קיץ בכנרת

זה היה בסוף הקיץ. ירושלים רותחת כמו הסקה ואחרי קיץ עמוס במיוחד בטיולים סוף סוף היה לי קצת זמן לנוח בשקט בבית, בלי אף דאגה בעולם. רק שאחרי כמה ימים של לרבוץ מזיע על הספה ואפילו לישון עד מאוחר קצת נמאס… ככה שלא יכלתי לשמוח יותר על ההזמנה שקפצה בפייסבוק – לצאת לכינרת ליומיים. 
התארגנו אני, נסטיה, מיקה, ניצן וטל – חבר טוב שלא ראיתי כל החופש. יצאנו מהמרכזית על הבוקר והתחלנו את הנסיעה המתישה והארוכה לטבריה. התיישבנו בספסלים הקרובים לסוף ואיישנו שלושה ספסלים. נסטיה התיישבה לידי והאוטובוס מאיץ. כאן המקום לספר קצת על נסטיה. היא איתי בשכבה מכיתה ז’ ובשנים האחרונות גדל לה זוג שדיים מושלמים ותפוחים. קצת יותר נמוכה ממני, שיער ערמוני ואורח חיים – בואו נגיד את האמת – קצת משוחרר לפעמים. היא הייתה הפעם הראשונה שנגעתי בחז, ומאז תמיד נפגשנו בחיוך מסתיר סוד שכאילו אומר “אנחנו יודעים מה קרה… אבל זה רק בשבילנו לדעת…”, בקיצור, נערה נאה עם גוף עגלגל שנראה מצויין בביקיני טיפטיפה קטן מידי, היו לנו בעבר כמה קטעים קצרים. יוצאים מירושלים (נסטיה מתיישבת לידי ומתחילה לפתח שיחה), נשפכים החוצה בשער הגיא והיא נעשנת על הזגוגית עם הרגליים עליי. כשעולים על כביש 6 אנחנו כבר בסשן מסז’ים שעולה טיפה מעל לקו המותר וכמעט נוגע בקו החצוף.

מגיעים לטבריה ויורדים מהאוטובוס, ואוי אלוהים! כמעט מתעלפים מהחום והלחות. אם חשבנו שבירושלים חם כמו בהסקה, כאן התחושה מזכירה סאונה שהחימום שלה הוא פני השמש. תופסים מונית ויורדים לחוף. נכנסים ומשלמים (מחיר מופקע לכל הדעות).

תוך פחות מדקה כולנו כבר בבגדי ים ובמים ונסטיה מתחילה לעשות תרגילי גמישות כאילו לעצמה. התעייפתי, יצאתי מהמים ופרסתי מזרן שטח כדי לתפוס איזו סיאסטה קטנה שתהיה מפלט מהחום ומהמוזיקה שהערסים שמו בקולי קולות. פתאום צל מעליי. אני פוקח עיניים, נסטיה מעליי, מכופפת מהאגן וכמו דואגת שהמחשוף הנדיב של הביקיני יפול בדיוק בקו העיניים שלי.
“מה קרה, מבואס?”
“רק מתבאס קצת על המחיר המופקע” אני עונה לה.
“תקשיב,” היא אומרת בטון קונקרטי וטכני. “אין לך שום סיבה בעולם להיות מבואס כשאני ככה מעליך…” 
אני נותן מבט ארוך בחזה הנפלא ובפטמות הכבר כמעט חשופות שלה והיא מצליחה לסחוט ממני חיוך.
“אני הולכת עכשיו, נדבר אחר-כך…” הוא אומרת ומסתלקת. 

הערב יורד, מבשלים לעצמנו, מיקה וניצן מחליטות שהן רוצות ללכת לשוק בטבריה. טל מצטרף אליהן ונסטיה ואני מצליבים מבטים.
“אני אשאר לשמור”.
ו-“אני עייף, אני נשאר כאן” אנחנו אומרים בו-זמנית באופן כמעט חשוד. תוך חמש דקות החברים משאירים אותנו לבד עם התיקים, שני אוהלים והכינרת השחורה.

עוברות כמה דקות, ונסטיה נכנסת לאוהל הקטן מבין השניים. לשנינו כבר ברור מה הולך לקרות. אני נכנס אחריה ומתיישב לצידה. היא משעינה ראש עליי ואני מסובב את הראש לאט לאט, כאילו מתלבט או מהסס למרות ששנינו יודעים כמה אנחנו רוצים אחד את השני. אנחנו נצמדים לנשיקה ארוכה ועסיסית ואני יורד לנשק את צווארה השזוף. היא עוצמת עיניים ונשענת לאחור, אני חוזר אל פיה, כשיד אחת משתחלת מתחת לחלק העליון של הביקיני הדקיק ומועכת לה את השד בכוח. החזה כבר חשוף, אני יורד לללק את הפטמות המדהימות והקשות שלה. מלטף, מנשק, מוצץ ונושך בעדינות, נסטיה מתחילה להיאנח קלות ואני מתחיל לעשות פינגפונג בין הפה לחזה.

אני אוחז בשדה, מנשק אותה לאורך הבטן עד שאני מגיע לקו התחתונים הזעירים ומתחיל למשוך אותם למטה.
“עצור” היא אומרת. “אני לא מגולחת…” 
אני זורק לה חיוך ומשחרר הערה “לא יכול להיות אכפת לי פחות”.
התחתונים יורדים ומגלים כוס שעיר, רטוב וחם שכמעט נענה לי כשלשוני מתחילה להיכנס אליו וללקק אותו. שותה כל טיפה, שואב, מרטיט. 
עובר עם השפתים על הדגדגן ורואה איך היא מקשתת את גבה מהנאה. אצבע אחת נכנסת פנימה ומהר מאוד מצטרפת אליה עוד אחת. אני מכניס ומוציא, כמעט מזיין אותה עם היד תוך כדי שאני מלקק לה את הדגדגן וביד השנייה ממשיך לעסות את החזה המופלא שלה. 

אני קם לרגע והיא שולחת יד ושולפת את הין הקשה שלי, משפשפת אותו הלוך ושוב ומכניסה אותו לפיה. אני עוצם עיניים בעונג ומניח לאנחה קטנה להיפלט. אני חוזר ללקק אותה ולהחדיר לה אצבעות. אחת, שתיים, שלוש, והיא לוחשת “עוד, פליז!” ארבע אצבעות עמוק בתוך הכוס שלה והאגודל על הדגדגן. היא נוטפת מרוב רטיבות ומרימה את ראשה כדי למצוץ לי שוב. מלקקת, שואבת, מוציאה אותו, נותנת שיפשוף אחרון ואני מתיז זרע בכמויות על רצפת האוהל. אני יורד שוב כדי לסיים את מה שהתחלתי. שתי אצבעות ולשון שלא נחה לרגע, היא גונחת יותר ויותר חזק, מרימה את הגב לצורת קשת, פולטת עוד אנחה והאורגזמה מכה בה. 

נשכבנו לאחור, מסופקים אבל גמורים, עירומים על רצפת האוהל. המשכנו לשכב עד שהיא יצאה לעשן ואני מילמלתי אחריה “אנחנו צריכים לעשות את זה יותר…”