריך אותו ומושיט לי את ידו ללחיצת היכרות. רציתי להיעלם באותו הרגע! איזו פדיחה, איך אני יוצאת מזה עכשיו? ניכר שיונתן הרגיש די נינוח בכל הסיטואציה ולא התרגש כלל, נותן לי הרגשה כאילו זו ממש לא הפעם הראשונה שדבר כזה קורה.

״בואי, תני לי לעזור לך״, הוא פותח את המקרר, מוציא מתוכו חלב "1% זה בסדר?", סובב אליי את ראשו, מחויך. יש לו חיוך יפה לממזר הזה. הוא גבר יפה חשבתי לעצמי, יותר יפה מאיתי אפילו אם כי נראה מעט מבוגר יותר. מנסה להיזכר בכל מה שאיתי סיפר לי על אחיו, היו לו לא מעט, מכל מיני נישואים מאוחרים של הוריו, לא הצלחתי לדלות מזיכרוני שום פרט מיוחד לגבי יונתן. עיניו כחולות, בהירות, יותר שובות משל איתי, הוא גבוה כמו איתי, גופו נראה חזק, בנוי טוב, ללא הכרסונת הקטנה שאפיינה את איתי. ניכר שהבחור מתאמן. עצמות לחייו מסותתות, זיפים קטנים מעטרים את לחייו, מקנים לו מראה מחוספס, גברי כזה, סקסי.
"לבריאות", הוא מושיט לי את כוס הקפה ואני אינסטינקטיבית אוחזת בה בשתי ידיי, משחררת את ידי ממבושי, 'כאילו' שוכחת שאין עליי כלום מלבד המגבת. הוא מתרחק מעט, נשען על השיש, רגליו משוכלות, ידיו פוכרות זו בזו מסתירות את מפשעתו כמנסות להסתיר את איברו המזדקף…הוא מביט בי במבט חודר.
"את יפה מאוד את יודעת? טוב מה אני מתפלא בעצם, לאיתי יש טעם טוב…" את חלקו השני של המשפט הוא אמר כל כך בשקט, עד כי בקושי שמעתי.
"תודה על הקפה" אמרתי כמתעלמת מהמחמאה, מרימה את הכוס כמו אומרת "לחייך", מסתובבת ומתחילה לצעוד לכיוון המדרגות, מרגישה איך הוא נועץ מבט בישבנים שלי. אני מניחה רגל על המדרגה ומסתובבת. מהזווית הזו כבר לא רואים אותו, וואו איזה מזל, חשבתי, מתחילה להיות מודעת ללחלוחית שפשטה באיברי, מהרהרת לי על כך שלא הייתי מתנגדת כלל לאחיו, אבל הוא הרי אח, הוא מכבד, אוי התמימות שלי עוד תהרוג אותי יום אחד.

