שלוש אמהות

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. 

עם ריקי, אמא של דן, אני חברה כבר כמעט שנתיים. אומנם נפגשנו כבר קודם באספות ההורים של הילדים שלנו, אבל הקשר האמיתי נוצר כשבוקר אחד שתינו באנו להרצות על המקצוע שלנו בפני הכתה של הבנים והתברר שיש לנו הרבה משותף מעבר לזה שהבנים לומדים ביחד והם חברים טובים.

קוראים לי שרה ואל תנסו לקרוא לי שרל’ה כי אני אתרגז!, אני גרושה, אמא ליאיר, חציתי לא מזמן את הארבעים אבל איך אומרים לי? “לא רואים עליך” או “לא! לא הייתי נותנת לך יותר משלושים ושתיים” כאילו מה כבר מיוחד בגיל שלושים ושתים?

אני גרושה מרצון, בעלי, או יותר נכון האקס שלי ואני נפרדנו כידידים כשגילינו שהציפיות שלנו לא הולכות יד ביד, הוא רצה אשה שתשב בבית ותגדל לו ילדים מקיר לקיר ואני רציתי קריירה, לא סתם סיימתי תואר שני בהצטינות, וילד אחד הספיק לי ויותר.

אני והאקס שלי נפגשנו בדיוק כשסיימתי את התואר השני, חברה שלמדה ברחובות הציעה לי לפגוש איזה אגרונום שבדיוק גם הוא גומר את הלימודים שלו, אני לא אשכח איך הוא חיכה לי על הרציף בתחנת הרכבת ברחובות עם זר חרציות שקטף בעצמו באיזה שדה סמוך, היה קליק מיידי והלכנו ישר לחדר שלו במעונות ללילה שטוף זימה שרק שני אוהבי סקס כמונו יכלו להפיק! לא היה חור בגופי שלא הזמנתי אותו לבקר בו, כולל בכניסת המשרתים שלי שאת זה אני לא מרשה בדרך כלל עד הפגישה השלישית או הרביעית, התחתנו אחרי שלושה חודשים ואני הייתי כבר בחודש השלישי עם יאיר.

התגרשנו אחרי כשנתיים כשהסתבר שהפער ביננו גדול מדי, מילא שעבדתי בהוצאת ספרים, עם זה לא היתה לבעלי בעיה גדולה כל זמן שזה לא הפריע לו בעבודה שלו אבל זה שסרבתי בתוקף להפסיק לקחת גלולות ולהכנס שוב להריון, זה בעצם מה שהרס לנו את הקשר.

נפרדנו כידידים וזה הכי חשוב, חזרתי לבית של אמא שלי עם יאיר, היא טיפלה בו ביום ולפעמים גם בלילה, נותנת לי להשקיע בעבודה ואכן התקדמתי עד למה שאני היום, סמנכ”לית בכירה בהוצאת ספרים שחיה לה בפנטהאוז מפנק, והאקס שלי? הוא נסע לניו זילנד, הציעו לו שם ג’וב מפתה כאגרונום ואחר כך שידכו לו שם גם יהודיה כשרה בת המקום שראתה במצוות פרו ורבו את המצוה הכי חשובה בחיים והוא השתקע שם, שבעה ילדים יש לו, כמו שהוא רצה…בעצם שמונה!, יאיר ממני ושבעה נוספים מאשתו השניה.

אחרי שהצגנו את המקצוע שלנו לילדיי הכתה, ריקי, שהסתבר שהיא סמנכ”לית כוח אדם בחברה מוכרת, שאלה אם אכלתי ארוחת בוקר וכשאמרתי שלא היא הציעה שנלך לאכול ביחד ארוחת בוקר מאוחרת בבית הקפה הסמוך.

הסכמתי, הפגישה הבאה שתוכננה לי היתה רק אחר הצהרים, שוחחנו על איך זה להיות אמא חד הורית וגם להצליח, כן, גם ריקי גידלה את הבן שלה לבד רק שאצלה הסיפור היה קצת שונה, בעלה יצא מהארון כשדן היה בן ארבע! עזב אותה בשביל גבר ועבר לגור איתו ומאז היא מגדלת את דן לבד.

נפרדנו לשלום, מחליטות שאנחנו צריכות להמשיך להפגש אבל זה לא יצא עד שנפגשנו שוב באולם היוצאים בנתב”ג, שתינו נפרדנו מהבנים שיצאו לביקור במחנות ההשמדה בפולין, ושוב אמרנו שאנחנו חייבות להפגש רק שהפעם היא צלצלה אלי עוד באותו ערב “הבית ריק כל כך” היא אמרה, מבטאת את מה שגם אני הרגשתי כשיאיר לא פה, “אולי את רוצה לבוא אלי לקפה?”

היה לי נחמד איתה, ריקי אשה חכמה והיה לנו הרבה על מה לדבר, קפה אחד לא הספיק לנו והיא הציעה עוד אחד, “אני מעדיפה תה צמחים” אמרתי “אם יש” הוספתי מהר בשביל לא להביך.

הסתבר שיש לנו עוד משהו במשותף, גם ריקי גידלה באדנית שבמרפסת המטבח נענע ולואיזה, ריקי הכינה קנקן ושתינו בכוסות קטנות ודקות, מפטפטות ועוברות לרכילות, אני על סופרת צעירה שזכתה לפרס יוקרתי על מה שהשופטים כתבו בנימוקיהם “כתיבה חדשנית פורצת גבולות” אבל מה שאני ידעתי לספר לה זה שבעצם היא זכתה בפרס כי היא שכבה עם כל צוות השופטים כולל עם סופרת מוכרת שהיתה חברה בצוות ועם אשתו של פוליטיקאי ידוע שעמדה בראש וועדת הפרס.

ריקי מצידה לא נשארה חייבת וסיפרה לי את האמת שמאחורי התפטרות הפתאומית של מנכ”ל חברת מזון גדולה, שוב סקס, איך לא?, הטרדה מינית! רק שעל מה שנשיא שחשב שהוא נישא מעם עמד לדין המנכ”ל החכם לא חיכה לחקירת משטרה אלא הודיע ביוזמתו שהוא פורש בשיאו, שלף את פנקס הצ’קים העבה שלו, לקח עורך דין חכם והגיע לפשרה, סגר במהירות את הפרשה.

בלי שנרגיש נהיה כבר מאוחר. כשריקי שאלה אם אני אוהבת את “סקס והעיר הגדולה” וקמה והדליקה את הטלוויזיה בלי לחכות גיליתי שיש לנו עוד משהו משותף, השיחה קלחה לכיוון סקס והעיר הגדולה, לרגע קיבלה תפנית מפתיעה לסוגיית שמירת נגיעה או יותר נכון הקושי בשמירת האיסור הקיים בהלכה היהודית על מגע חיבה פיזי בין גבר ואישה שאינם נשואים או קרובי משפחה מדרגה ראשונה, ושוב חזרנו לפיקנטי, לשיחה על… סקס ומין או יותר מדוייק גברים, סקס ומין.

ראיתי שריקי רוצה לשאול אותי משהו ומהססת, ידעתי שאם היא מהססת ככה היא רוצה לשאול משהו אישי, אבל כשהיא שאלה את השאלה שלה נשארתי המומה, “תגידי שרה, שכבת פעם עם אשה?”

שתקתי, לא ידעתי מה לענות לה, השאלה הזאת באמת היתה שאלה מאד אישית ואינטימית, היססתי, מה להגיד? להגיד לה שזה לא העסק שלה או להגיד לה את האמת, ש-כן!?

ריקי כנראה נבהלה מהשתיקה שלי וכבר כמעט התחילה להתנצל כשהשתקתי אותה עם חיוך, “כן” אמרתי לה, מקבלת אומץ מהפתיחות שמציגות כוכבות סקס והעיר הגדולה “כן, שכבתי עם אשה, אפילו יותר מפעם אחת”.

“גם אני” היא מהרה להכריז, קמה ממקומה ובתנועה מהירה היא הורידה את שמלת הטריקו שלבשה, נשארת רק בתחתונים מתחרה עדינה שכתם קטן של רטיבות סימן את מקום הכוס שלה ובמיוחד את מצבה וחזיה תואמת שבקושי הצליחה לתמוך בשדיה הגדולים והעסיסיים.
“אני לא רוצה להשאר הלילה לבד, היית רוצה לעשות איתי אהבה?” והיה משהו כן בקולה שלא יכולתי להגיד לה לא אבל בכל אופן יצא לי “אההה” כאילו אני מהססת למרות ששתינו ידענו שזה אההה של כן אבל ריקי שיתפה פעולה ושיחקה את המשחק, “ו..עכשיו?” הורידה במהירות גם את החזיה, נשארת בחצי גוף עליון עירום ומציגה לראווה זוג שדיים גדולים עם עטרה גדולה וכהה במיוחד ופטמה נוקשה שעומדת בראש כל שד.

חייכתי אליה, “אני רוצה” נעמדתי והתחילתי להתפשט בעצמי, “ואת?” הורדתי גם אני את החזיה.

באותו הלילה עשינו אהבה, אהבת נשים, הסתבר שיש לנו עוד תכונה משותפת, שתינו היינו נשים של גברים, גברים שאנחנו רוצות ובוחרות, מתרגשות כשהגבר שהזמנו למיטה שלנו שוכב עלינו ומפמפם בנו, אוהבות לחטוף את הזקפה הגברית הנוקשה והחמה שלו בין הרגלים המפושקות שלנו! אבל שתינו אהבנו גם את הגיחות האלה מדי פעם לנשים, את הפינוק שרק אשה יודעת להעניק לאשה.

עמדתי מולה בחוטיני דקיק בלבד, שדיי חשופים וגלויים, היו לי שדיים לא גדולים במיוחד אבל זקופים כמו של ילדה בת שמונה עשרה ועם פטמה נוקשה בראשם וריקי עמדה ונעצה בהם עיניים “אפשר?” לא התאפקה והצביעה עליהם.

“בבקשה” חייכתי, עומדת עם ידים על הראש כמו שראיתי באיזה סרט כחול ונותנת לה למזמז לי אותם, ריקי לא התאפקה ונישקה אותם, את הפטמות, מנשקת ומוצצת, אחר כך היא ירדה על ברכיה מולי ונגעה לי בחוטיני, “אפשר?” שאלה שוב.

“רצוי” עניתי, מחייכת ונותנת לה להוריד אותם ולחשוף את הכוס שלי, כוס חלק וקירח שמשולש השיזוף הלבן הקטן הבליט את שפתי הכוס שהיו כהות ומגורות, נפתחות כאילו מעצמם כשהיא העבירה בפעם הראשונה את קצה הלשון שלה בינם, נפרשות לצדדים ככנפי פרפר כשהפס הורוד הרטוב המפריד בינם מנצנץ.

כמעט גמרתי מהמגע הזה, נגיעות קטנות, בלי חדירה של ממש אבל מחרמנות באופן שאי אפשר לתאר, “כן, זה טוב” גנחתי בקול, לא מתביישת, וריקי לימדה אותי פרק חדש באיך לפנק אשה עם קצה הלשון בלבד.

התאכזבתי כשהיא הפסיקה וקמה, נעמדת מולי ושדיה כמעט נוגעים בשדיי, כשהיא נישקה אותי על שפתי התמכרתי וכשהיא הניחה את ידיה על ראשה, כמו שאני עמדתי, הבנתי את הרמז וירדתי על ברכי, מנסה לתת לה בדיוק את אותו הפינוק שנתנה לי, “אפשר?” לא שכחתי לשאול, מסתכלת עליה ומחייכת והיא חייכה חזרה, לוחשת לי “למה את מחכה?” ועוצמת עיניים.

גניחות ההנאה שלה הבהירו לי שאני עושה את זה טוב, בדיוק כמוה. היא עמדה מולי בפישוק, מברשת שיער ערווה קטנה ומעוצבת עיטרה את קצהו העליון של הכוס שלה כמו כתר, החלקתי עם קצה הלשון שלי בין שפתי הכוס, מרגישה את הרעד העובר בגופה ואת טעמה הממלא את פי, כשהנחתי את קצה האצבע שלי בפתח הכוס שלה היא הרחיבה מעט את הפישוק, כאילו מאשרת לי לעשות את מה שרציתי לעשות לה, דחפתי בעדינות את כל האצבע לתוכה וביד השניה דחפתי אצבע לכוס שלי, מפמפמת, בשתינו, שומעת את ריקי גונחת “כן, זה טוב איך שאת מזיינת אותי, אני גומרת!!” וגם אני גמרתי איתה, גמרתי בפעם הראשונה באותו ערב.

ריקי אמרה שאחרי כזה זיון חייבים מקלחת, “זאת ההזדמנות שמישהו יסבן לי את הגב” ציחקקה ונכנסנו ביחד, רוחצות זאת את זאת, נוגעות ומגרות, נוגעות ומתגרות, ומשם הדרך למיטה היתה כבר קצרה.

סיימנו ב-69 מפנק, הראש שלי בין הרגליים שלה והראש שלה בין הרגליים שלי, מלקקות, מנשקות, דוחפות את הלשון הכי עמוק שאפשר ונוגעות בנקודות הנכונות, פעם היא שוכבת עלי ומחפשת ומוצאת את הדגדגן שלי ומוצצת אותו עד שאני גומרת בסערה ואחר כך מתחלפות, אני עליה, הדגדגן שלה בין שפתי ואני מוצצת לה אותו עד שהיא גומרת וממלאה את פי באותו טעם מדליק של מי שהגיעה לשיאה.

אחרי הגמירה הרביעית הפסקתי לספור אבל אחר כך, כששכבנו כפיות, שדיה של ריקי נלחצים לגבי וידה המחבקת חופנת את הציצי שלי, היא לחשה לי “גמרתי שבע פעמים, מזמן לא גמרתי כמו אתך” וליטפה לי את הפטמה המגורה “עכשיו צריך לישון, מחר יש עבודה” נישקה אותי בעורף “אבל אנחנו צריכות לעשות את זה שוב”.

כשהגעתי למחרת למשרד מזל, המזכירה שלי, חייכה אלי ואמרה שאני “נראית סוף” שזה נראית טוב בסלנג שלה, חשבתי שהיא רוצה ממני משהו, תמיד זאת השיטה שלה, ליקוק ואחריו בקשה, אבל מייד היא הוסיפה “לא, באמת, אני לא רוצה כלום” חייכה, יודעת שאני מכירה כבר את הטריק שלה, “אבל את כל כך זוהרת היום, מה עשית?” ומהחיוך שלה היה ברור שהיא רוצה להוסיף עוד איזה הערה עסיסית אבל מתאפקת.

בצהרים לא התאפקתי וצלצלתי לריקי והזמנתי אותה לארוחת ערב במסעדה.
“את מזמינה אותי לדייט?” שמעתי אותה מחייכת.
“כן” ופתאום הרגשתי שאני מתרגשת.
“אההה” היא החזירה לי, מצחקקת, “בסדר, תאספי אותי בשמונה, תצפצפי אני אצא”.
אני לא יודעת מה בדיוק קרה לי, מאיפה תפסתי אומץ אבל אמרתי לה בקול גברי עבה “ו…תתלבשי כמו כוסית, הערב אני הגבר שלך”.
לרגע היתה שתיקה ואז היא שאלה “כוסית פרחה או כוסית…?”
“תפתיעי אותי” לא נתתי לה לסיים את המשפט, “ו…” הנמכתי את הקול, כאילו מפחדת שמישהו ישמע אותנו, “תתכונני, הלילה אני מזיינת אותך!”

באופן מפתיע התכוננתי לדייט הזה כמו שלא התכוננתי לשום דייט בחיי, בדרך הביתה קפצתי לחנות סקס וקניתי לי סטראפ-און חדש עם כמה דילדואים בגדלים שונים שאפשר להרכיב עליו ועוד דילדו ארוך וגמיש עם שני ראשים, למרות שיש לי כבר אחד כזה במגירת הצעצועים הסודית שלי.

לבשתי חליפה עסקים מהודרת, הדבר הכי גברי שיש לי במלתחה, ועם תלבושת כזאת אי אפשר לצפצף מהאוטו אז עליתי אליה עם פרח ביד.
ריקי הפתיעה אותי לטובה, החשש שלי שאני אהיה מהודרת והיא כוסית פרחה התבדה, ריקי עמדה מולי כאילו יצאה עכשיו מערוץ האופנה, כוסית אבל עם הרבה שיק.

ישבנו במסעדה יוקרתית כשבקבוק מרלו כרם אודם רמת הגולן 2006 חצי ריק ביננו, היא שקועה בפילה דניס צלוי בגריל בתערובת עשבי תיבול, “זה אוכל נשי” היא אמרה לי כשהזמינה וראיתי את המבט על פניה של המלצרית כששמעה, ואני התענגתי על פילה מיניון ברוטב יין אדום, “המנה הגברית” כמו שאמרתי לה חזרה כשהגיע תורי להזמין.

האקשן האמיתי היה מתחת לשולחן, בין המנה הראשונה לשניה חלצתי את הנעל והנחתי את כף הרגל שלי הישר בין רגליה, ריקי לא התנגדה, אפילו עזרה ופישקה אותן עוד קצת כדי שאגיע למקום הנכון, הבוהן שלי היתה מונחת הישר על שפתי הכוס הרכות ועיסתה אותן בעדינות ומהמבט המצועף של ריקי היה ברור שהיא נהנת.

הפסקתי קצת כדי לתת לה לאכול, לא מורידה רק מפסיקה ללחוץ ולעסות, ושוב המשכתי כשהמתנו לקינוח, מתחלקות במנת סורבה טעימה ומסיימות את היין מהבקבוק עד הטיפה האחרונה.

“אצלך או אצלי?” ריקי חייכה אלי כשהשתלבתי בתנועה, עולה על איילון, “איפה את מתכוונת לזיין אותי?” הוסיפה עם אותו חיוך זימתי, מאריכה ומדגישה במיוחד את ה-לזיין אותי.
“אצלי” אמרתי, “את המיטה שלך כבר בדקנו” המשכתי, מאיצה ועוקפת איזה זקן במרצדס שהזדחל באיילון, “וחוץ מזה הכנתי לנו כמה הפתעות”.
ריקי הסתכלה עלי במבט ארוך, רציני, אחר כך היא חייכה, “צעצועים?” והתנועה הגסה שהיא עשתה עם היד שלא השאירה ספק למה היא מתכוונת.
“כן” חייכתי חזרה “צעצועים” ועשיתי את אותה תנועה גסה.
“מלוכלכת!” חייכה עוד יותר, “צעצועים כאלה עושים לי את זה” המשיכה “יש לי מגירה שלמה”.
“גם לי”, ציחקקתי, “עוד משהו משותף”.

הלכנו ישר לחדר השינה שלי, נרות הקטורת שהדלקתי לפני שיצאתי מילאו את חלל החדר בריח מגרה, “תני לי” העמדתי את ריקי במרכז והתחלתי להפשיט אותה, מורידה וממזמזת אותה, נוגעת במקומות שכל כך רציתי כל היום לגעת, כשהיא נשארה רק בחוטיני מינימלי נעמדתי מאחוריה ונצמדתי, מחבקת אותה, ממזמזת לה את הציצי עם יד אחת ודוחפת את השניה אל תוך משולש הבד הקטן, מלטפת בעדינות בין שפתי הכוס ומרגישה עד כמה היא מחכה לי.

הושבתי אותה על המיטה הגדולה, ריקי התישבה במרכז המיטה עם רגליים שלובות כשהכוס שלה חשוף בפניי, מזמין כל כך שלא התאפקתי והתכופפתי ונישקתי אותו ישר על השפתים הנפוחות מתאווה, מחליקה עם קצה הלשון וטועמת, ממצמצת בשפתים “יאמי” ומתחילה להתפשט בשבילה, לאט, מנסה לחקות את כל ריקודי הסטריפטיז שראיתי למרות שזה לא היה קל עם חליפת העסקים שלי.

“תני לי” היא עצרה אותי כשלקחתי את הסטראפ-און שהכנתי מראש על השידה שליד המיטה, מתיישבת על קצה המיטה ומתחילה להצמיד לי אותו, מהדקת את החגורות ומתחילה למצוץ לי, “אני אוהבת למצוץ לגברים שלי” היא לחשה בקול מגרה והמשיכה, מכניסה את כל התותב עמוק לגרונה.

“עכשיו בואי” היא נשכבה על הגב אחרי שמצצה לי מספיק כדי שכל התותב יהיה רטוב מהרוק שלה, דוחפת את עצמה למרכז המיטה ומפשקת רגלים, “בואי תזייני אותי” והיה בקול שלה המון תאווה, “בואי תדחפי לי את השטרונגול הגדול שלך”, זה שריקי אוהבת לדבר גסויות כשהיא מתחרמנת למדתי כבר אתמול, “בואי תכנסי למגרש המשחקים הלוהט שלי!” המשיכה כשהיא מצביעה בידה על הכוס שלה.

עליתי עליה והיא כיוונה בידה את התותב למקום הנכון, “כן” ארוך של הנאה ליווה את כניסתי למה שהיא קראה מגרש המשחקים ואני קוראת, כשאני מחורמנת, גן השעשועים שלי. שכבתי עליה, שדיי נמחצים לשדיה ורק אגני נע ימינה ושמאלה בתנועות קטנות, מסדרת את התותב טוב יותר בתוכה, תוקעת אותו עוד קצת וסוחטת עוד גניחה.

הלחץ הזה של בסיס התותב המוצמד לאגני על שפתי הכוס שלי חירמן אותי בטרוף, “וואו” לחשתי לה “אני מזיינת אותך” התחלתי לפמפם בה בתנועות קטנות ואיטיות “אני דופקת אותך” המשכתי אחרי רגע ארוך והגברתי את הקצב, מושכת כמעט עד הסוף החוצה ונועצת חזרה בתנועה מהירה וחזקה שסחטה משתינו אנחת הנאה.

“כן, תמשיכי” היא לחשה לי, עיניה עצומות והיא מושיטה לי את שפתיה בהזמנה, “כן, תמשיכי” היא מילמלה בפה מלא כשנישקתי אותה נשיקה צרפתית לוהטת, חודרת עם הלשון שלי לפיה, “אמא’לה אני גומרת!” היא צרחה פתאום, מחבקת ברגליה את ישבני שחס וחלילה לא אברח, “כן, וואו, עוד” גמגמה, מתנשפת “זייני אותי!” מתחה את ידיה לצדדים כאילו מפקירה את עצמה בידי, “וואו, כן, הנה עוד אחד בא!”

ארבע פעמים ריקי גמרה לפני שאני גמרתי אבל איזו גמירה! הלחץ הזה על שפתי הכוס שלח זרמים בכל גופי, זיקוקים התפוצצו לי מול העינים והרגשתי איך אני משפריצה בפנים, הופכת לרטובה כל כך שרק בסיס התותב הלחוץ לשפתי הכוס שלי מונע ממני לדלוף החוצה, “אמא’לה, גם אני!” צרחתי, מצטרפת לצרחות ה-“אמא’לה אני גומרת!” שלה, “אני בשמים!!” צעקתי באקסטזה “אני גומרת!!” התנשפתי כשאני מצמידה את אגני לאגנה הכי חזק שאפשר “וואו… גמרתי!” נישקתי אותה שוב, נשיקה עם הרבה תשוקה והתגלגלתי ממנה, שוכבת לצידה מתנשפת, שדיי עולים ויורדים וכך גם שדיה, התותב עדיין צמוד לאגני, זקור ומבריק ממיץ הכוס שלה.

תה צמחים הרגיע אותנו קצת, ישבנו מחייכות, שתינו, מגבת קשורה מסביב למותניים והחזה חשוף, “מזמן לא נהנתי כמו היום, אני חייבת לך” היא הודיעה לי וחיוך של הנאה צרופה על פניה “פעם גם אני אדפוק אותך ככה”.
“אוקיי אבל לפני זה יש לנו עוד צעצוע אחד שאנחנו צריכות לחנוך” חייכתי אליה חזרה.

סיימנו את הערב בדוגי משותף עם הדילדו הגמיש והארוך שקניתי, עומדות על ארבע, תחת צמוד לתחת, הדילדו תקוע עמוק בשתינו, ורגע אחרי שהצלחנו לתאם את התנועות שלנו, להתרחק מעט ולחזור להצמד ביחד, האורגזמות של שתינו התחילו להתפוצץ.

את החוב היא לא החזירה לי באותו ערב, היינו מותשות ולמחרת צריך שוב לקום לעבודה, אבל למחרת בערב היא צלצלה אלי ושאלה אם אני רוצה לקפוץ אליה לקפה.
“קפה בלבד?” שאלתי בקול עליז, מחייכת לעצמי.
להפתעתי היא שתקה לרגע, אחר כך היתה מין מבוכה בקולה, “אהה, אנחנו לא נהיה לבד”.
הפעם תורי היה לשתוק אבל אז היא המשיכה “אבל…אם את לא מתנגדת לשלישיה אז..” והיא עצרה באמצע.
לרגע לא הבנתי, “את מתכוונת לעשות את זה יחד איתה?”
“כן” והכן שלה היה מלא בטחון “אההה…”שוב היא היססה “את מכירה אותה, רחל, חלי, אמא של אודי!”
“מה?”, אמא של אודי היתה האחרונה שהייתי מאמינה עליה, תמיד היא נראתה לי חנונית כזאת, למרות שבמחשבה שניה נזכרתי שגם היא גרושה, עורכת דין מצליחה במשרד מפורסם שתפסה את בעלה על חם במיטה שלהם עם העוזרת וסחטה ממנו כל גרוש שהיה לו.
“כן, גם אני חשבתי” לא הייתי צריכה לספר לה את דעתי, כנראה ששמעו את זה מה-“מה” שלי, “לא תאמיני איזה ראש כחול מתחבא מתחת לשיער האסוף בקפידה בתסרוקת מורה חסודה שלה” ועכשיו היא כבר היתה יותר רגועה והמשיכה “תבואי, נשתה קפה ואחר כך נשחק במשהו”. ואיך שהיא אמרה את ה-“משהו” ועוד לפני שהיא השלימה “יהיה כיף!”, ידעתי שזה קשור לסקס.

באתי ולא התאכזבתי. בחלי התגלו בדיוק אותן תכונות שגיליתי בריקי, כולל האהבה לסקס והעיר הגדולה ועוד יותר האהבה לסקס, לא כל כך חשוב אם הסקס עם נשים או עם גברים העיקר שיהיה סקס טוב והכי חשוב סקס מעניין! לא סתם לשכב על הגב ולפתוח ת’רגליים.

סטריפ-פוקר, זה מה שחלי הציעה שנשחק ואנחנו תמכנו, אני חושבת שמאז אותו ערב בנות במעונות באוניברסיטה לא שיחקתי בזה, “אבל לא סתם סטריפ-פוקר” היא הסבירה לנו, שולפת מהתיק שהביאה מחבט כמו של קריקט אבל קטן יותר, “זה היה משחק של הבן שלי” הציגה אותו בפנינו “אבל אני לקחתי לו אותו למטרות טובות יותר, אם הוא רק היה יודע מה אני עושה עם זה..” חייכה אלינו.

“אז ככה…” התחילה להסביר את החוקים, “את חוקי הפוקר אני מניחה שאתן יודעות, שתי המפסידות בכל תור מורידות בגד והאקשן מתחיל כשהראשונה שמפסידה ואין לה כבר בגד להוריד” עצרה רגע וחייכה אלי “המפסידה חוטפת עשרים פליקים בתחת עם המחבט הזה, עשר מכל אחת שעדיין במשחק” חייכה וחיכתה עד שריקי סימנה לה עם הראש שתמשיך, “השניה חוטפת עשר מזאת שעדיין בתמונה שהיא בעצם המנצחת” עשתה עוד הפסקה לבניית המתח “והפרס למנצחת… הזכות להגשים פנטזיה עם סטראפ-און!”

אל תאמינו אף פעם לעורך דין, גם לא לעורכת דין! חלי היתה שחקנית פוקר מקצועית והיא אכלה אותנו בלי מלח, אני וריקי אומנם ניצחנו פעם או פעמים אבל לדעתי חלי נתנה לנו כדי שנרצה לשחק איתה גם בעתיד.

נצחון אחד יותר שלי הוא ששלח את ריקי ראשונה לעמוד ולהתכופף, חלי הצליפה בה ראשונה, עשר מכות מצלצלות שהשאירו לה אחוריים אדומים וטיפה שנטפה מהכוס שלה לאורך רגלה, אחר כך אני הוספתי עשר משלי, קודם בהיסוס אבל אחרי שחלי צחקה עלי יותר חזק, “חכי חכי, את עוד תראי כמה זה מחרמן” סיננה ריקי מבין שפתיה כשאספתי עוד טיפה שנזלה לאורך רגלה עם המחבט והגשתי לה אותה מול עיניה ואכן זה מה שקרה, בעצם הן לא הבחינו שאני כבר רטובה רק מלהפליק לריקי ותאמינו לי זה מחרמן לעמוד ככה מאחורי בחורה שעומדת בפישוק ומתכופפת קדימה, שדיה הגדולים תלויים תחתיה ומתנדנדים, הכוס שלה חשוף לגמרי, מנצנץ מרוב רטיבות, והישבן שלה אדום כלהבה.

בתור הבא שיחקנו ראש בראש, אני וחלי, ובסופו גם אני התכופפתי ככה, עומדת בפישוק ויודעת שחלי שעומדת מאחורי רואה לי את כל הפרטיים. המכה הראשונה הפתיעה, כואבת אבל לא יותר מדי אבל כמו שריקי אמרה…מה זה מחרמנת!?! שולחת זרמים בכל גופי וגם אני הסמקתי כשהרגשתי את הטיפה הנוזלת לאורך רגלי וחלי אוספת אותה עם המחבט, בדיוק כמו שאני עשיתי לריקי.

