צמאה – חלק ב

זהו המשך לסיפור צמאה – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה

התריס השבור בחדר השינה מסגיר את הבוקר.
קרני השמש חודרות מבעד לחלון ואני מתחילה להתעורר.
לפני שאני מצליחה לפקוח את העיניים אני מושיטה את ידי השמאלית שתבדוק אם המיטה ריקה ממך או שמא אתה עדיין כאן.
ריקנות, אני מסתובבת לצד שמאל ופוקחת לאט את עיניי, קודם האחת ומיד את האחרת.
על השולחן המתנדנד מגש קטן עם חצי כוס מיץ תפוזים סחוט ופתק קטן.
זאת לא הפעם הראשונה, אני גם לא מתאמצת לקום מהמיטה כדי לקרוא את הפתק או להרגיע את הצימאון שבגרוני.
מסתובבת חזרה ועוצמת את עיניי.
לא הספקתי להירדם ושמעתי רעש מכיון דלת הכניסה ומיד אחכ דלת חדר השינה נפתחת.
הוא שם.
הפעם העיניים פקוחות לרווחה.
“מה אתה עושה כאן? השארת פתק….. חשבתי ש..”
“מה חשבת? שהלכתי? את לא רואה שהכוס לא מלאה עד הסוף? נגמרו לך התפוזים יפה שלי.. ירדתי לקנות עוד תפוזים,”
הרמת את השקית הלבנה ובתוכה בין שישה לשבעה תפוזים כתומים זוהרים מהסוג החמצמץ שאני אוהבת.
התיישבתי במיטה וסידרתי את שיערי ואתה עדיין עומד, מתקדם לכיון המגש ומספר לי שהמוכר במכולת ביקש עשר אגורות נוספות על שקית הפלסטיק. אתה מגחך ושואל לאן הגענו.
לוקח את הכוס והולך לכיון המטבח משם אתה מספר לי שקמת ממש מוקדם בגלל שהשמש שרפה לך את העיניים וכבר היום מבטיח לתקן את התריס השבור.
אני מקשיבה לך בעניין ומחייכת בעודי יושבת על המיטה מכוסה עד אזור האגן וגופי עירום.
אתה סוחט את התפוזים הטריים ומגביר את הקול, מספר לי על הסגר בבסיס ואפילו הקצינים לא יכלו לצאת הביתה. מספר לי על ההתרעות החמות מהשטח ועל כך שהמב”ס שוב מאושפז אז אתה זה שאוכל את כל הבלגן. מספר לי שאתה כבר עייף ומת לסיים את התפקיד ולעבור למרכז.