נכנסת לחדר, אני רואה את איתי מתחיל להתעורר לאטו…
"בוקר טוב בובה", הוא נמתח, מפהק, מביט בי בעיניים היפות שלו.
"בוקר טוב סקסי", אני עונה לו ומתיישבת על המיטה לצדו, רגליי משוכלות, לוגמת מהקפה.
"אז… אני מבין שפגשת את יונתן הדביל" הוא אומר מחויך.
"איך ידעת?" אני שואלת בתמיהה.
"שמעתי אתכם מדברים, האקוסטיקה בבית הזה מזעזעת, אחת הדפקות שלו" הוא חייך.
"אז.. מה שמעת?" אני שואלת כמסתקרנת.
"כלום, רק מלמולים, אבל אם תפתחי את הרגליים אוכל להגיד לך בדיוק מה שמעתי" המשפט הטריף אותי ואני מפשקת את רגליי, נותנת לו גישה לתוכי. הוא מחדיר אצבע בוטחת, מהירה, מוציא ממני גניחה שקטה ומוציאה באותה המהירות, בוחן את הממצאים.
"טוב, מה שחשוב הוא שהוא עשה לך את זה, הממצאים מוכיחים", הוא חייך, מושיט לפיו את אצבעו ומלקק בלהט, זה הדליק אותי כל כך.
"אני אגב בטוח שזה הדדי" הוא הוסיף וקרץ. "יונתן גדול ממני בשלוש שנים, לא קצת זקן בשבילך?", איתי שאל, מהמם אותי בחשיבה שלו. "אתם חולקים בחורות?" שאלתי המומה בעצמי מהכיוון שהשיחה הזו הולכת אליו.
"וואי זה נשמע מה זה רע כשאת אומרת את זה ככה"
"אז אתם כן", עניתי בחדות, קצת כועסת, קצת מבולבלת, בעיקר מופתעת.
"רק אם הבחורה רוצה, כמובן, זו מדינה דמוקרטית", הוא עונה בחיוך, רואה את הבעת הבלבול על פניי.
"אז… בא לך?" הוא שואל פתאום.
אני ממש רותחת מכעס, איך הוא מעז לשאול אותי דבר כזה? איזה מין בן אדם הוא? טוב מה ציפית, אני ממשיכה ומרגיעה את עצמי, הרי זה מה שחיפשת, לא? חיפשת זיונים, נקודה, לא חיפשת פה אהבה, ברור שלא, עונה חלק אחר בראשי, אבל בכל זאת הוא טיפה מגזים, רק אתמול איבדתי את הבתולין שלי.
"לא יודעת", אני עונה, "אולי בהמשך, עוד לא מיציתי אותך" אני מושיטה יד לכיוון ראשו ומלטפת אותו, נרגעת, הוא נושק לידי המתקרבת, נשיקה מחרמנת, מלקק לי את האמה.
"את רצינית, תגידי לי? צחקתי איתך! אנחנו ממש לא חולקים בחורות, סתם בחנתי אותך ולא עמדת במבחן, בואי לאבא'לה חרמנית קטנה שלי, מגיע לך עונש", הוא צוחק, משחרר ממני את המגבת ומושך אותי עליו, מנשק אותי עמוק, בחושניות, כמעט, הייתי אומרת, ברומנטיות. אני לא טיפשה, מבינה שהוא סתם בא לסבן אותי, מת לתקוע אותי יחד עם אחיו, או בתורות, או לא יודעת מה, המחשבה הזו כל כך מחרמנת.

"אולי תכנס להתקלח?" אני שואלת את איתי (אפילו לי יש גבולות ובמיוחד אחרי כל הסקס הפרוע והבתולי של אתמול) בעודי מחככת את איברי באיברו המתחיל להתנפח.
"בתנאי שאת באה איתי", הוא עונה לי מחויך.
"אבל כבר התקלחתי" אני עונה, תולה בו מבט מתבאס.
"כדאי לך להיכנס איתי בובה, ממש כדאי לך, אין כמו הסקס של שבת בבוקר", הוא מחייך חיוך זדוני, מקרב אותי אל פניו  ומנשק אותי. איברו מתדפק על שערי, פועם מתחתי, מרטיב אותי, מטריף.
"טוב, בוא" אני מחייכת לעברו ומתרוממת בבת אחת, השכנוע עבד. אני הולכת למקלחת, הוא חצי צעד אחריי, מלטף לי את הישבן, איברו זקור כמו טיל. הוא נכנס איתי ביחד לאמבטיה, פותח את הטוש ותולה אותו על הקיר, המים החמים זורמים עליו, מחממים את איברו הוורוד והקטיפתי, אני לוחצת על בקבוק הסבון הנוזלי לתוך כף ידי, ומתחילה לעסות את חזהו, יורדת מטה עם ידי ו"מנקה" ביסודיות את איברו, איתי מרים את ראשו, על פניו ניכרת הבעת הנאה. "הוו כן… בואי אליי בובה!" הוא מקרב אותי אל גופו המסובן, איברו מתחכך בבטני, אני נוטלת יוזמה ומסמנת לו להתיישב על שפת האמבטיה הצמודה לקיר, שהיתה רחבה דיה ודי נוחה למקרים שכאלה.

