שרון

בשנת 2000, הייתי רווק, דתל"ש וחרמן.
ביולי שנת 2000 עשיתי מילואים ואז הייתי (כמו כל מילואימניק) עייף, רעב וחרמן.
את המילואים הללו עשיתי כמו תמיד עם תומר, נפגשנו פעם בשנה לחודש או יותר…והיינו כמו אחים עד הפעם הבאה.
תומר היה תל-אביבי בכל נשמתו והוייתו, אני הייתי מושבניק דיי תמים ונאיבי.
באותם המילואים תומר הכיר לי את תוכנת ההיכרויות אודיגו (אח היו ימים….) ואז לראשונה גמלה בליבי ההחלטה לחפש לי מלכה! בעצם "מלכה" זה לא כ"כ מדוייק, "נסיכה" יהיה מתאים יותר. היה לי ניסיון מועט בסוג כזה של יחסים, אבל הפטיש שיש לי לנעלי עקב ורגליים חטובות גרם לי לעשות כל מיני דברים אמיצים.
אחרי כל מיני צ'טים/מסרונים/הודעות ללא מענה או הזוייות במקרה הטוב ואחרי שכמעט התייאשתי וכבר קיבלתי עוד צו לאימון (פדיחה של "מה אני אגיד לתומר?") ענתה לי בחורה בשם שרון. אחרי כמה התכתבויות והחלפת אינפורמציה, היא שואלת ואני עונה….כן…וכמובן אחרי כל תשובה באים הייסורים אם עניתי נכון או לא ואם אזכה לתשובה, (ואז לא היה סמארטפון שיכלת לבדוק אימייל כל דקה….) היא בקשה שאעביר לה את מספר הטלפון שלי והיא כבר תתקשר. כן בטח….
אני במצב הזה הייתי עירום ועריה. היא יודעת כמעט הכל עלי (השקר הכי טוב זה להגיד את האמת, וחוץ מזה אני מזל בתולה…) איך אני נראה, מה אני אוהב ומה לא, גובה, צבע עיניים, עור, אורך שיער, מידות האיבר, ואני לא יודע כלום. ברגעי פנטזיה טובים דימיינתי אלילה עם רגליים שלא נגמרות, ובחלק מהזמן אמרתי לעצמי שזו בטח בת 50 שמנה ומתוסכלת במקרה הטוב, או ילד בן 16 במקרה הרע. כל טלפון ממספר חסוי – הקפיץ אותי.
יום שני אחד אחרי אחרי כמעט שבוע, הטלפון צלצל, "שלום מדברת שרון" כמובן שחשבתי שזה עבודה…. ועניתי מכנית/אוטומטית "כן שרון במה אוכל לעזור לך?" פאק !!!
"שרון מאודיגו…."
"כן, סליחה גברתי…גמגמתי הסמקתי אני מתנצל אני בעבודה..אה…אה. מה שלומך?" (אני אדיוט, הלך עליי היא מתקשרת ואני מחרב הכל…טמבל!) היא צחקה…ואז אמרה משועשעת "תוכל להגיע לרחבה שלפני מגדלי ת"א ב14:00?" "בטח" עניתי בלי לחשוב (מה קורה לי? אמצע היום ואני בכלל בעבודה) "אני לא רוצה לחכות" – וסגרה.
יצאתי מהעבודה (לא זוכר מה אמרתי…) 13:30 כבר הייתי שם.
חצי שעה שלא עברה…על כל אישה/בחורה שעברה הסתכלתי, היא יודעת איך אני נראה….אני ממש לא.
14:07 – אולי לא הבנתי לאן היא מתכוונת? אולי יש שתי רחבות?.
14:15 – אני מסתכל לכיוון הרחוב ואז ראיתי אותה הרגשתי שזו היא, גבוהה, מגפיים עד הברך חצאית עד קו הבירכיים חולצה צמודה וג'קט עור קצר, (נראית בכלל דתיה….!!!!) שיער אדמוני מתנופף ברוח של חודש מרץ, יפה אמיתית אבל זו לא היתה היא.
לפתע מאחריי שמעתי "בן?" "כן" עניתי אוטומטית והסתובבתי "שלום, אני שרון" ,והושיטה לי יד, לחצתי את היד.
"פאק" שמעתי את עצמי בראש, אומר לעצמי, אולי הייתי צריך לנשק את היד…
הסתכלתי עליה, מלמעלה למטה (אני 192מ') בוחן, 1.67 אולי, מבנה גוף נערי, סניקרס, ג'ינס, T-שירט ג'קט חום, שיער שחור בתספורת קררה שחושפת צוואר ארוך, ועיניים מוסתרות במשקפי שמש.
