המלאכית שלי – טעות לעולם חוזרת

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.

פרולוג או טעות לעולם חוזרת
הספור שלי מתחיל ביום שבו מָתְתִּי, היום שבו החזרתי את נשמתי לבורא. לא הייתי זקן או חולה, לא נפלתי בקרב וגם לא נהרגתי בתאונת דרכים מטופשת, פשוט הלכתי לישון, נרדמתי ו…זהו, מצאתי את עצמי בשמים.

קוראים לי יוסף כהן אבל כולם קוראים לי יוסי. אני בן 25 בקרוב, סטודנט מצטיין לתואר שני במיקרוביולוגיה וכשלון טוטאלי בכל נושאי הנשים, את מספר הפעמים שהייתי עם אשה במיטה אפשר לספור על יד אחת ועוד ישאר עודף וזה כולל את הזונה שהחבר’ה גררו אותי אליה בחופשה הראשונה בטירונות כדי לאבד את בתוליי וחזרתי ממנה עם מנדבושקס ופעמיים שנכנסתי למיטה עם דפנה המכוערת, זאת שאף אחד לא התקרב אליה, גמרתי עוד לפני שהיא התחממה ואפילו היא כבר לא רצתה להפגש איתי יותר אבל בעצם מי צריך אותן כשיש לך יד ימין אוהבת?
כמו שבטח הבנתם עם נשים אני כשלון, גורנישט מיט גורנישט כמו שסבא שלי אומר, וזה לא שאני לא יפה, אני נאה, חסון ושרירי אבל ברגע שזה מגיע ליחסים עם המין השני אני בדיחה מהלכת, הורס סדרתי שתמיד יודע להגיד או לעשות את מה שאסור, את מה שיבריח אותה ממני ואם זה עדיין לא מספיק יש לי גם זין קטן, בוטן כמו שקראה לו הזונה ההיא ופרצה בצחוק מתגלגל.
באותו הלילה שמתתי הלכתי לישון מוקדם, הייתי לבד בבית, אני גר רק עם אמא והיא יצאה לאיזה סטוץ וכמו תמיד היא תחזור רק בבוקר, ראיתי סרט כחול במחשב, פינטזתי שבעצם אני הוא הגיבור ואוננתי, שפשפתי לעצמי עם יד ימין האוהבת, אני טוב בלשפשף לעצמי, הדרך היחידה שלי לפרוק את הבקבוקים שלי, גמרתי בסערה ונרדמתי.

התעוררתי כשאני הולך על ענן ובחורה יפיפיה אוחזת בידי והולכת לידי, עירומה!
“אתה לא חולם” היא כאילו קראה את מחשבותי, “וכן, אני עירומה” היא כאילו קראה גם את המחשבה הבאה, “כמוך” היא ציחקקה ופתאום ראיתי שאני עירום וכיסיתי במהירות את בושתי בכף היד הפנויה.
הצחיק אותה שאני מכסה את הפרטי שלי, “אין לך במה להתבייש, כולנו כאן ככה” היא הסבירה אבל ברגע שהורדתי את היד וגיליתי את מה שהסתרתי לא יכולתי שלא להבחין בשמץ חיוך שהיא ניסתה להסתיר.
הבטתי בה, הבחורה הכי יפה שראיתי בחיי, מין שילוב מוצלח של החלקים היפים מבר רפאלי, גל גדות ומירי בוהדנה, “תודה” היא ציחקקה.
“על מה?” שאלתי.
“שאתה חושב שאני יפה כמוהן”
“איך ידעת?”
“אני מלאכית” היא ענתה במין רצינות כזאת, “לא רואים?” היא הצביעה על הכנפים המוצמדות לגבה, “ומלאכים קוראים מחשבות!”
“אני חולם” צבטתי את עצמי וזה כאב, “איפה אני?” שאלתי בבהלה.
“בשמים, אתה מת, אני המלאכית שנשלחה להביא אותך, משימה ראשונה שלי” היא חייכה בגאווה, “רק אתמול גמרתי טירונות מלאכים”.
“אבל, אבל, אבל” גמגמתי, “אבל למה? אני עוד צעיר ו…” הבטתי בה במין מבט לא מאמין.
“צעיר?” שמעתי בקול שלה מין מבוכה והיא הביטה בנייר שאחזה ביד, “נשלחתי להביא את יוסף כהן, אתה יוסף כהן?”
“כן, אני יוסף כהן, את יכולה לקרוא לי יוסי” ניסיתי להיות נחמד.
“אז אין טעות” היא שוב חייכה.
“זה לא יכול להיות, אני רוצה מנהל” נפלט לי אינסטינקטיבית.

