אמריקה

היא הייתה זנזונת ולא היה לה אכפת שכולם ידעו. בגלל זה הלכה עם המכנסונים האלה, שהיו כל כך צמודים שראו לה את החריץ. לא של התחת – זאת אומרת גם אותו – אבל בעיקר את החריץ של הכוס. גם חזייה לא לבשה והפטמות שלה בלטו דרך הבד הדק של החולצה.

טוב שאמא שלה לא רואה אותה. היא הייתה חוטפת התקף לב במקום, אם אבא שלה היה רואה אותה, אפילו לא רצתה לחשוב מה היה עושה לה. שנתיים וחודשיים עברו מאז הפעם האחרונה שישבה אל שולחן השבת של ההורים. שנתיים וחודשיים מאז שנסעה לאמריקה והשאירה הכל מאחור.

הבטן שלה הייתה ריקה. זה לא טוב, אבל זה מה שיש. היא ישבה על הבר והורידה צ’ייסר, מקפידה לא להצליב מבט עם אף אחד, שלא יקבלו רעיונות. זה לא עוזר כל כך, הם תמיד נמשכים אליה כמו זבובים לחרא. ביום אחר הייתה בכיף יוצאת מכאן עם זיון, אבל היום תנפנף אותם כמו זבובים, היום זה רק היא והחבר אלכוהול.

אמריקה. כל החיים חלמה עליה. שעות סבלה עם הילדים של השכנים רק כדי שתוכל להוסיף עוד כמה שקלים למה שהייתה מקבלת כל יום הולדת. חלמה על ניו יורק ועל לוס אנג’לס ומכל מה שלמדה בבית ספר, רק באנגלית השקיעה מאמץ אמיתי. ההורים שלה לא הבינו למה רק במקצוע הזה היו לה ציונים נורמליים ולא ידעו שברגע שהוציאה את הפטור מצה”ל כבר היה לה מספיק כסף לויזה ולכרטיס טיסה במבצע.

בנים. חוץ מאמריקה, חלמה גם על בנים. באולפנה לא היו בכלל ומחוץ לאולפנה ההורים שמרו על הבת הבכורה שלהם שלא תתקרב אליהם כדי שתגיע טהורה לליל הכלולות. בנות שכבר הלכו לבר אילן צחקו עליה שאפשר להגיע בתולה לחופה ועדיין להיות עם בנים, אבל זה כואב.

אמריקה ובנים, בסדר הזה תכננה את החיים שלה בג’ינס.

בהתחלה רק הריחה את הריח הטוב כשהתיישב לידה במטוס. הכתפיים שלו היו כל כך רחבות שהייתה צריכה להתכווץ קצת במושב שלה. לפני ההמראה עזר לה עם החגורה ושאל אותה אם זו הפעם הראשונה שהיא טסה. היה לה קשה לדבר אז רק עשתה כן עם הראש וניסתה לא לרעוד. הוא אמר לה שכשטסים הרבה כמוהו מבינים שמטוס זה לא יותר מאוטובוס גדול רק בלי הטלטולים ושדרך אגב קוראים לו אבנר.

“אבא’לה לא כאן,” חייך אליה בשעשוע. המטוס קפץ ורעד. “זה רק כיסי אויר, הנה, תחזיקי לי את היד, עוד מעט זה יגמר”, היד שלו הייתה חמה ונהיה לה נעים בכל הגוף רק מלהחזיק אותה. כשהתעוררה שוב הראש שלה היה על הכתף שלו והדיילות חילקו טפסים.

אבנר הסביר לה שאלה טפסים של המכס וההגירה ועזר לה למלא אותם. כשלא ידעה מה לכתוב בכתובת הציע את הכתובת של הדירה שהעבודה שכרו לו וגם הזמין אותה לישון אצלו עד שתסתדר.

אמריקה וגבר. החלומות שלה התחילו להתגשם וכבר רצתה להרגיש את הידיים החזקות של אבנר על כל הגוף שלה, אבל חוץ מזה לא ידעה לדמיין כלום, לא מה יש לו מתחת למכנסיים ולא מה עושים אחרי שמתפשטים.

