השיר שלנו

זה הסיפור על איך היכרתי את שיר ואיך היא שינתה את חיי.

זה היה אחרי שחברי עמוס נפרד מהחברה שלו אחרי 3 שנים יחד. למעשה ״נפרד מהחברה שלו״ לא מספר את הסיפור נכון. היא זרקה אותו בהודעה בווטסאפ. רק אח״כ הוא גילה שכבר היה לה מישהו ושכל הפעמים האלה שהיא ״לא הייתה במצב רוח״ לסקס, זה היה אחרי שהיא כבר הזדיינה עם אותו אחד אצלו בבית, אחרי העבודה, לפני העבודה, או בהפסקת צהריים מהעבודה. ככה או ככה, עמוס לא ידע, וכשהוא גילה, כלומר כשהיא סיפרה לו, אחרי שהיא זרקה אותו, הוא היה פגוע. אחרי שהוא עבר את השלב שבו הוא לא דיבר עם אף אחד ולא רצה לצאת מהבית, הוא החליט שהוא עכשיו רוצה לזיין כל דבר שזז. לפחות כל דבר ממין נקבה. היות והוא לא היה מעולם בסיטואציה הזאת, הוא לא ידע איך עושים את זה. הצעתי לו לצאת יחד לפאב / מועדון שידעתי עליו שהוא ״פיק אפ״, לא רחוק מאיפה שאני גר.

ישבנו שנינו על הבר ולגמנו מהבירות שלנו. כלומר, אני לגמתי, הוא שתה. ושתה. חוץ מלשתות, לא הוא ולא אני ידענו מה לעשות כדי לממש את מה שבאנו לשם לעשות. באיזשהו שלב ראיתי שתי בנות שנראו חמודות יושבות ליד שולחן לא רחוק מאיתנו. הצעתי לעמוס שנזמין להן בירות. אולי זה יקדם אותנו לכיוון הרצוי. ביקשתי מהברמן, והוא הגיש להן שתי כוסות של חצי ליטר, וכשהן שאלו, הוא הצביע לכיווננו. הן חייכו אלינו, ולהפתעתנו, הן פנו אלינו והחוו לכיוון שני כיסאות פנויים ליד השולחן שלהן.

הצטרפנו אליהן. ״שלום, אני שיר,״ אמרה בעלת השיער הבלונדיני הקצר, ״וזו זהר.״ היא החוותה לעבר חברתה, בעלת השיער השחור הארוך. שיר הייתה גבוהה יחסית ובעלת גוון עור בהיר מאד. זהר הייתה הרבה יותר ״סטנדרטית״ בשני המובנים. ״אורן״, היצגתי את עצמי, ועמוס הציג את עצמו. זהר שאלה מה אנחנו עושים שם (כאילו זה לא היה ברור), ועמוס עשה מה שבכל סיטואציה אחרת היה נחשב טעות, וסיפר על הפרידה שלו. זהר, שישבה לידו, אחזה בזרועו ואמרה לו: ״לא נורא. היום אתה תשכח ממנה. רוצה לרקוד? אני מתה על השיר הזה!״

הם קמו מהשולחן והלכו לרחבה. הם לא חזרו יותר לשולחן. שיר ואני ניסינו לדבר קצת, אבל המוזיקה הייתה רועשת מדי בשביל זה. אחרי כעשרים דקות שנראו כמו נצח שיר שאלה: ״הם עסוקים בשלהם. שנזמין חשבון?״

שילמנו את שני החשבונות, ויצאנו. שיר שאלה אותי לאיזה כיוון אני הולך ואמרתי לה שאני גר קרוב ולא איכפת לי ללכת קצת איתה לכיוון שלה. ״עמוס הולך לזיין הלילה״, היא גילתה לי כשהלכנו. ״זהר תיקח אותו לשירותים ותיתן לו שם. אח״כ הוא לא יישמע ממנה יותר.״

״איך את יודעת?״ – שאלתי.
״היא תמיד עושה את זה. הוא לא הראשון ולא האחרון. היא לא בן אדם שבנוי לקשר רומנטי, אבל לכולנו יש צרכים.״
״טוב, נראה לי שזה בדיוק מה שעמוס צריך עכשיו. לפחות, זה מה שהוא רוצה. גם הוא לא בנוי עכשיו לקשר.״
״נראה לי שבגלל זה היא קפצה עליו ככה…״

מכאן לשם, הגענו אל הבניין של שיר.
״אני אשמח להזמין אותך לאכול משהו פעם ביחד״ – אמרתי.
״אשמח״ – היא חייכה. הייתה שתיקה מביכה ששיר שברה ברצף של ספרות. כן, אם אתה רוצה להזמין מישהי לדייט, כדאי שיהיה לך את מספר הטלפון שלה… אחרי שרשמתי את המספר ב-״אנשי הקשר״ שלי, הגיע הרגע להגיד לילה טוב. אני אמרתי ראשון, והיא ענתה לי. היא הסתובבה אל דלת חדר המדרגות והקלידה את הקוד, אבל לפני שהדלת נפתחה היא הסתובבה אלי שוב.
״תשמע, אני רוצה שתזמין אותי לדייט. אני אשמח להכיר אותך.״
״גם אני״, עניתי במבוכה, מבין שיש כאן איזשהו ״אבל״ שמחכה…
״אבל… אתה רוצה לעלות אתי למעלה עכשיו? אני מצטערת, פשוט כבר חודשיים לא הזדיינתי, וכל הדיבורים האלה על זהר ועמוס עשו אותי חרמנית. אני מצטערת שאני מתנפלת עליך ככה, אתה יכול גם לסרב וזה יהיה בסדר. אני עדיין אשמח לצאת איתך.״
זה תפס אותי בהפתעה גמורה. היא נראתה לי חמודה, וכן, לא הייתי מציע לה לצאת אם היא לא הייתה נראית סקסית בעיניי. חודשיים? אני יבש כבר יותר מחצי שנה!
״בשמחה״, עניתי בחצי קול.

שיר גרה בדירת שותפים קטנה. כשעלינו היא סיפרה לי שזהר היא השותפה שלה. זהר היא זו ששכרה את הדירה, והיא — שיר, דיירת משנה. לכן החדר שלה הוא הקטן יותר. החדר של שיר היה צפוף ומלא דפים וחפצים אחרים. לא שאלתי את שיר מה היא עושה בחיים, אבל על הכיסא בחדר שלה היו זרוקים מדי בית חולים, ועל השולחן, מעל ערימות של דפים שכב סטטוסקופ.

