נענשתי

"פשוט היית חייבת להביך אותי הא!?" הוא צועק עליי ומצליף. "אני ביקשתי ממך יפה!" הוא שואג ומנחית עליי צליפה נוספת. כל צליפה סוחטת ממני צרחה שנבלעת בגאג גדול ואדום. אני קשורה בידיי לחוט שמשתלשל מהתקרה, בחולצה פתוחה וסט תחרה סגול. האדון שלי עומד מולי והוא רותח מזעם. "כל חבר המנהלים! מול כל חבר המנהלים! ואני ביקשתי ממך יפה לצאת! ביקשתי ממך לא להפריע! עכשיו בגללך ההצעה שלי תידחה! את יודעת מה עשית לי כלבה!?" הוא צורח עליי בכל צליפה. אני מתעוותת בכל פגיעה מכאבים. "את פגעת בי כלבה" הוא אומר לי בזעם ותופס אותי בגרון. "את פגעת בי ועכשיו את תשלמי!" מלביש לי סטירת לחי. "איך דיברת אז כל כך בביטחון הא? ותראי אותך עכשיו כלבה! קשורה ותלויה ברצוני הטוב. אני כל כך כועס עלייך חתיכת כלבה! את הולכת לסבול היום, ואין פה שום כפל משמעות" הוא צורח עליי ומושך אותי מהשיער כלפי מטה, לכיוון הרצפה. אני צורחת בכאב והוא משחרר ומלביש לי עוד סטירה.

שעה וחצי קודם לכן השולט שלי היה בישיבת חבר המנהלים. ביקרתי אותו כי אני אוהבת אותו. ואז עשיתי טעות, נשארתי בחדר הישיבות ואמרתי להם שאני מזכירה מתמחה. כשהוא הציג את ההצעה שלו התחלתי לענות, התחלתי להפריע. ובשיא נאמתי במשך חמש דקות על למה ההצעה שלו לא טובה. ממש פירקתי אותה לגורמים. הם שמעו את מה שאמרתי, קבעו שיגיעו להחלטה ויצאו. הוא פקד עליי להישאר בחדר ואחרי שעה קרא לי מיד למשרד שלו וקשר אותי. הפעם הגזמתי. ממש ראיתי שאם הוא היה יכול לרצוח אותי, הוא היה עושה את זה. הוא הצליף בי יותר חזק מאי פעם. משך לי בשיער כאילו שהוא עומד לזרוק אותי מהחלון. כל מכה שלו גרמה לי לצרוח. מיותר לציין שבכיתי. באמת בכיתי. הוא ראה שאני בוכה וחייך בסאדיסטיות. "את סובלת כלבה?" הוא שאל והנהנתי בחיוב. הוא סטר לי שוב ומשך לי את השיער. "כשהרגת את ההצעה שלי כלבה הדבר היחיד שרציתי באותו רגע זה למרוח אותך על השולחן, על המקום, ופשוט להפליק לך. מול כולם. אבל זה כבר היה הורג לי את הקריירה. עכשיו אני הולך להיפרד ממך" אמר ועזב אותי.

אוי לא, הוא הולך לחדר שלו. בכל יום אחר הייתי נלהבת ללכת לחדר שלו, אבל עכשיו אני רועדת מפחד. יש לו חדר במשרד. עם מיטה וציוד. הוא הביא אותי לשם מפעם לפעם כשהיה צריך לישון בעבודה. עכשיו הוא הולך לשם. הוא יעניש אותי. הוא חוזר עם ויברטור וחבלים. הוא ניגש אליי, אני מתנגדת קלות ומיד חוטפת סטירת לחי. "תפסיקי להתנגד כלבה!" וסוטר לי שוב פעמיים. "את תסבלי עכשיו הכל!" וקושר את רגליי זו לזו מהירך ועד לכפות הרגליים, מניח את הויברטור בין רגליי על המפשעה. אני מביטה בעיניו באימה, מתחננת, אבל הוא רק יורק לתוכן, נשען על השולחן שלו ומפעיל את הויברטור על הכי חזק. אני מתפתלת וגונחת, מתחננת דרך עיניי, אבל הוא רק צוחק בהנאה. פתאום הטלפון שלו מצלצל. "תשתקי עכשיו כלבה! חסר לך שישמעו אותך ברקע." מכבה את הויברטור, נותן לי לנוח לרגע. "כן טל?" הוא שואל ברמקול. "אה, יש פה מישהי בשם ג'וי, היא בלובי הכניסה, היא אומרת שהזמנת אותה לעכשיו" אמרה טל המזכירה. תודה לאל, יש לו פגישה והוא ישחרר אותי. "תגידי לה שתעלה לפה ותיכנס ישר אליי טל, ואז קחי לך הפסקה." הוא ענה וניתק. מה? הוא הולך לפגוש אותה כשאני ככה? "אז כלבה, איפה היינו? אה כן, את סובלת" הוא אמר והחזיר את הויברטור לפעולה במלא הכוח, ואני חזרתי לצרוח ולהתפתל. מה הוא מתכנן בשבילי? מי זאת האישה הזאת?

