הלב שלי מאיץ והבטן שלי מתהפכת עם כל קילומטר שאני מתקרבת למקום המפגש שקבענו בו. אני עדיין לא מאמינה שאני הולכת עם זה עד הסוף, אבל לא הייתי זקוקה להרבה שכנועים כדי להופיע במקום ובשעה שהוא בחר. אני לוקחת סיכון ענק, שנינו יודעים את זה, אבל הסקרנות, המתח המיני והמילים שהובילו אותי אליו בשבועות האחרונים, חזקים יותר מכל סיכון או מחשבה ומכל פחד שאי פעם אחז בי.
אני מגיעה למקום ולא צריכה לחכות הרבה כדי לראות את רכבו מחנה בפינה הרחוקה של מגרש החניה השומם. השעה מאוחרת כל כך ואנחנו יודעים שתהיה לנו שם פרטיות ובכל זאת, אני מביטה לצדדים לפני שאני יוצאת מהרכב שלי.
הוא עומד שם, גבוה, מרשים והעיניים שלו רעבות אליי, בדיוק כמו בתמונות שהוא שולח לי ובוידאו צ'טים, בהם אנחנו מראים אחד לשניה כמה טוב זה יכול להיות מחוץ למסך. אני יכולה לראות ולהרגיש את הרעב הזה גם מהמרחק שהולך ומתקצר עם כל צעד שאני עושה כדי לסגור את המרחק בינינו.
שלוש שניות הן כל הזמן שעומד בין הרגע שאנחנו עומדים אחד מול השניה ועד הרגע שהשפתיים שלנו מתנגשות חזיתית. הלשונות שלנו מחדדות חרבות וכמו ננעצות אחת בשניה. אנחנו לא יכולים להבטיח לעצמנו איך יסתיים הקרב הזה ואם יהיו אחריו ניצולים, אבל נילחם עד טיפת הרוק האחרונה. הנשיקה הזו מצליחה להפיג את כל המתח והחששות שכעת עפות רחוק ממני.
"בואי ניכנס לרכב שלך" הוא אומר ואנחנו מגניבים מבט אחד לצדדים, מוודאים שזה עדיין רק אנחנו שם במגרש החניה ומתחילים להיכנס.
הוא נכנס ראשון למושב האחורי ומיד עם כניסתי הוא חוטף את פניי כשבוי שלו ומעמיק את הנשיקה שלנו. יד אחת שלי עולה לעורפו והשניה נחה על חזהו שדופק לא פחות מהר משלי. אני שמחה שאני לא היחידה שמתרגשת כמו נערה בת שש עשרה, על אף שעברו יותר משני עשורים מאז היית בגיל הזה.
"אני חייב לטעום משהו" הוא אומר ושולח את ידיו לחולצתי, שולף מתוכה את השד הימני שלי ומוצץ את הפטמה הזקורה שלי, עד שאני חשה את הכאב החד שמשדר ישר אל בין רגליי. אני כל כך אוהבת לחוש את ידיו הגדולות על השד שלי. חום מול חום, תשוקה מול תשוקה.
הוא נשכב לאחור ואני נשכבת עליו ובמקום הצפוף והסגור הזה, הטמפרטורה הולכת ועולה מרגע לרגע. ידו לוקחת את ידי שהיתה על חזהו ומורידה לי אותו באיטיות לעבר הזין העומד שלו. אני רואה את הבליטה המוכרת מתחת לג'ינס שלמדתי להכיר היטב מהתמונות שנשלחו בינינו. במציאות, כל מילה שהוחלפה בינינו, מקבלת כעת חיזוק והופכת למציאות. הוא פותח את מכנסיו ודוחף את התחתונים שלו למטה, מבהיר לי בדיוק מה הוא רוצה שאעשה עבורו.
"תגידי שלום לחבר שלך" הוא אומר לי ואני מחייכת לכינוי בו דאגתי לקרוא לאיברו בכל פעם שתמונה שלו ששלח לי הפתיעה אותי בכל מיני אירועים ומקומות. המגע של הזקפה החמה שלו כל כך נעים בידי ואני מיד צוללת בין רגליו, מוטרדת מעט, האם אצליח לעמוד בדרישות שלו, מתרגלת לגודל שלו.
ידיו על עורפי מכוונות אותי למהירות ולעומק שהוא רוצה שאמצוץ לו. אני מרגישה עדיין לא משוחררת מספיק מרוב התרגשות ומהלחץ שמא ניתפס במעשה הזה, במפגש הזה ובקשר הזה שנוצר בלי כוונה בין שנינו. גבר צעיר ורווק ואישה מבוגרת ונשואה, כל כך שונים אחד מהשני, אבל מחוברים באופן שאף אחד מאתנו לא יכול להסביר אחד לשני ובעיקר כל אחד לעצמו.
אני מלקקת לו את הכיפה, מתחילה לרדת עם לשוני לאורך כל הוורידים הנפוחים שלו ורק אז מכניסה את כל זקפתו לפי, שכבר מחכה זמן רב למפגש הזה. אני ממשיכה בקצב שידיו מכתיבות לי עד שהוא גונח גניחה אחרונה. אם אני חושבת שזה הספיק לו, יש לי טעות.