היא סילקה כמה קלסרים ממיטת היחיד שלה אל השולחן והתיישבה על המיטה. אני עמדתי מולה והיא סימנה לי להתקרב. כשהייתי ממש מולה היא פתחה את כפתור המכנסיים שלי ואת הרוכסן וחיככה את גב היד שלה בתחתונים שלי.
״אני רואה שאתה שמח להיות כאן״, היא אמרה לנוכח הזיקפה שהיא הרגישה דרך התחתונים.
״אני באמת שמח״, חייכתי.
היא הפשילה את המכנסיים שלי מעט, שלחה יד לתוך התחתונים שלי, והוציאה משם את איבר המין שלי.
״איזה זין חמוד יש לך״, היא אמרה בחיוך והיישירה אלי מבט. ״הוא בטח גם טעים…״
לפני שיכולתי להגיב היא הכניסה אותו אל הפה שלה והחלה מזיזה את ראשה קדימה ואחורה, מכניסה ומוציאה אותו מהפה שלה. היא גילגלה את הלשון שלה סביבו בצורה שהייתה פשוט נהדרת. כמובן שכבר מצצו לי לפניה, אבל שיר בהחלט ידעה מה שהיא עושה. כשהזין שלי התקשה עוד קצת היא הוציאה אותו מהפה שלה וקמה מהמיטה. רציתי לנשק אותה.
״עוד מוקדם לנשיקה. קודם אני רוצה את הדייט שהבטחת.״

היא ניגשה לשידה שליד המיטה, פישפשה בה קצת והוציאה קונדום. ״אתה צריך ׳להתלבש׳, ואני צריכה להתפשט…״ — היא אמרה בחיוך. היא קרעה את העטיפה וגילגלה את הקונדום על הזין שלי. אח״כ, בתנועה אחת היא פתחה את כפתור המכנסיים שלה והפשילה מעליה את המכנסיים והתחתונים יחד. אני הורדתי את המכנסיים והתחתונים מעליי בזמן שהיא נשכבה על המיטה ברגליים מפושקות, יד אחת שלוחה ביניהן, נוגעת במפשעה שלה שהייתה פתוחה לעיניי. שיער הערווה שלה היה דליל, בהיר יחסית, אבל לא כמו שיער הראש שלה. עם אצבע אחת היא החלה עושה תנועות סיבוביות. היא פתחה את השפתיים החיצוניות שלה רק קצת כדי לתת לאצבע להגיע לאן שהיא הייתה צריכה, הכל מאד בעדינות. אני הייתי כל כך מרותק שכנראה פשוט בהיתי. מעולם לא ראיתי בחורה מאוננת לפני כן. כלומר, ראיתי בסרטי פורנו, אבל לא במציאות. החברות שהיו לי לפני שיר לא הרגישו חופשיות לעשות את זה לידי, או אולי לא עשו את זה כלל, אין לי מושג. והנה שיר, שרק עכשיו היכרתי, שעוד לא התנשקתי איתה, שאני עוד לא יודע מה היא עושה בחיים והיא לא יודעת מה אני עשה, הזמינה אותי אליה לחדר ומאוננת מולי.

״למה אתה מחכה? בוא תזיין אותי!״ — היא הזמינה אותי.
״את פשוט כל כך יפה״, פלטתי.
״תזמין אותי לדייט ואראה לך עוד ממני. בינתיים, תביא את החמוד הזה שלך ותכניס אותו לכוס שלי. כבר חודשיים שלא היה לי כזה ואני מתה…״
היה משהו סקסי, כמעט מצמרר באיך שהיא אמרה את המילה הזאת, ״כוס״. עד עכשיו שמעתי את המילה הזאת רק מבנים חרמנים, ובכל מני קללות. מעולם לא שמעתי בחורה קוראת ככה לפות שלה. לפחות, לא זכרתי כזה דבר. בטח שלא אף אחת מהחברות שהיו לי. זה גירה אותי כל-כך, שחשבתי שאני גומר מייד.

נשכבתי מעליה. היא כיוונה את הזין שלי לתוכה. היא הייתה רטובה מאד ואני, למרות הקונדום, החלקתי פנימה בקלילות. החזקתי את החזה שלי מעליה בעזרת הידיים. נכנסתי אליה ויצאתי ממנה בקצב שהלך וגבר עם הזקפה שלי. היא הביטה ישר אלי בעינייה הכחולות, וחייכה בחביבות.
״אם אתה רוצה לגמור אתה יכול. אל תחכה לי. אל תדאג לי, כמו שראית, אני יודעת לדאוג לעצמי…״
המשכתי עוד דקה או שתיים, עד שהרגשתי את הזרע שלי מצטבר בבסיס הזין שלי. היא שמה לב לזה ואמרה לי: ״תגמור, חמוד, אני רוצה לשמוע אותך!״
גמרתי. נאנחתי בקול. היא חייכה אלי וחיבקה אותי. שכבנו ככה, מחובקים, כדקה, ואז הרגשתי שאיבר המין שלי מצטמק, אז בזהירות הוצאתי אותו ממנה, מוודא שהקונדום עדיין עליו. היא החוותה לעבר הפח מתחת לשולחן הכתיבה. קמתי וזרקתי אותו. בינתיים, היד של שיר חזרה למקומה בין הרגליים שלה. הפעם, האצבע הסתובבה יותר במרץ, ופתחה יותר את השפתיים החיצוניות.
״רוצה עזרה?״ שאלתי.
״על מה חשבת?״
״אני יכול לטעום אותך, למשל… כמו שטעמת אותי…״
״אוקיי, בבקשה…״
היא הזיזה את היד שלה ואני נשכבתי עם חצי הגוף העליון שלי על המיטה, הראש שלי בין הרגליים שלה. בשתי אצבעות יד שמאל היא פתחה את השפתיים החיצוניות שלה ובאצבע יד ימין היא הצביעה עליו.
״תכיר, זה הדגדגן שלי. הוא אחד הדברים היקרים לי ביותר בעולם. אם לא הוא, הייתי מאד עצובה… אם נהיה ביחד, חשוב מאד שתדאג לו, שתהיה חבר טוב שלו. שתתייחס אליו יפה״.
״נראה לי שהוא ואני נהיה חברים טובים״, אמרתי והתחלתי ללקק אותו בעדינות.
שיר נשמה נשימות עמוקות. אחרי דקה או שתיים היא ביקשה ״תוכל להכניס אצבע?״
״לאן?״ שאלתי בתמימות, ואחרי שנייה הבנתי למה היא התכוונה, אבל היא ענתה לי בכל זאת.
״לכוס שלי! אתה יכול לזיין אותי עם האצבע שלך?״
שוב עברה בי צמרמורת כששמעתי אותה אומרת את המילים הללו. הכנסתי לתוכה את אצבע יד ימין ועם הלשון הגברתי את הקצב. זכרתי שקראתי שהדגדגן נמשך לאורך הנרתיק, לכן עם האצבע עיסיתי בעיקר את הקיר הקידמי. התגובה לא אחרה לבוא, ״מעולה! בדיוק ככה!״ קצב הנשימות שלה הלך ועלה. היא החלה להאנח וכעבור פחות מדקה היא קימרה את הגב שלה והחלה לגנוח בקול. אני המשכתי ללקק אותה ולעסות אותה מבפנים עד שהיא שלחה ידיים לאסוף אותי אליה.
״תודה״ – היא אמרה – ״זה היה ממש טוב!״
״העונג כולו שלי״ עניתי בחיוך.

