יום עבודה משותף

עליתי במדרגות לדירה של אורן כשקיבלתי ממנו את הסמס. “אח שלי, סליחה, התעכבתי פה באיזה סידור ואני קצת מתעכב, תדפוק בדלת, רותם שם, אמרתי לה שאתה בא, אני בדרך.” עצרתי בין קומה 2 ל-3, לא רחוק מהדלת לדירה שלהם. הייתי פה כבר כמה פעמים. אני ואורן עובדים ביחד על המיזם שלנו כבר 3 חודשים, שנינו עזבנו את העבודות שלנו כדי ללכת אול אין על הרעיון שהצעתי. בינתיים עברנו כמה איטרציות ושינינו את הפוקוס, הגישה, התכנית העסקית, ובעצם הכל, אבל תמיד היה לנו טוב לעבוד ביחד. היינו ביחד בצבא, ולא דיברנו כמה שנים, אבל לפני חצי שנה נפגשנו שוב במקרה באיזה ערב יזמות בתל אביב ואחרי שהשלמנו פערים הבנו שיש לנו רצון משותף לעזוב את העבודות שלנו בתור שכירים ולעשות משהו עצמאי. נפגשנו לרוב בבית קפה, אבל אחרי שהבנו שעם כל הבחורות התל אביביות היפיפיות שמתרוצצות לנו בין השולחנות, עדיף שנעבוד מהבית. או שלי או שלו. אז כבר הכרתי את הדירה שלו, אבל את רותם לא יצא לי להכיר. הוא סיפר לי עליה, כמובן. בין שורות קוד וסקר שוק סיפר איך פגש אותה בטיול שלו בהודו, איך הם נפרדו בדמעות בדלהי, בלי לדעת מה יקרה ביניהם בעתיד, ואיך שנתיים אחר כך, אחרי שהוא והיא כבר הספיקו להיות במערכות יחסים אחרות, נפגשו בחתונה באופן מקרי וראו שהניצוץ עדיין קיים. הם כבר 3 שנים ביחד והוא אומר לי שהוא לא מפסיק לאהוב אותה, ושהסקס שלהם עדיין לוהט כמו בהתחלה. 