איתי מתיישב, ראשו שעון על האריחים הלבנים ואני מתכופפת, נמצאת בגובה מושלם מול איברו, הנקי עתה, מוכן להתעטף בשפיי ולצלול לגרוני. ידיו של איתי מנחיתות אותי במהירות של איברו, כל הדרך לגרוני שהחל להיחנק, השתנקתי, הרגשתי שאני עוד רגע מקיאה, זה היה ממש עמוק ואיברו היה ממש זקור, הוא שם לב והוריד לחץ, אוחז ביד אחת את שיערי באוויר וכמו שולט בתנועות ראשי הנע מטה ומעלה, מגרות את איברו עוד יותר, מבליטות את הוריד העבה והסקסי הזה שכל כך עושה לי את זה, עוד יותר.
"אההה בובה, את כל כך טובה, מי לימד אותך, תגידי לי? אהה", עיני עצומות, אצבעות רגליו מתקפלות, שרירי רגליו נדרכים, הוא על הסף.
"אתה לא רוצה לזיין אותי?" אני עוצרת פתאום ושואלת, מפתיעה את עצמי בבוטות לשוני. איתי פוקח עיני, מביט בי מופתע.
"לזיין…וואו, עשית רושם של בחורה עדינה".
"אני? עדינה?" שואלת אגב גיחוך תוך כדי שממשיכה ללטף את איברו, המים החמים זורמים על גבו בעיקר וגופי מתחיל להתקרר.

"בואי יפתי, אני אחמם אותך קצת" איתי אומר בתשוקה תוך שאנחנו מחליפים מקומות. אני נשענת על הקיר, מפשקת למקסימום האפשרי את רגליי, איברי פעור מול פניו. הוא מתיישב על התחת, בידו האחת ממשיך ללטף את איברו, בידו השנייה פותח את הפרח שלי בשתי אצבעותיו, מגלה את הדגדגן המגורה שלי.
"אהההה… יוו הלשון שלך… אתה מדהים!", אני גונחת, עיני נעצמות, מרגישה אותו חוקר בלשונו כל מילימטר מאיברי, ביסודיות, במקצועיות. אין, הבחור הזה פשוט מוכשר!
"קצת קשה לראות עם כל המים עד כמה את רטובה, בואי נבדוק לך תמנועים" הוא צוחק, ובתנועה אחת מכניס את שתי אצבעותיו לתוכי, אשר מחליקות, נבלעות בתוכי בקלות, מוכיחות עד כמה שאני מוכנה בשבילו ומוציאות מגרוני גניחה שצמררה את גופי. בעדינות, שלא אופיינית לו הוא מזיין אותי ממש לאט בשתי אצבעותיו, לשונו חזרה ללקק את הדגדגן הנפוח שלי, רק מי שחוותה בו זמנית ליקוק דגדגן ואצבעות בפנים תוכל להבין את התחושה השמימית הזו. אני מרגישה איך לאט לאט הוא מגביר את הקצב, מתעכב על הנקודה המסתורית שלי, שנמצאת אצלי, כבר מותר לגלות לכם קוראי הנאמנים, בין השעות 9-10. אני גומרת בצעקה רמה, ההד של קירות המקלחת מגביר אותה עוד יותר, נוזליי משפריצים ממני, מתערבבים מיד עם המים החמים… פאק, אח שלו כאן והאקוסטיקה כאן על הפנים.
"איתי, יונתן שומע הכול" ניסיתי ללחוש בעוד ידו ממשיכה לבחוש בי, סוחטת ממני עוד אורגזמה שלא מאחרת להגיע.
"איתייייי אלוהים!!" אני שוב צועקת, שוב משפריצה בלי הכרה על ידיו, אצבעותיו יוצאות ממני, איתי מחויך, מאושר שגמרתי פעמיים.
"הוא רגיל, אל תדאגי".
אני בהיי מטורף, מתעלמת מהמשפט הזה, צוואר הרחם עוד מתקשה להירגע מהטלטלה שחווה זה עתה.