אני ממשיכה לצעוק ולהתפתל ופתאום דלת המשרד שלו נפתחת ופנימה נכנסת אישה קשוחה ובשרנית ממוצא אפריקני, לבושה במעיל עור גדול ושחור ומגפיים לבנות ארוכות שמגיעות לה עד ליריכיים. היא ראתה אותי בסבל ואז פנתה לאדון שלי. "זאת הזונה? היא שואלת וכשהוא מהנהן היא פושטת את המעיל וחושפת בגד גוף לבן בגוון וניל וקולר שחור עם עיגול אדום במרכזו וכפפות לבנות שמגיעות לה כמעט עד הכתפיים. היא ניגשת אליי, מעבירה אצבעות על הכוס הסובל שלי ומלקקת אותן, שומרת על קשר עין כל הזמן. "את התנהגת לא יפה זונה?" היא שואלת ואני לא עונה. "תעני לי זונה!" הוא צורחת וסוטרת לי ואז תופסת לי בלחיים ומקרבת אותי אליה. "התנהגת לא יפה זונה?!" היא צורחת ואני מהנהנת בסבל. היא משחררת אותי בתוקפנות ואומדת את גופי. "תביא מספריים בבקשה" היא אומרת לו ומורידה לי את החזייה מתחת לשדיים, תופסת את הפטמות ומסובבת בכוח, סוחטת ממני צרחה. "זה כאב לך זונה?" היא שואלת ואני מהנהנת בבכי. "יופי" היא עונה ומציאה מכיס המעיל שלה שני מצבטים מחוברים בשרשרת ומניחה אותם על הפטמות הכואבות שלי.

השולט שלי הגיע עם מספריים, וג'וי גזרה מיד את כל הבגדים מעליי ביסודיות, מותירה אותי עירומה לגמרי. היא תופסת לי באף וסותמת אותו. אני מתחילה להיאבק בה, האוויר מתחיל להיגמר. אני צורחת והיא משחררת, נותנת לי לנשום. "אני אעשה את זה שוב אם אני אחליט שהתנהגת ממש לא יפה זונה" היא אומרת ואז פונה אל השולט שלי. "מה הזונה עשתה?" היא שואלת, והוא מספר הכל. ראיתי בעיניי את ההפתעה והזעם על פניה, ובלי להתבלבל היא מרחה עליי סטירת לחי מצלצלת. "איך את לא מתביישת זונה?!" צרחה. אני כבר מתייפחת. היא ניגשת אליי שוב, אני יודעת מה היא רוצה לעשות, אני מנסה להתנגד ומפיקה קולות התנגדות אבל היא שוב תופסת לי את האף וחוסמת לי את הנשימה. ככל שאני נאבקת אני רק רוצה יותר אוויר, וכשאני מתחילה להסתחרר היא משחררת ונותנת לחמצן למלא את ריאותיי שוב.

"אני חושב שאפשר בלי החניקות ג'וי" הוא אמר לה, והיא תפסה בגרוני. "יש לך מזל שהוא אכפתי זונה, אצל כל אחד אחר כבר הייתי מביאה אותך לסף עילפון. עכשיו את תגמרי זונה ואז ניקח אותך לאן שצריך" היא אומרת ולוקחת ויברטור פצפון שרוטט בקצב כל כך מהיר ומצמידה אותו לכוס שלי שגם ככה סובל. עכשיו אני כבר מתעוותת, כמו בהתקף אפילפטי, היא אוחזת אותי בגרון בלי לחנוק וממשיכה לענג אותי עם הויברטור הקטן, נהנית לשמוע אותי צורחת, לבסוף אני מגיעה לגמירה קולנית ורטובה בשפריץ ענקי. קודם עמדתי, עכשיו אני תלויה בריפיון. דומעת ודואבת. הם מכבים את הויברטורים ומתירים את החבלים מרגליי, אבל לא את המצבטים והגאג. "קח אותה לחדר עם המיטה, אנחנו נסיים את זה שם" והשולט שלי תופס לי את הבטן ומתיר את ידיי, ואני נופלת על הרצפה ונרטבת מנוזלי גופי.