כל זה עבר לי בראש בזמן שבהיתי בטלפון. טוב, אמרתי לעצמי, אחכה לו בדירה, עשיתי את דרכי במעלה חצי גרם המדרגות שנותר ביני לבין הדלת שלהם ודפקתי על הדלת. “רגע!” שמעתי קול נשי קורא מבעד לדלת. שמעתי צעדים לכיוון הדלת, את סיבוב המנעול, ואז הדלת נפתחה. הפסקתי לנשום. אורן סיפר לי שהיא יפה, וגם ראיתי איזו תמונה או שתיים שלהם ביחד, אבל לא בהיתי בהן יותר מדי, ראיתי שהיא כוסית-על וזה הספיק לי, לא רציתי להזיל ריר מול הטלפון שלו בזמן שהוא מראה לי אותה. כנראה שהתמונות שהוא הראה לי היו ישנות, כי במציאות והיום, איך שהיא פתחה לי את הדלת, היא הייתה יותר יפה ממה שזכרתי. היא לבשה איזה בגד גוף ורוד עם כתפיה בודדת, שהשאירה את כתף שמאל שלה חשופה לחלוטין, הבטן שלה גם הייתה חשופה, והראתה את השרירים המעוצבים שלה. בגד הגוף חיבק את המותניים שלה ונתן לי לראות באופן ברור את צורת שעון החול של הגוף שלה. ולא רק זה, היא הייתה מכוסה במעטה קל של זיעה, שגרם לכל חלק חשוף בגוף שלה לזהור. היא החזיקה מגבת קטנה ביד, מצמידה אותה לצוואר שלה. “בוא, יובל, כנס, אני כבר מכירה אותך מכל מה שאורן סיפר לי עליך.” היא אמרה בחיוך והסתובבה להיכנס לדירה והלכה לכיוון המטבח. “בוא שב, תשתה משהו. סורי על הזיעה, בדיוק חזרתי מהאימון ואיך שנכנסתי הביתה אורן התקשר והסביר לי שהוא מתעכב. ישר אחרי שסיימתי איתו אמא שלי התקשרה. לא היה לי זמן לפתוח מזגן אפילו”. את המונולוג הקצר הזה היא אמרה בזמן שהלכה למטבח ומזגה לי כוס מים מהתמי 4. התיישבתי על אחד מהכיסאות הגבוהים, שאני ואורן לרוב ישבנו בהם בזמן שעבדנו, בשולחן הגבוה שפונה למטבח. רותם הלכה והדליקה את המזגן. היא עמדה מולי לרגע והביטה בי במבט נוקב. לא הצלחתי להבין בדיוק על מה היא חושבת, אבל נראה שהיה משהו שהעסיק אותה. “שתה,” היא אמרה לי, “יום חם היום.” הרמתי את הכוס ולקחתי שלוק. היא חייכה חיוך קטן ומעט שדוני והסתובבה חזרה אל השיש. “תסלח לי, אני לרוב מכינה שייק אחרי האימון, אז תצטרך להביט בגב שלי בזמן שאנחנו מדברים”. היה לה גב משגע, עור שזוף מעט, חלק ויפה, עם נקודות חן פה ושם, ויכולתי לראות את השרירים היפים שלה זזים ונעים בזמן שהיא המשיכה לחתוך פירות לשייק. אבל לא רק על הגב שלה הסתכלתי. בגד הגוף היה מהסוג שהמכנס נכנס ממש לתוך הישבן, אז היה אפשר לראות את הקימור המשגע שלה. לא יכולתי לעצור את עצמי מלפטנז איך אני מוריד לה את המכנס הזה ודוחף את הלשון שלי ישר לתוך ה… “אורן אמר שאתם בשלב ממש קריטי בפיתוח נכון? שעכשיו זה הזמן להביא את המשקיעים לפני שמישהו אחר בא וגונב לכם את הרעיון, לא?” השאלה שלה הוציאה אותי מההיפנוזה שהתחת שלה הכניס אותי אליה. לקחתי עוד לגימה מהמים לפני שניסיתי לענות, הגרון שלי היה יבש. “סוג של, כלומר… אנחנו די בטוחים שיש לנו משהו שאין לאחרים שמפתחים משהו דומה.” “כן, אורן לא מפסיק לדבר על זה. שאתה סוג של גאון, ושהמודל שפיתחת הולך לעשות אותנו מיליונרים. הוא לא מפסיק לשבח אותך, ואומר שאפשר ממש לסמוך עליך. אז… זה נכון? אפשר לסמוך עליך, יובל?” לחלק האחרון של השאלה היא סובבה את הפנים אלי בפרופיל ושאלה את זה בחיוך שלא הבנתי את פשרו. “אה… אורן מגזים, אבל כיף לדעת שהוא מרים לי. והוא גם אשף לא קטן בתחום שלו”. עשה לי נעים לשמוע את רותם מהללת אותי, אפילו שאלה היו בעצם המילים של אורן, משהו באיך שהיא אמרה את זה גרם לי לחום נעים בכל הגוף. טוב, אין כמו אישה יפה שאומרת לך דברים טובים. טוב, אולי לשמוע אותה גונחת בזמן שאתה מזיין אותה, אומרת לך כמה טוב אתה עושה לה. אבל זה סוג אחר של שבחים.