"בואי, תסתובבי אליי ותעמדי על ארבע, רגליים ישרות שאוכל להגיע אלייך" איתי אומר לי בסמכותיות ואני מבצעת, פשוקה בשבילו. הוא עומד מאחוריי. פעם ראשונה בתנוחה הזו, נרגשת, קראתי פעם שבכל תנוחה חווים סקס קצת אחרת. הוא אוחז באיברו בידו השמאלית, מחליק את איברו בשפתי הכוס הפתוחות לרווחה מולו, בידו השנייה אוחז לי בעכוז הימני, מתחיל להחדיר לתוכי את איברו הקשיח, "אהההההה" אני משמיעה גניחה שקטה, איזו תחושה מדהימה, התחושה של הכיפה שלו מפלסת את דרכה בתוך צוואר הרחם שלי, פורטת על קצות העצבים בפעם הראשונה, זה פאקינג מושלם! איברו כולו בפנים כעת והוא מתחיל להניע אותו בתוכי, תחילה לאט כמו שאני אוהבת, הוא מחליק בתוכי, בנוזלים שלי, מרעיד לי את הנשמה ואז הוא מתחיל להגביר את הקצב, שתי ידיו על התחת שלי, מפמפם בי בעוצמה, אשכיו מצליפים בדגדגן שלי, מגרים גם אותו בעוצמות אדירות, היה רגע שבאמת הרגשתי שאחטוף דום לב, לא ניתן לתאר במילים את החוויה העוצמתית הזו "אלוהים! אלוהים! אלוהים!! איתי!!! האאאא זה כל כך טוב אלוהים!!" אני צועקת לו. אני מרגישה את ידו נותנת לי סטירה על התחת, פתאומיות הפליק הזה כיווצה לי את צוואר הרחם, לוחצת אותו חזק יותר על איברו, מגרה אותי ואותו עוד יותר. "אההההה" צעקתי, גומרת בקולות ומיד אחר כך איתי צעק "פאקקקקק" דוחק את איברו עמוק יותר ויותר בתוכי, גומר בכוס שלי, משפריץ את זרעו הסמיך, לא ממהר לצאת, נשכב עליי, קצת כבד לי בתנוחה הזאת אבל הוא ממשיך להחליק אותו עוד כמה רגעים בתוכי, כמו בתוך בריכה, איברו נובל לאט לאט, עד שמחליק מתוכי.

אני קורסת אל רצפת האמבטיה עם התחת שלי מופנה כלפיו, רגליי מקופלות זו על זו וליבי פועם בחוזקה, זרעו של איתי נוזל ממני. הוא מתיישב על רצפת האמבטיה למרגלותיי, מביט במחזה ואומר לי בשקט אך בהחלטיות "עוד לא סיימתי אתך" וטרם הספקתי לקלוט את שאמר ושלוש אצבעותיו נתחבו לי לתוך הכוס הנוזל שלי… "פאקקקקקקקקק איתי… הפסקה" אני מתחננת, אך הטבע שלי חזק ממני ורגלי עולה למעלה, פותחת עצמי, מאפשרת לו גישה לתוכי, לעוד כמה אורגזמות. הוא יורה בי אורגזמות, אחת אחרי השנייה, גופי רועד, דמעות מציפות את פניי, העונג בלתי נשלט, אני משפריצה עליו שוב.. ושוב…ושוב… צרחתי שם בעונג, על רצפת האמבטיה, כמו שלא צרחתי בחיים.

שעתיים אחר כך כבר הייתי בבית. מזל שהוריי יצאו לטייל קצת בטבע, מאפשרים לי להיכנס לבית בנחת.
"אני מת עלייך בובה, מקווה שלא פירקתי אותך יותר מידי, בכל מיקרה, תתאוששי לך עד שישי הבא", הוא שלח לי סמס אחרי שעליתי הביתה. אני האישה המאושרת בעולם חשבתי לעצמי, קיבלתי את אלוהי הסקס בכבודו ובעצמו, לא מדמיינת לעצמי את מה שעתיד להתרחש בשישי הבא.

חמישי בערב. צלצול טלפון "בובה, שומעת? יש לי מה זה עומס בלימודים, אין לי זמן להגיע עד אלייך, אבל בואי אליי לדירה, היא ממש צמודה לאוניברסיטה, השותפים שלי נוסעים להורים אז אין לך מה לדאוג, נעשה אחלה סקסי-טיים".
התבאסתי קצת, מצד שני זה אומר שנוכל לעשות יותר סקס.
"סגור", עניתי, משתכנעת ממוצקות הטיעון העצמי. פעם ראשונה הוא מזמין אותי לדירה שלו, תמיד אמר שקטן וצפוף שם ושהקירות דקים כמו נייר, "מניסיון", כך לדבריו. בוודאי הביא לשם כבר בחורות בעבר ומביצועיו במיטה כבר ידעתי למה הן גם צרחו והרעידו את הקירות הדקיקים של הדירה.