הוא סוחב אותי בזרוע לעבר המיטה, גופי העירום נמרח על הרצפה הקרה ונרטב מנתזי ההשפרצה שלי. נכנסנו לחדר והוא מיד השליך אותי למיטה ואז קשר את גפיי לצדדים ועיסה את עיניי ברצועת בד אדומה ובוהקת. אני כבר רפויה, אני לא יכולה להתנגד. ברור לי שאני עדיין הולכת לסבול על מה שעשיתי. אני שומעת אותם מתלחששים, חפצים זזים. ידה של ג'וי תופסת לי בלחיים והיא מתיישבת מעליי באגרסיביות ותופסת בשדיים שלי. "לא לזוז זונה, אחרת יכאב לך עוד יותר" היא פוקדת ושולפת את המצבטים מעליי, אני שוב צורחת. שוב חוטפת סטירה. "אמרתי לא לזוז זונה!" היא אומרת ואני נרגעת טיפה. ואז אני שומעת גפרור נדלק. מה זה!?

אני לא יודעת מה קורה, ריח של עשן עולה בפי, ואז ריח אחר, מוזר, ומשהו רותח נוחת לי על הפטמה. אני צורחת בכאב אבל הטפטוף הרותח נמשך ומבעיר את כולי. "זאת שעווה זונה, ככל שתיאבקי יותר ככה יכאב יותר והשעווה תגיע ליותר מקומות." אני לא מצליחה לעמוד בזה ומתפתלת בכל זאת, היא ממשיכה לטפטף עליי שעווה רותחת והתחושה בפטמות הולכת ומתעמעמת. הפסגות שלה הפכו למושלגות ג'וי" השולט שלי אומר. "תני לה לראות" הוא מבקש והיא מסירה את הרצועה מעל עיניי ואני מבחינה איך הפטמות שלי נראות כמו גלידה תות עם קצפת, אדומות ובוהקות ומכוסות בלבן. אני מרגישה את השעווה מתקשה על שדיי, היא כבר קשה ונוקשה. ג'וי שולחת אצבע, ממששת ובודקת. "זה נראה לי מספיק קשה" היא אומרת לו והוא מהנהן, ואז בפתאומיות היא מרימה את ידה ומפליקה לי על שד שמאל, מנפצת את הגבעה הלבנה הקשה ומעיפה רסיסים לכל עבר.

אני צורחת בהפתעה וכאב ועוד לפני שאני מספיקה לנשום שד ימין חוטף את אותו טיפול. כולי מלאה שברי שעווה, אני נושמת בכבדות מכאב. ג'וי תופסת לי שוב את הפנים, מתקרבת ואומרת לי "עוד לא גמרנו פה זונה" ושוב סוטרת לי וקמה. אני רואה אותה הולכת לעבר אחת השידות ומרימה סטראפאון שחור ועבה. אני מביטה באימה. היא הולכת לזיין אותי. אני מביטה בדמעות בשולט שלי, ממש מתחננת בגניחות מעומעמות, אבל הוא רק מביט עליי בחיוך זחוח וידיים שלובות, מתיישב על כורסא בצד. גורלי נחתם. ג'וי לובשת את הסטראפון, ואז אני מבינה למה הוא כל כך גדול. יש בו ויברטור והוא פראי. ג'וי עולה על המיטה, הויברטור הרוטט נע בין רגליה. אם הוא מענג גם אותה, היא לא מראה את זה בכלל. היא פושטת את המגפיים שלה לאט וחושפת כפות רגליים מטופחות, היא מוציאה את הגאג מפי ומתיישבת בין רגליי, מספיק כדי שהויברטור שלה ייגע לי בכוס, ושולחת רגל אחת לפניי.