כאילו מישהו מלמעלה שמע אותי ופתאום השביל שהלכנו עליו התפצל לשלוש, החץ לימין הכריז “גן עדן” החץ לשמאל הודיע “גיהנום” ועל החץ ישר קדימה היה כתוב “בירורים”. “אין בעיה” המלאכית ציחקקה במבוכה, “בוא ניגש לשולחן שלי ונבדוק”
נכנסנו לאולם גדול ומואר, שורת שולחנות עמדה בחזית, כולם זהים, שולחן משרדי קטן ועליו מסך מחשב, מקלדת וטלפון מוזר, בלי חוגה או מקשים. “עמוד פה!” היא העמידה אותי על הפס הצהוב שלפני אחד השולחנות ופנס נדלק מעלי, מאיר אותי באור לבן כזה, “אל תזוז” היא התיישבה על כסא העץ שבצד השני, מתקתקת עם אצבע אחת על המקלדת.
“אתה יוסף כהן?” היא שאלה אחרי שבדקה על מסך המחשב.
“כן”
“מתל אביב”
“כן”
“מרחוב הבשן 27?”
“כן”
“קומה רביעית?”
“לא!” קפצתי, “אני מקומה שלישית”
“אופס!” היא הסמיקה, “אז מי זה יוסף כהן מקומה ארבע”
“אהה, את מחפשת את יוסף כהן הזקן” נפל לי האסימון, “את לא הראשונה שמתבלבלת” ניסיתי לנחם אותה.
“אופס, פאשלה” היא מילמלה, מובכת, “מה עושים? מה עושים?”
הטלפון על שולחנה צלצל והיא הרימה את השפופרת, שותקת ומקשיבה. “מי זה?” לא התאפקתי והיא סימנה לי עם האצבע לשתוק אבל שוב, כאילו מישהו נוסף שמע את השאלה שלי, נדלק אור מעל שולחן גדול ומרוחק, מוגבה מכל השאר, וראיתי איש בחליפת עסקים מחוייטת ושיער לבן יושב מאחורי שולחן עץ גדול ומהודר ומשוחח בטלפון.
“הבוס אומר שאני אחזיר אותך” היא הניחה את השפופרת והאור מעל השולחן המרוחק כבה והוא נעלם, “היית לבד בבית ואף אחד לא הספיק להבחין במה שקרה”
“אף אחד, מה? אמא שלי לא הבחינה”
“אמא שלו” היא דיברה לעצמה ושוב הקלידה משהו, “אמא שלך עסוקה” היא אמרה וחיוך זימתי נמרח על פניה.
“עסוקה? במה היא עסוקה? תמיד כשהיא חוזרת היא נכנסת לכסות אותי ו…”
“והיא עוד לא חזרה” המלאכית קטעה אותי, “תראה!” היא סובבה אלי את המסך וחיוך גדול על פניה.
ברגע הראשון לא הבנתי מה אני רואה, התמונה הייתה קצת מטושטשת והבחנתי בחדר של מלון, מיטה זוגית ומישהו שוכב עליה, בעצם שנים, אחד על אחד, לאט לאט התמונה התמקדה, הפכה חדה וברורה, ואני קפאתי במקומי, על המסך ראיתי את הפנים של אמא שלי, שוכבת על הגב, עירומה! וגבר זר, עירום כמוה, שוכב בין רגליה המפושקות, שוכב עליה ומזיין אותה, הבן-זונה מזיין את אמא שלי!
“נו, עסוקה?” המלאכית שאלה בטון ציני. לא עניתי. הייתי שקוע באמא שלי, הבעת פניה סיפרה שהיא נהנית, לא שמעתי אבל היה ברור שהיא גונחת בקול, ישבנו של הגבר עלה וירד במהירות ולמרות שלא ראיתי היה ברור איפה הזיין שלו ומה הוא עושה לאמא שלי, אבל אז, בבת-אחת, התמונה נעלמה והטלפון שעל השולחן שוב צילצל, “כן בוס” המלאכית הסמיקה וענתה, “ברור בוס, סליחה, לא ידעתי” היא התנצלה, “כן בוס, אני מייד מחזירה אותו” היא סגרה את הטלפון, מסמיקה, “הבוס כועס שהראיתי לך, אתה יודע, צנעת הפרט”

