בתולה – חלק ב

זהו המשך לסיפור בתולה – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה.

איתי החזיר אותי לביתי עם עלות השחר, במשך הנסיעה שארכה לא יותר מעשר דקות בקושי הצלחתי לשבת מרוב שכאב לי. ניסיתי להישען רק על עכוז אחד, פעם ימני, פעם שמאלי, תוהה איך אשב מחר בשיעורים בבית הספר, ילדה שובבה שכמותי. מעורפלת, תשושה וכואבת, שערי מבולגן ובכללי נראיתי והרגשתי כמו אחרי תאונה. דידיתי לאט במדרגות אל הקומה השנייה. רגע לפני שפתחתי את דלת הבית הוצאתי מגבון לח מהתיק, וניגבתי את הפנים, אספתי את שיערי לקוקו, מנסה לשוות לעצמי מראה של מישהי מאופסת, כאילו לא ברור גם ככה מה עשיתי כל הלילה.
הכנסתי את המפתח למנעול ופתחתי בשקט את דלת הבית. אבי, שבדרך כלל קם מוקדם בשבתות כבר היה ער והתעסק במטבח. לא רציתי שיסתכל עליי, חשתי בושה ופניי בערו, מפחדת שרק אם אנשום לידו הוא יבין מה עוללתי כל הלילה והוא, כאילו מבין ללבי, רק מלמל לעצמו "בוקר טוב", תוך שהוא מעיף לעברי חצי מבט מחויך. "בוקר טוב", עניתי סמוקה ומיהרתי לחדרי, זרקתי את התיק על הרצפה ורצתי בזריזות למקלחת, מפחדת שמא אבי ירצה לשאול אותי דבר מה.

פתחתי את המים, שהיו קרים, מה שהעיר אותי לגמרי, רועדת מקור התחלתי מקרצפת את עצמי במרץ באמצעות הליפה המסובנת בניסיון לנקות מעצמי את השאריות הדביקות של נוזלי הגוף שלי ושל איתי, נשבעת שיכולתי להריח עדיין את ריח זרעו באוויר. העברתי את הזרם לכיוון התחת, מנסה לנקות את הזרע שעוד נותר בו, חשה בנוזל דביק אשר ממשיך לצאת משם עדיין ואת פי הטבעת שלי בוער, שורף, עד שכמעט התחלתי לבכות. אלוהים, מה הוא עשה לי שם? חשבתי לעצמי. סיימתי להתקלח בקושי, מתעטפת במגבת ועוד אחת על ראשי, רצתי לכיוון חדרי תוך שאני אוחזת בערמת בגדי המלוכלכים, אכבס אותם בעצמי מחר כשאשוב מבית הספר חשבתי לעצמי, נועלת את חדרי ונופלת באפיסת כוחות על המיטה, מושכת מעליי את הפוך.

התעוררתי כעבור כמה שעות מהמולת הבית שבינתיים התעורר לעוד שבת קרירה. הושטתי את ידי לעבר התיק והוצאתי את הנייד, הודעה מאיתי. ליבי החל פועם בחוזקה, נזכרתי בכל מה שקרה בלילה. "בובה, אני מתאר לעצמי שאת ישנה. אני בעצמי גמור, לא יודע איך לא עשיתי תאונה, את מדהימה! מחכה לראותך שוב בשישי הבא!" שישי הבא, הרהרתי לעצמי, אני חייבת להתחיל לקחת גלולות, מחר אקבע תור לרופאת נשים. "אוי איתי, איתי… כבר לא יכולה לחכות לשישי הבא" שלחתי לו.