המכה העשירית היתה הכי חזקה ואני גמרתי, הזרם שעבר לי בכל הגוף פוצץ בקרבי אורגזמה בלתי אפשרית, לא סיפרתי להן אבל אחר כך, כשהייתי רק עם ריקי וסיפרתי לה, היא אמרה “אז מה? אל תשוויצי, גם לי זה קרה, אפילו פעמיים רצוף! פעם במכה האחרונה של חלי ופעם במכה הראשונה שלך!”

עמדתי ושפשפתי את ישבני האדום והכואב, “אז מה הפנטזיה שלך?” שאלה ריקי שנרגעה כבר, “מחרמן לראות ככה את שרה חוטפת” חייכה אלי.
“אהה” היססה חלי, מסתכלת בנו ומסמיקה.
“נו, יאללה, מה שתגידי, בלי חרטות” אמרה ריקי במהירות, “נכון שרה?” פנתה אלי.
“נכון” עניתי.
“הפנטזיה שלי…” עצרה שוב כאילו מפחדת בעצמה מהפנטזיה שלה, “זה לרקוד אתכן את הטאנגו האחרון בפריז” עברה לדיבור מהיר והחלטי, “אני אהיה מרלון ברנדו ואתן המריות שניידר שלי” השלימה כשהיא שולפת סטראפ-און מתיקה.

ברגע הראשון הייתי המומה, לחטוף אותה בתחת לא היה בתוכניות שלי להיום, אבל אז ראיתי את הדילדו שמחובר לסטראפ-און, קטן ודק ובטח לא יכאב, וכל הרעיון פתאום מצא חן בעיני “אין בעיה” אמרתי. ריקי כנראה רק חיכתה לתשובה שלי כי היא מיד הצטרפה, “אני הולכת להביא חמאה” הודיעה “את גם רוצה שנלבש את הג’ינס?” שאלה, אם כבר אז עד הסוף.

חלי רצתה אז לבשנו, שכבנו על השטיח זאת ליד זאת, מכנסי הג’ינס שלנו משוכים למטה עד שכל התחת נחשף, לא יותר, מפשקות בידנו את פלחי הישבן וחלי מורחת לנו כמות נדיבה של חמאה.

“אתן לא יודעות כמה שזה מחרמן המראה שלכן ככה” היא הודיעה כשהיא עומדת מעלינו ומרכיבה לעצמה את הסטראפ-און “הרעיון עם הג’ינס היה ענק, זה יותר מחרמן מסתם עירומות” הוסיפה כשהיא יורדת על ברכיה מעל ריקי, מתישבת על ירכיה, מכוונת, ונשכבת עליה.
“איי” גנחה ריקי כשחלי תקעה בה את הדילדו המוצמד לאגנה, “כן, תזייני אותי” היא פשקה חזק יותר את פלחי ישבנה כשחלי התחילה לפמפם בה “כן!” ריקי צעקה פתאום, כן חזק וארוך, ואחרי זה לחשה לנו “אופס, גמרתי”.
“אז נעבור אליך” הודיעה לי חלי, מחייכת, ואני התכוננתי, הרגשתי איך היא מניחה את קצה התותב בפי הטבעת שלי המרוח היטב בחמאה, לוחצת, פי הטבעת נמתח ואז זה חדר, בבת אחת כל התותב החליק וננעץ עמוק בתחת שלי. גם לי נפלט “איי” קצר, לא כל כך מכאב כמו מהפתעה, אחר כך היה מין זרם כזה בכל הגוף וחלי התחילה לפמפם בי, מזיינת אותי בתאווה בתחת, שדיה נמחצים אל גבי העירום והיא לוחשת לי באוזן “זה טוב לזיין אותך בתחת מריה שניידר שלי”.

שלוש פעמים היא דילגה ביננו, תוקעת אותנו ומזיינת, שלוש פעמים גמרתי באותו ערב, שלוש גמירות מפנקות, עד שבסוף חלי הודיעה שזהו, “אין לי יותר כוח” נשכבה על הגב לידנו מתנשפת בכבדות והחזה שלה עולה ויורד בקצב נשימתה.

היינו מחורמנות אש, “69” זרקה ריקי לאוויר ורגע אחרי היינו מחוברות זאת לזאת, אפילו לא הורדנו את הג’ינס עד הסוף, רק משכנו אותו עד הברכים וירדנו זאת לזאת במרץ…”מניאקיות, תעשו לי מקום” גם חלי הצטרפה אחרי כמה דקות וגמרנו את הערב במעגל של שלישיה, גומרות ומחליפות צד, גומרות שוב ומחליפות את הסדר.

למחרת נפגשנו שוב כשבאנו לקחת את הבנים מאולם הנכנסים בנתב”ג, שתינו קפה דלוח מהדלפק שבאולם והחלטנו שאנחנו חייבות להמשיך להפגש.

המשכנו, נפגשות כל יום חמישי בערב בקפה השכונתי, מפטפטות, מרכלות, מוצאות כל שבוע משהו חדש להתווכח עליו, אבל סקס בשלישיה כבר לא עשינו מלבד פעם אחת, כשהבנים נסעו יחד לקורס צלילה באילת, התאספנו אצל חלי לערב בנות שברור היה שהוא יסתיים בסקס פרוע רק שהפעם במקום לשחק שוב בסטריפ-פוקר, כמו שחלי הציעה וברור גם למה, שיחקנו במה שאני הצעתי, בטריוויה על סדרת הטלוויזיה “קליפורניקשן”, עוד תכנית שהתברר ששלושתנו מכורות לה.

הפכנו לשלוש החברות הכי טובות, מספרות אחת לשניה הכל, אבל הכל!, והמפתיע הוא שככל שאנחנו התקרבנו גם הבנים התקרבו, הפכו לחברים הכי טובים, יחד הם הלכו לצו ראשון, יחד הם עברו את המבדקים לקורס טייס ויחד הם…התקבלו. שבועיים לפני הגיוס שלהם קיבלתי טלפון מריקי, “אני חייבת לספר לכן” שמעתי אותה מתנשפת וכבר לפי הקול שלה היה ברור שהיא נסערת.

“רגע” עצרתי אותה, מה-“לספר לכן” שלה היה ברור לי שזה קשור גם לחלי, “אני מעלה גם את חלי בועידה” ועשיתי לנו שיחת ועידה.
“אתן לא מאמינות” היא המשיכה באותו קול היסטרי ברגע שחלי הצטרפה, “שמעתי אותם מדברים”, והיא לא היתה צריכה להסביר לנו מי זה אותם, “שלושתם עדיין בתולים!” ולפחות לגבי יאיר זאת לא היתה לי הפתעה כי היו לנו שיחות רבות על כך, “ו…הם מתכוונים ללכת לזונה ביום שבת כדי לאבד את בתוליהם ביחד, קיבלו את הרעיון מהסרט הזה, נו…”
“אסקימו לימון?” ניחשתי.
“כן!”
“נו…?” שאלה חלי, המעשית שביננו, “לא הגיע הזמן שהם יזיינו כבר? כשאני הייתי בגילם כבר היה לי נסיון מעשי עשיר” הוסיפה בצחוק.
“את לא מבינה!” קטעה אותה שוב ריקי בהיסטריה, “הם רוצים ללכת לזונה! לאיזה קורבה גויה שתשכב על מיטה מלוכלכת בחדר אפל בתחנה המרכזית הישנה ותדביק אותם בהרפס ומנדבושקעס” פלטה את כל הסטריאוטיפים על זונות בצרור אחד.
אני לא יודעת איך זה נפלט לי אבל פתאום מצאתי את עצמי אומרת, “מפגר הבן שלי, אם הוא היה מבקש אני הייתי נותנת לו!”
הייתה דממה על הקו, “סליחה” התנצלתי, מסמיקה, אבל אז חלי אמרה “למה? גם אני! הרבה פנטזיות היו לי על איך שהוא…” ונעצרה באמצע, שוב היתה דממה לרגע ואז חלי המשיכה “אבל יש לי רעיון, אם אתן לא מתנגדות, אנחנו ניתן להם במקום שילכו לזונה!”
שוב היתה שתיקה, “אהה…זה גילוי עריות” שמענו את ריקי מגמגמת.
“אל תגידי לי שלא פינטזת על זה” קטעה אותה חלי “כמו כולנו” המשיכה “רק מלחשוב על הבן שלי ששוכב לי בין הרגלים אני גומרת” לחשה כאילו מפחדת שישמעו אותה.
“כן” מלמלה ריקי “אבל זה…” עדיין היה היסוס בקולה.
“אולי…” חשבתי בקול “אולי אפשר לעשות את זה אחרת” גמגמתי “בשביל מה אנחנו החברות הכי טובות” ציחקקתי, “אחת בשביל כולן וכולן בשביל אחת” התאמתי את המשפט של המוסקיטרים לגרסה הנשית.
חלי כנראה קלטה מייד למה אני מכוונת, “מתאים לי” הודיעה חגיגית עוד לפני שהצעתי, “כל אחת מאתנו תגאל בן מבתוליו אבל לא את הבן שלה!” פתרה את בעיית גילוי העריות, “יום שישי” עברה לתכל’ס, “ארוחת ערב חגיגית אצלי עם הבנים ואחר כך יש פה מספיק חדרים לכולם”. ציחקקה ולזה כבר ריקי לא התנגדה.

בהתחלה הבנים התפלאו על ההזמנה, אומנם הם ידעו שאנחנו חברות טובות, למרות שלא ידעו על מסיבת הבנות שאנחנו עושות כשהם אינם, אבל אף פעם לא עשינו מפגש כזה.

ההסבר שזה לכבוד הגיוס הקרב שלהם עבד, חלי דאגה לארוחה טובה, את המנות הראשונות היא אמנם קנתה במעדניה אבל כמנה עיקרית היא הכינה בעצמה רוסטביף מעולה מנתח אנטריקוט משובח עם מחית ארטישוק ירושלמי טעימה לא פחות שגם אותה הכינה בעצמה, ושאני לא יודעת מאיפה היא הצליחה להשיג ארטישוק בעונה הזאת, אני הבאתי יין ישראלי משובח מאיזה כרם בוטיק שהתאים בדיוק לבשר שחלי הכינה ועוגה לקפה וריקי דאגה לקינוחים, קרם בוואריה מדהים עם הרבה סירופ שוקולד.

הארוחה עברה לאט, נהנים מהאוכל והיין, מקנחים בקרם בוואריה ועוברים לסלון לשתות את הקפה. יין ישמח לבב אנוש ויין טוב עם ארוחה טובה עוד יותר, ישבנו ופיטפטנו, הבנים עם “סיפורי הגבורה” שלהם מהתיכון שסיימו רק עכשיו ואנחנו זיכרונות על הצבא שעשינו, מסתבר שלגבי הצבא לא היה לנו שום דבר משותף.

“אההה!” חלי ניסתה למשוך תשומת לב ולעבור לתכל’ס, לסיבה האמיתית שעבורה התכנסנו, “אודי!” השתיקה את הבן שלה שעוד המשיך לפטפט איתי שישבתי לידו, “בנים!” והיא נשמעה רצינית כזאת, “שמענו שאתם מתכננים ללכת מחר לזונה” הטילה את הפצצה האטומית הראשונה. ראיתי את המבטים שלהם, מסתכלים אחד על השני במבט מאשים, “לא, אף אחד מכם לא הלשין” תיקנתי אותם “אבל מישהי מאתנו שמעה במקרה שיחת טלפון וככה גילינו”.

לרגע היתה מין דממה כזאת, הבנים הסמיקו וכל אחד מהם הסתכל באמא שלו במבט חוקר, “אמא!” צעקו שלושתם ביחד כאילו מישהו תאם בינם.
ריקי לא התאפקה ושוב נתנה את הנאום שלה “מי נתן לכם את הרעיון המטומטם הזה ללכת לזונה?!?…לאיזה שרמוטה שתשכב על מיטה מלוכלכת בחדר אפל, ש…ש…שתשלמו לה ובסוף היא תדביק אתכם בהרפס ומנדבושקעס!”
“אמא!” צעק דן, הבן שלה.
“מה אמא?!? אמא שלך צודקת” תרמתי את חלקי.
“אי-מא!” הפעם זה היה תורו של יאיר לצעוק, “מה את רוצה? יותר טוב שנגיע לצבא בתולים? שנהפוך לבדיחת האוהל??”
לרגע היתה דממה, בשיחות מקדימות שלנו תיכננו איך להגיע למצב הזה והנה יאיר שלי הרים לחלי, הדוברת שנקבעה מראש, להנחתה. “יש לנו רעיון אחר…” אמרה חלי, והערצתי אותה על הקול השלו שלה, “איך לאבד את בתוליכם בין רגליה של אשה בשלה ומנוסה” עצרה לרגע, עוברת ומביטה בפניהם, “חשבנו על זה טוב, שלושתנו” הצביעה עלי, על ריקי ועליה, “והחלטנו שאנחנו נגאל אתכם מבתוליכם!” הטילה את הפצצה האטומית השניה!

את ה-“אמא!” הראשון צעק אודי, הבן שלה, אחריו הצטרף יאיר ודן השלים “אתן לא נורמליות! אתן האמהות שלנו!!”
“נכון” והפעם זה היה תורי על פי התכנון מראש שעשינו, “ולכן כל אחת מאתנו תיקח למיטה בן אחר”.
“לא את הבן שלה” התערבה ריקי, מסבירה אם למישהו מהם לא ברור מה זה בן אחר.

התחיל ויכוח, הם מנסים להתחמק ואנחנו בולמות ומנסות לשכנע, הראשון שהראה סימני שבירה היה אודי, הבן של חלי, “אמא” הוא פנה לחלי “אני לא משוכנע שאת צודקת אבל כבר הרבה פעמים הוכחת לי שאני טועה אז…” הודיע לה, מסמיק ומגמגם, “אם את בטוחה שזה מה שטוב לי…זה מה שיהיה”.

אחרי שאחד הסכים כבר לא היה קשה לשכנע גם את האחרים, יאיר, הבן שלי, היה השני, “הפתעת אותי אמא” אמר במין צחקוק כזה “אבל אני ילד טוב וילד טוב שומע תמיד בקול אמא” חייך אלי ואחריו גם דן, הבן של ריקי, הצטרף.
“אבל יש לנו תנאי!” הפתיעה חלי גם אותנו כשהיא שולפת צעיפים מתיק שהיה מונח לידה כאילו במקרה, “אנחנו נכסה לכם את העיניים כדי שלא תדעו מי מאתנו שכבה אתכם”.

זה לא היה לפי התוכנית המקורית אבל ברכתי על מה שהיא עשתה, “כן” הצטרפתי “שלא תראו את מי בדיוק דפקתם” חזרתי על הדברים שלה במילים אחרות. בשלב הזה כנראה כבר בער לבנים במכנסים, את הזקפות שהצמיחו אוהלים מכובדים בג’ינס שלהם ראיתי כבר קודם אבל הפתיע אותי שאף אחד מהם לא התנגד ואפילו יותר מזה, הם נשבעו שהם לא ינסו להוריד את הצעיף מהעיניים.

חלי העמידה אותם בשורה, חילקה לנו צעיף לכל אחת ואנחנו קשרנו להם צעיפים על העיניים, כל אחת קושרת לבן שלה, בודקות שהם לא יכולים להציץ ו…עוברות ונעמדות כל אחת ליד הבן זוג שתאמנו ביננו מראש, חלי ליד דן, ריקי ליד יאיר ואני ליד אודי. הובלנו אותם לאט ובשקט כל אחת לחדר אחר, אותי חלי שלחה לחדר של אודי ולהפתעתי היתה לו שם מיטה גדולה שמספיקה בקלות לשנינו.
“שב” לחשתי לו, מנסה לשנות את הקול, והובלתי אותו למיטה “אני אתפשט ואחר כך אני אפשיט אותך”.
“אני יכול לבד” הוא התעקש, קם ממקומו ושולח ידים לחולצת הטריקו שלבש.
“שב!” הפעם הייתי תקיפה ושוב הושבתי אותו, “תרגע, תן לי לפנק אותך” לחשתי שוב בקול הכי מפתה שהצלחתי והתחלתי להתפשט.

עמדתי עירומה, מביטה בו יושב על קצה המיטה ובקושי נושם, “תרגע” לחשתי לו שוב, “אני לא אוכל אותך” ציחקקתי, “בוא” אחזתי בשתי ידיו ומשכתי אותו עד שנעמד במקום שרציתי, “תיגע” לחשתי בקול מפתה והובלתי את כפות ידיו לחזה שלי, “כן, תמשש אותן, בעדינות” הצמדתי את כפות ידיו לציצים שלי, לא הכי גדולים, לא כמו של אמא שלו, אבל מספיק זקופים ורכים כדי שהוא ימזמז אותם בהנאה.

ראיתי את החיוך על פניו, חיוך של ילד שקיבל צעצוע שכל כך רצה, “בעדינות” לחשתי לו כשהוא התחיל לשחק לי בפטמות המגורות, “תן לי” משכתי את חולצת הטריקו שלו למעלה והוא הרים ידים, נותן לי להוריד את החולצה ומחזיר אותן חזרה, לציצים.

נתתי לו לשחק לי קצת, פותחת לו בינתיים את החגורה במכנסיים ומרגישה את הרעד העובר בגופו, מתרגש הבחור, “בוא” אחזתי בידיו והובלתי אותו, רואה את האכזבה בפניו כשלקחתי לו את ה”צעצוע” ששיחק בו. הפעם אני התיישבתי על המיטה והוא עמד לפני, התכופפתי, הורדתי לו במהירות את הסנדלים והתיישרתי, הנחתי את כפות ידיו על ראשי והתחלתי לפתוח לו את הג’ינס שלבש.

הפנים שלי היו בדיוק בגובה הנכון מול הזקפה הגדולה שהתנוססה במכנסיו, פתחתי לו את רוכסן והרגשתי איך הוא נמתח וכפות ידיו שעל ראשי נעות כאילו לא יודעות מה לעשות, “תלטף לי ת’ראש” לחשתי והמשכתי להוריד את מכנסיו, מרגישה את הרעד העובר שוב בגופו כשידי החליקה על התחתונים המתוחות, זוג תחתוני בוקסר צמודים שהבליטו את הזיין שלו, חייכתי לעצמי, חושבת בלב “הצליח לך שרה”, לא רק שאודי היה חתיך ושרירי שכל אחת היתה רוצה להכניס אותו למיטה שלה היה לו גם זיין גדול, בדיוק כמו שאני אוהבת.

אודי עזר לי להוריד את המכנסיים, מרים רגל אחרי רגל על פי הסימן שלי, ואז אחזתי בשתי ידיי בתחתונים שלו, “תרגע” אמרתי לו כשהרגשתי שהוא שוב בלחץ, והתחלתי להוריד את התחתונים שלו, לאט, קודם קצת מאחורה, חושפת את ישבנו, אחר כך מקדימה, עד ששערות ערוותו ביצבצו, “וואו” אמרתי בקול כשמשכתי ושחררתי את זקפתו שנמתחה מייד קדימה, זיין גדול ומתוח שכאילו הצביע לעברי.
רגע ישבתי והסתכלתי, גומרת להוריד לו את התחתונים וזורקת אותם לערימה, “וואו, זיין גדול יש לך” לחשתי לו, “מוכרחים להכין אותו קודם”, הוספתי ונישקתי את קצה העטרה המתוחה.

“אמא של…”

“ששש…!” קטעתי אותו, “בלי שמות! אתה לא יודע מי אני!!” לחשתי ושוב נישקתי לו את קצה הזיין המתוח, “יאמי” המשכתי ללחוש לו והתחלתי ללקק, מרגישה איך הוא נמתח ואיך אודי אוחז בראשי בידיו החזקות, כאילו מפחד שאברח.
“אל תפחד” ציחקקתי בין ליקוק לליקוק, מרגישה שהוא נוקשה כזה, מתוח כולו, “עכשיו באה הסוכריה” והכנסתי את הזיין שלו לפי, דוחפת אותו עמוק לגרוני ומרגישה כמה הוא גדול, “כן, זה טוב” מלמלתי כשיכולתי, מבצעת בו מין אוראלי כמו שרואים בסרטים הכחולים, “זה טוב לך?” שאלתי למרות שהיתה ברורה לי התשובה.
“כן” והיה זה כן ארוך ומלא הנאה, “כן זה טוב, תמשיכי”.
“מצצו לך פעם?” המשכתי לחקור אותו בלי להפסיק למצוץ.
“כן”
“מי?”
“נועה, שיחקנו פעם אמת או חובה”.
אני מכירה את נועה, בישנית כזאת, “ומי מוצצת יותר טוב?” שאלתי.
“את” הוא צחק, “היא מצצה לי רק טיפה, סמלי וחפוז, היא רק הכניסה את הראש שלו לפה, לרגע, לא את כולו כמו שאת עושה”.
“ולכולכם מצצו?”, לא היה לי נעים לשאול ישירות על יאיר שלי.
“כן” הוא ציחקק והרגשתי שהוא קצת נרגע “אבל להם לא נועה להם…”.

“בוא” קטעתי אותו והפסקתי למצוץ לו, רואה את הזיין המתוח והרטוב שלו ישר מולי, “עכשיו תשכב עלי” עברתי למרכז המיטה, נשכבת לאט ומובילה אותו לשכב עלי, “תרים” סימנתי לו על ישבנו בידי, מרגישה איך הוא מועך אותי תחת גופו, “תן לי” אחזתי בעדינות בזיין שלו והובלתי אותו למקום הנכון, מרגישה את ראש הזיין המתוח נוגע בין שפתי הכוס הנפוחות מתאווה, משפשפת בעדינות את העטרה המתוחה בין השפתיים המגורות והרגישות, “אתה מוכן?” אחזתי בזיין ומנעתי ממנו לדחוף אותו.
“כן”. “אז בוא!” שחררתי לו ת’זיין, “כן!” גנחתי בהנאה כשהוא נעץ את כולו לתוכי בתנועת אגן חזקה ומהירה “כ-ן-ן-ן”.

אודי שכב ככה רגע עלי, מעכל את העובדה שהוא בתוכי, נהנה בפעם הראשונה בחייו מכוס חם העוטף את הזיין שלו ונצמד אליו, “תרגע…לאט” הפסקתי אותו כשהוא התחיל לפמפם בי במהירות, עוטפת אותו ברגליי ולוחצת על ישבנו, “מתחילים לאט” הדרכתי אותו, משחררת, “אנחנו עושים אהבה לא תחרות” הסברתי, “יותר לאט…כן, ככה” המשכתי כשהוא נכנס לקצב שרציתי, “ככה זה טוב, תמשיך” שכבתי תחתיו ונתתי לו לזיין אותי.

“אתה רוצה לנשק אותי?” שאלתי, מרגישה שהוא לא יודע מה לעשות עם הראש שלו.
“כן” ענה בהיסוס, כאילו מפחד.
“אז למה אתה לא מנשק?”
“אני…”

אחזתי בראשו בשתי ידי ונישקתי אותו על השפתיים, “תנשק אותי” לחשתי לו והוא נענה, מנשק אותי, קודם בהיסוס ואחר כך ביותר תשוקה, “עם הלשון” הוספתי פותחת את הפה ונותנת ללשון שלו לחדור, “כן, תנשק אותי חזק, כמו גבר” לחשתי בין נשיקה לנשיקה “ועכשיו תזיין אותי יותר חזק”.

בשיחות מוקדמות שעשינו ביננו, האמהות, סיכמנו שחייבים לתת להם בטחון בעצמם ואם צריך נזייף אורגזמה, וזאת לא תהיה הפעם הראשונה שאני מזייפת אורגזמה כדי שהגבר שלי יהיה מרוצה, אבל במקרה של אודי, ואחר כך הסתבר לי שגם אצל יאיר שלי ודן, לא היינו צריכות, החיכוך הזה של הזיין הגדול שלו שהשתולל בין רגלי עשה לי את זה וגמרתי, מרגישה שזה בא ומחבקת אותו שוב ברגליי ובידי, נצמדת אליו וגונחת בקול “כן, אני באה! אני גומרת! כן הנה” וגומרת על באמת! גומרת ורואה את חיוך הניצחון על פניו “כן, תמשיך עוד” לחשתי לו, מרפה קצת ונותנת לו לפמפם בי בחוזקה “יותר מהר” לחשתי לו, מרגישה איך הוא מגביר את הקצב “כן…ככה…עוד!”

כושר לא היה חסר להם, לילדים שלנו, הם התכוננו היטב לקורס טייס הממשמש ובא, אודי טחן אותי בהתלהבות, מפמפם בי במרץ ומחייך באושר כשגמרתי פעם שניה, מודיעה לו על כך בקול ושוב מחבקת אותו ונצמדת, גומרת בקול, מרפה ושוב מרגישה איך עוד אורגזמה ממשמשת ובאה.
“בוא” לחשתי לו, מרגישה שהנה עוד אחד בא, “בוא” לחשתי שוב, יותר חזק, “בוא” ביקשתי בפעם השלישית והרגשתי איך הוא כולו נמתח, “כן! אני בא!!” הוא הודיע לי, נמתח כולו, קופא ולא זז רק נועץ את עצמו בתוכי הכי חזק שאפשר, “כן, הנה, זה בא” הוסיף והרגשתי שגם אני מצטרפת, מחבקת אותו חזק ברגלי שלא יברח לי פתאום “כן!!!” הוא גמר, משפריץ בתוכי, ממלא את נרתיקי בשפעת זרמתו החמה ונופל עלי מתנשף, מועך אותי אבל אני לא זזה, נותנת לו לשכב ככה, הזיין שעדיין בתוכי מתכווץ לאט, “כן” הוא נמתח שוב והשפריץ עוד קצת, גל נוסף בצונמי האישי שלו, ושוב הוא שכב עלי בלי לזוז עד שכל הזיין החליק ויצא ורק אז דחפתי אותו מעלי, בעדינות, דוחפת והוא נשכב על גבו לצידי, שוכב ומחייך מאושר.

נשכבתי על הצד לצידו, נצמדת, הציצים שלי נמעכים אל הצלעות שלו והיד שלי מלטפת אותו, קודם את הבטן ולאט יורדת לזיין הרטוב והמצומק, מתחילה לשחק לו בביצים, “מזל טוב גבר” לחשתי לו “אתה כבר לא בתול”.
“כן” הוא לחש חזרה, מנפח את החזה שלו בגאווה, “איך הייתי?” ופתאום שמעתי בהלה בקולו.
“תותח!” חייכתי, מתחילה לשפשף לו בעדינות את הזיין, “רוצה עוד סיבוב?”
“אבל הוא..”
“אל תדאג, תן לי” ועם הניסיון שלי כמה דקות אחרי כבר עמד לו תורן חדש, טיל בליסטי מוכן לשיגור התנוסס בגאון בין רגליו, “הפעם אני ארכב עליך” הודעתי לו, עולה ונעמדת על ברכיי והוא בינם, מכוונת את הזיין אל החריץ המחכה לו בין רגליי, “תתכונן” לחשתי והשתפדתי עליו!

ראיתי את המבט המופתע על פניו כשהוא הרגיש את הכוס הרטוב והחם העוטף את הזיין שלו, “כן” גנחתי כשכל הזיין שלו ננעץ עמוק בנרתיקי “יאמי!” הוספתי וחיוך של אושר נמרח על פניו, “כן זה טוב” גנחתי אוספת את כפות ידיו בידי ומובילה אותן אל השדיים שלי והוא הבין את הרמז, התחיל לשחק לי בהם, ללוש בהנאה ואני התחלתי לדהור עליו, לעלות ולרדת על המוט הנוקשה הנעוץ בתוכי כמו הסוסים בקרוסלה בגן השעשועים שאליו הייתי לוקחת את יאיר כשהיה קטן. אודי הרים אותי, תרתי משמע, הוא הרים את אגנו כלפי מעלה ואותי עליו. אודי גם זיין אותי, זיון טוב, מקפיץ אותי ומשחק לי בשדיים שולח בי זרמים למעלה ולמטה.

“זה טוב לך?” שאלתי.
“כן!!”
“אז תמשיך, גם לי זה טוב, זה טוב! זה בא! בא!! אני גומרת!!”
כנראה שגם אודי היה מגורה כמוני כי פתאום הרגשתי את הזיין שלו נמתח בתוכי ויורה, משפריץ! צועק “כן!” ארוך “כן, הנה אני גומר-ר-ר!” והוא רוקן בתוכי את כל המחסנית שלו!

“תשאר כאן עד שנקרא לך” הזכרתי לו את ההוראות שכל אחת מאתנו נתנה לבן שלה כשהיא כיסתה לו את העינים, “ואל תוריד את הכיסוי מהעינים עד שאני אצא מהחדר, אסור שתראה מי אני” הזכרתי לו גם את החלק השני תוך שאני מתלבשת, סוגרת את החזיה ולובשת את החולצה “תודה” אמרתי לו לפני שיצאתי וסגרתי את הדלת, “היית תותח! החברה שלך תהיה מאושרת”.

“תודה לך” הוא אמר חזרה, מחייך מאוזן לאוזן ואני סגרתי את הדלת.

חלק ב

חלי כבר ישבה בסלון כשהגעתי, “הגעתי לפני רגע” אמרה לי, כאילו מתנצלת, “טחן אותי דק דק הבן של ריקי” הוסיפה “תותח!”
“גם הבן שלך” חייכתי אליה חזרה “שתי אורגזמות חיתיות!” עוד לא הספקתי להתיישב וגם ריקי הגיעה, החיוך על פניה אמר את הכל “קרע אותי הבן שלך!” ציחקקה אלי “כזה גדול יש לו” והיא עשתה תנועה מוגזמת לכל הדעות בידה כשניסתה להראות כמה גדול הזיין שלו.
“חייבים לעשות את זה שוב” המשיכה ריקי אחרי שקראנו להם ועוד לפני שהם הגיעו ושתינו הצטרפנו אליה, מחייכות, “רק חבל ש…” וכאן בדיוק הבנים נכנסו והשתררה שתיקה אבל היה לנו די ברור למה ריקי התכוונה.

