היא שוכבת.
לגופה פ׳יגמה רכה וורודה, בגופיה חצי שקופה אני רואה את קימוריה.
היא נינוחה, מבטה מזוגג וחיוכה מתפרש על כל פנייה. גופה מונח בנינוחות על הספה הכחולה שלה.
היא קוראת לי.
״בואי, שאשים עלייך את רגליי״, היא מבקשת ואני מיד נענית ויושבת קרוב.
אני נוגעת בה רק איפה שמותר ואצבעותיי מתופפות לה על עצמות הרגליים, מסמנות לעורה שהן יודעות לטפל בו, הידיים טובות הן.
היא אומרת ״נו, אז יש לך כבר אומץ״?
ואני בולעת בחזרה את האוויר שכמעט וננשף החוצה.
״לי״? אני שואלת כטיפשה חסרת תקנה.
היא מיד עונה בנחרצות ״כן, את, את לא חושבת באמת שזה התפקיד שלי, נכון?״
היא נועצת בי מבט חזק ואני מיד נכנעת אליה.
״עכשיו תעשי בדיוק מה שאני אגיד לך, לא לזוז ולא לשאול שאלות. מילה במילה. צעד צעד. את שומעת?״ היא מצווה עליי ונשמתי נעתקת. מיליון מחשבות רצות לי בראש והלב שלי על מאתיים, אבל הנה הגיע הרגע ואין לי זמן לבזבז במחשבות. אני מיד מחליטה שהיא הרבה יותר טובה ממני בדברים האלו.
״טוב״ אני פולטת את המילה היחידה שהצלחתי להגיד מבלי לרעוד. ״אוקיי, תגידי לי מה לעשות״ אני מוסיפה בהתרגשות, אפילו שהתסריט הזה בדיוק כבר התנגן אצלי בראש מעל מיליון פעמים.
״טוב, אני צריכה שאת תהיי בדיוק כאן, בכוס שלי, תביאי את היד״. הוא תופסת לי את היד, שמה לי אותה מעל המכנסיים ומעל האש שכמעט וכילתה את הפיג׳מה היפה שלה. היד שלי על הכוס שלה. עכשיו. זה קורה. אני אוחזת לה את כל המשולש. אני נושמת רגע, מסתכלת עליה ומיד רואה את מה שראיתי בראשי כבר אינספור פעמים – בא לי לנשק אותה. אני אוחזת בה בבסיס קיומה, לוחצת את כל כף היד שלי ומסמנת לה שאני יודעת לציית להוראות.
״יופי״, היא נושמת בכבדות ופחד מתגנב בין הספה לתחתונים שלה. ״עכשיו, מבלי להוריד את המכנסיים, תמצאי את הדרך אליי״ אני מתחילה להזיז את האצבע שלי ומוצאת חור במכנסיה, משתדלת לא לקרוע אותן מדיי ועסוקה בלהרחיב אותו לאט. אני מרגישה את הדגדגן שלה בולט מהמכנס, הוא כבר זקוף ומגיב לכל סיבוב שלי. אני מסתכלת עליה ולא מורידה את המבט. רגע של תעוזה מביא אותי קרוב אליה, אני מסתכלת על הפה שלה זז, שפתיה מנסות לשדר רצינות אבל היא לגמרי שלי כבר. אני מצליחה לחדור אליה דרך החור שגדל עם כל נשימה שלי והיא פולטת אנחה. זה בדיוק הרגע שהשפתיים שלי נצמדות לשלה. עוד אנחה הודפת אותי לרגע ואני תופסת לה רק את השפה התחתונה. מלקקת לה אותה בעדינות מופתית. אנחנו מיד נשאבות זו לזו והיא חוזרת לנהל את האירוע.
״אני רוצה שתרדי לי״.
״נו, ברור שאת רוצה, אני יודעת״ אני טעונה ממנה וכל הגוף שלי זקוף.
