טיול באלפים

הבית העתיק עמד בדיוק בפיתול הכביש במעלה ההר. שני צריחים עגולים עיטרו את הבית משני הצדדים. מתחת לפנס נתלה שלט בצבעים דוהים "פנסיון מצודת הצבאים – חדרים מרווחים". שעת ערב מוקדמת ביום דצמבר סגרירי ורטוב, עוד מעט תרד השמש ועלטה תרד על הכביש. בעונה הזו רואים פה ושם שלג בפאתי הכביש, אך היום הטמפרטורות היו גבוהות מאפס וגשם זלעפות הרטיב את השלג והמיס אותו.

המכונית הקטנה ששכרתי באותו בוקר נסעה בגשם השוטף, בין פיתולי הכביש, כשהעננות הנמוכה והראות הגרועה לא מאפשרות להגביר מהירות מעבר לשלושים-ארבעים קמ"ש עייפים ואיטיים. נסיעה מהירה יותר היתה מסוכנת בכביש הצר והפתלתל, אי אפשר היה להתקדם ולהגיע לפני ארוחת הערב למלון שהוזמן מראש. המכונית נכנסה לסיבוב קצת מהר מדי והחליקה. בלמתי בשולי הכביש כשהמגבים מסלקים את נחילי הגשם משמשת המכונית. ממול אני רואה את הבית הישן והאותיות המוארות באור חיוור "פנסיון".
אין מקריות, חשבתי לעצמי. זה מקום המנוחה שלי ואולי גם אשן פה הלילה. נסעתי עוד כשלושים מטר, עברתי שער ברזל ישן והחניתי את הרכב. התיק היה במושב לידי. לקחתי אותו ורצתי מהר לפתח הבית כדי להרטב כמה שפחות.

דלת העץ הכבדה נפתחה די בקלות, רחבת הכניסה היתה חשוכה למדי. קירות בטון עבים וגרם מדרגות עץ שמביא לקומות העליונות, איש לא עמד בדלפק הקבלה הקטן. את הקירות עיטרו ראשי צבאים וחזירים שניצודו באיזור בעשרות השנים האחרונות.
"הלו?" קראתי והמתנתי מספר שניות, נזכרתי במופע הקולנוע של רוקי וחשבתי על ריף ראף שיצוץ כל שניה, לא טעיתי בהרבה.
ממעלה המדרגות הבחנתי בדמות גרומה מגיעה מאחד החדרים בקומה השניה.
"כן, אני כבר מגיעה" ענתה הדמות הקטנה וירדה במהירות לקומת הכניסה.
"אה.. אני חושב לעשות פה חניית לילה, יש לכם חדר פנוי?" לא נראה לי שמישהו נמצא במקום החשוך והמבודד הזה.
הדמות הקטנה התקרבה ועכשיו ראיתי היטב את פניה החרושים ואת השיער השחור הארוך שהיה אסוף על ראשה.
"כן, בשמחה, 80 יורו ללילה, המסעדה בקומת הביניים" ענתה בקול ניחר. הנהנתי בראשי ומסרתי כרטיס אשראי.
"הבת שלי תלווה אותך לחדר. מוניקה? את יכולה ללות את האדון?" קראה הדמות הקטנה כשהיא פונה למעלה.
מוניקה הופיעה במעלה גרם המדרגות והגיעה במהירות לדלפק הקבלה, יכלתי להבחין בדמיון הרב בין השתיים. מוניקה היתה צעירה בהרבה מאימה ונראתה בשנות השלושים לחייה אבל הדמיון היה בכל זאת רב, עצמות לחיים בולטות, עיניים גדולות ואף קטן אבל חד אפיינו את שתי הנשים. גם השיער השחור הארוך היה דומה, רק שמוניקה לא אספה את השיער והוא גלש עד לאחוריה. שתיהן לבשו בגדים שחורים והעיניים היו מאופרות במסקרה שחורה.

גירסה איטלקית של מופע הקולנוע…. חשבתי לעצמי. הלכתי בעקבות מוניקה, שהפתח בחולצתה השחורה חשף חזה גדול ושופע.
החדר היה רגיל למלונות מהסוג הזה, ריהוט עץ כפרי, מקלחת ושירותים קטנים אבל סבירים, תמונה מיושנת על הקיר וכמובן שאי אפשר בלי הצלוב מעל המיטה, נו טוב, אולי הוא יציל אותנו במקרה צרה.

