סאן-רוף

במשך שנים רבות, עוד לפני שעברנו לגור במושב, היינו מגיעים תדיר לבקר את הוריי אשתי.
הילדים מאד אהבו את המרחבים ואת החופש, אשתי אהבה לקשקש ולרכל עם אמה ואחיותיה תוך הכנת סירים על סירים של תבשילים מרוקאיים ואני, או שמלווה את הילדים בנסיעות הפרועות שלהם בשדות על טרקטורים ועל טוסטוסים או “דוחף ידיים” ולפעמים עוד כמה דברים אל בין רגליהן של אחת מגיסותיי החמות תמיד.. ארחיב בנושא זה בהזדמנות.
לנסיעות בשדות היו מצטרפים חלק מילדי השכנים, חלקם היו נוסעים איתי ב”רכב הליווי” והיו עושים תורות על רכבי השטח. מכיון שהיה לי רכב חצי שטח עם סאן-רוף גדול, היוותה נסיעת הליווי בשדות, אטרקציה בפני עצמה בה הילדים היו נעמדים, מוציאים חצי גוף מבעד לפתח ו”עפים”.
ההתלהבות מהאטרקציה היתה כה גדולה, עד שהייתי גומר חצי טנק דלק בכל ביקור כזה. אבל למה לא? בכיף.
בין המתלהבים הגדולים היתה גם דנה, בתה של מירי (המוצצת הכי טובה במושב בפער) השכנה, ילדה בת 10, קטנה, רזה וממושקפת. היא היתה כל כך קטנה שרק ראשה הצליח לבצבץ מפתח הסאן-רוף ואני, ביד אחת ומי שישב בכסא על ידי, היינו צריכים להחזיק אותה שלא תעוף..
חלפו כמה שנים, המושב הפך מיישוב פריפיאלי מוזנח לפנינת נדל”ן בשולי המרכז. הורי אשתי נפטרו ואנחנו קנינו מגיסותיי את חלקן ועברנו לגור בנחלה. הילדים כבר גדלו ובבית נותרה ביתנו הצעירה בת ה-18, מסיימת כיתה י”ב.
היות ובית הספר האזורי היה קצת מרוחק, יצא שהרבה פעמים, בדרכי הביתה מהעבודה הייתי ה”נהג תורן מחזיר”. מחוגים, ממבחנים מחזרות להצגת הסיום וכאלה.
הייתי מסיע את בנות הי”ב, גונב הצצות ומתחרמן. 2-3 נערות שחומות בשיא פריחתן, חזה תופח נתון בחולצת בית ספר מטריקו, רגליים חלקות במכנסיים קצרים, לפעמים פיטמה זקורה. היו מצטופפות במושב האחורי, מרכלות ומצחקקות ואני נהנתי להציץ ולהתחרמן. כמובן שלא העזתי ולא רמזתי, בכל זאת – חברותיה הטובות של בתי, אבל מה רע קצת לפנטז?
לפעמים, אחרי נסיעה כזו, הייתי מגיע הביתה כל-כך חרמן, שהייתי מדלג על ארוחת הערב, גורר את אשתי אל מאחורי הבית, משעין אותה על גזע עץ הברוש החביב עליה, עליו איבדה את בתוליה (שנים לא הסכימה לגלות לי מי היה המאושר וכשסיפרה הייתי בהלם), מפשיל את מכנסיה לקרסוליה וחודר מאחור בכח אל התנור החם תמיד שלה, סוחט משנינו אנחות כבדות וגומר בתוך 2 דקות.
באחד הערבים בדרכי הביתה, התקשרה מירי השכנה וביקשה “אם לא קשה לך”, להחזיר את דנה ש”צריכה לסיים חוג בעוד רבע שעה”.. הסכמתי, למה לא?
אספתי את דנה ופנינו הביתה. דנה כבר לא היתה הילדה הקטנטונת מפעם. גופה ארך והתמלא, שדיה גדלו יפה ופטמותיה שנזדקרו אפילו דרך החזיה וחולצת הטריקו, העלו לי את לחץ הדם. ניסיתי להישאר רגוע, כאשר היה ברור לי שעץ הברוש של אשתי יזכה היום לביקור מהיר.