למחרת בבוקר הלכתי לבית הספר, מספרת לחברות שלי בפרטי פרטים כמתבקש את כל אשר עבר עליי. הן יושבות ובוהות בי, לסתותיהן שמוטות, בהלם ממה שהן שומעות ואז אחת מהן, במבט סליזי אומרת "תשאילי לי אותו לאיזה חפוזון?" וצוחקת… אכן, מבחינת ביצועיו המיניים הוא בהחלט התגשמות חלום, הוא פשוט שם לו למטרה לענג נשים והוא עושה את זה כל כך, אבל כל כך טוב. הוא קשוב ורגיש, יודע איפה ואיך נכון לגעת, הוא מבין את הגוף שלי וזורם איתו ויש לו איבר מרשים ועבה שאני כבר לא יכולה לחכות להרגיש אותו שם, בתיבה הסודית שלי, שאצבעותיו כבר חקרו לעומק.
"זה לא כאב…מאחורה..?" שאלה אותי חברה אחרת.
"בטח שכאב…עדיין כואב.." עניתי תוך כדי גיחוך. "אבל את יודעת מה? זה כאב כזה שהוא על גבול המענג, אז.. בגדול נהניתי והייתי עושה את זה שוב". "כמה הוא גדול?" שאלה אותה חברה.
"אין לי מושג.. זה הראשון שראיתי במציאות אבל מה שכן, אני חושבת שהוא הרבה יותר עבה מהממוצע ויש לי הרגשה שזה יותר חשוב" הסמקתי ואז נשמע הצלצול להיכנס לשיעור.

בהפסקה הבאה התקשרתי לקופת החולים וקבעתי תור לרופאת נשים שלשמחתי התפנה מיד בסיום הלימודים.
"אז מה? יש לך חבר?" נדהמתי משאלת הרופאה, יודעת היטב שמה שיש לי עם איתי זה לא יותר מיזיזות כבדה, אך כדי להרגיע את הרופאה, עניתי "כן". היא שאלה אותי מספר שאלות טכניות, הסבירה לי על אופן נטילתן (יש להתחיל ביום שאקבל את המחזור הבא) ובסיום ההדרכה העניקה לי את המרשם המיוחל. קניתי את החבילה וכבר באותו הערב משהתברר לי לצערי שקבלתי מחזור, נטלתי אחת, מתפללת חזק לאלוהי הסקס שיגאל אותי מהמחזור הזה עד יום שישי.

ביום חמישי קמתי יחסית מאוחר עקב ביטול שיעור, בודקת מה שלום המחזור. שמחתי לגלות שהוא לקראת סיום, מה שנתן לי בוסט של אנרגיה ודחף לכתוב הודעה לאיתי בזה הנוסח "איתי, התחלתי לקחת גלולות, אתה מגיע מחר, כן?", לאחר כרבע שעה הוא ענה "לא, את לא נורמלית, את יודעת מה עשית לי עכשיו? הייתי באמצע השיעור וההודעה שלך העמידה לי אותו, כולם כבר עזבו את האודיטוריום ורק אני נשארתי פה מחכה שהוא ירד" צחקתי כשקראתי את זה, מתלהבת שהצלחתי לעורר לו את הדמיון ולהעמיד אותו מרחוק.

יום שישי. המחזור הסתיים, עשיתי טיפול עשרת אלפים לערוותי שבינתיים הצמיחה לה קוצים קצרים, מבינה שהיום זה היום, שמחר כבר לא אהיה בתולה. מתרגשת כל כך, מוכנה ולבושה אני יושבת על המיטה בחדרי, בוהה בנייד, מחכה שהוא יסמס לי שהוא בדרך, ההורים קוראים לי לאכול איתם ארוחת ערב. אני מתיישבת בנימוס אך בחוסר רצון משווע סביב השולחן, לא מסוגלת להכניס פירור. אמי מביטה בי, מתקרבת אליי ולוחשת באוזני בחיוך "אם לא תאכלי, לא יהיה לך כוח". אני מביטה בה המומה ומתחילה לאכול, נתנה לי שכנוע כמו לילדה בת 4 וזה עבד, נדהמתי מעצמי וגם ממנה על הפתיחות וההבנה של מה שעובר עליי. לפתע נשמע צלצול הודעה מהטלפון שלי שהיה בכיס מעילי, לא טרחתי אפילו להביט בו, תפסתי את התיק שהכנתי ליד הדלת ורצתי למטה כמעט מתגלגלת במדרגות מרוב התרגשות. הנה הדהייטסו השחורה, חשבתי לעצמי.

