אודי היה על הקו.
“הי אפרוחית, איפה את?”
“אני בדרך הביתה.”
“תוכלי לעבור בסופר לקנות את מה שצריך? אני מתעכב פה בישיבה ואני לא אספיק.”
אודי שלח לי בטלפון בהודעה את רשימת הדברים. כמה מוצרי חלב, ירקות, קצת פירות ומשחת שיניים. הוא תמיד יודע מה חסר ומה צריך שיהיה בבית. לי זה מאוד נוח.
כשהגעתי הביתה הדלקתי את הטלויזיה. אני מיד מדליקה את הטלויזיה כי זה נותן קולות רקע של דיבורים וזה נותן הרגשה שאת לא לבד בבית. הנחתי את השקיות הכבדות על השולחן והתחלתי לפזר כל דבר למקומו. פתחתי את השקית הראשונה. הוצאתי ממנה את משחת השיניים והלכתי לשים אותה במקלחת. פתחתי את ארון המקלחת ומולי ניצב לו תרסיס הדאודורנט.
לקחתי את התרסיס ביד’ יכול להיות שיש להם כזה גדול? לא. זה נראה לי, כבר גדול מדי. החזקתי אותו בידיי ובדקתי איזו הרגשה זה נותן. ניסיתי להכניס אותו לפה לבדוק אם בכלל אפשר ללקק איבר מין בגודל כזה, אבל זה היה גדול מדי. אוי את סוטה אמרתי לעצמי והחזרתי אותו חזרה לארון.
חזרתי למטבח, בטלויזיה מתנגנות להן הפרסומות. פותחת את שקית התפוחים ושמה בקערה במקרר, פותחת את שקית העגבניות והמלפפונים שמה במגירה ואז אני שומעת “ועכשיו ד”ר רות, הצופים חיכו שתגמרנה כבר הפרסומות כי הם רוצים לשמוע את תשובתך למאזינה על הקו. “ובכן,” אמרה ד”ר רות לאט ובמבטא אמריקאי, “את מתלוננת שאת לא מצליחה לגמור. תראי מה אני מציעה לך. קודם כל תגמרי לבד, עם עצמך…כן כן..לאונן. ככה תכירי את הגוף שלך יותר טוב ותדעי מה גורם לו לגמור. אח”כ תוכלי להדריך את בן זוגך שיעשה לך את אותו הדבר.”
“כן…ד”ר רות…” חייכה המנחה. “אבל היא תגמור עם מה? היא צריכה את הדבר הזה שרק לגברים יש.”
“קודם כל, תודה לאל, היום יש ויברטורים יפהפיים בכל מיני גדלים.” חייכה ד”ר רות וקרצה למצלמה. “אבל למה? חבל על הכסף. למה להתחיל לנסוע למקומות רחוקים? כל מה שאת צריכה יש לך במקרר.”
“למה את מתכוונת?”- שאלה המנחה.
“אני אשאל את הצופה. יש לך מלפפון במקרר?”
“ודאי.” ענתה הצופה.
“יופי. תתחילי במלפפון. יש כל מיני גדלים. תבחרי את מה שמתאים לך.”
הרעיון של ד”ר רות מצא חן בעיניי מאוד. אולי ככה באמת אלמד לגמור ואגיד לאודי איך לעשות זאת.
הסתכלתי על המלפפונים שיש לי בשקית. אחד עקום, אחד קטן ואחד גדול ויפה. בחנתי אותו, טעמתי והתחלתי ללקק אותו כמו שליקקתי את הדאורדורנט כאילו היה זה איבר מין זכרי אמיתי. בגלל רכותו של המלפפון, זה נתן יותר הרגשה של איבר מאשר בקבוק הספריי והרגשתי שאני מתחרמנת ממנו.
ד”ר רות המשיכה כאילו היא עונה לשאלותי וכאילו היא מנחה אותי.
“תקחו את המלפפון ותעבירו סביב גופכן. שפשפו אותו בדגדגן. אחרי שהפות שלכם יהיה רטוב כמו מפלי הניאגרה, תדחפו את המלפפון.”
המנחה צחקה והעבירה את השידור לפרסומות וכך עשיתי עם המלפפון, העברתי בכל גופי, דם החל לזרום בגופי, מצאתי את עצמי מתפשטת ונשארת עירומה לגמרי, בעדינות רבה לקחתי את המלפפון והתחלתי להכניס אותו.