האמת שלראות ככה את אמא דווקא חירמן אותי, אחרי הסיפורים של אריה שקראתי ב”סליזי” היו לי כמה פנטזיות עליי ועל אמא שלי, גם לראות את המלאכית ככה יושבת מולי עירומה העמיד לי. “תשכח מזה” היא הסמיקה אחרי שהמחשבה שאני מת לזיין אותה חלפה במוחי, “בוא” היא קמה ממקומה, “אני אחזיר אותך למיטה ואף אחד לא יידע”.
“רגע!” עצרתי אותה, אני לא מבין מאיפה בא לי הרעיון ובמיוחד מאיפה תפסתי את האומץ, “אני רוצה פיצוי!” זרקתי בפניה כאילו הייתה מוקד השרות של איזה חברת טלפונים.
“פיצוי? איזה פיצוי? אנחנו לא משלמים פיצויים, תגיד תודה שאני מחזירה אותך לחיים!”
“לא! נגרמה לי עוגמת נפש ומגיע לי פיצוי, וחוץ מזה לראות ככה את אמא שלי יגרום לי תסביכים כשאגדל”
“מה תגדל, אתה כבר גדול” היא צחקה, “ואיזו עוגמת נפש? אני מחזירה אותך לחיים, לא?” היא התווכחה, “ו…תשכח מזה!” היא הסמיקה.
“ממה?” התממתי.
“מהמחשבה הזאת שלך להשכיב אותי על הברכים שלך ולהפליק לי”
הסמקתי, אני צריך להזהר עם המחשבות שלי. “לא! טעית ומגיע לי פיצוי” הייתי נחרץ, “תקראי לבוס, אני לא הולך עד שאני מקבל פיצוי!”
שוב הטלפון צלצל והאור מהפנס שהאיר עלי התחזק, המלאכית ענתה, מהנהנת, “כן בוס, אני אשאל” היא מלמלה במבוכה לשפופרת הטלפון ופנתה אלי, “הבוס שואל על איזה פיצוי חשבת?”
לרגע השתתקתי, לא התכוננתי לשאלה כזאת, “אהה” גמגמתי והרבה מחשבות התרוצצו במוחי, “הבוס אומר שקיבלת, אתה תוכל לקרוא ולשמוע מחשבות כמוני, אבל רק בנושאים הקשורים בך!” היא הפתיעה אותי, מקשיבה שוב לדובר בצד השני של הקו, “ורק מחשבות של נשים!” הוסיפה “ו…הבוס גם אומר שאתה מוצא חן בעיניו והוא יתן לך לניסוי גם את הפיצוי השני שחשבת עליו, ישדרג לך את החבילה” היא ציחקקה והסמיקה, “אתה יודע” הסמיקה, אף פעם לא חשבתי שמלאך מסמיק, “התותח” היא המשיכה בקול מובך והצביעה על הקטן שלי ותאמינו לי, גם עכשיו, כשעמד לי, קטן היה תאור מדויק, “אבל אליה וקוץ בה, בסוף תצטרך לבחור בין השניים” היא ציחקקה, “ו…” היא שוב האזינה והסמיקה, “לא, בוס, בבקשה, אני מבקשת סליחה, זה לא יקרה יותר, אבל בוס, אתה יודע שאני חדשה ו…” היא השתתקה בלי להשלים.

שמעתי שהוא גוער בה אבל לא שמעתי מה. “סליחה בוס” היא הסמיקה, “אני אגיד לו, תודה” היא הניחה את השפופרת והשפילה עינים, “הבוס אמר שמגיע לך גם פיצוי אישי ממני, את המחשבה האחרונה שלך” היא מלמלה במבוכה, “פיצוי על זה שהראיתי לך את אמא שלך רק שאני עכשיו במחזור וכשזה יגמר ויהיו לי שבעה נקיים אני ארד אליך ואתן לך ל…”
“לזיין אותך” לא התאפקתי, נזכר במחשבה שחלפה בראשי לפני רגע, “את מבטיחה?” חייכתי מאוזן לאוזן.
“כאילו יש לי ברירה” היא מלמלה לעצמה, “מבטיחה, מילה של מלאכית” היא הישירה אלי מבט וניגשה אלי, “עכשיו בוא” תפסה בידי ומשכה אותי אחריה, “בוא נחזיר אותך לפני שהבוס יבקש ממני עוד משהו”
“למצוץ לי” ציחקקתי והיא חייכה אלי, “מה?” לא הבנתי למה היא מחייכת, “סתם ניחוש” הסברתי אבל החיוך שלה רק התרחב.

כבר לא בוטן
היה כבר די מאוחר כשהתעוררתי בבוקר, יום שבת ואין לאן למהר. “בוקר טוב אמא” הכרזתי בשמחה כשנכנסתי למטבח, עומד בדלת ונמתח, מביט באחוריה המדליקים כשהיא עומדת ליד התנור עם הגב אלי ובוחשת בסיר, “איך היה הדייט שלך אתמול?”
“בסדר, לא משהו” אמא ענתה בלי להסתובב אבל משום מה היה נדמה לי שהיא גם אומרת “וואו, אם הוא היה יודע מה עשיתי!”
“תשמעי איזה חלום מוזר היה לי הלילה” התעלמתי מהמחשבה שלה והמשכתי.
“חלום? איזה חלום?” אמא שאלה בלי להסתובב.
“שאני מת ושאני עולה לשמיים ו…”
“מלח-מים-שום-בצל” אמא לחשה בבהלה, “טפו-טפו-טפו ועוד טפו!” היא הסתובבה לעברי, “יוסף! שלא תעיז אפילו” והיא עצרה ועיניה נפערו לרווחה ושוב שמעתי מין קול משונה כזה, כמו הקול של אמא למרות ששפתיה לא זזו, “וואו, תראי מה צמח לו שם במכנסיים” ומכיוון המבט שלה היה ברור לי לאיפה היא מסתכלת.
הבטתי למטה במהירות, למרות שהייתי עם מכנסי הכדורסל הרחבים שלי היה ברור שעומד לי, אוהל גדול, משהו שבחיים לא ראיתי קודם, “אופס” תפסתי את עצמי, מנסה לכסות את הבושה בכפות ידי, “מצטער, אני צריך פיפי” הסתובבתי במהירות ורצתי אל השרותים.
סגרתי את הדלת של השרותים ונשענתי עליה, משכתי את המכנסיים והתחתונים והצצתי לעצמי, לא מאמין למה שאני רואה, במקום הבוטן, כמו שהזונה ההיא קראה לזין שלי, היה שם עכשיו שטרונגול אדיר, כלי זין שלא היה מבייש אפילו את ג’ון הולמס, שחקן הפורנו האהוב עלי, “וואו” התנשפתי בהפתעה, “אני בטח חולם” צבטתי את עצמי ו…”איי!!”, זה כאב לי, אני לא חולם! “אלוהים” מלמלתי לעצמי ופתאום גם הבנתי את הקולות ששמעתי מאמא, בעצם שמעתי אותה חושבת! למעשה זה לא חלום מה שהתחלתי לספר לה, זאת האמת! זה באמת קרה לי בלילה!