פתחתי את דלת הרכב, איתי היה יפה במיוחד היום, מגולח למשעי, מדיף ריח של בושם רענן עם ריח כזה שמפיל בחורות והפיל גם אותי בלי בעיה. התנפלתי עליו בנשיקה חושנית, מסמנת לו כמה התגעגעתי אליו ולמגע שלו. "בובה, יש לי הפתעה בשבילך" הוא אמר לי בשקט, ניצוץ של זימה בעיניו. "סקרנת… מה ההפתעה?" שאלתי, באמת מתוך סקרנות מטורפת. "אנחנו נוסעים אליי הביתה". וואו חשבתי לעצמי, הוא רוצה שהפעם הראשונה שלי לא תהיה ברכב, כמה מתחשב מצדו.
"בטוח? אבא שלך לא שם (הוריו גרושים)?"
"לא, אבא שלי ואשתו בסוף שבוע בים המלח, כל הבית לרשותי". לא הבנתי למה אמר "כל הבית", כאילו הוא גר באחוזה. חגרתי את עצמי והוא התחיל בנסיעה. כשעלינו על הכביש הראשי בדרך לעיר בה גר הושטתי יד וליטפתי קלות את ירכו, כאילו בתמימות, מקפיצה אותו לרגע ומחזירה את ידי לכיס המעיל, מביטה בו בשובבות. "איי איי בובה, את לא יכולה ללטף לי את המפשעה בלי לשאת בתוצאות" הוא אמר, מנסה לנזוף בי אגב צחוק. "כן? אז מה העונש שלי?" הבטתי בו מחויכת אגב שליחת ידי לכיוון מפשעתו בשנית. הוא הרחיק ממנו את ידי, "נו אני חושב שאת יודעת, רק לפני שאת מתחילה, אני רוצה שתורידי את המכנסיים ואת התחתונים, אבל לא יותר מידי, שאם במקרה נתקל בשוטר תוכלי להחזיר אותם זריז", אני הרגשתי שאני מתפוצצת עם כל הברה שהוא השמיע במשפט הזה, מתחילה כבר להירטב רק מעצם הפנטזיה להיתפס מתמזמזים תוך כדי נסיעה.

הורדתי מהר כפי שביקש את המכנסיים והתחתונים, מרגישה את קרירות הריפוד המתחכך לי בישבן, ליבי הולם בי בחוזקה, מתחרמנת קשות מהסיטואציה. נעמדנו ברמזור, מסוג הרמזורים האלה שלוקח להם נצח להתחלף והוא ניצל את הרגע כדי לשלוח את אצבע ידו הימנית, אותה הוא טרח ללקק ביסודיות שניה לפני ולהכניס לי אותה בבת אחת עמוק לתוך האיבר החם והלח שלי. "וואו תראו מה זה, עוד לא התחלנו לעשות כלום ואת כבר רטובה, כל כך כיף אתך" הוא אמר בהתלהבות ואני בקושי שמעתי מה הוא אומר, שולחת ראשי אחורה, מחככת אותה בחוזקה על משענת הראש, מנסה להתענג על אצבעו אותה הניע פנימה והחוצה, אני גונחת ואז מתחלף האור לירוק והוא נותן גז, ידו השמאלית אוחזת בהגה, ידו הימנית בין רגלי, מתקשה לתמרן בגלל הזווית הלא כל כך נוחה. "אימא'לה איתי, תמשיך בבקשה, אל תפסיק" גנחתי, שוכחת שאנחנו נמצאים ברכב. אני מנסה לפשק את רגליי אבל מוצאת שאני מוגבלת בתנועה עקב המכנסיים והתחתונים שירדו רק קצת. "אני יכולה להוריד עוד קצת את המכנסיים?" שאלתי אותו בקול כמעט מתחנן, "לא", הוא ענה בתקיפות, "חכי עוד קצת, תכף מגיעים" ואגב כך עשה מאמץ עילאי ודחף לי את אצבעו עמוק יותר, כמה שרק יכל, "אהההה" צעקתי, הוא הפתיע אותי בעוצמת החדירה, נוגע בדיוק בנקודה הקסומה שלי, הרגשתי שאני עומדת לגמור ולפתע הוא שלף את אצבעו הרטובה והחדיר לי אותה לפה, ליקקתי את כל מיצי החרמנות שלי, מתבאסת מכך שהוא הפסיק וטרם גמרתי, משכתי את המכנסיים בהשלמה עם כך שעליי להמתין עוד קצת.

