4 במרץ, 2014
בגני נטעתיך, שורשיך נטמעו בי כדם.
עת זמירותיי אליך נמסים, ואתה רן.
לא לעד ולא לשווא לנצח אתה אותי דן,
להטמע בין שורשיך ולצמוח איתך גם.
הנח לי לבוא אל משוכת המבוך, לנום בצלליך
להניח ראש למרגלות פארות רגליך, בא אליך.
בא אליך מתוך האדמה, מגיח ואותך עוטף, מתערסל
קחני אל בין ענפיך וחרוץ בגופי מזימותיך.
//php if(is_front_page()): ?>//php endif; ?>
יפה! אהבתי את ההתכתבות עם השיר.
נראה מתורגם מנקבה