לא ידעה אפילו מה עושים לפני שמתפשטים וכל הגוף שלה רעד מהתרגשות כשנישק אותה. גם בלי לדעת השפתיים שלה נפתחו והלשון שלה הגיבה לשלו כאילו רק חיכתה להזדמנות להראות שגם היא יכולה. הפטמות שלה נעמדו כמו שתי אבנים וכשהוריד לה את החולצה וליקק אותן חשבה שתתעלף מתענוג. זה עוד היה כלום לעומת מה שהיה כשנישק אותה בין הרגליים ועשה לה דברים עם הלשון שגרמו לה ליילל שלא יפסיק אף פעם. אבל אבנר הפסיק אחרי שהתפוצצה לאלף חתיכות והייתה כולה רכה ומוכנה בשבילו. כל כך מוכנה שכשפתח אותה, כמעט לא כאב לה, אפילו שהיה קצת דם.

הוא חיכה שתתרגל אליו ונכנס לאט לאט עד הסוף. העיניים של אבנר חייכו אליה ונעצמו כשהרגישה אותו מחליק החוצה וחודר ישר חזרה. התנועות שלו שהיו איטיות בהתחלה ונעשו יותר ויותר מהירות. הגוף שלה ידע מעצמו איך לזוז והעונג הלך ונבנה בתוכה מחדש. שניה לפני שהתפוצצה שוב הוא נשלף מתוכה, גנח וכיסה את הבטן שלה במשהו חם ודביק, “צריך להיזהר בינתיים” התנשף והתגלגל לידה.

דווקא נראה לה שהוא היה זהיר ועדין איתה ולא הבינה מה הכוונה. היה לה כל כך טוב שרק רצתה מזה עוד ועוד. אבנר צחק שבסוף עוד לא יעמוד בקצב שלה והתחיל ללמד אותה גם למצוץ. הוא אמר שיארגן לה כדורים אבל עד אז יצטרך לגמור או בחוץ או בפה שלה. היה לה קצת מגעיל בפעם הראשונה. הנוזל המריר מילא את הפה שלה בבת אחת והיא השתעלה והשפריצה על הכל, אבל אחרי זה למדה לבלוע הכל מהר בלי להרגיש את הטעם.

כל יום בירכה את המזל הטוב שלה, שהסתדר לה כל כך טוב באמריקה. בבוקר אבנר היה הולך לעבודה והיא הייתה יוצאת להסתובב ולהכיר את העיר. בערב היו נפגשים שוב בדירה, מתנפלים אחד על השני ברעב ומזדיינים עד אמצע הלילה. הוא תמיד נרדם ראשון ואז הייתה שוכבת לצידו, משחקת לו בזין ובביצים וממציאה מה תעשה איתם מחר.

הזמן עבר מהר ויום אחד הודיע לה שהוא צריך לטוס שוב לארץ לכמה שבועות ושאל אם תחכה לו שיחזור. קרוב לחודש היה רחוק ממנה וכל הזמן הזה הייתה מסתובבת בעיר מהבוקר עד הערב וחזרה לדירה רק בשביל לישון. גם אז יכלה להירדם רק אחרי שגמרה עם האצבעות כשהחולצה עם הריח שלו ליד האף.

ביום שסופסוף חזר, התנפלה עליו ישר איך שנכנס וזיינה לו את הצורה כל הלילה. כשקמה בבוקר עוד פעם הייתה צריכה להקיא. מהקולות גם אבנר התעורר ושאל אותה אם הכל בסדר. היא סיפרה לו שאחרי שנסע הגעגועים עשו אותה קצת חולה ובגלל זה הקיאה כמעט כל בוקר.