הלכתי עם יאיר בשביל המוביל אלינו הביתה, מחבקת ונצמדת אליו, אחרי שהבנים נכנסו חזרה לא נשארנו הרבה, הם לא אמרו כלום כשנכנסו רק הסתכלו עלינו, בוחנים, אבל החיוך הגאה שעל פניהם אמר הכל במקומם, לא היינו צריכות את המילים.

“נו גבר, היה טוב?” שאלתי את יאיר, הולכת לצידו, אוחזת בידו ונוגחת בכתפו עם ראשי.
“אמא!”
“מה?”
“היה טוב, היה הרבה יותר מטוב, מאחד עד עשר היה…מאה” ציחקק, משתמש במשפט שתמיד אני זאת שאומרת, “אמא! אני גבר! זיינתי, אני כבר לא בתול” והוא התכופף לעברי ונישק אותי על השפתיים, נשיקה של גבר לא של ילד, “אמא תודה, תודה לכולכן, ו…צדקת, היה שווה לשמוע בקולך…רק חבל ש…” וכאן הוא עצר, מסמיק, “לא חשוב”.

ידעתי גם מה הוא רצה להגיד, גם אני רציתי אבל שתקתי, לא לחצתי.

יותר לא דיברנו על זה, לא עם יאיר ולא עם חלי וריקי למרות שדיברנו די הרבה בטלפון, עוד דבר משותף שגילינו, שלושתנו נוסעות למשרד באותו זמן ואפשר לנצל את זה לשיחות ועידה משותפות.

הפגישה הבאה שלנו היתה בלשכת הגיוס, כשהבאנו את הבנים, מחבקות ובוכות כמו כולם וכשהם עלו לאוטובוס ונעלמו בשערי הבקו”ם אנחנו נסענו לארוחת בוקר מפנקת כדי להמתיק את הגלולה.

השבת הראשונה שהבנים באו לחופשה עברה רק בדבר אחד, לישון, בעצם שניים, לישון ולאכול, חוץ מזה לא עניין אותם שום דבר אחר.
השיחות היומיות שלנו שינו זמן, עברו להיות מאוחר בלילה, אחרי שעת הת”ש של הבנים והשיחה איתם היינו שוכבות במיטה, מקימות שיחת ועידה ומשוות אינפורמציה.

ההתרגשות לקראת החופשה הבאה של הבנים היתה רבה והיא באה לידי ביטוי בשיחות, ריקי היתה הראשונה להעלות בשיחה את מה שהסתבר שגם אנחנו כבר שמענו מהבנים שלנו, “אתן לא יודעות מה דן ביקש ממני” וההתרגשות נשמעה מקולה.
“מה?” שאלנו חלי ואני ביחד.
“שאני אזמין אתכן לארוחת ליל שבת” ולמרות שהוא לא אמר לה במפורש ולמרות שגם כשהבנים שלנו דיברו איתנו על אותו הדבר הם לא אמרו במפורש, היה ברור לשלושתנו שלא האוכל הוא מה שמעניין אותם.
“נו?” ושוב שאלנו ביחד.
“אז אני מזמינה אתכן” ציחקקה ריקי והתחלנו לתאם ביננו מי מכינה מה עד שפתאום חלי אמרה “אההה…אבל הפעם אני עם אודי שלי, לא יעזור לכן בית דין!” והסתבר שיש עוד משהו משותף לשלושתנו, שלשלושתנו יש את אותה שאיפה, או אולי יותר נכון לקרוא לזה שריטה, ששלושתנו רוצות לעשות את זה עם הבן שלנו!

השיחה סביב השולחן היתה על נושא אחד בלבד, החוויות של הבנים מהצבא. אחד מתחיל לספר משהו, השני מוסיף, השלישי מתקן, אבל תמיד זה מסתיים במשהו מצחיק או בנימוק משכנע למה הרס”ר שלהם מטומטם ו…הם עוברים לסיפור הבא.

כשעברנו לסלון המתח היה באוויר, אומנם שתינו קפה עם עוגיות מעמול שאפיתי בעצמי וזכו לביקורות טובות ויותר מזה, להערה של אודי שאני חייבת להמשיך לשלוח אותן עם יאיר כי הם הפכו לשם דבר במאהל, אבל היה ברור לכולם למה מחכים הבנים, ועם יד על הלב גם אנחנו האמהות, כך שכשחלי שלפה בנון-שלנטיות את שלושת הצעיפים מתיקה, לא אומרת כלום רק מנפנפת בהם כבדרך אגב, הבנים קמו ונעמדו בשורה, מחייכים מאוזן לאוזן ומחכים.

קשרנו להם את העינים, עומדים במרכז הסלון, יפים וחסונים כל כך עם העיניים מכוסות, “הכנה לסדרת שבי” ציחקק אחד ובי עבר רעד, אותי זה לא הצחיק, “רגע, התייעצות” הודיעה ריקי ומהרנו למטבח, משאירים אותם ככה עומדים ואנחנו מחליפות בשמים, כל אחת מתבשמת בבושם של אחרת וחובשת פאה נוכרית שהכנו מראש, חבשתי פאה עם שיער ארוך בניסיון להטעות את יאיר כמה שרק אפשר.
“בוא” ניסיתי לשנות את הקול ואחזתי בידו של יאיר, אוחזת ומושכת אותו אחרי לעבר החדר שריקי הקצתה לנו, חדר ארוח מאובזר היטב עם מיטה זוגית גדולה.

עמדתי שם מול הבן שלי, בוחנת אותו, האמת שאף פעם לא בחנתי אותו ככה, במבט חושק כזה, “שב” לחשתי לו, מנסה שוב להסוות את קולי, והובלתי אותו למיטה “אני אתפשט ואחר כך אני אפשיט אותך”.
הרגשתי מין דז’ה-וו כשהוא אמר לי “אני יכול לבד” וקם ממקומו, רוצה להוריד את חולצת הטריקו שלו.
“שב!” הפעם הייתי תקיפה ושוב הושבתי אותו, “תרגע, תן לי לפנק אותך” לחשתי שוב בקול הכי מפתה שהצלחתי והתחלתי להתפשט.
עמדתי עירומה, מביטה בו יושב מתוח על קצה המיטה ובקושי נושם, בדיוק כמו שאז אודי ישב, “תרגע” לחשתי לו שוב בקול מרגיע, מחליטה שמה שעבד טוב עם אודי בטח יעבוד טוב גם איתו, “אני לא אוכל אותך” ציחקקתי, “בוא” אחזתי בשתי ידיו ומשכתי אותו עד שנעמד במקום שרציתי, “תגע בי” לחשתי בקול מפתה והובלתי את כפות ידיו לחזה שלי, “כן, תמזמז לי אותם, בעדינות” הצמדתי את כפות ידיו לציצים הזקופים והרכים שלי. ראיתי על פניו איזה מתח אבל בדיוק כמו אודי גם הוא חייך את החיוך של ילד שקיבל את הצעצוע שכל כך רצה, “בעדינות” לחשתי לו כשהוא התחיל לשחק לי בפטמות המגורות, “תן לי להפשיט אותך” חנקתי ברגע האחרון את התוספת ילד שלי שרציתי להגיד לו ומשכתי את חולצת הטריקו שלו למעלה והוא שיתף פעולה והרים ידים, נותן לי להוריד את החולצה ואני שוב אוחזת בידיו ומחזירה אותן חזרה לציצים שלי, נותנת לו להמשיך למזמז אותי, מחכה עד שיתחיל לטפל לי בפטמות הנוקשות והמגורות ורק אז שלחתי ידים לעבר החגורה שלו.

נתתי לו לשחק לי עוד קצת, גם אחרי שהחגורה היתה כבר פתוחה, “בוא” אחזתי בידיו והובלתי אותו אל עבר המיטה, מרגישה את רעד ההתרגשות העובר בגופו, התיישבתי על המיטה והוא מולי, יחף, לא ראיתי כשהוא הוריד את הכפכפים שנעל, כמו עם אודי גם איתו הנחתי את ידיו על ראשי והתחלתי לפתוח לו את הג’ינס שלבש.

הפנים שלי שוב היו בדיוק בגובה הנכון, שוב מול זקפה גדולה שהתנוססה במכנסיו של בחור צעיר רק שהפעם זה היה הבן שלי! פתחתי לו את הרוכסן והרגשתי איך הוא נמתח וכפות ידיו שעל ראשי מלטפות את ראשי, כאילו בודק, “תרגע” לחשתי והמשכתי להוריד את מכנסיו והוא שיתף פעולה ועזר לי, הרגשתי את הרעד העובר שוב בגופו כשידי החליקה על התחתונים שלו, תחתונים צמודים שבקושי כיסו את החבילה הגדולה המסתתרת תחתם, חייכתי לעצמי כשאחזתי בשתי ידיו בתחתונים שלו, “תרגע” אמרתי לו כשהרגשתי שהוא שוב בלחץ, והתחלתי להוריד את התחתונים שלו, לאט, קודם קצת מאחורה, אחר כך מקדימה, עוצרת רגע כשהבד כאילו נתקע ומתחתי אותו, עוברת את המכשול ופולטת “וואו” חזק כשהזיין כאילו קפץ ונמתח קדימה, זיין גדול ומתוח שכאילו הצביע לעברי, “וואו, גדול” לא יכולתי שלא להגיד שוב, לא ראיתי לו ת’זיין מאז שהוא היה ילד קטן, מאז שהוא לא הרשה לי יותר להכנס כשהוא מתרחץ או מתלבש, ומה אני אגיד לכם…חלי צדקה, לבן שלי היה תותח על! כזה שמעביר רטט בכל אשה.

רגע ישבתי והסתכלתי, נהנת ממראה הזיין הענק, “וואו, זיין גדול יש לך” לא התאפקתי ולחשתי לו שוב, “מוכרחים להכין אותו קודם” הוספתי ונישקתי את קצה העטרה המתוחה. הרגשתי איך הוא נמתח, כאילו מנסה להתנגד, להרחיק את ראשי בידיו, “תרגע” לחשתי לו בקול הכי מפתה שהצלחתי, “אני לא אוכל לך אותו” ציחקקתי ושוב נישקתי אותו “יאמי” המשכתי ללחוש לו והתחלתי ללקק לו ת’זיין.

“אל תפחד” ציחקקתי כשהוא התחיל ללטף את ראשי, “עכשיו באה הסוכריה” והכנסתי את הזיין שלו לפי, דוחפת אותו עמוק לגרוני ומרגישה כמה הוא גדול, “כן, זה טוב” מלמלתי כשיכולתי, מוצצת לו בהנאה ושומעת את גרגור ההנאה שנפלט מפיו, “זה טוב לך?” שאלתי למרות שהיתה ברורה לי התשובה.
“כן” והיה זה כן ארוך ומלא הנאה, “כן זה טוב, תמשיכי” משך את ראשי ודחף את הזיין שלו יותר עמוק.
“מצצו לך פעם?” המשכתי לחקור אותו בלי להפסיק למצוץ.
“כן, פעם, כששיחקנו אמת או חובה”.
“אני מכירה אותה?”
“אני לא יודע אם את מכירה אותה כי אני לא יודע מי את” והיתה מין ציניות מסוימת בקולו.
הסמקתי אבל בכל אופן שאלתי “והיא מצצה לך כמוני?”.
“לא” הוא צחק, צחוק משוחרר כזה “לא התקרבה אפילו, מול מה שאת עושה זה אפילו לא דוגמית!”
“אז זה טוב לך?”
“כן” הוא נאנח בהנאה “מוצ’ו כן” הוא ציחקק.

מצצתי לו עוד קצת לפני שהפסקתי ואמרתי לו “בוא”, רואה את הזיין הגדול והמתוח שלו עומד רטוב ישר מולי, “עכשיו בוא תזיין אותי, בוא תשכב על” כמעט נפלט לי על אמא אבל מייד תקנתי את עצמי ל”עלי” ועברתי למרכז המיטה, נשכבת לאט ומובילה אותו לשכב עלי, לרגע היה לי היסוס קל, פתאום המחשבה על גילוי עריות עברה במוחי, אבל כבר עברתי את נקודת האל-חזור, גם בגלל שהייתי כל כך מגורה אבל בעיקר כי יאיר שלי שכב עלי ומעך אותי תחת גופו הגדול, לא הייתי צריכה להסביר לו מה עושים, חלי כנראה נתנה לו שיעור טוב, הרגשתי איך הוא מכוון בידו את ראש הזיין המתוח שלו הישר אל בין שפתי הכוס שלי הנפוחות מתאווה, משפשפף את העטרה המתוחה בין השפתיים המגורות והרגישות, “את מוכנה?” הוא לחש לי.
“כן” עניתי “כן בוא!” לחשתי בתשוקה, “כן!” גנחתי בהנאה כשהבן שלי נעץ בתנועת אגן חזקה ומהירה את כול הזיין הגדול והנוקשה שלו עמוק לתוכי “כן, זה טוב, כן-ן-ן”.

יאיר שכב ככה עלי ולא זז, נעוץ עמוק בכוס שלי ומעכל את העובדה שהוא בתוכי, נהנה מההרגשה של הכוס החם העוטף אותו ונצמד אליו כשקירותיו פועמים במרץ כאילו רוצים לחבק אותו.
“כן” הוא התחיל לפמפם אותי במרץ “זה כואב?” הוא שאל בדאגה ואני לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
“תרגע, לאט” הפסקתי אותו, מחבקת אותו ברגליי ולוחצת על ישבנו, “קודם לאט” הדרכתי את הבן שלי, משחררת, “אנחנו עושים אהבה לא תחרות” לחשתי לו, “יותר לאט…לאט, כן, ככה” המשכתי להדריך אותו עד שהוא נכנס לקצב שרציתי “כן” גנחתי בהנאה “ככה זה הרבה יותר טוב, תמשיך” שכבתי תחתיו ונתתי לו לזיין אותי. כמו אודי לפניו גם יאיר שכב ולא ידע מה לעשות עם הראש, איפה להניח אותו, “אתה רוצה לנשק אותי?” שאלתי, מסמיקה ושמחה שהוא לא יכול לראות אותי.
לרגע הוא היסס. “אל תפחד, אני לא נושכת” אחזתי בידי את ראשו וכיוונתי את שפתיו לשפתי “אתה רוצה?”
“כן” ענה בהיסוס, כאילו עדיין חושש ממשהו.
“אז למה אתה לא מנשק?”
“אני…”
אחזתי בראשו בשתי ידי ונישקתי אותו על השפתיים “תנשק אותי ככה” לחשתי לו והוא נרגע קצת “ככה” נישקתי אותו שוב, נשיקה צרפתית והוא נענה, פתח את שפתיו ושיניו ונתן לי לחדור עם הלשון לפיו, “עכשיו תנשק אותי, אשה אוהבת שמנשקים אותה” לחשתי לו בתשוקה והוא התחיל לנשק אותי, קודם בהיסוס ואחר כך ביותר תשוקה, “עם הלשון” הוספתי פותחת את הפה ונותנת ללשון שלו לחדור, “כן, תנשק אותי חזק, כמו גבר” לחשתי בין נשיקה לנשיקה “ועכשיו תזיין אותי יותר חזק”.

היה לו כושר ליאיר, הרבה כושר, גם הוא התאמן לפני הגיוס וגם מכל הטירונות שלו, הבן שלי פמפם אותי בהנאה, גונח באושר, והחיכוך הזה של הזיין הגדול שלו שהשתולל בין רגלי עשה לי את זה וגמרתי, מרגישה שזה בא ומחבקת אותו שוב ברגליי ובידי, נצמדת אליו הכי חזק שאני יכולה, כאילו לא מספיק לי כל הזיין הגדול שנעוץ בתוכי, וגונחת בקול “כן, זה טוב, אמא’לה זה טוב! זה בא! אני גומרת! אני, כן, הנה!” וגמרתי על באמת! אורגזמה שהרעידה לי את כל הגוף, גומרת ורואה את חיוך הניצחון על פניו של בני, “כן, תמשיך עוד” לחשתי, מרפה קצת ונותנת לו להמשיך לפמפם בי בחוזקה “יותר מהר” לחשתי שוב, מעודדת ומרגישה איך הוא מגביר את הקצב “כן. ככה. זה טוב. עוד!”

יאיר לא היה צריך אישור ממני להמשיך, הוא היה במין אקסטזה, כושר לא היה חסר לו, אמרתי כבר, והבן שלי טחן אותי בהתלהבות, מפמפם בי במרץ ומחייך באושר כששמע אותי זועקת “אמא’לה זה שוב בא! כן, אני גומרת!” מודיעה לו בקול על עוד אורגזמה מופלאה שמתפוצצת בתוכי ושוב מחבקת אותו ונצמדת, גומרת בקול, מרפה ומתפללת בליבי שלא יגמר, שימשיך ויאיר שלי המשיך בשיא המרץ.

“בוא” לחשתי לו, מרגישה שהנה עוד אחד בא, “בוא” לחשתי שוב, יותר חזק, “בוא” ביקשתי בפעם השלישית, מתנשפת, והרגשתי איך פתאום גם הוא נמתח, “כן! הנה! הנה זה בא!! זה בא!!” הוא הכריז בקול, כל גופו נמתח וקפא, נועץ את עצמו בתוכי הכי חזק שאפשר ולא זז, “כן, הנה, הנה זה בא! בואי!!” הזמין אותי ולא היה צריך לחזור על דבריו פעמים, הרגשתי שגם אני מצטרפת, מחבקת אותו הכי חזק ברגלי וידי ונצמדת אליו “בוא” לחשתי, מזמינה, “בוא תשקה אותי!” ולא הייתי צריכה יותר, האורגזמה התפוצצה בתוכי וזיקוקים עפו לי מול העיניים.

“כן!!!” הוא גמר, משפריץ בתוכי, ממלא את נרתיקי בשפעת זרמתו החמה ונופל עלי מתנשף, מועך אותי תחתיו ואני בקושי נושמת אבל לא זזה, נותנת לבן שלי לשכב ככה ולהרגע, הזיין עדיין בתוכי מתכווץ לאט, “כן” הוא נמתח שוב והשפריץ עוד קצת, חייכתי, עוד דז’ה-וו, כאילו גם אצלו הגיע עוד גל נוסף בצונאמי התאווה שלו, ורק כשכל הזיין החליק ויצא גלגלתי אותו מעלי, בעדינות, דוחפת והוא נשכב על גבו לצידי, שוכב ומחייך מאושר.

נשכבתי על הצד לצידו, נצמדת, נותנת לציצים שלי להמעך אל גופו, מקווה שהוא ירגיש את הפטמות הנוקשות שלי שנעמדו עוד יותר ממה שהוא עשה לי, מלטפת אותו באהבה, קודם את הבטן ולאט יורדת לזיין הרטוב והמצומק, מתחילה לשחק בו, “היה טוב גבר?” לחשתי לו, משתדלת לשנות את הקול שלא יזהה אותי.
“כן” הוא לחש חזרה, מנפח את החזה שלו בגאווה, “ואיך אני הייתי?” ופתאום שמעתי בהלה בקולו.
“תותח-על!” חייכתי, מתחילה לשפשף לו בעדינות את הזיין, “הרבה זמן כבר לא נהנתי כל כך” הוספתי “רוצה עוד סיבוב?”
“הוא ישן” הסמיק במבוכה והצביע על הזיין הרפוס, והוא נראה לי כל כך יפה כשהוא מסמיק ככה.
“אל תדאג, תן לי” ולרגע הוא נבהל ודחף לי את הראש כשהתחלתי למצוץ לו, לטעום את טעם קוקטיל הנוזלים המשותף שלנו, “תרגע, זה בסדר” לחשתי ושוב ירדתי לו, הפעם הוא כבר לא התנגד, “דהרו עליך פעם?” שאלתי בין מציצה למציצה כשהתורן שלו נעמד מחדש.
“לא” והיתה מין הפתעה בקולו.
“אז הפעם אני ארכב עליך” הודעתי לו, מעניקה לו את השפשוף הסופי שמתח את הזיין שלו למלוא אורכו ועליתי עליו, נעמדת על ברכיי והוא בינם, מכוונת את הזיין המתוח אל חריץ הכוס, אל בין השפתים המגורות המחכות לו בין רגליי, מרחוק שמעתי את אחד הבנים גומר, מכריז על כך בקול שכול הבית שומע, “תתכונן” לחשתי ובלי לחכות יותר…השתפדתי על הזיין של הבן שלי!

ראיתי את המבט המופתע על פניו של יאיר כשהוא הרגיש את הכוס הרטוב והחם שלי עוטף את הזיין שלו, “כן” גנחנו ביחד כשכל הזיין שלו ננעץ עמוק בווגינה שלי “כן, זה טוב!” הוא הודיע וחיוך של אושר נמרח על פניו, “כן גם לי זה טוב” גנחתי, אוספת את כפות ידיו בידי, מובילה אותן אל השדיים שלי וכמו אודי לפניו גם הוא הבין את הרמז והתחיל לשחק בהם, ללוש לי ת’ציצים בהנאה ואני בתמורה התחלתי לדהור עליו, לעלות ולרדת על המוט הנוקשה שעליו אני משופדת, מדמיינת שוב את אותה תמונה של הסוסים בקרוסלה בגן השעשועים שאליו הייתי לוקחת אותו, את יאיר הקטן, שכבר מזמן הפך לגבר, גבר שעכשיו מזיין אותי בהנאה.

“זה טוב לך?” שאלתי.
“כן!!”

המשכתי לדהור, עולה ויורדת ומצטערת שהעינים שלו מכוסות, שהוא לא יכול לראות אותי ככה, שהוא לא רואה את השדיים שלי שמרקדים,
“גם לי זה טוב” לחשתי לו “אמא’לה כמה זה טוב, הנה, זה בא! בא!! אני גומרת!!”

כנראה שגם יאיר שלי היה מגורה כמוני כי הרגשתי איך הוא נמתח תחתי, מגביה את ישבנו ומרים אותי לגובה, נועץ בי הכי חזק את הזיין שלו, הכי עמוק שאפשר, צועק “כן!” ארוך וחזק, כן מלא הנאה שאין לי ספק שכולם שמעו אותו, גם בחדרים הסמוכים, ממשיך עם עוד “כן, אני בא!” אחד ארוך…ומשפריץ, יורה את מטענו החם עמוק בכוס שלי, בכוס של האמא שלו, ממלא את נרתיקי בזרמתו הגברית החמה והריחנית… והרגשה יותר טובה מזאת לא הייתי יכולה לבקש.

“תשאר כאן עד שנקרא לך” הזכרתי לו את ההוראות שכל אחת מאתנו הזכירה לבן שלה כשהיא כיסתה לו את העינים, בדיוק אותן הוראות כמו בפעם הקודמת, “ואל תוריד את הכיסוי מהעינים עד שאני אצא מהחדר, אסור שתראה מי אני” הזכרתי לו גם את החלק השני תוך שאני מתלבשת במהירות, סוגרת את החזיה ולובשת מעליה את החולצה, “תודה” אמרתי לו לפני שיצאתי, נגשת אליו, מתכופפת ומנשקת אותו על שפתיו, “תודה, היית תותח-על! החברה שלך תהיה מאושרת” הוספתי מרחוק, רואה את החיוך הגאה על פניו כשהוא אמר לי חזרה “תודה לך” וסגרתי את הדלת.

חלי וריקי כבר ישבו בסלון כשהגעתי, “אמרתי לך שיש לו כזה” ריקי אמרה לי, מסמנת שוב בידה את הגודל המוגזם שסימנה אחרי שהוא דפק אותה, מחייכת אלי ואני מחייכת אליה חזרה, גאה, ומלמלתי “כן”. הפעם לא אמרנו כלום, רק קראנו להם, אני בטוחה שגם הן חשבו כמוני, שבעצם מיצינו את זה אבל אם הבנים יבקשו מאתנו נעשה את זה שוב ושוב, אבל שתקנו, לא אומרות את זה במפורש, לא מדברות על זה יותר. גם כשהבנים נכנסו המשיכה השתיקה, מין שתיקה כזאת של מבוכה, אפילו ההצעה של ריקי לעשות קפה נענתה בסרוב מנומס והתפזרנו, מסכמות לפני שנפרדנו שביום ראשון נדבר כרגיל.

הלכתי עם יאיר בשביל המוביל אלינו הביתה, מחבקת ונצמדת אליו, “נו גבר, היה טוב?” שאלתי את יאיר, הולכת לצידו, אוחזת בידו ונוגחת בכתפו עם ראשי.
“אמא!”
“מה?”
“היה טוב, היה הרבה יותר מטוב, מאחד עד עשר היה…מאה אלף” ציחקק, משתמש במשפט שהשתמש גם בפעם הקודמת רק שהפעם הגדיל מאד את הציון. שוב היתה שתיקה, הולכים ככה ופתאום הוא התכופף לעברי ונישק אותי על השפתיים, נשיקה של גבר לא של ילד, “אמא, זאת היית את, נכון?”

ברגע הראשון נדהמתי, לא ידעתי מה לענות. “כן” לחשתי חזרה, את הבן שלי אני לא משקרת, “אתה כועס?”
“לא” והוא חיבק אותי, “אמא, כל כך רציתי שהפעם זאת תהיי את!” נישק אותי ואצלי החלו הדמעות לנזול כמו מברז שנפתח, “באמת אמא, אל תבכי, אני אוהב אותך”.

שכבתי במיטה, מנסה לא לבכות אבל עדיין מדי פעם יורדת לי דמעה ומרטיבה את הכרית, “אמא” שמעתי מהדלת, מגלה פתאום שהשארתי אותה פתוחה, “את רוצה שאני אחבק אותך?”

כבר שנים שיאיר לא שאל אותי את השאלה הזאת, כשהוא היה קטן והייתי עצובה הוא היה בא ונשכב לצידי, מחבק אותי בידו הקטנה ומרגיע אותי אבל מאז שהוא גדל הוא הפסיק, בזמנו הוא אמר שזה ילדותי מדי אבל אני אחרי שמצאתי על הסדין שלו כמה כתמים של קרי לילה הבנתי שזה בגלל שהוא פחד שארגיש שעומד לו כשהוא נצמד אלי ככה או אפילו יפלט לו, והנה עכשיו הוא עמד בפתח ושאל שוב.

“כן” הרמתי את הסדין שהתכסיתי בו וסידרתי לו מקום, “תחבק אותי” הסתובבתי והוא נצמד אלי כפיות, מחבק אותי רק שהפעם זה היה חיבוק חזק יותר.

“אני רוצה להרגיש אותך” אספתי את כף ידו בידי והובלתי אותה אל מתחת לפיג’מת הבייבי-דול שלבשתי, מניחה אותה על הציצי הרך, “כן, ככה” לחשתי לו, מתערסלת מעט ומצמידה את ישבני לאגנו, מרגישה את הזקפה המתחבאת שם, מנדנדת קלות את הישבן ומחייכת לעצמי, יודעת בדיוק מה זה עושה לו.

“אני אוהב אותך אמא” הוא לחש, כאילו מפחד להעיר אותי.
“גם אני אוהבת אותך” לחשתי חזרה, מרגישה את הרעד שעבר בגופו כשהבין ששמעתי.
“אני יכול לשאול אותך משהו?” והיה היסוס בקולו “אבל משהו אישי”.
“תמיד” לחשתי חזרה.
“מי יותר טוב במיטה, אני או אבא?”
הסתובבתי אליו, מחייכת אליו, מנשקת אותו על השפתיים, “אם אתה שואל של מי יותר גדול אז שלך! וחוץ מזה, לך הרי יש גם יהלום שם בקצה” ציחקקתי, מזכירה את אותה אגדה אורבנית על הזיין של הטייסים, “אבל מבחינת תנוחות יש לך עוד הרבה מה ללמוד מולו, היה לו דימיון עשיר לאבא שלך” אחזתי את ראשו בשתי ידי ונישקתי אותו על שוב השפתים.
“אז תלמדי אותי?” והיה משהו תמים בקול שלו.
“מה ללמד?” שאלתי למרות שידעתי בדיוק למה הוא מתכוון, רוצה לשמוע את זה ממנו במפורש.
“תנוחות” ולמרות האפלולית בחדר ראיתי שהוא מסמיק.
“עכשיו?”
“כן” והפעם הוא אחז בידי והוביל אותה אל הזקפה שלו והסתבר לי שבלי שארגיש יאיר שוכב לצידי בלי תחתונים.

שכבתי מולו, מביטה בו בעינים, “כבר מאוחר” לחשתי “אבל אני אלמד אותך את התנוחה שהיתה הכי אהובה עלינו” המשכתי “זה בעצם יותר מתנוחה אחת אבל כמו בצבא, נלמד אותה בשלבים…שלב א'” נעמדתי על ברכיי ופשטתי מעלי את הבייבי-דול, מורידה במהירות גם את התחתונים ונעמדת על ארבע במרכז המיטה, “נתחיל בדוגי סטייל”.

לא הייתי צריכה להסביר לו מה זה דוגי סטייל, הנוער היום לומד הכל באינטרנט, יאיר נעמד על הברכים מאחורי, מכוון בידו את הזקפה הנוקשה שלו אל החריץ הרטוב שלי שניצב חשוף בפניו, הרגשתי את העטרה נוגעת בין שפתי הכוס הרגישות ועצרתי אותו “קודם תשפשף שם קצת, בעדינות, משחק מקדים…כן!” הרגשתי את השפשוף הנעים בין רגלי המפושקות מעט “כן, ככה, זה טוב, משחק מקדים הוא המפתח להצלחה ושפשוף כזה מגרה כל אשה” לא שכחתי שבעצם אני מלמדת אותו עכשיו.
“עכשיו תשחיל אותי” לחשתי לבן שלי וכאילו שחררתי חץ מקשת הוא נעץ בי את זקפתו במכת אגן חזקה, תוקע את כל הזיין עמוק לווגינה שלי ומתחיל לפמפם.