המשכנו את הסמול טוק שלנו, מנסה להנות מכל סנטימטר מהגוף של רותם בזמן שהיא לבושה בבגד גוף המינימליסטי הזה. מדי פעם היא הוסיפה עוד פרי לבלנדר ובסוף הוסיפה גם אבקה וחלב. “זה הולך להרעיש דקה, סורי על הרעש”. לא התלוננתי, בזמן שהבלנדר עבד היא לא הורידה ממנו את העיניים והשאירה יד אחד על המכסה, מה שנתן לי עוד הזדמנות לבחון את הגוף שלה בלי שהיא תסתובב ותתפוס אותי בוהה. באמת היה לה תחת משגע, המכנס של בגד הגוף היה קצר ונגמר רק סנטימטרים ספורים מסוף הישבן שלה. ובין המכנס והטופ היו כמה סנטימטרים של גב, מראים את העמק היפיפה הזה שיושב על עמוד השדרה. היו לה שתי גומות בתחתית הגב, אתם מכירים את האלה, דמיינתי איך זה יהיה לשים את האגודלים שלי בכל אחד מהן בזמן שאני מאחוריה, בדוגי, ואז יד ימין עוברת מאותה גומה לשיער שלה, מכניס את היד שלי למעמקי התלתלים, ואז תופס ומושך. אתם יכולים לחשוב שאני אדם רע, חבר נוראי, קולגה חסרת מצפון, אבל אתם חייבים להבין, כל התמונות האלה, זה אפילו לא משהו שאני יכול לשלוט בו. תמיד היה לי דרייב מיני גבוה מאוד, כל התסריטים האלה, נכתבים מעצמם בתוך הראש שלי, זו אפילו לא בחירה. 

הבלנדר סיים את העבודה שלו, היא הורידה את המכסה ומזגה את השייק לכוס גבוהה. היא הסתובבה והתיישבה בכסא שמולי. המזגן כבר התחיל להשפיע על הטמפרטורה בחדר, הרגשתי את האוויר הקר והנעים שלו על הגב שלי. רותם וודאי הרגישה אותו גם, כי כשהיא התיישבה מולי עם הציצים המשגעים שלה (לא קטנים מדי ולא גדולים מדי) ראיתי את הפטמות שלה מזדקרות דרך הטופ. היא לקחה שלוק מהשייק וגנחה לעצמה בקול קטן ששיגע אותי. “אוי זה טוב, אין כמו שייק קר אחרי אימון מתיש, מחזיר לי את כל האנרגיה לגוף, רק נשאר להתקלח ו…” היא השאירה את המשפט לא גמור. “ומה?”, שאלתי. “לא, כלום. אני פשוט חושבת על האימון שיש לי בימי שבת בבוקר, שאני חוזרת הביתה ואורן עדיין במיטה, ואז כשאני יוצאת מהמקלחת אחרי האימון אני מעירה אותו, רעננה ועירנית, והוא חצי ישן ו… אני באמת צריכה לספר לך את השאר?”. אורן אמר לי שהוא ורותם מאוד פתוחים, אבל לא ציפיתי לשמוע אותה מדברת ככה. אמנם היא לא אמרה שום דבר באופן מפורש, אבל שפת הגוף שלה אמרה לי את כל מה שהייתי צריך לדעת. היא חשבה על איך אורן מזיין אותה, איך הוא לוקח את הגוף הרענן והנקי שלה, וחצי מתוך שינה, כמו בתוך חלום, מזיין אותה חזרה למצב שהיא מזיעה, גונחת, פראית, מוחק את זכר המקלחת ממנה ומטנף אותה עם זיעה, איך אחרי שהיא גומרת הוא מוציא את הזין שלו ממנה, אומר לה למצוץ לו, ואחרי שהיא מקבלת את הפרץ הראשון של הזרע שלו בפה שלה, הוא משפריץ את השאר על הפנים שלה, על החזה שלה, על הבטן שלה. ואיך אחרי כל זה היא ממשיכה להחזיק את הזין שלו עם היד שלה, ומלקקת לו את הביצים בזמן שהיא מורחת את כל הזרע שלו עליה, ומדי פעם לוקחת יד ומלקקת ממנה את מה שנותר עליה. כמו חתולת מין טובה שמנקה את עצמה. 

