הפעם הראשונה

בדרך,
מחכה כבר כמעט חודש.
דמיינתי עשרות פעמים, אבל לא באמת יודעת מה יקרה.
רואה אותך מרחוק, בחנייה,
הנשימה כבר מזמן נשכחה.
יוצאת מהאוטו, בלחץ, שוכחת איך קוראים לי.
הולכת אחריך, לאן הולכים? מה עושים?

הדלת של הצימר נפתחת.
כל מה שלא דמיינתי – היה שם.
הדבר הראשון שאמרתי לעצמי, שאני הרוסה עליך.
איך מצאת מקום מושלם כזה,
שגם בחלומות שלי לא חשבתי שאהיה בו.
יושבת, מחכה, לא יודעת מה לעשות, מה להגיד, מה לחשוב.
אתה מיד ניגש אליי עם החיוך שלך, שממיס אותי מבפנים, מרגיע אותי,
ואז מוציא את כל הדברים מתיק ההפתעות שלך, אחד אחרי השני.

אני בהלם.
ממך, מהארגון שלך, מהחשיבה על כל הפרטים, מהחשיבה עליי,
ומה יהיה הכי עדין לי, כי כזה אתה – דואג.
אפילו הנישנושים שקנית היו בדיוק מה שאני אוהבת.
איך אתה עושה את זה כל פעם?

אומר לי לחכות לך במיטה, עם עיניים מכוסות.
אין לי מושג מה אתה הולך לעשות.
אני רק יודעת שגם אני וגם אתה מתים שהזין כבר יכנס לכוס.
אבל לך יש תכניות אחרות,
ללמד אותי, ללמוד אותי, לענג אותי.
אתה קושר אותי באזיקים למיטה,
אני מרגישה אותך מהלך מסביבי,
מלמד אותי איך הפלוגר והספנקר, שבחרת במיוחד בשבילי, מרגישים.
אתה סוף סוף טועם אותי ממקור ראשון,

ואני…
מתענגת, מתפתלת, מושכת את החבלים,
נוצרת את הרגעים האלו בזכרוני.
רגעים שעוד יחזרו, אבל עד הפעם הבאה, שיהיה לי במה להיזכר.
ההצלפות שלך ואחריהן הליטופים, מטריפים אותי.
אני תמיד דרוכה לעוד הצלפה, שלא תמיד מגיעה.
אתה אומר לי להודיע כשגומרת.
ומי חשב שתגיע גמירה? ועוד גמירה, ועוד אחת ועוד ועוד ועודדדד
אתה אלוף, לומד את הגוף שלי,
יותר טוב ממה שאני עצמי למדתי אותו.
מסיימים סבב ראשון והולכים לנוח.

המנוחה הזו, שמקרבת אותי אליך, אותך אליי,
הסיגריה שחנקה, ואז ההתכרבלות שלי בך.
אתה מושלם.
עשית לי את מבחן הנפילה.
הנפילה הראשונה הייתה ברבע חשש,
בשנייה כבר לא היססתי לרגע.
אני בטוחה בידיים שלך.

סבב שני כבר על הצלב, שחשבתי שהוא רק לקישוט החדר.
אני מכוסת עיניים כמובן, אתה קושר אותי אליו,
לא יודעת מה הולך לקרות,
מתחיל להצליף ואומר לי לספור.
"למה הוא אומר לי לספור?" אני שואלת את עצמי.
אבל אני עושה כל מה שאתה אומר לי לעשות,
ומתחיל לכאוב, ואתה יודע, וקשוב אליי, ועוצר, וממשיך שוב.
דוחף לי אצבעות, גורם לי להשפריץ, פעם אחרי פעם אחרי פעם,
לשלולית מתחת לרגליי.

אני הזונה הקטנה שלך, אזוקה לצלב.
לא רואה דבר, רק מריחה אותך, מרגישה אותך,
בטוחה איתך.
מגיעה למספר 30.
"30 מה?? למה דווקא 30?"
אני מדברת לעצמי.
ואתה שואל אם אני יודעת למה, ולי אין מושג.
"30 שנה חיכיתי לך".
הנשימה נעצרה לרגע, רטט וצמרמורת עברו לי בגוף.
איך אתה יודע להגיד כל דבר כל כך מדוייק לי.