"בא תעזור לי" היא אמרה והסתובבה, היה לה טוסיק חמוד…נכנסו פנימה, היא קנתה שישיה של מים מנרליים, הבנתי לבד (אני גאון!) שאני צריך לסחוב, הגישה לי עוד שתי שקיות של קניות, התחילה ללכת ואני אחריה. היא חצתה את הכביש והלכה עוד קצת לאחד מבתי המגורים בסביבה (גבעתיים? רמת גן? או שאולי זה עוד ת"א? בחיים אני לא אבין את האזור הזה….).
כל הדרך היא לא הסתובבה פעם אחת, לא דיברה איתי כאילו אני אוויר, היא יודעת שאני אהיה שם…ואהבתי את זה, את הביטחון שיש לה וזה גירה אותי. חוסר ההתיחסות, כאילו מובן שאני אליך אחריה. זה ההגדרה הנכונה "מובן מאליו שאהיה שמה" – מוטיב שיחזור עוד הרבה ביחסים שלנו.
נכנסו הביתה, "שים את המים במטבח ואת השקיות על הכורסא החומה" היא הסתובבה אלי, מרימה את משקפיי השמש, עיניים בצבע חום/דבש ננעצו בי, (היא נראת בת 22-24 גג חשבתי לעצמי…) "אני נכנסת להתקלח, אתה מוזמן לשבת על הספה" והלכה. ראבק היא לא פוחדת? עד-כדי כך אני נראה כמו פודל? מובן מאליו? הכנסתי את המים למטבח, וחזרתי לסלון. בנתיים סקרתי את הבית, דירה קטנה של 2 חדרים, מטבח קטן, דירה חדשה, מצויידת…עברו כמה דקות שמעתי את המים נסגרים ואחרי עוד דקה הדלת נפתחת.
"הכל בסדר?"
"כן"
"מה? לא שמעתי?"
"כן אמרתי"
"כן מה?"
(טמבל!) "כן גברתי"
"ככה יותר טוב" מצחקקת… 

הייתי בן 30, עובד בהרצליה פיתוח, תפקיד טוב, עם הרבה אחריות, מדווח רק למנכ"ל, חברה של 80 איש אולי רק 5 אנשים יודעים בדיוק מה אני עושה. נראה טוב, אבל בכל הנוגע למין השני – לא הכי מפותח, אולי זה השנים בישיבה, אולי זה המושבניקיות שלי, ואולי זה תכונות מזל בתולה שלי….ואולי זה מי שאני….

תקתוק העקבים נשמע, הסתובבתי לכיוון, היא יצאה לבושה חולצת טריקו לבנה גדולה עד אמצע הירך, כתפייה של חזיה הציצה ונעלי עקב שחורות, עם עקב דק וגבוה. אוטומטית נעמדתי…זה היה קצת קשה (וזה תרתי משמע…) היא בחנה אותי, אני הסתכלתי לכיוון שלה, ומיד השפלתי מבט….הרגשתי איך אני מאדים…
"אתה תמיד מסמיק כ"כ בקלות?"
"זה חדש לי גבירתי"
"אתה הולך לחוות הרבה דברים חדשים, אתה מוכן לזה?"
"כן גבירתי"
"לפחות אתה לומד מהר" ציחקקה."תכין לי בבקשה נס קפה אחד סוכר, אחד נס, קצת חלב, אתה יכול גם להכין לעצמך"
"אני אשתה מים ברשותך"
חלפנו אחד על פני השני, היא בדרכה לכורסא, ואני בדרכי למטבח. ריח טוב של סבון/קרם לחות דיגדג את אפי (תמיד הערכתי בנות אסטטיות ונקיות. אסטטיקה, עדינות נשית וארוטיקה עשו לי את זה ולשרון היה את זה!) ועיניי היו נעוצות ברגליה או יותר נכון בנעלי העקב שהיא נעלה. 

הכנתי קפה, משתדל לקלוע לטעמה והרהרתי במה שנגלה לעיניי עד כה:
היה לה טוסיק קטן,עגול וסקסי.
היו לה רגליים ארוכות וחטובות ביחס לגופה הקומפקטי.
בטן שטוחה וחזה קטן וקופצני ותסרוקת שהיתה מסגרת מושלמת לפניה הנאות.