התלבטתי, לחזור ככה לאמא או לנסות להוריד קודם את הזקפה? התחלתי לשפשף, לאונן, לנסות לגמור ולהקטין קצת את הבושה אבל יד ימין שלי לא בדיוק רגילה לעובי כזה וגם על יבש זה כאב קצת ודווקא עכשיו לא היה סבון בשרותים אז בסוף ויתרתי וחזרתי למטבח, ניצלתי את הרגע שאמא עם הגב והתיישבתי במהירות מאחורי השולחן שיסתיר.
אמא כנראה לא הרגישה שנכנסתי, היא המשיכה להתעסק עם הבישולים שלה. התיישבתי והבטתי בה, יש לי אמא שווה, לא רואים שהיא מתקרבת לגיל 50, גוף חטוב שעליו היא דואגת לשמור בהרבה עבודה בחדר כושר, שיער חלק המסופר בקארה מדורג שמחמיא לה, שדיים גדולים, כבר לא זקופים כמו שהיו פעם אבל עדיין, עם אותן חזיות סקסיות שהיא דואגת ללבוש, ציצים מדליקים ומגרים, רגלים ארוכות וחטובות וכמובן הישבן, החלק שעכשיו מופנה אלי, קטן ומוצק, מגרה, בקיצור יש לי אמא כוסית, מילפית (M.I.L.F) אם נשתמש במונחים מאותם סרטים כחולים על אמא ובן שאיתם אני הכי אוהב לאונן.
ישבתי והקשבתי למחשבות שלה, מדלגות בין מה צריך לעשות במתכון שהיא מבשלת לאיך היה אתמול בלילה עם הדייט שלה שזה בעצם מה שאותי עניין, נזכרת מה הוא עשה, מה הוא אמר לה ששכנע אותה לעלות איתו לחדר במלון, איך הוא דאג לגרות אותה ואיך בדיוק הוא שכב וזיין אותה והכי חשוב מה התנוחה האהובה עליה, מה הכי עושה לה את זה!

התחרמנתי, התאורים שרצו במחשבות שלה גירו אותי. אם לא הכבוד לאמא שלי והחשש שלי מגילוי העריות הייתי קם ועושה אותה על המקום! נצמד לה מאחור, שולח ידים אל תוך החלוק שלבשה ומשחק לה בציצים, יורד ודוחף יד לתחתונים ונוגע לה שם, דוחף אצבע למקום שיצאתי ממנו, מכופף אותה אל השיש, מרים לה את החלוק, מסיט את החוטיני שאני יודע שהיא לובשת תמיד ונועץ בה את חרבי השלופה, את הזקפה המפותחת שאיימה לקרוע את המכנסים שלי, הייתי…אבל לא! היא אמא שלי והתאפקתי.
המחשבות שלה התחלפו, שוב היא חשבה על מה שראתה אצלי, מנסה להבין מה קרה, מנסה להפשיט אותי במחשבותיה ולדמיין מה יש לי שם וזה הביך אותי עד שכחכחתי בגרוני כדי למשוך את תשומת ליבה והמחשבה שלה נעלמה והיא הסתובבה לעברי, קצת מופתעת, מביטה בי במין מבט מחפש, “יוסי’לה” היא הסתובבה לעברי, יוסף היא קוראת לי כשהיא כועסת, יוסי זה הרגיל ויוסי’לה כשהיא רוצה ממני משהו, “תהיה נחמד ותביא לי שתי ביצים מהמקרר” היא חייכה והופה, נפלתי למלכודת שלה, למרות ששמעתי את המחשבה שלה “בוא נראה שוב” לא הייתה לי ברירה וקמתי, ראיתי את המבט שהיא שלחה לעבר חלצי ושמעתי את המחשבה שחלפה במוחה למראה האוהל המתוח במכנסיי, “וואו, לא טעיתי, באמת עומד לו, איך זה גדול כל כך? מאיפה זה בא לו? אני לא זוכרת שראיתי את זה כשהייתי מכסה אותו” היא חשפה פתאום סוד שלא ידעתי, שכשישנתי והיא הייתה נכנסת לכסות אותי היא הייתה מציצה אבל השיא היה במחשבה הבאה שלה “הו, כמה שהייתי רוצה לנסות את זה, כמה הייתי רוצה להרגיש את זה בתוכי” ומרוב הפתעה נפלה לי ביצה על הרצפה ונשברה.

