סווינג, ילדון וזיון

"אני אוהבת סקס חלש ארוך וגם חזק, נראה לי שאתה צעיר מידי" כתבתי והוספתי "אז, לא נראה לי שזה ילך".
הוא התעקש…"28, צעיר מידי?"
תוך כדי פתחתי חלון שיחה עם זוג נחמד ולבחור כתבתי: " זה צעיר מידי, כן בהחלט".
הוא בשלו ממשיך לנסות לפתות אותי "רוצה שתנסי, אני יודע שלא תתאכזבי, אל תאכזבי..:-)"
אני מתעלמת. כותבת לזוג הנחמד " היי, כאן איריס, נעים להכיר…" ותוך כדי נכנסת לפרופיל של הזוג הנחמד ומבצעת סקירה קצרה לוידוא אפשרות התאמה. וואללה, יש מצב, חיוך.
קוראת שוב את ההודעה האחרונה ממנו ושוב "רוצה" (יודע לדרוש..) "יודע" (בטחון עצמי ).
"נעים גם לנו, כאן" עונה הזוג.
שוב הודעה מהבחור "בבקשה… דברי איתי. זה המספר שלי…. מבקש רק לדבר".
אני מגיבה לזוג, "תמונות יפות, אהבנו".
העיניים שוב נודדות לחלון של הבחור וקוראת שוב… לדבר? (בחור שמדבר?)
אני עונה לו "בכל מקרה, בחור יקר אנחנו לא בקטע של גבר בודד, אלא יותר בקטע של זוג, אתה מקסים אבל… נשיקות, איריס".
בעלי היקר לידי במיטה רואה חדשות, חשוב לו להתעדכן, גם חשוב לו להתעדכן מה קורה כאן באתר (נראה לי שיותר מהחדשות).
הזוג הנחמד מגיב "תודה, גם אנחנו אהבנו, נרצה להתקדם, המספר שלנו… נשיקות".
אני מסתובבת לחולם שלי, הוא כל כולו מרוכז בחדשות.
"יש לי חדשות מעניינות" אני אומרת לוֿ, הגוף שלו מופנה אליי, הוא קשוב ומחייך.
"בעצם נחכה עד אחרי החדשות בערוץ 2, כשייגמר" ומחייכת.
"דברי, דברי כבר.."
צוחקת, כמה אני מכירה אותו…
מספרת על הזוג, וגם מספרת על הבחור.
והוא, היקר שלי, "סבבה, נדבר עם הזוג".
"עם הבחור דברי לבד, את לא צריכה אותי".
התקשרנו לזוג, דיברנו קבענו. נפגשנו וחזרנו הביתה ןאני, התקשרתי לבחור, מרוגשת וחרמנית. 

הוא היה מקסים ושרמנטי, התרגש אין ספק, אבל היה גבר. הקשיב, דיברתי על כל מיני וגם על רצון לחוות חוויה של סאדו לייט (יש דבר כזה?)
"סאדו" הוא אומר בקול נמוך וצרוד.
אני משתתקת, נושמת "כן" כמעט לוחשת.
"עכשיו את חייבת להיות איתי" אמר ופסק, קצב הנשימות שלי עולה. אני מרגישה פעימות בכל הגוף, בלב מהיר יותר ושאר הגוף מתרכך.
"חייבת? לא אני לא חייבת כלום".
"סליחה, צודקת לא חייבת, את רוצה, אני מקשיב לך, שומע אותך".
"כן, רוצה לחוות סאדו" חושבת לעצמי, מה יודע הילדון הזה, מחייכת.
"למה את מחייכת?" הוא שואל.
איך ידע? אני תוהה ונבוכה קצת.
"אז, אני יודע שאני יכול לתת לך את החוויה הכי.. שתהיה לך בחיים".
מזל, מזל שהוא לא כאן, אחרת, ככה להסמיק? מילד? אישה בגילי? מה קורה כאן?
"טוב, תן לי לחשוב, לעכל ולדבר עם בעלי" אמרתי לתוך הפומית בזהירות.
"טוב, מחכה בקוצר רוח לשמוע ממך, רוצה מאד, אל תאכזבי"
סגרתי, הרגליים רועדות, חם לי, חם לי בכוס, יבש לי הגרון. חחחםםם לי ואני במרפסת בערב אביבי, כמה חם.

נכנסתי הביתה, כולם ישנים, חשוך ושקט ואצלי בפנים רעש בכל הגוף. ממשיכה למטבח, כוס מים קרים תרגיע, חושבת לעצמי.