היה לה גם מבטא, קל, מבטא אמריקאי. שתתי מים, הרמתי את הקפה וחזרתי לסלון, היא ישבה רגל על רגל על הכורסה, ממתינה, מוזיקה חרישית בקעה המטלוויזיה.
"שב כאן לידי" והיא הצביעה על הריצפה "אתה יכול להביא לך כרית" (מתחשבת – תייקתי עוד נתון).
הכורסא עמדה ב 90 מעלות לספה. היא רצתה שאשב על הריצפה משמאלה וגבי נשען על הספה. היא ישבה רגל על רגל כאשר הרגל הימנית על השמאלית,כך יצא שנעל העקב היתה במרחק של אולי 50 ס"מ מהפנים שלי ….שמתי את הקפה על השולחן והתיישבתי.

העיניים שלי ננעצו בנעלי העקב, והעיניים שלה – בי.
"שכחתי את הסיגריות – אתה יכול בבקשה להביא לי אותם? הם על השידה בכניסה"
קמתי, והבאתי לה, והתיישבתי בחזרה.
התיישבתי, ממתין.
"וגם את המצית, הם במטבח ליד הגז"
קמתי שוב, הבאתי, חזרתי, התישבתי. לרגע נראה לי שהרגל באויר התקרבה אליו..ופחות מחצי מטר מפריד בנינו.
"שכחת מאפרה"
היא טובה חשבתי לעצמי…תקום! (היא כבר שמה לב שקשה לי…) תלך! תביא! תשב! קטנה צעירה אבל יש לה את זה!
קמתי, הלכתי למטבח הבאתי מאפרה ושאלתי:
"להביא עוד משהו לפני שאני מתיישב"
"אתה תשב ואם אני ארצה עוד משהוא אתה תקום ותביא לי"
"ברור גברתי" עניתי – והתיישבתי.
העקב היה כעת אולי 20 ס"מ ממני, הרחתי את קרם הגוף שלה, ראיתי את רגלייה החלקות, את הקרסוליים הדקים המעוצבים, וכל מה שרציתי זה ללקק את הנעל, לנשק את הקצה….הייתי מגורה.
"יפה? מגרה אותך?" היא שאלה.
"כן גבירתי" עניתי
הקצה הקידמי של הנעל התקרב אליי, ונעצר אולי סנטימטר משפתיי, ירד קצת למטה מתחת לסנטר, היא הרימה לי את הראש ונעצה בי מבט.
"אתה רוצה ללקק?" היא שאלה
לא יכולתי לנענע "כן" עם הראש והפה שלי היה יבש מהתרגשות….
"כן או לא?" היא חייכה נהנת מהמצב, האמת גם אני נהנתי…
"אני מרשה" היא לא גמרה לדבר, ואני הסתערתי על הנעל מנשק מלקק כמוצא שלל רב, היא נשענה על הכורסה, הדליקה סגריה ושתתה את הקפה.
נהנת, מחליפה רגליים ולא מקפחת את הרגל השניה, הייתי מחורמן, היא הסתובבה עם הכורסה ככה שהיתה בדיוק מולי, רגל אחת באוויר מקבלת פינוק, והשניה על הריצפה. לפתע משום מקום הרגשתי את הזין שלי, יותר נכון מעיכה על הזין שלי. הרגל שעל הריצפה – כבר לא היתה על הריצפה.
זה היה חדש לי וזה היה נעים לי.

קראו לה שרון, היא ירדה מהארץ בסוף שנות השמונים כשהיתה ילדה קטנה, ללוס-אנג'לס, הצליח לאבא שלה החלום האמריקאי והיא באה לכייף בארץ לשנה לפני הלימודים בארה"ב. היא היתה צעירה, חוצפנית, טיזרית וסקסית, המפגש שלנו הוליד מפגשים אחרים שכולם כללו הערצה/פטיש.
היא צדקה, היא למדה אותי הרבה דברים חדשים ואהבתי את זה. אותה זה חירמן, יותר מפעם אחת בעודי שכוב על בטני על השטיח מלקק את העקב שלה בעוד הנעל השניה דורכת על ראשי ללא יוכל לזוז, שמעתי אותה גונחת מתאווה – וגומרת. היה לה אוסף מרשים של נעלי עקב, עם רצועה לקרסול, ללא רצועה, קלאסיות, פתוחות בעקב, ועוד.
