הגעתי לבניין המפואר, נכנסתי ללובי ולחצתי על כפתור המעלית שמיד הגיעה. לחצתי לקומה 40, הקומה הגבוהה ביותר בו נמצא המשרד שבו אשתי עובדת, ליבי הלם כמו תוף אפריקאי בטקס שבטי מהפנט, הציפיה וההתרגשות גרמו לחולשה בברכיי.
"תגיע אליי לעבודה בעשר בלילה בדיוק, כנס דרך דלת הכניסה הראשית, לך עד הסוף לחדר הישיבות וכנס בלי לדפוק".
זו לשון ההודעה שאשתי שלחה היום בבוקר.
המעלית מטפסת לה לקומות הגבוהות, ברקע מוסיקת ג'אז נעימה ואני מתחיל להרגיש את הזיקפה במכנסיי מתעוררת לחיים.
סוף סוף נעצרה המעלית בקומה 40 והדלת נפתחה. אני מסדר את נשימתי וצועד החוצה לעבר דלת הכניסה הראשית למשרד עורכי הדין הגדול ביותר במדינה. דלת הכניסה משדרת עושר רב ונושאת את שם שני השותפים "זלצמן את ראובני", שהקימו את החברה לפני כעשר שנים וכבר טיפסו להצלחה מסחררת ומייצגים בבלעדיות את כל הכלים הכבדים במדינה.
אשתי החלה לעבוד כאן לפני כשבועיים כעורכת דין צעירה, תנאי הקבלה היו כל כך בלתי הגיוניים שבסתר ליבי לא האמנתי שתתקבל אך להפתעתי היא התקבלה מיד לאחר הראיון הראשון שארך כשעתיים. למען האמת הייתי בהלם, היא לא נראתה כל כך מופתעת אך לא חקרתי בנושא, שמחתי בשבילה.
דחפתי קלות את דלת הכניסה עשויית הזכוכית הכבדה וצעדתי פנימה, המשרד המפואר שומם וריק מאדם, האורות עמומים, ריח של קפה טוב ואיכותי נישא באויר ומולי, בקצה המרוחק של הקומה דלת עץ מפוארת ולצידה שלט "זלצמן את ראובני – חדר ישיבות".
"זהו, זה קורה" אמרתי לעצמי וצעדתי לכיוון הדלת. נעמדתי מולה, מחשבות טסות במוחי "מה מחכה לי מאחורי הדלת הזו? מה לעזאזל אני הולך לראות בעוד שניות ספורות? האם זה באמת קורה?"
פתחתי את הדלת ונכנסתי פנימה.
שולחן ישיבות עצום עמד במרכז החדר, מסביבו כיסאות מנהלים מסודרים כמו חיילים, על השולחן במרכזו עמדה אשתי על ארבע, ראשה מורכן למטה ושיערה הבלונדיני והחלק מסתיר את פניה, היא עמדה כך סטטית ללא תזוזה, ערומה לחלוטין למעט טבעת הנישואין שלנו שענדה על אצבעה.
"שלום אופיר" פנה אליי קולו של ראובני שהגיח כאילו משום מקום, לבוש בחליפה מהודרת, עניבה, חפתים, נראה כאילו שב מטקס האוסקר,
שיערו השחור והמבריק מתוח לאחור וכוס ויסקי בידו.
"אני שמח שהחלטת להצטרף אלינו" אמר ראובני ונעמד ליד אשתי, אוחז בשדה השמאלי, מועך ומלטף אותו תוך כדי שהוא מישיר אליי מבט ומחייך ברוגע. אנחה קלה נפלטה מפיה, ראשה התרומם לאט והיא הישירה אליי מבט, לחייה סמוקות ורק עכשיו הבחנתי שעל השולחן, בנקודה שבדיוק מתחת לכוס שלה מצטברת שלולית של נוזל המטפטף ממנה.
"כמו שאתה רואה התחלנו את הישיבה בלעדייך" אמר וצחקוק קל פרץ מפיו בעודו מצביע על שלולית הזרע הנוטפת מאשתי ומצטברת על השולחן.
"למען הגילוי הנאות" המשיך, "זהו לא השפיך שלי שנוטף מאשתך כרגע, השותף שלי זלצמן הספיק להגיע למשרד לפניי וטחן את אשתך כאן על השולחן בעוד שאני הייתי תקוע בפקקים".
עוד לא סיים את דבריו וזלצמן, השותף, הגיח מאחת הדלתות כשהוא ערום לגמרי, איבר ענק משלתל מגופו בעוד הוא צועד לעברי ומושיט אליי את ידו ללחיצת יד.