שותה, לא ממש עבד, ממשיכה לחדר. אישי היקר באתר משוטט לו, מסתכל עלי וצוחק "את נראית כמו אחרי קרב". אני נבוכה, מתגלגלת מצחוק ומספרת לו על השיחה.
"בא לך?" הוא שואל.
עניתי " אתה יודע שכן".
תפס אותי בעורף, קירב אותי אליו והדביק לי נשיקה ארוכה ורטובה.
עצר, הסתכל עלי ואמר "לכי על זה" .
צחקתי, המשכנו להתנשק ולאהוב אחד את השנייה, היה זיון מהנה וטוב.
התעוררתי לבוקר שבת אחרי לילה מלא חלומות ארוטיים. נשארתי במיטה, שותה המון קפה, שוקעת במחשבות.
צליל שמבשר על הודעה שהתקבלה הוציא אותי ממחשבותיי.
"בוקר טוב לך אישה יפה" ההודעה מהילדון גרמה לי להסמיק שוב מחדש.
"בוקר מצוין גם לך" השבתי ומיד אחר כך שלחתי הודעה:
"כן, אני רוצה, רוצה לקבוע איתך" שולחת את ההודעה ומסתכלת, לא מאמינה שעשיתי את זה.
"הערב? ב-20:00 אני אוסף אותך, מתאים?" שאל.
"כן", מרגישה צורך לקפוץ על המיטה (כמו ילדה) בא לי לקפוץ ולקפוץ גבוה ואז מתחרמנת ומיד מתחרטת, מתרגשת ופתאום נבהלת, איך עוברים יום כזה? לקראת ערב שוב מגיעה הודעה לנייד:
"שלום לך שפחה, הערב בשעה 20:00 בדיוק אגיע לאסוף אותך. עלייך להיות נקייה משיער בכל חלקי הגוף, אחרי מקלחת, מבושמת,לבושה
בשמלה קצרצרה ולבוש תחתון סקסי. כשאגיע, אפתח לך את הדלת אומר לך "ערב טוב, כמה את יפה" וזהו. מרגע זה אסור לך לפנות אלי, אלא אם נשאלת שאלה הינך חייבת להשיב. הנני מתחייב בזאת כי לא יאונה לך רע מבחינה פיזית, יחד עם זאת מתחייב להגן ולשמור עלייך במהלך כל הערב. בכל רגע נתון שבו את תאמרי את המילה "לא" אני מתחייב לכבד ולהפסיק מייד כל פעולה. אני כאן רוצה ונכסף להעניק לך את החוויה איתי. הרשי לי להודות לך, אישה יפה, שנתת הסכמתך ואישרת לי להיות אדונך למשך החוויה, תודה".
אני קוראת, לא נושמת. מרימה את הראש. נושמת ושוב פותחת את ההודעה ושוב קוראת. מחזירה "OK", כולי סמוקה ואחוזת הלם. 
מה הולך להיות? ושוב חרטה, בלבול, פחד, חרמנות, נשימות, חם לי, חם לי כל כך, שוב בוערת מחום.
אישי היקר דאג לצאת עם הילדים לארוחת ערב ואמר להם שהיום לאמא יש יום חופשי.

בשעה 20:00 בדיוק, מתקבלת הודעה "אני למטה".
יוצאת, נועלת את הבית וברגליים רועדות ניגשת למעלית, לוחצת על קומה 0, המעלית יורדת.
קומה שביעית, פתאום כל השכנים בקומות התחתונות החליטו שהם גם צריכים לרדת והמעלית נעצרת בכל קומה ואוספת עוד ועוד אנשים, אני מרגישה שכולם מסתכלים עלי, למה הם מסתכלים כך? מה הם רוצים? הם יודעים?
אני לובשת מעיל אדום, הלחיים מאדימות בשל המעיל וגם בגלל… בעיקר בגלל.
המעלית נעצרת בקומה 0, כולם יוצאים ואפילו לא משתינים לכיוון שלי, אני מחייכת לעצמי. אני יוצאת מדלת הבניין, מולי בחור עם כתפיים רחבות, לבוש ג'ינס בלי חגורה, הבוקסר מציץ קצת מחוץ לקו הג'ינס, טריקו לבנה, מעיל עור חתיכי צמוד, פני מלאך ותלתלים עד הכתפיים, הוא מחוייך.
עומד מולי ואומר "וואוו,, את יפה וכל כך אישה. את אישה יפה" ואז בלחישה "הכול בסדר, את בידיים טובות". תפס לי ביד והוביל אותי לכיוון הרכב החונה. במחווה אבירית פתח בפני את הדלת. אני מתכופפת להיכנס ומרגישה מכה רכה ותובענית על הישבן, אני מתחילה שוב לרעוד.