רגע, עצרתי. נזכרתי שלא שטפתי אותו. הלכתי מהר למקלחת לשטוף אותו במים וסבון, ניגבתי אותו היטב, הלכתי אל החדר ונשכבתי על המיטה. מחככת את המלפפון בדגדגן ולאט לאט מכניסה אותו אך זה לא מספיק. מוציאה אותו ודוחפת חזק. אני לא גומרת, הטלפון בבית צלצל. אוף. מה עכשיו? הסתובבתי על הבטן וגררתי עצמי לכוון הטלפון שנמצא על השידה שעל המיטה. תוך כדי הגרירה, הדגדגן שלי התחכך בסדין וזה היה נעים. הרמתי את השפורפרת וזו היתה נועה, החרשנית של הכתה.
“אני אומרת לך,” היא צועקת את הטלפון. נועה כעקרון לא משתמשת בטלפון נייד בגלל הקרינה שלו. אז היא מדברת רק עם אנשים שיש להם טלפון נייח בבית. “עדיין לא נרגעתי מהסיפור שלה על הזיינים האלה. ממש בושה. איך טיפוס כמוה מלמד ועוד באקדמיה? נועה חוזרת על המילים של ד”ר אבן ואני מדמיינת איבר מין שחור חודר לתוכי והוא ענק תוך כדי כך אני מתחככת מעלה מטה מעלה מטה עם הדגדגן שלי בשמיכה שעל המיטה. אני מרגישה זרמים נעימים עוברים בתוכי ואני רוצה יותר. לא יודעת מה אני רוצה, אבל רוצה יותר. יותר חזק, יותר עמוק. אני מתחככת מהר יותר במיטה ויותר מהר וזה מרגיש לי נעים. מרגיש שלא רוצה להפסיק. אני משמיטה את שפופרת הטלפון ומיישרת את הידיים ולוחצת חזק את האגן שלי למיטה. המלפפון עמוק בתוכי. אני מתחככת, עולה מעלה מטה מעלה מטה, מרגישה זרמים שונים בגוף שלי. זה מתחיל מהחיבור של קו הטוסיק ו…
פתאום אני שומעת נקישה בדלת. מהר קמתי מהמיטה. מנסה להוציא את המלפפון אך לא מצליחה. מכניסה את האצבעות אך הן לא ממש נכנסו ואני לא מצליחה לתפוס את המלפפון. אני נכנסת להסטריה.
שוב נקישה וצלצול בפעמון.
מאחורי הדלת נשמעה קריאה של גבר: “הלו. הלו, זה מהכבלים.”
כבלים? אודי הזמין לסדר את הכבלים ולא הודיע לי. מוזר. לא מתאים לו.
מהר התעטפתי במגבת והגעתי לפתוח את הדלת. מולי עמד גבר כבן 35-40 לבוש בסרבל ומחזיק קופסת כלים. נכנס.
“אני מצטער שאני מפריע,” אמר, “פשוט אמרנו שנבוא מ 4- 7.”
אני בלחץ. אודי שאל אותי אם אהיה בבית בשעות האלה אבל לא אמר לי שסגר איתם בודאות. “לא, זה בסדר. יכול להיות שהיתה פה אי הבנה. זה ייקח לך הרבה זמן?”
האיש הסתכל עלי מלמטה עד למעלה ואמר, “מותק, תעשי מה שאת צריכה. אני פה מנסה לבדוק את התשתית. רק תגידי לי אם את רוצה שאסבן לך את הגב, (הוא קרץ לי). לא כל יום פותחת לי מישהי חמודה כמוך במגבת את הדלת.”
הייתי נבוכה. באמת, מה פתאום פתחתי לו עם מגבת? “הנה הטלויזיה, אני בחדר.”
מהר לקחתי מראה קטנה כדי לראות את המלפפון, ולעזאזל, אני לא רואה אותו. דחפתי את האצבעות, מנסה לתפוס ולהוציא אותו, אך ללא הצלחה. מסתכלת בארונות ובמגירות מה יכול לעזור לי. מוצאת מספריים. בעדינות אני מנסה לתפוס אותו, אך לשווא. הייתי חסרת אונים. אם אודי יראה אותי ככה הוא יבהל. הוא יזרוק אותי. הוא יגיד שאני סוטה. התחלתי לפרוץ בבכי מתוך ייאוש. מה עשיתי, מה עשיתי?
הטכנאי נכנס במהירות לחדר מבוהל. “מה קרה?”
התעטפתי מהר במגבת. “אני מטומטמת. כזאת מטומטמת. אני לא יודעת מה לעשות?”
