מהמטבח באהבה

היא היתה איתי 3-4 חודשים בערך כשהיתי בן 25 או 26 בערך. 
היא למדה איתי בבית ספר באשדוד וונפגשנו במקרה שוב בתל אביב. 
היא חיפשה דירה ועבודה בתל אביב והצעתי לה לישון אצלי קצת בזמן שהיא מחפשת. 
אני הייתי קם בבוקר לעבודה והיא היתה נשארת אצלי בדירה כל היום, מחפשת דירות ושולחת קורות חיים, 
מבשלת, מנקה, מחכה לי שאחזור. 
הייתי חוזר מהעבודה ישר לזיון, היתה לי דירה קטנה ומגניבה אז ליד אלנבי, הייתי נכנס הביתה מהעבודה, היא 
היתה במטבח עובדת על הסירים. 
הייתי ניגש אליה מאחור, מנשק לה את הצוואר בעדינות, מלטף לה את החזה ואת הבטן, שולח יד לתחתונים, 
משחק לה עם הדגדגן קצת, מרטיב אותה טוב טוב. 

היא גונחת וממשיכה להשגיח על הבישולים שלה, בשלב הזה אני פותח לה את הג'ינס, מפשיל אותו עד למטה, 
מוריד את התחתונים למטה אבל משאיר אותם עליה. 
נכנס אליה מאחורה בכיף שלי, מזיין באיטיות, נושך לה את הצוואר וגומר בתוכה. 
מרים לה את המכנסיים והתחתונים ומתיישבים לאכול. 

ככה כמעט כל יום. 

כשמצאה עבודה עדיין נשארה אצלי כי היא חיפשה עדיין דירה. 
היא היתה אדריכלית מתחילה ומצאה עבודה בסטודיו קטן בדרום העיר, היא קמה הרבה לפניי כל בוקר. 
היא היתה כל כך אסירת תודה על כך שהיא גרה אצלי כל הזמן הזה שהייתי מתעורר כל בוקר עם הזין שלי בפה 
שלה, כל בוקר ללא יוצא מן הכלל. 
היא היתה משקיעה את הנשמה, מוצצת אותו עמוק כל כך, מלטפת ומלקקת את הביצים, דוחפת אצבע, גונחת, 
אומרת לי כמה היא רוצה את הזרע שלי בגרון שלה. 
לפעמים היתה מוצצת אותי עד שהייתי גומר לה בפה, מנשקת אותי והולכת. 

לפעמים היתה מוצצת אותי, מתיישבת עליי ונותנת לי לגמור בתוכה עמוק, אמרה שכיף לה שאני נוזל ממנה כל היום. 
בשלב מסויים הגענו לאנאלי. 
היא לא ידעה שהיא אוהבת את זה כל כך ומהרגע שניסינו היא כל הזמן רצתה. 
היה לה ענין של כאב מהול בהנאה. 
אני לא יכול לתאר לך את התענוג של להתעורר בבוקר למציצה שבעקבותיה היא מתישבת עליי הפוך ומכניסה חצי 
זין לתחת שלה וצועקת עליי לגמור, להשפריץ לה בתוך הטוסיק. 

בסוף היא מצאה בית, דירת שותפים במרכז העיר עם עוד זוג בני 25. 
היה לכל אחד חדר ואת כולם חיברה מרפסת ענקית. 

היינו מזדיינים בחדר שלה עם דלתות פתוחות, ידענו שהשותפים מסתכלים, זה הדליק אותה רצח. 
אחד השותפים גם אמר לה שהוא מקווה שלא אכפת לה שהוא מציץ קצת, היא אמרה לו להיפך, אני רוצה שתסתכל. 

אז ככה היינו מזדיינים בידיעה שיש לנו קהל. 

לבסוף דרכינו נפרדו אך עד היום אני נזכר בחיוך בתקופה ההיא.