הושטתי את ידי לכיוון חגורתו, "סע קצת אחורה עם הכיסא" אני פוקדת עליו אגב פתיחת חגורתו, "איך אני אגיע לגז?" הוא שאל, נקודה טובה חשבתי לעצמי ובכל זאת אמרתי שוב "אם אתה רוצה מציצה סע אחורה". הוא נסע מאט אחורה, ידו הימנית תופסת את ראשי ומנשקת אותי נשיקה קצרה אך רטובה, כנראה התלהב שאני אומרת לו מה לעשות. ראשי ירד למטה, מבחינה בזקפתו המתעוררת לחיים, פורמת את כפתורי הג'ינס שלבש, שולפת את איברו הקשיח למחצה ומכניסה לפי. עם כל תנועה שלי כלפי מעלה ראשי נחבט קלות בהגה. אני שומעת את איתי גונח, מנסה להישיר מבט אל הכביש אך ניכר כי מתקשה לעשות כן. אני עוצרת לרגע רק כדי לחוש את פעימותיו באיברו הקשה, מבחינה בווריד העבה לכל אורכו, אני מלקקת את הוריד מהבסיס ועד לכיפה, מתעכבת עליה ושומעת את איתי גונח. אני מרגישה את הרכב מתחיל לזגזג ואת ידו הימנית על ראשי מלטפת את שערי. "אתה רוצה שאפסיק?" שאלתי בחשש קל, מפחדת שנעשה תאונה, כיפת איברו עדיין בפי, "לא מדברים בפה מלא" הוא בקושי סחט מעצמו את המשפט וצחק, מתקשה להסוות על פניו את התחושות שחולפות בגופו. עצרנו, כנראה רמזור. הוא פתח חלון, בטח צריך אויר, מתקשה לנשום. לאחר כחצי דקה אני שומעת קול של גבר אומר "פשש… איזה כיף לך אחי" נלחצתי, מישהו ראה אותנו! איתי מגחך, מוריד לי את הראש למטה בחוזקה על איברו, כמעט חונק אותי וגומר באנחה חרישית אך בעוצמה רבה לתוך גרוני, איברו היה תחוב כל כך עמוק עד כי לא הרגשתי כמעט בטעמו של הזרע, הוא פשוט נבלע בתוכי טרם פגש בבלוטות הטעם שלי. התרוממתי, הגבר ברכב ליד עדיין בוהה בנו, קורץ לי וזז באי נוחות, אולי התחיל לאונן בינתיים. האור התחלף ואיתי לחץ על הגז, אני מנופפת לזר המסתורי לשלום. "וואו… את נהדרת.. אף פעם עוד לא ירדו לי באמצע הנהיגה", "טוב תמיד יש פעם ראשונה…" אמרתי וחייכתי לעצמי, מדמיינת את הפעם הראשונה הקרבה שלי.

לאחר מספר דקות פנינו כבר לתוך הרחוב שלו המלא בוילות לרוב, כנראה לא טעיתי כשחשבתי שהוא גר באחוזה. "וואו, איזה בית מהמם!" אמרתי בהתלהבות ברגע שנכנסנו מבעד לשער. "כן, אני גר כאן כל החיים אז כבר התרגלתי אליו, הקומה השנייה היא כולה שלי, תרגישי בנוח, תתרווחי, אני אכין לנו משהו משחרר לשתות" הוא אמר והוסיף קריצה. צחקתי בתמימות, חושבת לעצמי, אחרי כל מה שקרה ביננו ובמיוחד כרגע ברכב, אתה באמת חושב שלא הייתי מספיק משוחררת? אבל לא אמרתי מילה, נותנת לו להתעסק בבאר שעמד בסלון, רוקח לנו שתי כוסות של איזה משקה משכר.