“לאט” הוא אמר לעצמו, מחזיק במותני ומפמפם אותי בתנועות ארוכות וחזקות, לרגע הוא הוציא כמעט עד הסוף והיתה לי תחושה שהוא בורח, “לא, תכניס, בבקשה” ביקשתי והוא תקע, חזק, מרעיד את שדיי התלויים תחתיי ושוב הוציא, “תכניס לי!” ביקשתי אבל הוא עצר, לוחש לי “מילת הקסם אמא” וצוחק, ככה אני הייתי עושה לו כשהוא היה קטן, “אל תשכחי את מילת הקסם”. “תכניס לי בבקשה” צעקתי, רק ככה גיליתי עד כמה אני מחורמנת, והוא תקע שוב, חזק, מצא לו משחק, מפמפם במרץ ושוב מוציא כמעט עד הסוף ועוצר, מחכה עד שאתחנן, שאגיד יפה בבקשה, ושוב נועץ.

“עכשיו נעבור לשלב השני” סידרתי כרית גדולה תחתיי, “אני ארד ואשכב על הבטן ואתה תשכב עלי” הדרכתי אותו “אבל בלי להוציא!” ירדתי לאט והוא אחרי, מסדרת את הכרית בדיוק מתחת לאגן עד ששכבתי כולי והוא עלי, “תמשיך לזיין אותי” לחשתי לבן שלי כשלרגע הוא הפסיק לפמפם ויאיר המשיך, טוחן אותי.

“עכשיו אני רוצה שתתישב לי בזהירות על התחת בלי להוציא את הזיין!” נתתי לו הוראות חדשות, מסבירה לו בדיוק למה אני מתכוונת ומרגישה איך הוא מתפתל ולאט הוא עושה את מה שביקשתי, “ככה?” הוא שאל כשסוף סוף ישב על שיפולי ישבני והרגשתי את משקלו, הזיין שלו היה נעוץ עמוק אבל התנועות שלו מוגבלות ואני היא זאת שהפעלתי את שרירי נרתיקי, מכווצת ופותחת אותם סביב האיבר הנוקשה הנעוץ בווגינה הרותחת שלי, “אתה מרגיש?” לחשתי.
“כן!” הוא ענה ושמעו עליו שהוא נהנה. “עכשיו תחזיק לי את הידיים” הושטתי לו את ידיי לאחור והוא אחז בהן, “עכשיו תמשוך” והוא משך, מקמר את גבי לאחור ומרים את כתפיי, משחרר את שדיי שנמחצו תחת גופי ועכשיו היו תלויים ומתנדנדים “ועכשיו תדהר עלי, אני הסוסה שלך” לחשתי לו בתשוקה והוא התחיל לדהור!
יאיר, הבן שלי, דהר עלי ואני הגעתי לאורגזמה, גמרתי גמירה פראית כזאת ששלחה זרמים בגופי ופוצצה זיקוקים מול עיני, “כן, אני גומרת!” הודעתי לו בקול “תמשיך!!” והוא בכלל לא התכוון להפסיק “כן עוד!” צעקתי והוא זיין אותי בהנאה, אגנו זז קדימה ואחורה והזיין שלו נע כמו בוכנה בתוכי. “עכשיו תחזיק את שתי הידים שלי עם יד אחת” הסברתי לו והוא אחז אותן בידו הגדולה, מושך לאחור, “אתה יודע מה עושים לסוסה כדי שתרוץ יותר מהר?” שאלתי.
“מה?”
“אומרים לה דיו ומדרבנים אותה, מצליפים בה!”
“מה?!?” והפעם היה ברור שהוא לא מבין מה אני רוצה ממנו.
“עם היד הפנויה תצליף לי בתחת!” הדרכתי אותו “עכשיו”.
יאיר הושיט יד מהססת לאחור והחליק על ישבני, יותר ליטוף מהצלפה. “לא ככה, תגיד דיו ותצליף, חזק”.
“דיו” מהוסס יצא מפיו אבל ההצלפה היתה קצת יותר חזקה.
“יותר חזק!” המרצתי אותו.
“דיו!” והפעם הוא הצליף בי באמת, “דיו!” והוא התלהב, דוהר עלי בפראות, מפמפם במהירות ומוביל אותי לאורגזמה פראית שניה.
מצא חן בעיניו המשחק של אמא, מצא חן בעיניו גם שזה מחרמן אותי וגמרתי שוב, מצא חן בעיניו גם כי הוא התחרמן ברמות, הרגשתי איך הזיין שלו נמתח בתוכי, זיין גדול, ארוך, עבה ונוקשה שנגע לי בדיוק בנקודות הנכונות “איי!” צעקתי כשהוא הפליק לי ממש חזק “לא! אל תפסיק” הוספתי מיד כשהרגשתי כאילו הוא נרתע ולא ממשיך “זה מחרמן!”.

“דיו אמא! דיו!!” הוא צעק בקול, טוחן אותי “אמא, זה בא!” הוא הזהיר אותי “אמא בואי!” הוא ביקש “אמא!!!!” הוא השפריץ בדיוק כשגם אני גמרתי, צועקת לו “כן!” ארוך של הנאה צרופה, מרגישה איך הזיין שלו ננעץ בי הכי חזק שאפשר ואיך זרמתו החמה מציפה את הווגינה המחכה לו בתשוקה.

בבוקר יאיר קם ישר לארוחת צהרים, אחרי אותה דהירה שלו עלי הוא נרדם לצידי כמו בול עץ, אני עוד שכבתי קצת וחיבקתי אותו, חושבת על כל מה שקרה לנו הלילה, קודם אצל ריקי ואחר כך במיטה שלי, ורק אז נרדמתי עם חיוך גדול על השפתיים. לא דיברנו על מה שהיה, אכלנו בשקט, כל אחד שקוע בעצמו. אחרי האוכל יאיר מהר לים לפגוש חברים שאתם קבע ואני שכבתי לנוח, עוצמת עיניים ונזכרת שוב בלילה שהיה, נזכרת ובלי משים שולחת יד אל בין רגלי ומתחילה לפנק את עצמי עד שנרדמתי.

התעוררתי מקול המפתח בדלת, כנראה שזאת תכונה של אמהות כי מוזיקה הרבה יותר חזקה מדירת השכנים לא הפריעה לי בכלל לישון, קמתי, במזל עטפתי את עצמי בחלוק, ויצאתי ליאיר. הוא לא היה לבד, לצידו עמדה ציפי, כמעט שנה לא ראיתי אותה, יאיר וציפי היו חברים מכתה ט’ ועד תחילת י”ב, אהבה אמיתית, אבל אז הם נפרדו רק שיאיר, במין עקשנות כזאת, לא הסכים לספר לי למה.

“שלום ציפי” חייכתי אליה, בודקת אוטומטית שהחלוק שלי אכן סגור.
“שלום אמא של יאיר” היא הסמיקה במבוכה.
“התגייסת?” שאלתי.
“לא, עוד חודש”.
“לאיפה?”

יאיר היה קצת במבוכה מהחקירה שלי כי הוא שלח בי מבט כועס ועוד לפני שהיא ענתה הוא משך אותה בעדינות לעבר החדר שלו, “בואי” הוביל אותה, מסמיק קצת, “אמא, אנחנו בחדר שלי ו…אל תפריעי עם שאלות, אנחנו לא רוצים לשתות ואנחנו לא רעבים!” והיה משהו תקיף בקולו.

כשיאיר נעל את הדלת אחריהם הסקרנות שלי הרקיעה לשחקים, אף פעם יאיר לא נעל ככה את הדלת אחריו, וכששמעתי את המפתח נופל לרצפה חייכתי לעצמי והתקרבתי בשקט לדלת…

חלק ג

לחנך את ציפי 

התעוררתי מקול המפתח בדלת, כנראה שזאת תכונה אינהרנטית של אמהות לשמוע את הבן נכנס כי מוזיקה הרבה יותר חזקה מדירת השכנים לא הפריעה לי לשלאפט-שטונדה שלי, לשנת הצהריים המתוקה שאני לא מוותרת עליה בשבת. קמתי ויצאתי לעבר יאיר, הבן שלי, שהגיע חזרה מהים.

מזל שעטפתי את עצמי בחלוק כי להפתעתי הוא לא היה לבד, לצידו עמדה ציפי. כמעט שנה לא ראיתי אותה, יאיר וציפי היו חברים מכתה ט’ ועד תחילת י”ב, אהבה אמיתית, אבל אז הם נפרדו פתאום רק שיאיר, במין עקשנות כזאת שהזכירה לי קצת את האבא שלו, שהוא גם האקס שלי, לא הסכים לספר לי למה הם נפרדו.
“שלום ציפי” חייכתי אליה, בודקת אוטומטית שהחלוק שלי אכן סגור.
“שלום אמא של יאיר” היא הסמיקה במבוכה.
“התגייסת?” שאלתי, כאילו זה הדבר הכי חשוב אחרי שנה שלא ראיתי אותה.
“לא” ענתה בקצרה.
“מתי?”
“עוד חודש”.
“לאיפה?” שאלתי בסקרנות אמיתית.
יאיר היה קצת במבוכה מהחקירה שלי כי הוא שלח בי מבט כועס ועוד לפני שהיא ענתה הוא משך אותה בעדינות לעבר החדר שלו, “בואי” הוביל אותה, מסמיק קצת, “אמא, אנחנו בחדר שלי ו…אל תפריעי עם שאלות, אנחנו לא רוצים לשתות ואנחנו לא רעבים!” חסם בפני את התרוצים השגורים להכנס ולראות מה הם עושים והיה משהו תקיף בקולו שלא הכרתי.
כששמעתי את יאיר נועל את הדלת אחריהם הסקרנות שלי הרקיעה שחקים, אף פעם יאיר לא נעל ככה את הדלת אחריו, וכששמעתי את המפתח נופל לרצפה חייכתי לעצמי והתקרבתי בשקט לדלת, כורעת בשקט על הברכים ומצמידה את העין לחור המנעול.

הצצתי לבן שלי! ליאיר ולציפי החברה שלו שאיתה הוא נכנס לחדר שלו וברור בשביל מה. עמדתי על הברכים והצמדתי את העין לחור המנעול, מברכת על כך שכשקנינו את הבית הסתפקנו במנעול מהסוג הישן עם החור הגדול ולא ברב-בריח חדיש.
קודם הם עמדו מחובקים והתנשקו! שמעתי בברור את מצמוצי השפתים ויחסית לחור המנעול גם הצלחתי לראות לא רע, כמעט את כל החדר. יאיר עזב אותה לרגע, הוריד את חולצת הטריקו שלו במשיכה אחת וזרק אותה לרצפה ושוב חיבק אותה, נצמד בנשיקה, שלח יד אל מתחת לחולצת הטריקו שלה והתחיל ללטף.
כשציפי הרימה ידים יאיר הבין את הרמז ומשך מעליה את חולצת הטריקו הגדולה ששימשה לה גם כשמלה, משאיר אותה בבגד ים מיושן שהזכיר לי את בגד הים של סבתא שלי עליה השלום, כל כך לא מתאים לגוף המדהים שלה!

ציפי היתה יפה, אין ספק, החל מהשיער הג’ינג’י שופע התלתלים, המשך בפני הבובה שלה עם האף הקטן הסולד שהדהימו אותי תמיד, עבור לחזה העסיסי והזקוף שהחלק העליון והסבתאי שלבשה כיסה כמעט את כולו, הבטן השטוחה והמותנים הדקים דרך הישבן המוצק והמגרה שהחלק התחתון של בגד הים כאילו הסתיר במתכוון ועד הרגלים הארוכות והחטובות שתמיד קנאתי בהן, ושוב הם עמדו דבוקים והתנשקו כשיאיר שלי שולח ידים אל גבה ומתחיל להאבק בפתיחת החזייה שלה.

ראיתי את המבט שהוא שלח בה כשהוא חשף סוף סוף את שדיה, מושך וזורק את החזיה לרצפה ליד החולצה שלה, “וואו” הוא לא התאפק ונישק לה את הציצי “כמה שאת יפה” הוא המשיך וחיבק אותה, אוחז בכף ידה ומוביל אותה לתוך בגד הים שלו.
“אני לא יכולה לחכות יותר” ציפי לחשה לו ברגע שגילתה את הזקפה שהתחבאה בבגד הים שלו, מורידה לעצמה את החלק התחתון של בגד הים וחושפת את משולש שיער הערווה הג’ינג’י שלה בזמן שהוא הוריד את בגד הים שלו, לרגע הם עמדו ככה אחד מול השני, מתבוננים זה בזה, ציפי התיישבה על המיטה, מתבוננת בו ואומרת “איפה הקונדום? אני רוצה להלביש לך אותו!”

כשיאיר שלף קונדום מהמגירה שלו כמעט התעלפתי, וכשציפי הלבישה לו אותו, יושבת ככה מולו כשהזיין שלו עומד זקוף כתורן וכאילו מצביע לעברה ואומר לה “אותך אני רוצה”, מלטפת ועוטפת את זקפתו הנוקשה באותו כיסוי דק, אני הרגשתי איך אני הופכת רטובה, אחר כך היא משכה הצידה את כיסוי המיטה ונשכבה עליה, מסתדרת ומפשקת רגלים ולוחשת לבן שלי בתשוקה “בוא!”

יאיר בא, ועוד איך הוא בא, רגע אחרי הוא שכב בין רגליה וזיין אותה בהתלהבות, קודם הוא תקע את עצמו, לאט, עוצר לרגע, לוחש לה משהו שלא שמעתי, מנשק אותה ו…נועץ! נעיצה חזקה עם האגן, חודר לתוכה עד שכל הזיין היה בתוכה ורק אז עצר! שוכב עליה ככה לרגע בלי לזוז, כאילו נותן לה להתרגל, מנשק אותה על השפתים ושואל בקול “להמשיך?” והיא גונחת במין תאווה כזאת “כן”.

יאיר שלי התחיל לפמפם, תנועות קטנות ואיטיות שהתחילו להתגבר, התנועות מתגברות ואיתן גם הגניחות שלהם, של שניהם, הרבה הנאה היתה בגניחות שלהם, “כן”-ים ארוכים של תשוקה ו”עוד”-ים מתפנקים, “זה טוב,תמשיך” של בקשה בישר שהיא בדרך הנכונה ואז הגיע ה”אני גומרת!” החזק שלה והוא השתיק אותה בנשיקה, כאילו חושש שאני אשמע, מנשק אבל לא מפסיק לזיין אותה, ישבנו הלבן והמוצק עולה ויורד במהירות בין רגליה המפושקות והמורמות, מתוחות חזק לצדדים.

ראיתי אותו נמתח, ישבנו מתכווץ וכל גופו כאילו קופא, ציפי תרמה עוד “כן” ארוך ואחריו “אני גומרת!” נוסף, יאיר פמפם בה עוד שני פמפומים חזקים ושוב כל גופו נמתח וישבנו התכווץ אפילו עוד יותר ואז בא ה-“כן! אני גומר!”שלו ויאיר שלי גמר, הבן שלי השפריץ מול עיניי, מילא את הקונדום בזרמתו החמה.

כשיאיר התגלגל מעליה ברחתי, הסתגרתי לי בחדר מאוננת ובוכה, למה אוננתי ידעתי, כל המראה הזה של הבן שלי מזיין חירמן אותי אש, ולמה בכיתי? את זה לא בדיוק הבנתי אבל זה מה שקרה, בכיתי!

אחר כך יצאתי לסלון לראות טלוויזיה אבל לא בדיוק ראיתי, כשהם יצאו מהחדר שלו יצאתי לקראתם, יאיר היה לבוש והיא עדיין בחולצת הטריקו הגדולה עם בגד הים מלמטה אבל מה שהיה הכי מדהים היו הפנים שלהם, הם קרנו מאושר!
“אנחנו הולכים לציפי ואחר כך לסרט” הוא עדכן אותי “אל תדאגי אם אני אחזור מאוחר ו…” לרגע הוא היסס “אולי ציפי תישן פה הלילה” השלים במהירות, מסמיק ומסתכל עלי איך אגיב.
“תזכור שבבוקר אתה צריך להגיע לאוטובוס” הזכרתי לו, כאילו מתעלמת מהמשפט האחרון שלו, “שתצליח להתעורר” חייכתי “ואני אשים לך עוד כרית על המיטה” היה הרמז היחיד שנתתי לו שאכן שמעתי ויותר מזה, שאני לא מתנגדת.
“אמא!” חזק, זאת היתה התשובה שלו, כאילו פחד שאגיד עוד משהו ואביך אותו.
“אני מקווה שעוד נתראה” לא התאפקתי ואמרתי לציפי כשהם עמדו כבר בדלת למרות שאם היא תישן פה אז אני בטח אראה אותה.
ה-“אמא!” המתרעם שלו וה”כן” המחויך שלה, נצמדת ליאיר ומחבקת אותו, נשמעו ביחד כשהוא משך אותה אחריו ורגע אחרי הם נעלמו במעלית.

הם חזרו אחרי חצות, שכבתי במיטה וחיכיתי להם, לא יצאתי כדי לא להביך את יאיר אבל שמעתי את הדלת של החדר שלו נסגרת ואחר כך ננעלת רק שהפעם לא קמתי להציץ אבל למרות זאת שמעתי את הקולות, גניחות התאווה החנוקות של שניהם, מנסים ללא הצלחה שלא ישמעו, היה ברור לי מה הם עושים וזה חירמן אותי, התערסלתי בתנוחה העוברית האהובה עלי, דחפתי כרית אל בין רגלי, נצמדת ולוחצת אותה על שפתי הכוס, משתפשפת…אחרי כמה דקות נרדמתי, בעצם גמרתי ואחר כך נרדמתי.

בבוקר ציפי עזבה עוד לפני שקמתי מהמיטה, הייתי אמנם ערה ושמעתי אותם מצחקקים ומתנשקים ליד הדלת אבל העדפתי שוב שלא להביך אותם. יאיר ואני אכלנו ארוחת בוקר מהירה ביחד, מיץ גזר טרי שסחטתי וקורנפלקס עם חלב, אבל מעבר ל-“מתי אתה בא שוב?” ו-“אתה צריך כסף?” כשאני דוחפת לו שתי שטרות של 100 שקל בלי בכלל להקשיב לתשובה שלו, לא ממש דיברנו, גם לא על היחסים שבינו לבינה.
השקט הזה נמשך גם כשהסעתי אותו עד שכמעט כבר הגענו לתחנה ורק אז הוא תפס אומץ, “אמא” הוא פנה אלי בקול המתחנחן שהוא יודע שאני לא אעמוד בפניו “אני וציפי שוב חברים”.
“יופי, אני שמחה” חייכתי אליו, “ציפי בחורה טובה ואני אוהבת אותה”.
ראיתי את המבט שהוא שלח לעברי, מבט בוחן, “באמת?”
“כן” ושוב חייכתי אליו.
“כי אני רוצה שתעזרי לי במשהו”.
“רק תגיד, אתה יודע שאני אעשה בשבילך הכל”.
“אני רוצה שתלמדי אותה”.
ברגע הראשון באמת לא הבנתי, “ללמד מה?”
“את יודעת אמא” והוא הסמיק כולו, “תנוחות!”
זה שלא עשיתי תאונה במקום היה נס משמים, “מה?!?” צעקתי.
“אמא’לה” ושוב זה היה הקול הזה שאני לא עומדת בפניו, “את יודעת שאני אוהב אותך” ליטף לי את האגו ובדיוק הגענו לתחנה ועצרתי בצד להוריד אותו, “אמרת שתעשי הכל בשבילי” שלף את הג’וקר שרק לפני רגע אני חילקתי לו וניגן לי על המצפון, “תחשבי על זה, טוב?” והוא התכופף לעברי ונישק אותי, נשיקה של ילד, על הלחי, ויצא.
היה לו מזל שציפצפו לי וששוטרת התחילה ללכת לכיווני בצעד מאיים כי אחרת הייתי יוצאת אליו, אבל כשהוא התרחק קצת והסתובב ונופף לי לשלום ביד, מחייך אלי את חיוך המיליון דולר שלו שממיס לי את הלב, ידעתי שאני לא מסוגלת להגיד לו לא. 

המחשבה על הבקשה שלו העסיקה אותי כל היום. בשעות אחר הצהרים המאוחרות, כשחזרתי הביתה מהעבודה, נכנסתי לסדר את החדר של יאיר שכרגיל הכל היה בו מבולגן, המיטה לא מסודרת, הבגדים זרוקים על הרצפה מעורבבים עם עטיפות הדיסקים שהוא שמע. בדרך כלל אני משאירה את זה לרחל, העוזרת שתגיע מחר, אבל היום החלטתי לסדר קצת לפניה, לא נעים, ויותר מזה להחליף את המצעים!
זה שאני אמצא על הסדין סימני שפיך היה לי ברור, ככה זה כשמזדיינים ובגלל זה כנראה החלטתי להחליף אותם בעצמי, אבל הכתם האדום הקטן הוא שמשך את תשומת ליבי, כתם דם קטן אבל בולט שהפרוש היחיד שיכולתי לחשוב עליו הוא שציפי היתה בתולה!
התיישבתי המומה על המיטה, ברגע הראשון לא ידעתי מה לעשות, זה שהם נזהרו בפעם הראשונה ידעתי, ראיתי שהם השתמשו בקונדום וקיוויתי שהם עשו את זה גם אחר כך, אבל המחשבה שיאיר, הבן שלי, הוא זה שפתח אותה משום מה הממה אותי ובלי שום הסבר הגיוני דחפתי את הסדין במהירות למכונת הכביסה ו…התחלתי שוב לבכות. 

בערך בעשר בלילה ישבתי במיטה וחיכיתי לטלפון ממנו, בוהה באיזה רב שיח של סופרים בערוץ 23 אבל לא ממש שומעת. שעת הת”ש עברה ולא קרה כלום, דאגתי, למרות שהוא אמר לי שלא תמיד נותנים להם, וצלצלתי אליו אבל הפלאפון שלו היה כבוי, עדיין לא מקום לפניקה מוחלטת, הפלאפון שלהם תמיד כבוי חוץ משעת הת”ש, אז שלחתי לו מסרון קצר “תגיד לה להתקשר :)”.

אחר כך עשינו את שיחת הועידה הקבועה שלנו, שיחת הועידה של חוג שלושת האמהות כמו שחלי קראה לזה. קודם הסתבר לי שאף אחד מהם לא צלצל שזה הרגיע קצת, הקטין את החששות שעדיין היו לי אבל לא לגמרי, כשיהיו לכם ילדים תבינו שאמא לא מפסיקה לדאוג אף פעם.
התברר לי שלא רק יאיר חזר לציפי, שגם שאר הבנים חזרו לחברות שלהם ויותר מזה שגם שאר הבנים הסתגרו אתן בחדרים שלהם רק שאף אחת מאתנו לא אמרה במפורש שהם עשו את זה ו…גם אף אחת מאתנו לא סיפרה שהציצה או הקשיבה למרות שכמו שאני מכירה אותן הן סקרניות לא פחות ממני והן עשו את זה בדיוק כמוני.
“הם כל כך מתאימים” אמרתי כאילו בדרך אגב “מה שאני לא מבינה זה למה הם נפרדו?” הוספתי שאלה, לא בדיוק מחכה לתשובה.
היה רגע שקט, “את באמת לא יודעת?” שאלה חלי במין תמיהה כזה.
“לא”.
“בדיוק מאותה סיבה שאודי ונעמה נפרדו” היא ציחקקה במבוכה, “וגם דן וחדוה” תרמה ריקי את חלקה, גם היא מצחקקת, “אהבה היתה, אפילו הרבה, אבל הכל בגלל הסקס!” המשיכה חלי “הבנות התעקשו שהן לא הולכות עד הסוף עד גיל 18!”, “מזמוזים כן אבל זיון לא!” קטעה אותה ריקי, מסבירה והשתתקה, נותנת לחלי להמשיך, “הבנים שלנו, בהחלטה משותפת, העמידו להן תנאי, מזדיינים או נפרדים, רק שהבנות התעקשו! עמדו על דעתן גם במחיר הפרידה! ועכשיו, כשהן כולן כבר בנות 18…” והיא לא המשיכה, לא היה צריך. 

כשהתעוררתי בבוקר מצאתי מסרון תשובה “תודה אמא’לה, ידעתי שלא תאכזבי אותי, אני לא אתקשר עד סוף השבוע אבל ציפי תתקשר אליך”. קיללתי את עצמי, תמיד אני מתעוררת ממסרון ודווקא היום, כשכל כך רציתי לדבר איתו, ישנתי ולא שמעתי.
ציפי התקשרה אלי לפלאפון אחרי הצהרים, שמעתי את ההיסוס בקולה כשהיא שאלה “אמא של יאיר, הוא דיבר איתך?”
“בערך” אמרתי, לא מפרשת, “אני באמצע דיון” שזה היה שקר, “אז אם את יכולה בואי ניפגש בערך בשש בארקפה שבקניון ונדבר” הצעתי, יודעת מראש את התשובה שלה.
“אהה…בסדר” שמעתי אותה עונה בקול רועד.
“יופי, אני שמחה, אז קבענו בשש…אני מזמינה”.

כשנכנסתי לארקפה ציפי כבר חיכתה לי, יושבת בשולחן פינתי. ניגשתי אליה, התכופפתי ונישקתי אותה על הלחי, “אני שמחה שבאת” לחשתי לה, “הזמנת?”.
“לא, חיכיתי לך”.
“קפה או תה?”
“מה שאת שותה” היא ניסתה לחייך אבל ראו עליה שהיא מאד מתוחה, “את רוצה שאני אבוא אתך?”
“אל תזוזי, שלא יתפסו לנו את המקום” חייכתי אליה, מלטפת את ראשה ומנסה להרגיע אותה, “אני כבר חוזרת” והלכתי להזמין בקופה.
ישבנו אחת מול השניה, שותות קפה הפוך ומתחלקות בעוגה שהבאתי, קודם שאלתי אותה כל מיני שאלות שבכלל לא קשורות כמו איך היתה הבגרות? מה היא עושה עד הגיוס? מחמיאה לה על החולצה שהיא לובשת ושואלת איפה היא קנתה אותה? מוסיפה עוד מחמאה על התספורת ופתאום התברר שבעצם אנחנו מסתפרות באותה מספרה, מגלה שגם היא אוהבת סקס והעיר הגדולה והשיחה מתפתחת לכיוון הזה ורק כשהיא היתה כבר מספיק רגועה לדעתי, ורגע לפני שאני מתחילה בתכל’ס, שאלתי “אני מביאה לי עוד קפה, רוצה גם?”
“כן”.
“מה?”
“מה שאת”.
הפעם הבאתי תה צמחים וכמה עוגיות חלבה, ניצלתי את הרגע שעמדתי ליד הקופה כדי לפתוח עוד כפתור בחולצה ועכשיו ראיתי את המבט שלה בעמק הקסום שנחשף בין שדיי, שוב שתינו, לרגע היתה שתיקה ואז שאלתי אותה “תגידי ציפי, יאיר הכריח אותך?”
“לא” השיבה במהירות, אפילו במין בהלה כזאת, “מה פתאום, אני בקשתי ממנו”.
“את מפחדת ממני?”
“קצת, אמא של יאיר” היא מלמלה והסמיקה.
“ממה?”
“לא יודעת, אולי מפחדת זה לא המילה הנכונה, אולי חוששת זה יותר נכון”.
“ממה?” לא הנחתי לה.
“ממה שיאיר ביקש ממך” והיא הסמיקה עוד קצת והשפילה מבט, מסתכלת בעניין רב על כוס הקפה הריקה שנשארה על השולחן.
“מה?” שאלתי, מתכופפת אליה, נותנת לה להציץ לי יותר עמוק במחשוף ומלטפת לה את הלחי, “מה הוא ביקש ממני?”
“שתלמדי אותי” היא מלמלה בבישנות “את יודעת” עצרה, אולי אני אחלץ אותה וכשלא הגבתי השלימה “תנוחות”.
“ואת רוצה ללמוד?”
“כן” והפעם היא הביטה לי בעינים, מחייכת.
“ואיך את יודעת שאני מורה טובה?”
ציפי הסתכלה בי לרגע במבט מהסס, “הוא סיפר לי” מלמלה כאילו מפחדת ממה שהיא אומרת “יאיר סיפר לי”.
הפעם תורי היה להיות מופתעת, “סיפר לך מה?”
“שעשיתם את זה” אמרה לי בשיא התמימות כאילו זה ברור שאמא ובן מקיימים יחסי מין, “הוא אמר גם שאת טובה במיטה” המשיכה באותו קול תמים, מסתכלת לי בעינים ואני חשבתי שאני מתעלפת, “ושהלוואי שאני אהיה טובה כמוך…שיש לי המון מה ללמוד ממך!”
הייתי המומה! הבן שלי סיפר לה ששכבנו חלפה המחשבה בראשי והעבירה זרם בגופי, גילה לה שפתחתי את הרגלים ונתתי לו להכנס, שנתתי לו לזיין אותי! ראיתי את המבוכה שלה, כנראה שראו עלי את מה שאני חושבת וזה הלחיץ אותה אז שיניתי נושא, “את אוהבת את יאיר?”
“כן” וזה היה כן החלטי.
“כמה?”
לרגע היא הסתכלה בי “המון” היא לחשה עם מבט מאוהב בעינים, “הכי בעולם”, הוסיפה ועצרה לרגע, חושבת.
ניצלתי את הרגע ואספתי את כף ידה וציפי התמסרה לי, מחייכת כשליטפתי באהבה את גב כף ידה בידי השניה, והמשיכה “הוא יהיה בעלי!” והיתה מין נחישות כזאת בקולה שפעם ראשונה שמעתי ממנה “ואני רוצה לתת לו את הכי טוב שיש” הסמיקה והשתתקה.
“היית בתולה, נכון?” הפתעתי אותה בשאלה.
“כן” היא ענתה בלי היסוס ואז הסמיקה, “עד השבת… כשיאיר פתח אותי” והיתה מין גאווה כזאת בקולה, “שמרתי את הדובדבן שלי ליאיר” חייכה “ככה אנחנו קוראות לזה” הסבירה במבוכה.