בשנייה החיוך שלו התהפך והפנים איבדו את הצבע. הוא זינק מהמיטה, תפס אותה בכתפיים כל כך חזק שכאב לה ושאל מה עשתה עם הכדורים נגד הריון שהביא לה. היא לא הבינה מה הלחץ ואיך זה קשור ואמרה לו שלקחה אותם כל יום אחרי שגמר לה בכוס. “לא כל יום?” שאל בכעס. “לפעמים גמרת לי בפה ומהפה לא נכנסים להריון, ככה אמרת לי בהתחלה” התגוננה.

כל הכיף מזה שאבנר חזר נעלם בבת אחת. הפה שלה עוד היה מלא בטעם של קיא והבטן שלה התחילה להתהפך שוב מהפאניקה של אבנר. הוא התחיל לצעוק עליה שיש לו כבר מספיק ילדים בבית ולא צריך עוד ושהיא פרימיטיבית ופרה מטומטמת ומה יעשה איתה עכשיו.

שעה אחר כך העיניים שלה היו נפוחות מדמעות והתרמיל שבאה איתו מלא. אבנר העלה אותה על מונית לאיזה רופא שלא שואל שאלות ונתן לה את כל המזומן שהיה לו כי הוא לא כזה חרא של בנאדם, אבל הוא לא יכול סיפור כזה.

במבט לא יציב סקרה את שורת השוטים הריקים לפניה וחשבה במרירות על הבטן הריקה. עוד מעט תצטרך להפסיק אחרת לא תצליח להגיע הביתה. בטוח שיהיה פה מי שירצה לקחת אותה אבל הלילה היא לא רוצה אף אחד, אפילו לא את הברמן שקלט אותה ישר והרחיק ממנה קרציות כל הערב.

את ניו יורק ואבנר שמה מאחוריה ברגע שהייתה מסוגלת. נשאר לה כל כך מעט כסף שאפילו כרטיס אוטובוס לא הרשתה לעצמה לפני שתמצא עבודה ואת זה רצתה לעשות בתחנה הבאה שלה, לוס אנג’לס.

הדרך התחילה בשולי ניו יורק, תחנת דלק סואנת על כביש I78 מזרח. היא העמיסה את התרמיל על הגב ויצאה לכיוון הכביש הראשי. שני בחורים עם תרמילים שיכלו להכיל את שלה פעמיים עמדו ביציאה ושמחו על חברתה ועל ההזדמנות להדריך טירונית ירוקה.
“הכי קלאסי לתפוס טריילר, יש שם מקום לישון מאחורה ולא צריך לבזבז על מוטלים”, הטרמפ שלה דווקא לא הצטיין בהרבה מקום מאחור.

בחיים לא נסעה קודם על אופנוע, בטח לא על כזה דבר. צמודה לגב של הר אדם מזוקן הרגישה איך הרטט של הכלי הכבד מעורר בה דברים שלא הרגישה מאז שאבנר העיף אותה מהדירה. הידיים שחבקו את הרוכב בכל הכוח גלשו מעצמן אל בין הרגליים שלו. לא הרבה זמן אחר כך התרוממה עננת אבק גדולה כשביג מייק עצר בשולי הכביש.

כל זמן שישב על האופנוע העצום לא הבינה כמה ענק היה הגבר. עכשיו כשעמד מולה בחיוך רחב בקושי הגיעה לו לחזה. בידיים נוקשות מהרוח ורועדות מציפיה פתחה את מכנסי העור השחורים לגלות סבך שיער ובתוכו משהו לא מוכר. מין צינור כזה, נחש עם עין אחת. בסקרנות הושיטה יד אל האיבר שהתרומם כשנגעה בו וחשף את הראש המוכר מתוך קפל העור. לא עשו לו ברית הבינה פתאום וגרשה ממחשבתה את הפנים הזועמים של אבא.

אחרי כל מה שעברה כמעט שכחה כמה אהבה זין. הלשון שלה ליקקה אותו לאורך ומסביב עד שהזדקף לגמרי. הוא היה יותר ארוך ממה שהכירה אבל גם יותר צר ונכנס יותר בקלות לפה הצמא שלה. אינצ’ אחרי אינצ’ בלעה אותו, אפילו שרצתה להקיא הצליחה להחליק אותו עמוק לתוך הגרון עד שנחנקה כמעט.