רטט פלאפון מוציא את שנינו מהחלומות המקבילים שאנחנו שוהים בהם. נראה ששנינו מפנטזים כמעט על אותו דבר, רק שבחלום שלי הליהוק טיפה שונה. היא מרימה את הטלפון שלה ואומרת “שיט”. “מה קרה?” אני שואל, ואז אני מרגיש את הפלאפון שלי רוטט גם. אני מרים אותו. “אחחחחחחי אתה לא מבין יש פה פקק של החיים הווייז אומר שאני רק עוד שעתיים בבית, עדכנתי גם את רותם. שמע, שים לעצמך איזה סרט בנטפליקס, תהיה בצ’יל, אגיע אחרי הכתוביות, מבטיח. רותם תדאג לך. סבבה?”. בהיתי בפלאפון בפעם השנייה בתוך חצי שעה. ואז הרמתי את המבט שלי לרותם וראיתי אותה מחייכת. “טוב נו, אז הוא יגיע קצת יותר מאוחר ממה ששנינו חשבנו.” היא שמה את הכוס בכיור והפעילה את הברז. “אני קופצת למקלחת, אתה מוזמן להדליק את הטלוויזיה, תרגיש בבית”. היא נכנסה לחדר שלהם וסגרה את הדלת. הסתובבתי לכיוון הסלון, בהיתי בו רגע. לא בכל יום אני תקוע לשעתיים בדירה עם בחורה יפה, ועוד אחת שנראה שמתה לזין. טוב, תכנית פעולה, תרגיע את עצמך. שים לעצמך איזה דיסני או משהו מפגר, ותוכל לצלוח את השעתיים האלה. בדיוק התיישבתי על הספה ובאתי להרים את השלט כששמעתי את רותם קוראת לי.

“יובל! בוא רגע”.
“מה יש?”
“אני צריכה עזרה פה עם משהו רגע, בוא”. 

קמתי והלכתי לחדר, הדלת הייתה פתוחה אבל רק עם רווח קטן. “אתה יכול להיכנס”. רותם עמדה עם הגב אלי, היא הורידה את המכנס של בגד הגוף שלה, והייתה עם חוטיני שחור קטן שנעלם בחריץ המשגע של התחת שלה, הטופ עדיין היה עליה. “בוא רגע הרוכסן נתקע אני לא מצליחה לפתוח אותו, תעזור לי איתו” היא הרימה את יד ימין מעל הראש והראתה לי את הרוכסן שהיה חבוי שם. “צריך שתי ידיים לזה, לא מצליחה עם הזווית הזאת”. ניסיתי לנשום. היא הייתה כמעט ערומה, ועכשיו אני גם צריך לשים את הידיים שלי עליה? “אה…”, היססתי והוצאתי את הקול המוכר הזה, שמשדר לכל העולם שהמוח שלי כרגע לוקח הפסקה מהיכולת לחשוב ושאיבר אחר לקח את הפיקוד. “בוא כבר” היא הפצירה בי. שמתי את יד שמאל שלי על הטופ וניסיתי למשוך למטה את הרוכסן ביד ימין. “ככה?”. “לא אתה צריך להחזיק יותר חזק, שזה לא ימתח את הבד”. שיניתי את האחיזה שלי ביד שמאל וניסיתי שוב, הרוכסן התחיל לרדת ואז נתקע. “אה!” רותם חצי צעקה חצי גנחה. “אוי, הכאבתי לך?”. “לא פשוט הרוכסן צבט אותי לרגע, הכל בסדר, תמשיך.” היא סובבה את הפנים אלי בזמן שהיא אמרה את זה. מביטה מעבר לכתף שלה. “תמשיך”, אמרה שוב, לאט, מביטה הצידה. המשכתי להוריד את הרוכסן לאט לאט, נזהר לו להכאיב לה, למרות שחלק בי בער לשמוע אותה שוב משמיעה את הצליל הזה. 

