סביבה מנטלית – חלק ב

זהו המשך לסיפור סביבה מנטלית – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה

לא תנאף

הדר הייתה מבולבלת, כבר לא ידעה מה לעשות. לאונן כך יום שלם, ועוד על תלמיד. היא הייתה מאוננת לעיתים רחוקות ועכשיו היא לא יכלה להפסיק. בערב רועי התעלם ממנה. גמירה אחת הוציאה לו את הרוח מהמפרשים.

בזמן שרועי ישן, הדר הייתה מוטרדת. איך היא תחזור לבית הספר, האם התלמידים ריכלו עליה.

היא לא בגדה עדיין ברועי, אבל הפנטזיות על נדב היו כל-כך מתוקות, כל-כך אסורות. הפחד של מה שיקרה כאשר תיכנס לשיעור נוסף. ההרפתקה הייתה משחררת, אבל המחיר יכול להיות נורא. לבסוף הדר נרדמה, השינה שלה הייתה רדופה בסיוטים ופחדים.

בבוקר מיהרה הדר להתארגן ולצאת מהבית. כל שערה סוררת נכנסה היטב תחת כיסוי הראש, הבגדים שבחרה היו צנועים עד מאוד. היא ממש פחדה ממה שעתיד להתרחש. כשנכנסה בשער בית הספר לא היה תלמיד שלא הסתכל עליה. היה לה ברור שכולם שמעו מה קרה. ליבו של נדב ניתר קלות כשראה את מושא אהבתו, הוא דאג לה מאוד. נדב עדיין היה בטוח בתכנית שהגה. הדר צריכה להגיע לתחתית שבתחתית, רק כך היא תהיה שלו.

הדר שתתה את הקפה בחדר המורים, מהצד הגיח המורה ירון. "המנהל, רוצה לדבר איתך בשעה הקרובה. הוא הביא מישהי שתחליף אותך בינתיים" הוא הודיעה לה. בצעדים כבדים הלכה הדר לחדר המנהל, היא הרגישה כמו תלמידה נזופה. טוק טוק, דפקה על הדלת. הדלת נפתחה. המנהל ישב על כיסא גדול ושחור, היא לא ראתה את רגליו מתחת לשולחן.

"מה שלומך, הדר?" שאל המנהל. " לאזני הגיעה שמועה על מה שקרה באחת הכיתות שלך, ׳הדר המאוננת׳ הם קוראים לך".

פניו היו חתומות, לא היה ניתן לדעת לאן השיחה תתקדם. בפנים נזופות ואדומות ממבוכה התחילה הדר לנסות לגמגם. המנהל השתיק אותה בצרחה אחת, "תמצצי לי, או שאני מפטר אותך".

הדר נרתעה, מוחה זועק "לא תנאף, לא תנאף, לא תנאף". אבל העבודה הזאת הייתה חשובה לה עד מאוד ובכל אופן איך תוכל ללמד בבית ספר אחר אם וכאשר השמועה תתפשט?

בלב כבד היא קמה והתקדמה לכיוון המנהל. ההחלטה הייתה שלה בלבד, היא תעשה מה שהוא מצווה. הדר נאבקה באבזם החגורה של המנהל, המכנסיים נפלו ורשרוש החגורה נשמע מהרצפה. כלי זינו של המנהל התחיל להזדקר, זה היה כלי עבה. ידי המנהל חקרו את גופה מעל הבגדים וסחטו את שדיה.

לאט לאט, הוא החל לקלף את בגדיה, הדר רכנה על בירכיה כאשר פלג גופה העליון חשוף לגמרי והמנהל משחק בפטמותיה.

המנהל החל לגנוח, הוא היה באקסטזה. הדר הדוסית מוצצת לו. הוא מניח את ידיו על ראשה ומתחיל לפמפם,  פיה היה כוס עבורו. לאחר מספר דקות הדלת נפתחה ונסגרה, המורה ירון נכנס. "אמרתי לך שהיא זונה", ירון ניגש לקלף את שארית בגדיה. הבגד היחיד שנשאר לה, היה כיסוי הראש. המגן האחרון. "התלמידים קוראים לך המורה המאוננת, אני מעדיף שנקרא לה המורה הנותנת", ירון גיחך.