המבט המעריך של מייק כשהזין יצא מהפה שלה רטוב וחלקלק גרם לה להרגיש כל כך טוב שלמרות שמתה למלא את הכוס הרטוב שלה, לקחה את הנחש בשפתיים רעבות ומצצה אותו לאט וביסודיות. הלשון שלה שיחקה עם העורלה וסביב הראש, מתגרה בבסיס החריץ בזמן שהידיים עיסו את הביצים המלאות. הראש שלה עלה וירד כמו משאבה עד שבבת אחת הרגישה אותו מתקשח ואת הביצים מתכווצות ומציפות את הפה שלה בנוזל מר וצמיגי.

מייק ניגב  באצבע את הטיפות שנזלו לה על הסנטר ונתן לה ללקק עד הסוף. הוא כל כך התלהב שאמר שיביא אותה במקום ללוס אנג’לס, לסן פרננדו, שזה בכל מקרה ליד. נראה לו שעם הכישרון שלה יהיה לה יותר קל למצוא עבודה ולהסתדר בחיים שם. היא לא כל כך הבינה איזה כישרון ומה הביג דיל אבל עבודה דווקא הייתה צריכה.

זנזונת, לא זונה. יום אחד מייק הסביר לה את ההבדל. זונה לוקחת כסף בשביל הדברים שהיא עושה בחינם, הוא הסביר לה את זה אחרי הפעם הראשונה שזיין אותה בתחת, זה אפילו לא כאב כמו שהבנות מבר אילן הפחידו אותה, אולי בגלל שהן הזדיינו בתחת רק בשביל לשמור את עצמן לחתונה. אבל היא לא ככה. כשהזדיינה הייתה נכנסת לכזאת אקסטזה שהעולם מת ושום דבר לא כאב, רק תדלק אותה עוד ועוד עד שכבר הייתה שוכחת  איך קוראים לה ואיך להגיד לא.

ככה היו נוסעים בכבישים צדדיים במקום על ההיי-ווי כדי שיוכלו לעצור להפסקת זיונים מתי שבא להם, ישנו במוטלים על הדרך ולפעמים התחברו עם רוכבים אחרים ליום או יומיים. הנסיעה שהייתה צריכה להיגמר תוך שבוע גג נמשכה בלי סוף, אבל בכל מקרה רצתה לראות את אמריקה וככה היה הכי טוב לעשות את זה.

כשקמה בוקר אחד וגילתה שמייק נעלם לה והשאיר אותה במוטל הישן באמצע הפופיק המסריח של אמריקה הרגישה כמו פרה מטומטמת. בדיוק כמו שאבנר אמר. מטומטמת שסמכה על עוד גבר. היא ראתה את הבלונדה ההיא שעשתה למייק עיניים כל הערב, הבטן שלה התכווצה כשחשבה איך הכלבה רוכבת עכשיו על הזין שהתרגלה לחשוב שהיה שלה.

הם היו חבורת מלאכי גיהנום דמיקולו, אבל היא הכירה אותם קצת ולא הייתה לה הרבה ברירה, רק להצטרף אליהם עד שיגיעו לאיזו עיר עם יותר ממאה תושבים. הם קראו לה תמי, וזה היה בסדר. אפילו שזה בכלל לא השם שלה, לא היה לה אכפת. תמי לא תהיה פרה מטומטמת ושוב לא יזרקו אותה. תמי לא של אף אחד. תמי של כולם. תמי מזדיינת עם כל מי שמצליח להעמיד את הזין אחרי כל הבירה.

לא היה לה מושג איפה היו ואם בכלל הייתה בכיוון אבל היא לא נשארה באותו מקום הרבה זמן וזה כבר נחשב התקדמות. ערב אחד, אחרי נסיעה ארוכה התחיל גשם מטורף באמצע החום של הקיץ וכל הכנופיה נכנסה לאיזה האנגר נטוש שמצאו להעביר בו את הלילה.