שתקנו, אני חושבת והיא יושבת קפואה ומביטה בי, “שכבת פעם עם אשה?” שאלתי בסוף.
“לא…אהה, כן…זאת אומרת לא ממש שכבתי, פעם שיחקנו אמת או חובה והתנשקתי עם בחורה ו…פעם, במשחק אחר, ליקקתי למישהי את הציצי”.
חייכתי, “אני מתכוונת האם בחורה זיינה אותך?”
“לא!” והיתה מין בהלה בקולה.
“כי זה מה שאת מבקשת ממני” גחנתי לעברה ולחשתי לה “אי אפשר ללמוד תנוחות בתאוריה, צריך עבודה מעשית” הדגשתי וחייכתי, מנסה להרגיע.
לרגע ציפי שתקה, משפילה מבט ולא עונה לי, אחר היא הסתכלה לי בעינים ולחשה בקול בטוח “אין בעיה, תלמדי אותי ואני אעשה מה שצריך”.
“כל מה שצריך” תיקנתי אותה, מדגישה במיוחד את ה-כל.
“כל מה שצריך” אישרה.
“גם סקס? אני אזיין אותך עם סטראפ-און!” הזהרתי, נותנת לה רגע למחשבה והמשכתי בשאלה “ואם אני ארצה להעניש אותך?!?”
“גם, את יכולה, הכל!” ולא היה כל היסוס בקולה.
נזכרתי במבחן שקראתי באחד הספורים של אריה שקראתי באתר “סליזי” והחלטתי לעשות לה אותו, “כל מה שאני אגיד לך לעשות את תעשי?!” שאלתי שוב.
“כן, הכל! מה שתגידי”
“אני צריכה להיות בטוחה!” קבעתי וראיתי את המתח עולה מחדש על פניה, “אני צריכה לעשות לך מבחן, מסכימה?”
“מסכימה” והיה איזה רעד בקולה.
“אני רוצה שתלכי לשרותים, תשבי שם עשר דקות לפחות ותחשבי טוב טוב על מה שאמרתי לך, על מה שאני הולכת לעשות לך, ואם את מסכימה תורידי את החזיה, תחזרי לכאן ותניחי אותה פה!” הצבעתי על מרכז השולחן “על השולחן!”

ציפי ישבה מולי, קצת מסמיקה וקצת מובכת, אני לא יודעת אם זה בגלל החזיה שהיתה מונחת חשופה לעיני כל במרכז השולחן ולא נתתי לה להסתיר אותה או מהמבט המהופנט שלי בטביעת הפטמות הזקופות והנוקשות שלה בבד הדק של החולצה שלבשה, “רואים שאת אוהבת את יאיר” לחשתי לה “להיום זה מספיק, מחר תבואי אלי לארוחת ערב ונתחיל בתכל’ס” המשכתי והיתה מין אכזבה על פניה “אבל לפני שאנחנו נפרדות אני רוצה לקנות לך מתנה” הפתעתי אותה.
“למה?” ראיתי שהיא במבוכה מסוימת מהעובדה שאני רוצה לקנות לה מתנה.
“מנהג כזה” המצאתי ופתאום התברר לי שאני רואה בציפי את הבת שהייתי רוצה שתהיה לי ואין לי, “כשקוטפים לך את הדובדבן את צריכה לקבל מתנה” חייכתי אליה “גם לי קנו” שיקרתי, את אמא של זה שפתח אותי בכלל לא הכרתי ולאמא שלי לא העזתי לגלות, “אז לכי תלבשי חזרה את החזיה או לפחות תכניסי אותה לתיק” חייכתי “ואז נלך”.

לקחתי אותה לחנות לבני נשים מפוארת בקניון, “אם היה לי גוף כמו שלך הייתי הולכת עירומה בים” ציחקקה המוכרת והראתה לה ביקיני קטנטן, כזה שמסתיר רק מה שחייבים להסתיר ולא מילימטר יותר, “כזה בדיוק לובשת בר רפאלי” מרחה אותה המוכרת, “גברים, צריכים שיפתו אותם” הצטרפתי לשיחה וקרצתי לה, “תמדדי, מה אכפת לך”.
כשיצאנו מהחנות היו לה בשקית בגד ים ביקיני נועז ועוד סט של חזיה וחוטיני זנותיים תואמים, בדיוק כמו הסט שקניתי לעצמי, “כי זה מה שהגבר שלך רוצה שתלבשי” שכנעה אותה המוכרת, “שתגרי אותו” תרמתי משלי לשכנוע, “שתהיי לו זונה במיטה” לחשתי לה בלי שהמוכרת תשמע, מסכמת את השיעור הראשון באומנות הפיתוי. לפני שנפרדנו נתתי לה שעורי בית, ללכת לים להשתזף, לשזף את כל הלבן שבגד-הים הישן כיסה והחדש כבר לא.

יום המחרת עבר לי לאט, בכל רגע פנוי המחשבות שלי התמקדו בפגישה הצפויה לי הערב עם ציפי. הכנתי לנו ארוחת ערב פשוטה, כזאת כמו שיאיר אוהב, סלט ערבי קצוץ דק עם הרבה שמן זית ולימון, לחמניות רכות שקניתי בדרך הביתה בבית הלחם הסמוך, שלוש סוגי גבינות מהמעדניה וחביתה.

ציפי הגיעה בדיוק בשעה שקבענו, רק אחר כך גיליתי שהיא חיכתה כמעט חצי שעה למטה וכעסתי עליה. עמדנו בסלון והסתכלתי בה, ילדה יפה כל כך שבא לי לבכות, אהבתי איך שהיא היתה לבושה, פשוט אבל אלגנטי, חולצה לבנה שמתחתיה בצבצה החזיה שקניתי לה, חצאית מעטפת קצרה שהבליטה את רגליה הארוכות, סנדלים שהיא חלצה והלכה יחפה כמוני, שיער ג’ינג’י מתולתל ומבריק שעטף פנים ואף אדומים מהשמש, ראו עליה שהיא בילתה את היום בים.

חיבקתי אותה והרגשתי שהיא נוקשה כזאת, כאילו היא מרגישה שאנחנו לא שוות, מין שמירת דיסטנס כמו שקוראנו לזה בטירונות, ולמרות השנים שעברו לא שכחתי את הרעד שהיה עובר בי כשראיתי את המ”כית שלי ובטח שאת המ”מית, וידעתי שאני צריכה לשבור את זה.
“ציפי” הצמדתי אותה אלי, מלטפת את הגב שלה “אני לובשת את החזיה החדשה שקנינו”.
“גם אני” היא ענתה, מין תשובה מכנית.
“רוצה לראות?” עזבתי אותה ושאלתי ובלי לחכות לתשובה התחלתי לפתוח את החולצה שלי, פותחת כפתור אחר כפתור ומורידה וזורקת אותה לפינה, עומדת מולה ככה לרגע ושולחת ידים לאחור, משחררת את הקרס של החזיה ומפילה אותה לרצפה, “אני רוצה שתגעי בי” לחשתי לה, בקול מפתה והובלתי את כפות ידיה לחזה שלי, “כן, תמזמזי לי אותם, בעדינות” הצמדתי את כפות ידיו לציצים הזקופים והרכים שלי וראיתי חיוך עולה על פניה, “אני גם יכולה?” שאלתי אותה אחרי שהיא התחילה למולל לי את הפטמות בין אצבעותיה העדינות ומשכתי בעדינות את החולצה שלה מהחצאית.
הפשטתי אותה לאט, נוגעת בה ומלטפת, הורדתי לה את החולצה וכשרציתי לפתוח את החזיה היא עצרה אותי, מורידה את הידים מהציצים שלה ופותחת לבד, נותנת גם לה ליפול לרצפה, מצמידה את ידי לשדיים שלה ומניחה חזרה את ידיה על שדיי, מחייכת אלי וממזמזת אותי.
חיבקתי אותה שוב, שדי החשופים נלחצים לשדיה, “חברות?” שאלתי אותה.
“חברות” היא ענתה לי.
“ואת מפחדת ממני?”
“לא” ציחקקה “גם לא חוששת”.
הושטתי ידים אל החצאית שלה, פותחת כפתור והיא עשתה לי אותו דבר, פותחת ונותנת לה ליפול לרצפה. עמדנו ככה, עם חוטיני בלבד.
“את יפה” אמרתי לה.
“גם את, אמא של יאיר”.
“תקראי לי שרה” ביקשתי.
“בסדר, אמא של יאיר”
לא התוכחתי, “היום נאכל ככה” חייכתי אליה, “רק עם חוטיני, בואי תעזרי לי לגמור לערוך”. 

“כאב לך?” שאלתי כשישבנו ואכלנו ואחרי שהבהרתי לה שכחברות אני מצפה לשאלה אישית שלה על כל שאלה אישית שלי.
“כשיאיר פתח אותי?” היא שאלה, “קצת, בהתחלה” המשיכה וחיוך התפשט על פניה “אבל זה היה שווה!” והחיוך שלה היה אפילו גדול יותר. “ואת אמא של יאיר” קיימה את ההסכם שלנו, “אבא של יאיר הוא זה שפתח אותך?” והיא הסמיקה קצת ולקחה ביס.
“לא”, גמרתי את האוכל שבפה והמשכתי, “כשהכרתי אותו הייתי כבר פתוחה” ציחקקתי ולקחתי ביס חדש.
“ומי פתח אותך?” והסקרנות נשמעה מקולה.
התאים לי שהיא הרגישה חופשי ושאלה מייד ולא חיכתה שקודם אני אשאל, “קוראים לו יפתח, לפחות ככה הוא הציג את עצמו, פגשתי אותו רק פעם אחת, בחוף של אילת בחופש הגדול שלפני הצבא, הוא אמר לי בדיוק את המילים הנכונות כדי לקחת אותי לאוהל שלו ולפתוח לכבודו את הרגליים ושם, על השק שינה המלוכלך שלו, הוא פתח אותי”.
“וכאב לך?”
“כן, וירד לי דם, אבל למניאק ההוא לא היה אכפת, הוא את שלו קיבל, הוא זיין!” נזכרתי “אבל ליכלכתי לו ת’שק שינה” ציחקקתי, “עונש!…וכשחזרתי לחוף אחר הצהרים הוא כבר לא היה”.
לרגע היתה מין דממה כזאת ואז היא שאלה אותי שוב “והיו עוד לפני אבא של יאיר?”
“כן” חייכתי אליה, “הרבה, הייתי ממש שרלילה” ציחקקתי “לא שאני ממליצה!” הפכתי פתאום רצינית וליטפתי לה את הלחי, “אבל מכל אחד למדתי משהו”.
“ותלמדי אותי?”
“כן” חייכתי אליה “בואי נגמור לאכול ונעבור לחדר השינה, למיטה”. 

“עשית את זה כבר פעם עם אשה?” היא שאלה אותי פתאום בדרך לחדר השינה שלי.
“כן” חייכתי “הרבה” הוספתי כשנכנסנו בדלת “אבל היום” ניגשתי לשידה והרמתי את הסטראפ-און שהכנתי מראש “אחת מאתנו תהיה הגבר”. הצגתי בפניה את הסטראפ-און “וזה יהיה התחליף לזיין למרות שהוא לא חמים כמו הדבר האמיתי”.
קודם נתתי לה למשש אותו, אחר כך הושבתי אותה על המיטה והדגמתי לה איך אני מחברת לי את הסטראפ-און, עומדת מולה עם תותב שמתנוסס זקור בין רגלי, “קומי” העמדתי אותה מולי “סקס טוב מתחיל במשחק מקדים” התחלתי באני מאמין שלי, “לבוש סקסי עוזר אבל לא בא במקום המשחק המקדים והמשחק הכי פשוט הוא הליטוף והמזמוז, כמו שעשינו קודם” נצמדתי אליה מאחור, חיבקתי אותה, מסדרת את התותב בין רגליה, סתם נח לו שם אפילו לא מתקרב לחדירה, ושלחתי ידים, התחלתי למזמז אותה, יד אחת בשדיים, משחקת בפטמה הנוקשה, ואת היד השניה שלחתי אל בין הרגלים, החדרתי אל תוך התחתונים שהיא עוד לבשה, מלטפת בעדינות את שפתי הכוס שלה.
הרגשתי איך היא מתמסרת לי כשנישקתי את צווארה החשוף, מלקקת ומוצצת לה בעדינות את תנוך האוזן, עוברת עם היד בין הפטמות וממוללת אותן ועם האצבע, מלטפת בחריץ הרטוב שבין שפתי הכוס המגורות, “זה נעים לך?” לחשתי.
“כן” היא גנחה בתשוקה, כן ארוך של הנאה צרופה, “כן, אמא’לה כמה שזה טוב” היא המשיכה למלמל בעיניים עצומות, נשענת עלי ומתרכזת בתענוג, “כן, אני מרגישה את הציצים שלך” היא לחשה לי בתשוקה, “את הפטמות שלך”.
נתתי לה כך להנות עוד רגע, מרגישה עם האצבע עד כמה היא רטובה, והמשכתי בשעור שלי, “את יודעת מה מגרה את הבנים? מה המשחק המקדים האהוב עליהם?” שאלתי, מדגישה את ״עליהם״, והמשכתי בלי לחכות לתשובה, “שמוצצים להם” לחשתי לה באוזן והאצבע שלי מפמפמת בעדינות בין שפתי הכוס הרטוב שלה, “שיורדים להם, ירדת כבר פעם למישהו?”
“כן” היא הסמיקה והמשיכה להתמכר לתענוג.
“ליאיר?”
“גם, אבל לא רק, היו עוד כששיחקנו אמת או חובה ופעם גם למישהו באוטו שלו”.
“עם לבלוע?”
“לא!” נבהלה.
“בואי” הובלתי אותה, “תרדי על הברכים” כיוונתי אותה והיא ירדה לפני “עכשיו תחזיקי אותו” הושטתי לה את הדידלו המוצמד לאגני, “ועכשיו תמצצי אותו”.
נתתי לה למצוץ לי, מדריכה אותה, “יותר עמוק” דחפתי אותו למעמקי גרונה, כמעט חונקת אותה, “כן, ככה” זיינתי לה את הפה, “תשחקי בעצמך” והיא התחילה ללטף לעצמה את הכוס עם האצבע, “את מאוננת?” לחשתי לה, מחייכת.
“כן” היא חייכה, חייכה ומצצה, “כן, זה טוב, אני תכף גומרת”.

לא נתתי לה לגמור. “בואי, בא לי עליך” לחשתי לה “תשכבי על הגב” הצבעתי על המיטה “תפשקי חזק” עזרתי לה, הורדתי לה את התחתונים ונכנסתי בין רגליה, עולה ונשכבת עליה, מועכת את שדיה העסיסיים בשדיי, מרימה את ישבני ומכוונת בידי את התותב הנוקשה אל החריץ הרטוב שכבר חיכה לו, “אני הולכת לדפוק אותך, את רוצה?” שפשפתי את קצה התותב בין שפתי הכוס הרגישות.
“כן!”
לא הייתי צריכה יותר, כמו אצן השומע את ירית הזינוק נעצתי את עצמי לתוכה בתנועה חדה ומהירה, ציפי פישקה חזק את הרגלים ואני תקעתי את התותב עמוק לכוס הרטוב שלה, מחליקה בין קירות נרתיקה המשומנים היטב עד שכל התותב היה בפנים ואגני נלחץ לאגנה.
רגע עצרתי, מחכה לשמוע את ה”כן” הארוך הבא שלה, כן מלא הנאה ותשוקה ורק כששמעתי אותו התחלתי לפמפם בה, קודם לאט, כמו שלימדתי את יאיר, מסבירה גם לה ומגבירה בהדרגה את הקצב, יותר מהר ויותר חזק, לא הייתי צריכה הרבה בשביל שציפי תגיע לאורגזמה הראשונה, הרגשתי את הרעד החזק שעובר בכל גופה, מרעיד אותו, ובעקבותיו צעקת ה-“אמא’לה, זה טוב, כן…גמרתי!” כשרגליה הארוכות מחבקות את ישבני והיא נצמדת אלי הכי חזק שאפשר.
נתתי לה רגע להרגע, לשחרר את האחיזה של רגליה, ושוב פמפמתי, מרגישה את הקצב העולה של דפיקות הלב שלה ושומעת את גניחות ההנאה.

הגמירה השניה שלה הגיעה די מהר, שוב היא חיבקה אותי ברגליה, נצמדת, ושוב עבר מין רעד כזה בכל גופה, הפעם היא לחשה לי הרבה “אני גומרת, אני גומרת” קצרים ומהירים, מתנשפת במהירות…ואז בא הפיצוץ, ה”כן” הארוך והחזק כשהאורגזמה השניה שלחה זרמים בתוכה וזיקוקים מול העינים ושוב המנוחה הזאת, ההפסקה הקצרה שלי, שוב מסבירה לה מה אני עושה ובמיוחד מה הגבר מצפה ממנה, ואחריה הפמפום, מזיינת אותה בהתלהבות ומובילה אותה לעוד אורגזמה רק שהפעם גם אני גמרתי איתה!

שכבתי עליה מותשת, מתנשמת, מועכת אותה, אבל היא לא זזה, גם לא דחפה אותי מעליה ורק כשהתגלגלתי לצידה, לוחשת “וואו” ארוך של הנאה היא הצטרפה אלי, לוחשת לי בבישנות כזאת “גמרתי שלוש פעמים” כאילו לא הרגשתי “גם יאיר יכול לעשות לי ככה או שזה רק ה…” נתקעה, לא מצליחה להגיד התותב.
“דילדו או אם את רוצה תקראי לזה תותב” ציחקקתי, מתנשפת ושדיי עולים ויורדים, “וכן, גם יאיר יכול! אני בטוחה, יש לו כושר לבן שלי…את יודעת איך זה, הטובים לטיס!” ציחקקתי שוב, גוחנת לעברה, מלטפת לה את השיער ומנשקת אותה על השפתים “והטובות לטייסים!” 

אחזתי בכף ידה והנחתי אותה על השד שלי, נותנת לה להרגיש את דפיקות ליבי, דפיקות חזקות בקצב מהיר כאילו רצתי עכשיו כמה קילומטרים טובים, “אני צריכה לנוח רגע” התנשפתי, מחייכת אליה, “אחר כך אני אלמד אותך את התנוחה שכל אשה צריכה להכיר” ציחקקתי, “את תנוחת הדוגי סטייל… מכירה?”
“לא ממש” ציפי הסמיקה, “רק מהסרטים הכחולים” הוסיפה והסמיקה עוד יותר.
“אוקיי, בוא נשתה קודם משהו, מתאים לי עכשיו איזה קוקה קולה קר כקרח” הוספתי כדי שלא תחשוש שאני הולכת לשכר אותה, קמתי מהמיטה וניגשתי לארון, מוציאה שתי מגבות וזורקת לה אחת, קושרת את השניה סביב מותני, מכסה את ערוותי אבל משאירה את שדיי חשופים והיא עושה כמוני, “בואי” אחזתי בידה כשגמרה לקשור והובלתי אותה אחרי למטבח. 

מזגתי לשתינו קוקה-קולה עם קוביות קרח ופלח דק של לימון, ישבתי ומתחתי את הרגליים, נהנת, גם מהקולה וגם ממה שהיה קודם ומתבוננת בה, בציפי, כל כך צעירה ויפה שבא לך לבכות מקנאה!
הפטמות שלה משכו את תשומת ליבי, זקופות ונוקשות, “היה טוב?” שאלתי אותה במין גניחת הנאה כזאת וחייכתי אליה.
“כן” היא השיבה, גם הכן שלה היה כן ארוך של הנאה “תודה אמא של יאיר” חייכה חזרה.
“רואים” ציחקקתי ורכנתי לעברה, מנשקת לה את הפטמה הנוקשה ומוצצת אותה, “רואים שזה עשה לך טוב” הוספתי כשאני עוברת לפטמה השניה, מנשקת גם אותה בתאווה ושומעת אותה ממלמלת לעצמה בהנאה “זה טוב!” 

“זה נורא נעים” היא אמרה, מסמיקה קצת, כשעזבתי אותה והתיישרתי חזרה “גם אני יכולה?” שאלה במבוכה.
“בטח” אמרתי לה, מתרווחת בכסא, “כן” גנחתי בהנאה כשהיא הצמידה את שפתיה לפטמה שלי ונישקה אותה “תלקקי מסביב” הנחתי אותה, עצמתי עיניים והרגשתי את קצה הלשון שלה משרטטת לי מעגלים סביב הפטמה ועוברת לשניה, “כן” גנחתי שוב, מרגישה איך אני נדלקת שם למטה בין הרגלים שלי.

“יש כמה תנוחות לדוגי” הסברתי לה כשהלכנו חזרה לחדר השינה, “יש שאת עמדת על ארבע על השטיח, יש שאת עומדת על ארבע על המיטה, אפשר שאת עומדת על השולחן הנמוך בסלון, אבל אני אראה לך את התנוחה שאני הכי אוהבת” הובלתי אותה ליד המיטה, “תעמדי כאן” הצבתי אותה במקום שרציתי “בפישוק יותר גדול” חיכיתי שתעמוד כמו שאני רוצה, “ועכשיו תתכופפי קדימה ותשעני עם הידים על המיטה”.
ציפי עמדה בדיוק כמו שרציתי, שדיה תלויים תחתיה, מתנדנדים קצת, פתחתי לה את המגבת שעדיין היתה קשורה למותניה וחשפתי שני פתחיה, עומדת מאחוריה ומביטה במראה הקסום ומורידה גם את המגבת שלי, מגלה את הסטראפ-און שהיה קשור כל הזמן הזה לגופי.
“את מוכנה?” שאלתי ולא חיכיתי לתשובה שלה, שלחתי אצבע וחקרתי בין שפתי הכוס שלה. ציפי היתה רטובה, רטובה ולוהטת, הרגשתי את הרעד שעבר בגופה למגע האצבע שלי הבודקת בכוס שלה, “אני בודקת לך שמן” ציחקקתי, “ככה הבנים אוהבים לקרוא לתנועה הזאת שהם מעבירים אצבע עמוק בין שפתי הכוס שלנו ולבדוק אם אנחנו מוכנות” הסברתי לה תוך שאני מצמידה את קצה התותב אל בין אותן שפתיים נפוחות מתאווה, “ועכשיו אני תוקעת אותך” הוספתי ונעצתי בחוזקה את כל התותב עמוק את תוך הכוס הרטוב שלה, אוחזת במותניה בשתי ידי, דוחפת עם האגן ונכנסת למעמקיה, מוציאה קצת, מודיעה לה “עכשיו אני משמנת אותו” ודוחפת שוב, גונחת ותוקעת יותר חזק, נועצת עד שכל התותב היה בתוכה, עד שאגני נצמד לפלחי ישבנה ולא יכולתי עוד. 

לרגע היתה דממה ואז בא ה-“אמא’לה” של ציפי, אמא’לה מלא תאווה ואחריו “כן, זה טוב, אלוהים אני גומרת!” והרגשתי את הרעד שעובר בגופה, “לא, תמשיכי” נבהלה כשעצרתי לרגע, “תמשיכי, אני רוצה עוד, אני…אמא’לה!!” והיא השתתקה בבת אחת אבל הרטט שעבר בכל גופה דיבר בשבילה, ציפי גמרה פעם שניה.

גחנתי מעליה וחפנתי את שדיה, ממזמזת אותם בהנאה, עוד כמה פמפומים ולחשתי לה “עכשיו תעמדי על ארבע על המיטה, אבל בלי שייצא!” ונצמדתי אליה, עוקבת אחרי גופה הנע באיטיות ודואגת שהזיין מפלסטיק לא יברח, “כן, ככה” חזרתי לפמפם בה בהנאה, אני עומדת כשרגלי צמודות למיטה והיא על ארבע לפני, “תגידי לי כשזה בא” ביקשתי כשאני אוחזת במותניה וממשיכה לפמפם בה מהר וחזק.
“זה מה שנקרא שאת טוחנת אותי?” שאלה פתאום ציפי במין מבוכה.
“כן” עניתי “איפה שמעת את זה?”
“אחותי הגדולה” ענתה “פעם היה לנו ויכוח אם צריך להשאר בתולה עד החתונה והיא אמרה שבחיים לא, שאני לא יודעת מה אני מפסידה כשאני לא נותנת שיטחנו אותי” והיא הסמיקה.
“וזה טוב שטוחנים אותך?” שאלתי.
“כן” והיא חייכה בהנאה “נהדר, גם יאיר יכול ככה?” עלתה שוב השאלה.
“אפילו יותר טוב” לחשתי לה באוזן, נצמדת אליה ומרגישה איך שתינו מגיעות לאורגזמה “אל תשכחי שזה רק חיקוי, אין כמו הדבר האמיתי”. לחשתי עוד, מנשקת אותה בעורף וגומרת!!

היינו מותשות, כבר מזמן אני לא זוכרת ערב שגמרתי בו כל כך, בטח ציפי חסרת הניסיון, “וואו, זה מעייף” היא ציחקקה פתאום, “אני יכולה לישון פה? אני אצלצל לאמא ואגיד לה שאני ישנה אצל נטע, חברה שלי”.
סיכמנו שלא, שעדיף שהיא תלך הביתה לנוח, “וחוץ מזה” אמרתי לה בקול נוזף אבל עם חיוך “לאמא לא משקרים!”
ליד הדלת היא נישקה אותי על השפתיים, מין נשיקה ספונטנית ולוהטת, לרגע נבהלתי, פחדתי שהיא מתאהבת בי במקום בבן שלי אבל אז היא אמרה בקול התמים שלה “אמא של יאיר, תודה, עכשיו אני אוהבת אותו עוד יותר”.
סיכמנו שנפגש שוב, שיש לה עוד מה ללמוד, ושאני אצלצל אליה. 

האמת שלא חשבתי שאני אצליח להתאפק כל כך הרבה, אומנם אין לי מה למהר כי יאיר לא יוצא השבת ואפשר להמשיך בשבוע הבא אבל כבר בצהרים התחלתי לרצות להתקשר והתאפקתי, שכבתי בלילה במיטה ורציתי אבל לא עשיתי את זה, אני לא יודעת למה, בסך הכל היה לי טוב איתה, מה זה טוב? היה לי כיף בלתי רגיל אבל לא רציתי שהיא תראה כמה אני להוטה, בכל אופן אני אמא של החבר שלה וצריך לשמור על פאסון אפילו ש…

ביום שישי בערב חלי, זאת מחוג שלושת האמהות, צלצלה והזמינה את עצמה אלי. “את לא צריכה להכין כלום, אני מביאה פיצה וגלידה” הודיעה לי, “אני מרגישה כל כך בודדה ולא בא לי לאכול את זה לבד” אמרה והיה ברור לי שלא רק ארוחת ערב תהיה לנו באותו ערב.

העלנו גם את ריקי לשיחה אבל היא לא יכלה להצטרף, היו לה כבר התחיבויות משפחתיות, “מניאקיות” היא התלוננה “אם הייתן מודיעות לי קודם…אני דורשת פיצוי!” ציחקקה “יום שישי הבא הבנים באים אז יום שישי אחרי זה ארוחת ערב אצלי ואחר כך מסיבת פיג’מות” ושלושתנו ידענו שלא יקח לנו הרבה לפני שגם הפיג’מות שלנו ירדו.

חלי הגיעה עם מגש פיצה גדול ביד אחת ושני קרטונים של גלידה בן אנד ג’ריס ביד השניה, ישבנו בסלון ואכלנו, צופות בלקט תוכניות “סקס והעיר הגדולה” שרץ בוידיאו. לראות סקס והעיר הגדולה עם חברה זה שונה מלראות לבד, יותר כיף ומהר מאד גלשנו לנושא האהוב עלינו, סקס ולמסורת הלא כתובה שהתפתחה אצלנו במפגשים כאלה, לספר מה אנחנו עשינו בתחום הסקס מאז הפגישה האחרונה.

חלי התחילה לספר על סטוץ שהיה לה, על בחור שאספה במכון כושר, מהצעירים היפים האלה שעובדים על הגוף שלהם, על הריבועים בבטן שמצטיירים יפה כל כך מתחת לחולצת הטריקו הדקה והמתוחה, “חשבתי שאני הולכת להמריא לשמים, שהוא הולך לקרוע לי ת’צורה” היא חייכה “אבל איך אמרו חז”ל, אל תסתכל בקנקן אלה במה שיש בו? וואלה איך שחז”ל האלה צודקים, זה שיש לו מוח של ציפור וחוש הומור שואף לאפס גיליתי מהר מאד אבל האכזבה הכי גדולה היתה כשהוא הוריד את המכנסיים” פרצה בצחוק “היה לו זיין כזה קטן” עשתה בשתי אצבעות יד ימין תנועה שלא השאירה ספק עד כמה הוא קטן, “מה זה קטן? בוטן” המשיכה באותו צחוק מתגלגל “עכשיו אני צוחקת אבל אז בכיתי” המשיכה לספר, “ושלא תחשבי שלא נתתי לזה צ’אנס, ניסיתי, נתתי לו לשכב עלי, לזיין אותי, אבל לא הרגשתי כלום, אפילו לא דקירה חלשה כשהוא נכנס בי, צ’יק צ’ק והוא גמר, בדיוק כמו שאני מספרת לך, נכנס, שני פמפומים ועוד לפני שנדלקתי הוא כבר גמר, גמר-יצא-והלך, בטח רץ לספר לחברה שהוא טחן אותי עד שצעקתי די!”

הגיע תורי והתלבטתי, כנראה שחלי הרגישה שאני מתלבטת כי היא זרזה אותי “נו, יאללה, אני ספרתי לך”.
“תבטיחי לי שזה לא יוצא מהחדר”.
“נשבעת” היא הבטיחה והסקרנות נשמעה מקולה.
“שכבתי עם החברה של יאיר!” הסמקתי.
“מה ?!?”