"בואי נעלה למעלה", הוא אומר תוך שהוא מוסר לי את כוס הזכוכית עם איזה קוקטייל כתום שהוא הרכיב. אנחנו עולים במדרגות העץ הרחבות, על הקירות תלויות הרבה תמונות ובמיוחד זכור לי ציור החמניות של ואן גוך, חיקוי כמובן, אך מלמד על הטעמים של בני הבית. "זה אורגינל" איתי מפטיר לעברי בצחוק, "ברור", צחקתי גם, מנסה להסוות את העצבנות והחרמנות שפושטות בי ביחד מפני מה שהולך להתרחש עכשיו. חדרו היה הראשון מימין לגרם המדרגות, הוא הדליק את האור ופתאום הבנתי שזו הפעם הראשונה שאני רואה אותו באור ממש טוב ומבינה שעיניו כחולות (חולשה שלי, עד היום). "יש לך עיניים כחולות, הן מהממות!" אמרתי, נשמעתי מתלהבת, "תודה, בובה… גם שלך כחולות" הוא אומר, מתבונן לי עמוק לתוך עיני, חצי מופתע בעצמו שאנחנו מכירים כבר לעומקנו הפיזי אך טרם זיהינו את צבע העיניים זה של זו. (העיניים שלי לא ממש כחולות, למעשה הן בספקטרום בין כחול לירוק, "צבע אוקיינוס", אני קוראת לזה).

הבחנתי מאחוריו במיטה הענקית, בוודאות קינג-סייז, מכוסה במצעים בצבע תכלת. מושלם, חשבתי לעצמי. מאחורי, בפתח הדלת, קומודה עם מערכת סטריאו עליה. "תישארי ככה, אל תסתובבי, אני כבר חוזר" הוא אמר לי. הבטן שלי התחילה להתהפך, מה הוא מתכנן תהיתי לעצמי, אני לוגמת כמה שלוקים מהמשקה שהוא הכין, מיץ פירות טרופיים מחוזק בוודקה, טעים. אחרי כחצי דקה שמעתי מנגינה נעימה וארוטית עולה מתוך מערכת הסטריאו. כעבור כמה רגעים הרגשתי אותו שוב מאחורי, מצמיד לעיני רטייה שחורה וקושר אותה די בחוזקה מאחורי ראשי. וואו, בדיוק כמו בסרטון שצפיתי בו פעם. הוא לוקח ממני את הכוס ומניח על הקומודה הסמוכה. לאחר שבריר שניה אני מרגישה את מעילי מחליק ממני ונופל על הרצפה, הוא עומד מאחורי, מחבק אותי, שולח את ידו לשדיי ולופת אותם בחוזקה, ידו השנייה צוללת לתוך מכנסיי. נאנחתי, נפעמת מהתחושות החדשות, הבלתי צפויות, אני מרגישה את איברו מזדקר ומתחכך בישבני. "אוי בובה, את לא מתארת לעצמך מה אני הולך לעשות לך עכשיו", המשפט הזה הדליק אותי לגמרי, הייתי חרמנית ולחה עוד מהאצבע שלו ששיחקה בי קודם לכן אבל עכשיו כבר הרגשתי ממש רטובה, הדליק אותי כל כך שלא ראיתי כלום, כל מגע שלו חוויתי כראשוני, ללא הכנה, ללא ידיעה מה השלב הבא, זה היה פשוט מדהים!

איתי משך ממני את החולצה שלבשתי, זורק אותה על הרצפה, פותח לי את החזיה וממולל בשתי ידיו את פטמותיו הזקורות והקשות "וואו, איזה קשות אתן" שמעתי אותו לוחש להן, הוא סובב אותי אליו ונשק לי בפתאומיות, מחדיר את לשונו הארוכה לפי, בולע אותי, מנשק את צווארי, גורם לי לרטוט. "את רועדת, הכול בסדר?" איתי עצר לרגע ושאל בדאגה "כן, אני בסדר, רק מתרגשת" חייכתי, מלטפת את גבו. ראשו יורד מטה, מנשק בלהט את שדיי, מתעכב על פטמותיי ומשחרר ממני אנחת עונג כאשר נשך אותן קלות בזו אחר זו. בעודו מענג בפיו את שדי, ידיו פותחות במיומנות את כפתור המכנס ואת הרוכסן שהיה תחתיו. הוא מושך אותו למטה, ידיו החזקות מלטפות את רגליי כל הדרך למעלה, הוא מורה לי להרים כל רגל בתורה כדי להשתחרר מהמכנס וללכת קדימה עד שאתקל במיטה. אני משתחררת מהמכנס שכלא את כפות רגליי ומתחילה לפסוע בחשש, מפחדת ליפול. מאחורי אני שומעת את איתי מתפשט ואת אבזם חגורתו נחבט ברצפת הפרקט. נתקלתי במשהו, ממששת בידיי את הפוך הרך ומבינה שהגעתי. הסתובבתי כפי שהורה לי לבצע ואז הרגשתי את זרועותיו של איתי מפילות אותי באגרסיביות על המיטה, מושך ממני את התחתונים בגסות, מעיף אותם כנראה רחוק, לפי העובדה שלא שמעתי אותם נופלים כלל.