הייתי מלא במיצים שלה ולא ידעתי מה לעשות עם זה. לא רציתי לשכב ככה על המצעים שלה אבל היא סימנה לי לבוא לשכב לידה. עשיתי זאת והיא התרוממה ונשקה לי את הלחי. הפנים שלי היו מלאות במיץ שלה והיא ליקקה אותי בין נשיקה לנשיקה, ועשתה קולות של הנאה.
״איך הטעם שלי?״ היא שאלה אותי.
״את מאד טעימה!״ עניתי.
״אני שמחה. תבוא כל יום״ היא אמרה בחיוך ואז עברה לנשק עוד חלקים של הפנים שלי שהיו מלאים במיץ שלה. בסוף הגיעה לשפתיים ונישקה אותי שם בלהט, חיבקתי אותה ונישקתי אותה חזרה.

״חשבתי שאת מחכה לדייט בשביל זה״ שאלתי בצורה מבודחת.
״אני עדיין אשמח לדייט, אבל מבחינתי, התקבלת!״
״לא ידעתי שזה היה ראיון עבודה…״
״זה לא היה אמור להיות… אבל לא היית רוצה שכל הראיונות יהיו כאלה?״
ניסיתי לדמיין את מה שהיא תיארה וחייכתי. היא נישקה אותי שוב וקמה מהמיטה.
״אז תרצי להיפגש מחר?״ שאלתי.
״מחר אני במשמרת. תרצה מחרתיים?״
״בכיף!״ עניתי וקמתי מהמיטה. לבשתי את התחתונים והמכנסיים. היא קמה מהמיטה ונישקה אותי נשיקה אחת אחרונה לפני שנפרדנו ליד דלת הדירה.

באותו לילה התקשתי להרדם. כל הזמן חשבתי עליה, על הישירות שלה, ועם זאת, על הנחמדות שלה. חשבתי גם על זה שלא ידעתי עליה כלום ולמרות זאת, כבר הייתי מאוהב. לא בגלל שהיא נתנה לי (ובאמת הייתי צריך סקס), אלא בגלל שזה הרגיש הדבר הכי טבעי והכי כיפי בעולם. לא היה מניע נסתר, חוזה בעל עשרות סעיפים באותיות קטנות של כל הדברים שאני אמור לספק בתמורה לסקס. זו הייתה עסקה של ״סקס תמורת סקס״, וזהו. בלי סעיפים ובלי אותיות קטנות. אבל למרות שזו הייתה עסקה שהתחילה ונגמרה במיטה, קיבלתי הרגשה שהיא תשמח שיהיה עוד מזה. עוד ממני. לא רק סקס, אלא גם חברות. לא כזאת שניתנת בתמורה לסקס, אלא כזאת שניתנת בתמורה לחברות, לצד סקס.

למחרת התאפקתי לא להתקשר אליה וגם לא לשלוח לה הודעות. ידעתי שהיא במשמרת. לפי המדים והסטטוסקופ הבנתי שהיא עובדת בבית חולים ולא רציתי להפריע. אבל כששוב לא הצלחתי להרדם שלחתי לה הודעה.
״היי שיר״
״היי אורן! מה שלומך?״
״אני בסדר. חושב עליך״ איך שכתבתי את זה התחרטתי, אבל כבר היה מאוחר מדי.
״איזה כיף לי 🙂 על מה בדיוק אתה חושב כשאתה חושב עלי?״
״על כל מני דברים…״
״דברים שעשינו ביחד אתמול?״
״גם…״
״וגם דברים שלא עשינו יחד אתמול?״
״אולי…״
״… ושהיית רוצה שנעשה?״
האמת היא שלא חשבתי על זה, אבל שיתפתי פעולה.
״אולי״
״גם אני חושבת עליך. עליך ועל הזין החמוד שלך :-)״
לא ידעתי מה לענות. הייתה שתיקה ארוכה ומביכה.
״וכשאתה חושב עלי, ומה שעשינו יחד, ומה שאולי נעשה, מה אתה עושה?״
״את מתכוונת…״
״כן… אתה מאונן?״
הלב שלי פעם בחוזקה. הידיים שלי רעדו על הטלפון מרוב מבוכה.
״כן״ — עיניתי בכנות.
״אתה מאונן עכשיו?״
״לא. הידיים שלי על הטלפון…״
״ואם הן לא היו? היית מאונן?״
״כנראה…״

עברה דקה ארוכה ללא תשובה שלה ואז הגיעה תמונה. פתחתי אותה, ולקח לי כמה שניות להבין מה אני רואה. זיהיתי את העור הבהיר שלה ואת מדי בית החולים. ביד אחת היא משכה את דש החולצה שלה קדימה, אצבע אחת מסיטה את צד אחד של החזיה שלה. בתמונה הופיע ציצי אחד שלה, מצולם מלמעלה. הוא היה קטן, בהיר, עם פטמה אדומה ובולטת בקצה. התמונה לא הייתה ברורה מדי, אבל הכוונה הייתה ברורה כשמש.
״זה יעזור לך לאונן?״ היא כתבה מייד אחר-כך.
״נראה לי שכן :-)״
״אל תדאג, אתה תראה אותם לייב מחר, אבל בינתיים יש לך חומר למחשבה״
ואחרי שנייה היא הוסיפה – ״וכשאני אומרת מחשבה, אני מתכוונת אוננות.״
שלחתי חיוך. היא כתבה על מטופל שהיא אמורה לטפל בו, אז נפרדנו. ברור שאוננתי מול התמונה הזאת, ובכלל מול הזיכרון של אתמול והציפיה למחר.

ומחר הגיע. עוד לפני שיצאתי מהעבודה כתבתי לה.
״אאסוף אותך ב-7?״
״בכיף!״ – והוסיפה – ״לא חייבים לצאת לאנשהו. אפשר להגיע ישר אליך, או אלי…״
חשבתי לרגע, ואז עניתי ״אני מעדיף להכיר אותך יותר טוב… או בכלל…״
״אני חושבת שאתה מכיר את הדגדגן שלי כבר ממש טוב!״
״זו בדיוק הבעיה. אני מכיר אותו יותר טוב מאשר אותך…״
״אין בעיה. בית קפה?״
״כן, רעיון טוב.״

בשבע אפס אפס עצרתי את הרכב ליד הבניין שלה. היא הייתה שם, על המדרכה, ונכנסה לרכב. לאחר שניה אחת של מבוכה שבה לא הייתי בטוח כיצד אני אמור לברך אותה בשלב הזה של ההכירות שלנו היא רכנה אלי ונישקה אותי על הלחי.
״היי אורן, לאן תרצה ללכת?״
עניתי בשם של בית קפה לא רחוק מביתה, והיא הנהנה בראשה.