סיפרתי לה, סיפרתי לה שיאיר ידע שזאת אני ששכבתי איתו פעם אחרונה ופתאום הסתבר שגם אודי, הבן שלה, גילה. סיפרתי לה איך הצצתי להם. סיפרתי מה הוא ביקש ממני ואז סיפרתי לה על הפגישה שלי עם ציפי ב”ארקפה” ועל מה שקרה ביום המחרת, על השיעור הפרטי שנתתי לה. חלי ישבה המומה, מקשיבה בלי להתערב, ורק כשסיימתי היא אמרה, “אני לא מאמינה, את עובדת עלי!”
“לא” אמרתי, מנסה להשמע הכי אמינה שיש, “נשבעת לך, באמת!”

“מניאקית” וזה היה מניאקית של חיבה, “כוס אימו” המשיכה ושוב זאת לא היתה קללה, ככה אנחנו מדברות כשאנחנו לבד, “למה הבן שלי לא מבקש ממני דברים כאלה?… וואו” ציחקקה, “איך הייתי מלמדת את נועה”, החברה המיתולוגית של אודי שגם הוא חזר אליה בדיוק כמו שציפי חזרה אל יאיר, “ממש ממש עשיתם את זה?” והיא עשתה ביד תנועה גסה של דפיקה.
“ממש ממש” חיקיתי את התנועה שלה, “דפקתי אותה עם הסטראפ-און” אמרתי, עושה תנועות זיון עם האגן ומחייכת.
“וגמרת ללמד אותה?” ופתאום נדלק לחלי בעינים מבט זימתי כזה.
“לא” אמרתי, “קבענו שנפגש שוב, שאני אצלצל אליה” ועוד לא הבנתי מה היא זוממת.
“ו…את צריכה עזרה?” הגיעה לתכל’ס.
“מה?” הפעם תורי היה להיות מופתעת.
“בואי נזמין אותה ונלמד אותה ביחד” חייכה את החיוך הזימתי שלה כשהיא מחורמנת, “את יודעת איך אומרים, טובות השתים מן האחת”.

ברגע הראשון זה נשמע לי לא ראוי אבל חלי לא ויתרה, במחשבה שניה פחדתי ממה שציפי תחשוב עלי אבל חלי נשארה בשלה, “נציע לה בזהירות, בחירה חופשית שלה…בלי לחץ” הצליחה לשכנע אותי וצלצלתי, ממלמלת לעבר חלי, “בטח יש לה כבר תוכניות אחרות” ומקשיבה לשיר בהמתנה שלה, החיפושיות, “תנו צ’אנס לשלום”.

לא הספקתי לשמוע הרבה, “שלום אמא של יאיר” היא ענתה במין שמחה כזאת עוד לפני שהספקתי להגיד מילה, כאילו ישבה וחיכתה שאצלצל, להפתעתי היא הסכימה לבוא מייד, אפילו לא שאלה למה? “כן בטח, אני כבר מגיעה” ענתה וסגרה במהירות, כאילו פוחדת שאני אתחרט.

עד שציפי הגיעה חלי ואני עברנו לפיג’מות, בייבי-דול ליתר דיוק, כזה שהציצי מציץ מהצד ובלי כלום מלמטה, אפילו לא חוטיני קטן שיכסה את משולש הערווה המגולח למשעי. 

ציפי הגיעה, ראיתי את המבט שלה בי כשפתחתי את הדלת, מחייכת אלי. התנשקנו, כמו חברות, אומנם על השפתיים אבל לא עם הלשון, ואז נכנסנו לסלון. ראיתי את המבט המופתע בעיניה של ציפי כשהבחינה בחלי, “שלום אמא של אודי” היא מילמלה והסמיקה.

“שלום ציפי” חלי חייכה אליה חיוך מרגיע, “מה נשמע?” המשיכה כאילו אין טבעי מכך, “אנחנו עושות מסיבת בנות קטנה” הסבירה בלי לחכות לתשובה ועם אותו חיוך זימתי על השפתיים, “רוצה להשתתף?”

ציפי הביטה בי שוב, כאילו מבקשת ממני את האישור הסופי, חייכתי אליה, מושיטה לה בייבי-דול נוסף שהכנתי, “את לא מוכרחה” אמרתי והרגשתי את המבט הנוזף של חלי ננעץ בי, “רק אם את רוצה, באמת” הוספתי, משתמשת בטכניקה של הפוך על הפוך, “קחי, תגשי לחדר של יאיר ותחשבי, אם את רוצה – תתלבשי, אם לא – לא… אין אונס” ציחקתי וליטפתי לה את הראש בחיבה.
ציפי אפילו לא הלכה לחדר של יאיר! “מצטרפת!” אמרה במין שמחה כזאת והורידה בתנועה חתולית מהירה את חולצת הטריקו שלה וחשפה את החזיה שקניתי לה, זורקת אותה לפינה ועוברת להוריד את המכנסיים, פותחת ומחליקה אותם לאורך רגליה הארוכות בתנועות אגן מפתות, מחייכת ומגלה לנו גם את החוטיני התואם.

ראיתי את המבט של חלי בזוג שדיה של ציפי כשזאת הורידה גם את החזיה, זוג שדיים גדולים שהמשיכו לעמוד זקופים וגאים גם בלי התמיכה, מצד אחד מעוררי קנאה ומצד שני בא לך לנשק אותם.

“לא!” עצרתי אותה כשהיא רצתה להלביש את הבייבי-דול שנתתי לה, “גם בלי תחתונים, תראי” והרמתי קצת את הבייבי-דול שלי ונתתי לה לראות את ערוותי הגלויה וחלי אחרי, מראה לה את שלה.

“אין בעיה” הורידה ציפי גם את החוטיני שלה, חושפת בפנינו את משולש שיער הערווה הג’ינג’י שלה, “עכשיו אפשר אמא של יאיר?” שאלה כשהיא מחייכת לעברי ומחזיקה בידה את הבייבי-דול, עומדת ככה מולנו עירומה, מסמיקה קצת אבל לא מכסה את הפרטיים שלה, ומחכה לתשובה. משכתי קצת את התשובה, נהנית מהמראה שלה, “כן” אמרתי לבסוף והיא לבשה את הבייבי-דול, “בואי, שבי איתנו” סידרנו לה מקום ביננו, “רוצה גלידה?” הושטתי לה כפית שחיכתה על השולחן והצבעתי על הקרטונים של בן אנד ג’ריס.

הפעלנו חזרה את “סקס והעיר הגדולה” שראינו בוידיאו, נמתחות ומניחות רגלים על השולחן וציפי אחרינו, מושכת למטה את הבייבי-דול שהתרומם ומנסה להסתיר את ערוותה שהציצה.
“אני כבר לא מתאמצת” הפטירה לעברה חלי, “במילא אחרי עוד תנועה אחת זה יתרומם שוב” המשיכה כשהיא מצביעה על הבייבי-דול שלה שהתרומם וחשף את כל ערוותה, “תגידי” שינתה נושא “איך את בסקס והעיר הגדולה?”
“אהה…בסדר” הסמיקה ציפי, “רואה כל פרק, לא מחמיצה”.
“מספיק טובה בשביל איזה משחק טריוויה?” שאלה חלי כאילו בדרך אגב.
“חלי!” התערבתי עוד לפני שציפי ענתה, ידעתי בדיוק לאן חלי חותרת.
“מה?” ציחקקה חלי בקול, עושה את עצמה לא מבינה מה אני רוצה ממנה, “משחק קטן, מה יש?” הוסיפה במין תמימות כזאת.
אם יש מי שלא הבינה זאת ציפי, ראיתי את זה מהמבט על פניה, “יש לנו משחק טריוויה כזה שאנחנו משחקות לפעמים” התחלתי להסביר.
“אנחנו?” התפלאה ציפי ואני פתאום הסמקתי.
“כן, גם אמא של דן רק שהיא לא יכלה להצטרף היום” עניתי, מנסה להשמע הכי טבעית שיש, “שואלים שאלת טריוויה מסקס והעיר הגדולה, נגיד אני שואלת את חלי, אם חלי לא יודעת היא צריכה לשלם קנס” הפסקתי לרגע, רואה את המבט העוקב בדריכות על פניה של ציפי, “ואם היא יודעת” המשכתי “היא מקבלת ממני פרס שזה בעצם קנס בשבילי, השואלת” הפסקתי לרגע, נותנת לה לעכל את החוקים.
“ומה הקנס?” הסמיקה ציפי.
“בפעם הראשונה זה קל, מורידים את הבייבי-דול” עניתי, מנסה שוב להשמע הכי טבעית ורגועה שאפשר, לא להראות שאני מתרגשת.
“בפעם השניה מפנקים” התערבה גם חלי וראיתי על פניה שהיא להוטה להתחיל, “מפנקים עם הלשון” הסבירה והיא הוציאה את הלשון ועשתה תנועת ליקוק מחרמנת, “מלקקים כאן” פישקה את רגליה והצביעה על ערוותה שנחשפה כדי למנוע כל ספק למה היא מתכוונת.
“ובפעם השלישית עושים הצגה” תפסתי חזרה את הפיקוד, “שוכבים על השטיח מולנו ומאוננים!”
“ובפעם הרביעית מתחיל האקשן” התערבה שוב חלי, מחייכת, “דופקים עם סטראפ-און!”
לרגע היה שקט, ראיתי על פניה של ציפי שהיא די המומה, “ובפעם החמישית?” היא פתאום שאלה.
חייכתי, הדג נשך את הפתיון, “בפעם החמישית בוחרים בין פינוק, הצגה או דפיקה, מה שאת רוצה” עניתי, משקרת לה, את בתולי כניסת המשרתים שלה סיכמתי עם חלי שאנחנו שומרות ליאיר!

“אהה” שמעתי איזה היסוס קל בקולה של ציפי, כאילו היא מתלבטת, “אהה…בסדר אבל תתחילו קודם אתן” היא מלמלה ושוב הסמיקה.
כמו שתי ילדות קטנות עשיתי עם חלי אבן-נייר-ומספרים כדי לקבוע מי מתחילה, עושות את כל הריקוד כמו שראינו פעם באיזה סרט יפני כחול, רוקדות כששדינו קופצים והפטמות שמתחככות בבד הבייבי-דול נעמדות עוד יותר ובסוף הנייר שלי עטף את האבן של חלי וניצחתי!

שאלתי, שאלה לא קלה על הדיבורים המלוכלכים של שארלוט יורק, השמרנית מבין ארבעת החברות בסדרה, וחלי לא ידעה.
“לא יודעת. פאשלה” היא ציחקקה כשהיא מורידה מעליה את הבייבי-דול שלבשה וזורקת לעברי, עוצרת אותי מלהגיד לה את התשובה הנכונה “מה איתך? מצטרפת??” פנתה אל ציפי, מנענעת את שדיה במין התרסה, “כי עכשיו תורי לשאול ואני רוצה לשאול אותך את אותה השאלה!”
ציפי שיחקה אותה, “אהה” עשתה את עצמה מהססת ואז “כן, אני מצטרפת” הצליחה אפילו להסמיק קצת “מה השאלה?”
חלי חזרה על השאלה וציפי חייכה, “אהה, זה קל…” וענתה תשובה נכונה.
ראיתי את חלי מסתכלת לעברי, “תשובה נכונה” חייכתי.
“שיט!” מילמלה חלי, “את הבייבי-דול כבר הורדתי, זאת כבר הפעם השניה” והיה לה מין חיוך זימתי כשהיא קמה וכרעה בין רגליה של ציפי, מרימה לה עוד קצת את הבייבי-דול ומפשקת את רגליה.
“אמא של אודי…” התחילה ציפי במין התנצלות “את לא” אבל חלי כבר היתה מחוברת לערוותה, דוחפת את הלשון עמוק בין שפתי הכוס שלה ומשחקת איתה בדיוק במקומות שצריך כדי שציפי תתחיל לגנוח בהנאה!
“הפסדתי ואני צריכה” הכריזה חלי כשהיא מפסיקה לרגע ולוקחת אוויר, “תתפנקי, כשיגיע תורך אני לא אוותר לך!” צללה שוב אל בין רגליה של ציפי והמשיכה בשלה.
“תרגעי” לחשתי לה, נצמדת אליה ומנשקת אותה בעינות על הכתף, “תשעני לאחור ותתמסרי לזה” הוספתי, מלטפת את שיערה ורגע אחרי הפכו גניחות ההנאה שלה לצעקות. 

“וואו, סוף!” מילמלה ציפי, מתנשפת בכבדות, אחרי שגמרה בסערה וחלי עזבה אותה, “הרגשתי ככה רק כש…” נתקעה באמצע, כאילו מפחדת להמשיך, ואז הסמיקה והמשיכה “כשיאיר פתח אותי” חייכה לעברנו, “מה עכשיו?”
“עכשיו את שואלת” אמרה חלי שהתישבה חזרה על הספה.
“את מי?”
“את מי שאת רוצה”.
“אמא של יאיר” פנתה אלי, עדיין לא מסוגלת לקרוא לי בשם הפרטי שלי, ושאלה שאלה.
לא ידעתי. ציפי ענתה ותפסתי את הראש, איך לא ידעתי? “צודקת” אמרתי והורדתי את הבייבי-דול שלי, נשארת עירומה, מתבוננת בה ושואלת גם אותה שאלה, קשה, טריקית כזאת. הפעם היא לא ידעה וגם ציפי הורידה את הבייבי-דול שלה, זורקת אותו כאילו בשמחה ומחייכת, מחייכת כשהיא שוב שואלת אותי, הפעם משהו לא קשה על מערכת היחסים הלא מוצלחת של סמנתה ג’ונס, ומחייכת עוד יותר כשעניתי נכון והיא כרעה במהירות אל בין רגליי וירדה לי!

לרדת לאשה זה לא תכונה שנולדים איתה, לרדת לאשה זה לא סתם לדחוף את הלשון לכוס ולנענע אותה, לרדת לאשה צריך לדעת ולציפי היה עוד הרבה מה ללמוד בנושא, נשענתי לאחור, שוקעת בספה הרכה ומפשקת רגלים, מפקירה עצמי בידיה של ציפי, או יותר נכון בלשונה, ומרגישה איך היא מהססת כשהיא מנסה לעשות לי מה שרק קודם חלי עשתה לה כל כך בהצלחה.
גם חלי הבחינה בהיסוס שלה כי פתאום היא ירדה לידה והתחילה להדריך אותה, לוחשת לה מה לעשות לי ומלטפת אותה, ממזמזת אותה, “תחפשי את הדגדגן שלה” היא לחשה כשידה מלטפת את גבה ויורדת לעבר פלחי ישבנה המוצקים, “מצאת?” ליטפה את ישבנה המוצק, “יופי, עכשיו תתפסי אותו בזהירות בין השיניים, בעדינות! לא להכאיב” הוסיפה כשהיא עולה עם הציפורן לאורך עמוד השדרה ומעבירה בציפי רטט בגופה “ועכשיו תמצצי!”.
אני לא יודעת מה חירמן אותי יותר, המגע המפנק או המחשבה שהחברה של הבן שלי כורעת בין רגלי ומוצצת לי, אבל התחלתי לגנוח בתשוקה, למלמל “כן”-ים קצרים ומתפנקים, להמתח ולהצמיד את ערוותי לשפתיה, “כן, זה טוב” הרגשתי איך האורגזמה שלי מגיעה, “כן, אמא’לה! אני גומרת!!” לא התאפקתי וצעקתי בתשוקה, “כן!!” נמתחתי כולי ורגע אחרי נרגעתי, שוקעת בספה מתנשמת בכבדות ולוחשת לה “וואו, זה היה טוב, תודה”.

את השאלה הבאה הפנתי לחלי, שלא תרגיש מקופחת כאילו הוצאנו אותה מהמשחק, שאלתי אותה שאלה לא קשה, “מי היא הראשונה מבין ארבעת הנשים שקונה דירה בצד המערבי העליון של מנהטן?”
“מירנדה” היא חייכה, כאילו זכתה עכשיו במיליון שקל, מתרווחת בספה ומפשקת רגלים…ואני ירדתי לה, נתתי גם לה את עונתה!

לחלי היתה מטרה, ציפי, יותר נכון לדפוק את ציפי, היא הזהירה אותי מראש עוד לפני שזאת הגיעה, רק שאת השאלה שחלי שאלה אותה ציפי פתרה בלי בעיה, משבשת לה את התוכנית ושולחת את חלי לשטיח, לעשות לנו הצגה.
“אבל בלי זיופים!” אמרתי לחלי בצחוק, “את יודעת מה עושים למי שמזייפת”.
“מה??” שאלה ציפי בסקרנות.
“משכיבים אותה על הברכיים ומפליקים לה בתוכע’ס” ציחקקתי, ממציאה, אף פעם לא עשינו את זה.
ראיתי את המבט המהופנט של ציפי בחלי שסידרה עצמה על השטיח, נשכבת על הבטן ומסדרת כרית מתחת לכוס שלה, “מה היא עושה?” לחשה לי.
“תכף תראי” עניתי כשחלי התחילה לשפשף את ערוותה בכרית, “אף פעם לא אוננת ככה?”
“לא, תמיד רק עם היד” ענתה במין תמימות כזאת, “לפעמים עם האצבע ולפעמים עם האגרוף, אף פעם לא עם ויברטור” הוסיפה במין פחד כזה, “את יודעת, לשמור על הדובדבן שלי” הסבירה במהירות, מסמיקה, “הבתולים” המשיכה בלחש כאילו מפחדת שישמעו, “ולא ידעתי שאפשר גם ככה”. לחלי לא לקח הרבה בשביל לגמור, גונחת בקול ומשתפשפת חזק בכרית, כבר מה”כן” הראשון שלה היה ברור שהיא לא מזייפת, גונחת בקול ומחרמנת גם אותנו שלא התאפקנו, קודם אני שלחתי יד אל בין הרגליים שלי ואחר כך ציפי שראתה הצטרפה אלי, מלוות את חלי עד הגמירה שלה!

עשינו הפסקה קצרה, לעשות פיפי ולשתות כוס קפה לפני שהמשכנו. “תורך לשאול” הזכרתי לציפי, “במי את בוחרת?”
“באמא של אודי” הודיעה ציפי את מי היא מתכוונת לשאול ושאלה שאלה על סיפוק תשוקותיה של סמנתה ג’ונס.
קצת נעלבתי, כבר תור שני שאני מחוץ לתמונה, מצד שני הסתקרנתי מה יקרה? ציפי עושה לנו הצגה או שהיא דופקת את חלי עם הסטראפ-און?
יצא שציפי עושה לנו הצגה! ראיתי את החיוך על פניה של חלי, עושה צעד בכיוון היעד שלה לדפוק את ציפי, וידעתי שגם אחר כך, בתורה, השאלה תופנה לציפי ולא אלי.
עזרנו לציפי, הרי הזמנו אותה כדי ללמד אותה, עזרנו לה לגלגל את הכרית ולדחוף אותה למקום הנכון בין הרגלים, הסברנו לה איך להשתפשף, ליטפנו אותה כשהיא התחילה להזיז את אגנה ונישקנו אותה כשהיא התחילה לגנוח בתאווה.
“כן! זה טוב” ליחששה בתשוקה, כאילו מדברת לעצמה, “אמא’לה זה בא!” המשיכה באותן גניחות תשוקה מתגברות, “אמא’לה, זה בא… אני גומרת!” צעקה בקול וכל גופה נמתח, נשארת ככה קפואה לרגע ונפלה שדודה על השטיח, שוכבת על הגב וידיה פרושות לצדדים, מתנשפת בקול ושדיה עולים ויורדים, “וואו, גמרתי” ציחקקה, כאילו לא ראינו ושמענו, “זה טוב” חייכה לעברנו, לא ידעתי שאפשר לגמור ככה, תודה!”

“השאלה שלי היא ל…” הודיעה חלי עוד לפני שהספקנו להתרווח חזרה בספה, “ציפי!” השלימה בדיוק כמו שציפיתי, חלי הולכת עד הסוף, מישהי הולכת סוף סוף לדפוק בסיבוב הזה, “כבר מאוחר” הצביעה על השעון ואכן הזמן רץ בלי שנרגיש, “אז ברשותכן זאת תהיה השאלה האחרונה” חייכה את אותו חיוך זימתי שלה, “והשאלה שלי היא…” הביטה ישר על ציפי ושאלה שאלה קשה באמת על האהבה הגדולה של קארי ל”ביג”.
ציפי הסמיקה, מגמגמת, וראיתי את החיוך הקטן שעולה על שפתיה של חלי, יודעת שהיא תכף הולכת לדפוק אותה, “אההה…” ניסתה עוד ציפי לחשוב “…לא יודעת!” הודתה לבסוף.

החיוך הקטן הפך לגדול כשהושטתי לחלי את הסטראפ-און שהבאתי ממגירת ה”צעצועים” שלי, חיוך ניצחון כזה, פחדתי קצת מהתגובה של ציפי אבל היא הפתיעה אותי, מחייכת ומכריזה “הפסדתי, עונש מספר ארבע” כאילו שמחה שהיא הפסידה ואז הסמיקה ושאלה בקול מגומגם משהו “אמא של אודי, איך את רוצה לדפוק אותי?”

חלי קמה ונעמדה ליד ציפי, “בדוגי!” ושמעתי את השמחה בקולה של חלי, “על המיטה בחדר השינה” הוסיפה, מושיטה לציפי יד “בואי” המשיכה כשהיא עוזרת לה לקום, “בואי גם את” הושיטה גם יד לעברי, מובילה את שתינו לעבר המיטה הגדולה בחדר השינה שלי. 

נשענתי על הקיר, מביטה בהן, בציפי העומדת על ארבע וחלי מאחוריה, אוחזת בשתי ידיה במותניה ומזיינת אותה עם הסטראפ-און המחובר לאגנה, בשדיה המוצקים של ציפי התלויים תחתיה ורוקדים בקצב נעיצותיה של חלי ובציצים הגדולים של זאת הקופצים בכל תנועה שלה, שומעת את גניחות התאווה של שתיהן אבל בעיקר מתבוננת בהבעת ההנאה המרוחה על פניהן, זאת דופקת בשמחה וזאת נדפקת בהנאה.
הגמירה הראשונה של ציפי לא אחרה לבוא, “כן” ארוך ראשון ואחריו “כן”-ים מהירים וצווחת “אמא’לה זה בא! אני גומרת!!” אבל לחלי זה לא הספיק והיא המשיכה, מפמפמת בה בתנועות אגן חזקות ומהירות.
“את יודעת איזה תנוחה אני אוהבת?” חלי פנתה אלי אבל לא חיכתה לתשובה והמשיכה, מצחקקת, “תנוחת המוסכניק!”.
את תנוחת המוסכניק אני בעצם המצאתי, את השם לתנוחה נתנה חלי. באחת הפעמים כשריקי, הצלע השלישית שלנו בחוג שלושת האמהות, דפקה את חלי בדיוק באותה תנוחה שהיא דופקת עכשיו את ציפי, בדוגי פרוע על המיטה, אני נשכבתי על הגב לידן וזחלתי אל מתחת לחלי העומדת על ארבע, דוחפת עם הרגלים ונכנסת עד שהראש שלי היה מתחת לציצי התלוי תחתיה והתחלתי לנשק לה אותו, לשחק לה עם הלשון סביב הפטמה הנוקשה והזקורה, למצוץ אותו בתאווה ולחרמן אותה עוד יותר, “את כמו המוסכניק שלי” גנחה אז חלי, נהנית מהפינוק הכפול לו היא זוכה, “ככה הוא נכנס אל מתחת לאוטו שלי” ציחקקה.
“שנלמד אותה?” חייכתי אל חלי.
“בכבוד” חייכה חזרה.
ברגע הראשון כשהתחלתי לזחול תחתיה ציפי נבהלה אבל אז גם היא התמכרה לפינוק, לפה המשחק בשדיה והסטראפ-און הכותש בכוס שלה, לא צריכה הרבה כדי שוב לצרוח “אמא’לה אני גומרת!…אמא’לה זה טוב, תמשיכו, בבקשה!!” 

סיימנו במעגל אינדיאני, 69 משולש!, הראש של חלי בין רגליה של ציפי, הראש של ציפי בין רגליי והראש שלי בין רגליה של חלי, שפתיים נושקות לשפתיים והלשון תקועה עמוק בכוס ועושה את עבודתה, אחרי הגמירה השניה שלי הצעתי שנתחלף, מתהפכות, מפנקות את זאת שעד לפני רגע פינקה אותנו… 

באותו לילה ציפי ישנה אצלי, אני לא שאלתי שאלות והיא לא סיפרה לי איזה סיפור כיסוי היא סיפרה לאמא שלה. אני יודעת שזה לא חינוכי אבל הרי כל מה שעשינו הערב לא היה בדיוק חינוכי אז שכבנו כפיות במיטה וחיבקתי אותה, ידי חופנת את שדה מתחת לבייבי-דול שלבשנו, הציצי שלי נמחצים אל גבה וערוותי נצמדת אל ישבנה החשוף.

“אמא של יאיר?” היא פנתה אלי בלחישה, כאילו בודקת אם אני ערה.
“מה?”
“תודה”.
נישקתי אותה בעורף, נשיקה קלה ואוהבת, “על לא דבר” ציחקקתי “העיקר שנהנת”.

שוב היתה מין שתיקה כזאת, היה מאוחר ושתינו רצינו לישון אבל לא מצליחות.
“אמא של יאיר” לחשה שוב.
“מה?”
“אהה” היססה, שמעו שהיא רוצה לשאול משהו אבל כנראה קצת מובכת ממה שהיא רוצה לשאול, “אני יכולה לשאול אותך משהו?” שאלה לבסוף.
“כן” עניתי.
“משהו אישי!” הזהירה אותי.
“אין בעיה, תשאלי”.
“עשית פעם מין אנאלי?”
חייכתי לעצמי, “את מתכוונת אם זיינו אותי בתחת?!?” שאלתי כשאני מצחקקת.
לרגע היא היססה, לדעתי גם הסמיקה למרות שלא יכולתי לראות את זה בחושך, “כן” לחשה לבסוף בקול קצת מובך, “אם זיינו אותך פעם ב…תחת”.
“כן, זיינו אותי בתחת, אפילו יותר מפעם”.
“וזה כואב?” חקרה בסקרנות.
“קצת, בהתחלה… אבל אחר כך זה שווה, זה כיף” משכתי את הכיף כשאני מנסה להעביר לה את ההנאה.
“ותלמדי אותי?”
“לא!” הפתעתי אותה והרגשתי איך היא נמתחת פתאום, “זה לא שאני לא רוצה” ציחקקתי, מנשקת אותה שוב על העורף ומנסה להרגיע, “אבל אני רוצה שיאיר יהיה הראשון שלך גם שם” הסברתי, שוב מנשקת אותה בעורף נשיקה אוהבת כזאת, “אבל” הרגשתי איך היא נדרכת “אני אחשוב על משהו…עכשיו לישון!” וידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות איתה.

בבוקר, כשהתעוררתי, ציפי עדיין ישנה כשהיא שוכבת על המיטה והבייבי-דול לא מסתיר כלום. היא היתה כל כך יפה ומושכת שלא יכולתי לעמוד בפיתוי אז ירדתי לה, הערתי אותה בפעם הראשונה בחייה עם מציצה שהפכה מהר מאד ל-69 מפנק ולוהט.
“יש עוד משהו אחד שאנחנו צריכות לעשות” אמרתי לה לפני שעזבה “זאת אומרת רק אם את רוצה”.
“כן” היא ענתה מייד, “רוצה” הוסיפה בהתלהבות ואפילו לא בדקה למה אני מכוונת.
“אז אני אצלצל אליך ונקבע” הוספתי, מסתורית כזאת, לא מגלה לה מה. 

כמו שהבטחתי לציפי נפגשנו שוב באמצע השבוע באותו בית קפה שנפגשנו בפעם הראשונה, יוצאות ביחד לעוד לילה שטוף זימה להשלמת הידע שלה, אחר כך יאיר חזר לחופשת סוף שבוע והיו התפתחויות מעניינות אבל בעצם כל זה כבר שווה סיפור בפני עצמו ובעצם עדיף שהפעם ציפי תספר לכם אותו, אם היא תסכים כמובן…

חלק ד

פרולוג 

כשציפי, אמא של הבן-זוג שלי, סיפרה לי שהיא מפרסמת את הסיפור שלנו באתר ‘סליזי’ הייתי המומה, “אני משנה את השמות כמובן כדי שלא יזהו אותנו” היא הסבירה לי, מנסה להרגיע, “מאיפה לדעתך מגיעים כל הספורים היפים לאתר ‘סליזי’?” היא חייכה לעברי, כאילו מה לא ברור בזה שהיא מפרסמת.

כשהיא הציעה שאת הפרק האחרון אני אכתוב ניסיתי להתחמק עם ים של תרוצים “אני לא טובה בכתיבה”, “אף פעם לא שלחתי סיפור”, “את סמנכ”לית בהוצאת ספרים, את יודעת לכתוב, ומה אם אני אקלקל לך?” אבל אז היא הבטיחה לעזור לי ושלפה את הג’וקר, הקלף המנצח, “מי אם לא את ‘תשלמי’ בסיפור משלך עבור כל הספורים והרעיונות היפים שאת קוראת שם?” והסכמתי, כתבתי ואני מקווה שתאהבו את מה שיצא לי.


ציפי תלמידה מצטיינת

התעוררתי במין הרגשת כיף כזאת כמו שלא הרגשתי אף פעם, פתחתי עיניים במיטה לא מוכרת ולקח לי רגע להזכר איפה אני בכלל ועוד רגע להבין שבעצם אמא של יאיר, החבר שלי, יורדת לי! פעם ראשונה בחיים שמישהו מעיר אותי עם מציצה!

התמכרתי לתענוג, שכבתי על הגב עם רגליים מפושקות רחב, מותחת ידים לצדדים ותופסת חזק בסדין, מרגישה איך היא דוחפת לי את הלשון יותר עמוק ומשחקת לי באותו כפתור נסתר ששולח זרמי תענוג בכל גופי, מוצצת לי את הדגדגן ואני גונחת בתאווה!

