במקום רגילה

כשקיבלתי ביום חמישי את ההודעה שהרגילה התקצרה, ושאנחנו מיד מוקפצים להתנחלות במקום לא ברור בשטחים, במקום ללכת למשחק של בית"ר נגד הפועל ביום ראשון, נתמלאתי כעס על המפקד, הרס"ר, הרמטכ"ל וכל אחד אחר שניתן לקשר אותו.

כעבור 3 שעות כבר הייתי בבסיס, ליד הכניסה לאותו יישוב והסתכלתי על הלוח שמירות, בתקווה שאולי יהיה לי סיכוי לצאת לכמה שעות, אך ראיתי שיש לי שמירה בדיוק בשעות של המשחק. ניסיתי לפנות אל המ"פ, עליו יש כבר הרבה זמן שמועות שהוא הומו, אבל הוא רק אמר לי שאין סיכוי, ואולי יביאו טלוויזיה לשמירה ולא הגיב לניסיוני לעקוץ קצת את הקהילה הגאה.

השמירה הראשונה שלי הייתה ביום חמישי בלילה. כבר כשהגעתי לבוטקה ראיתי שאין שם כמובן שום טלוויזיה ושום בטיח ופרצתי בקללות עזות על כל העולם, עד שנשמעה לפתע דפיקה בבוטקה. כשפתחתי ראיתי אדם חובש כיפה וחיוך רחב מביט בי עד שהפסקתי לקלל. "מה קרה?" הוא מיהר לשאול. כמה שניות שקטות עברו עד שהחלטתי לספר לו את כל הסיפור. "בכמה אתה מוכר לי את הכרטיס למשחק" הוא שאל אותי, ואני הבטתי בו בתמיהה כשהוא המשיך "אני אוהד שרוף של בית"ר ואמרו לי שכבר נגמרו הכרטיסים". בשלב הזה החלטתי לבדוק אותו. "500 ש"ח" אמרתי לו והוא הפתיע אותי בהסכמתו. התחלנו לשוחח על מצבה של בית"ר בליגה ומתוך כך עברנו לדבר גם על דברים אחרים והתברר לי ששמו הוא חיים, הוא נשוי וגר באחד הבתים הקרובים לבוטקה. כששאלתי אותו על אשתו הוא לרגע השפיל את עיניו, אך מיד לאחר מכן ענה "ברוך השם הכל מצוין" ומיד הביט בשעון ואמר שהוא צריך ללכת. לא הרבה לאחר מכן הסתיימה השמירה שלי והלכתי לישון עד רגעים אחדים לפני כניסת השבת.

בתור אדם שומר מסורת, התלבטתי אם ללכת להתפלל ובסוף החלטתי שכן ומקסימום אני אוכל לצאת באמצע. התפילה הייתה סבירה בסך הכל ובסיומה חיים ניגש אלי ובירך אותי בשבת שלום. חיים סיפר לי שהוא צריך לנסוע מדי בצאת השבת ולכן אשתו, דנה, תעביר לי את הכסף תמורת הכרטיס למשחק.

השבת עברה ברוגע, בלי הרבה עבודה ומיד בצאתה מיהרתי אל הכניסה ליישוב. רכב מאזדה לבן התקדם לכיוון היציאה מן היישוב ובו ישב מישהו שהיה נראה לי מוכר. הוא זיהה אותי ואמר לי לגשת בעצמי אל הבית השלישי ברחוב הסמוך ואף מסר לי מפתח לבית, תוך התחייבות שזה לא יפריע לדנה.