נכנסנו לבית הקפה אוחזים ידיים אך שותקים. הרבה מחשבות רצו לי בראש, הרבה שאלות, אך לא ידעתי במה להתחיל. למזלי היא התחילה ושאלה אותי במה אני עוסק.
״אני מתכנת בחברת סטרט-אפ״.
״אז אתה עובד המון שעות ומרוויח ים של כסף?״
״אני לא מתלונן, לא על הכסף ולא על השעות. אני לא עובד משמרות״ חייכתי. ״מה את עושה?״
״אני כן עובדת משמרות… אני רופאה.״
תיארתי לעצמי שהיא משהו בסביבה הזאת, אבל לא חשבתי שמישהי כל כך צעירה כבר רופאה. חשבתי שאולי היא סטודנטית או סטאז׳רית.
״באיזה שלב את?״
״אני בהתמחות, שנה שלישית.״
״וואו… לחשוב על כל מה שעברת כדי להגיע לשנה שלישית של התמחות…״
״כן, זה מסע לא פשוט.״
״את שמחה שעשית את זה?״
״אשמח יותר כשאגיע לתת-התמחות שמעניינית אותי — גסטרו. כרגע אני בהתמחות פנימית בפנימית ג׳, המחלקה הכי נוראית בעולם.״
״אני מצטער.״
״כן, זה לא פשוט. כלומר, יש מי שיגיד שזו שליחות ושמישהו צריך לעשות את העבודה הזאת, אבל זה נורא. זה מדכא. כל הזמן זקנים שהולכים למות מימילא, ומתקנים אותם קצת, שישרדו עוד קצת, שיסבלו קצת פחות, אבל קצת יותר זמן…״
״מתים לך מטופלים?״
״כל הזמן, אבל בד״כ זה לא הכי נורא. הכי נורא זה הסבל, שאין לי מה לעשות מולו כלום.״
פתאום ראיתי את שיר באור אחר לגמרי. מישהי שעבדה קשה מאד כדי להגיע למקום שהיא נמצאת בו, אבל המקום הזה מלא בסבל. פתאום ריחמתי עליה.
״אז אחרי יום כזה, או משמרת כזו של יממה וחצי, אתה מבין למה אני צריכה סקס. זה עוזר לי לא לחשוב על זה. לא לחיות שוב את מה שהיה בבית החולים. זיונים הם כרטיס היציאה שלי משם.״
שתקתי. השפלתי את המבט שלי וליטפתי את כף ידה שהייתה מונחת לידי על השולחן.

המלצרית קטעה אותנו ושאלה אם החלטנו מה נרצה. שיר ביקשה לאטה עם שני סוכר, אני ביקשתי חליטת מנטה. הייתי פחות בקטע של קפה, בעיקר בשעות הערב.
״אני מצטער שכל-כך קשה לך שם״ אמרתי בשקט.
״אל תצטער. זה המסלול שבחרתי. אני יכולה לעזוב אותו בכל רגע. אני יכולה לעבור למסלול עם פחות פציינטים ויותר נוסחאות, או בדיקות מעבדה, או כל דבר אחר. זה מה שאני בחרתי, ובוחרת כל יום מחדש. ממש כמו שבחרתי להיות כאן אתך״ – את המשפט האחרון היא אמרה בחיוך כשעיניה הכחולות מוארות ומיושרות אלי.
״אצלי סקס זה פשוט סקס״ אמרתי, ״אין לי דברים שאני רוצה לשכוח או מחשבות שאני רוצה לברוח מהן.״
״אני רופאה, לא פסיכולוגית, אבל אני לא מאמינה שיש כזה דבר. תמיד אנחנו רוצים משהו מאיזושהי סיבה, לא תמיד זו הסיבה שאנחנו מדווחים לעצמנו.״
״יכול להיות.״
״בכל מקרה, אל תרגיש לא נעים. אהבתי סקס גם לפני ההתמחות. מאז הפעם הראשונה שלי, אי שם בשירות הצבאי, אני אוהבת סקס. למעשה, אני אוהבת סקס מאז שהתחלתי לאונן, אי שם בתחילת התיכון. אני לא יודעת אם אתה מחשיב את זה…״ שוב הייתי בהלם מהישירות והכנות שלה. אף חברה קודמת שהייתה לי לא סיפרה לי על הרגלי האוננות שלה. זה כמובן גירה אותי מאד וחיכיתי בקוצר רוח שהמשקאות יגיעו, אחריהם החשבון, ושהערב ימשיך.

השיחה עברה לנושאים אחרים, סטנדרטיים יותר לדייט ראשון – משפחה, בני זוג קודמים, תחומי עניין כלליים. היה כיף לדבר איתה. הרגשתי חופשי, שאין דבר שאוכל לומר, או דרך שבה אומר משהו, שתגרום לה למבוכה או חוסר נעימות. משהו בי רצה שהשיחה הזאת תימשך לנצח, אבל חלק אחר, ספציפית בתוך המכנסיים, רצה להמשיך את הערב במקום אחר.

שילמתי את החשבון. היא שאלה אם ארצה להתחלק איתה, ״אני אתן לך הערב בכל מקרה״ היא הוסיפה בחיוך. אמרתי לה שזה בסדר, וחייכתי אליה בחזרה.

ביציאה מהמסעדה היא נישקה אותי על השפתיים. זו הייתה נשיקה אמיתית שאומרת ״אני רוצה להיות איתך, באמת. לא רק בשביל סקס כדי לשכוח את בית החולים. גם זה, אבל בעיקר בשביל שיחות כאלה נעימות ומעניינות״. לפחות ככה זה הרגיש.

נסענו אליי. בכניסה לדירה היא חלצה את הסנדלים שלה והחלה לפתוח את כפתורי החולצה שלבשה. עצרתי אותה.
״רוצה לשתות משהו?״ — שאלתי.
״אתה מצחיק, הגענו הרגע מבית קפה…״
זו אכן הייתה שאלה טיפשית, אבל הבנתי שהיא כבר רוצה להתפשט, ולמרות שמאד רציתי לראות אותה ערומה, הרגשתי שאם זה יקרה מהר מדי הקסם יפוג. היא הביטה אליי, לא מבינה מה אני רוצה, ואז ראיתי על המדף חפיסה של קלפי ״טאקי״ שהיו שלי עוד מימי הילדות, ושלא נגעתי בהם שנים. זה נתן לי רעיון.
״רוצה לשחק טאקי?״
״זה רעיון מוזר… חשבתי שבאנו הנה להזדיין… אני חשבתי שתרצה לראות לי את השדיים…״
״כן, אני רוצה לראות לך את השדיים. אבל אני רוצה להיות ראוי להם…״
״לא הבנתי…״ — היא אמרה במבוכה.
״יש לי רעיון לחוקים שיעשו את המשחק יותר מתאים למצב שלנו״ אמרתי, וראיתי שהמבוכה שלה מתחלפת בסוג של ניצוץ, כשהאסימון נפל – ״משחקים רגיל, לפי חוקים רגילים. אבל אם מישהו צריך לקחת קלף מהקופה, הוא צריך לתת משהו בתמורה.״
״למשל, פריט לבוש?״
״כן, למשל, או לבצע משימה עבור השחקן השני.״
״איזה סוג של משימה?״
האמת היא שלא חשבתי כ״כ קדימה, אבל אחרי שניה של חשיבה הייתה לי תשובה מפורטת:
״דברים שאפשר לעשות עם מצב הלבוש הקיים של שנינו. דברים שלא לוקח יותר מ-10 שניות לעשות, כדי לא לפגוע ברצף המשחק.
״ומה קורה כשמישהו מנצח?״
״אז השני, או השניה, חייבים לעשות כל מה שהמנצח, או מנצחת, אומרים להם לעשות.״
״משהו כמו עבד או שפחת מין?״
״משהו כזה״.
האמת היא שזה לא היה בדיוק מה שחשבתי עליו, אבל היה משהו מגרה מאד בהצעה הזאת, פשוט לא ידעתי מה שיר רוצה וכמה רחוק היא תרצה ללכת.
״לא התכוונתי במובן של סאדו-מאזו. אני לא בקטע.״
״תיארתי לעצמי. גם אני לא, למרות שיש משהו נחמד בלאבד שליטה״.
״כנראה, למרות שמעולם לא ממש יצא לי.״
היא לא ענתה לגבי אם היא אי פעם עשתה את זה, רק שאלה, ״אתה מחלק את הקלפים?״

חילקתי לכל אחד שמונה קלפים, ופתחתי קלף 8 אדום מהקופה. אני ישבתי על הספה והיא על כורסא מולי.
״מי מתחיל?״ – היא שאלה.
״תתחילי״ – עניתי.