היא הייתה מיומנת, ואני הרבה פחות, אבל הייתי תלמיד טוב, המפגשים שלנו הפכו להיות תכופים, מגווונים ,היא תמיד היתה נקיה ואסטטית, מריחה טוב – אני רק רציתי שתהייה מרוצה, ע"מ שתמיד אוכל לחזור ותמיד הייתי שם עבורה. מתי, כמה ואיך, רק עם עקבים. אהבתי שהיא מועכת אותי, היא אהבה לראות אותי מתמתח במגע של הנעליים שלה, אהבתי שהשפיץ של הנעל נוגע לא נוגע בביצים והיא התענגה על העוצמה וההשפעה שיש לה עלי.
הלשון שלי לא עברה את הקרסול שלה, זה היה החוק שהיא קבעה, ואני צייתתי לו כמובן (חוץ מפעם אחת שבה המשכתי עם הלשון לעבר הברך והיא במשך שעה אולי יותר הענישה אותי והניחה את נעליה במקום על הרצפה, על הפנים שלי בזמן שהיא רואה טלוויזיה).

יום אחד היא התקשרה ואמרה לי להגיע, זה היה בשעות הבוקר דבר שלא היה אופייני לה. 9:00 בבוקר עזבתי את המשרד שלפני כמה דקות נכנסתי אליו, חתכתי את כל הפקקים והגעתי אליה.
צלצלתי בדלת, היא פתחה. היא היתה לבושה חלוק רחצה ואדים עלו מהמקלחת, נשקה אותי על הלחי וחזרה למקלחת. יצאה מהמקלחת לכיוון החדר ואני הלכתי לשבת בספה. היא יצאה מהחדר נעולה בנעלי עקב שמלה ארוכה וחולצת כפתורים (ששני הכפתורים העליונים פתוחים…) והסתכלה עלי, היה לה מבט חודר ומכשף שגרם לי לעשות כל מה שהיא ביקשה – והיא בקשה, היא בחנה אותי, העבירה לשון על שפתייה וחייכה.
"אני אחכה עוד הרבה?" היא שאלה.
זינקתי על רגליי ושכבתי לרגלייה, מלקק ומנשק, היא הלכה אחורה לכיוון הכורסה שלה, נותנת לי לזחול על הרצפה ושאולי אשיג אותה.
"תוריד את הבגדים" היא אמרה.
"כשאתה שוכב על הריצפה" הוסיפה. היה משהו חדש בקול שלה, זה לא היה ציווי, היתה נעימה של התפנקות (וזה לא היה חדש) אבל היה עוד משהו, לא הצלחתי לזהות, אבל אין לי מספיק דם בגוף בשביל שני ראשים….אז עזבתי את העניין.
הורדתי מכנסים ותחתונים, הורדתי את החולצה ובזמן שהורדתי את הגופיה ולא ראיתי כלום, הרגשתי אותה מועכת לי את הזיין שהראה סימנים ברורים של התעוררות.
שכבתי שם במלוא אורכי, מתמכר למגע שלה, היא העבירה את קצה הנעל על הזין, לאורך הבטן והחזה ונעצרה בגרון, הייתי מגורה.
היא הרימה את הרגל והניחה את קצה העקב על שפתיי, הבנתי את הכוונה ופתחתי את פי, היא הכניסה את העקב לפי.
"תמצוץ" היא אמרה ושוב פעם שמעתי את הקול השונה.
"תתהפך" – ואני התהפכתי.
היא עמדה כשגבה אליי ברגליים צמודות ושני עקביה מולי, ליקקתי אותם לכול אורכם, הזין שלי היה מתוח והייתי מגורה גם מהשיפשוף של השטיח.
עברו כמה דקות ואז היא אמרה:
"תעמוד על הברכיים" נעמדתי (כמובן) לא הבנתי מה היא רוצה עדיין אבל בטחתי וסמכתי עליה.
היא הסתובבה והסתכלה עליי. מבט בוחן וארוך כאילו רואה אותי בפעם הראשונה שלחה יד ואחזה בסנטר, הרימה לי את הראש ואמרה:
"אתה חמוד"
הייתי קצת מבולבל, אבל היא לא נתנה לי יותר מדיי זמן, היא הסתובבה ואמרה:
"תכניס את עצמך מתחת השמלה"
נכנסתי. התחת שלה היה במרחק נגיעה מהפנים שלי ולא היו לה תחתונים.
היה לה טוסיק עגול, קטן וסקסי ונעלי העקב שנעלה רק הדגישו זאת עוד יותר.
"מה אתה רואה?"
