אני צריכה את זה

אני צריכה את זה. לשם השפיות שלי אני מסכימה ואפילו דורשת, אז קבענו שהוא ייבוא אלי.
יצאתי לכיוון הדירה כדי שאגיע לפניו. הבית הפוך אבל לא אכפת לי, הוא היה כאן המון פעמים וגם ככה נשאר במיטה כל הלילה. למזלי המים במקלחת רותחים בדיוק כמו שאני אוהבת, העור שלי מאדים אבל זה לא כואב לי, אני לא מרגישה את הצריבה של המים. אם ישאלו אותו הוא יגיד שזה בגלל שאני אדם קר והלב מקרח. זרם המים מרגיע את ההתרגשות שאחזה בי ולרגע אני שוכחת שהוא אמור לדפוק בדלת בכל רגע. אני מסבנת את הגוף שלי, מלטפת אותו, מעבירה את האצבעות על הפטמות שלי עד שהן מתקשות, לוחצת עליהן וצוחקת לעצמי כל פעם שהן קופצות חזרה החוצה. יד אחת מחליטה לרדת לכיוון הכוס שלי. אני מלטפת את עצמי למטה בעדינות, מחליקה את האצבעות פנימה עד שאני מוצאת את הדגדגן שלי. אצבעותיי עוברות עליו בתנועות מעגליות ובאטיות ואני מתענגת על התחושה. אני שומעת את הקול שלו מבעד לטראנס שבו אני נמצאת, “אני בחדר שלך” הוא אומר בקול צרוד.

אני יוצאת מהמקלחת רטובה. השיער שלי מטפטף וכנראה ירטיב את הכרית. זה יציק לו. הוא כבר במיטה שלי ערום. אני רואה איך הוא מרים את המבט שלו מהטלפון כדי לבחון אותי ולפתע אני לא מרגישה בנוח להוריד מולו את המגבת. אני כבר לא מרגישה איתו בטוחה או מוגנת. שנינו מבטים אחד על השני, תוהים מה עובר לשני בראש, מנהלים שיחה על נושא שאף אחד לא יודע מהו. המגבת נופלת ממני בזמן שהתיישבתי על המיטה, חושפת שד שופע. הוא לא מצליח להתאפק יותר ומצמיד אותי אליו לנשיקה. לא מעניין אותי להתנשק, אני רק רוצה שהוא ימלא אותי ויכנס אלי עמוק. אני עולה עליו בזמן שאנחנו מתנשקים. מחליקה את הידיים על הכתפיים שלו, על החזה שלו, לכיוון הבטן. הוא תופס לי את החזה, מעסה אותו, מועך לי את הפטמות בזמן שהיד שלי מגיעה אל הביצים שלו ומוציאה ממנו גניחה קלה. היד שלו מוצאת את הכוס שלי, הוא מלטף אותו קצת ואני עוצמת עיניים ונהנית מהתחושה, מתענגת על הזרמים שעוברים לי בגוף בכל פעם שהוא נוגע בי. הוא מוציא את האצבעות שלו ממני, נותן לי למצוץ אותן, אני טעימה והוא מוצץ אותן גם, מרטיב את האצבעות שלו ברוק שלו ומחזיר אותן חזרה לתוכי. הזין שלו כבר קשה ועבה ואני מתה להרגיש אותו חודר אלי. אני פולטת גניחה קלה באוזן שלו, “ברוכים השבים” אני לוחשת לו באוזן. מבחינתי זה המקום שלו, הוא צריך להיות שם כל הזמן. אני נהנית להרגיש איך שהוא ממלא אותי. אני נהנית שהוא ארוך עד שכבר קצת כואב לי כשהוא לוחץ עד הסוף. אני אוהבת להרגיש איך השפתיים שלי עוטפות את כל העובי שלו. אני מקמרת את הגב לאחור ורוכבת עליו, אני לא מרוצה עד שאני לא שומעת אותו גונח גם. הוא מושך אותי אליו כדי שנתנשק, הידיים שלו תופסות את הישבן שלי וצובטות אותו. לא מעניין אותי להתנשק, אני משאירה את הראש שלי בשקע הצוואר שלו, מנשקת לו את העורף ואנחנו מתעלסים. גם התנוחה הזו נמאסת עליו, לפעמים אני שוכחת כמה אנחנו דומים. הוא מסובב אותי על הגב ומחזיק את ידיי חזק מעל ראשי. כל משקל גופו נשען עלי ואני כבולה, כמעט חסרת אונים אל מול הכוח שלו. זה מחרמן אותי. הוא חודר אלי שוב, אני מרימה את האגן כדי להרגיש אותו יותר. בהתחלה הוא נע בתוכי בתנועות עדינות, מלטפות, כאילו עדיין קיים בינינו הרגש ששנינו שכחנו ממנו מזמן. כל תנועה שלו מורגשת, הנשימות שלו מצמררות לי את העור, אני נוגעת בו, תופסת את הגב שלו, את הזרועות, אבל זה לא מספיק לי. אני צריכה יותר ממנו. הוא מרגיש את הצורך שלי ומתחיל לתת לי יותר. יותר חזק, יותר עמוק, יותר קשוח. אני גונחת לתוך האוזן שלו. ספק אנחה, ספק גניחה. זה צליל ששמור במיוחד בשבילו ואולי בעצם הוא היחיד שמצליח