הרוכסן הגיע לתחתית, הטופ נחצה לשניים. “או, מעולה, תודה”. היא הפשילה אותו, מורידה אותו לחלוטין. ואז היא הסתובבה אלי. “אוי הידיים שלך היו צריכות לגעת בכל הזיעה שלי, בוא שטוף אותן פה בשירותים שלנו, יש לנו סבון טוב.” הבטתי בחזה היפיפה שלה. אם זה הביך אותה באיזה שהוא אופן, העובדה שאני פשוט בוהה בו ובגוף שלה, היא לא הראתה את זה. להפך, הרגשתי שהיא מרגישה גאווה כלשהיא. היא אישה יפה, היא ידעה מה הכוח של הגוף שלה. “אה…” “בוא, אני אראה לך”. היא הלכה לשירותים שהיו צמודים לחדר השינה והצביעה על הכיור, “זה הבקבוק הירוק הזה, תשתמש בו” בזמן שהיא אמרה את זה היא הורידה את התחתון ונכנסה למקלחת. הדופק שלי המשיך לטפס. היא הדליקה את המים וחיכתה שהם יתחממו. ניגשתי לכיור לאט, כמו בתוך חלום, זז בסלואו מושן. דרך הראי ראיתי אותה מחכה למים, מחזיקה את הדוש ביד אחת ובודקת את הטמפרטורה עם היד השנייה. בזמן ששטפתי ידיים העיניים שלי נדדו למטה, למשולש בין הרגליים שלה. היה לה פס שיער צר, יפה ומטופח, מעל השער המושלם אל הגוף שלה. המים כבר התחממו כנראה כי היא תלתה את ראש המקלחת על המתלה שלו ונתנה למים לשטוף אותה. “אוי המקלחת הזאת, איזה חלום”. היא אמרה והמשיכה להוסיף עוד גניחת הנאה כזו של “מממממ…”. 

סיימתי לשטוף ידיים. נראה לי שבחיים שלי לא שטפתי בכזו יסודיות, גם לא בזמן הקורונה. נראה לי שלוש דקות עמדתי שם. אחוז בודד עסוק בלהזיז את כפות הידיים שלי, להקציף את הסבון ולעבור אצבע אצבע, ו-99 האחוזים הנותרים היו עליה. המים נטפו ממנה, היא הזיזה את הידיים על כל גופה, על השיער שלה. סגרתי את המים, הסתובבתי לצאת.

“יובל?”
“כן?”
“אולי תיכנס איתי להתקלח, תשטוף לי את הגב קצת? זה יעשה לי טוב, מרגישה שאני צריכה את זה”

המוח שלי הפסיק לתפקד לחלוטין. בזמן שבהיתי בה, חושב על אורן, על איך הוא תקוע בפקק, בדרך לפה, חשבתי על המילים שלה, שהוא סומך עלי, שאני אהפוך אותנו למיליונרים. הוא מאמין בי וביכולות שלי. לפני שהצלחתי להוציא עוד “אה…” מהפה שלי רותם חזרה על הבקשה שלה, אבל הפעם זו לא ממש הייתה בקשה. “יובל, בוא לפה.”