היא מצמידה אותי לפרצוף שלה ומצרפתת לי את החיים. ״ככה עושים את זה, מטומטמת שלי, בואי תלמדי״ והיד שלה אוחזת לי את הפנים ואת אחורי הראש, היא בשליטה מלאה עליי. אנחנו מתנשקות כמו שתי חתולות רעבות למגע, הטעם שלה מתוק משדמיינתי ולשונה חלקלקה, היא מוצצת אותי כמו סוכריה ומשהו באחיזה שלה גס. היא נאנחת שוב ואני מבינה שהיא כנועה בדיוק כמוני לחשמל המתגבר בנינו.
היד שלי לא משה מגופה.
״אמרתי לך שאני רוצה שתרדי לי״ היא מצליחה להשחיל את המשפט בין השיניים שלה ומצווה עליי לרדת מהפה העליון שלה לזה התחתון. אני מנתקת את הפה שלי וחוזרת במהירות לעוד נשיקה, אפילו שזה ממש מנוגד לחוקים שלה. בדרך למטה אני מסיתה את המכנסיים שלה ביחד עם התחתונים. משולש קטן ושחור מעטר את הכוס המגולח שלה ונדמה שהיא משקיעה רבות בסידור המעניין הזה. הדגדגן שלה בולט ומונח ממש במורד המשולש ונראה שהוא צמא למגע שלי.
אני מלקקת לה את הירכיים ואצבעותיי תופסות לה את כל הנרתיק. אני לא נוגעת בדגדגן שלה, בכוונה.
״תוציאי את הלשון שלך״ היא חסרת סבלנות וחסרת שליטה.
אני לא מתווכחת.
הלשון הבשרנית שלי מציצה מן הפה והקצה של הכתר שלה מתנפח, אני מחזירה את הלשון כי בא לי לשגע אותה ומביטה בה מתחננת אליי בלי מילים. אני מדברת אליו, אל הדגדגן שלה, אומרת לו שלום והבל פי מורגש. הוא נענה לי והיא מצמידה את עצמה אליי.
״אל תזוזי״ היא אומרת.
״אני אזוז כמו שאני רוצה״.
היא תופסת לי את השיער ומושכת את הלשון שלי הישר לתוך החור שלה. היא זזה במהירות והיד שלי חודרת אל שולי חולצתה, מחפשת את הפטמות הזקורות שלה. אינני מסיתה את המבט. חלמתי את הרגע הזה כל כך ואני חייבת להסתכל עליה כשהיא גומרת ולהשוות האם זה ממש מה שחשבתי.
היא מתוחה ממש והעיניים שלה מצועפות כאלו, כמעט ונסגרות. השיניים שלה נושכות את השפה התחתונה שלה והיא מנסה לכבוש את הצעקה שלה ולא לתת לי לראות עד כמה היא אוהבת את מה שאני עושה לה. החום שלה מתגבר ואני מרגישה את הדופק שלה מתגבר לי על הלשון. היא מסיתה את השיער מהפנים שלי ומרימה את ראשה לתקרה הגבוהה. אנחה ארוכה מלווה את הריקוד של הגוף שלה, היא זזה בגל ארוך של עינוגים.
אני עדיין מסתכלת רק עליה, מחכה שהיא תגיד לי שהצלחתי אבל אני לא באמת צריכה את המילים כדי לדעת.
״עוד לא סיימתי איתך״ היא משנה תנוחה ואני יודעת שהגיע תורי.
לא יוצאות לי המילים, המבט בינינו מתעלס והלב שלי דופק במהרה. אני נשכבת על הגב שלי ומסכימה.
״עשי בי כרצונך״ אני לוחשת ומפחדת פחד מוות מהתשוקה, מהאחרי, מחרטה שאולי תגיע ממנה.
״ועוד איך אעשה, חוצפנית״ היא כבר פותחת לי את הג׳ינס בחוסר סבלנות ומפשיטה אותי במהירות.
״רגע!״ אני נתקפת בהלה והיא מיד עולה לנשיקה ומרגיעה אותי, ״אני אהיה עדינה״ היא מציינת כאילו קראה את מחשבותיי.
אני מהנהנת ודמעות מציפות את שתי עיניי.
היא עוצרת ומלקקת לי אותן.
״איזו יפה את קוקי״ היא מחייכת ואני מסמיקה בתמורה.
״אני חיכיתי לרגע הזה גם״ והיא מתחילה את דרכה למטה.
