ריטואל

״למה את עדיין לבושה?״
דנית מעיפה לי סטירה מצלצלת ואני ממהר לפשוט מעלי הכל, עומד מולה בזיקפה חלקית. היא מפליקה על האיבר וזה מגיב בזיקפה מליאה.

״כוס״, היא אומרת לי.. ״בואי יש לי פיפי ותיכף בורח״.
זה ריטואל. אני מזדרז, נשכב באמבטיה, דנית מתיישבת על דופן האמבט, ישבנה מעל פני. ״תפתחי את הפה זונה!״ מצווה ואני מקיים.

הזרם מתחיל חלש ומתחזק, ממלא את חלל פי, הריח שלה מציף אותי ומשכר אותי לחלוטין.
״תבלעי זונה״, עוד פליק על הזיקפה שלי ואני על סף לגמור.
״לא לגמור זונה, אני לא מרשה!״ ואני בולע.

״סיימתי״, היא אומרת. זה סימן בשבילי ללקק את הטיפות האחרונות, דנית לא אוהבת להישאר רטובה. דנית קמה, מסתובבת ומסתכלת עליי מלמעלה. אני שכוב, ספוג בשתן, מסטול מפרמונים ואוקסיטוצין, מביט בה באהבה, בהערצה, בסגידה והיא, מחייכת.

״קומי, עכשיו בא לי סיגריה, תכיני לי קפה ואני מחכה לך במרפסת״.
זה ריטואל של ימי שלישי כשיש לנו בית ריק מילדים ואני יכול להיות שלה, ללא עקבות.

אני שואל את דנית אם היא תרצה לאכול.
״אולי אחר כך, עונה ומצביעה על הסיגריות. תדליקי לי״.
על ברכיי, ערום, אני מדליק סיגריה ומושיט לה. דנית לוקחת שאיפה, דנית פולטת נשיפה.
את סטירת הלחי הבאה מלווה המילה ״לשתות״.
אני פולט אנחה קטנטנה של עונג, מהסוג שנוטף לאט מהצריבה על הלחי ועד לבסיס האגן ומשם לקצה הזיקפה. טיפה זולגת לה מהקצה, ונתפסת במבט של דנית. היא מחייכת אבל לא אומרת דבר.

אני קם, עם זיקפה המטפטפת מוציא בקבוק קולה מהמקרר, מוזג לכוס ומגיש לאהובתי. דנית תופסת את הזקירות שלי, סוחטת ממנה עוד טיפה על אגודלה ומציגה אותה מולי. ״תפתחי את הפה שלך, זונה״. היא אומרת בקול הכי מתוק שלה. אני מתמוטט חזרה על ברכי, דנית מזינה אותי בטיפה שלי.

״בואי״, אומרת לי, ״תראי לי כמה התגעגעת אלי, כוס״. דנית מסיטה את תחתוניה לצד ומזיזה את האגן שלה לקצה הכסא. אני יודע מה מצופה ממני ואני מלקק בלשוני את הכוס של דנית, בעדינות, כמו שהיא אוהבת, מבחוץ אל הפנים, בתנועות זהירות ואיטיות.

דנית נשענת אחורה, לוגמת, מעשנת ואני הכוס של דנית עם הזין הקטן והזקור מלקק בתשומת לב את הכוס האמיתי שלה.

מדי פעם אני שומע אנחה.
מדי פעם היא משעינה את היד שלה על הראש שלי ומזיזה אותי למקום הנכון.
מדי פעם שואפת מהסיגריה.
מדי פעם טיפה נושרת מקצה זיקפתי על הרצפה.

כשהסיגריה של דנית נגמרת, אני מצווה בלחישה להביא לה ויברטור. אני חוזר על הברכיים ומושיט את הויברטור לדנית. היא מושיטה את כף רגלה ומקפיצה את אשכי, רוכנת קדימה וסוטרת לי שלוש פעמים, ״את הויברטור הורוד דביל״, היא אומרת ללא טון.

״תזדרז!״
אני מזדרז.
אני מושיט.

דנית לוקחת, מדליקה, ומצמידה את הויברטור לדגדגן שלה.

בלי מילים, דנית מישירה מבטה לתוך עיני ובאיטיות, פושטת רגלה, עד שקצות אצבעות רגליה נוגעות בשפתי התחתונה, אני מסתכל על דנית, פושקת את שפתיה, ברמיזא, אני פותח את פי. דנית נראית מעונגת, מזיזה את הויברטור בתנועה מעגלית כמעט בלתי נתפסת, על הדגדגן שלה, ודוחפת את קצה כף רגלה לפי שנפער.

״אני לא מרשה לך לגמור״, היא נאנחת, ואז גונחת, ואז גומרת.