היא הביטה בקלפים שלה ושלפה 3 אדום. אני שלפתי 3 כחול. לה היה 6 כחול. לי היה ״עצור״ כחול, אבל לא היה לי מה לשים בתור הנוסף. לקחתי קלף מהקופה והורדתי את החולצה שלי. שיר שלחה יד ללטף לי את החזה, אבל אמרתי לה שאם היא רוצה לעשות את זה, היא צריכה משימה. ״אין שום דבר בחינם״. היא עשתה פרצוף חמוץ, וזרקה ״עצור״ אדום ולאחריו 7 אדום. אדום היה צבע טוב יותר בשבילי. היה לי ״טאקי״ אדום, ואיתו הורדתי 3 קלפים אדומים, האחרון מביניהם היה ״2+״. הבטתי בה בעיניים בוחנות, כשהיא הביטה בקלף שזרקתי ואז בקלפים שלה, ושוב בקלף ושוב ביד שלה, וקצת בי, במבט שובב… לבסוף היא לקחה שני קלפים מהקופה.
״שני קלפים, כלומר שני פרטי לבוש?״
״כן,״ עניתי – ״או שתי משימות, או אחד כזה ואחד כזה.״
היא פתחה את הכפתורים שנותרו סגורים בחולצה שלה והורידה אותה בחיוך. מתחת לחולצה הייתה לה חזיה כחולה, קטנה, שבקושי סגרה על הציצים הקטנים שלה.
״לקלף השני אני רוצה משימה״ היא ביקשה.

חשבתי לרגע איזו משימה ארצה לתת לה, משימה שעומדת בחוקי המשחק, מגרה, ולא אכזרית מדי.
״אני רוצה שתקפצי על רגל אחת 10 פעמים ותגידי ״אני רוצה את הזין של אורן״.

היא חייכה, קמה, נעמדה על רגל אחת והחלה לקפוץ ולומר ״אני רוצה את הזין של אורן בכוס שלי״. התוספת הייתה נחמדה, גם אם לא לגמרי מפתיעה. הציצים שלה, שהיו מטרת התרגיל, קפצו למעלה ולמטה עם הקפיצות שלה. החזיה שלה החזיקה אותם יפה, יפה מדי לטעמי, ולכן התרגיל לא סיפק לי הצצה אל הפטמות שלה. אבל ידעתי שזה עוד יבוא. לאחר הקפיצות היא התיישבה, ואני משכתי קלף מהקופה. האדומים נגמרו לי, ולא היה לי עוד ״2+״. לשניה אחת חשבתי אם אני רוצה משימה או להוריד את המכנסיים והחלטתי ללכת על האופציה השניה. עם פחות בגדים המשימות תהיינה יותר מעניינות. היא הביטה בחיוך אל הגבשושית הקטנה בתוך התחתונים שלי. הייתה על התחתונים טיפה קטנה של ״טרום זרע״. זה גרם לי להסמיק. היא ראתה את זה והפריכה אליי נשיקה.

שיר זרקה 9 אדום. לי היה 9 ירוק, והיה לי עוד קלף ירוק, מתוך שני קלפים בסה״כ. שיר שמה ״פלוס״ ירוק, ולאחרי ״פלוס״ אדום, ו-7 אדום. פתאום מצבי במשחק לא היה מזהיר. לקחתי קלף מהקופה, וביקשתי משימה.
״איזו משימה אתן לך… שאלה טובה… אתה אומר שאתה צריך להישאר במצב הלבוש הנוכחי? כלומר עם התחתונים?״
״כן, אלה החוקים.״
״ומה אם המשימה היא להוריד את התחתונים? זו יכולה להיות משימה?״
״נראה לי שכן…״
״טוב, אז תוריד בבקשה את התחתונים. אני רוצה לראות את הזין שלך. עברו יומיים מאז שהוא היה בתוכי… אני מתגעגעת…״
קמתי והורדתי את התחתונים. הזיקפה שלי הייתה חלקית. כנראה בגלל הגירוי הממושך. שיר חייכה אלי והפריכה נשיקה אליו, מלווה במבט שובבי אלי.
״הייתי אוכלת אותו״ – היא אמרה בחיוך.
״חכי למשימה הבאה שלך, אולי תהיה לך הזדמנות…״

כרגע היו לשיר שני קלפים, ולי שלושה. נראה שהיא הייתה בדרך לניצחון… או שלא… לא היה לה קלף לשים והיא משכה קלף והורידה את המכנסיים תוך תנועות אגן של כאילו סטרפטיז. היו לה תחתונים לבנים קטנים שהשתלבו יפה עם הרגליים והבטן הלבנות שלה. הקלף שקיבלתי בסיבוב הקודם היה 7 ירוק, מה ששימח אותי מאד, כי כזכור יש לי עוד ירוק. שלפתי אותו בחיוך, והנחתי בראש הערימה. מה ששימח אותי יותר היה שלשיר לא היה קלף לשים, והיא לקחה מהקופה.
״משימה״ היא אמרה בהחלטיות. זה הביא אותי להתלבטות קשה. מצד אחד, הבטחתי לה שבמשימה הבאה אתן לה לטעום אותי. מצד שני, אם אבקש ממנה להוריד את החזיה אוכל סוף-סוף לראות את השדיים שלה שאני כבר מת לראות כבר יומיים. היא ליקקה את השפתיים, רומזת לי לבחור באופציה הראשונה. כך עשיתי.
״אני רוצה שתטעמי אותי״.
״לטעום? כבר טעמתי שלשום. אני יודעת שאתה מאד טעים. אתה אולי רוצה שאמצוץ לך, או שארד לך…״
״כן״
״כן מה? למצוץ? לרדת?״
״זה לא אותו דבר?״
״זה די אותו דבר… אבל אני רוצה שתגיד את זה…״
״אני רוצה שתרדי לי.״
״ארד גם ארד, בחפץ לב״ אמרה, במחווה ל-״דירה להשכיר״ (אני לא יודע אם לאה גולדברג הייתה מעריכה את המחווה הזאת, אבל במחשבה שניה, למרות שהיא חייתה בתקופה אחרת, אנשים נהנו גם אז ממין אוראלי, פשוט לא דיברו על זה כל כך. אז בעצם, אולי היא הייתה כן מעריכה את המחווה? בכל מקרה, נחזור לסיפור, אני הולך לקבל מציצה).