ארוחת הערב עברה בנעימים כשבקבוק יין מקומי מלווה במיטב מאכלי המטבח של חבל דרום טירול. מוניקה ואמה עברו בין האורחים המעטים והגישו את המזון והמשקאות. עליתי לחדר והתארגנתי לשינה. הגשם לא פסק לרגע ושמחתי על התחנה הבלתי מתוכננת שעשיתי במצודה העתיקה והמשונה הזו, מחר באור יום יהיה קל יותר ליסוע הלאה, החששות מ"מופע הקולנוע של רוקי" פחתו. שתי הנשים שניהלו את המקום באמת נראו כמו דמויות שדוניות, אבל התבברו כנחמדות ומנהלות פנסיון ומטבח לא רעים בכלל.

מקלחת זריזה ובעוד אני מתנגב ויוצא מחדר הרחצה, אני רואה דמות בחדר.
"מה ?…" אני אומר ומבחין במוניקה.
"שמתי עליך עין למטה… אתה נראה נחמד" היא אמרה כשהיא מתקרבת אלי. אני רואה שהיא החליפה את הבגדים השחורים בכותונות משי, שחורה אף היא, אני לא מוציא מילה מפי.
"אל תחשוש" היא אומרת,"אנחנו יכולים להנות פה".
אני ממשיך בשתיקה ועומד במקום, עדיין עטוף במגבת, נותן לה לעשות את הצעד הבא.

הגשם המשיך לדפוק בחלון הקטן.
היא פותחת את הכותונת שלה ומציגה גוף יפה, שדיים גדולים כלואים בחזייה קטנטנה ולבד מזה היא לא לבשה כלום. מעל כף רגלה השמאלית צמיד רגל ומעל מפרק ידה הימנית כמה צמידים, זה הכל. הרגליים היחפות נעו במהירות לעברי, כשהיא מנסה להוריד ממני את המגבת.
"לא, בשביל המגבת תצטרכי לשלם" אני אומר לה.
"מה אתה רוצה?"
"תדאגי לנו לבקבוק שמפניה קר".
מוניקה הביטה בי כמה שניות והחלה לחכך את רגלה ברגלי ובאיזור הביצים שלי שהחל להתקשות.
"אני אדאג לך להפתעה" השיבה מוניקה "כן, גם שמפניה. עכשיו תביא את המגבת".
היא ניגשה לטלפון שבפינת החדר והחליפה כמה מלים בשפה שלא הבנתי.
ניגשתי אליה, עדיין עטוף במגבת הטפשית והתחלתי ללטף את צווארה, היא קרבה את ידיה לגופי כשהיא ממששת בתחילה את הכתפיים הרחבות שלי ולאט לאט יורדת במורד החזה למפשעה, המגבת נפלה מעצמה.
העיניים הכהות הביטו בי במבט חודר ובמקביל למגע היד שלה התחלתי להרגיש את הלשון שלה נוגעת בעדינות בפטמות שלי. עצמתי עיניים ונתתי לידי לשוטט במורד גופה. השדיים שלה רצו להתפוצץ בתוך החזיה הקטנה שלא החזיקה את משקלם. סובבתי אותה בכוח ונצמדתי את גבה, הזין שלי נצמד לחריץ הישבן הרך והידיים שלי משחקות עם השדיים, נוגעות מבעד לחזיה בפטמות המתקשות, הלשון שלי עמוק בתוך האוזן שלה, לא מפסיקה ללקק וללקק. ככה הממשכנו כמה דקות כשאני מתחכך בהנאה בישבן היפה והלשון שלי לא מפסיקה להרטיב לה את האוזן והעורף, מאחרי השיער השחור.
דפיקה קלה בדלת.
"כנסי" אומרת מוניקה וממשיכה להתחכך בזין שלי "אתה, אל תפסיק. שמעת?"
אני ממשיך ללטף אותה מאחור כשידי הימנית יורדת לבין רגליה ופותחת את הפתח הקטן. הפתח רטוב והאצבע מחליקה בקלות פנימה. בצד העין אני רואה בחורה נוספת לבושה בכותונת משי, אדומה הפעם, מחזיקה בקבוק שמפניה ביד אחת ומגש עם שלוש כוסות ביד השניה.
"תמזגי אנג'לה, יש לנו פה בחור צמא".
אני יכול לראות שאנג'לה יכולה להיות בת גילה של מוניקה, אולי מעט צעירה ממנה, שערה בהיר יותר, באור הקלוש בחדר הוא נראה חום או שטני, וגופה צנום יותר משל מוניקה. אנג'לה הניחה את הבקבוק והכוסות על השידה הקטנה ומזגה שמפניה לשלוש הכוסות.

