התנדבות במשטרה

20:30, הם מאחרים. אני עומדת על המדרכה, לבושה במדי שוטרת מתנדבת, מחכה למפגש הקבוע עם חברי הצוות שלי: לירון ויוסי.
מחייגת ליוסי ובקולו הפתעה.

״מאמי אני מצטער, הקפיצו אותנו הבוקר ואנחנו לא אמורים לסייר הלילה. חשבתי שיודיעו לך. דווקא חשבנו קצת לצאת, להתאוורר, רוצה שנאסוף אותך בדרך?״

כיוון שאין לי גם ככה מה לעשות, אני מסכימה. מסקרן אותי לראות איך הם משחררים לחץ, כל כך הרבה חוקים ומשמעת ביום יום, מה קורה כשהמדים מופשטים?

הם מגיעים תוך כמה דקות ואני עולה. להפתעתי, לירון לא פה. במקומה הגיע מפקדו של יוסי, אלי. ראיתי את אלי כמה פעמים וגם שמעתי אותו בקשר, תמיד נראה לי קצת מאיים, מבנה גוף חזק וגדול, 1.90 מ' בערך ובנוסף הדרגות על כתפיו, הרגשתי קצת נבוכה מהבילוי הזה.

אלי כיוון את יוסי שנהג לעבר מקום נחמד שהוא הכיר ולאחר 20 דקות נסיעה מחוץ לעיר, מצאנו את עצמנו במקום חשוך ושומם מלבד מין פונדק בתוך יער עם אור אדמדם בכניסה.

הצעתי ללכת ולקנות את האלכוהול, שלא יזהו אותם. אני מורידה את חולצת המדים כדי לא להיכנס לפונדק עם מדי שוטרת ואני רואה את יוסי תוקע בי מבט דרך המראה האחורית בזמן שאני מורידה אותה ונשארת בגופיית טריקו לבנה וצמודה לגוף, שמחמיאה לציצי המפוסל שלי. זה לא שיש לי ציצי ענק, הוא פשוט עומד זקוף כמו שני אגסים לא בשלים שבא לקטוף. לפי המבט הנחוש של יוסי, הוא בקטע של אגסים.

אני חוזרת לאחר כמה רגעים לרכב ונדהמת לגלות שהם הדליקו ג'וינט בזמן שחיכו לי. כנראה שזה אפילו הספיק להשפיע עליהם כי אני רואה אותם נמתחים בנוחות במושבים של רכב הסיור וצוחקים בכיף. הכל שקט מסביב מלבד פינק פלויד שבוקע מדיסק שאלי הביא. המראה הסוראליסטי של שלושתנו משתכרים ברכב באמצע שום מקום מתחיל להשפיע עלי (או שמא הסיגריה גם היא משפיעה). 

אלי מתחיל לשאול אותי על העבר שלי ופתאום יוסי זורק "עם המדים האלה, לא שמתי לב עד עכשיו איזה גוף פצצה יש לך". אני לא יודעת איך להגיב לזה ואני מחליטה לפתוח את הדלת של הרכב לשחרר קצת את השרירים מהישיבה הממושכת. אלי מגביר את הרדיו ומצטרף אליי. אני לא יודעת איך זה קורה אבל פתאום הוא מצמיד אותי לרכב ומתחיל לנשק אותי בתשוקה. הגוף שלו מדביק אותי בכבדות ואני בקושי יכולה לנשום, מרגישה מאחוריי את הפח של הרכב בגב שלי.

אני נוגעת בזרועותיו החשופות והשריריות עד החולצה הקצרה השחורה של המדים שלו כשהוא מתחיל לשחרר את החגורה שלי. אני מעורפלת ונותנת לחושים להציף אותי. הוא מפשיל את מכנסיי לגמרי ואני יודעת שמסביבי קר בחוץ – כנראה בגלל שאנחנו בכניסה של יער- אבל הקור לא מפריע לי, תוצאה של אלכוהול והתרגשות גם יחד.

אני נשארת בחולצת טריקו לבנה, חוטיני שחור ומגפונים שחורים. אלי חוזר לנשק אותי ואת צווארי ובו זמנית שולח יד למפשעה שלי וטועם את הרטיבות מבעד לחוטיני השחור שלי. אני פתאום נזכרת ביוסי שעדיין יושב במושב הנהג ובטח מקבל נוף ישר על הפס של החוטיני שלי, המעוך כנגד החלון של הנוסע. אני חשה בתוך קרב של סימון טריטוריה בין מפקד לפקודו ומבינה שהערב, יוסי יצטרך להסתפק בידו הימנית. איפה שהוא, אני חושבת שמגיע לו. על כל הפעמים שהייתה לו הזדמנות להתמזמז איתי והוא לא עשה את זה.