לאחר מכן המ"פ נתן לכולנו תדרוך קצר בנוגע לשבוע הבא ותפס אותי לאחר שסיים. הוא אמר לי שהוא ניסה לעשות הכל בשביל לאפשר לי ללכת למשחק, אך זה לא התאפשר. המ"פ הסביר שאני יכול לבקש ממנו פיצוי כספי על הכרטיס ושהוא יברר עם הפקידות עם זה אפשרי. החלטתי לשמור בסוד את העובדה שאני מרוויח 500 ש"ח על הכרטיס ולהפגין את אי שביעות רצוני, עניתי לו בעצבים "מה אתה הומו?" הוא הסתכל עלי לרגע ולפני שהספקתי להשלים את המשפט הוא הינהן. "אז עזוב כסף" אמרתי לו "תבוא לבוטקה בזמן של המשחק". המ"פ הסתכל עלי לכמה שניות עד שפנה אלי בחזרה "אני אחשוב על זה, אבל שלא תעז לדבר עם מישהו על זה" ומיד יצא.

ראיתי את הפלאפון שלו נשאר על השולחן והפעלתי אותו, הייתה שם תמונת מסך שלו עם גבר שהיה נראה לי מוכר, ואז המ"פ חזר ולקח את הפלאפון, בלי לשים לב לכך שנגעתי בו. מיהרתי לכיוון הבית השלישי ברחוב הסמוך לדלת. התלבטתי אם לפתוח מיד או קודם לדפוק בדלת. דפקתי כמה דפיקות קצרות, אך איש לא ענה. לאחר כחצי דקה החלטתי להיכנס ופתחתי את הדלת. סגרתי את הדלת מאחורי והסתכלתי על הבית הקטן והנאה שנגלה לנגד עיני. הסלון היה קטן יחסית אך מקושט בכמה ציורים מרשימים ועל הספה הייתה שמיכה צהובה-שחורה עם הסמל של בית"ר. החלטתי להמתין ובינתיים נשכבתי על הספה.

בדיוק כשהכנסתי את ראשי אל מתחת לשמיכה שמעתי את הדלת נפתחת. ראיתי אישה כבת 25 בעלת מטפחת שכיסתה את כל ראשה ומיהרתי להתחבא מתחת לשמיכה. שמעתי רק צעדים קצובים שהתקרבו אלי עד שהיא תפסה לי את השמיכה וזרקה אותה הצידה. הבטנו אחד בשנייה לכמה שניות וראיתי שהיא לבושה, מלבד המטפחת, בחלוק לבן ארוך בלבד, אך הוא כיסה את כולה.

"איפה חיים?" היא פנתה אלי "נסע מפה" עניתי לה. היא הסתכלה עלי והתחילה לבכות. נעמדתי למולה והתחלתי ללטף אותה בניסיון להרגיעה. היא אמרה לי "לא", אך במקביל תפסה אותי ומשכה אותי לעברה. הושטתי את ידיי לעברה וחיבקתי אותה, והיא חיבקה אותי חזרה. באופן טבעי הורדתי ממנה את המטפחת והתחלתי ללטף את שיערה ומיד לאחר מכן הורדתי את חלוקה וזרקתי אותו הצידה. שדיה הקטנים יחסית נגלו לעיני וכך גם רגליה וערוותה המגולחת. באותו רגע שבו הבטתי בה היא נסוגה שני צעדים לאחור ואמרה לי "תיתן לי עכשיו להירגע". היא התיישבה על הספה וביקשה ממני להתיישב לידה. "אתה החייל שחיים חייב לו כסף?" היא פנתה אלי והנהנתי ומיד היא הושיטה יד אל מתחת לספה והוציאה משם 5 שטרות של 100 ש"ח. הכנסתי את היד אל כיס המכנסיים שלי כדי להוציא את הכרטיס, אך היא אמרה "תן לי". פשטתי את ידי לצדדים בזמן שהיא חיטטה לי בכיס עם יד אחת, בזמן שהיד השנייה הוציאה את הכרטיס מכיסי. היא הוציאה את היד ממני ואמרה לי "זה לא שוויוני מה שקורה פה, תעמוד ואני אעזור לך להתפשט". התפלאתי אבל נעמדתי והנחתי לה לבצע את זממה.