אני יורדת מהצלב. אתה מתיישב בכסא.
כסא האדונים? כסא אליהו הנביא?
מורה לי לרדת על הברכיים, שכבר כחולות, בלי קשר אליך,
ולמצוץ.
למצוץ את הזין שכל כך אוהבת.
זה הזין שלי!
לא של אף אחת אחרת.
ואני רוצה להיחנק ממנו, לדמוע, להשתעל,
לעשות הכל כדי שתגמור לי בפה,
שתיתן לי מהזרע שלך, שלי,
כי הוא כל כך טעים לי, ואני רוצה אותו בגופי.

שוב מנוחה. עכשיו אני כבר ממש חסרת סבלנות, מתי תזיין אותי.
אנחנו מעל שעה ביחד, ועדיין לא זיינת אותי.
אבל הכל בשליטה אצלך,
אתה עושה את הכל בזמן הנכון לנו,
אתה לא ממהר, מכרבל אותי שוב,
אני מכורה לריח שלך, לנשימות שלך.

חוזרים למיטה.
הפעם נראה לי שהזין הזה, שהוא שלי, יחדור סוף סוף לתוכי,
הרגע הזה שחיכינו לו כל כך הרבה זמן, יותר מידי זמן.
אני מבקשת שתוריד את החולצה,
חייבת להרגיש את חום הגוף שלך עובר אליי, אנחנו גוף אחד.
אתה מתקרב, מרים לי את הרגליים,
מרגישה כבר את הזין שלך ממש קרוב,
ואז חודר.

אוחחחחח הרגע הזה.
התחברת אליי, התחברתי אליך.
ואני מסתכלת עליך, וזה כל מה שרוצה לראות,
אותך, מביט עליי,
דופק אותי לפי הקצב שלך,
את הזונה הקטנה שלך,
הזונה היקרה שלך.
כי אני יקרה לך,
אני יודעת.
אני מרגישה,
בכל מילה, בכל נשימה, בכל דפיקה.
אתה גומר, ומסמן את הגוף שלי בזרע שלך.
אני שלך.
שלך.
מסומנת שלך.
זונה קטנה יקרה ומסומנת שלך.
זה כל מה שאני רוצה להיות.

ושוב המנוחה הזו, שאוספת אותי
ומחברת אותנו יותר ויותר.
עוברים לג'קוזי.
המים החמים, כמעט כמו הדם שזורם לי בגוף.
אני מרגישה אותך, נושמת אותך, כל כך טוב לי איתך,
ואיך היה לי מזל כזה להכיר אותך.
אתה מכניס לי אצבע לתחת, דופק אותי עם האצבע.
אני גומרת.

אנחנו יוצאים למנוחה אחרונה,
אני כבר מסוחררת מהכל.
מהמים החמים, מהסיגריה, מהטירוף שאתה עושה לי בגוף.
אתה צריך לקלח אותי, את הילדה הקטנה שלך.
כי אתה דאדי שלי.

אני נדלקת ממך, מכל כולך.
נכנסים למקלחת, אני אפילו לא יודעת איך זה מרגיש שמקלחים אותי.
אני לא באמת זוכרת את גיל שנתיים.
אתה עושה הכל כל כך מושלם,
טוב לי וכיף לי, אני מאושרת ותכף זה נגמר.
לא רוצה שזה ייגמר. רוצה עוד שעות, ימים איתך. אתה לא מספיק לי.
אנחנו מתארגנים, יוצאים, נפרדים עם עוד נשיקה אחת אחרונה.
אני נכנסת לאוטו,
אני מעריצה אותך, את הרצפה עליה אתה דורך,
כי אתה עושה לי כל כך טוב.
אני עם חיוך דבילי על הפנים, אבל החיוך הזה הוא שלך, בשבילך.
אני הזונה, הקטנה, היקרה, המסומנת והמחוייכת,

שלך.

רוצה סטוץ סליזי להלילה? הצטרפות כאן..