להוציא אותו ממני. אני מרגישה איך הוא מתחיל להזיע. טיפה אחת שלו נופלת על צווארי וזולגת אל בין שדיי. אני מנשקת אותו כדי לטעום אותו, זה טעם של חטא, של משהו אסור. אני מרגישה איך אני מתחילה להתכווץ סביבו, שפתי נצמדות אליו וכל חדירה שלו מורגשת, שרירי מתהדקים, צמרמורת עוברת בגופי, אני לא רוצה שהתחושה הזו תגמר לעולם. הוא לא גומר. ככה הוא, מחכה שאני אסיים קודם. ליידיס פירסט, המיטה היא המקום היחיד בו הוא מתנהג כמו ג’נטלמן. אחר כך אחרי שהוא ינוח, הוא יכנס אלי מאחור וינוע בתוכי בקצב שהוא רוצה לנוע בו. האצבעות שלו, להן אישיות משלהן, יטיילו לכל אזור בו הן יחפצו. ככה הוא משגע אותי. “אל תיגעי בי, חם לי, אני רוצה מים”. כמו ילד קטן, אבל גם אני צמאה, צמאה לעוד ממנו ולכן אני הולכת להביא לו את מה שהוא מבקש. אני מביאה לו כוס מים כמו שביקש. הוא שותה ומתהפך חזרה על הבטן. עדיין חם לו. אני רוצה עוד והוגה במוחי רעיון כדי לקרר אותו מהר יותר. אני חוזרת למטבח ומביאה כוס מלאה בקוביות קרח. אני עולה עליו, אין לי סבלנות לחכות, הוא לא כאן בשביל לישון. “מה את עושה?” הוא שואל בעייפות. אני לא עונה, בפה שלי יש קרח ואני מתחילה לטייל עם הקובייה בין השפתיים על הגב שלו, זה מעורר אותו. “ביצ’, זה קפוא”, אני מחייכת וממשיכה בשלי, מרגישה איך השילוב של קור, זיעה ושפתיים מחרמן אותו שוב. “אני רוצה שתלקק קוביית קרח מהכוס שלי” אני לוחשת לו באוזן. לא הייתי צריכה לבקש שוב. הוא הופך אותי על הגב ומפשק לי את הרגליים, מרים רגל אחת, מנשק אותה מאחורי הברך ומלקק. זה מדגדג אותי וגורם לי לצחוק. “שקט” הוא אומר לי. הוא שולף קוביית קרח מהכוס ומעביר אותה על גופי, על הפטמות שלי, בין השדיים ויורד למטה לאורך הבטן, הוא מענה אותי למטה, משחק, מאיים להכניס קרח ובמקום דוחף עוד אצבעות, אני לא מפסיקה לגנוח, אני לא מפסיקה להתפתל.
כשאני מרגישה שלא אוכל להמשיך עם המשחק הזה יותר הוא נזכר לדחוף את הקובייה, אבל הוא דוחף שתיים ואני פולטת זעקה חסרת אונים. הוא מלקק לי את הירכיים עד לשפתיי הכוס, מוצץ, מנשק ודוחף את הלשון שלו עד שהיא יכולה לטעום את הקרח שסופח את כל הנוזלים שלי. “אני צמאה” אני אומרת את המילים האלו בקושי מבין הגניחות שלי והוא מחייך. שולף את הקרח מתוכי עם השיניים שלו ומכניס אותו לפה שלי. אנחנו מתנשקים ומוצצים עד שהקרח בינינו נמס. הוא הופך אותי על הבטן וחודר אלי מאחור. מרים את הישבן שלי מעט כלפיו כדי שיוכל לראות יותר טוב. הוא תופס אותי ודוחף, שוב ושוב. אני צועקת, זו הנאה מהולה בכאב. אני מכורה לתחושת הכאב הזו. אני סוג של מכורה אליו. אני מרגישה שהוא משחרר עלי את כל המשקעים שהצטברו אצלו. הוא מושך לי בשיער, שורט לי את הכתפיים. אני מרגישה את השיניים שלו ננעצות לי עמוק בגב וזו תחושה מוכרת וממכרת, למרות שאח”כ זה יכאב.
“איפה לגמור?” הוא שואל, ואני כרגיל עונה “איפה שאתה רוצה” כשבעצם אני רוצה לומר “בכל מקום”. אם הוא יגמור בפנים אני ארגיש אותו. אם הוא יגמור בחוץ אני אהיה שוב הזונה שלו, אם הוא יגמור לי על הפנים אני אמשיך להריח אותו. אם הוא יגמור לי בפה אני אטעם אותו.
הוא יוצא ממני ומושך לי בשיער כדי להרים את ראשי, אני מרגישה אותו מתיז עלי את הנוזל החם שלו שמגיע לי לגוף, לשיער ולפנים.
אחרי שהוא מסיים לנקות אותי שנינו שוכבים בשקט על המיטה. נהנים מהדממה וגם ככה מזמן נגמרו בינינו המילים. אני נושמת עמוק את האוויר סביבי ומריחה את אותו ריח מוכר שמריחים אחרי שאני שוכבת אותו. ריח של חטא ודברים אסורים. הריח מעורר לי את המחשבות ואני כבר מתחילה לחשוב שעבר יותר מידי זמן וכמה בא לי לרדת לו ולמצוץ אותו. אבל הוא נרדם ולכן, את זה אעשה בבוקר.