היא פתחה את כפתורי החולצה והוציאה אותם בלי התייחסות מיוחדת ואותו דבר גם עם הנעליים. היא אמרה לי "תסתובב" וכשהסתובבתי היא הכניסה את ידה למכנסי מאחורה והחלה ללטף אותי. היא תפסה את החגורה שלי והוציאה אותה במהירות, המכנסיים שלי נשמטו מעט. התאכזבתי מעט כשהיא אמרה לי "עכשיו תסיים לבד", אבל מיד הורדתי את מכנסיי ותחתוניי והתיישבתי על הספה ורגע אחרי היא התיישבה לידי.

"חיים הוא הומו", דנה אמרה לי, "והוא מסכים לדפוק אותי רק מאחורה. ביום חמישי אמרתי לו שהיום אני אטבול ושפעם אחת הוא צריך לעשות את זה כמו שצריך, כי אם לא, אני ארשה לעצמי להיות עם כל גבר אחר. הוא הבטיח שהוא ינסה את זה פעם אחת, אבל אני רואה שהוא ברח לי גם הפעם". דנה סיפרה את סיפורה ואני התחלתי לקשר את התמונה בפלאפון של המ"פ לזה. חייכתי לעצמי ודנה הביטה בי בשאלה. "גמרת את הסיפור?" שאלתי אותה והיא ענתה לי בחיוב אז אחזתי בידה ואמרתי לה "הגיע הזמן שתגמרי באמת".

השכבתי את דנה על הספה, עליתי מעליה והתחלתי לנשק אותה. בהתחלה היא עוד התלבטה, אך לאחר כמה שניות היא נענתה לי ופתחה את פיה. שרטטתי בלשוני קו דמיוני מפיה לכיוון שדיה והתמקדתי בשדיה. את השד הימני ליקקתי בעדינות בעוד שבשד השמאלי צבטתי את פטמתה ומידי פעם החלפתי צד. המשכתי לרדת במעמקי הבטן השטוחה של דנה עד שהגעתי אל הירכיים. הסתובבתי לתנוחת 69, ובעוד הזין שלי מעל דנה, התחלתי ללקק את ירכיה ולאט לאט עליתי אל בין רגליה, אל הכוס המגולח שחיכה לי שם. דנה החלה למצוץ לי באיטיות את הזין בזמן שאני הגעתי אל הכוס שלה והתחלתי ללקק אותו במהירות, מחפש בלשוני את הדגדגן. דנה החלה לגנוח והיה ברור שהיא כבר מיוחמת ומוכנה לקטע האמיתי ולכן הוצאתי את הזין שלי מפיה והתחלתי להחדיר אליה את הזין שלי. בתולה היא לא הייתה, אך על פי הכוס הצר שלה היה בירור שהזין שלי הוא הגדול ביותר שהיא קיבלה. חדרתי לאט לתוכה וכשהייתי בתוכה התחלתי לפמפם בקצב עולה לקול גניחותיה שהחלו להתגבר. אחרי בערך דקה היא גנחה "אני גומרת, אני גומרת!" ופתאום דממה. אני המשכתי לזיין אותה, מרגיש שגם אני עוד מעט גומר ומתכוון לצאת ממנה, אבל היא אמרה פתאום "אל תצא ממני, אני רוצה אותך בפנים" ושבה לגנוח פתאום. תוך כדי הנעיצות האחרונות שלי הרגשתי אותה גומרת שוב וגמרתי ביחד איתה.

הוצאתי באיטיות את הזין שלי מדנה שמיהרה להתעטף שוב בחלוק ואני גם כן התחלתי להתלבש. כשהתחלתי להתקדם אל הדלת דנה קראה לי "חכה רגע, מה אתה עושה בזמן המשחק?" "אני בבוטקה" אמרתי לה "תבואי לפני 9". דנה הסכימה ונפרדנו, כשאני מחכה בהתרגשות למשחק למחרת.