סיימת לסחוט את התפוזים ואפילו הכנת שני טוסטים וחתכת אותם לארבע.
אתה חוזר לחדר ומתיישב לידי במיטה, את המגש אתה מניח ביננו ומגיש לי את הכוס המלאה במיץ התפוזים.
לוקח חתיכת טוסט ומגיש גם אותו.
בין ביס אחד למשנהו אתה ממשיך לספר לי על הבסיס, על הבעיות בלשכה, על חיילים, על חיילות ועל מה שבינהם.
ואני, אני מקשיבה.
סיפרת לי על הכל. דיברת הרבה, רק לא עלינו.
סיימנו לאכול, הכוסות הריקות על המגש ואני קמה מהמיטה ולוקחת את המגש למטבח.
מבטך עלי, מחייך.
בדרך חזרה אני נעמדת על יד המיטה ורוכנת אליך.
נושקת לעורפך וידך נשלחת לכיון ראשי.
“לא! חכה, לא צחצחתי שיניים. כבר חוזרת”
אתה משחרר את ראשי ללא רצון.
“גם אם ימותו לך מיליון חיידקים בפה במהלך הלילה עדיין ארצה לנשק את השפתיים שלך כל החיים בערך וקצת יותר”
אני משתחררת מאחיזתך ויוצאת מהחדר, לאחר כשתי דקות זריזות אני חוזרת.
אתה שכוב על המיטה ומבטך כבר לא פונה אלי. ביד ימין אתה מחזיק את הנייד שלך וביד שמאל מגרד את ראשך. המבט בעינייך סיפר לי הכל. אני כבר מכירה את המבט הזה, מחליטה להתעלם ולא לשאול שאלות.
אתה מתנתק מהנייד וזורק אותו על המיטה. מפנה את מבטך אלי ומושיט את ידייך.
אני מבינה את הרמז ומתקרבת לכיון המיטה.
אתה מתיישב ותופס בידייך את אגני, מנשק את אזור הטבור ומעט למעלה, ידך האחת לשה את שדי והשנייה תופסת את פלח ישבני.
אני נאנקת ורוכנת קדימה אליך.
בשבריר שנייה אתה תופס את ראשי ביד אחת ובשנייה את אזור גבי התחתון ומפיל אותי למיטה כך שכעת אני שכובה על גבי ואתה מעלי.
אתה מנשק את מצחי, יורד לעיני, מנשק קלות. ידך האחת תופסת חזק בשערי והשנייה חובקת את צווארי.
עיניי מתגלגלות אחורה וקולות אנחה יוצאים מגרוני.
“אני רוצה אותך, תיכנס. בבקשה”
“עוד מעט נסיכה שלי, עוד מעט. אני רוצה אותך קודם”.
אתה יורד בנשיקות חמות ורטובות לכיון שפתיי, נושך, מושך ומביט בי נאנקת.
יורד מטה לכיון צווארי ולא משאיר חלק אחד יבש.
מרים את עצמך מעט מעלי ולש את שדי. מחזיק באחד ומכניס אותו לתוך פיך, שפתייך ננעלו עלי ולשונך משחקת בפטמה, מעט נושך ומושך מגרה אותי עוד יותר. כאב בעדינות משולבת.
לאחר שביצעת עבודתך נאמנה על שדי ופטמותי ורודות, זקורות וכואבות מעט אני מלטפת את עצמי, אתה מחייך ויורד מטה כשמבטך לא יורד מעיני.
אתה עובר לכיון הטבור וידייך אוחזות באגני. אני מרימה את עצמי כמזמנת וידייך עוברות לפלחי עכוזי, אוחזקות בחוזקה ואתה מתחיל לעסות את פלחי ישבני מבחוץ כלפי פנים. אני כבר לא עומדת בזה ומתחחנת שתחדור אלי.
“עוד מעט יפה שלי. אני רוצה לטעום אותך. אני לא שבע”.
אתה יורד מטה לכיון ערוותי, מנשק קלות את שפתי החיצוניות ומוציא יד אחת מתחת לישבני.
עובר בעדינות מעצבנת על הפס שבין שפתי ומפריד ביניהן.
בעדינות שנגמרה תוך שנייה אתה טועם אותי בלשונך, נושך מעט ובעדינות יתרה את כפתור העונג שמוכן ומחכה לך,לשונך חלקלקה ומהירה ואצבעותיך מאיימות להיכנס לתוכי, אני מרימה את אגני כמזמנת אותך פנימה.
אתה מבין את הרמז ומכניס אצבע אחת, מייד אחרי מכניס עוד אחת ומתחיל להזיז אותן בתוכי בתנועות “בואי”. במקביל לשונך לא מתעייפת ואתה עובד נמרצות על כפתור האהבה שכבר מאיים להתפרץ.
“בואי יפה שלי. תתפוצצי עלי, אני רוצה לטעום אותך”
אתה לא מספיק לסיים את המשפט ואני כבר מתכווצת ומשחררת על פניך את מיציי ואתה ממשיך לינוק כתינוק הצמא לחלב אימו.
אני חווה אורגזמה ממושכת, גופי מתכווץ ורועד.
אני מנסה להוציא מילה מפי אך מרגישה משותקת.
שולחת את ידי בין רגלי ובתנועה מגינה סוגרת לרגע את רגלי בצורת סיכול, אחת על השנייה.
מבקשת ממך רגע להתאפס.
אני מרגישה עדיין את גופי רועד ומתכווץ אך עם זאת מתגרה יותר ויותר.
לאחר מספר שניות נוספות שבהן אתה צופה בי ומחייך, אני מקרבת את פי ולוחשת “עכשיו תורי בייבי, אני צמאה”