מקדימה המנהל ממשיך לבעול את פניה ומאחור ירון מתחיל לשחק. "לא תנאף, לא תנאף" מוחה זועק. אין לה ברירה, גופה כמו אבן. המנהל וירון ממשיכים לעשות בה כרצונם. הדר בוכה חרישית.

יד גסה חולבת את שדה הימנית בעוד שיד אחרת צובטת בפיטמה השניה. פלאק, פלאק, ירון סותר עם ידו על עכוזה. "יש לך כזה תחת ענוג" המנהל אומר. המנהל וירון מתעללים בה בלי שמץ של אכפתיות.

ירון והמנהל עומדים ערומים, "הפסקה" מכריז ירון. "שתעשה לנו את ההצגה שעשתה בכיתה, בוא נראה איך היא מאוננת". בדמעות ובבכי חרישי, הדר מבקשת שיניחו לה, שיפסיקו. אבל הם חושבים בכלי זינם, לא היה לה סיכוי.

הדר נעמדת מולם, עם האמה הדר מתחילה לנגן על איברה. היא משמיעה קולות הנאה אבל עיניה מתות. היא מרגישה כל כך לבד, אבודה. ככל שהיא ממשיכה בריקוד האצבע על גופה, היא נסגרת במוחה. אין לה רצון להמשיך, היא רק רוצה למחוק את הדר, שלא תהיה קיימת. "לא תנאף, לא תנאף" מוחה זועק.

ואז אש נדלקת במוחה, אש של חיים, אש של הנאה. היא מתחילה לפנטז על נדב. זה לא המנהל וירון מולה, זה נדב כפול שניים.
"אההה" הדר מגרגרת בהנאה. הניגון העצוב הופך לתזמורת. בכי הכינור הפך לתיפוף של תופים.
בערוותה התזמורת המשיכה לנגן. בום, בום, בום האמה תופפה על הדגדגן. ביד אחת שיחקה עם שדה כאילו היה פעמון.
המחזה המרטיט נמשך ונמשך, הדר שמחה שצופים בה. היא ידעה שזה המנהל וירון, אך בראשה דמיינה את נדב.
התזמורת הייתה חזקה מאוד, כל איבריה השתוקקו לסולן שימלא את הכוס שלה. היא שיחקה עם עצמה בחזקה, שולחת גלי עונג בכל גופה. אצבע הקסם לא הספיקה, היא הייתה צריכה, סליחה חייבת, זין בתוכה.

"בואו אליי, תבעלו אותי, תזיינו לי את הצורה. תפתחווו אותי כבר" צרחה הדר. המנהל תפס את מותני המורה הצעירה ובלי שום הזמנות חדר לתוך ערוותה. ירון עבר לצידו השני וזינו החליק לפיה ללא היסוס. וכך עמדה על שש בין שניהם, כמו כלבה מיוחמת.

מצד אחד המנהל דוחף ופיה משתפד על ירון. ואז ירון דוחף, והכוס שלה משתפד מצידו השני.
אט אט הקצב עולה. כמו במחול שדים, נכנסים ויוצאים נכנסים ויוצאים.
הדר לא מסתכלת על הפרצופים, היא רק רוצה את נדב.

המנהל וירון ממשיכים לחבוט בה מצד לצד, כאילו היתה כדור בין מטקות. מיצי התאווה ניגרים במורד ירכיה, "יותר חזק" היא צועקת.