"נעים מאד, אני זלצמן. תרשה לי לומר שאנחנו שמחים מאד לעבוד עם אשתך, הערך המוסף שהיא מביאה לחברה, התשוקה שלה למקצוע, ההשקעה שלה והנכונות שלה להקריב הופכות אותה לחלק בלתי נפרד מההצלחה של החברה הזאת".
אני לא מצליח להוציא מילה.
"שלא לדבר על הטוסיק הקטן והעסיסי הזה" המשיך אותו ראובני "השדיים הגדולים, הפטמות שתמיד זקורות והכוס הצר שתמיד שמח לארח אותנו".
"ואל תשכח את חור הטוסיק הצר והצמא שגם הוא אירח אותנו אינספור פעמים" סיכם זלצמן ושניהם כאילו לפי אות מוסכם התיישבו על ספת העור היוקרתית שבצידו הימני של חדר הישיבות הענק.
ראובני פתח את רוכסן מכנסי החליפה שלו, שלף איבר ארוך, עבה וזקור לחלוטין ופנה אל אישתי "עורכת הדין קאופמן, רדי בבקשה מהשולחן והראי לבעלך היקר כמה את חשובה למשרד הזה ומה חלקך בהצלחה ובשגשוג שלנו".
אשתי ירדה מהשולחן, חיוך מרוח על פניה, היא צעדה אליי באיטיות, נעמדה מולי ונשקה לי עמוקות, לשונה נדחקת עמוק אל תוך פי, טעם מלוח של זרע היכה בי ועוד לפני שהספקתי להגיב נטשה אותי וצעדה לכיוון ספת העור.
ללא השתהות טיפסה על ראובני והשחילה עצמה על איברו הזקור, גניחה שקטה נפלטה מפיה בעוד ראובני יונק את פיטמתה אל תוך פיו.
זלצמן הסתכל בהם מושועשע ואמר "בוא אופיר, צא מהבגדים ובוא שב פה על הספה בינינו, סידרנו לך כרטיס VIP למופע.
המחזה שמולי השאיר אותי כל כך המום ומגורה שלא עלה בדעתי לא לעשות כפי שהצטוויתי.
התפשטתי תוך שניות ספורות והתיישבתי על הספה בין ראובני לזלצמן, הזין שלי זקור וקשיח לחלוטין.
זלצמן ואיברו העצום שעדיין רדום ונח על ירכו ישב מימיני ומשמאלי ראובני ועליו משופדת אשתי שעולה ויורדת על איברו באיטיות.
"עשה טובה" פנה אליי ראובני בעודו מועך את שדיה של אשתי וצובט את פטמותיה, "היא מתה על זה שמלקקים לה את התחת כשאני מזיין אותה, תן שם איזה ליקוק".
אשתי עצרה את רכיבתה ונעצה את עצמה על הזין של ראובני עד הסוף, היא נשענה עליו והם שקעו בנשיקה לוהטת ומלאת תשוקה.
ירדתי על ברכיי אל מול הספה, מקרב פניי אל אחוריה, שלחתי לשוני אל חור התחת שלה והחלתי להציף אותו ברוק, מחדיר אליו את לשוני ומלקק כאחוז דיבוק, מרגיש את הזין שלי קשה כפי שאף פעם לא היה.
אורית, אשתי, שעד עכשיו לא אמרה מילה, שלפה עצמה מהזין של ראובני, ירדה על ברכיה לצידי, אחזה בידה בזין הגדול והחלה מלקקת את קצהו. "אופירי" פנתה אליי, "מתוק שלי, אני רוצה שתטעם אותו, זה הזין הכי טעים שמצצתי כל חיי" אמרה ובידה כיוונה את הזין אל עבר פי.
עיניי נפערו בתדהמה, לא הצלחתי לחשוב על כלום ואורית בלי להמתין אפילו שניה, הניחה ידה על ראשי ודחפה אותו בחוזקה לעבר הזין שנדחק ועשה דרכו במורד גרוני.
"ילד טוב" פלט ראובני תוך כדי גניחה ודחק את אגנו ואת הזין שלו עמוק יותר אל תוך פי, "בזהירות עם השיניים".
אורית עברה לליקוק הביצים הגדולות וידה עדיין מונחת על ראשי, דוחפת ומרפה, מכתיבה לי את הקצב שבו הזין של ראובני מזיין לי את הפה.