היא מתקרבת אלי עם אחת הכוסות, אני נפרד ללרגע ממוניקה ואנג'לה, במקום לתת לי את הכוס, נצמדת אלי אף היא ומתחכחת בזין שלי. מבעד לכותונת אני מרגיש את השדיים הקטנים נצמדים אלי ישירות, ברור לי שהיא לא לובשת חזיה. רק כותונת. היא מחבקת אותי חיבוק ארוך, פיה נצמד לפי, הלשונות מתערבבות ופתאום אני מרגיש נוזל קר מתגלגל לי מהעורף ומגיע לישבן שלי. "היי… מה.." שתיהן מסמנות לי לשתוק ולעלות למיטה.

מוניקה לוקחת את הכוס מידה של אנג'לה ומסמנת לי לשכב על הגב. אני עושה את זה בלי לחשוב יותר מדי ותוך שניות מוניקה רוכנת מעלי, כשהיא בחזיה בלבד. אני רואה שגם אנג'לה הסירה את הכותונת והיא מתקרבת אלי עם כוס השמפניה.
"תעצום עיניים" הפעם זו אנג'לה שאומרת לי מה לעשות ואני מציית.

תוך כמה שניות אני מרגיש את הכוס הקרה נצמדת לחזה שלי וריח שמפניה מתוק חודר לי למערות האף, אני אוהב את הריח הזה. פתאום אני מרגיש את הנוזל הנהדר הזה ניגר על החזה, הבטן, הטבור והמפשעה.
"תני לו עוד" אומרת מוניקה ויתרת הכוס נשפכת סביב הזין והביצים.

בלי להגיד מילה, החלו השתיים לשתות את כל הנוזלים שכיסו את גופי. שתי הלשונות ליטפו, ליקקו, נגעו בכל סנטימטר. בתחילה הן שתו את הנוזלים מהחזה, מוניקה החלה מוצצת לי בכוח את הפטמות, יונקת את שאריות השמפניה שסביבן ולא מרפה, כשאנג'לה יורדת לכיוון הטבור ובליקוקים עדינים יונקת מוצצת את הנוזלים מתחתית הבטן עד שהיא מגיעה לזין, עכשיו היא נגשה לבקבוק ובזהירות שפכה עוד נוזלים סביב הזין והביצים והתחילה ללקק כל טיפה.
השדיים של מוניקה נוגעים ומתחכחים בי ואני מצמיד את ראשה לפטמות שלי שתמצוץ עוד ועוד. אני מגיע עם היד לאחורי חזייתה ופותח אותה. השדיים, שהיו אסורים בבד השחור הקטן מתפרצים ונדבקים לי לחזה. מוניקה לוגמת כמה טיפות מהגוף שלי ומגיעה אלי לפה, עכשיו היא יורקת לתוך הפה שלי את טיפות השמפניה שמצצה ממני. באותו זמן, אנג'לה לא מפסיקה ללקק סביב הביצים והזין שלי עד שהיא מכניסה את כולו לפה ויונקת אותו כמו פטמה.

שתיהן ממשיכות לינוק ולמצוץ עוד כמה דקות כשהן מרטיבות אותי בעוד ועוד מהנוזל המלכותי. אני קרוב לפיצוץ, אני הופך את מוניקה על הגב ואומר לה "עכשיו תורך, אנג'לה – תביאי לי כוס בשבילה". אנג'לה מצייתת, כוס מלאה בנוזל הזהוב בהיר מגיעה במהירות והפעם אני דואג שמוניקה תרטב כולה.