הורדתי את החולצה שלי. את הנעליים, את הגרביים. את המכנס, ואת התחתון. הייתה לי זקפה משוגעת. עשיתי את הכל לאט, לא מוריד את העיניים ממנה, והיא בינתיים חצי אדישה אלי, מזמזמת לעצמה איזו מנגינה. פתחתי את הדלת למקלחון ועמדתי מולה. היא הביטה בי, היא הייתה נמוכה ממני בחצי ראש, אבל באותו רגע הרגשתי שהיא כמו עומדת מעלי, שולטת בי ביד רמה. “בוא כנס במקומי” היא עברה על פני ואני נכנסתי מתחת לזרם, חם ונעים, נותן לו לשטוף אותי. אחרי שהייתי רטוב כולי רותם לקחה את אחד הבקבוקים שהיו במן סלסלת רשת ונתנה לי אותו. בלי לומר מילה היא הסתובבה, מפנה לי את הגב שלה, את התחת שלה, מבריק ממים. ואז היא הרימה את שתי הידיים שלה והניחה אותם על הקיר, מעל הראש שלה. נשענת מעט קדימה עם פלג הגוף העליון ומבליטה לכיווני את הישבן שלה. “תתחיל”, היא אמרה לי בקול שקט אך בטוח. שמתי קצת סבון ביד, הנחתי את הבקבוק חזרה ברשת, והקצפתי את הסבון בין שתי הידיים. כשהקצף היה אחיד ושווה, לקחתי את שתי הידיים שלי והנחתי אותן על הכתפיים של רותם. הגוף שלה הגיב לי, רק רעד קל, אבל חשתי אותו. משם הורדתי את הידיים והתחלתי לסבן לה את כל הגב. שכמות, גב עליון, מותניים, גב תחתון. למעלה ולמטה, למטה ולמעלה. הגומות האלה בתחתית הגב קראו לי כמו סירנות. שמתי את הידיים בשני צידי המותניים שלה, והחלקתי אותן למעלה, בזמן שאני מפעיל לחץ קל פנימה, כמו מוחץ אותה בין שתי הידיים שלי. היא נאנחה, קול חלש כזה, של כניעה, התמסרות, עונג. “טוב מאוד” היא אומרת לי. ואני ממשיך, עולה למעלה, נותן לה עיסוי קל במעבר שבין הצוואר לכתף. “גם למטה, לא להתחיל להתבייש לי עכשיו”. אני מציית. מעביר את הידיים על התחת המשגע שלה. שתי ידיים על הישבן השמאלי, שתי ידיים על הישבן הימני, מעסה ומועך. זרם המים החמים מכה בגב שלי, אבל הוא אפילו לא קרוב לדבר הכי לוהט במקלחת הזאת. אני עובר לכריעה. מסבן לה את רגל שמאל מתחילת הישבן ועד לכף הרגל. עושה שני מעברים כאלה, למטה, ואז למעלה. כשאני עולה היד שלי כמעט נוגעת בכוס שלה, כמעט, אבל לא. ואז אני עובר לרגל ימין. חוזר על אותו תהליך. עוברות בה צמרמורות של עונג, ואני סוגד לאלילה שמולי.

אני קם. רותם מורידה את הידיים לאט במורד הקיר. מסתובבת אלי, השדיים שלה יפיפיים, המים ממשיכים לנטוף מהשיער שלה לעמק ביניהם, ואל הבטן המעוצבת שלה. “עכשיו את הקדימה”, היא אומרת לי, מביטה לי לתוך העיניים. אני לוקח את הסבון שוב, מקציף, לאט, היא מביטה בי בזמן שאני זז. מניח את שתי הידיים מעל החזה שלה ומתחיל לסבן את האזור מעל הפטמות שלה, עושה סיבוב סביבן ויורד לבטן, לא נוגע בשדיים, משאיר אותה בכמיהה למגע שלי עליהם. למעלה ולמטה. למטה ולמעלה. לחץ קל, הודף אותה אל הקיר, בעדינות ועוצמה. היא ממשיכה להביט בי, בזמן שהעיניים שלי עוקבות אחרי הידיים שלי, והגוף שלה תחתיהן. בסוף אני מביט אליה, והידיים שלי עולות סוף סוף למקום בו היא רוצה אותן. את יד שמאל אני משאיר קצת מתחת לכתף שלה, ויד ימין עולה ומסבנת את השד. כשהיד שלי מגיעה לשם השפתיים שלה נפתחות, היא מביטה בי, ללא קול. תחילה אני מועך לך את השד, כל כף היד חובקת אותו, ואחרי כמה מעיכות כאלה, מעביר את האגודל שלי על הפיטמה. למעלה למטה, ואז בסיבובים סביבה. אני צובט לה את הפטמה והיא נושכת את השפה שלה, עוצמת עיניים. אני מצרף את יד שמאל. היא נאנחת וגונחת. נוהמת. 

