גאיה

גאיה היא הדבר הכי יפה שאני מכירה, יש לה נפש טהורה והיא שנונה בטירוף, כשהיא שמחה יש לה את החיוך הכי אמיתי שאי פעם ראיתי, ועיניי דבש גדולות, שפותחות חלון אל העולם שלה.

"אני לא יכולה לשקר לך אפילו קצת, תמיד את רואה דרכי" ככה היא אומרת לי שאנחנו שוכבות במיטה ומסתכלות אחת לשניה בעיניים, היא מסיתה קצוות שיער מאחורי האוזן שלי וממשיכה לליטוף של קו הלסת, אני מהופנטת מהעיניים האלה שלה וחושבת כמה חום יש בה ושהלוואי ותמיד אוכל להשאר ככה קרובה אליה.

לגאיה יש תלתלים חומים, ארוכים, בריח של שמפו שגורם לך להתמכר, עור בהיר ורך שכל כך כיף ללטף, היא נמוכה ממני, בערך 1.60 ותופסת מקום כל כך גדול, אבל יש לה חזה יותר גדול משלי והפטמות שלה ישר מזדקרות ברגע שאני מנשקת מתחת לקו עצם הבריח שלה, יש לה גוף מעוצב, מלא בדיוק במקומות הנכונים.

אני הכי אוהבת לבוא מאחוריה ולתפוס את האגן שלה, להזיז את התלתלים ולנשק לה את העורף. היא ישר נדלקת ופולטת אנחה, אני ממשיכה קצת ומסובבת אותה אלי, מצמידה אותה לנשיקה עמוקה. מטיילת לה עם הידיים על הגב, תוך כדי פותחת חזייה, אבל אחרי כמה שניות מאבדת ריכוז כשהלשונות שלנו מתערבבות והשפתיים הרכות שלה עוטפות אותי. אני מתעשתת ומתחילה לרדת, צוואר, חזה, בטן, מפשעה, אני מורידה לה את התחתונים וצוללת אליה, הדגדגן שלה לאט לאט תופח לי בפה. ככה אני יורדת לה והיא כל כך חמה, אני מטיילת לה עם אצבע על פתח הנרתיק ומחליקה אותה פנימה מהרטיבות שלה. בשלב הזה היא מתחילה לגנוח, מה שרק מדרבן אותי להמשיך. הלשון שלי מגבירה את הלחץ ואת המהירות וכשאני שומעת שהיא מתקרבת אני מוסיפה עוד אצבע פנימה. היד הפנויה שלי כרוכה סביב הרגל שלה ועושה את מסלולה בין הבטן לחזה, מעלה מטה, היא מתחילה להתפתל ואני מגבירה את הקצב, לשון ואצבעות, נותנת כל מה שיש בי בשבילה, זה נמשך עוד כמה שניות והיא מתפוצצת עלי, רועדת כולה, אני כולי כבר רטובה רק מלראות אותה גומרת ככה.

לרוב, כשהיא חרמנית, יש לה חיוך שובב או שאני פשוט רואה עליה את זה, אבל היום היא הייתה שונה. אני שוכבת במיטה והיא נכנסת אל החדר, נשענת על המשקוף ושותקת. בעיניים עם מבט מרוחק ומתנשא מעט, אני קוראת לה לבוא אבל היא אדישה, ממשיכה בשלה.

"גאיה נו בואי כבר למיטה!"
היא לוקחת צעד קדימה ונעצרת, משלבת ידיים, אותו המבט בעיניים, לא נותנת לי להבין מה קורה.

"תתפשטי" היא אומרת בקרירות, "עכשיו".

כשהמילים האלו יוצאות לה מהפה אני מרגישה פתאום מוזר. היא אף פעם לא הייתה ככה, אבל מצד שני כשהסתכלה עלי ככה היה לה כל כך הרבה כוח עלי שמיד התיישבתי והורדתי כל בגד שכיסה אותי.

היא מתקרבת לה לאט, שולחת יד ומלטפת, גורמת לי להצטמרר, מקרבת את הפנים שלה לשלי ונעצרת, המבט שהיא תוקעת בי חודר כל כך עמוק שזה מתחיל להכאיב, אני מסיתה אותו אבל היא תופסת לי את הפנים ומחזירה, "תסתכלי עלי", אני מנסה לנשק אותה אבל היא מתנגדת, מנסה לגעת בה אבל היא תופסת לי את היד. אני מסתכלת לה בעיניים, מנסה לחפש את הגאיה המוכרת שלי, אבל היא בשלה, מבט גבוה שמכשף אותי, גורם לנשימה שלי להתגבר.

ואז, שאני מספיק חסרת אונים ומבולבלת, היד שלה נשלחת בין הרגליים שלי, אני עוד לא מסיימת לפלוט גניחה והיא כבר נושכת לי את השפתיים, האצבעות שלה מתחילות לזוז, מנשקת אותי והנשיקה נהיית חייתית, היא רוכנת מעליי ומשכיבה אותי, אני מחבקת אותה והיא הפעם נותנת לי, אנחנו מתנשקות ואני מכורה אליה, רותחת, מנסה להגיע בין הרגליים שלה ואז בבת אחת היא מתנתקת ממני, תופסת לי את הפנים.

"בייבי לא".
עיניי הדבש שלה מביטות בי ופתאום הן מתרככות ואני מזהה בהן את החום המוכר.
"היום זה רק את, אז עכשיו את שוכבת ונותנת לי לעשות את הכל".
וככה, בלי אפשרות לויכוח היא מנשקת אותי בקו הלסת והיד שלה חוזרת אל הכוס שלי, אני נוטפת והיא מרגישה את זה ובבת אחת מכניסה שתי אצבעות, אני משחררת גניחה חזקה והיא מחייכת, מרוצה.

ככה זה נמשך, היא באותו הקצב מטריפה אותי, יד שמאל שלה על הצוואר שלי, היא מלקקת לי את התנוך, יודעת כמה שזה משגע אותי ואז יורדת ועוברת לחזה שלי, נושכת ומוצצת את הפטמה, "אני כך כך קרובה" אני לוחשת לה, מעורפלת. היא מצמידה את הגוף שלה אלי, כל כך רכה וכל כך עוצמתית, "קדימה בייבי תגמרי בשבילי" היא אומרת ומוסיפה אגודל על הדגדגן שלי לחגיגה שהיא עושה לי למטה, מגבירה את הקצב והמבט שלה עמוק בעיניים, שלי חודר לי לעצמות, אני מנסה לשאוב עוד קצת מהרגע הזה אבל הכל מתחיל להסתובב לי.

אני צורחת, גומרת כל כך חזק, אני רועדת ומתפתלת והיא ממשיכה, סוחטת אותי עד שאני משתתקת לאט מותשת לגמרי.
היא יוצאת ממני, עדיין צמודה אלי, מחזיקה אותי, מלטפת אותי ומנשקת עד שאני מצליחה לסדר את הנשימה.

"מה זה היה עכשיו את מוכנה להסביר לי??"
והיא הדבר הכי יפה שאני מכירה, צוחקת בחיוך רחב, הכי אמיתי שתראו, מרוצה מעצמה, "הפעם לא ראית את זה בא".