אמא של יאיר התחילה להסתובב, לא מוציאה לרגע את הלשון מהכוס הבוער שלי, מובילה את רגליה לעבר ראשי ונשכבת עליי, חושפת בפני את שפתי הכוס הכהות שלה והחריץ הוורוד והרטוב שבינם ולא הייתי צריכה יום לימודים ארוך כדי לדעת למה היא מכוונת, זכרונות ה-69 שחתם את הלילה שבילינו יחד עם אמא של אודי היו עדיין טריים בזכרוני, “כן” גנחתי בתשוקה כששפתי הכוס שלה היו כל כך קרובות לפנים שלי, “כן בואי” לחשתי לה וגם אני הצמדתי את שפתי לשפתי הכוס שלה והתחלתי לפנק אותה.

“יש עוד משהו אחד שאנחנו צריכות לעשות” אמא של יאיר אמרה לי לפני שעזבתי “זאת אומרת רק אם את רוצה”.
“כן” עניתי מייד, “רוצה” הוספתי בהתלהבות ואפילו לא בדקתי למה היא מכוונת.
“אז אני אצלצל אליך ונקבע” היא אמרה, מסתורית כזאת, לא מגלה לי מה.

כשהגעתי הביתה היה כבר לקראת ארוחת הצהרים והסתבר שיש לנו אורחים, הורסים לי את התוכנית ללכת ישר לים ולפגוש את החברות.

נאלצתי לשבת ולשמוע את הסיפורים המשעממים של דודה לאה, שהיא בכלל לא דודה שלי אלא סתם משהו רחוק אבל ככה כולם קוראים לה, מנסה לעניין אותי בבן “המוכשר” שלה שסיים את לימודיו בבית הספר לגננות ושתלנות ואני צחקתי לי בלב, לא נעים לחזור בפניה על מה שאמא סיפרה לי, שבעצם הבן המכוער שלה נקלט בפרוייקט מיוחד למניעת נשירה אחרי שאף בית ספר אחר לא רצה לקלוט אותו.

“לציפי’לה יש חבר בקורס טייס!” התגאתה אימי כשהיא מדגישה במיוחד את קורס הטייס, יותר משוויצה מאשר מנסה לחלץ אותי מהמבוכה ואני קצת הסמקתי, “את יודעת שציפי’לה הוציאה 747 במבחן הפסיכומטרי, רק 2.5% מהנבחנים מוציאים מעל 745” הוסיפה באותו קול של אמא פולניה גאה וראיתי את המבט המכורכם על פניה של דודה לאה.

באותו יום כבר לא הלכתי לים, כשדודה לאה הלכה הביתה אני הלכתי לחדר שלי לנוח, חולמת על מסיבת הבנות הקטנה של ליל אמש, נזכרת ומרגישה עיקצוץ כזה בין הרגלים וכאילו אין טבעי מכך מעכתי כרית ונשכבתי עליה, מסדרת אותה בדיוק במקום הנכון מתחת לאגן כמו שאמא של יאיר לימדה אותי והתחלתי להשתפשף בתנועות איטיות, מאוננת ומרגישה את הפיצוץ מתקרב, ממשיכה להשתפשף וגומרת! גומרת עם חיוך של הנאה על פני, גמרתי ונרדמתי.

התעוררתי כשמישהו מלטף לי את הראש, אמא שלי! “דאגתי לך” היא לחשה לי בדאגה כשראתה שפתחתי עינים.
נשכבתי על הגב, מסתכלת בה ומחייכת, “למה?”
“לא יודעת, את אף פעם לא ישנת כל כך הרבה בצהרים”.
“מה השעה?” נמתחתי בתנועה מתפנקת.
“שש ורבע, בערב” ליטפה אותי שוב, “קרה משהו?”

אמא עמדה מעלי, נועצת בי עיניים, ברגע הראשון לא הבנתי במה היא מביטה ככה ואז קלטתי, בפטמות הנוקשות והזקורות שלי שבלטו מתחת לחולצת הטריקו הדקה שלבשתי, “א-מא!” רטנתי ונשכבתי על הבטן, מכסה את עצמי בשמיכת הפיקה הדקה, “לא, לא קרה כלום, למה??” התממתי, אולי גם הסמקתי.

“לא יודעת, קודם את ישנה אצל יאיר וחוזרת זוהרת כזאת”, התישבה לידי כשהיא מחליקה בידה על שערי, “אחר כך בגד הים החדש שקנית” ואני לא תיקנתי אותה שזאת בכלל מתנה מאמא של יאיר, “סקסי כזה, כל כך שונה ממה שהיית לובשת עד עכשיו, והלילה…”

“אמא! אני כבר לא בתולה!!” התפרצו לי המילים כאילו מעצמן עוד לפני שהיא סיימה את המשפט, “אני אשה! יאיר פתח אותי!” הוספתי ולא הייתי צריכה מראה בשביל לדעת שאני מסמיקה עד שורשי השיער הג’ינג’י שלי, “בשבוע שעבר!” ציינתי כאילו אם זה קרה כבר בשבוע שעבר זה הופך את זה לבסדר.

אמא שתקה, כל כך לא אופייני לה במצבים כאלה, תמיד היה לה משהו להגיד על הדברים שאני עושה והפעם היא שתקה ורק המשיכה ללטף לי את השיער, “הוא יהיה בעלי!” הודעתי לה במין בטחון כזה שגם אני לא ידעתי להסביר אותו.

היתה דממה, שתינו שותקות. התגובה הראשונה שיצאה לאמא שלי מהפה היתה “אני מקווה שאתם נזהרים”, קצת מפתיעה ברגע הראשון, כל כך שונה מאיך שחשבתי שתגיב.

“אנחנו נזהרים” אמרתי, מסמיקה עוד קצת.
“אם את רוצה אני אבוא אתך לד”ר תמר” היא לחשה לי, ד”ר תמר היא רופאת הנשים שלה, “שתרשום לך גלולות”.

לא התאפקתי והתיישבתי, חיבקתי את אמא חזק והנחתי את ראשי על כתפה, “כבר הייתי אצלה” לחשתי, “והיא נתנה לי אבל אני צריך לחכות עד אחרי ה…” לא סיימתי, בכיתי!, בכיתי כמו ילדה קטנה עם דמעות, “בינתיים אנחנו משתמשים בקונדום” הצלחתי למלמל ושוב חיבקתי אותה חזק ומררתי בבכי, בכי של שמחה.

“ואיפה היית אתמול?” חקרה אחרי שנרגעתי קצת.
“אצל חברה, במסיבת בנות”.
“אצל מי?” חקרה.
“אמא!!” הפעם סרבתי לענות, “אני כבר ילדה גדולה!”

פעם ראשונה שהיא לא לחצה עלי, מלטפת אותי על הראש, “את יודעת שאני שואלת כי אני אוהבת אותך” התנצלה “ציפי’לה, אל תעשי שטויות” היא לחשה לי באוזן “ואם את צריכה משהו אל תתביישי, דברי איתי” הוסיפה ונישקה אותי על המצח “בשביל זה יש את אמא”.

למחרת הלכתי עם חברות לים, שוכבת על המגבת הגדולה שפרסתי על החול ומשתזפת, רואה את המבטים הנשלחים אלי מקבוצת גברברים העוברים מולנו, עומדים ומדברים בינם, בוחנים את גופי שהביקיני הקטנטן מתקשה להסתיר ומחייכת לעצמי.

אחד מהם תפס אומץ וניגש אלי, או אולי החבר’ה הפעילו עליו לחץ ושלחו אותו, “תגידי, אבא שלך גנן…” התחיל את המשפט הנדוש כל כך ואני לא נתתי לו אפילו לסיים אותו, שלחתי את הגיבור התורן שמנסה אצלי את מזלו לחפש את החברים שלו ושמעתי אותו מתרץ להם בקול את כשלונו “לסבית זאתי! סתם בוצ’ה מלקקת כוסים!” ומצחקק במבוכה.

הייתי דבוקה לפלאפון שלי, מחכה לשיחה מאמא של יאיר שלא הגיעה ומנסה לחשוב למה, מעבירה את הזמן בלקרוא את הספורים באתר “סליזי” שאמא של יאיר המליצה לי עליו.

לצלצל או לא לצלצל? זאת השאלה שהטרידה אותי כשפתחתי את העיניים ביום שני בבוקר, בסוף החלטתי שלא ושוב הלכתי לי לים, יושבת עם החברות וכל רגע בודקת בפלאפון שלא פיספסתי שיחה.

גם ביום שני היא לא צלצלה, בלילה במיטה לא התאפקתי ושוב מעכתי כרית ונשכבתי עליה, משתפשפת וחושבת על יאיר, מדמיינת אותו עושה לי דברים, או יותר נכון עושה בי דברים ולא הייתי צריכה הרבה עד שהאורגזמה התפוצצה בתוכי, שולחת בי את אותם זרמים מפנקים.

“מה שלומך אמא של יאיר?” עניתי כשביום שלישי בצהרים היא סוף סוף צלצלה. זיהיתי מייד את המספר שלה והרגשתי איך הלב שלי מתחיל לדפוק במהירות.

“בסדר” והרגשתי בקול שלה שגם היא קצת מתרגשת, “איך את מרגישה?”

קודם היא שאלה אם שמעתי מיאיר ואמרתי לה שדיברנו אתמול בלילה בשעת הת”ש שלו ושהוא מגיע לשבת אבל את זה גם היא ידעה, גם איתה הוא דיבר ולא בדקתי אם לפניי או אחריי, המשכנו בסמול-טוק והיא אמרה שהיא מקנאה בי שאני הולכת כל יום לים ובסוף היא הגיעה לתכל’ס וקבענו להפגש בערב בקניון, באותו בית קפה שנפגשנו בפעם שעברה.

הגעתי לקניון מוקדם, טיילתי קצת, מתבוננת בחלונות הראווה ומעבירה את הזמן.

בסוף לא יכולתי יותר ונכנסתי, מתישבת בשולחן פינתי עם הפנים לדלת וחיכיתי לאמא של יאיר, נפנפתי לה ביד ברגע שראיתי אותה בדלת, מסמנת לה שאני פה, והיא ניגשה אלי מחייכת, “אחרתי?” היא התנשפה, כאילו רצה, והתכופפה לעברי ונישקה אותי על הלחיים, “אני מצטערת, אני אפצה אותך…הזמנת? רעבה??” התיישבה מולי.

הפעם היא ניצלה את שרות המלצרים, הזמנתי לי חליטת תה צמחים וג’בטה מוצרלה ולעצמה היא הזמינה קפה ופיצה קלבריה. היתה מין שתיקה כזאת בזמן שחיכינו, אני מחכה שהיא תתחיל והיא רק מתבוננת בי ומחייכת.

“רואים שהיית בים” היא שברה לבסוף את השתיקה, “מתאים לך שזוף” חייכה לעברי והרגשתי איך הרגל שלה מתחככת ברגל שלי.
גם כשאכלנו לא דיברנו, רק יושבות ומסתכלות האחת בשניה וכף הרגל שלה משחקת בין רגליי, לוחצת עם הבוהן על שפתי הכוס שלי ושולחת בי זרמים נעימים בכל הגוף.

ברגע שהיא גמרה לאכול, כאילו מישהו תיזמן את זה, הפלאפון שלה צלצל והיא הזדקפה, מוציאה את הרגל מבין רגליי והתנצלה שזאת שיחה חשובה מחו”ל והיא חייבת לענות.

אמא של יאיר דיברה בצרפתית, אומנם אני לא דוברת צרפתית אבל הבנתי מספיק כדי להבין שזה בענייני העסק, שרוצים לתרגם ספר של סופר ישראלי ידוע לצרפתית. אני לא יודעת מה נכנס בי אבל בהחלטה של רגע חלצתי את הסנדל ושלחתי רגל אל בין רגליה של אמא של יאיר, עושה לה מתחת לשולחן את מה שהיא עשתה לי לפני רק רגע, לוחצת בעדינות עם הבוהן על שפתי הכוס שלה ומעסה אותן!

אמא של יאיר חייכה אלי, מכסה לרגע את הפלאפון ולוחשת לי “שובבה” עם חיוך גדול כזה ופותחת יותר את הרגלים, נותנת לי גישה חופשית לצניעותה.

אמא של יאיר סיימה את השיחה, “זהו, אני שוב איתך” אמרה לי כשהיא מסמנת למלצרית, “אני צריכה עוד קפה” הסבירה, לא אומרת כלום על כף הרגל שלי שעדיין משחקת בין רגליה, “נפנק אותך, פיצוי” אמרה והזמינה לשתינו קפה-קון-פנה וקרם שניט אחד משותף.

שוב תפסתי אומץ, “אהה…אמא של יאיר” הסמקתי, “אמרת שיש עוד משהו אחד שאנחנו צריכות לעשות” הזכרתי לה את מה שהיא אמרה לי כשנפרדנו בפעם האחרונה.

אמא של יאיר הביטה בי במבט בוחן, “זוכרת” אמרה ועצרה לרגע, כאילו חושבת והיתה דממה, “את בטוחה שאת רוצה?” חיכה לעברי לבסוף.
“כן” אמרתי בהתלהבות אפילו שעדיין לא ידעתי על מה היא מדברת.
“בצבא קוראים לזה תוד”א, תודעת אוייב” היא התחילה, “אומנם הגבר אינו האויב שלנו אבל כדי להכיר אותו טוב צריך פעם להיות כמוהו, מבינה?”

“אהה…לא” גמגמתי.
“ביום אויב, את זוכרת שנפגשנו אצלי ואמרתי לך שאחת מאתנו צריכה להיות הגבר? שאני אהיה הגבר?”
“כן” מלמלתי, עדיין לא בדיוק קולטת.
“אז אני הייתי הגבר ואת פתחת רגליים לכבודי” ציחקקה והרגשתי שאני מסמיקה, “והיום זה יהיה הפוך!” היא חייכה אלי, “אני רוצה שתרגישי פעם איך זה להיות בצד השני” המשיכה, מתכופפת עוד קצת לעברי ולוחשת “אני אפתח לכבודך את רגליי ואת תהיי בצד שדופק!”

לרגע היססתי, מבינה מה היא אמרה לי ומהססת, בכל אופן היא האמא של החבר שלי, זה שאני רוצה שיהיה בעלי בעתיד! אחר כך חשבתי לעצמי רגע, למה לא? עד עכשיו כל מה שהיא עשתה לי היה רק טוב!, הסתכלתי לה ישר בעיניים, עד היום אני לא מבינה מאיפה תפסתי את האומץ, ואמרתי בפנים אטומות, “בסדר, אבל בתנאי שאת תעשה כל מה שאני אומרת”.

אמא של יאיר חייכה לעברי, “כן, אני אעשה מה שאת אומרת”.
“כל מה שאני אומרת” תיקנתי אותה, מדגישה במיוחד את ה-כל.
“כל מה שאת אומרת” חזרה ואישרה.
“גם סקס? אני אזיין אותך עם סטראפ-און!” הזהרתי למרות שזה בדיוק מה שהיא אמרה אבל חזרתי בדיוק על אותן המילים שהיא אמרה לי בפעם שעברה כשישבנו פה, “ואם אני ארצה להעניש אותך?!?” שאלתי.
לרגע היא הביטה בי, מחייכת, “גם, הכל!” ולא היה כל היסוס בקולה.

נזכרתי במבחן שהיא עשתה לי, זה שהיא סיפרה לי עליו ואחר כך גם אני קראתי באחד הספורים המחרמנים של אריה ב”סליזי” והחלטתי לעשות לה את אותו הדבר, “בטוחה? כל מה שאני אגיד לך לעשות את תעשי?!” שאלתי שוב כדי למנוע ספק.
“כן, הכל! מה שאת רוצה, מה שתגידי”.

“אני צריכה להיות בטוחה!” קבעתי, “אני צריכה לעשות לך מבחן” המשכתי וראיתי את החיוך עולה על פניה, “אני רוצה שתלכי לשרותים, תשבי שם ותחשבי טוב טוב על מה שאני הולכת לעשות לך ואם את מסכימה תורידי את החזיה, תחזרי לכאן ותניחי אותה פה!” הצבעתי על מרכז השולחן “במרכז השולחן!”

“שובבה” היא ליטפה לי את הלחי, “אני רואה שאת לומדת מהר, את תלמידה מצטיינת” הוסיפה וקמה ממקומה, “אין ספק, טעם טוב יש לבן שלי” אמרה כאילו לעצמה, “ציפי תלמידה מצטיינת” חייכה לעברי והלכה לעבר השרותים, מענטזת.

האמת היא שלא האמנתי שהיא תסכים, הופתעתי כשהיא הלכה לשרותים וחיכיתי לראות איך היא חוזרת אבל הייתי המומה כשהיא חזרה, כבר מרחוק ראיתי שהיא בלי חזיה, אין לה אומנם שדיים גדולים אבל הם קיפצו בכל תנועה שלה כשהפטמות כאילו משרטטות פס עולה ויורד על בד החולצה הדק שנלחץ אליהם, הולכת ככה בלי להסמיק עם החזיה ביד, לא מסתירה.

לא היו הרבה אנשים בקפה אבל ראיתי כמה מבטים הנשלחים אליה ופתאום הרגשתי שאני מסמיקה, אולי במקומה, “קחי” היא התיישבה שוב מולי, מניחה את החזיה במרכז השולחן, מחייכת אלי ושואלת “מה עכשיו?”

אחר כך, כשהיא שכבה על הגב על המיטה הגדולה שלה עם רגליים פתוחות ואני בינם, שוכבת עליה ומרגישה את הפטמות הנוקשות שלה דוקרות את שדיי הנמחצים אל שדיה ואני מזיינת אותה בהתלהבות עם סטראפ-און שהיא חיברה לי, הבנתי למה היא התכוונה, הייתי הגבר והרגשתי שולטת, נעצתי בה את הזיין המוצמד ברצועות לאגני בתנועות חזקות, ישבני עולה ויורד וכל נעיצה סוחטת ממנה גניחת הנאה ארוכה, “כן” ארוך של תאווה אמיתית.

האמת שעד שהגענו אליה הביתה שתינו היינו כבר חרמניות, כל הדרך תכננתי את הכניסה שלנו לדירה, אני הגבר, אני צריכה ליזום, ושוב נזכרתי באחד הספורים של אריה מאותו אתר ועוד לפני שהיא סגרה את הדלת הצמדתי אותה חזק לקיר ונישקתי אותה, נשיקה תאוותנית על השפתיים.

“וואו” היא התנשפה כשעזבתי לרגע, “לקחת את זה ברצינות” ציחקקה וחזרה להתנשק איתי, שולחת ידים אל מתחת לחולצה שלי, “עוד מעט גם תתחילי להפשיט אותי” ספק שלחה לי רמז ספק הדריכה אותי ואני פתחתי את החצאית שלה ונתתי לה ליפול, חופנת בידי את פלחי ישבנה המוצקים והגלויים שרק הפס הדק של החוטיני שלבשה חוצץ בינם.

התפשטנו בדרך לחדר המיטות, משאירות את בגדינו מוטלים על הריצפה, על המיטה כבר היה מוכן סטראפ-און עם שני ראשים, שונה מזה שהיא השתמשה בו בפעם שעברה, “בואי” היא התיישבה על המיטה ומשכה אותי לעמוד מולה, “אני אלביש לך אותו”.

“תתכונני” היא הצמידה את אחד הראשים אל בין שפתי הכוס שלי, “זה כדי לשמור על היציבות וגם לפנק” המשיכה כשהיא תוקעת לי אותו בעדינות ומתחילה לקשור את רצועות העור ולהצמיד לי אותו.

לדעתי גמרתי, גמירה קטנה כזאת כשהראש הנעוץ בתוכי נגע לי בנקודה הנכונה, הפקרתי את עצמי בידיה, נתתי לה לקשור, נצמדת אלי לרגע עם הראש כשהיא קושרת מאחורי גבי ומנשקת אותי בבטן, “זוכרת מה אמרתי לך שבנים אוהבים?” היא שאלה כשגמרה לקשור אותו ושלחה לי רמז, עשתה קול של מציצה.

“שמוצצים להם” דקלמתי כמו תלמידה טובה.
“כן” חייכה אלי “ואת רוצה?” המשיכה כשלא הגבתי.
“כן” עניתי במין קול תקיף “בואי תמצצי לי” הצבעתי על התותב שהזדקר בין רגליי.

אמא של יאיר מצצה לי, הראש שלה צמוד לערוותי והיא מניעה אותו קדימה ואחורה, תוקעת את כל התותב עמוק בגרונה, “אל תשכחי, את הגבר, את היוזמת” אמרה לי כשהיא מפסיקה לרגע לקחת אוויר ושוב הכניסה את כל הזיין לפיה.

אמא של יאיר שלחה יד ושיחקה בעצמה, מפנקת את עצמה עם האצבע, והמראה שלה מאוננת חירמן אותי עוד יותר, הרגשתי זרמים בכל הגוף שהתותב שנעוץ בי זז בתוכי, לוחץ ונוגע בנקודות הנכונות, “כן” גנחתי, מסתכלת על הראש שלה שנע קדימה ואחורה ושומעת את קולות המציצה “כן, זה טוב” גנחתי שוב כשעוד זרם חלף בכל גופי, “עכשיו בא לי עליך” לחשתי לה “תשכבי על הגב” הצבעתי על המיטה “תפשקי רגלים ותתכונני” חזרתי על הדברים שהיא אמרה לי.

“רגע” היא התישבה על המיטה ושלפה קונדום מהמגירה, “את יודעת, שאני לא אכנס להריון” ציחקקה כשהיא קורעת את הכיסוי ומתחילה להלביש לי אותו, מגלגלת ומותחת אותו על הדילדו הנוקשה שהתנוסס בין רגלי, “זהו” היא חייכה ונשכבת על הגב, “בואי” הרימה רגלים באוויר ופשקה אותם רחב, פותחת בפני את הדרך אל הפרטיים שלה, חושפת בפני את השפתים הכהות והנפוחות מתשוקה הפרוסות ככנפי פרפר משני צידי הפס הוורוד והנוצץ של הכוס שלה.

עליתי עליה במין חשש אבל היא חייכה ואחזה בידה את הדילדו המזדקר בין רגליי והובילה אותו למקום הנכון, “בואי” היא לחשה לי בקול מפתה, “בואי תכניסי לי” המשיכה “בואי תתקעי אותי חזק”.

“כן” נפלט לשתינו ביחד כשנעצתי את הסטראפ-און עמוק לתוך הכוס הרטוב שלה, “כן, זה טוב!” היא המשיכה כשהתחלתי לפמפם בה, קודם בתנועות מהוססות ואחר כך, כשהרגשתי שזה מחליק בקלות בכוס שלה, יותר מהר ויותר חזק, “כן, תטחני אותי” היא ציחקקה ועצמה עיניים, מותחת את ידיה לצדדים, “כן, זה טוב…זה בא!!”

“גמרת?” לחשתי נעצרת לרגע.
“כן” היא לחשה בקול מתפנק “אבל תמשיכי, זה טוב, את יודעת, פעם אחת לא מספיקה לאשה”.

המשכתי, מזיינת אותה במרץ ואמא של יאיר לא היתה צריכה הרבה בשביל לגמור שוב. ושוב. ובפעם הבאה אני הצטרפתי אליה, גומרת יחד איתה, מרגישה זרמים שעוברים בכל גופי וזיקוקים שמתפוצצים לי מול העיניים ונפלתי עליה, שוכבת מתנשפת ומחייכת.

אמא של יאיר גלגלה אותי מעליה, “כשבנים גומרים הם צריכים לנוח, לחכות שיעמוד להם מחדש” היא ציחקקה לעברי, כאילו מסבירה למה גלגלה אותי מעליה ולא נתנה לי להמשיך “את בטח כבר יודעת, מתדלדל להם ונהיה רך” המשיכה באותו צחקוק כשהיא שוכבת על הצד ומתבוננת בי. “רוצה עוד?”

“כן” עניתי בהתלהבות.
“אז בואי אני אעמיד לך אותו מחדש” חייכה אלי ושוב ירדה לי, אני שוכבת על הגב והיא גוחנת מעלי, עומדת על ארבע לצידי כששדיה הגדולים תלויים תחתיה, מתנדנדים, ומוצצת לי.

“זהו, עומד לך” היא עלתה ונישקה אותי על השפתים, נותנת לי לטעום מהטעם שדבק לשפתיה, “עכשיו תני לי לעבוד” היא ציחקקה שוב ונעמדה על ברכיה מעלי כשגופי בין רגליה, מסדרת ביד את התותב הנוקשה המזדקר בין רגלי ומתיישבת עליו, “למה שאני עושה קוראים משתפדת” היא ציחקקה, מסבירה, והתחילה לדהור!

המבט על פניה אמר שהיא נהנת, חיוך גדול של הנאה, “כן” היא לחשה בתשוקה כשהיא רוכבת עלי, עולה ויורדת על עמוד החשמל שבין רגליי, “כן, זה טוב” היא המשיכה באותו קול מחורמן.

“כן” הצטרפתי גם אני, הלחץ הזה של הסטראפ און על שפתי הכוס והשיפשופים של התותב הנעוץ בי עשו את שלהם והרגשתי את אותם זרמים של הנאה המציפים אותי, “כן” גנחנו שוב שתינו, ביחד, מחייכות אחת לשניה והיא ממשיכה לדהור, אוחזת את כפות ידי בידיה ומצמידה אותם לשדיה, “תשחקי לי בהם”.

הגמירה המשותפת שלנו לא אחרה לבוא, שיחקתי לה בפטמות, מגלגלת אותן באצבעותי אפילו קצת צובטת ומושכת והיא גנחה בהנאה, הרגשתי שזה בא לי והרמתי אותה, פיזית! מרימה את האגן שלי למעלה והיא עליו, משפשפת את ערוותה בערוותי, “אני גומרת!” צעקתי ולא הייתי צריכה לשמוע אותה בשביל לדעת שגם היא גומרת “אני משפריצה!” המשכתי, לא יודעת מאיפה זה בא לי, וגמרתי בסערה!

שכבנו זו לצד זו על הגב, מתנשפות. “וואו” אמרנו שתינו ביחד ופרצנו בצחוק, “היה טוב” הוספתי, “אני אעשה את זה ליאיר”, אמרתי והסמקתי “אני בטוחה שהוא יאהב את זה”.
“בנים לא תמיד שולחים ידים למזמז לנו ת’ציצים אז צריך לעודד אותם” היא הסתובבה לעברי ונתנה לי עצה “כמו שאני עשיתי לך” חייכה, “קפה?” שינתה נושא, “זה מה שאני צריכה עכשיו…יאללה, בואי”.

רציתי להוריד את הסטראפ און שעדיין מוצמד לאגני אבל אמא של יאיר עצרה אותי, “תשאירי” ציחקקה “שנזכור מי פה הגבר”.

בסוף שתינו מיץ גזר טרי שהיא סחטה. “זה נותן און” הסבירה לי, ישבנו ושתינו, מדברות בכלל על נושא אחר, לא סקס, התווכחתי איתה בלהט האם רב הוא מעל החוק או לא, האם כשקוראים לו לחקירה הוא צריך להגיע בדיוק כמו שראש הממשלה הגיע והנשיא הגיע או שהתורה קודמת לחוק והוא פטור? האם כשהוא מצפצף על החוק ולא מגיע אסור לעצור אותו כמו שהיו עושים לכל אזרח אחר?? חמש דקות התווכחנו רק כדי לגלות בסוף ששתינו מסכימות בעצם לאותו דבר, שהחוק הוא החוק של כולם ורב אינו פטור ושכול אותם מפגינים וחברי כנסת שיצאו כנגד רק מחבלים בשלטון החוק.

כשכבר כמעט גמרתי את המיץ אמא של יאיר עברה שוב לנושא שלשמו התכנסנו הערב, “יש עוד תנוחה שאני רוצה ש…” עצרה לרגע כאילו לא יודעת לבחור את המילה הנכונה ובסוף השלימה “שתלמדי איך עושים”.

לרגע היתה דממה, שתקתי והקשבתי לה, “נעשה את זה עוד פעם אחת” היא המשיכה אחרי שלא הגבתי “רוצה?”
“כן” התלהבתי.
“את הסרט הטנגו האחרון בפריז ראית?”
“לא”.

לרגע היא נראתה לי מופתעת, כאילו שיבשתי לה משהו בתוכנית, ואז התעשתה “אז בואי!” היא לקחה חבילה חמאה מהמקרר והובילה אותי אחריה לעבר הסלון.

הלכתי אחריה, “שבי שם” הצביעה על הספה הגדולה ובזמן שאני הלכתי והתיישבתי היא ניגשה לערימת הדיסקים, שלפה אחד והכניסה ל-DVD.
“תחבקי אותי” היא התיישבה לידי והשלט בידה, “כמו שהיית רוצה שיאיר יחבק אותך” נצמדה והוסיפה כשהיא מריצה במהירות את הסרט ב-DVD עד למקום שרצתה ושם עצרה, “ואני מרשה לך גם למזמז אותי”.

“כן” אמרתי, מחבקת את צווארה ומניחה את ידי על כתפה וכאילו במקרה כף ידי נחה על הציצי שלה, “כמו שהייתי רוצה שיאיר ימזמז אותי” ציחקקתי אבל פחדתי לעשות משהו מעבר לזה.
“כמו” היא ציחקקה חזרה כשהיא לוחצת הפעל בשלט וביד השניה מצמידה לי חזק יותר את ידי לשדה, מעודדת אותי להמשיך.
מרלון ברנדו הופיע על מסך הטלוויזיה הגדול שמולנו, “זאת הסצנה האהובה עלי” היא לחשה לי ואני התרווחתי בספה, מביטה מהופנטת במה שמרלון ברנדו עושה למריה שניידר או יותר נכון לישבנה של מריה שניידר, ואמא של יאיר, כאילו אוטומטית, שלחה יד והתחילה לשפשף לי את התותב שהזדקר בין רגלי.