באותו סוף שבוע ניסיתי להתחמק מאמא. הסתגרתי בחדר, נעלתי את עצמי ולמדתי לקראת מבחן חשוב ביום ראשון, אם אני רוצה לשמור על ה-‘מצטיין דיקן’ שלי אני חייב לקבל בו מצוין. אמא שוב יצאה עם הדייט שלה, היא חזרה מאוחר, אחרי שהלכתי לישון, אבל משום מה התעוררתי, אולי מה-“ששש” שהיא עשתה לו ואולי כי שמעתי את המחשבה שלה “שרק יוסי לא ישמע”.
אמא הובילה אותו לחדר השינה שלה ומהרחשושים שעלו משם היה ברור מה הם עושים ולא רק מהרחשושים, גם את המחשבות שלה שמעתי, נכון, לא ראיתי מה הם עושים, אבל רק מהקולות והמחשבות שלה קיבלתי זיקפה ו…היתה לי שפופרת קרם ידים שפילחתי פעם לאמא ושלפתי אותה מהמגירה, הוצאתי כמות נדיבה לכף היד והתחלתי לשפשף לעצמי, נכון, לא ראיתי, אבל חריקות המיטה כשהוא דהר על אמא, מחשבות ההנאה ששמעתי מתרוצצות במוחה והדמיון הפרוע שלי היו בדיוק הגירוי שהייתי צריך ואוננתי במרץ.
שפשפתי ושפשפתי וזה לא נגמר! אם פעם הייתי גומר ברגע, מה רגע? שניה! הפעם החזקתי מעמד לאורך כל הזיון שלהם, עצמתי עיניים ודמינתי שזה אני שם, שאני הוא זה ששוכב על אמא ודופק אותה, שאני הוא זה שעושה לה שם טוב במנוש ו…אמא’לה! לרגע גם אצלה חלפה מחשבה כזאת, פעם ועוד פעם, בעצם כשהיא הייתה גומרת, כולל הפעם שהיא גמרה יחד איתו היא בעצם חשבה עלי, שאני זה שעליה ובדיוק ברגע שהדייט שלה גמר בתוכה גם אני השפרצתי, גמרתי בסערה, גמרתי כמו שאף פעם בחיים לא גמרתי.

שמעתי מילמולים לא ברורים מעבר לקיר המשותף שלנו, הם התווכחו על משהו, אותו לא שמעתי אבל מהמחשבות שלה הבנתי שהוא רוצה להשאר לישון כאן הלילה והיא לא מוכנה. אמא קשוחה עם גברים, מאז הגרושין מאבא היא לא מוכנה שגבר ישלוט בה, יגיד לה מה לעשות ולישון במיטה שלה, ככה היא הסבירה לי פעם, זה מבחינתה להרגיש עליה בעלות.
אמא ליוותה אותו לדלת, שמעתי עוד מלמולים, אולי גם נשיקות, ואז היא חזרה, ‘לא! אני כבר לא ילד’ חלפה המחשבה במוחי כששמעתי אותה חושבת לבוא לכסות אותי אבל זה היה כבר מאוחר, כל מה שהצלחתי זה לעשות לפני שהיא פתחה את הדלת זה להתכסות ולעשות את עצמי ישן.
אמא עמדה ליד המיטה שלי והביטה בי, ‘אמא לא!’ בא לי לצעוק כששמעתי את המחשבה על מה היא הולכת לעשות אבל לא זזתי, קפאתי במקומי, הצצתי מבעד לסדק בעפעפים אבל לא עצרתי אותה. אמא הרימה בזהירות את השמיכה שמתחתיה שכבתי עירום והציצה לי, ‘אמא לא! זה טאבו!’ שוב לא צעקתי כשהיא התכופפה והביטה מקרוב בזיין שלי שעמד בגאון, “וואו, מאיפה צמח לו הדבר הזה” שמעתי את המחשבה שלה, “וואו, כמה הייתי רוצה להרגיש אותו עכשיו בתוכי” המשיכה לחשוב ואני מתאפק לא לצרוח, לא לתפוס אותה ו…’אמא חסר לך!’ שוב לא צעקתי כשהיא חשבה לנשק לי אותו ובגלל שלא צעקתי זה קרה, אמא שלי נישקה לי את העטרה המתוחה, מנשקת, נוגעת עם הלשון וטועמת, “מסכן שלי” שמעתי את המחשבה שלה ושוב היא נישקה, הפעם טועמת יותר, “אין מי שתדאג לו ולכן הוא אונן, אם הוא רק היה מבקש ממני”
קטעתי אותה על ידי סיבוב שעשיתי, כאילו תוך שינה, מסובב לה את הגב ואמא כיסתה אותי ויצאה, היא יצאה ואצלי עמד התותח, מוכן לירי, לא הייתי צריך הרבה, כמה שפשופים מהירים, מחשבה על אמא שלי ושוב גמרתי.