צחקנו לנו קצת בדרך על המורים והיה לנו נחמד אז בחרתי להאריך קצת את הדרך ולהגיע למושב מצידו האחורי, דרך השדות. דנה כמובן הבחינה בזה, אך לא אמרה כלום. כשירדתי מהכביש אל דרך הכורכר החוצה את הפרדסים, ביקשה דנה שאפתח עבורה את הסאן רוף, כי היא “רוצה לעוף כמו פעם”. כמובן שנעניתי, האטתי את הנסיעה ואיפשרתי לה להעמד בבטחון. דנה פרשה את ידיה באויר, שאגה בקולי קולות ואחרי דקה גחנה פנימה וביקשה בקול מלא התלהבות ש”נעשה את הסיבוב הגדול ואם אתה יכול, תחזיק אותי כמו פעם”.. ליבי האיץ.
“מתכוונת או לא מתכוונת?” שאלתי את עצמי.. לא היה לי את האומץ לבדוק. הנחתי את ידי במרכז גבה, מרגיש את חוטי הברזל של החזיה המחוזקת. האצתי קצת את מהירות הנסיעה, מנסה להסיט את מחשבותיי האסורות ולהתרכז בדרך המשובשת. לאחר זמן קצר, פיתלה דנה את גופה קצת הצידה וידי נמצאה לפתע מונחת על אחוריה המלאים אך הגמישים. המשכתי בנהיגה מחורמן ומבולבל. “מתכוונת או לא מתכוונת?” תוך כדי קפיצות הרכב היה נדמה לי שדנה דוחקת את אחוריה בחוזקה ומחככת אותם בידי.
מצטער, לא יכולתי יותר. החדרתי את ידי מלמטה אל מכנסיה הקצרים והתחלתי ללוש בהיסוס את תחתית עכוזיה המכוסים רק חלקית, כך הרגשתי, בתחתוני בד פשוטים. ללא אומר, רכנה דפנה קדימה על גג הרכב, לוחצת בכך את אחוריה בחוזקה לידי המלטפת. המשכתי ללטף את אחוריה, מרחיב את מעגל הליטוף אל בין רגליה השחומות. דנה נענתה לגישוש ידי והרחיבה מעט את פישוקה, קוראת לי ללא קול להמשיך במעשיי. האטתי את מהירות הנסיעה כמעט לגמרי בעוד אצבעותיי חודרות עוד ועוד אל בין רגליה, עד שהגיעו מעל פתחה. תחתוני הבד הפשוטים שלה היו מעט לחים ואני העברתי את אצבעותיי מעל הפתח הלוך ושוב, מגיע גם לקצהו העליון של החריץ הלח, מחכך ולוחץ קלות.
דנה החלה להניע את אגנה בתנועות חדות כנגד ידי התחובה במכנסיה, דורשת עוד.
סובבתי את הרכב בזהירות אל בין העצים ועצרתי. בתושיה של רגע כיביתי את האורות בכדי לא למשוך חלילה את תשומת לבו של שומר השדות. היינו עטופים בחשכה מוחלטת, רק אורות לוח השעונים סיפקו אור קלוש.
הזדקפתי מעט בכיסאי וצירפתי את ידי השניה למסע התענוגות. בעוד ידי האחת מלטפת ומטריפה את דנה מקדימה, החדרתי את ידי השניה דרך שרוול המכנסיים השני, עיסיתי את עכוזיה, חודר בהתמדה אל החריץ העמוק ביניהם. דנה החלה לאבד את זה. אגנה נדחק אליי באקסטזה ופיה פלט גניחות חזקות שהגיעו לאוזניי דרך פתח הסאן-רוף.

