יש לי 2 ילדים באותו אשכול גנים. הקטן בפעוטון (לגננת קוראים רויטל) והגדולה יותר בקבוצה של ה"גדולים" (לגננת קוראים שילה).
באחד הימים כשהגעתי לאסוף את הבן מהגן, עמדתי בחצר וקשקשתי עם רויטל והסייעות.
רויטל היא אישה יפיפייה: שיער ערמוני/בלונידיני, שפתיים בשלות ועיניים צוחקות/מתגרות ועור שחום. היא בעלת מבנה גוף רזה ולבושה תמיד בשמלות שנגמרות בין המותן למעל הברך. כעיקרון אני מעדיף נשים מלאות ושופעות יותר אך יש ברויטל משהו שגורם לי להתרגשות בין הרגליים בכל פעם שאנו מדברים.
רויטל סיפרה שהתקלקל לה שואב האבק שקנתה לא מזמן, הוא עדיין תחת אחריות. היא התקשרה ליבואן שאמר שיטפל בשואב בשמחה אך עליה להביא אותו אליו למשרדים. הבעיה, סיפרה, שמשרדיהם רחוקים ופתוחים רק בשעות הבוקר. אמרתי לה שמשרדי היבואן הם במתחם בו אני עובד ואין לי בעיה למסור אותו לתיקון בשבילה ולאחר מכן לאסוף אותו. בקיצור, מסרתי את השואב לתיקון ולאחר מספר ימים אספתי אותו בחזרה.
הגעתי למחרת בבוקר לגן להוריד את הילד והבאתי איתי את השואב. הצוות מסר לי שהיום זהו יומה החופשי של רויטל והיא לא נמצאת.
התקשרו אליה לנייד, אמרה שהיא בבית ושאלה האם אני יכול להביא לה את השואב לביתה, עניתי שכן, מסרה לי את כתובתה ויצאתי לדרך.
היא פתחה לי את הדלת בחיוך עם שמלת בית מיני צמודה שהדגישה את החזה הקטן שלה ופטמותיה הזקורות.
"קפה?"
"בשמחה" עניתי.
התיישבתי בפינת האוכל, רויטל לא הפסיקה להודות לי על השרות. סיימה להכין את הקפה והתיישבה מולי על כיסא בר בצמוד לאי שבאמצע המטבח, בדיוק בזוית כדי שאוכל לראות שהיא ללא תחתונים. וגינה מדהימה נגלתה, שפתיים מלאות עם שיער ערמוני/בלונדיני דליל, מסופר קצר מסביב. הרמתי את עיני ואני רואה את רויטל עם החיוך המתגרה שלה מסתכלת עלי "מוצא ח בעיניך…?"
ברגע הראשון הסמקתי במבוכה וגמגמתי "מאוד..", קמתי והתקרבתי אליה, נעמדתי בן רגליה וקרבתי את שפתי אל פיה. התנשקנו ארוכות כשאני מלטף את ירכיה. הרמתי אותה לישיבה על האי, הרמתי את שמלתה והתחלתי ללקק אותה בין רגליה, מסביב לשפתיים, בתוך השפתיים, מוצץ את הדגדן שלה שהזדקף, הטעם הנפלא והריחות הטריפו אותי, לא רציתי להפסיק. היא הרחיקה אותי בדחיפה, קפצה מהאי, ירדה על ברכיה,
"עכשיו תורי, מאמי…" פתחה את מכנסיי והתחילה ללקק את הזקפה שלי, לאט לאט, מהבסיס לראש, כשהיא מגיעה למעלה ומכניסה מעט לפה ושוב מהתחלה, נאנקתי כל כך חזק שפחדתי שהשכנים ישמעו.
היא ליטפה את האשכים וירדה עם האצבע לכיוון הישבן, פישקתי את הרגליים, היא הרימה את הראש, לחצה עם האצבע על ה"כניסה" ושאלה בחיוך "כן?", הנהנתי במרץ. הכניסה לי את האצבע לאט לאט עד שכולה הייתה בפנים והחלה להוציא ולהכניס אותה במתינות כשהיא מסתכלת עלי מלמטה. "אני אוהבת גברים שמקבלים בעכוז, הם בד"כ מאהבים טובים…" אמרה ודחפה לי עוד אצבע, במקביל החלה למצוץ לי. התחלתי לנזול לה בפה.
היא קמה, נתנה לי נשיקה מלאה בנוזלים שלי, הפשיטה אותי וליוותה אותי לחדר שלה, השכיבה אותי על הבטן והורידה את השמלה.
לא קרה כלום כמה שניות, "אל תסתובב, מאמי, אני כבר באה.." אמרה. לאחר זמן מה, הרגשתי שהיא מורחת לי ג'ל קר בכניסה ובתוך ישבני, עם אצבע ואח"כ שתיים, פישקתי את הרגליים אוטומטית. "ילד טוב…" היא אמרה, הרגשתי משהו גדול יותר משתי אצבעות חודר אלי.
היא נכנסה עד הסוף כשהיא שוכבת עלי בצמוד על הגב. "חשבת שתקבל פעם בעכוז מהגננת של הילד שלך…?" לחשה לי באוזן.
"פינטזתי עלייך לא מעט" עניתי.
"לפעמים חלומות מתגשמים" צחקה והחלה לפמפם.
הסתכלתי לימין וראיתי דרך המראה של הארון איך היא עושה אותי בעכוז. המראה הזה והנאקות שלה גירו אותי בטרוף, לא הפסקתי לטפטף על הסדין שלה עד שגמרה. היא קמה מעלי ועמדה ביני לבין המראה "זה מה שקיבלת עכשיו מאמי" אמרה כשהיא מורידה הסטראפ און ממנה. הסתובבתי, היא דחפה לי את הקצה שהיה בתוכה לפה ונשכבה לצידי מפושקת רגליים. מצצתי וליקקתי אותו בהנאה, הסתובבתי אליה, נשכבתי בין רגליה והתחלתי ללקק את כל המיצים שלה, "כן.." נאנקה בהנאה ופישקה עוד את רגליה, התרוממתי ונכנסתי לתוכה. היא אוננה לי תוך כדי שאני בתוכה כשהיא מסתכלת עלי בעיניים. לא יכולתי יותר להתאפק, גמרתי בתוכה במספר גלים ונשכבתי לידה.
רויטל ירדה והחלה למצוץ ולנקות אותי בעדינות, עלתה, נשכבה לידי, אמרה "נהניתי, מאמי, תודה" ונישקה אותי, עניתי "גם אני, מאוד".
המשכנו להתנשק ואז זמזם הסמארטפון שלי, המזכירה שלי "איפה אתה? יש עוד שעה ישיבת הנהלה, אתה מגיע?", עניתי שכן.
"חייב לזוז, אני יכול לשטוף את עצמי?"
"בטח, אני באה איתך".
סיבנו זו את זה, שטפנו את הסבון ויצאנו, התלבשתי כשרויטל מלווה אותי. לפני שאני פותח את הדלת היא אמרה לי תוך כדי נשיקות, "זכיתי בזכותך בהתערבות, אמרתי לשילה שאתה אוהב לקבל בעכוז…" דחפה אותי החוצה וסגרה את הדלת.
רויטל
א
א
א
12 בפברואר, 2013
מאת לימונענע
סיפורים נוספים מאת לימונענע:
קוזינה