סביב הצוואר, על שני השדיים הגדולים, הבטן הירכיים ואז אני פותח את הרגליים שלה, מלטף לה את הכוס, מחדיר את האצבע בעדינות ושופך לה שמפניה לתוך הכוס. אנג'לה מצמידה לה את הפה בנשיקה ארוכה ואני דוחף את הלשון שלי עמוק עמוק בין רגליה, הריח מטריף אותי ואנינ מלקק ומוצץ את שפתי הערווה והדגדגן. מוניקה גונחת ומזיזה את האגן קדימה ואחורה בלי הפסקה אני מגיע עם היד לבקבוק ושופך עוד טיפה לתוך הכוס ומיד מלקק ושותה את המיצים שלה שמתערבבים עם הנוזל השפוך בכל הסביבה. מוניקה מוציאה קולות גניחה קטנים כשאנג'לה לא מפסיקה לשתות לה את הפה והשדיים.
הריח של אנג'לה מגיע אף הוא אלי ואני מסובב גם אותה בעינות על הגב.

כוס אחרונה נמזגת, עכשיו לא נותר בבקבוק הרבה, טיפות אחרונות. מוניקה לא יכולה להתאפק ומחדירה לעצמה שתי אצבעות ומול העיניים שלי. "טפלי בחברה שלך" אני אומר לה ועכשיו מוניקה מתחילה ללקק את אנג'לה שגונחת אף היא ברגליים פשוקות לחלוטין. גם אנג'לה מקבלת את המנה שלה היישר לתוך הכוס. "זה קר" היא אומרת ומיד מושתקת בבליל לשונות שנכנסות לה בין הרגליים ולאורך הירכיים. מוניקה מחדיה את הלשון לכוס של אנג'לה ומוצצת ומלקקת, אני מטפל בחזה הקטן של אנג'לה ומצמיד את הזין שלי לפטמות הגדולות באופן יחסי לשדיים.

"תשתה אותי, תשתה אותי" אומרת אנג'לה ואני מלקק לה את השדיים ויורד לאט לאט לכיוון הכוס.
מוניקה מפנה מקום ושוב נשכבת ומחדירה משהו לתוך הכוס הרטוב שלה. בזווית העין אני רואה שזה הצלב הקטן שהיה תלוי על הקיר, שעכשיו מענג אותה והיא נטרפת. אנג'לה רטובה לגמרי, הכוס חלקלק ותפוח ומחכה רק לזיון. עכשיו גם אני לא יכול יותר. אני מפשק את הירכיים של אנג'לה ומחדיר את הזין שלי לקול הגניחות שלה. הזין מחליק לתוך תערובת מיצי הכוס והשמפניה וחודר לתוכה שוב ושוב ושוב. אנג'לה רועדת כולה, השדיים שלה רועדים מתחתי כשאני חודר וחודר לכוס החלקלק.
שנינו מתפוצצים. מוניקה ממשיכה להחדר את הצלב בין הרגליים עוד ועוד שנינו מלטפים לה את השדיים שרועדים לנו בין האצבעות ואז היא רועדת כולה, עוצמת עיניה חזק, מתפתלת לכמה שניות וצורחת.

שלושתינו מתחבקים בתוך המיטה הרטובה, לא זזים שעה ארוכה.
בסוף, כשהנשימה חוזרת למצב הרגיל, מוניקה אומרת לי "צריך להעביר אותך חדר. אי אפשר לישון כאן".
שלושתינו מתחמקים בחושך לחדר אחר באותה קומה ונכנסים למיטה.
"תכיר את אנג'לה, היא נמצאת פה בבנין כבר בערך 400 שנה. לא יצאה ממנו. היא שומרת על הצלב" אומרת מוניקה וצוחקת צחוק מתחכם. אנג'לה מחייכת ונכנסת למיטה ואחריה שנינו מצטרפים, אני מחייך ולא יודע למה להאמין.
שלושתינו מתחבקים ומתנשקים עוד שעה ארוכה. הזין שלי לא נרגע לרגע, העיניים נעצמות.

בבוקר אני קם ליום נוסף של גשם וברקים.
אני לבד במיטה.
אני קם ורואה שכל החפצים שלי הועברו לחדר הזה.
נזכר בחוויה של הלילה ורואה סימן כחול בצורת צלב מכסה לי את הבטן.

אחרי ארוחת הבוקר אני ניגש לדלפק הקבלה ומשלם לאמא הזקנה את מחיר הלילה וארוחת הערב.
"נהנתי" אני אומר.
"גם אני" אומרת הזקנה ומוציאה מבין קפלי שמלתה את הצלב: "בפעם הבאה שתרצה בקבוק שמפניה, תדע איפה לשתות אותו".