ביום ראשון חציתי את הדשא באוניברסיטה בדרך לבניין שבו התקיים המבחן, הייתה כבר שעת צהריים ורבים ישבו על הדשא, אני לא שוביניסט אבל יותר מדוייק להגיד רבות. פעם חשבתי שלבנים יש ראש כחול וכל מה שמעניין אותם זה סקס, סוקרים כל בחורה שעוברת ובוחנים את הציצים או מתמקדים בחוצה ישראל הבולט במכנסי הטייץ שלה ומדמיינים איך היינו משכיבים אותה ועושים בה דברים, אבל עכשיו שמעתי אותן, את הבנות שיושבות על הדשא וסוקרות אותי שעובר, ותאמינו לי חבר’ה הם בדיוק כמו שאנחנו, אולי אפילו עם ראש קצת יותר כחול, הלכתי ככה והסמקתי, אף פעם לא ידעתי שמביטים לי ככה באוהל הזקור במכנסיי והפעם היה שם ויגוום אינדיאני גדול וגבוהה שבלט למרחוק במכנסי הג’ינס הצמודים שלבשתי, אף פעם לא ידעתי גם שקוראים לי כוסון, ככה הן חשבו וככה הן ציחקקו האחת לשניה.
הסמקתי אבל התעלמתי, מנסה לא לחשוב על מה שהן חושבות עליי ויותר מזה מה שהן רוצות לעשות איתי, בזה אני נטפל אחר כך החלטתי, עכשיו מה שחשוב זה להצליח היטב במבחן.

המבחן לא היה קל, הרבה שאלות טריקיות, אבל ידעתי מצויין את החומר ועניתי על כולן עד שהגעתי לשאלת הבונוס, והבונוס היה חשוב לי מאד לממוצע, התלבטתי בין שתי אפשרויות, לא בטוח בעצמי והחלטתי לשאול את המתרגלת ששמרה עלינו.
הרמתי יד וחיכיתי. זה שהיא לא תענה לי ידעתי, היו לפני ששאלו והיא לא הסכימה לענות אבל לי היה יתרון, “תגידי בבקשה, למה הכוונה ב…” התחלתי לשאול כשהיא ניגשה אלי והמשכתי במהירות עם שתי האפשרויות.
“אתה יודע שאני לא אענה לך אז למה אתה שואל?!” היא נזפה בי עם חיוך ציני כזה אבל במוחה רצה התשובה הנכונה וזה בדיוק מה שהייתי צריך. “תודה” עניתי חזרה עם חיוך משלי.
“על לא דבר” היא ענתה באותו קול ציני-כועס שלה, לא יודעת עד כמה היא עזרה לי.

אחרי המבחן הלכתי לקפטריה לשתות מיץ גזר, איך אבא שלי תמיד אומר לי באותו מפגש שבועי שלנו שהשופט קבע בפסק הגרושין שלו ושל אמא כתנאי לתשלום שלו על הלימודים שלי? “שתה מיץ לחיזוק השפיץ” וזה בדיוק מה שבא לי עכשיו, לבדוק סוף סוף את השפיץ החדש שההוא שם למעלה העניק לי.
כמו תמיד הקפיטריה הייתה מלאה ולא היה שולחן פנוי אבל בקצה האולם זיהיתי את דנה, סמלת הת”ש מהיחידה ששרתתי בה, יושבת עם עוד חברה. דנה הייתה בדיוק מה שהתאים לי עכשיו, דנה הייתה יפה, מאד יפה, דנה הייתה גם סנובית, חושבת את עצמה מיס תבל לפחות. פעם בצבא ניסיתי להתחיל איתה, היא אפילו הסכימה, רק בשביל לצחוק עלי ולהפוך אותי עוד יותר לבדיחת היחידה. “שלום דנה, אפשר לשבת” שאלתי בנימוס, מצביע על הכסא הריק שמולה.
“בוטן!” היא הסתובבה וחייכה אלי, חיוך ציני כזה, בוטן זה השם שדבק בי בצבא אחרי שהחברה שמעו איך הזונה ההיא כינתה את הזין שלי, “מה נשמע, מזמן לא ראיתי לך” היא ציחקקה, עוד בדיחה על חשבוני מימיי הצבא שניסים חדק-פיל המציא עלי, לנסים קראנו חדק-פיל כי היה לו את התותח הכי גדול ביחידה, “וואו, מה זה?” היא סוף סוף ראתה את האוהל המתוח, “מה קרה בוטן? גלגלת ושמת שם זוג גרבי צמר שיחשבו שיש לך שם משהו?”
“נורא מצחיק” התיישבתי מולה, “לא גרביים ולא נעליים, זה הכל שלי, קיבלתי מתנה מאמא טבע” חייכתי אליה, הפעם העקיצה הייתה על חשבונה, את המושג מתנה-מאמא-טבע היא זאת שלימדה אותי כששאלתי אותה פעם כמה סי.סי סיליקון יש בשדיים המדליקים שלה.
“בוטן, אתה עובד עלי?” היא הביטה בי, מחייכת ומשכה עם האצבע את תנוך העין, “כולם יודעים ש…” אבל היא זכרה מה שראתה רק לפני רגע ושמעתי את מחשבות הפקפוק המתרוצצות במוחה.
“רוצה להתערב?” הבטתי בה עם חיוך מתגרה וקטעתי אותה.
“להתערב? על מה להתערב?”
“שיש לי שם משהו לא פחות מכובד מזה של נסים חדק-פיל” הצהרתי, עדיין עם אותו פרצוף פוקר רציני.
“אתה יודע בוטן, בכל התערבות יש חכם ויש טיפש” היא ציחקקה, מסתכלת על החברה שלה ומחייכת ושמעתי את המחשבה שעברה בראשה ודירבנה אותה להתערב, “ולא נעים לי ששוב תהיה הטיפש אבל בשבילך, על מה מתערבים?”
“על זיון” עניתי, שומר על פני הפוקר שלי ושומע את ה-וואו במחשבות של שתיהן, “אם אין לי אני יורד לך עם הלשון עד שתגידי לי די ואם יש לי, את מה שאת בטוחה שאין לי, את שוכבת על הגב ופותחת רגליים”
“בתנאי” היא ציחקקה, “אצלי בחדר והחברה שלי” היא הצביעה על זאת שישבה לידה, “רואה איך אתה יורד לי” היא חייכה לעברי בהתרסה.
“או רואה איך את חוטפת” חייכתי, “עשינו עסק” חזרתי לאותו פרצוף רציני והושטתי לה את ידי ללחיצה, “עכשיו?”
“עכשיו, אנחנו גרות יחד בדירה שכורה פה קרוב”