זרועותיו החזקות דוחקות אותי לפנים המיטה, מפנה לעצמו מרחב לפעולה. אבודה בתוך החושך הזה, תוהה מה יקרה, מה השלב הבא, החושים מתחדדים בניסיון לקרוא את הסביבה, ללא תועלת.. ידיו החסונות פותחות את רגליי לצדדים ואני מרגישה את שיער ראשו מלטף לי את פנים הירך. הוא צולל למעמקי האיבר הפתוח והרטוב שלי, מלקק לאט לאט, מלמעלה למטה, מתעכב ביתר שאת גם על פי הטבעת, לשונו מנסה להידחק פנימה, גורמת לי לגלים של צמרמורות ששוטפות את גופי. אני גונחת, מנסה לשמור על איפוק, אנחנו הרי בתוך בית, לא משנה שהוא ריק. "את יכולה לצעוק בכיף, אין פה בעיה עם השכנים" הוא נשמע משועשע. אני משתחררת מכל העכבות ונותנת לעצמי לצעוק, גונחת כאילו אין מחר, ידו השמאלית ממוללת את פטמתי הימנית ומקביל את מתחילה להרגיש את אצבעותיו, נדמה לי שתיים, מתחילות לחדור לתוכי, מאתרות בן רגע את הנקודה שמאז גילויה, חיי כבר לא כתמול שלשום. הוא מלקק לי את הדגדגן, אצבעותיו מזיינות אותי. "איתי, אלוהים, אלוהים!" אני צועקת, "איזו מחמאה" הוא פולט משועשע, ואני צוחקת. "זה מדהים מה שאתה עושה לי שם".