"תצאי מהרכב" הוא אומר בקולו הסקסי והגברי שליווה אותי בהכוונה לאורך הנסיעה לכאן. אנחנו יוצאים מהרכב והוא מוביל אותי להגשים את אחת הפנטזיות שלו שעליה לא הפסיק לכתוב לי בכל ההתכתבויות האסורות שנעו בינינו במשך כמה שבועות. אני כבר יודעת בדיוק לאן אנחנו הולכים ומה אנחנו הולכים לעשות עכשיו.
"ידיים על מכסה המנוע" הוא דורש בסמכותיות ואני שמחה שהוא לוקח שליטה על המצב. ברגליים רועדות אני מתקרבת עוד יותר למכסה המנוע שמספיק קצת להתקרר ומניחה את ידיי עליו, מקבעת אותן ומכינה את עצמי.
אני מרגישה מכה חזקה על ישבני ונזכרת שגם זה משלים חלק בפנטזיה שלו. אני מתרגשת בשבילו ובעיקר בשבילי, לא מאמינה שהנה זה הולך לקרות סוף סוף. הוא מושך בכוח את ישבני לכיוון הזין שלו כדי שארגיש את זקפתו ואני מנענעת את ישבני, מגרה אותו יותר. הוא שולח את ידיו לקדימה של גופי ופותח את הכפתורים והרוכסן של מכנס הג'ינס שלי. לאט לאט הוא מפשיל את מכנסיי עד שהם נוחתים לקרסוליי.
אני שומעת אותו פותח עטיפה שאני מניחה שהיא של הקונדום. אני מחכה בסבלנות, מרגישה עקצוצים בכל עצב בין רגליי. הציפייה הארוכה מתנקזת לרגע המטורף הזה. הוא מסיט את תחתוני החוטיני האדום שהוא ביקש שארכוש לפני הפגישה ואומר "אני הולך עכשיו לזיין אותך מאחור בדיוק כמו שהבטחתי לך שוב ושוב שאעשה לך, זה הולך להיות חזק ומהיר, אני מזהיר אותך". הוא לא נותן לי רגע לעכל את דבריו ומיד דוחף את איברו לתוכי וממלא אותי בשניה אחת, מותיר אותי חסרת נשימה וגונחת חזק לאוויר החמים והשקט מסביבנו. אנחנו כבר לא מביטים לצדדים, שקועים בתוך העולם שלנו, מלא התשוקה והציפייה הממומשת שלנו.
הוא חזק ומהיר בדיוק כפי שהבטיח, יודע שזה בדיוק מה שאני צריכה ממנו. יד אחת שלו נשלחת לדגדגן שלי, מבהירה לי שתיכף יגיע גם השיא שלי. הוא משחרר את ידו מאגני ועולה לתפוס את השד שלי, מעסה אותו בהתאם לקצב. ברגע מסוים הוא רוכן על גבי ונושך את כתפי הימנית. ידו עוברת מהשד שלי לעבר ראשי, שם הוא תופס חלק משיערי חזק, אבל במידה, מושך כך את ראשי לאחור, חושף את צווארי לשפתיו הבשרניות שמחלקות נשיקות ונשיכות קטנות קטנות לאורכו.
אני מרגישה את שיאי מתקרב ולפי הנשימות שלו גם הוא קרוב. שנינו גונחים חזק וממלאים את האוויר סביבנו במוסיקה רוויית סקס של מעשה התשוקה חסרת השליטה שלנו.
הוא יוצא ממני, קושר את הקונדום וזורק אותו בינתיים לפח קרוב. אני מנסה לא לחשוב על כל מה שקרה כאן בשעה האחרונה כאן. אני זקוקה לחיבוק והוא מיד מרגיש את זה ואוסף אותי לתוך זרועותיו הגדולות. לא משנה שגובהי הוא מעל הממוצע, עם הגובה שלו, זה מרגיש כמו חיבוק אחר, מהסוג שמנחם וגורם לי לרצות להישאר שם לעד.
אנחנו נפרדים בנשיקה סוערת וכל אחד פונה לרכבו.
אני נכנסת לשלי ולוקחת כמה נשימות כדי לעכל ולסדר את הנשימות שלי.
האם זוהי תחילתו של קשר שיוצא מהמסך? או שהיה זה רק מאורע חד פעמי של סקרנות?
את זה רק הזמן יגיד.
כתוב נהדר, סקסי כל כך, דילוגים על חלקים מעניינים ועסיסיים השאירו מקום למחשבות על מה שנשאר בחוץ, אבל סה״כ מצויינת – פנטזיה מהחיים.
כתבת מקסים ומעורר חשק
תמיד אפשר לעודד,ההחלטה נשארת אצלי… והכיוון? נחייה ונראה… כרגע אני קורא אותך בשקיקה ו'נהנה' מהלבטים בלילות.
נהניתי מההקדשה (:
כותבת…
וואו, נפלא. סערה חושית. פנטזיה נהדרת. הלוואי שתתממש לי בדיוק כך ביום מן הימים…
תמשיכי לפרוט על מיתרי המחשבות שלי
תודה.
(:
גבי
פורסם בשבילך ונכתב יום אחרי האירוע המדובר עם המאהב הראשון….מאחלת לך למרות שאני נשמעת כאילו אני מעודדת בגידה, אבל במקרה שלך זה מרגיש שזה הולך לכיוון כך או כך. בהצלחה בכל מקרה