דבר ראשון האופנוענים התפשטו בלי חשבון ושמו את הבגדים הרטובים מסביב למדורה קטנה שהדליקו על הרצפה שהייתה מבטון. גם הבגדים הרטובים שלה הלכו לאותו מקום. ממילא לא היה שם אף אחד שעוד לא עשה אותה. מהר מאוד ריח של נקניקיות צלויות מילא את האויר, הבירה התחילה לזרום והקול של זמרת קאנטרי ילל על אהבה אבודה.

ג’ים היה הראשון שבא אליה. היה לו זין קצת עקום ותמיד גמר מהר אבל היה מוכן לעוד סיבוב. בזמן שמצצה לו התחילה להרגיש עוד ידיים ממששות אותה. הפטמות שלה נעמדו והתחת שלה התחיל לזוז מעצמו. השפיך של ג’ים בקושי הספיק לרדת לה בגרון כשיער שלם של זיינים הקיף אותה. היא לקחה אחד מהם לפה אבל הייתה צריכה למלא גם את הכוס שלה. צ’אק הרים אותה על שולחן שמצאו שם והשכיב אותה עם הרגליים באויר ותוך שניה הזין שלו היה עמוק בתוכה.

צ’אק היה עבה וגדול ותמיד היה לו טונות של שפיך כשגמר. היא ידעה שייקח לו זמן עד שזה יקרה ובינתיים מצצה את הזין של דון שכרע מעליה. זה לא היה נוח אבל נוח לא היה חשוב. הפיצוץ שלה הגיע והכוס שלה סחט את הזין של צ’אק עד שגם הוא התחיל לגמור. מרוב התלהבות הזין של דון ברח לה מהפה בדיוק כשהתחיל לגמור והפרצוף שלה התמלא שפיך.

ביל שרצה תמיד רק את התחת שלה סובב אותה על ארבע, טבל את הזין שלו בכוס המוצף והרטיב את החור של התחת עד שנכנס חלק. העיניים שלה שרפו והיה לה קשה לפתוח אותן אז כבר לא הייתה בטוחה איזה זין מצצה בזמן שגמרה עוד פעם מאצבעות של מישהו.

אחר כך נהיה פרוע לגמרי והכל התערבב. הם הרימו אותה והפכו אותה וסובבו אותה ותקעו לה זין בכל חור, כולה הייתה דביקה. הכוס שלה היה כל כך מוצף זרע שכל פעם שנכנס זין חדש היה יוצא שפריץ.

בבוקר התעוררה לפני כולם. השפיך התייבש עליה והתפצפץ עם כל תנועה. כשכרעה בחוץ להשתין נזלה ממנה תערובת זרע שנשארה חמה בתוכה כל הלילה. פתאום היא התחילה לצחוק. צחקה מאיך שזין אחד שבקושי השפריץ שלוש טיפות הכניס אותה להריון ועכשיו עם כל הזרע הזה בתוכה, אין סיכוי בחיים שתכנס להריון. מרוב צחוק כאבה לה הבטן.

כאבה לה הבטן מהמחשבה על הרופא ההוא, שבטח קנה את התעודות באינטרנט ועל המזל שהיה לה שהתמוטטה ליד מישהו שהיה לו אכפת ולקח אותה לבית חולים אמיתי שהציל אותה מהזיהום, אבל לא את כולה. עכשיו כבר לא ידעה אם היא בוכה או צוחקת וכאבה לה הבטן, הבטן שאף פעם לא תתמלא, לא משנה כמה זרע יכנס לתוכה.

היא רוקנה את הכוסית האחרונה ויצאה מהבר בצעד לא יציב אל המונית שהזמין לה הברמן המתוק.
ביום אחר תיתן לו את הזיון של החיים, אבל לא היום, לא ביום השנה.