אחרי נצח קטן אני מוריד ממנה את הידיים. לוקח את ראש המקלחת, ומפנה אותו אליה. אחרי שהחלק הקדמי שלה שטוף אני מחווה לה להסתובב בתנועה קלה של הראש. שוטף לה את הגב. היא מסתובבת שוב אלי. “יפה מאוד סך הכל, עבודה טובה, אני רואה למה אורן מעריך אותך”. היא פותחת את הדלת למקלחת ויוצאת. אני עוד בפנים. “תשטוף את עצמך גם”. אני מציית על אוטומט. היא מתחילה להתנגב, מביטה בי מדי פעם. כשאני עם סבון על כל הגוף היא יוצאת מהשירותים וסוגרת את הדלת אחריה. אני שוטף את עצמי, יוצא, מתנגב. אני פותח את הדלת ורואה אותה על המיטה, עירומה, על הבטן, עם רגל שמאל מכופפת, התחת שלה מופנה כלפי, יש לה יד בין הרגליים, מלטפת את עצמה. השיער שלה עדיין רטוב. היא מביטה בי, המבט שלה יכול להצית יערות. אפילו יערות גשם. “אתה הולך לזיין אותי עכשיו, חזק ממש, תחזיק אותי למטה בזמן שאתה חודר אלי”. אין לי בחירה בנושא, אני לא רוצה לבחור. אני בעולם מעבר לשיקולים של מה נכון או לא נכון, יש רק את הגוף שלה, המילים שלה, היא מנצחת על המציאות בלי שמץ של היסוס. אני צועד לעברה. “בהתחלה לאט אבל, תן לי להתרגל אליך”. עולה על המיטה. יד שמאל על ירך שמאל שלה, לוחצת למטה ולמעלה, פותחת אותה עוד. יד ימין על הגב שלה, מוחץ אותה. “כן, כן, בדיוק ככה” היא אומרת תחתי. אני לוקח את הזין שלי ביד שמאל, מבלי שאני מרפה מהלחץ על הגב שלה עם יד ימין, ומכוון את הזין שלי לשפתיים שלה. משפשף אותו למעלה ולמטה, היא נוטפת. אבל אני לא ממהר. בין מעבר למעבר הראש של הזין שלי מתחיל להיכנס אליה קצת. ובכל פעם שזה קורה היא נאנחת טיפה. כשהראש רטוב כולו אני מתחיל להיכנס אליה. כל פעם טיפה יותר. פנימה, לאט, פאוזה. החוצה, לאט, פאוזה. פנימה, עמוק יותר, לאט, פאוזה. החוצה, פאוזה. חמש דקות של עינוי וגן עדן בו זמנית. עד שהזין שלי כולו מכוסה במיצים שלה. הגוף שלה ושלי רעננים ונקיים מהמקלחת, ואיפה שאני חודר אליה יש חום ורטיבות וחטא. אני נכנס אליה עד הסוף, הביצים שלי פוגשות את הכוס שלה. יד ימין שלי עולה לצוואר שלה, מסיטה את השיער מהאוזן שלה. אני רוכן אליה וכשהשפה שלי על התנוך שלה אני לוחש ושואל, “ככה?”. “אנגננגגנננ…. כןןןןןןןן….” היא מתפתלת תחתיי אבל רוצה שאחזיק אותה, היא רוצה להתנגד אלי ולהרגיש את הידיים שלי גוברות עליה. “כןןןןןןן” היא אומרת שוב. “עכשיו, אתה יכול להתחיל להגביר את הקצב”. אני מתחיל תנועה מחזורית של לצאת ולהיכנס אליה. אין מה לדבר על הגמירה שלי, זו לא שאלה בכלל. אני כלי שרת בידי האלילה שלי. הידיים שלי עליה, המשקל שלי עליה, אני חולש עליה במובן הפיזי של המילה. אבל המציאות היא תמונת ראי לאנרגיה בינינו. אני כחומר ביד היוצר. היא תגיד לי מה לעשות, ואני איענה. “כן, כן, כן, כן, ככה, בדיוק ככה, בדיוק ככה, ככה אתה עושה לי טוב”. אני בקצב לא איטי מדי ולא מהיר מדי, אבל כל חדירה שלי היא חדירה של עוצמה, אני נכנס אליה עד הסוף, וכל פעם שאני נכנס אליה עד הסוף היא גונחת. אני רואה את השפתיים שלה נעות, כמו בקול תפילה, אני לוקח את יד שמאל ומכניס לה את האגודל שלי לפה שלה. “אמממממ…” היא גונחת ונאנחת עליו כמו סוכריה. מוצצת אותו, נושכת אותו קלות. היא מוציאה אותו מהפה שלה ואומרת לי בזמן שהיא מתנשמת, “עכשיו מהר יותר”, וחוזרת לקחת אותו בפה שלה. אני מגביר את הקצב. היא גונחת, גונחת, גונחת. הגב שלה כבר רטוב מזיעה, אנחנו שני פראי אדם ואין שום דבר חוץ מהחדירה הזאת שחוזרת ונשנית. התחת שלה נע לפגוש אותי בכל פעם, מסמן לי את העומק והקצב. היא נושכת את האגודל שלי ומגבירה את הלחץ, זה מתחיל לכאוב, אבל כל תחושה היא רק חלק מהעונג של הרגע הזה. הגניחות שלה עולות עוד ועוד, ונעשות קצרות יותר ויותר. כשהיא גומרת הפה שלה נרפה סביב האגודל שלי, היא רועדת ורועדת ורועדת ורועדת. היא גומרת ללא קול. ואין צליל בעולם בכלל. השחרור הזה מתפשט בכולה, בגל אחר גל אחר גל. ואני חש איך כל שריר ושריר עובר למצב של רוגע והשלמה. אני נשכב לידה. עוד לא גמרתי, אבל אין בי חלק שמאץ או מפציר, אני יודע שהיא תיתן לי את העונג הראוי לי. מתנה תמורת מתנה. 