הטכנאי התקרב אלי, ליטף אותי וניסה להרגיע אותי. “בואי, ספרי לי מה קרה?”
“אני לא יכולה. זה מביך. אתה חייב לעזור לי- אני לא רוצה ללכת לבית-חולים. אתה חייב.”
הטכנאי אמר לי ברכות, “אני בשמחה אעזור לך, אבל אני צריך לדעת קודם מה הבעיה.”
אמרתי לו שזה מביך לספר.
“אל תדאגי, אני לא אגיד לאף אחד.”
“אבל אתה תצחק עלי.”
“אני מבטיח לך שלא. תני לי לעזור לך.”
“נשבע?”
“כמו בשיר.”
“נתקע לי מלפפון בפיפי.”
הטכנאי לא צחק רק הרצין את פניו עוד יותר, “מה זאת אומרת?”
“יש לי מלפפון בתוך הפיפי, בפנים בפות!” צעקתי ופרצתי בבכי.
“זה בסדר. בסדר.” ניסה הטכנאי להרגיע אותי. “אני אוציא לך אותו.”
הוא ליטף את שערי ואמר, “תשכבי על המיטה.” הוא החזיק בידי ועזר לי לשכב. הוא קלף את המגבת מגופי לאט לאט. “תפתחי בעדינות את הרגליים כמו אצל הגניקולוג.” הוא הורה לי.
נאלמתי דום. הוא ליטף לי את הרגליים ואמר, “אני אוציא את זה לאט לאט אבל את חייבת להתגבר על הבושה ולתת לי אפשרות להכנס לשם. תדמייני שאני הגניקולוג שלך.”
“אבל שלי רופאה ולא גבר.”
“אז תדמייני שיש לי שיער בלונדיני ארוך ומבטא רוסי.”
צחקתי.
פתחתי מעט. הטכנאי החל לנשק את יריכיי מבחוץ ואח”כ ביריכיי הפנימיות. לטענתו אני אשתחרר ככה יותר מהר ויהיה לי קל יותר לפתוח את רגלי. הוא המשיך בנשיקות קטנות לנשק את ירכיי כל הדרך עד שהתקרב לתפר שבין הרגליים לערווה.
זה היה נעים, אבל פחדתי שהוא מנצל אותי מינית.
“למה אתה עושה את זה?”- שאלתי.
“מהלחץ, השרירים שלך מכווצים, בגלל זה המלפפון נתקע לך. על ידי הנשיקות אני מרפה לך את השרירים הפנימיים וגם גורם לך להרטיב שהמלפפון יצא חלק יותר. את יכולה לסמוך עלי.” הוא תחב בעדינות את שתי אצבעותיו והרצין את פניו.
“את עדין נורא מכווצת, וגם אם אצליח להגיע אליו, זה יכאב לך נורא.” הוא מתלבט ואז מסביר בשלווה, “אני צריך לדאוג שקודם כל המנוש יירטב כדי שיהיה קל יותר להוציא את המלפפון.”
הנהנתי בראשי. לא יודעת איך הרגשתי שאני סומכת עליו. הוא היה עדין ונעים. המגע שלו היה נעים. הלשון שלו היתה נעימה. הרגשה חדשה שמעולם לא הרגשתי.
הטכנאי מקרב את הפה שלו לאיבר המין שלי או ל’מנוש’ לפי הגדרתו. והחל ללקק אותו. הוא פתח את שפתי האיבר שלי הצידה, כאילו מחפש שם משהו ואז מצץ לי חזק את הדגדגן. יאוו..זה היה נעים. זה היה כל כך טוב. לאט לאט אני מרגישה שאני משתחררת משתחררת ואני מאוד נהנית מן הליקוקים. אודי שלי מעולם לא ליקק לי. מעולם לא אכל את הגוף שלי כאילו היה איזה אבטיח עסיסי מלא במיץ.
הטכנאי עודד אותי. “יופי את מרטיבה. כשאני אגיד לך לדחוף, תדחפי.”
“איך לדחוף?”
“כמו שאת עושה קקי, רק תזהרי, תתרכזי במנוש שלך.”
דחפתי ופתאום שמעתי מן קראנץ’. הטכנאי נגס מן המלפפון. איחס. אני שומעת את לעיסות המלפפון ואז מרגישה שוב פעם חום רטוב בכוס שלי. הוא שוב מלקק והוא שוב פעם נוגס. וככה מלקק ונוגס מן המלפפון, מלקק את קצות השפתיים של הכוס ומוצץ את הדגדגן כאילו היה סוכריה על מקל. ואני רוצה לצעוק מרב עונג, מרב התרגשות. אבל לא מסוגלת. הקול נכלא בתוך גרוני וגופי.
