השמיים נעשים כהים… העננים מתעבים, עכשיו בוקר. עומד לרדת גשם, הבטן מתהפכת בקרבי, אני צריכה לצאת לעבודה.
יודעת שאין טעם, הגשם תכף ירד ואז אקבל את ההודעה. יותר מידי דברים קורים ביחד… לחשוב על תירוץ, איך להבריז מהעבודה,
בראש כבר רץ סרט על גשם וחוף ים, נעשה לי קר מהמחשבה. מחייגת לבוס, ממתינה, נושמת לרווחה!
לשנייה אחת.. והוא כבר חוזר אלי.
"בוקר טוב, הבת קמה עם חום גבוה, אני קופצת אתה לרופא, אני אעדכן אותך בהמשך".
אני יורה בטחון לנייד, שומעת צליל הודעה נכנסת, והגשם מתחיל לרדת
"טוב, דברי איתי" הוא עונה וסוגר!
אני ניגשת לחלון, מזג אויר אידאלי לפנטזיה בגשם על חוף הים, מזג האוויר נעים, לא קר, נעים וחמים והגשם הולך ומתחזק.
פותחת את ההודעה "זה הזמן!"
מחייכת…הולכת להדליק את הדוד, בכל זאת מקלחת חמה לפני… רעיון לא רע!
שולחת הודעה "בוקר טוב…חיכיתי להודעה שלכם, הודעתי בעבודה שלא אגיע.. תוך שעה בחניה בחוף הים?"
"כן, אנחנו כבר יוצאים, תארי לך…חרמנות של הבוקר, חרמנות על הרעיון…וחרמנות עלייך…מוכנה פיזית?"
"מוכנה…אתם מוכנים? ביי…עוד שעה, נשיקות".
הנייד מצלצל, זה הצליל של אבי "היי, בוקר טוב" אני אומרת לו.
"בוקר טוב לך…קיבלת מהם הודעה? זה עומד לקרות?"
"כן, אני בדרך למקלחת…אתה סגור לגבי זה שלא תהיה הפעם?" אני שואלת.
"כן, זה הקטע שלך…לי קר בגשם, ולמה את צריכה אותי בכלל? יש לך אותם..חחח" הוא צוחק.
""הפסד שלך, יאללה… עפתי למקלחת, אדבר אתך אחר כך".
"אוהב אותך, תיהני".
מכינה בתיק מכנס פוטר חם, סריג חמים ונעים ומגבת יבשה…יודעת שיהיה לי קר כשאחזור לאוטו, נכנסת למקלחת מים חמים שוטפים אותי מסבנת ושוטפת… ממהרת… לובשת שמלת מיני קצרצרה, קיצית, בצבע שחור, בלי חזייה, בלי תחתונים…חושבת פרקטי!
מגפיים שטוחות ללא עקב, ללא גרביים… מגפי גשם… שחורות עד הברך, מעיל גשם שחור, לא משדר סקסיות, אבל משום מה הרגשתי בו סקסית.
והרטיבות למטה הולכת וגוברת.
מסתרקת, אין טעם לאיפור ולפן, מוותרת, כבר אין זמן! מצחצחת שיניים, לגימה אחרונה מהקפה, חוטפת את התיק הנייד והמפתח.
והאוטו דוהר לכיוון הרצליה, לחניה…מדליקה סיגריה, ברקע גלגל"צ. מגיעה לחניה, הגשם דופק, הם כבר כאן, באוטו, מחכים לי.
חונה צמוד אליהם, הם עוברים אלי לאוטו, קצת נרטבים…אני מנשקת לכל אחד מהם, מחייכת …"יצאנו?" אני שואלת.
הם פותחים את הדלת, גם אני, שלושתנו יוצאים מהאוטו, אני נועלת ושמה את המפתחות בכיס הפנימי של מעיל הגשם, מתחילה לרוץ לעבר החוף, הגשם יורד, הם לידי רצים.
החוף שומם…אנחנו מגיעים לפינה שלנו, הם נאבקים עם המחצלת שהביאו ועם הרוח אני נשכבת עליה, הם מתקרבים אלי מנשקים ומחממים אותי…הגשם יורד, ואנחנו חרמנים בטירוף, אני מתנשקת עם אחד והשני פותח לי את הרגליים… ומלקק לי את התות.
אני מוצפת מים, מוצפת מחרמנות. אנחנו רטובים, רטובים לגמרי. שניהם עלי מתנשקים איתי ביחד, אחד מהם מחדיר לי אצבעות מקדימה והשני מעסה לי את הישבנים, מפליק בהם והמים ניתזים מהישבן שלי, כמו ההשפרצה מקדימה.
אחד מהם, מקרב אלי לפה את הזין שלו, פותחת את הפה ויונקת אותו באהבה ובמסירות. מרגישה את השני אצלי בפתח, אוטוטו ממלא אותי,
הם יודעים לעשות לי טוב, החבר'ה שלי.
הוא בתוכי, וגם הוא בתוכי, אחד בפה, אחד מקדימה, מקדימה הים, למעלה העננים והגשם שדופק!
אני והם, על חוף הים, מגשימים פנטזיה רטובה וקרה!
גשם גשם בוא
א
א
א
25 באוקטובר, 2013
מאת איריס
סיפורים נוספים מאת איריס:
פעם תורי ופעם תורךיום ההולדתמאמי יא מאמיערב משימות – הגירסה שלישארטרז לחיים
סליחה איריס אבל אין לך את זה הסיפור לא מתרומם כמו ייתר הסיפורים
מממ מחרמן
אהבתי