אני מגיעה בשלושה אוטובוסים אל השכונה בסביבות השעה 14:00 ביום שישי. מצלצלת אליו, הוא עונה, שואלת איזה רחוב, בניין, ציפיתי שהוא יפגוש אותי שם, "הייתי עד עכשיו באוניברסיטה בובה, אני מתעכב עוד כמה דקות במכולת, קונה לנו קצת פינוקים, תתארי לי איפה את נמצאת ואכוון אותך לדירה, המפתח מתחת לשטיח, כנסי ותשתי משהו, אני בדרך". אני גמורה מכל הנסיעות, לקח לי שעתיים ומשהו להגיע ואין לי כוח להתייבש בחוץ, מה גם שקפוא ומעונן, כאילו כל רגע הולך לרדת גשם. אני מאתרת את הבניין לפי ההסברים שלו, קומה שניה, דלת 9. אני מוצאת את המפתח ונכנסת לדירה. ריח של סיגריות.. איכס, חשבתי לעצמי, שונאת את הריח הזה. הדירה באמת קטנה, מטבחון בצד ימין, סוג של מיני סלון בצד שמאל, פרוזדור צר וארבע דלתות, 3 חדרי שינה ומקלחת בוודאי, הנחתי. מוצאת לי איזו כוס שנראית פחות או יותר נקיה, פותחת את המקרר ומחפשת משבו לשתות. דיאט ספרייט. גרים פה גברים ששותים דייאט ספרייט? הסתכלתי לעומק המקרר שהיה די ריק, מגלה שני יוגורטים 0%, נדלקת לי נורה שהתחזקה לכדי פרוז'קטור כאשר ראיתי על דלת המקרר משחה נגד פטריה וגינלית. WTF חשבתי לעצמי, בוודאות גרה פה בחורה!

אני מחליטה לעשות סיבוב בדירה, מחפשת ראיות נוספות לעובדה שאכן גרה כאן בחורה, לא מוצאת כלום, מחליטה לחפש בחדרים. שתבינו, זה לא שאכפת לי שגרה שם בחורה, פשוט תמיד סיפר לי על שותפים, ואיכשהו הנחתי והסקתי בעצמי שמדובר בבנים, אז אפילו אי אפשר לטעון כלפיו שהוא שיקר. משועשעת מהגילוי המשכתי לחדרים, אני פותחת את הדלת הראשונה מימין. מיטה זוגית מבולגנת, ארון בגדים די צר, שידת עץ קטנה, לא ראיתי משהו מיוחד שהסב את תשומת לבי. לחיצה קטנה על הדלת הבאה מימין, הדלת חורקת מעט, אני מציצה פנימה. יש מישהו במיטה מכוסה בשמיכה כמעט עד ראשו. החריקה הזו העירה את המישהו הזה, שהתבררה כמישהי.