לפתע אני חשה באגודל שלו חודר לי לפי הטבעת "אההה" אני צועקת, כנראה שאי אפשר להתרגל לתחושה, מנסה להסדיר נשימה כפי שאיתי לימד אותי, הוא מוציא ומכניס בקצב קבוע, כמעט מתכתב עם צלילי המוזיקה, לשונו ממשיכה כל העת לרפרף על הדגדגן הנפוח שלי, מגרה אותו בצורה מטורפת, "איתי אני גומרת!!" צעקתי, למשמע אוזניו הוא הגביר את הקצב, משחרר מתוכי זרמים של חשמל ומיצי כוס, אני שומעת אותו צוחק "איך אני אוהב כשאת גומרת ככה, שתדעי לך שלא כולן מצליחות" הוא נשמע מחויך ומרוצה מעצמו מאוד, מוריד את רגליי ומניחן על הפוך.
אני רועדת, רוטטת, מתקשה להירגע ממה שחוויתי כרגע, הוא עולה עליי ומנשק לי עם פניו הרטובות מהמיצים שהרגע השפרצתי עליו. הטעם משכר. אני מרגישה את איברו הקשיח מתחכך על ירכיי, שב ומצמיד אותו שוב ושוב לגופי החם, הנוזל, ליבי הולם בחוזקה ואני שואלת אותו אם אפשר להוריד את הכיסוי. "ממש לא, אני אוריד לך בעצמי כשאחליט" הוא עונה בחינניות אך בתקיפות, חוזר לנשק אותי, הפעם בצווארי שנמתח משאריות גלי העונג שהציפו את גופי. מאוכזבת מעט מהתשובה אך מתחרמנת מזה שהוא לוקח את העניינים לידיו אני אומרת לו "בוא נתהפך". הוא מגלגל אותי עליו ואני מוצאת עצמי יושבת ממש על איברו, הוא תופס אותם ומחטיף לי פליק קטן על השד הימני, אני מתחככת בו עם הכוס הרטוב שלי, מרטיבה את הזין שלו, ידיי נשענות על החזה שלו, אני שומעת אותו גונח. "אהה בובה, מכירה 69?" אני מבינה לאן הוא חותר, אני מסתובבת ומתחילה לזחול אחורה עד שאני מתחילה להרגיש את הבל פיו מתחת לכוס שלי, נושם לתוכו, אוויר חם, מחרמן והוא צולל לתוכו, גורם לי לשחרר אנחה כבדה, מאותת לי למלא את חלקי. איברו מזדקר לי ממש בתוך הפה, אני מתקשה להתמקד באיברו העבה בזמן שהוא מחדיר את לשונו לכוס החם והרטוב שלי, גונחת וגונחת תוך שאני מוצצת בחוזקה את איברו וטועמת טיפות צמיגיות שמתחילות לבצבץ מתוכו. ידי נשלחת לכיוון האשכים, משחקת איתם, מפחדת מלהכאיב להם והוא מפשק את רגליו, אני מרגישה את איתי עוצר לרגע ושואל אותי "אוי בובה בא לך להכניס לי אצבע?" השאלה, מודה ומתוודה, היממה אותי מעט, אך אם זה מה שעושה לו את זה, עכשיו אני מבינה את המשיכה שלו לישבן שלי. ביד אחת אני נתמכת ומשאירה את איברו בפי וביד השנייה מסמנת לו לפשק את רגליו. אני מלקקת את האצבע שלי, מעבירה אותה על פני האשכים שלו, יורדת דרומה, בשנייה שהתחלתי להכניס את האצבע לתוכו, גם הוא  החדיר לי בקול תרועה שבקעה ממני את האצבע לפי הטבעת. "אההההה" גנחנו שנינו, החדרנו האחד לשנייה את האצבע בקצב אחיד, אני מרגישה את לשונו מלקקת את כל מה שנוטף ממני, איברו תחוב עמוק בפי, אצבעו נעה במרץ בתוך התחת שלי ורגליו נפשקות יותר ויותר, מאפשר לי גישה נוחה יותר לתוכו, גופי רועד, אני כל כך חרמנית ומרגישה שהגיע הרגע.

כאילו קרא את מחשבותי, בפעם המי יודע כמה, הרגשתי את אצבעו יוצאת מתוכי וגם אני הוצאתי את שלי. התרוממתי עם גבי אל פניו, הוא הוריד אותי ממנו ומשך לי את הרטייה. הוא סובב אותי ולחש לי "נו, מוכנה?". אני מהנהנת, שיכורה מהרגשות שמציפים את גופי, פניו רטובות ומחויכות, הוא מנשק אותי בלהט ומשכיב אותי על גבי. הוא מטפס מעליי, יורק לתוך ידי ומעביר על גבי איברו הדרוך והמוכן, נשמתי נעתקת, זהו, זה הרגע, זה קורה.
ליבי הולם בחוזקה ונשמתי נעתקת, גופי נדרך. איתי מרגיש זאת "לא, אבל סתם יכאב לך יותר ככה, תרפי בובה, תהיי רגועה, שששש" הוא לוחש לי. הוא מקרב את איברו העבה לפתח הרטוב שלי, אני מגורה כל כך, מחכה כבר להכיל אותו, איברו מתחיל לפלס את דרכו לתוכי, סנטימטר אחר סנטימטר. בהתחלה זה נעים, כמו כל אצבעותיו גם יחד ואז זה קורה, כאב חד מפלח אותי שם למטה, "אהההה" אני צועקת, מבינה שהוא ביתק אותי, "עברנו את הקטע הקשה", אני שומעת אותו אומר בחיוך, "תנסי להרפות, תנשמי עמוק ותרגישי איך את נפתחת יותר", הוא אומר לי, אני מתחילה לנשום בצורה מלאכותית, עמוק עמוק, מנסה למלא את ראותי באוויר, מאפשרת לו לחדור יותר לעומק והוא חודר, אוי הוא כל כך חודר.