אני נכנסת ומתיישבת והוא נכנס והתיישב בכיסא הנהג. שקט, אני שומעת את ליבי דופק בטירוף, בקצב, כאילו הוא רוקד לו ריקוד משל עצמו. הוא מתכופף אלי, נשיקה רכה ונעימה על השפתיים ושוב בלחישה" את בסדר? אפשר לעצור כאן, את לא חייבת כלום, זוכרת?" אני כאן לענג אותך ולהתענג עלייך" הוסיף.
אני עונה כמעט בלי קול "כן, אני בסדר, לא אני לא חייבת, אני רוצה" מחייכת ומחזירה נשיקה רכה לשפתיו הרכות.
הוא מניע את האוטו, נוסעים לכיוון חיפה, ברקע מוסיקה של ליאונרד כהן, הקול הממיס הזה. פניה במחלף זיכרון יעקב, נכנסים לזיכרון, הוא עצר את הרכב בתחנת דלק, הסתובב אחורה לתיק שהיה מונח שם מאחור, הוציא צעיף משי שחור.
מחייך אלי, מרים לי את המבט בעזרת האגודל שלו על הסנטר שלי,מחזיק את הצעיף בידיים, מתקרב אלי וכורך את הצעיף בעדינות מסביב לצווארי. "עכשיו אקשור לך את העיניים, מזכיר לך שאם תרצי להוריד את מיד מבקשת ואני מוריד, ברור?"
אני מהנהנת, והוא בקול נעים החלטי וברור "מרגע זה. כל תשובה שלך, גם אם זה כן או לא, בסופה חייב להיות אדוני, אני ברור?"
"כן, אדוני".
בעיניים עצומות לרווחה הנסיעה ממשיכה עוד כ-5 דקות, האוטו נעצר ודומם.
"חכי, תיכף ניגש אלייך". לא זזה, מחכה. נראה קצת ארוך ואז, שומעת את הדלת שלידי נפתחת ויד גברית חזקה מחזיקה לי ביד, תחושת בטחון עוטפת אותי, מחזיקה במותניו והולכת אחריו, הרעד עדיין ברגליים, הלב עדיין בריקוד הפרטי שלו, דלת נפתחת, ריח של עץ אורן באוויר. 
הוא מושיב אותי על כורסא, "שנייה, כבר איתך" ואני שוב בהמתנה למספר שניות, מוסיקה ברקע, מרגישה אותו מתקרב אלי, מעמיד אותי על הרגליים. אוחז לי ביד ולוקח אותי.. לאן?
הגב שלי נוגע בעמוד מתכת קר, נעים וחלק.
המעיל האדום יורד ממני, כמעט באופן עצמאי, נשארת עם נעלי עקב שחורות גבוהות, גרבי רשת שחורות, חצאית קצרצרה, חולצה מכופתרת שחורה וחזייה מבצבצת.
גם כפתורי החולצה נפרמים במיומנות מדהימה ועל חלק גופי העליון החזיה בלבד.
הוא מסובב אותי עם הפנים מול הקיר, הידיים שלי נקשרות למעלה, אני שומעת אותו נושם, מתרגש, אני מגיבה בכל חלק של גופי, זזה, מתפתלת, רוצה, נרגשת, רטוב שם ושוב החום הזה, מרגישה את הידיים שלו מטיילות לי במורד הגב, מגיעות למותניים ונעצרות, מתענגות, מעסות ונוגעות. עכשיו כל הגוף הצטרף לריקוד של הלב, רוקד לו בקצב שלו, אין לי שליטה, הוא רוקד לו, מרגישה את הרטיבות ברגליים, הוא נצמד אליי מאחור, מרגישה את הזין שלו קרוב אלי וגופי רוקד לעומתו, מייחל.
הוא מרחיק אותי ומחזיק חזק שלא אזוז, אני נעצרת, ולא זזה, הוא מתקרב אלי ופוקד "לא לזוז" אני עונה "כן, אדוני".
אני מרגישה אותו מתרחק ואז שומעת 'ווטטשש' שוט שצלפו בו! אני לא נושמת.
מרגישה את השוט בריח עור, מטייל לי על הפנים, נוגע לא נוגע וממשיך וכיון הגב, מלטף, יורד לכיוון הישבן, נוגע בכוס לא נוגע , מלטף את הדגדגן ואז, במכה אחת – כאב, כאב חד וחזק לשנייה בדגדגן ומיד לשון טובה שמלטפת מנחמת, חודרת וטועמת, הגוף מתחיל להתפתל, אני שומעת, " לא לזוז" ונעצרת.