נכנסים ויוצאים, נכנסים ויוצאים. הדר שומעת את ירון מתחיל לגנוח, ירכיה רוטטות מרוב אושר. ללא הכנות הזין בפיה יורה שפיך לבן ודביק. היא לא מסוגלת לעשות כלום חוץ מלבלוע. "אל תפסיק לזיין אותי" צועקת הדר למנהל "אל תגמור", פיה מלא שפיך, אבל עיניה מנצנצות האושר. "עוד, עוד, מהר יותר" הדר נאנחת. המנהל מתקרב לשיא והיא בשלה. שדיה רוטטים, מתנדנדים מצד לצד. כל דפיקה מקרבת אותה לשיא. פיה מתעגל, ומתחיל להוציא קולות משונים. המנהל דופק אותה כמו פטיש אוויר, עיניה בכל דחיפה עפים החוצה מפניה.

באזנה המנהל גונח ומכריז "אני גומר, אני גומר", גניחות המנהל מעבירות אותה מהקצה. נחשולי מים שוטפים את גופה, גופה מתכווץ מעוצמת הגמירה "אהההההההה אההההה", היא צועקת, בטוחה שכל בית הספר שמע אותה.

ירון והמנהל זזים הצידה ומסתכלים על המורה הצדקת שהפכו לזונה, נותנים לה זמן להסתדר ולהתנקות. "תוכלי להמשיך ללמד פה, עם הסידור הזה. אבל, תתאפסי מול הכיתות בהם את מלמדת" המנהל הכריז.

המח של הדר לא מצליח לעכל את החוויה. בהתחלה היא הושפלה, אבל הסוף היה מרהיב, הזיון היה מדהים. כשהיא יצאה מחדר המנהל אף אחד לא היה מנחש מה קרה שם.

מוחה שוב קורא בקול "לא תנאף, לא תנאף" אך מהר מאוד מוחה החליט "לא. תנאף!, לא. תנאף!", מבחינתה הניאוף הפך לציווי.

 

שיעור אחרון

אחרי החוויה עם המנהל, היא הופתעה מהקלות שבה חזרה ללמד. המנהל היה לצידה.
היא השתמשה בכל הכלים שהקנו לה והצליחה להשתלט על הכיתות בהם לימדה.

השיעורים זרמו, תלמידים שניסו להעיר הערה חצופה נשלחו אחר כבוד למנהל. פני התלמידים שחזרו העבירו מסר לכולם. אף אחד אפילו לא ניסה לפתוח את הנושא. הדר שמחה כל-כך, לא היו בכלל תקריות במהלך הלימודים והסמכות שלה שבה. היא הייתה צריכה את השגרה הנורמלית. "שיעור אחרון והביתה" חשבה בקול.

הדר נכנסה לכיתה, נדב כבר דאג שלא תשים לב שזאת הכיתה שבה הכול החל.
הזמן טס במהירות, הדר שמחה, היא העבירה שיעור מרתק. עיני התלמידים היו נעוצות בה. הדר לא יכלה לשים לב שהזמן רץ מהר מידי.

כאשר עברו חמש דקות והמורה אמרה שהם משוחררים הם ציפו לבאות. התלמידים ידעו שהתנהגות מוזרה של המורה תרתק אותם בקרוב. שניים מהתלמידים הלכו לקרוא לחברים שלהם לבוא לראות. החיץ שנדב שם בין המציאות לבין הפנטזיה של המורה הדר היה שברירי.

הדר לא האמינה כמה מהר היא הגיעה הביתה, פלא היה בעיניה שלא זכרה רגע מהנסיעה. בבית ההבנה שהזרע של המנהל עדיין ברחמה נח. היא חייבת להתקלח, היא הבינה.

התלמידים מסתכלים מהצד במורה שבהתחלה מורידה את כיסוי הראש ומקלפת את בגדיה אט אט. לוקח זמן, אבל אחד התלמידים פולט בשקט אנחה, "היא בטוחה שהיא נכנסת למקלחת", הוא מציין.

כאשר שמטה את החזייה התלמידים התלהבו. אילו זוג עופרים היו לה, זקופים ועומדים ובמרכזם פטמות חומות וקטנות. החצאית והתחתונים ירדו במהירות, זה לא היה סטריפטיז מגרה אבל לא היה תלמיד שנשאר אדיש למחזה. הפעם התלמידים לא יכלו לשתוק, המון לחשושים על המחזה עלו. תלמיד אחד העז, הוא התקרב להדר והחל משחק עם השדים שלה.