היא מעסה את הפרצוף שלי בכף רגלה, דוחפת אותה לתוך פי ושואלת "כן, את אוהבת את זה זונה?" בהתחלה אני עונה "לא" בקולות של רגל בפה, והיא מיד מוציאה אותה ונותנת לי איתה סטירה. "את אוהבת את זה זונה" היא קובעת בנחרצות מחוייכת "הבנת?" ומורחת את הרוק מרגלה על הפרצוף שלי ואז קושרת מחדש את הגאג. היא קמה ונעמדת על ברכיה. אני יודעת מה יבוא עכשיו. "ממממממ, תראי איך הוא רוטט זונה. הוא רוצה רק אותך. נכון שאת רק רוצה אותו זונה?" היא שואלת, ואני כבר יודעת שכדאי לומר כן. "יפה מאוד זונה" היא עונה, ואז נוגעת בשפתי הכוס שלי עם קצה הויברטור וגם זה מספיק כדי לגרום לי לגנוח. היא תופסת את היריכיים שלי, חודרת לתוכי באחת ועוצרת. אני גונחת גניחה ארוכה, החדירה והרטט בכוס הרגיש שלי כבר מתחילים להפוך לכאב קל. היא רואה שכואב לי, ומחלישה את הרטט, אבל נשארת בתוכי. "אני אזיין אותך ככה עד שתגמרי זונה ואם הוא יחליט שקיבלת מספיק, נשחרר אותך ונשלח אותך הביתה. אם לא, את לא רוצה לדמיין אפילו מה שאעשה לך. את באמת תסבלי זונה. את תתחנני למחילה וכפרה. את פגעת בשולט שלך ולמרות זאת הוא משאיר אותך אצלו. הוא היה צריך לגרש אותך זונה. לזרוק אותך מרכב נוסע באמצע רחוב גשום כשאת רק לובשת מעיל. את כלום בלעדיו זונה. את אפס." היא יורה לעברי, מביטה ישר לתוך עיניי הדומעות. בעיניים שלה יש אש. אש אמיתית של זעם.

היא מגבירה לשנייה את הקצב ומתחילה לזיין אותי בקצב אחיד, אני כבר גמורה ועדיין מצליחה איכשהו לגנוח, גניחות מתחננות ועלובות, היא נדחפת לתוכי בעוצמה גוברת, הדמעות כבר מתחילות לזרום מעיניי, ואני מרגישה איך האורגזמה הכי כואבת נבנית בתוכי. היא רואה שאני קרובה לגמור ומפסיקה לפמפם, נצמדת אליי כשהויברטור בתוכי ולוחשת "אני לא מרשה לך לגמור זונה" ומגבירה את הרטט. אני נאבקת בעצמי, מנסה לעצור את הפרץ, גופי מתעוות תחת משקל גופה של ג'וי. "תני לה לגמור ג'וי, תזייני אותה ותני לה את האורגזמה. היא יותר לא תתנהג לא יפה" השולט שלי פוקד. "כן אדוני" היא מסננת וקמה מעליי, ואז חוזרת לפמפם אותי בכוח. האורגזמה ממשיכה להיבנות ואני גומרת שוב תחת ידה של השולטת הנוקשה. נתזים פורצים את המחסום של הויברטור ונוחתים לכל עבר. אני מוטלת על המיטה, גמורה. ג'וי מעבירה את הויברטור לרטט החלש ביותר ומנתקת אותו מגופה. היא קמה, משחררת את הגאג מפי ולוחשת "מקווה שלמדת את הלקח זונה. אם אי פעם אפגוש אותך שוב, אני מבטיחה לך שתצטערי על כך", מדביקה לי נשיקה ארוכה ורטובה. היא קמה, לובשת מחדש את המגפיים והכפפות ואז מסירה את הקולר שלה וקושרת אותו לזרוע שמאל שלי. "תזכורת זונה. את לא מורידה את זה בלי אישור שלו. כל טוב, ושלא אשמע ממך פעם נוספת". היא לובשת את המעיל השחור, מנידה בראשה לעבר השולט שלי ויוצאת.

השולט שלי קם ומרים אותי מהמיטה. מקלח אותי ומנקה. הוא מושיב אותי ואומר לי בנחרצות "לכי הביתה עכשיו. את משוחררת לכל השבוע. תבואי שוב בשבוע הבא ושמה שקרה היום לא יחזור על עצמו, לטובת שנינו. אני לא אסלח לך פעם שנייה. ברור?" אני מהנהנת חלושות. הוא מביא לי מעיל גדול וחום, "תלבשי את זה. למרות מה שהיא אמרה, אני לא זורק אותך, עדיין. אני פשוט רוצה לדעת שהלכת הביתה ערומה."
אני לובשת את המעיל ויוצאת מהמשרד.