הסטתי מעט את תחתוניה והחדרתי את אצבעי בנחישות אל אחוריה. דנה קפאה בהפתעה לחצי שניה, אך מיד החלה להנמיך את אגנה בחוזקה, מניחה למשקל גופה להשלים את החדירה. בתוך כמה שניות קרעו אנחותיה החזקות את דממת הפרדס, אגנה קיפץ ואני הרגשתי את פתח אחוריה מפרכס על אצבעי מתהדק ומשתחרר חלופות.
הוצאתי את ידיי ממכנסיה בעדינות, פתחתי את חגורת מכנסיי ומשכתי את גופה הרפוי פנימה אל תוך הרכב, מושיב אותה בחיקי. החלתי לנשוף קלות ולנשק את אוזנה.
גופה של דנה החל להתאושש מהגמירה החזקה והיא הניעה את אגנה בתנועות קטנות, לוחצת את אחוריה אל קדמת מכנסיי, מביאה את זיקפתי אל שיאה.

“את בתולה דנה? שאלתי. עד כה לא דיברנו.
“בתולה” לחשה לי, “אבל רוצה שתיכנס”.
במעט ההגיון שעוד נשאר לי, הבנתי את הסיכון שבהכנסתה להריון והחלטתי לא להסתכן יותר מידיי, אך לא אמרתי לה מילה. החדרתי את ידי מתחת לחולצת הטריקו , ליטפתי את בטנה, עליתי אל שדיה, משחרר אותם מתחת לחזיה. שדיה היו מלאים וגמישים, תחושה שלא חוויתי שנים. פטמותיה הענקיות הזדקרו בין אצבעותיי ודנה, חסרת סבלנות, אחזה בידי השניה והורידה אותה אל קדמת מכנסיה. אגנה המשיך לנוע כנגד אברי הזקור.

בעודי סוחט את הפיטמות הגדולות והזקורות, החדרתי את ידי השניה אל מכנסיה, מתחת לתחתוני הבד הפשוטים מרגיש סוף-סוף את מגע ערוותה. הנחתי את מלוא כף ידי על גבעת הוונוס המעט שעירה שלה ופיתלתי אצבע במומחיות אל מעלה חריצה, מהדק בעדינות את הדגדגן. דנה החלה להתנשף בפראות. ללא אומר, הגביהה את אגנה, במשיכה אחת הפשילה את מכנסיה עד לברכיים ונשארה עם תחתוניה חצי מופשלים, מגלים לי את תחתית בטנה השחומה ותחילתו של משולש השיער הרחב. ידי שבה וחפנה את גבעתה ואצבעי שבה להדק את הדגדגן. נאקותיה של דנה שבו ועלו בעודי מגביה את אגני ונוקש עם אברי הזקור בחריץ אחוריה, לוחץ על פטמותיה בכח, עיקלתי את אצבעי, מחדיר אותה במומחיות אל פתח ערוותה ומפעיל תוך כדי כך גם לחץ על הדגדגן. דנה גמרה בצעקה רמה, הודפת את גבה אל בטני בכח.

עכשיו גם סבלנותי נגמרה, הגבהתי את אגנה של דנה ממני, פתחתי את מכנסיי, הנמכתי את תחתוניי במהירות, משחרר את זקפתי לאויר, הסטתי את תחתוניה של דנה, מגלה מולי את חריץ אחוריה האפל. כופפתי את דנה לכיוון ההגה, ללא אומר משחתי את אברי ברוק והחדרתי אותו לאט אך בחוזקה אל אחוריה הבתוליים. דנה השתנקה. לא איבדתי זמן, לחצתי על כתפיה, ממסמר אותה כלפי מטה ובידי השניה הידקתי את אחיזתי בשדיה, מצמיד את גבה לבטני. הרגשתי את גופה של דנה מתקשח מכאב והפתעה, אני כבר הייתי מעבר לשלב ההגיון והמחשבה, חרמן עד טירוף, עיוור ואטום להרגשתה, נעצתי את אברי בעכוזה הצר עוד ועוד ואחרי מספר תנועות אגן חזקות גמרתי בחוזקה, מתיז את גמירתי אל תוך אחוריה השחומים והחלקים.