ובינתיים, אלי משחרר את החגורה שלו ובמהרה שולף את הזין שלו. לא ארוך מדי אבל עבה בצורה מרשימה. הוא מפסיק לנשק אותי ולוחץ קלות על כתפיי. אני מבינה שהוא רוצה שארד על בירכיי ואני עושה זאת בזהירות, שלא אפול. החצץ שעל הרצפה מכאיב לי בברכיים וגם הכמות ששתיתי מורידים ממני את החשק למין אוראלי אבל אלי הוא לא אחד שאפשר לסרב לו. אני פותחת את הפה והוא פשוט מצמיד את הראש שלי לזין שלו. ריח הזיעה מעורבב עם עובי האיבר שלו נותנים לי חשק להקיא אבל אני מתרכזת, לא רוצה לאכזב אותו בשלב זה.

לאחר כמה דקות שהוא זיין לי את הפה, אלי עוזר לי לעמוד שוב כנגד הדלת ומתחיל לשלוח לי יד חופנת לתחתון. הוא טועם מהרטיבות שלי ואני מתפלאת פתאום מהמפקד הבכיר הזה מולי שפשוט טועם אותי ומתענג על הטעם. הוא מחזיר את ידו ומכניס בי אצבע ועוד אחת בקצב קבוע. אני מתחילה לגנוח, קלות בהתחלה. אני רק רוצה שהרגע הזה יימשך לנצח.

פתאום, בלי אף מילה מוקדמת, הוא מרים את שתי רגליי בידיו ותוך כדי שהוא משעין אותי גבוה על החלון של רכב הסיור, הוא מזיז קצת את החוטיני ומכניס בי את הזין שלו. בהתחלה בזהירות, כאילו רוצה לבדוק אם אעמוד בעוביו וכשהוא מוודא שכן, מתחיל להגביר את הקצב.
נשמע בשקט הזה רעש של דפיקת הישבן שלי כנגד החלון. בדיוק ברגע שאני פוחדת שנשבור איזה חלון, הוא מניח אותי שוב על הקרקע ושולף מהחגורה שלו אזיקים. אני מחייכת, מתנועעת בקצב של המוזיקה האיטית מתוך הרכב. הוא אוזק את ידיי מלפנים ודוחף אותי קדימה, לעבר הצד הקדמי של הרכב ואני מתבוננת במכנסיים המופשלות על הרצפה, בחולצת המדים שעדיין מכופתרת על גופו החזק והחטוב.

אני מתיישבת על מכסה המנוע עם הידיים האזוקות מונחות על ברכיי, הוא מתקדם לעברי, מחויך, שני אגרופים בשני צידיו ומסמן לי "לא" עם הראש. הוא אוחז בי ולוחש "תסתובבי". מלאת חששות אני נעמדת על הרצפה ונשכבת על מכסה המנוע עם הבטן על הפח הקר של הרכב, הראש מוסט לצד והידיים האזוקות מעל ראשי. "לא בתחת" אני חצי לוחשת-חצי מתחננת והוא עונה לי רק "ששש…" ומרטיב ברוק שלו את הכוס המגולח שלי, שוב מסיט את החוטיני והפעם, ללא כל רסן מפמפם לי את הכוס עמוק יותר וחזק יותר משהרגשתי אי פעם. אני שומעת אותו גונח מעל גבי ופתאום מרים בברוטליות את הטריקו שלי ואת החזייה ואוחז בשדיי החשופים.

אני מרימה מבט לעבר החלון הקדמי של הרכב ורואה את יוסי, עיניו עצומות וחולצת המדים שלו פתוחה וחושפת חזה שרירי. הוא מאונן ונוגע בעצמו מאוחרי ההגה. אני מתחילה להשמיע קולות נגד רצוני ומרגישה שזה בא, מרגישה את גל ההתכווצויות בווגינה שלי ונותנת לגל לזרום בכל גופי. אלי מרגיש את זה ומנסה לטחון אותי עוד יותר חזק אך פתאום שאגה חזקה באוזניי מסמנת לי שגם הוא גומר בתוכי.
הוא נשכב מעל גבי ואני בקושי יכולה לנשום.

אחרי כמה דקות שנראות לו כמו נצח הוא יוצא ממני ומשחרר את ידיי וזורק במין תשישות כזו "יוסי, מחזירים אותה הביתה".