הרגליים רועדות בלי שליטה, הי תרגיעי, אומרת לעצמי. ולא מצליחה.
שוב מתרחק ממני, ברקע מוסיקה של הסרט "ספרות זולה" ושוב השוט מטייל לי על הגוף, מהראש לכיוון הצוואר, צמרמורת. יורד לכיוון הכתפיים, מחזיק אותי במותניים ומסובב בתנועה חדה מולו, השוט מטייל לי על החזה, אני נושמת, הגוף מגיב בלי שום קשר אלי ואז הצלפה קטנה ומהירה לכל פיטמה. החזה מזדקר, הנשימות כבדות יותר ויותר, כל הגוף דרוך מווכן. אני בעיניים עצומות, מרגישה כל נגיעה ולטיפה, הלשון שלו על הפטמה שלי, מוצצת, נושכת, מלטפת ועוברת לפטמה השנייה. אני נאנקת, טובעת בים של תחושות, מעורפלת.
מרגישה יד מפשקת לי את הרגליים, הרגליים משתפות פעולה, האצבעות שלו נוגעות לי בכוס, מחפשות את הדגדגן, נוגע בדגדגן ואני מתפרקת לרסיסים תוך שניה, הוא מחזיק אותי חזק ומנשק אותי בפה בתובענות, נשיקה רטובה ואני רואה כוכבים, הגוף רוצה עוד.
שוב מתרחק, נשארת עם עצמי, מנסה לאסוף את עצמי ומרגישה יד חזקה על המותן שמסובבת אותי שוב עם הפנים מול הקיר, השוט מטייל על הגב שוב, מגיע לכיוון הישבן, מלטף ושוב 'ווטטשש' אחד ומייד עוד אחד לכל ישבן. הגוף שוב רועד.
מרגישה את הלשון שלו, הוא מלקק לי את הישבן ועובר לישבן השני. בין לבין מלקק לי ביניהם, בפנים, עמוק. הלשון ממשיכה לכיוון הכוס הרטוב שלי. מרגישה אותו מוצץ לי את הדגדגן ואני במצב רוטט ורועד, עוד שנייה מתפוצצת.

ואז הכול נעצר.
מרגישה 2 ידיים מתירות את הקשר והעיניים שלי נפתחות.
הוא מחייך, שואל "איך את מרגישה?" אני עונה "מעולה" ומחייכת.
"יופי, עכשיו אני רוצה שתמצצי לי".
"בשמחה, אדוני"
"אם תוכל לשחרר לי את הידיים, יהיה עדיף" אני אומרת.
הוא מחייך, משחרר לי את הידיים ומנשק את פני תוך כדי.
אני מלטפת את התלתלים השחורים והרכים, מנשקת את הצוואר, יורדת עם הלשון לכיוון החזה החלק והגברי, נוגעת ומעריצה, נוגעת ונהנית, נוגעת, מנשקת ויורדת למטה לכיוון הזין, פותחת כפתור ועוד כפתור, מכניסה יד פנימה, מרגישה בגבריותו המזדקרת, מורידה לו את הג'ינס, רואה את הבוקסר, מחייכת ומורידה לו גם את הבוקסר. מלקקת את הכיפה מסביב, טועמת , מרגישה, מכניסה את כולו לפה ויונקת בהנאה, שומעת אותו נאנק ומחייכת.
מוצצת לו את הזין המושלם הזה ואוהבת כל מציצה ויניקה, הוא עוצר אותי לפני גמירה.
מרימה מבט ואומרת "אתה האדון, ואתה יכול לגמור לי בפה"
ומתחילה שוב למצוץ ולמצוץ, הוא גומר ורועד, מרים אותי אליו, מנשק, אומר לי: "מלכה, את מלכה" ומרים אותי באוויר. 
הולך לכיוון האמבטיה שמולאה מראש במים, כנראה שהוא אחראי לכך, נכנסים למים החמים, נוגעים אחד בשני, מלטפים ושוב חרמנים.
אני יושבת מעליו בתוך הג'קוזי המלא בקצף, מרגישה את הזין עומד ומחכה לכוס שלי, הכוס שלי רטוב גם מהמים וגם מהחרמנות, אני יושבת עליו ומזיינת את האדון ילדון שלי כמו שאני יודעת.
השעה הייתה רק 22:00, שעה וחצי מאז שנכנסנו לחדר וכל הלילה לפנינו, אני יודעת שהלילה הזה יהיה ארוך… ומחייכת.