להיות נשואה לחולה על שדיים

שלום לחברי קהילת ‘סליזי’. האתר נפלא ומרתק, ואני מודה לכמה וכמה מכם על סיפורים מעוררי עונג והשראה.
זהו פוסט ראשון שאני מפרסמת, אולי יש לומר ‘אנחנו’ מאחר שגם אני וגם בעלי עוסקים בכתיבה, אך הפעם זה פוסט שלי. לא רק בכתיבה אנו עוסקים אלא גם בפעילות מינית ‘סווינגרית’, שבוודאי ייכתב עליה כאן לא מעט על ידי שנינו.
אז אני נרגשת ומקווה להיות מספיק סליזית (וגם מגרה) ולענות על ציפיותיכם.
* * *
אגש לנושא. אני יודעת שהגברים מתחלקים לחובבי תחת וחובבי ציצי. לא ערכתי סקר של ממש, אבל שאלתי כעשרים גברים בחיי (ואחדים מהם גם ראיתי בעת פעילות מינית, כאשר אני הפרטנרית…) ופעם גם קראתי ‘משאל’ עאלק במעריב לנוער – ומסתבר שיש רוב די ברור למעדיפי תחת.
בכל מקרה, זו עובדת חיים, שבעלי חובב חזה נשי / שדיים / ציצי – איך שלא נכנה את זה. וזה כולל התעניינות כמעט אין-סופית בשדיים. ו’שדיים’, מסתבר, הם עולם עגלגל ומופלא שיש בו הרבה גזרות ותתי-גזרות שאין טעם להתחיל ולפרט.
וגם זו עובדת חיים, שאני נשואה לו… ועל כך רציתי לכתוב ולשתף.
אז מה זה אומר להיות חולה על שדיים, ומה זה להיות נשואה לגבר שחולה על שדיים?

להיות חולה על שדיים זה אומר ששמות כמו חדד, דדון, שדמי, ומילים כמו ‘תחזיות’ ומקומות כמו ‘גבעתיים’ מוציאים אותו מריכוז. אשכרה. מעלים על שפתיו חיוך חולני… ככלל, המחלה המתוארת מעשירה את השפה העברית באינסוף דימויים ואסוציאציות. אפשר להדפיס כרכים. הוא אפילו גילה שיש אגודה שתומכת בחולות סרטן השד ושמה ‘הדדי’. איזו חגיגה של השפה העברית היתה אצלנו ביום הזה…

להיות נשואה לחולה על שדיים זה אומר שהידיים שלו יימשכו דבר ראשון לשדיים שלי. זה אומר שהוא לעולם לא יפסיד חיכוך או רפרוף על השדיים שלי בדרך לאן שהוא לא יהיה, גם אם זה נשיקה בלחי או להגיש לי את הטלפון. זה אומר שחלק ניכר מזמן ההתעלסות שלנו מוקדש לשדיים שלי (וזה המון זמן, תאמינו לי).

כן, זה אומר התעללות ממושכת בחזה על בסיס קבוע: חפינות (באיזו חרדת קודש). לישות. אצבעות תומכות. אצבעות מחוֹללות; משרטטות. זיפים על שד. לשון על שד. שפתיים וניבים יוצאים לבילוי פטמות בלי שעת חזרה. עיניים עצומות על שד. עיניים פקוחות על שד. זין מצליף בשד. גבר מעריץ, גבר מכור, מול שדיים.
להיות נשואה לחולה על שדיים זה אומר שחייב להיות סנכרון בין פמפום של הכוס להקפצה של השדיים.
זה אומר שכמעט אין גמירה שלו בלי שמעורב בה נגיעה / לישה / יניקה של שד.

להיות חולה על שדיים זה אומר שהפציינט עורג ללא-הרף לשדיים, אך בעיקר לשדיים צעירים, חפינים, מוצקים ומלבבים. הוא רואה בהם את נזר הבריאה הנשית, את נקודת היופי האלמותית.
שדיים משרים עליו נינוחות וסיפוק, יחד עם עצבנות ותאווה גואה לעוד ועוד. כן. זו מחלה עם מאפיינים של התמכרות.
זה אומר שלאי בודד היה לוקח איתו זוג שדיים בינוניים, נעריים וגמישים (ואם היה אפשרי, בחתיכה אחת ממיצרי המותניים. כי המותן היא הצוואר שמחבר בין קימורי ישבן לקימורי חזה. אך לא כדאי למתוח את היריעה מעבר לזה).

להיות נשואה לחולה על שדיים זה אומר שאת מרכז היקום בגלל שהיקום כולו במרכזֵך… זה אומר שהחזה שלי הכי מוגבה והכי חצוף ובולט שאפשר. אין מצב לבגד או חזייה שיעשו אותו ‘פחוס’ – מילה שנאמרת בתיעוב שקשה לתאר…
להיות נשואה לחולה על שדיים זה אומר שאני – בחירת לבו (או שמא הוא בחר בי בגלל לבי השופע, אך בעיקר הזקור…) – נערצת עליו בזכות שדיים מושלמים, שדיים שהוא כל כך גרם לי לאהוב ולהתחבר אליהם. תודה לך, האיש שלי, בזכותך אני הרבה הרבה יותר אשה.

להיות נשואה לחולה על שדיים זה אומר שלכל מריבה זוגית קטנה ולכל התרחקות יהיה סוף בטוח אם תהיה מעורבת בו התפשטות איטית של חלק עליון, או ריקוד מקפץ במיוחד, או מופע חזייה/ביקיני מרהיב.

להיות חולה על שדיים זה אומר שהוא אמן של הצצות בשדיים ובחריצי שדיים, יודע מתי לתקוף מהמחשוף ומתי מבתי השחי. לדידו (כמה תחמיא לי על בחירת המילה…) טעמה הטוב או הגרוע של אישה מתמצה במודעות שלה לשדיה ולטיפוח המראה שלהם. מבחן ה-IQ שלה מסתכם בגאונות או באווילות שלה למשוך מבטים לחזה, ‘אריזת’ שדיים ושיווקם הוא הכישרון הבולט הדרוש לאשה סקסית.

להיות נשואה לחולה על שדיים זה אומר שהוא מתהלך ביניכם וביניכן כאחד האדם אך הוא עסוק בניחושים על גדלים של ‘קאפ’ ושל היקפי-חזה, מאתֵּר חישוקים ופוש-אפ על ידי חיישנים שיכול היה לרשום אותם כפטנט.

להיות נשואה לחולה על שדיים זה אומר שהליכה איתו ברחוב זרועה בהערות כמו: “זאת צריכה לרוץ אחרי האוטובוס עכשיו”. או “תראי איך צנח לה מקומה 15 לקומה 9”. או “איך מתאפקים ליד דבר כזה”?

להיות נשואה לחולה על שדיים מוליד כזה פוסט.
ולא, אני לא מאחלת לך רפואה שלמה… רוצה להתאשפז איתך במחלקה!