ישבנו וגמרנו לאכול, הן את הסלט שלהן ואני את מיץ הגזר והכריך שקניתי. שתקנו, אכלנו בלי לדבר, כל אחד שקוע במחשבות שלו, בעצם הן שקועות במחשבות ואני מקשיב להן. דנה לא חששה, טוב, לא היה לה שמץ של מושג לאיזה מלכודת היא נופלת, לחברה שלה, שלא הכירה אותי, דווקא כן היו חששות אבל מה אכפת לה, בכל מקרה היא הולכת לראות פורנו בשידור חי והמחשבה שעברה בראשה לוותר נעלמה.
“בוטן” דנה ציחקקה כשחצינו את הכביש, “תגיד, לא יותר פשוט שתגיד שאתה מת למצוץ לי?” היא ציחקקה.
“תראי” עניתי, רציני כל כך, “אם את רוצה שאני אמצוץ לך רק תבקשי אבל עכשיו אני הולך לזיין. לזיין אותך. לזיין אותך מול העיניים של החברה שלך ואם גם לך יבוא” פניתי עם חיוך גדול לחברה שלה, “הרי זה משובח” ופתאום שמעתי מחשבת פיקפוק ראשונה שעוברת בראשה של דנה, עוברת והיא נזכרה בכל הבדיחות שרצו ביחידה על הזיין הקטן שלי ודחקה אותה, “אין סיכוי בוטן” דנה פנתה אלי, כל כך בטוחה בעצמה, “רוצה להגדיל?”.
לא הייתי צריך שהיא תסביר לי, המחשבות שלה הסבירו במקומה, “אם החברה שלך מסכימה אני מסכים” עניתי.
“רגע, מסכימה למה?” החברה התערבה בשיחה.
“כמו בדאבל לוטו” דנה ציחקקה, “כשהוא יפסיד הוא ירד לשתינו, עד שנגיד לו די” היא צחקה.
“או שאני אזיין את שתיכן” הוספתי מייד וחייכתי לעברה.
“דבי” דנה שוב פנתה לחברה שלה, קוראים לה אומנם דבורה אבל כולם קוראים לה דבי, “תשמעי לי, הימור בטוח, אם לא אני…” היא עצרה לשניה, חושבת והמשיכה, “אני מכבסת לך את התחתונים והחזיות שבוע, ביד, מה שבוע? חודש!” היא ציחקקה.
“ואיך תדעו אם הוא יותר?” דבי עדיין היססה.
“נדע, למה לדעתך קוראים לנסים חדק-פיל ולו בוטן?” דנה צחקה.
“נמדוד” עניתי ברצינות, “דבי יודעת בדיוק מה אורך החדק-פיל של נסים, מניסיון, נכון דנה?” השלמתי בציניות.
“בן-זונה, מניאק” שמעתי את המחשבה בראשה של דנה אבל יאמר לזכותה שכלפי חוץ היא נשארה שלוה. “נכון” היא חייכה, “הכי גדול שחטפתי עד היום וכמו שאת יודעת דבי, יש הרבה שווים ברזומה שלי” היא חייכה אליה, “20 סנטימטר של זקפה גברית משובחת, פעם הבנים ביחידה עשו תחרות כמו ב’אסקימו לימון’ ומדדנו” היא ציחקקה.
“כן” צחקתי, “והמש”קית ת”ש שלנו הייתה הפרס בתחרות” ושוב שמעתי את הקללה שהתרוצצה בראשה.