היא קפצה מהמיטה לישיבה, לובשת כותונת או גופייה (היא מכוסה בשמיכה מהמותן ולכן לא ניתן ממש לדעת עדיין) העשויה סאטן בצבע סגול, שכתפייתה האחת נופלת במורד זרועה, כמעט וחושפת לחלוטין את שדה השמאלי, פטמותיה זקורות. שיערה חום, גלי, עורה לבן, היא יפה חשבתי לעצמי.
"היי, סורי שהפרעתי" התחלתי מתנצלת, מתכוונת לסגור את הדלת.
"לא זה בסדר, אני זו שצריכה להתנצל, הייתי אמורה לנסוע להורים, אבל לא הצלחתי להתעורר בבוקר ועכשיו כבר אין תחבורה" היא אמרה בטון מתנצל, משפילה מבט, מסדרת את כתפייתה במקומה. אני בוהה בה ועדיין מתקשה להבין מה קורה כאן, מתחילה לדמיין מדוע התקשתה להתעורר בבוקר ומה עשתה בלילה ובעיקר עם מי.
"את בטח באת לאיתי, נכון?" היא שאלה, מוסיפה חצי חיוך מאולץ.
"האמת שכן.. הוא צריך להגיע כל רגע" עניתי, מנסה לבלוע את הרוק, מגלה שגרוני יבש. תכננתי לשתות הרי.
"אני טלי, נעים מאוד" היא מוסיפה בחיוך מושיטה לי את ידה מתוך מיטתה ואז כנזכרת שהיא עדיין במיטה, מוסיפה בהתנצלות "את יכולה אולי לצאת רגע בבקשה? פשוט אני… בלי תחתונים.. לא יכולה לקום", היא אומרת בטון חצי מתנצל, חצי מחויך ומסמיקה, ניכר שהיא מובכת לא פחות ממני מהסיטואציה.
אני בהלם, סוגרת את דלת חדרה, "אני מה זה מתנצלת, בטח רציתם פרטיות" אני שומעת אותה אומרת מתוך חדרה, תוך שהיא מתלבשת.
"לא, אני מתנצלת, אם כבר נראה שהפרעתי לחגיגה שלכם" לא מצליחה להסתיר את הטון המעוצבן, ידעתי שאיתי זיין, אבל לזה לא ציפיתי.
"אוי לא! מה חשבת ששכבתי עם איתי?? איזו מצחיקה, די את לא רצינית! איתי הוא רק שותף לדירה, כמעט כמו אח, לא, חזרתי אתמול ממסיבה עם איזה בחור, הוא הלך לפנות בוקר!" היא צועקת ובמילתה האחרונה פותחת את הדלת בעוצמה, כמעט מתנגשת בי, מניחה את ידה על כתפי, כאילו הייתי חברה קרובה, מתחילה להתנצל שוב על הבלבול, כעת היא לובשת תחתון בצבע סגול, תואם לגופייה ובזו השנייה, נפתחת דלת הכניסה ואיתי נכנס, מחויך, שתי שקיות מצרכים בידו הימנית.

בוהה בנו. "הופה, מישהי לא הצליחה לקום בבוקר״ הוא פונה תחילה אל טלי, שם את השקיות על השיש, ניגש אליי ומצמיד לי נשיקה רטובה וחושנית ממש מול פניה של טלי, "שלום בובה, התגעגעתי" הוא אומר לי אחרי שניתק את שפתיו ממני, ליבי הולם בקרבי מכל הסיטואציה המוזרה.
"טלי, הספקת להכיר את הבובה שלי כבר?" הוא פונה אליה, היא מחייכת, מסמיקה.
"לא לעומק" היא מדגישה וקורצת לו.
אני מחייכת, שומעת איך נופלים בתוכי כמה אסימונים לגבי מה שקורה כאן, מבינה ביני לבין עצמי שכל הסיטואציה הזו מבוימת עבורי, שיתפתי את איתי עוד בהתכתבות שלנו במסנג'ר שיש לי פנטזיה לשכב עם בחורה אך לא תיארתי לעצמי שירים את הכפפה כל כך מהר, אנחנו "יוצאים" בסך הכל חודש אם ניתן לקרוא לזה ככה. וואו, סחתיין על האומץ שלו, חושבת לעצמי, "OVER ACTING" אני פולטת לכיוונה של טלי ומביטה בה בבוז מחויך ועם זאת בחרמנות שמתחילה להיבנות בין רגליי. איתי מביט בי בפליאה, טלי ממשיכה לנסות להתגונן, להעמיד פנים ששכבה עם הפרטנר המדומיין שלה מהמסיבה.