"את הטוסיק שלך, גבירתי"
"אז למה אתה מחכה?"
לא נתתי לה לחכות יותר מדיי, ליקקתי ונשקתי את הישבנים שלה, שהריחו מסבון וקרם העברתי לשון רטובה על החריץ שבין הפלחים ושמעתי אותה נאנחת.
אף פעם לא עשיתי רימינג, זה היה חדש לי, אבל הבנתי לבד מה היא רוצה. התכופפתי קצת והתחלתי ללקק מתחתית החריץ כלפי מעלה , מעביר לשון רטובה על פני החור מאחור וממשיך מעלה, שמעתי אותה גונחת מתענוג, היא שלחה ידיים לאחור ודחפה את ראשי לתוך הישבן שלה שלא אזוז לכמה דקות ואז שחררה והתחילה ללכת.
השמלה נגררה מעל ראשי ואני תהייתי מה לא עשיתי טוב.
"תגיע אחרי – על ארבע" היא אמרה בקול צרוד.
היא הלכה לחדר השינה ואני אחריה, פעם ראשונה שהייתי שם, היא עמדה בפתח.
"תמתין"
הזין שלי היה קשה ומתוח, כמו שאף פעם לא הרגשתי, הייתי מגורה אף פעם לא הרגשתי כ"כ רוצה להשביע את רצונה, לא הרגשתי מושפל, אלא בר-מזל שאני יכול לענג ככה את הנסיכה שלי.
היא הורידה את השמלה והחולצה ונשארה בעקבים – והיא היתה סקסית!
"אתה יכול ללכת או להשאר" היא אמרה עם הגב אליי, לא זזתי.
היא נשכבה על המיטה דוחפת כרית מתחת לאגן, וברכיה כמעט בקצה מזרון, רגליה מקופלות כלפי מעלה, ככה העקב הדק כמעט ונוגע ביישבן.
ראשה היה מונח על הכר, רגלייה קצת מפושקות וישבנה הסקסי בולט בגלל הגבהת הכרית.
"אני אחכה עוד הרבה?" היא שאלה.
התקרבתי על ארבע ונעצרתי בין ברכיה למרגלות המיטה והתחלתי ללקק לה את הישבנים.
פישקתי עם ידיי את פלחיי הטוסיק הסקסי שלה ונעצתי את לשוני בחור המכווץ. היא השמיעה אנחה חזקה. לא הפסקתי, היה לי צורך לספק אותה ולהוכיח לה שאני ראוי ללקק לה את החור, שלמרות שזו הפעם הראשונה שלי, אני תלמיד טוב וראוי.
והיא נהנתה, שמעתי אותה נהנת, הרגשתי אותה נהנת, והיא גם אמרה לי שהיא נהנת. הייתי מאושר. הייתי מגורה כמו שאף פעם לא הייתי מגורה.
היא דחפה בידייה את ראשי פנימה לעבר ישבנה ע"מ שאוכל להכניס את לשוני הרטובה עוד ועוד.
היא גמרה. אני יודע שהיא גמרה כי היא אמרה שהיא גומרת.
ואני גם יודע שהיא גמרה כמה פעמים ולא בגלל שהיא אמרה, אלה בגלל שראיתי את הכתם שמתפשט על הסדין.
היא הרחיקה את ראשי ממנה.
"תלך עכשיו, יש לי עוד הרבה עבודה"
לא הבנתי, התלבשתי מבולבל. ונעמדתי לפני החדר שלה.
היא התקרבה ערומה ונעמדה על קצות נעלי העקב ונתנה לי נשיקה על השפתיים.
"זו הייתה מתנת פרידה" – היא חייכה, "אני טסה עוד יומיים חזרה"
"תודה לך" התחלתי להגיד "עוף כבר" היא חתכה אותי.
לפני שיצאתי הסתכלתי עליה שוב, דמעה התגלגלה לה במורד הלחי…
"תלך כבר" היא אמרה ודחפה אותי החוצה.
הדלת נסגרה ואני הבנתי שנסגר פרק חשוב בחיי.
הגעתי למשרד בחזרה, הכול היה ריק…"איפה כולם?" שאלתי את הפקידה בקבלה,
"באוכל" היא ענתה.
הסתכלתי בשעון והשעה היתה 13:00 בצהריים, שלוש שעות ליקקתי לה את החור של התחת חשבתי לעצמי, אין הזמן עובר מהר כשנהנים.
הסתובבתי ויצאתי מהמשרד – הייתי פתאום נורא רעב.