הדר בראשה המשיכה להתארגן למקלחת, היא אפילו חשבה שהדליקה את המים. אבל היא כל הזמן שמעה לחשושים.
מגע בלתי נראה אחז בשדיה והתחיל לגרות אותה. לשו אותם כמו בצק. לפתע היא הרגישה יניקה. הדר נאנקה, שדיה היו כל כך רגישים. נדב בזהירות דאג שככל שהדר תתחרמן, כך החיץ יהיה דק יותר. התלמיד חמס את פיה של מורתו והחדיר את לשונו פנימה. הדר לא הבינה מדוע היא מנשקת את עצמה במראה אבל החרמנות מהנשיקה עלתה. מהר מאוד היא הושיטה את ידה לוויברטור שהיה ליד הכיור. התלמיד זכה בלוטו, המורה הדר מאוננת לו. ידיה עולות ויורדות על איברו. מאושר מהתחושה הוא ממשיך לשחק עם שדיה של הגברת ויונק אותם בשקיקה.

מפלס החרמנות של הדר שוב עולה ובמקום ויברטור היא רואה שמדובר בזין. בטנה קרקרה מרעב לזין. היא ידעה מה מצופה ממנה. היא הפסיקה לאונן והתחילה להתכופף לעבר הזין. תלמיד נוסף הבין מה הדר הולכת לבצע והחליט שגם הוא מצטרף לחגיגה. כאשר הדר מכניסה את הזין של התלמיד הראשון לפיה. הוא יורד מתחתיה ומתחיל לינוק את ערוותה. גל מיצי תאווה שוטפים את פניו. הדר כבר מודעת לכך שיש שני גברים שנמצאים איתה במקלחת.

היא מתיישבת על ראש התלמיד ומכריחה אותו להעניק לה מין אוראלי. הליקוקים סביב הדגדגן יוצרים אצלה תחושות של התחשמלות. והזין בפיה מעניק לה חשיבות עצמית. היא מוצצת את הזין ומחדירה אותו הכי עמוק שיכולה. הזין נכנס ויוצא, נכנס ויוצא. היא מתמלאת בתאווה. התלמיד לא רגיל למציצות ומציצה מהמורה שלך מביאה אותך לסף די מהר. גניחות של גמירה מילאו את האוויר והמורה הדר ינקה הכול בשמחה. במקום התלמיד שגמר עלה במהירות תלמיד אחר.

התלמיד שפינק לה את הכוס, בחר להתחיל לזיין אותה. השפיך שזרם לקיבתה הוסיף שמן למדורה, אש החרמנות כבר הייתה לשריפה, נדב כבר לא ראה צורך בחיץ. היא זקוקה לזין זמין. הדר ראתה איך התלמידים משתמשים בה, היא מצצה המון זין. כל זין חדש שרף וחרך את אישיותה הקודמת.

תלמידים התחלפו, מחדירים זין לכוס שלה. היא כל כך נהנית להרגיש זין בתוכה. החרמנות המשיכה לגאות, היא הייתה בשלב של אורגזמה שנמשכת ונמשכת, האורגזמות הפסיקו רק כשהתלמידים התחלפו. כל תלמיד הביא אותה לאורגזמה מיוחדת ומבחינתה כל תלמיד הוא כנדב.

"עוד זין" היא ביקשה "עוד זין" היא התחננה. כל תלמיד שגמר, הביא תלמיד אחר. התלמידים עולים עליה בסדר אקראי. הדר הייתה בעננים.
"אהההה" "אהההה" היא צרחה באורגזמה האחרונה.

