עוד

בפעם האחרונה שראיתי אותה אני זוכר שהיה לי טוב. אני לא זוכר הרבה, לא התראינו כבר זמן מה, היא לא יכלה להיפגש איתי, אמרה שהיא עסוקה, לא נברתי יתר על המידה בפרטים. בפעם האחרונה שהתראינו היא הפילה את הפלאפון שלה על רצפת חדרי וכשרכנה להרימו תפסתי את עצמי בוהה לה במחשוף. היא לא כזו, היא די צנועה, היא פשוט רכנה מטה, תמיד כשהיא רוכנת להרים משהו, היא רוכנת מבלי לכופף ברכיים ורק לקראת ההרמה עצמה היא כאילו נזכרת שישבנה מפתה את הסובבים אותה והיא מיד מתיישבת לבסוף, מתרוממת עם החפץ ברשותה. היא מהממת. באמת שאני לא יודע איך היא מטושטשת לי בראש, אני כאילו מאבד אחיזה. היא כאילו נגוזה.

אני נזכר פתאום, היא חייכה כשהיא רכנה. היא הפילה אותו בטעות אומנם, אבל יש מצב שהיא רצתה שאבהה בשדיה? אולי. היא הרי מכירה אותי, היא יודעת שאני אוהב. השדיים שלה הם בדיוק מה שאתה חולם עליו, הם מתאימים לכף ידי, בכל עת שאני זוכה לחוש אותם, לגעת בהם כאוות נפשי, אני מרגיש בכל עצב ועצב בכפות ידיי שהיא נוצרה עבורי. אני יודע שהיא אשת חיי מפני שאני מבין שאפילו השדיים שלה מושלמים דווקא בשבילי. גם בשבילך, אבל אני לא חולק.

הפעם הראשונה שלנו הכי מחוקה מבחינת מוחי, אני לא זוכר כמעט אף פרט. אני יודע שהייתי נרגש, היא הייתה קרה קצת. כאילו היא נלחמה בעצמה, היא החליטה שעושים את זה, זו הייתה פשוט החלטה. היא החליטה אותה בצורה נטולת רגש, אולי תאווה והרגשת ההחמצה שליוותה אותה עד שמלאו לה תשעה עשר אביבים.

יש לה ישבן מתעגל, נאה. אני אוהב גם אותו, היא תמיד נבוכה, כמעט תמיד. הייתה פעם אחת אותה אני אנצור לעד, בה השתגענו לחלוטין. היא איבדה כל תחושת אי נוחות, היא הייתה כמו מפה הפרושה לרגליי, היא הייתה מטורפת והטריפה את כל חושיי, היא הייתה נכונה לנסות הכול. זה היה כמו ללכת לגלידריה ולטעום כל טעם וטעם. זכינו ליהנות כך בזכות מעט אלכוהול אומנם, אבל זה היה שווה כל רגע. נכנסו למיטה תוך שניות מרגע ההגעה ואני מתקשה לומר איך בדיוק הגענו. אני בוחר לזכור שהיא החלה להפשיט אותי, הרגשתי שהיא משתוקקת אליי שהיא רוצה אותי, הרגשתי שאני האליל של האלילה שלי. נישקתי אותה, למעשה אני די בטוח שכל העת הפה שלי היה עסוק בפיה, למעט כאשר פי היה עסוק בשפתיה. זו הייתה הפעם הראשונה שהיא הרשתה לי לרדת לה. נדמה לי שלא נאלצתי להיאבק יותר מידי ולמעשה אבחר להאמין שהיא דרשה ממני לרדת לה. אני אוהב כשהיא יודעת מה היא רוצה, אני אוהב לדעת שאני יכול לתת לה את מבוקשה, אני אוהב אותה.

אני לא זוכר הרבה מהשהייה בין רגליה, אני רק זוכר שידיי נגעו בכל מילימטר בגופה ועיניי תרו אחר הבעות פניה, היא הייתה יפיפייה. פיה היה פעור מעט והיא גנחה, היא תמיד גונחת, תמיד גורמת לי להיות בטוח שאני מסב לה עונג, אילו רק ידעה כמה עונג היא הסבה לי. אני מאמין, על סמך היכרות מעמיקה עימה שהיא דרשה להרגיש אותי בתוכה, סירבתי. בין אם בשל השפעת האלכוהול שהעניקה לי את האפשרות לסרב לה ובין אם רציתי להמשיך ולצפות בה מתפתלת מעונג ומיסורי תאווה, היא המשיכה לבקש והייתה מוכנה לכל. הסכמתי להיענות לבקשתה ותחבתי לתוכה שתי אצבעות. היא הייתה רטובה כהוגן. היא רצתה ואני רציתי, התפוצצתי מרוב אושר ורציתי לבעול אותה.

היא המשיכה לגנוח, להיאנק, לצעוק, לחייך, לשרוט אותי, ללטף את ראשי. היא הייתה פצצת אנרגיה באותם רגעים והיא חמדה אותי.

לא החזקתי מעמד עוד, אני לא זוכר אם היא גמרה, אם היא הרשתה לי או שמא אף ביקשה, אבל הפסקתי. נשקתי לבטנה והחלתי לנשק את שדיה. נדמה היה לי שהיא החלה להשתגע אפילו יותר והיא החלה פונה לרחמיי, היא רצתה אותי, היא ביקשה לטעום אותי, היא רצתה אותי בפיה, מתוך ערפול חושים טוטאלי מצאתי את עצמי בתוך הפה של האלילה שלי בעודה יונקת אותי באהבה. שדיה… ראיתי את שדיה שוב, אני רוצה.

לא שאלתי, העברתי את איברי מפיה אל בין שדיה לראשונה, היא לא הסמיקה אפילו, היא תמכה בשדיה וחייכה אליי לאורך כל הדרך.

לא גמרתי אז. נדמה לי. אבל אני יודע שהמשכנו הלאה, למה ששנינו כה רעבנו. אני מתקשה להיזכר בתנוחה אז הכי נוח יהיה להסכים על מיסיונרית. אני יודע שהיא אוהבת אותי בכל דרך, בכל תנוחה, כל עוד אני עמוק בתוכה וכל עוד היא יודעת שאני נאבק ודוחה את הגמירה. אני מהופנט ממנה. היא מתענגת על כל סנטימטר ממני. היא נוגעת בכתפיי, היא בטח נישקה את הזרועות שלי והאמת היא שיש מצב שגם נשכה, אני יודע שאם עצרתי ולו לרגע, היא פקחה עיניה בתהייה. אני אומר לך, אם היא הייתה שלך היית מאושר.
אבל היא לא.

אם לא הייתי עמוק מספיק היא טרחה ללפות את ישבני ולדחוף אותי עוד ועוד לתוכה. ואז היא אמרה לי שהיא רוצה ממני עוד, אני יודע שהיא יודעת שאין עוד, שהרי אין באמת הסבר ל”עוד” שלה, היא רצתה עוד ממני אבל כולי הייתי שם, כולי שלה, אין עוד.

בפעם הבאה, כשהיא תבחר לשוב אליי, אני אתן לה עוד.