לאט לאט הכעס החל מתפוגג בי ואני מבינה שנקרתה בדרכי הזדמנות פז לממש את היצר המודחק לטעום אישה וככל שאני חושבת על זה, פושטת בתוכי החמימות המוכרת כל כך שלפני סקס, מעוררת את איברי הלח, אז אני מחליטה לנצל את סיטואציה, מהר יותר ממה ששניהם ציפו. טלי בגובה שלי, הייתי אומרת שאפילו מזכירה לי את עצמי מזוויות מסוימות, מה שמדליק אותי ממש. אני מתקרבת צעד אחד לכיוונה של טלי, כורכת את זרועי סביב מותנה, מצמידה אותה אליי ומנשקת אותה בלהט. טלי מתמסרת לי, פיה מתוק וקטן, שפתיה רכות, לשונה חודרת לתוך פי ולשוני נכנסת אליה, יונקת בתאווה את המיצים מפיה. אני מתנתקת מפיה, עדיין מחבקת אותה, איתי בוהה בנו ומלטף את איברו.
"פאק בובה… את זורמת!" הוא נראה די מופתע.
"אתה מגשים לי פנטזיה, אז אני זורמת" אני קורצת לו, מסיטה באצבע אחת מכתפה השמאלית של טלי את כתפיית גופייתה שמחליקה בקלות עד שיפולי מרפקה, חושפת שוב את אותו השד הלבנבן מקודם. שדיה קטנים יותר משלי אך זקורים יפה, פטמותיה קטנות ומגורות עם עטרה בהירה סביבן, מושלמות, ידי לופתת את שדה, הוא כל כך נעים למגע, כל כך שונה לגעת למישהי בשד מאשר לעצמי. אני מורידה את ראשי לכיוונו, עוטפת את פטמתה בפי, מענגת את העטרה סביב סביב עם הלשון, פולטת אנחה קטנה מגרונה, טלי משחילה ידה מתחת לחולצתי, מגששת אחרי סוגר החזיה שלי ופותחת אותה.
"בנות, אני מציעה שנעבור לחדר, הא? מה אתן אומרות?", איתי עומד ומביט במחזה המופלא, מכנסיו כבר מופשלים, מענג את איברו בידו הימנית.

טלי מובילה אותנו לכיוון חדרה ומתחילה להפשיט אותי. ג'קט, חולצה (עמה נשמטת על הרצפה גם החזיה הפתוחה מקודם), מגפיים, ג'ינס, מותירה אותי בתחתונים בלבד. איתי מתיישב על הכורסא שבפינת החדר.
"מה אתה בעונש?" אני שואלת אותו.
"אני רוצה להסתכל עליכן, תתענגו לכן, אני אצטרך אחר כך" הוא מחייך, עיניו מלאות בחרמנות, כל העת לא מרפה מאיברו.
כעת תורי להפשיט את טלי. לא היתה יותר מדי עבודה, תנועה קטנה לכתפייתה הימנית וגופייתה החליקה כל הדרך עד הרצפה על גופה היפה, מותירה אותה בתחתונים הסגולים שלה. אני הודפת אותה לאחור והיא נופלת על המיטה, אני נשכבת על בטני בין רגליה, מנשקת אותה על ירכה הפנימית, מטפסת אט אט לכיוון מפשעתה, מבחינה בעיגול רטיבות קטן שנוצר בה.  אני נושפת אוויר חם באיברה, מבחינה בעורה המתברווז, מצטמררת ממני. אני מצמידה את רגליה ומושכת את תחתוניה, מותירה אותם על קרסול רגלה שמאלית. היא נפתחת שוב בפניי, איברה כל כך יפה, חלק, דגדגנה נפוח, מיציה מחלחלים מתוכה. אני כל כך חרמנית, המחשבה על המפגש שלי עם איברה המתוק בעוד רגע הרטיבה אותי בטירוף.
אני צוללת לתוכה, מנשקת בלהט את איברה הפעור, יודעת כבר מניסיון ומהפינוקים של איתי איך לעשות את זה כמו שצריך. טלי טעימה לי, אם כי טעמם של נוזליה שונים משלי, פשוט אחר. לשוני מחליקה מעלה ומטה, מהדגדגן בצפון, עד לפי הטבעת בדרום, מתעכבת ביתר שאת לקבל עוד ממיציה הנובעים מתוכה כמו ממעיין רוגש. לשוני חודרת לתוכה, גורמת לטלי להקשות את גבה, היא גונחת בקול, נושכת את שפתה, מתענגת על לשוני. אני מרגישה את ידה מצמידה את ראשי חזק יותר אל איברה, גורמת לי למצוץ אותו חזק יותר.
"פאקק… זה מדהים.." אני שומעת את איתי גונח בצד, אני מחדירה את שתי אצבעותיי בבת אחת לתוכה, מרגישה את בשרה הרך עוטף אותן, משחררת גניחה עוצמתית, רגליה מחבקות חזק את ראשי, אני חוקרת בתוכה, מחפשת אצלה אחר אותה הנקודה המושלמת שאיתי איתר בתוכי, "אייי.. כן… תמשיכי, זה כל כך טוב!" היא גונחת, ואז אני מרגישה אותה, כמו בליטה קטנה בתוכה, אני נוגעת בה ואיברה נוטף על אצבעותיי "גאד..תמשיכי בדיוק שם!!" היא גונחת, כמעט צועקת, אני משפשפת את הנקודה המדהימה הזאת קדימה ואחורה, גורמת לרגליה להשתולל באוויר, היא גומרת, מרטיבה את ידי. "יוו אימאל'ה מה שעשית לי שם, רציני זו פעם ראשונה שלך עם בחורה?" אני מחייכת, ממשיכה לאסוף מאיברה הנוטף את מיציה הטעימים באצבעותיי וללקק אותן, מצביעה בידי אל עבר איתי היושב בכורסא, ממשיך לשחק בעצמו, ואומרת " למדתי מהטוב ביותר" קורצת לה, איתי צוחק. אני עולה אליה, מנשקת אותה, מעבירה לה מעט מהטעמים שלה והיא לוחשת לי באוזני "את יורדת יותר טוב ממנו, שתדעי", פאק איזו מחמאה, אולי עוד אשקול לעבור צד, שבריר של מחשבה שחולף לי בראש, מפנה בזריזות את מקומה למחשבה על זין.. לא, אני צריכה זין בחיי כמו אוויר לנשימה, אי אפשר באמת להתחרות בו.

