סיפורים מאת ענבר

היא שוכבת.לגופה פ׳יגמה רכה וורודה, בגופיה חצי שקופה אני רואה את קימוריה. היא נינוחה, מבטה מזוגג וחיוכה מתפרש על כל פנייה. גופה מונח בנינוחות על הספה הכחולה שלה.היא קוראת לי.״בואי, שאשים עלייך את רגליי״, היא מבקשת ואני מיד נענית ויושבת קרוב.אני נוגעת בה רק איפה שמותר ואצבעותיי מתופפות לה על...