שיר הניחה את הקלפים שלה על השולחן עם הפנים למטה. גם אני עשיתי זאת ונעמדתי. היא כרעה על שתי הברכיים מולי, ליטפה את איבר המין שלי בשתי ידיים ואח״כ נישקה אותו קלות. היא הכניסה אותו לתוך הפה. מכיוון שהוא היה יחסית מכווץ, היא הכניסה את כולו לתוך הפה והעבירה הת הלשון שלה מסביבו. היה משהו בדרך שהיא עשתה את זה שגרם לו להתעורר לחיים ולעמוד. בסוף הוא עמד כ״כ שהוא כבר לא נכנס במלואו לתוך הפה שלה. היא אחזה בבסיס שלו ביד אחת והזיזה את ראשה קדימה ואחורה כדי שהוא ייכנס יותר עמוק וייצא כמעט לגמרי מפיה. אחרי קצת יותר מעשר שניות היא הוציאה אותו לגמרי והביטה בי מלמטה למעלה.
״נראה לי שעמדתי במשימה… כלומר, נראה לי שהעמדתי במשימה…״ היא חייכה.
היא קמה ואני ניגשתי אליה כדי לנשק אותה אבל היא אמרה ״לא, חכה למשימה… שום דבר לא מקבלים בחינם…״

זה היה תורי. שלפתי 4 ירוק. ״קלף אחרון!״ – קראתי.
המצב היה ממש מותח. לי היה קלף אחד ביד (״משנה כיוון״ כחול), ולה היו שלושה. הבעיה היותר קשה הייתה, שהיו לה עדיין תחתונים וחזיה, שעדיין לא זכיתי להוריד ממנה. למזלי, לא היה לה קלף לשים. היא לקחה קלף מהקופה, ושאלה ״מה תרצה לראות?״ לקח לי זמן להבין למה היא התכוונה, אבל היא המשיכה, ״את השדיים שלי או את הכוס? אני יודעת שאת הכוס שלי כבר ראית מאד מקרוב, אבל מאז הוא עבר שינוי. התגלחתי לכבוד הדייט שלנו… רוצה לראות?״

לא ידעתי מה לענות. שתי האפשרויות נראו לי מאד מבטיחות אבל היא בחרה בשבילי. היא שמה את הקלפים על השולחן, קמה, התקרבה אלי, הסתובבה עם הגב אלי, והורידה את התחתונים באיטיות. היה לה ישבן קטן וחמוד. היא שמה את שתי הידיים שלה על המפשעה שלה והסתובבה אלי. אח״כ היא פתחה לאט לאט את הידיים שלה, כאילו משחררת מהן ציפור קטנה. הערווה שלה הייתה מגולחת לגמרי. אפילו שערה אחת לא כיסתה את החריץ היפה שעבר באמצע.
״איך זה?״ היא שאלה, ״אף פעם לא דיברנו על איך אתה אוהב כוסים, אבל ראיתי כמה אהבת לרדת לי והייתה לי הרגשה שזה יימצא חן בעיניך״.
״זה מאד יפה״ אמרתי בקול משתנק. מעולם לא ראיתי בחורה מגולחת ככה. כלומר, ראיתי, בפורנו. לא במציאות.
רציתי לתת לה נשיקה שם, אבל היא עצרה אותי והזכירה ״משימה!״
לא היה לי קלף לשים. לקחתי קלף ועניתי לה בשמחה ״משימה!״

שיר התיישבה שוב במקומה אך לא הרימה את הקלפים מהשולחן, במקום זאת היא פישקה רגליים והחלה מלטפת את עצמה ביניהן.
״המשימה שלך היא לרדת לי. אני מזכירה לך שהדגדגן שלי מאד יקר לליבי ואני מבקשת שתתנהג אליו יפה.״

התקרבתי אליה, רכנתי על הברכיים והכנסתי את הראש בין הרגליים שלה. הפעם פתחתי את השפתיים החיצוניות שלה בעצמי ומצאתי את הדגדגן. ליקקתי אותו קצת לפני שהתחלתי לשחק עם האצבע. בהתחלה העברתי את האצבע שלי לאורך השפתיים שלה, למעלה ולמטה ואחרי כמה פעמים, כשהייתי בטוח שהיא מספיק רטובה, הכנסתי את האצבע פנימה. היא תפסה את הראש שלי בידיה ונאנחה בהנאה.
״כן, אתה מטפל בו יפה. הכוס שלי אוהב את מה שאתה עושה לו…״
אחרי הרבה יותר מעשר שניות הפסקתי והתרוממתי ממנה. חיפשתי טישו לנגב את המיץ שלה מהאצבע והפנים שלי אך היא רמזה לי לבוא אליה. היא חיבקה אותי ונישקה אותי. תחילה בפנים, אח״כ על השפתיים, ובסוף היא ליקקה לי את האצבע.
״אני יודעת שאלה לא חוקי המשחק, אבל הייתי חייבת…״
״זה בסדר. היה לי קשה לא להתנשק איתך כל הזמן הזה.״

היא זרקה קלף ״משנה כיוון״ ירוק. ״זה נותן לי עוד תור?״ היא שאלה.
״יש כל מני גירסאות לגבי זה״ עניתי, ״תעשי מה שבא לך.״
היא זרקה ״משנה כיוון״ צהוב ואז לקחה קלף.
״שדיים?״ — היא שאלה בעליצות.
״שדיים!״ — עניתי בשמחה.

היא שוב קמה, התקרבה אלי והסתובבה. היא הראתה לי מקרוב איך היא פותחת את האבזם בחזיה שלה. אח״כ היא סובבה אותה מעל הראש כמו חשפנית וזרקה אותה על הרצפה. היא הניחה את ידיה על החזה שלה והסתובבה אלי.
״רוצה לראות אותם?״
״בטח שאני רוצה!״ — עניתי.
״כמה?״
״מאד מאד״
״אהבת את התמונה ששלחתי לך?״
״כן״
״אוננת עליה?״
״כן״
״הלילה לא תצטרך לאונן. הלילה אתה יכול לזיין אותי!״
״אני בונה על זה.״

היא לאט לאט הזיזה את הידיים שלה והראתה לי את השדיים הקטנים, הלבנים והיפים שלה. למרות שהם היו ממש קטנים, כנראה הכי קטנים שראיתי, הייתה להם צורה מושלמת. הפטמות שלה היו אדומות אדומות, בולטות על הרקע הלבן. הן בקעו מתוך עטרות ורודות קטנות ועמדו מעט כלפני מעלה. היא התכופפה וקירבה את החזה שלה אל הפנים שלי. רציתי לנשק אותם, אבל היא שוב עצרה אותי – ״תזכור את החוקים!״.