את השיפשוף לא כל כך הרגשתי, זה הרי רק תותב, אבל התנועות הקטנות של החלק שתקוע בי עשו את שלהן, לוחצות לי שם במנוש בדיוק בנקודות הנכונות, “מה את עושה?” לחשתי ועיניי מרותקות למסך.

“משחקת לך בג’ויסטיק” היא לחשה חזרה ותאמינו לי אין שם יותר מתאים למה שהיה תקוע שם בתוכי ולשמחה שזה עשה לי שם, בין הרגליים, “זה טוב?”
“כן” גנחתי בהנאה והתחלתי למולל את הפטמה שלה בין אצבעותי, “מאד” המשכתי, “וואו, ראית מה הוא עשה לה?” נפלט לי כשהסצנה נגמרה.
הרמתי לה להנחתה והיא לא פספסה, “רוצה גם?”
“מה?” לא הבנתי לרגע.
“רוצה גם, לעשות לי?”
“זה לא כואב?” דאגתי.
“בהתחלה, אבל אחר כך זה…סוף, חבל על הזמן” ומהמילים שלה, וביחוד מאיך שהיא אמרה אותם, היה ברור לי למה הכוונה.
“רוצה?” לחשה לי בקול מפתה.
“כן” לחשתי חזרה.
“בואי” היא קמה, “קחי” הושיטה לי את הצלוחית עם החמאה שחיכתה על השולחן, “בואי תעשי לי כמו בסרט” הזמינה אותי והלכה ונשכבה על השטיח.

התחלתי קצת בהיסוס, כנראה שהיא הרגישה כי היא שלחה ידים לאחור ופישקה את ישבנה ולחשה לעברי “אל תפחדי”, נשכבתי לצידה על הצד ובקצה האצבע מרחתי לה קצת מהחמאה.

“יותר” היא אמרה לי, “תהיי נדיבה” ציחקקה ופתחה יותר חזק את פלחי ישבנה.

לקחתי כמות נדיבה ומרחתי, מעסה את פי הטבעת שלה, “כן, ככה” היא אמרה, “אפילו עוד קצת” ואני הוספתי, מורחת ומעסה, תופסת אומץ ודוחפת לה את האצבע, מרגישה את פי הטבעת שלה נלחץ סביבה.

“עכשיו בואי” היא הזמינה אותי ואני עליתי עליה, נשכבתי על גבה וכיוונתי בידי את התותב אל פי הטבעת המשומן, לוחצת אבל לא מספיק חזק, לא חודרת.

“חזק” היא הדריכה אותי, “תנעצי אותו כמו חרב, בבת אחת”.
נעצתי, הרמתי את ישבני ותקעתי את עצמי לתוכה במכה חזקה, פורצת את דרכי למעמקי ישבנה.
“איי” הרגשתי אותה נמתחת תחתי.
“לצאת?” נבהלתי.
“לא!” היא עצרה אותי, “תמיד זה ככה בהתחלה” המשיכה והרגשתי איך היא נרגעת, “זהו” והפעם כבר היא נשמעה לי נהנית, “עכשיו זה טוב, תמשיכי, תזייני אותי”.

זיינתי אותה, בתחת, שכבתי עליה כשהשדיים שלי נמחצים אל גבה, ישבני עולה ויורד והתותב הזה המוצמד לאגני מפמפם בישבנה.
דפקתי אותה חזק ולהפתעתי היא גנחה בתשוקה, “כן תמשיכי” היא לחשה בקול מגורה ולא היתה לי כוונה להפסיק, התותב הזה שבתוכי, הג’ויסטיק כמו שהיא קראה לו, נלחץ ונגע לי בכל נקודה אפשרית והרגשתי איך עוד רגע אני גומרת.

“וואו, היה משהו” התנשפתי כששתינו שוכבות על הגב זאת ליד זאת, “גמרתי פעמיים” הוספתי, מחייכת מאושר.
“גם אני” היא לחשה לי חזרה.
“לא כאב?” התעניינתי.
“לא” היא אחזה את כף ידי בידה והצמידה אותה בין שדיה, “רק בהתחלה, כשנכנסת לי בכניסת המשרתים שלי”.
“במה?” לא הבנתי.
היא הסתובבה אלי, גחנה מעלי כששדיה נוגעים בי ונישקה אותי, על השפתים, “להכנס בכניסת המשרתים, ככה אנחנו קוראת לביקור הזה בטוסיק, וריקי, אמא של דן, קוראת לזה להכנס בדלת האחורית”.
“ו…” עצרתי לרגע, מתביישת לשאול, “ו…גם את רוצה להכנס לי?” הסמקתי כולי.
“מתה לבקר לך שם” היא חייכה ושוב נישקה אותי, “אבל את הפעם הראשונה אני שומרת ליאיר”.

באותו הלילה ישנתי אצלה במיטה, שכבנו כפיות כשהיא מאחורי, נצמדת ושדיה הרכים נמעכים אל גבי, מחבקת אותי וחופנת את שדיי בידה, “יש עוד משהו שאת רוצה שאני אלמד אותך?” היא שאלה אותי לפני שנרדמנו.
“כן, לעשות את החביתה הזאת, זאת עם הירק שיאיר כל כך אוהב” מילמלתי ונרדמתי עם חיוך גדול על השפתים.

רציתי לעשות לה הפתעה בבוקר, להעיר אותה במציצה כמו שהיא העירה אותי, אבל כשהתעוררתי היא כבר לא היתה ורק על הכר שלידי היה מונח מפתח ואליו מוצמד בסרט אדום פתק, “זה שלך, תרגישי פה כמו בבית”.

ביום חמישי יאיר חזר לחופשת סוף שבוע, זה לא היה מתוכנן, גם את השבת הזאת הוא היה צריך לסגור בבסיס, הוא לא הודיע לי כלום ורק אחר כך התברר לי שהוא רצה לעשות לי הפתעה רק שלאמא שלו היו תוכניות אחרות.

“את עושה משהו?” היא ישר עברה לתכל’ס כשעניתי לה, לא שלום ולא מה נשמע.
“לא” עניתי, בדיוק חזרתי מהים וגמרתי להתרחץ.
“אז תשמעי, יש לך את המפתח של הבית שלנו, נכון?”
“כן” אמרתי במין היסוס.
“אז ככה, יאיר הודיע שהוא מגיע ואני נוסעת להביא אותו מהתחנה…” והיא שטחה בפני את התוכנית שלה, “מה את אומרת, מסכימה?”
הלב שלי ירד לתחתונים, “כן” אמרתי, “בטח” הוספתי מתלהבת, “אני אהיה שם בזמן”.

חיכיתי בפינת הרחוב, צופה על הבית שלהם, ראיתי את אמא של יאיר עוצרת ויאיר יורד, מוציא את תרמיל הגב הגדול ונכנס לבניין, אמא של יאיר המשיכה ועצרה לידי, “הכל בסדר?”
“כן” חייכתי לעברה אבל בפנים פרפרה לי הבטן.
“תני לו חמש דקות ואז תעלי” היא חייכה חזרה, “בהצלחה ו…ספרי לי אחר כך איך היה” והיא נסעה.

חיכיתי חמש דקות שנראו לי כמו שעה, כאילו השעון נעצר והזמן פסק מלכת, אחר כך עליתי והלב שלי פעם כמו משוגע, הצמדתי את האוזן לדלת, מקשיבה, מרחוק שמעתי את יאיר שר והמים זורמים וידעתי שהתוכנית של אמא של יאיר מתקדמת בדיוק כמו שהיא תכננה, פתחי בשקט את הדלת והתקדמתי על קצות האצבעות, מפחדת שיאיר ישמע, הדלת לחדר האמבטיה היתה פתוחה והצצתי בזהירות, גם פה אמא שלו צדקה והוא שכב באמבטיה, מתמסטל מהמים החמים כשראשו נשען לאחור ועיניו עצומות, שר בקול “יפה שלי”, שר יפה אבל לא כמו אייל גולן.

התפשטתי במהירות, עומדת במקום שהוא לא יכול לראות אותי, וכשהוא הגיע לשורה “הסתכלי הלילה כה יפה אותך אני רוצה” נכנסתי ובנון שלנטיות, עד כמה שזה הצליח לי, אמרתי לו “אז מה הבעיה? תעשה לי מקום”.
“הבהלת אותי!” הוא התיישב וכשהוא משפריץ מים לכל הכיוונים, “מה את עושה פה?” המבט שלו נעץ בערוותי.
“ללכת?” שאלתי בקול נעלב ועשיתי את עצמי מסתובבת.
“לא!” הוא נבהל וקם, “בואי”.

רגע אחרי כבר הייתי בזרועותיו, עמדנו באמבטיה צמודים בנשיקה צרפתית לוהטת, שדיי נמעכו אל חזהו השרירי, יד אחת שלו מחבקת ומצמידה אותי לגופו וכף היד השניה חופנת את פלח ישבני בתאווה. עמד לו, הרגשתי את זקפתו הנוקשה נלחצת לגופי ומחפשת את הדרך אל היכל תענוגותיי, לאט לאט ירדנו, כורעים על ברכנו וממשיכים להתנשק בלהט, יאיר סובב אותי, השכיב אותי על הגב בתוך המים החמים, מנשק לי את הפטמה הזקורה והרגישה, “התגעגעתי” לחש לעברי ונשכב עלי.

“בוא” לחשתי לו חזרה ופתחתי חזק את הרגלים, “בוא אהובי” הוספתי בקול מלא תשוקה והוא בא! מוצא את הדרך לאותו היכל שלי המחכה רק לו בין רגליי ונועץ בי את כל הזיין שכל כך התגעגעתי אליו.


יאיר דפק אותי עם כל הלב, כמו גבר, בדיוק כמו שאני אוהבת, מהר וחזק, ישבנו עלה וירד, תוקע עצמו למעמקיי וגונח בתאווה, “וואו, את לא יודעת כמה חיכיתי לזה” הוא לחש והגביר את הקצב.

אליה וקוץ בה, אהבתי את מה שהוא עושה לי אבל זה היה קצר, נגמר מהר כל כך, הרגשתי אותו נמתח בתוכי ומשפריץ, שוב נמתח, צועק בקול “כן” ארוך של הנאה צרופה והוא גמר, רוקן את בקבוקיו המלאים עמוק בווגינה שכל כך חיכתה לזה.

התאכזבתי קצת, גם אני רציתי לגמור, אבל יאיר פיצה אותי על כך כשעברנו למיטה שלו. כמשחק מקדים הוא ניגב אותי ואחר כך הוא סחב אותי סחיבת פצוע עד החדר שלו, מנצל את המצב ללטף לי את הטוסיק ומדביק עליו נשיקה מצלצלת אחת, “היה לי לילה לבן” הוא חייך כשנשכב על הגב ונמתח “הוא צריך קצת עידוד” הוסיף כשהוא מסמיק קצת אבל אני לא ויתרתי לו ונשכבתי עליו ב-69, יורדת לו בתאווה ומגישה לו את הפוסי שלי לטיפול דומה.

יאיר פינק אותי, הייתי מגורה בטרוף וליאיר עמד כמו טיל, זה בדיוק היה הרגע שבו עברתי לשבת לו על הבטן, מתרוממת על הברכים ומכוונת את התורן שהתנוסס בין רגליו הישר בין שפתי הכוס המגורות שלי, “תן לי לפנק אותך” נשענתי בידי על חזהו, מנדנדת את הציצים שלי מול עיניו בתנועה מתגרה, מתכופפת ונותנת לו לרגע למצוץ לי פטמה, התרוממתי מעט כשהוא הרים את אגנו וניסה לחדור, “תרגע” חייכתי אליו, “תן לי לזיין אותך” והשתפדתי לו על הגבר-גבר, מחדירה את כל הזקפה הנוקשה עמוק לווגינה שלי.

יאיר שכב על הגב, חיוך מלא הנאה מרוח על פניו, ואני דהרתי עליו, עולה ויורדת במהירות על הזיין שלו שהשתפשף בין שפתי הכוס המגורות שלי ועשה לי שם רק טוב, שולח בתוכי זרמים מענגים ורגע אחרי התפוצצה לה האורגזמה הראשונה, הגמירה שכל כך רציתי, גחנתי מעליו ונישקתי אותו על השפתיים, נשיקה צרפתית לוהטת, והמשכתי לדהור לעבר האורגזמה הבאה, חזקה ומפנקת עוד יותר.

כשיאיר הרים את ישבנו ויחד איתו גם אותי, חודר לתוכי עוד יותר עמוק, לא התנגדתי, להפך, עודדתי אותו! “כן” גנחתי בהנאה, “תרים אותי” המשכתי באותו קול מגורה, “שחק לי בבזזים” התחננתי, “כן, ככה” גנחתי בתאווה כשהוא שלח ידים והתחיל לשחק לי בשדיים, ממולל את הפטמות המגורות שלי בין אצבעותיו, “אני באה!” הודעתי לו כשהאורגזמה השלישית הגיעה, “אמא’לה אני גומרת!!” והפעם הוא הצטרף אלי, נמתח, מרים אותי הכי גבוה ויורה בתוכי צרור ארוך של זרמה גברית מפנקת.

“יאיר!” הקפיצה אותנו הקריאה של אמא של יאיר בתזמון מדוייק כאילו ידעה שגמרנו, “רוצה מו-ומו?”
“כן!” הוא צעק לה חזרה והביט בי, לא הרגשנו בכלל שהיא נכנסה הביתה ולא היה לנו ספק שהיא שמעה מה עשינו במיוחד שמרוב שבער לנו כשנכנסנו לחדר שלו לא סגרנו את הדלת, “מה?” יאיר לחש לי ושנינו פרצנו בצחוק מאופק.
“אתה חושב שהיא הציצה לנו?” לחשתי חזרה, מנסה שהיא לא תשמע.
“מה זה חשוב” הוא אמר בתנועת ביטול וקם, ניגש לארון שלו ושולף ג’ינס וחולצת טריקו, “במילא היא עשתה את זה כבר עם שנינו”.

אמא של יאיר היתה מספיק דיפלומטית כדי לא להגיד כלום למרות שלפי המבט שלה בי והחיוך היה לי ברור שהיא הציצה.
נסענו לרחובות, ה”מו-ומו” זאת מסעדת הבשרים האהובה על יאיר, בעצם מסעדה ואיטליז שמתמחה בבשר משובח והיה שווה לנסוע, מהכבד הקצוץ והלחמניות החמות שהגיעו למנה הראשונה רק טעמתי ואז ירדתי על סטיק פילה עגל משובח, עשוי בדיוק כמו שסטייק צריך להיות, מדיום, ושיחד עם כוס בירה סאן-מיגל נתנו לי הרבה כוח.

בזמן הקינוח, אספרסו וקדאיף משותף לשלושתנו, היה איזה ויכוח קטן בין יאיר ואמא שלו שלא רצתה לתת לו את האוטו לנסוע לחברים כי הוא לא ישן בלילה ובסוף היא נשברה והסכימה אבל בתנאי שאני אנהג.

נסענו לשחיית לילה בחוף פלמחים והתרוץ שלי שאין לי בגד ים לא בדיוק עזר. להפתעתי היה די נטוש, “בואי” יאיר הוביל אותי הצידה, “נשחה בעירום” מיהר להתפשט “נו, בואי” רץ אל המים, “בואי” הסתובב עם פניו אלי ורץ לאחור ובאור הירח הדל ראיתי את המה-שמו שלו קופץ.

התפשטתי בחשש, מביטה לצדדים לבדוק שאף אחד לא בא, ורצתי במהירות למים, נבלעת בהם, מסתתרת. יאיר ניגש אלי וחיבק אותי, “הופה” חייכתי לעברו כשהרגשתי את הזקפה שצמחה לה בין רגליו, “לילה לבן, חשבתי שאין לך כוח”.

“לזה?” הוא הניח את כפות ידיו על ישבני והרים אותי ואני חיבקתי את צווארו שלא ליפול, “לזה תמיד יש לי” הוא שיפד אותי על הזיין הנוקשה שלו, תומך בי בידיו בישבני ואני נצמדתי אליו בחוזקה, “כל השבוע אני מתכנן את זה” לחש לי, “וואו, כמה שאני אוהב להיות בכוס שלך”.

עשינו את זה במים, יאיר עמד בפישוק, שלא ליפול, ואני צמודה לו במלוא מובן המילה, מחבקת אותו חזק, שדי נמעכים אל שרירי חזהו והזיין שלו נעוץ עמוק בתוכי, רגע ארוך עמדנו ככה, לא זזים, ואז הוא התחיל להקפיץ אותי, מרים ומוריד אותי בעזרת כפות ידיו שעל ישבני והזיין שלו מתחכך בין שפתי הכוס המגורות שלי.

“התגעגעתי אליך” הוא לחש לי, מנשק אותי על צווארי.
“גם אני” לחשתי חזרה.
“אמא לימדה אותך?”
“כן” משכתי את הכן, “הרבה”.
“מה?”

“הפתעה” ציחקקתי והצמדתי את שפתי לשפתיו בנשיקה צרפתית תאוותנית, “סודות של בנות” המשכתי, “כשתצטרך תדע” נשענתי לאחור, תלויה על צווארו ושדיי הזקופים חשופים בפניו.

“מניאקית” הוא לחש בתגובה ופמפם אותי חזק יותר, “גידלתי מפלצת” הוא מצץ לי ציץ, “כן” הוא גנח, גניחת תאווה קולנית ואני הצטרפתי אליו, “כן, זה טוב” הוא המשיך לגנוח, מגביר עוד יותר את הקצב, “כ-ן-ן-ן-ן” הוא גמר, בעצם גמרנו ביחד, משפריץ ו…שנינו נפלנו למים, צוחקים.

באותו הלילה ישנתי אצלו אבל לא קרה כלום, יאיר נרדם ברגע שנכנסנו למיטה. שכבתי צמודה אליו, כפיות, מחבקת אותו ומודה למזלי הטוב, הוא ישן, ואני משחקת לו בקטן המדולדל אבל לא היה כבר עם מי לדבר.

בשבת אכלנו צהרים אצלי, אמא כרגיל ניסתה לתחקר אותו עם כל השאלות המנדנדות שלה ולא עזרו הבקשות שלי שתפסיק אבל הוא הצליח לצאת מזה באלגנטיות. את בתולי בכניסה האחורית איבדתי אחרי הארוחה בחדר שלי, נכנסנו ונעלתי בשקט את הדלת שאף אחד לא יפתיע אותנו.

האמת שרציתי לשמור את זה לאירוע מיוחד אבל לא התאפקתי, “רוצה לדעת מה אמא שלך לימדה אותי?” לחשתי לו בקול מפתה ברגע שנכנסנו למיטה.

“כן” הוא שכב מולי מחייך, מביט בי.
“איך הגבר מרגיש, היא נתנה לי ל…” נתקעתי, מסמיקה, “זיין אותה” השלמתי.
“מה?”
“כן, יש לה סטראפאון כזה, דילדו שמצמידים עם רצועות עור ו…מזיינים”.
“ו…?”
“ו…קודם היא לימדה אותי תנוחות, הלבישה לעצמה והדגימה לי, ואחר כך היא אמרה שאני צריכה להבין גם את הצד השני והיא הלבישה לי ואני עשיתי לה ובסוף…” נעצרתי, מהססת.
“ומה בסוף?” יאיר לא התאפק.
“היא הראתה לי את הסרט הטנגו האחרון בפריז, לא כולו רק הקטע עם”.
“ועשיתם את זה?” יאיר קפץ ולא נתן לי אפילו לגמור.
“רק אני לה” עניתי, מסמיקה קצת, “היא אמרה שאת הפעם הראשונה צריך לשמור בשבילך” הוספתי והסתובבתי במהירות למגירה בשידה, שולפת שפופרת משחת סיכה שהכנתי על פי המלצתה בדיוק בשביל זה וחזרתי אליו, מראה לו אותה, “רוצה ל…ל…” גמגמתי במבוכה והסמקתי כמו סלק, “להיות הראשון שלי גם שם?”
לרגע ראיתי שהוא מהסס, “ולא יכאב לך?” שאל לבסוף בדאגה.
“אמא שלך אמרה שרק בהתחלה, אחר כך זה כיף”.
“ואת רוצה?” ומהטון שהוא שאל היה ברור שהוא רוצה.
“כן” חייכתי, “קח” מסרתי לו את משחת הסיכה ובלי לחכות נשכבתי על הבטן, “שים לי שם, הרבה” שלחתי ידים ופשקתי את פלחי ישבני, פותחת בפניו את הדרך אל כניסת המשרתים שלי.

אמא של יאיר צדקה, למרות שהוא מרח לי כמות נדיבה של משחת סיכה שמנונית ולמרות שהוא עיסה את פי הטבעת המכווץ שלי זה כאב לי כשהוא נעץ את הזיין שלו באחוריי, כאב אבל נשכתי שפתיים והצלחתי שלא לצעוק, אולי מהפחד שאמא ואבא ישמעו ויבואו, אבל יאיר ששכב עלי הרגיש, “כואב לך?” הוא שאל בדאגה.
“קצת”
“לצאת??”
“לא!” עצרתי אותו, “אמא שלך אמרה לי שבהתחלה זה יכאב”.
“ו…?” הוא חקר, שוכב בתוכי ולא זז.
“ואחר כך זה יהיה נעים” וכאילו כדי להוכיח לי שהיא צודקת הכאב הראשוני הזה בפי הטבעת נרגע קצת.
“ועכשיו?” הוא נישק לי בעורף, “תגידי לי אם”.
“די, זה כבר לא כואב” קטעתי אותו למרות שעדיין כאב קצת, “אני כבר לא בתולה שם, בכניסת המשרתים שלי” המשכתי במין גאווה כזאת, “ואתה יכול לזיין אותי”.

אמא של יאיר שוב צדקה, מרגע שהכאב נרגע התענוג התחיל, יאיר התחיל לפמפם בי בעדינות, בתנועות קטנות ואיטיות, “אני מזיין אותך” הוא לחש לי בגאווה ושוב נישק אותי בעורף, “בתחת” הוסיף “אני דופק אותך בתחת” התלהב והתחיל להגביר את הקצב.
“זה מחרמן” לחשתי לו, מרגישה שאני תכף גומרת, “תספר לחבר’ה?”.
“את מרשה?”
“כן” עניתי, יודעת שזאת התשובה שהוא כל כך רצה, “אני מרשה, אני מרשה לך לספר לחבר’ה שעשית אותי בתחת”.
“אני אוהב אותך” הוא נישק לי שוב בעורף, נשיקה תאוותנית, “זה טוב” הוא הוסיף ושמעו מקולו עד כמה הוא נהנה, “בואי” הוא המשיך, “בואי, בואי” הרגשתי איך הוא נמתח “בו-א-י-י-י!!” ובפעם הראשונה בחיי הרגשתי זרמה גברית חמה בישבן.

יאיר גמר ואני איתו, “גמרתי” לחשתי לו בגאווה אחרי שהוא התגלגל מעלי, שוכב על הגב לצידי ומתנשף, “תודה” הסתובבתי לעברו, שוכבת על הצד ומחבקת אותו.
“תודה? על מה?”
“שפתחת אותי” ציחקקתי, “לא, שאתה חבר שלי” נצמדתי אליו יותר חזק, “וואו, כמה שאני אוהבת אותך!”


אחר כך התגייסתי, הפגישות שלנו קצת השתבשו אבל הלהט רק גבר, אני לא יודעת איך זה לא קרה קודם אבל בערך שלושה חודשים אחרי שהתגייסתי צילצלתי לאמא של יאיר ביום חמישי אחד בצהרים, “אמא של יאיר” בכיתי בקול, עדיין לא התרגלתי לקרוא לה שרה כמו שהיא תמיד מבקשת, “את לא יודעת מה קרה!”
“מה? מה קרה??” שמעתי את הבהלה בקולה “מה קרה ליאיר???”.
“לא” הבנתי שטעיתי אבל לא הפסקתי לבכות, “ליאיר לא קרה כלום” ניסיתי להרגיע אותה, “זה אני! קיבלתי!”
“קיבלת מה?” היא לא הבינה ברגע הראשון על מה אני מדברת.
“את יודעת, דגל אדום” גימגמתי, “קיבלתי מחזור ו… ” פרצתי בבכי עוד יותר חזק.
“בדרך כלל בוכים כשלא מקבלים” ציחקקה, כנראה שהיא ניסתה להצחיק אותי והרגשתי את ההקלה בקולה, “הפחדת אותי” גערה בי, “נו אז קבלת, מה הבעיה?”
“יאיר” משכתי באף, “את יודעת” ניסיתי להפסיק לבכות, “הוא לא היה בבית שלושה שבועות ובפעם האחרונה שדיברנו הוא אמר לי שהבקבוקים שלו מתפוצצים ו…” עצרתי ושוב פרצתי בבכי.
“תרגעי” היא ניסתה להרגיע אותי, “הכל יהיה בסדר” המשיכה באותו קול שלו, “דבר ראשון הוא מגיע רק ביום שישי”.
“נכון” התפרצתי “אבל זה רק התחיל וזה לא יגמר עד אז”.
“ודבר שני” המשיכה כאילו לא קטעתי אותה, “יהיה בסדר, בשביל מה יש אמא? נמצא כבר מוצא” ובאותו רגע לא שערתי בכלל מה היא מתכננת לנו.
כשאמא של יאיר אמרה לי “בשביל מה יש אמא” היא התכוונה בדיוק לזה וביום שישי, אחרי שגמרנו לאכול את ארוחת ערב שבת, היא הובילה אותנו לחדר השינה שלה.

“אל תדאגי” היא הרגיעה אותי כשנעמדנו שלושתנו במרכז החדר והתחלנו להפשיט אחד את השני, מהר מאד התברר לי שלאות הזדהות איתי גם היא לבשה תחתוני טנגה שחורים, כאלה שמצליחים להסתיר את מה שמתחבא תחתם, רק שהיא הורידה אותם, נשארה עירומה כמו יאיר, ואני לא.

“בואי” היא הובילה אותי למיטה ושלושתנו עמדנו על הברכים, “נכון שהיא יפה” אמא של יאיר שאלה אותו, “בוא תעזור לי” ושניהם מצצו לי ת’ציצי, ביחד, היא בשמאל והוא בימין, “עכשיו תמצצי לו את” היא לחשה לי והיא עצמה נשכבה על הגב לצידנו, “אל תפחדי, זה לא נושך” ציחקקה כשאני התלבטתי לרגע, “כן ככה” עודדה אותי כשירדתי וליקקתי את הזקפה שהתנוססה בין רגליו, קופצת ונמתחת למגע לשוני הרטובה, “כן, יופי תמצצי לו” המשיכה לעודד כשהכנסתי את כל הזיין לפה ומצצתי, “כן, תכיני אותו לאמא’לה” גנחה כשהיא פותחת רגליים ומשחקת בעצמה.

ירדתי ליאיר, מכניסה ומוציאה את הזיין שלו לפה שלי, מוצצת לו בתאווה ומרגישה איך הוא נמתח בפה שלי, “עכשיו בוא” היא גנחה פתאום, “בוא לאמא’לה” פתחה חזק את רגליה.

בבת אחת האסימון נפל לי! גם ליאיר שהביט בי במבט מתחנן, שואל בלי מילים “את מרשה?”
“לך לאמא’לה” לחשתי לו כשהפסקתי למצוץ לו, משחררת אותו, “בוא, אני אעזור לך”.
כיוונתי לו את הזיין כשהוא עלה עליה, מניחה את העטרה המתוחה בין שפתי הכוס שלה שנפתחו למולו, “אני מרשה” לחשתי לו באוזן, “אני רוצה” הוספתי כשהוא נשכב עליה, “תזיין אותה” לחצתי בידי על ישבנו והוא חדר לתוכה! נועץ את זקפתו בכוס של האמא שלו וזיין בתאווה!!….


סוף דבר

שנים עברו כבר מאז, יאיר סיים בהצלחה את קורס הטייס והיום אנחנו נשואים וגרים בשיכון משפחות בבסיס חיל האוויר אי-שם בדרום.

פעם בחודש אנחנו עולים אל אמא של יאיר לסוף שבוע, סוף שבוע של סקס מטורף! קודם יאיר רק יושב בצד ומסתכל איך אמא שלו מפנקת אותי כמו שהיא ואני אוהבות, מציץ בנו ועושה ביד, משפשף לעצמו לאט ככה שהגבר-גבר שלו ימתח ויתקשה אבל חלילה שלא ישפריץ פתאום ויגמור, מביט איך אמא שלו יורדת לי כמו שרק אשה יודעת לרדת לאשה, נוגעת לי בדיוק במקומות הנכונים עד שאני צורחת מאושר ורק אחרי שאני מתנשפת ומכריזה “זהו! אני לא יכולה יותר” בקול מאושר, מה שכמובן לא מונע מאמא שלו להמשיך לפנק אותי, הוא מצטרף, דואג להחזיר לאמא שלו כגמולה, “לשלם” לה על הטיפול היסודי שהעניקה לי, אשתו, ניגש ומלטף לה את אחוריה והיא, בתנועות איטיות ובלי להפסיק לרגע למצוץ את הדגדגן שלי שתפוס בין שפתיה, עוברת לעמידת דוגי מחרמנת, עמידת דפוק אותי כמו שהיא קראה לזה פעם, עמידה שפשוט מזמינה דפיקה.

“אמא, למדתי אצל הכי טובה” יאיר לוחש לה באוזן כשהוא מזיין אותה במרץ מאחור, אוחז במותניה ומפמפם במהירות במקום ממנו הוא יצא, נועץ בתנועות חדות וחזקות את זקפתו הנוקשה בכוס של האמא שלו ומרקיד את שדיה, שומע אותה ממלמלת “כן, זה טוב, הבן שלי מזיין אותי! הבן שלי דואג לעונתי!!” ומגביר את הקצב, טוחן אותה! ילד טוב, אם אפשר לקרוא לטייס קרב ילד, שעושה הכל כדי לתת לאמא שלו את עונתה בגדול, מאד גדול, בעצם…הכי-גדול-שיש!