הוא זז לאט, מפחד להכאיב לי ואני, שרגילה להקשיב לגופי, אט אט מרגישה איך הכאב מתפוגג, מפנה מקומו לסוג של עונג לא ברור, סוג חדש לגמרי. "הווו… את כל כך נעימה שם בפנים, עכשיו אני מרגיש אותך, עכשיו את רגועה" איתי גונח, בעודו מניע את איברו בתוכי, אני מתחילה לאט לאט להתמסר להרגשה החדשה. הוא מרים לי את הרגל ונאחז בה בקונטרה לצורך חדירה עמוקה יותר, אני שוב חשה בכאב שמצמרר לרגע את גופי, איברו כנראה קרע זווית אחרת בקרום, הוא מתחיל להגביר מאט את הקצב, מטיס אותי לעונג שלא היכרתי "וואו זה כל כך טוב…אלוהים!" אני צועקת. איתי נוגע בשדי הימני, מפליק לו שוב סטירה קלה, גורם לי לשחרר אנחת כאב דקה. הוא מגביר את הקצב, אשכיו מכים בישבני עם כל דחיפה קדימה, אני שומעת "פלאק", "פלאק", המיצים שלי שמצטברים בפנים בוחשים במערבולת ובכל פעם בה נכנס בי בחוזקה, יוצא אוויר הגורם לזה להישמע כמו…הבנתם, אני נבוכה ממש, איתי מרגיע אותי ואומר מחויך "זה מהכוס שלך", "אההה", אני צועקת, מבינה שזה רק מעיד על עוצמת הזיון.

ליבי הולם בי עם כל חדירה עוצמתית של איברו, הוא משתולל בתוכי "את כל כך רטובה, בובהההה!" אני שומעת אותו מתענג וגונח, אני צועקת בעצמי, רק רוצה שזה ימשיך לנצח. לפתע הוא עוצר, מנסה כנראה להחזיק בתוכו את הזרע, חושש לגמור לפני ואז זה מתחיל. חיים שלמים היה שווה לחיות למען הרגע הזה שהביא אותי לאקסטזת חיי. הוא משנה טקטיקה ומתחיל להכניס ולהוציא את האיבר לאט לאט, מגרה את הנרתיק שלי כל הדרך, פורט לאט לאט על העצבים המגורים ממילא, קשה לי לתאר באמת את התחושה השמימית הזאת, זה פשוט לא דומה לשום דבר אחר, לזיין לאט ועמוק רבותיי, זה סוד העניין.
"אהההה, אני גומרת!", חשה את הנרתיק שלי עוטף את איברו בחוזקה, מרגישה לפתע שאני מתחילה לבכות מרוב אושר, גופי רוטט, עיני מתמלאות בדמעות, חשה את כל הנוזלים יוצאים ממני דרך הכוס המתענג "מה קרה? כואב לך?" איתי עצר לפתע, שואל והבעתו מודאגת "לאאא, תמשייייך, זה רק מאושר" אני צועקת לו, חצי גונחת, הוא חייך לעצמו, ממשיך בזיון האיטי והמושלם הזה "אף פעם לא הייתי עם מישהי שבכתה בסקס מאושר" מתלהב מעצמו הוא מתחיל להגביר את הקצב, מביא את עצמו לפורקן "אני גומר בתוכך" הוא צעק לי ואגב הנהון אני מרגישה איך הוא מתפוצץ, ממלא אותי בזרע שלו…הוא לא ממהר לצאת, להפך, הוא ממשיך להחליק את איברו הזקור עדיין עמוק לתוכי, לא נותן לאף טיפה לברוח מתוכי ואז הוא עוצר, קורס עליי, ראשו שמוט על צווארי, מנשק אותי בעדינות ליד האוזן. איברו עדיין בתוכי, לוחש לי "מזל טוב, את כבר לא בתולה".
אני מחייכת חיוך רחב, מנשקת את לחיו ונרדמת.

המשך קריאה – חלק ג