זלצמן כחכח בגרונו ושאל "ומה איתי עורכת הדין קאופמן?" איברו העצום כבר עמד זקור לחלוטין וזה בהחלט הזין נכי גדול ועבה שראיתי מימיי. ורידים בשרניים השתרכו לכל אורכו וראשו הנפוח עבר את הטבור שלו.
אורית זינקה ממקומה והתישבה על הזין האדיר. היא חיבקה אותו בזרועותיה ונשקה לו עמוקות, לשונותיהם מתערבבות והוא אוחז בישבנה, מרים ומוריד אותה על זיקפתו באיטיות, מרחיב את הפתח הצר שלה. היא גונחת בהנאה אל תוך פיו, גניחות שהולכות ונהיות קצרות, אני מכיר את הגניחות האלה היטב, היא גומרת.
"מישהו אמר לך להפסיק למצוץ? היא שואלת אותי ושלושתם פורצים בצחוק. ראובני מניח ידו על ראשי ומזיין את פי במהירות, הזין שלו מתקשח עוד יותר, אני לפתע מבין מה זה אומר אך לא מספיק לברוח, הוא גונח בקול ויורה מטחי זרע אל תוך פי, ידיו מחזיקות את ראשי ולא נותנות לי לזוז, איברו נעוץ בגרוני ומטח אחרי מטח של זרע חם מצטברים בפי עד הטיפה האחרונה.
"אל תבלע מתוק שלי, זה שלי" אורית אומרת לי בעודה משופדת על איברו של זלצמן הנוצץ ממיציה.
"בוא מתוק שלי, תן לי נשיקה" היא אומרת ואני קם ממקומי ומטפס לנשיקה, אני פוער את פי מעל פיה הפתוח ושלולית הזרע נוזלת מפי אל פיה הגומע בשקיקה כל טיפה, היא בולעת הכל ומלקקת את שפתיה בחיוך.
"תודה מתוק שלי, עכשיו שכב על הריצפה".
בלי להתווכח אני נשכב על הרצפהעל גבי. אורית נשכבת מעליי ב69, ראשי מול הכוס שלה, זלצמן על ברכיו מתקרב אל ישבנה ודוחק את איברו אל תוך הכוס שלה הנמצא סנטימטרים ספורים מפניי.
"זלצמן מת על זה שמלקקים לו כשהוא טוחן אותי, תהיה מתוק ותלקק" אורית אומרת לי ואני מבצע.
היא מנמיכה את עצמה מעט יותר כך שהכוס שלה מונח על שפתיי, לשוני נשלחת החוצה אל איברו של זלצמן ומלקקת אותו לכל אורכו בעודו נכנס ויוצא ומזיין את אורית במהירות. היא מניעה את אגנה מעט קדימה ובכך מאפשרת לביצים הענקיות של זלצמן לנחות ישר על פי, "תמצוץ לי את הביצים" אומר לי זלצמן "אני רוצה שתרגיש אותן מתרוקנות אל תוך אשתך" .
אני פותח פה גדול ושואב את הביצים הגדולות והחלקות אל תוך פי, אני שומע את אורית גומרת פעם אחר פעם, גונחת ונאנחת בקול ואז את זלצמן משחרר גניחה חזקה, אשכיו מתככוצים בפי והוא נועץ את איברו עמוק לתוכה ומשחרר את זרעו במטחים שנראה שאין להם סוף.
איברו מתרכך ויוצא ממנה והיא מניחה את הכוס שלה ישירות על פי. "תנקה אותי מתוק שלי, תשתה את הזרע המשובח של זלצמן".
הזרע מטפטף ונוזל אל תוך פי בכמויות אדירות, אני שותה הכל ומנקה את הכוס של אשתי בלשוני, מוצץ אותו בשפתיי ומסיר ממנו כל זכר של זרע.
ראובני מגיע עם שלוש כוסות אספרסו על מגש קטן, הוא כבר הספיק לפשוט את החליפה. אורית יושבת על הספה ביניהם, אני על הרצפה, שלושתם שותים קפה, מתלחששים ומצחקקים.
אורית מניחה את האספרסו שלה בצד, אוחזת באיבריהם, זין בכל יד ומשפשפת באיטיות, ראש מופנה כל פעם למישהו אחר מהם, מתנשקת פעם עם זה ופעם עם זה.
"מתוק שלי, נהנית?" היא שואלת אותי בחיוך הכובש שלה.
"אני… לא יודע… אני קצת… " אני מנסה לענות ללא הצלחה. הזין שלי כל כך קשה ומגורה שמספיקה נגיעה קלה בו והוא יתפוצץ לכל עבר.