הקלף שהיה מונח עכשיו בראש הערימה היה ״שנה כיוון״. היה לי קלף בדיוק כזה, בצבע כחול. הנחתי אותו, ואמרתי ״קלף אחרון!״. זה זיכה אותי בעוד תור, רק שלצערי הקלף שבידי, ״פלוס״ צהוב, לא עמד בדרישות. נאלצתי לקחת קלף, ואיתו, מכיוון שלא נותרו לי בגדים להציע, משימה. הייתה לי תחושה מה היא הולכת לבקש.
״אני רוצה שתבוא לכאן, ותלקק לי את הפטמות.״
כרעתי ברך לידה כשהיא ישובה על הכורסא, וקירבתי את הראש שלי אל אחת הפטמות.
״תלקק״ היא האיצה בי.
שלחתי לשון קדימה וליקקתי את הפטמה. מיד לאחר המגע הראשון עם הלשון שלי היא התקשתה ונעמדה.
״תמצוץ אותה, אורן!״
הכנסתי אותה לפי ושירבבתי את הלשון שלי מסביבה. בידי אחזתי את הציצי שלה ״שלא ייברח״. אח״כ עברתי לצד השני ועשיתי אותו דבר. בסוף היא תפסה את פניי בעדינות והביאה אותן אל פניה, לנשיקה.
״אתה אוהב את השדיים שלי?״
״מאד״
״הם לא קטנים מדי בשבילך?״
״אני אוהב אותם קטנים. קטנים ושובבים.״
היא חייכה.

את הצעד הבא היה קשה לצפות. אור שלפה קלף ״טאקי״ כחול ואחריו קלף כחול נוסף, וקראה ״קלף אחרון!״. לאחר שניה או שתיים של מתח, היא חשפה את הקלף האחרון שלה, גם הוא כחול, והניחה בראש הערימה.
״ניצחתי!״ היא אמרה בעליצות.
״כל הכבוד!״ עניתי לה.
״אתה יודע מה זה אומר…״
״לא זוכר…״ ניסיתי להתחמק.
״זה אומר שעכשיו אתה צריך לעשות כל מה שאני אומר לך! אתה עכשיו עבד המין החמוד שלי!״
״מה תרצי שאעשה בשבילך?״
״׳מה תרצי שאעשה בשבילך, גבירתי?׳״ — היא תיקנה אותי.

היא הלכה לשירותים ואחרי שהיא יצאה אני נכנסתי. כשיצאתי, ראיתי שהיא כבר מצאה את חדר השינה שלי ושכבה על המיטה על הבטן בידיים פרושות לצדדים.
״עבד?״ היא קראה לי, ״אני רוצה מסאז׳. תעסה לי את כל הגוף. וגם תנשק. תראה לי כמה אתה אוהב את הגוף שלי.״
״כן, גבירתי״ עניתי, לומד מהטעות שלי קודם.

התחלתי מהידיים. קודם האצבעות, אח״כ כף היד, הזרועות והכתפיים. קודם מסאז׳ ואח״כ עברתי בנשיקות. קודם ביד ימין ואח״כ ביד שמאל.
״אתה מאד יסודי, עבד. אני אוהבת את זה. אם תמשיך ככה אולי אני אתן לך הערב.״
״כן, גבירתי.״

המשכתי אל הכתפיים. עיסוי ואח״כ נשיקות. ירדתי אל השכמות, ואז לאורך הגב. ירדתי אל הישבן. חפנתי את שתי הלחמניות שלה בידיים שלי, כיווצתי ושיחררתי כמה פעמים.
״תנשק אותי שם, עבד!״ היא פקדה עלי. כמובן שצייתתי. אחרי זמן לא מבוטל של עבודה על הישבן, עברתי לרגליים, כל רגל בנפרד. קודם הירכיים, אח״כ השוקיים, ולבסוף כפות הרגליים. עיסיתי וטעמתי כל מילימטר בגופה. כשסיימתי עם כפות הרגליים, היא הסתובבה לשכב על הגב.
״עכשיו ככה. מהרגליים למעלה. מסאז׳ ונשיקות, עבד.״
״ברצון, גבירתי.״
״תתעכב במיוחד על הכוס והשדיים. שם אני מצפה לטיפול מיוחד.״
עדיין לא התרגלתי לבוטות שלה. היה ברור שאם אני עובר על הגוף שלה אגיע למקומות האלה, והיה ברור שאתעכב עליהם, אבל היא טרחה לומר את זה בכל זאת, לא להשאיר שום דבר מרומז. הזיקפה שלי, שקצת נחלשה מאז שהיא חיזקה אותה בפה שלה, חזרה למלוא כוחה בעקבות המשפט הזה. למרות זאת, ידעתי שייקח עוד קצת זמן עד שהיא תסכים שאכניס את הזקפה הזאת לתוכה.

עליתי לאט לאט לאורך הרגליים עם מסאז׳ ונשיקות והגעתי למפשעה שלה. תחילה חפנתי אותה בידי בתנועות עיסוי עדינות, ואח״כ נישקתי אותה. ציפיתי שהיא תפתח את הרגליים כדי שאוכל לתת לה את הטיפול המלא, אבל היא פקדה עלי ״תמשיך כלפי מעלה ותחזור לשם לגמור את העבודה, או יותר נכון, כדי שאני אגמור…״

המשכתי אל הבטן שלה, מלטף ומנשק כל סנטימטר, ומשם לחזה. התחלתי עם נשיקות סביב השדיים, ואז עליהם, מסביב לפטמות. מהנשימות של שיר היה ניתן להבין שהיא מתרגשת. בסוף הגעתי לפטמה בצד אחד. ליקקתי אותה עם קצה הלשון שלי. שיר פקדה עלי ״תנשוך אותה בעדינות״. כך עשיתי, והיא פלטה אנחת הנאה, או כאב, אני לא בטוח. כשעברתי לצד שני הפטמה כבר הייתה זקורה. השתדלתי להיות יותר זהיר, אבל היא פקדה עלי, ״קצת יותר חזק, עבד. אני רוצה להרגיש!״ נשכתי בעדינות, ושוב, אותה אנחה: ״זה טוב, עבד!״. המשכתי כלפי מעלה, אל הכתפיים והצוואר. מהצוואר ניסיתי לעלות עם נשיקות אל הפנים, אבל היא אסרה עלי, ״העבד צריך להראות קודם כל את הערך שלו במתן אורגזמות להוד מעלתה, לפני שיוכל לנשק את פניה.״ היא השתמשה בצורת הרבים ״אורגזמות״. הבנתי שלפניי עבודה רבה.

הבנתי את הרמז וחזרתי עם נשיקות מהירות כלפי מטה, אל עבר המפשעה שלה. הפעם היא פתחה את הרגליים ואני התמקמתי ביניהן. התחלתי בנשיקות סביב הפות שלה ואז, עם קצה הלשון התחלתי ללקק. תחילה את השפתיים החיצוניות, ואח״כ פתחתי אותן בעזרת האצבעות והגעתי לדגדגן.
״גבירתי תרצה שאכניס אצבע?״ שאלתי לאחר דקה קצרה של ליקוק.
״הוד מעלתה רוצה שתמשיך ככה ולא תעשה הפסקות מיותרות כדי לדבר. היא תודיע לך כשתהיה מעוניינת במשהו.״
המשכתי ככה עוד כמה דקות לפני שהיא שאלה ״עבד, אתה עומד זקוף?״
מיששתי את איבר המין שלי ועניתי ״יחסית, כן״.
״יחסית זה לא מספיק. אני צריכה אותך כמו מגדל אייפל.״
״גבירתי מוזמנת לטפל בנושא״ עניתי בחוצפה.
לשמחתי היא לא מחתה על זה. היא קמה לישיבה ושלחה יד אל איבר המין שלי ומיששה אותו.
״תשכב על הגב, עבד״ היא פקדה.