“זה היה טוב”, היא אומרת. “ועכשיו הקינוח. אני רוצה לטעום את עצמי”. היא מתיישבת לצדי ולוקחת את הזין שלי בפה שלה. מלקקת אותו, מהבסיס ועד לקצה, מדי פעם מוציאה את כולו מהפה שלה ונותן לק על הביצים שלי. “המממ… מעדן מלכים. או מעדן מלכות, יותר נכון” היא אומרת ומחייכת, מסתכלת על הזין שלי בהערצה, מודה לעולם ולו על העונג שהוא הביא לה. “אתה הולך לגמור לי בפה עכשיו. כשאתה מתחיל לגמור תתפוס לי בשיער ותדחוף את הראש שלי לתוך הזין שלך. אני רוצה להרגיש את הכוח שלך עלי בזמן שאתה גומר. אני הולכת להשתנק טיפה, אבל אתה לא תרפה. מובן?”. את המילה האחרונה היא אומרת בזמן שהיא מפנה אלי את הראש, יוצרת קשר עין ומבהירה לי את הרצינות של ההנחיות שלה. במקביל היא ממשיכה לעשות לי ביד. אני מהנהן. 

זה לא לוקח לי יותר מדי זמן. היא שיגעה אותי מהרגע שנכנסתי לדירה. היא יורקת עליו, מלקקת אותו, לוקחת אותו בפה, מושכת ומלטפת את הביצים שלי במקצועיות ומסירות שלא פגשתי. כשאני מתחיל להרגיש את הגמירה שלי עולה אני תופס לה בשיער, חזק. “הממ”, היא נאנחת בהסכמה ועידוד. אני מרגיש את הגל הזה עולה ועולה ועולה ועולה, ברגע האחרון לפני הגמירה אני תופס אותה חזק ודוחף אותה לתוך המפשעה שלי, היא לוקחת אותי פנימה ופנימה, ואז אני מתחיל לגמור. היא נאנחת ונוהמת כאילו אני החטיף הכי טעים בעולם, גומר לה בפה והיא בולעת זרם אחר זרם אחר זרם.

שנינו מיוזעים. מתנשמים בנינוחות. היא מביטה על השעון שעל הקיר, אם אפשר להאמין לווייז, יש לנו עוד 45 דקות בערך. היא מפנה את המבט אלי, “מקלחת?” היא שואלת. “אתה יכול לזיין אותי שוב, בעמידה הפעם, על הקיר, פנים אל פנים.” היא קמה לכיוון השירותים ואני כעבד נרצע אחריה.

הוספה למועדפים שלי