היא חיפשה את הריגוש הבא. התלמידים התפזרו, כבר הגיעה שעת הערב. שפיך היה עליה מכל עבר, על ראשה, בפיה, על השדיים. הכוס שלה היה מפוצץ בזירעונים, והתחת לבן ודביק לגמרי. האסימון נפל, ההכרה שחצי בית ספר זיין אותה הכניס אותה להלם. היא באמת הייתה המורה הזונה. הלכה הקריירה. אבל החיוך לא זז מפניה. היא אספה את בגדיה, מרחוק היא ראתה את נדב. נדב עזר לה להתארגן בשירותים ולנקות את עצמה קצת. היא האמינה שריח השפיך לא יעזוב אותה לעולם. "אני לא נגעתי בך, אם את צריכה עוד עזרה תתקשרי." נדב הכריז.

הדר ראתה בנדב את המושיע שלה, היא רצתה לספר שעליו היא מפנטזת ורק בזכותו, קרה גל מה שקרה. אבל שפתיה לא נעו. ליבה ניטר כשנדב נתן לה את מספר הטלפון שלו. הדר שיכורה משמחה וזרע הלכה הביתה.

 

בלילה

הדר נשכבה במיטה שלה עם חיוך, רק רוצה לישון. יד מלטפת על הגב היא מרגישה, גם רועי רוצה סיבוב.
היא נענית לו ובשמחה ניגשת למלאכה.

היא יודעת שהיא זונה. כאשר היא רואה את הזין המכוער והמסריח של בעלה היא שוב מדמיינת שהזין של נדב. היא מוצצת לו בלהט, היניקה גומרת את רועי. היא נשכבת על הגב ושפתי ערוותה מבקשות פינוק אוראלי. רועי לא רגיל כך לפנק את אשתו, מה גם שטעם ערוותה היה שונה ודביק מהרגיל. הדר תפסה את ראשו של רועי שילקק לה, שיינק ממנה.

רועי ליקק וליקק, שולח בהדר התקפי עונג. "תמשיך, עוד" היא מבקשת. רועי ממשיך לינוק את זירעוניהם של תלמידיה של הדר. רק המחשבה הזאת, מביאה את הדר לזעקות עונג ומוחה צועק ודורש עוד זין.

הדר מתנתקת מרועי, ומבקשת שיפתח אותה. רועי לא צריך הזמנות. הוא מטפס עליה ומתחיל לחדור ולדהור. רועי נכנס ויוצא, אגנו חובט באגנה. הדר ממש שמחה. עוד, היא צריכה עוד. רועי לא מאכזב, הוא ממשיך לפמפם אותה.

הדר מחפשת את המילים שיביאו אותה לקצה. המח של הדר מתחיל ליצור משפטים. "אני זונה, תזיין אותי חזק". רועי מעלה את קצב הפמפום, "חזק יותר, אפילו המנהל דוחף חזק יותר" רועי בטוח שזה מתוך פנטזיה וממשיך "תבעל אותי, תחדור אליי. אני זונת בית הספר" מילותיה גורמות לרועי לעבור את הקצה. הדר שמרגישה את הקצה של רועי זועקת "נדב, תכבוש אותי, אני שלך", ההכרה במשפט מביאה אותה לקצה. והיא נשלחת לאורגזמה מארץ האורגזמות, נחשולי עונג מציפים אותה ולא מפסיקים. הנחיתה איטית וכל רגע תוקף אותה עוד נחשול של עונג.

נישואיה הסתיימו.  הטלפון של נדב צלצל.

 

אפילוג

הדר הייתה זונה, נדב הפך אותה לכזאת. בהתחלה עוד השתמש בה, אבל התאווה שיצר אצל הדר לזין, לא היתה ניתנת לסיפוק על ידו. מידי כמה ערבים היא הייתה יוצאת לצוד. במסיבת סוף שנה גם הדר הגיעה. היא הייתה כוכב הערב, לא היה תלמיד או מורה שלא ביקר בה.

אבא תמיד אמר שהכי חשוב להיות אדם טוב. לכן נדב דאג לכל מחסורה של הדר. נדב הבין את החשיבות בשליטה ואיזה נזק זה יכול ליצור. היה לו ברור כיצד האנרגייה הביאה מלחמה. הוא היה צריך ללמוד.

נדב השאיר את הדר לצידו, הדר הייתה עדות מהלכת לכוחה המסוכן של אנרגיית הקס.