נשכבתי על הגב והיא ירדה אל בין הרגליים שלי והחלה להכניס את איבר המין שלי לפה שלה. כצפוי, הזקפה שלי התחזקה מהר מאד. כשזה קרה היא התרוממה, שמה את שתי הברכיים שלה מצידי הירכיים שלי. היא ליטפה את איבר המין שלי ואמרה בקול רציני, כאילו מחוץ למשחק, ״לא סיפרתי לך, אורן, אבל אני לוקחת גלולות. אני כל הזמן לוקחת אותן, בלי קשר לבן זוג. אני בהתמחות ולא יכולה להרשות לעצמי הריון לא רצוי.״

כמובן שאלה היו חדשות טובות. לא צריך קונדום. ההבנה הזאת גרמה לזיקפה שלי להתגבר עוד קצת. היא ידעה את זה כנראה, ולכן חיכתה לרגע הזה לספר לי.
״עכשיו״, היא אמרה לי בקול של הוד מעלתה, ״אני פוקדת עליך להיות הסוס שלי. אני הולכת לרכב עליך, כלומר, על הזין שלך. אבל אני אוסרת עליך לגמור. אם אתה מרגיש שאתה הולך לגמור תרים יד, ואז אני אלחץ לך על הזין כדי לדחות את זה.״ ידעתי שהיא יודעת מה היא אומרת, כי היא רופאה. היא מבינה בפיזיולוגיה. וגם אם לא מספרי הרפואה, הבנתי שהיא מבינה בסקס, ויודעת איך למקסם את ההנאה. אני הייתי חצוי. מצד אחד, רציתי כבר לגמור בתוכה. הגירוי היה מתמשך ורציתי להרגיש פורקן. אבל מצד שני, כשזה ייקרה, זה ייגמר, לפחות עד שאוכל להעמיד אותו שוב. לא רציתי שזה ייקרה. לכן שמחתי על ההצעה.

היא הרימה את עצמה והורידה אותה ישר על איבר המין שלי.
״ממ, עבד״, היא אמרה, ״הזין שלך מרגיש ממש טוב בתוכי בלי קונדום״. גם לי זה רגיש מעולה, אבל לא התמקדתי בזה, אלא בלדאוג שזה לא ירגיש טוב מדי ושלא אגמור לפני הזמן. היא העלתה והורידה את עצמה בעזרת הרגליים, בקצב שהחל איטי ואט אט התגבר. בסוף הקצב היה כל כך גבוה, שהשדיים החמודים שלה החלו לקפץ.
״אני אוהב לראות איך שהשדיים שלך קופצים״ אמרתי.
״׳אני אוהב לראות איך שהשדיים שלך קופצים, גבירתי׳״ היא תיקנה אותי.
״כן, גבירתי.״

התחלתי להרגיש שאני הולך לגמור, אז הרמתי יד. היא נעצרה, התרוממה מעט, בלי להוציא אותי מתוכה, ולחצה בשתי אצבעות על בסיס איבר המין שלי. זה לא כאב ואפילו לא הרגיש מוזר. הרגשתי איך הזיקפה שלי נחלשת קצת, אבל לא מספיק כדי לנתק אותנו. אחרי שניה או שתיים היא המשיכה לרכב עלי.
״הוד מעלתה תגמור בפעם הראשונה עוד מעט, אבל היא אוסרת עליך לגמור בינתיים״ היא אמרה בתקיפות. לא ידעתי אם יש לי מספיק משמעת עצמית בשביל לציית, או אם התרגיל שעשתה יעזור. בכל מקרה, אחרי כמה שניות היא הרימה את ראשה למעלה, הבליטה את החזה קדימה והחלה להתנשם ולהתנשף. כעבור מעט זמן הנשימות הפכו לאנחות ואז, כמעט לצעקות. אני הייתי עבד טוב ולא גמרתי.

״גבירתי גמרה חזק?״ שאלתי.
״כן, תודה לך על נחישותך״ היא אמרה כשקצת חזרה אליה הנשימה, ״אני רוצה עוד שתי אורגזמות לפני שאתן לך לגמור.״ זה נשמע מאתגר, אבל הייתי נחוש לרצות את גבירתי. לא בגלל שהיא ניצחה במשחק, אלא בגלל שהייתי מאוהב בה. הרמתי שוב יד וקיבלתי שוב טיפול מאריך סקס. האורגזמה השניה שלה באה זמן קצר אח״כ והייתה פראית יותר מהקודמת. הפעם הצעקות באו ישר, והיא תפסה חזק בחזה שלי. אחריה היא נישכבה עלי כדי להרגע, אברי המין שלנו עדיין מחוברים, פניה קרובים לפניי. הרגשתי את הלב שלה הולם בחוזקה ואת הנשימות המהירות שלה. אחרי כמה שניות של חוסר תזוזה היא הביטה בי, ליטפה את פני והחלה מנשקת אותי בלהט על השפתיים. אח״כ היא תפסה בזרועי וסימנה לי להתגלגל מעליה. כששכבתי עליה היא פקדה עלי ״תזיין אותי, עבד. תזיין כאילו אין מחר. תמלא את הכוס שלי במיץ שלך!״

לרגע הזה חיכיתי מתחילת הערב, או אולי מאתמול, או… אני לא יודע ממתי. התחלתי להזיז את האגן שלי, נכנס ויוצא מהגוף שלה. זה הרגיש מעולה. היא הישירה מבט אלי ואני אליה. כשהרגשתי שאני קרוב אזרתי אומץ ואמרתי ״אני הולך למלא את הכוס שלך עכשיו, גבירתי.״
״הכוס שלי מוכן… תמלא אותו, עבד!״
אני לא חושב שאי פעם גמרתי כל-כך חזק. הרגשתי שהשפרצתי ליטרים של זרע לתוכה. אני לא לגמרי בטוח אבל אני חושב שהגניחות שלי היו כמעט צעקות. כמעט כמו שלה. היא גמרה שוב, שניה או שתיים אחרי. לא חזק כמו בפעם הקודמת, אבל חזק. היא תפסה את הגב שלי בחוזקה, ושחררה רק כשהסדירה את הנשימה שלה, לאחר מה שנראה כמו כמה דקות ארוכות.

אחרי שנרגענו, היא שאלה אותי ״איך היה לך המשחק הקטן שלנו?״
״היה נהדר. איך לך?״
״נהנתי מאד, עבד״ היא ענתה בצורה מבודחת.
נישקתי אותה בעדינות, והיא אותי בלהט.

לאחר הנשיקה היא הביטה בי, ישר לתוך עיני, ואמרה לי ״אני רוצה עוד הרבה פגישות כאלה.״
״טאקי?״ שאלתי בקול מבודח.
״איתך. אני רוצה שנהיה חברים. אני רוצה לדבר איתך, לאכול איתך, לישון איתך, להזדיין איתך. אני רוצה את זה כל יום. טוב, לא כשאני במשמרת, אבל בהחלט כשאני חוזרת ממשמרת.״
״גם אני״ עניתי בכנות ונישקתי אותה בלהט.

המשך קריאה – חלק ב

הוספה למועדפים שלי