“חבל. נגמר.” אמר הטכנאי כשהוא מרים את עיניו אלי. כל הפה שלו רטוב עם חתיכות מלפפון מסביבו. “את רואה- אין בעיה שאני לא יכול לפתור. עכשיו רק תצטרכי לקנות מלפפון חדש לסלט.”
הסתכלתי עליו המומה. “למה עשית את זה?”
“כי זה טעים. כי לכוס שלך יש טעם גן עדן.”
“אבל לא הגעיל אותך לאכול את המלפפון?”- הייתי המומה.
הטכנאי צחק וחתיכות מלפפון עפו לו מהפה, “את כזאת סקסית עם עור חלק כמו של תינוק. מה שראיתי מול עיניי זו אישה שנותנת לי מן המעיין שלה.”
צחקתי במבוכה. ואז הוא התנפל עלי ותוך שניה הרגשתי את הלשון שלו בתוך הפה שלי. הוא תפס את הלשון שלי ומצץ אותה בחוזקה. אני הייתי בהלם. מה הוא עושה? אני נשואה. אבל זה היה נעים. זה היה מתוק. זה היה מלא במיץ כמו נקטר.
ואז ירד מהר למטה, וליקק ומצץ. ושוב חזר אל הפה שלי ונישק אותו. ושוב ירד אל הכוס שלי. הייתי המומה. לא הצלחתי לעקוב אחריו. חזר אל הדגדגן ותחב את ידו פנימה. הוא שיפשף חזק ושיפשף ומצץ לי את הדגדגן ואני..יווווווווו…כוכבים החלו להסתובב לי בראש, הבזקים לבנים ראיתי…אני לא האמנתי למה שאני מרגישה. לא יכולתי להכיל את מה שאני מרגישה. התחלתי להתפתל ולנוע במהירות כמו שמעולם לא עשיתי.
“איזו נמרה את, פנתרה. את מחרמנת אותי כשאת רוקדת על היד שלי ככה. אני רוצה לשמוע אותך צועקת!”-קרא.
המשכתי להשתולל אך לא הצלחתי להוציא הגה מפי.
והנה, הנה זה מגיע. הרגשה נעימה שעולה מהקצה של הטוסיק כל הדרך למעלה ואוו…כמו רכבת הרים. זה היה נעים. זה היה טוב. גמרתי. אני גמרתי. אני לא מאמינה. אני לא מאמינה שזה אפשרי ועוד עם גבר זר והנה, יש לי הרגשה של עוד אחד. הוא ממשיך לחכך את ידו בתוך איבר המין שלי תוך שהוא מוצץ את הדגדגן והנה…עוד אחד קטן יותר. הפעם זו היתה גמירה קטנה. נשכבתי על המיטה נאנחת ומרוצה. נעים לי. הרגשתי כמו בתוך חלום.
הסתכלתי לתוך עיניו מלאת תודה ושמחה. פתאום נשמעה טריקת דלת.
“אפרוחית?” הטכנאי קפץ מהמיטה והלך לסלון אני התעטפתי במגבת ונכנסתי למקלחת.
“אשתך במקלחת. שלום. אני הטכנאי של הכבלים.”
“מזל, חשבתי שאתה פורץ.”
“בדיוק הייתי בדרך לחדר שינה, אשתך ביקשה ממני לבדוק אפשרות לתשתית שם לכבלים.”
אני לא יודעת איך אודי הגיב כשראה אותו, אבל שמעתי אותו אומר, “אני קבעתי אתכם ליום חמישי הבא, לא הזה, כדי שאני אוכל להיות בבית. אני מעדיף שלא יכנסו גברים זרים כשאשתי פה לבד.”
״אני מבין. קבלתי הודעה להגיע היום. כנראה התבלבלו במוקד. תראה. כבר מאוחר. אז אני אבוא בשבוע הבא״.ֿ
מהר התקלחתי כדי להוריד ממני את חתיכות המלפפון. נגעתי באיבר המין שלי והוא היה מאוד תפוח ורטוב.
כל השבוע חיכיתי שהוא יבוא.
אדיר פשוט אדיר
אהבתי…אני חושב להחליף מקצוע..:)
מצוין