"אני שמחה, כי עכשיו מגיע הקטע הכיפי! עכשיו אני מקבלת את 'זלצמן את ראובני' בו זמנית ואני שמחה שאתה פה לחלוק איתי את החוויה".
היא יורדת על ברכיה, זלצמן וראובני נעמדים וממקמים את איבריהם המתחילים להזדקף אל מול פניה.
היא אוחזת איבר בכל יד, משפשפת את הראשים שלהם אחד בשני ומכניסה אותם אל פיה בו זמנית, היא משאירה אותם שם כמה שניות ואז עוברת למציצה מושקעת, קודם ראובני ואחר כך זלצמן, המציצה המטריפה מעמידה להם את הזין כמו טיל ושניהם נראים מוכנים לשיגור.
זלצמן נשכב על גבו, אורית נשכבת עליו, מחדירה את איברו העצום אל תוך הכוס שלה וממתינה, ראובני מגיח כשאיברו מרוח היטב בחומר סיכה
והחל מחדיר את איברו אל ישבנה.
הייתי בטוח שהיא תצעק מהכאב אך להפתעתי הגמורה היא דחפה את אגנה אחורה ובתנועה אחת חלקה החדירה את הזין של ראובני עמוק אל תוך התחת שלה, חיוך גדול התפרש על פניה והיא פלטה אנחה חזקה.
"זלצמן את ראובני, הגיע הזמן שתראו לבעלי היקר מה אתם יודעים לעשות" היא אמרה והזניקה את החגיגות.
ראובני אחז במתניה בשתי ידיו והחל טוחן את חור התחת שלה במהירות בעוד זלצמן מניע את אגנו מתחתיה וחודר אליה בפראות עמוק אל תוך הכוס.
הגניחות שלה היו לא מהעולם הזה. היא קראה לי לשבת מולה, פניי קרובים אל פניה, היא מנשקת אותי בטירוף, מסתכלת לי ישר בעיניים ופולטת תוך כדי גניחות רמות "מתוק שלי אתה לא מבין כמה טוב הם טוחנים אותי, הזין של זלצמן מפרק לי את הכוס וראובני חודר לי כל כך עמוק לתחת, גמרתי כבר ארבע פעמים ואני לא רוצה שזה יגמר, כל כך טוב לי עם שני הכלים האדירים הלאה בתוכי, הם חודרים אליי כל כך עמוק ונוגעים לי בנקודות שאף פעם לא נגעו בהן..".
הם טחנו אותה במהירות, שלושתם גונחים ומזיעים ואני משתדל בכל כוחי לא לגעת בטעות בזין הכואב שלי פן יתפוצץ.
"מתוק שלי, עכשיו תראה מה כל כך מיוחד ב'זלצמן את ראובני, מוכנים?" היא היא שואלת והם משיבים יחד "מוכנים!"
היא החלה לספור לאחור "חמש…ארבע…שלוש…" הם החלו לגנוח בטירוף, ממש צועקים, "שתיים…..אחדדדדדדד…."
שניהם ננעצו בתוכה בכל הכח ושלושתם גמרו בסינכרון מושלם, בדיוק באותה השניה.
הם נשארו דוממים ללא תנועה כמה שניות, תופסים נשימה עד שלבסוף יצאו ממנה ופרשו לספה.
אורית נשכבה על הגב והורתה לי ולחדור אליה, החדרתי את הזין, מרגיש את הזרע החם בתוך הכוס שלה שכבר היה רחב מאיברו של זלצמן, גמרתי אחרי שתי חדירות, שולף את איברי מוצף הזרע ואורית בלשונה ושפתיה מנקה אותו בתאווה עד שהיה נקי ללא רבב.
שכבנו במיטה מתנשפים, מותשים מהאורגזמה.
הדלקתי לנו סיגריה משותפת ושאלתי את אורית, "את מתרגשת לקראת יומך הראשון מחר ב'זלצמן את ראובני'?"
"אם זה יהיה כמו שתיארת את זה הרגע נראה לי שמאד אהנה לעבוד שם" ענתה לי ונשקה לשפתיי.
תוהה אם כדאי לספר לה שזלצמן וראובני שירתו איתי בצבא ומחכה לה הפתעה גדולה ביומה הראשון במשרד.
הסיפור מצוין.
תודה
דמיון מזרחי פורה
לא אהבתי את הקטע שאישתו עשתה לו בלי הכנה , ממש ככה בפרצוץ, כאב לי הקטע הראשוני,