"אתה תשב שב כל היום?" טלי פונה אל איתי בעודה יורדת דרומה להתענג על איברי.
"בוא, אתה מפסיד את כל הכיף" היא קוראת לו בתנועת יד.
"בוא תזיין אותי" היא עומדת בדוגי, פיה מלקק אותי, לשונה משתוללת בתוכי, מביאה אותי מהר מאוד לפסגת התחושות המיוחלת.
איתי ניגש עם איברו הזקור ובבת אחת משחיל אותו בתוכה.
"אההההה" היא גונחת במעומעם, שלוש אצבעותיה נתחבות למעמקי, מאתרות בין רגע את הנקודה שלי (בדוק איתי סיפר לה), פורטת עליה, גורמת לי לצעוק את נשמתי. אני צופה בו מניע את גופו קדימה ואחורה בתוכה, אוחז בידיו בעכוזיה, מזיין אותה בעוצמה וכל המחזה הזה מביא אותי לריגוש שיא, אני גומרת ברעדה בתוך פיה ועל ידה.
"בואי בובה, תרכבי עליי קצת", אומר לי איתי בעוד שהוא יוצא מתוכה, איברו רטוב ממיציה, הוא נשכב על המיטה, אני מטפסת עליו, שדיי פונים אליו ואני מחליקה את איברו פנימה לתוכי. אני כל כך רטובה, פאקקק איזו תחושה חלומית, תוהה איך חייתי בלי סקס עד היום. "אווווו כןןןן את כל כך נעימה לי" איתי גונח בזמן שאני מתחילה לאט לאט להגביר את קצב הדהירה שלי, נשענת עם ידיי על חזהו,
"טלי בואי אני אלקק אותך" הוא צועק לה והיא מטפסת על המיטה ומתיישבת על פניו.
"פאאאקקקק" צעקתי, רק להסתכל עליו מלקק אותה מולי גרם לי לגמור בשנייה. מאטה קצת את הקצב, מתיישבת עליו צמוד יותר, כמו מנסה להחדירו עמוק יותר ממה שהוא כבר בתוכי. טלי מתרוממת, נעמדת בדוגי ליד פניו של איתי והוא מתחיל לזיין אותה באצבעותיו, גורם לה להשפריץ ברגע, ככה זה כשאתה פשוט יודע איפה צריך לגעת.
"אני גומרררר" איתי צועק ונותן דחיפה עוצמתית עם אגנו לתוכי, פולט בי את מטענו, זרעו החמים מתפשט בתוכי וכשאני מרגישה את זה אני גומרת שוב בצעקות רמות, ראשי נופל אל גופו של איתי, איברו הרטוב עדיין בתוכי, טלי זוחלת אליי ומנשקת אותי בעדינות על שפתיי.

בשנייה הזאת נפתחת הדלת ואל החדר נכנס יונתן, איברו עצום, גדול משל איתי, זקור כלפי מעלה.
"שלא תגידו שאתן צריכות להתחלק" הוא מחייך וקורץ לי ואני חשבתי שנגמרה המסיבה..

המשך יבוא…