הבלגן בדירה הקטנה שלהן הזכיר לי למה אני מעדיף עדיין לגור עם אמא, לשרותי נקיון וכביסה כמו שהיא נותנת לי אף אחד לא זוכה בדירה שכורה. “ניגש ישר לעניין” דנה ציחקקה, “דבי, תביאי את הסרגל מהשולחן שלי ואתה” היא פנתה אלי, “תוריד את המכנסיים ונמדוד לך”
“אפשר קודם כוס מים” שאלתי.
“בוטן, אתה רק דוחה את הקץ” היא צחקה והביאה לי, “בוטן, יאללה, תשתה, כבר בא לי שימצצו לי” ואולי כדי להוכיח עד כמה היא הורידה במהירות את תחתוני הביקיני שלה והתיישבה על הכורסה, מתכוננת.
שתיתי לאט, זה נכון שרציתי להרוויח זמן כי חוץ מהרופאה אף פעם לא עמדתי ככה בפני מישהי וחשפתי את הזיין שלי, “נו בוטן” דבי מסרה לדנה את הסרגל ונעמדה לידה מחייכת.
פתחתי את כפתור המתכת במכנסיים, אחר כך את הרוכסן, עוצר לשניה, מביט בהן ומשכתי את המכנסיים למטה עד לברכים. שתיהן נעצו עינים במפשעה שלי, תחתוני הבוקסר עדיין כיסו אותו אבל היה ברור להן שניצחתי. “הולי-שיט!” שמעתי את הצעקה בראשה של דנה, “מאיפה הבן-זונה הזה הביא כזה תותח?”, “אמא’לה” רצה המחשבה בראשה של דבי, “איזה בוטן בראש שלה, זה נחש אנקונדה”
חייכתי, המחשבות שלהן רק נתנו לי עוד בטחון והורדתי את המכנסיים לגמרי. “מי המודדת?” ציחקקתי כשאני מחזיק בתחתונים שלי ומתכונן להוריד אותם, שומע את המחשבות שלהן ונהנה.
“אני” דנה מלמלה, מסמיקה, “יאללה תוריד, נראה מה החבאת שם”
חייכתי, “מישהי הולכת לכבס הרבה תחתונים בחודש הקרוב” הזכרתי לה את ההבטחה שלה לדבי, “את מוכנה?” שאלתי ובלי לחכות לתשובה משכתי והורדתי את התחתונים, עומד מולה והזיין שלי נעמד מול עיניה זקור ומתוח, טיל בין-יבשתי המוכן לשיגור.
שתיהן הביטו בתותח שלי המומות או כמו שהאמריקאים אומרים הלסת נפלה להם לרצפה, מביטות בעמוד מתח גבוהה המזדקר בגאון בין רגליי עם פה פעור, לא זזות ורק המחשבות המתרוצצות במוחן מאשרות לי שהן עדיין חיות, מחשבות שמחרמנות אותי עוד יותר ומותחות לי אותו עוד קצת.
“דבי, אכלנו אותה” דנה מילמלה, מסמיקה.
“מדדת?” דבי ענתה במין מבט מזוגג.
“עוד לא אבל”
“תמדדי! אולי זה קצת פחות” דבי קטעה אותה, “או שאת רוצה שאני אמדוד?”
“תמדדי את” היא מסרה לה את הסרגל, “רועדות לי הידים”
“רגע” עצרתי אותן בפנים רציניות, “בתחרות ההיא היה אפשר קודם לשפשף קצת, לא?” חייכתי לדנה.
“כן” דנה מלמלה והמבט שלה נעוץ מהופנט בזיין המתוח, “אם אתה רוצה”
שפשפתי קצת, רציתי לחרמן אותן והמחשבות שלהן סיפרו לי שזה עבד, “אוקיי, תמדדי” הבלטתי קדימה את אגני.
דבי ירדה על הברכיים מולי, מתלבטת, “תני לי!” דנה הצטרפה אליה, מניחה את הסרגל מתחת לזיין שלי, מרימה מעט, שכולו יהיה מונח עליו, ו…”וואו” שתיהן גנחו ביחד, בקול, “אמא’לה, עשרים ושתיים!” דבי לחשה, “מפלצת” שמעתי את המחשבה במוחה, “הוא הולך לקרוע אותי”
“אכלנו אותה, מצטערת” דנה הביטה בדבי במבט מבוייש, “הייתי בטוחה ש…בוטן, שיחקת אותה, איזה ניתוח עברת?”
“שום ניתוח, מתנה-מאמא-טבע” ציחקקתי.
דנה לא האמינה לי, “כן, בטח, כמו ה-200 סי.סי שיש לי בכל שד” חלפה המחשבה בראשה. “לא, באמת” ציחקקתי, “פיצוי מאבינו שבשמים על עוגמת הנפש שנגרמה לי”
“כן בטח” היא לחשה בקול ספקני כזה והיה ברור שהיא לא מאמינה לי אבל מה אכפת לי, אפילו לא ניסיתי להסביר לה, הורדתי גם את חולצת הטריקו שלבשתי ונשארתי עירום, “אוקיי בנות, הפסדתן בהתערבות והגיע זמן הפרסים, תתפשטו!” נשענתי עם הגב אל הקיר ושפשפתי לעצמי בעדינות לשמור על הזקפה. “אל תחשבו על זה בכלל!” גערתי בהם כשמחשבות להגיד שהן לא התכוונו חלפו בראש של שתיהן.
“מה?” דבי עשתה את עצמה תמימה, “בוטן, ככה אתה מכיר אותי? שאני לא אבדוק את התותב שהשתלת לך” דנה הצטרפה והתחילה להתפשט.
“לא השתלתי תותב, זה הכל בשר ודם”
“כן” ושמעתי את הספקנות בקולה ובמחשבותיה, “הרי בסוף אני אדע” דנה המשיכה וחשבה.
גם דבי התפשטה, לאט, תמיד צעד אחרי דנה, הבטתי בהן מתפשטות וחושבות על הצעד הבא ואני שומע את המחשבות שלהן.
דנה עמדה עירומה מולי, הבטתי בא, בשדיים הגדולים ובגזרה הדקה, הכוס שלה היה קירח, אני לא מומחה אם זה מרוט או מגולח אבל לא היה כלום שיסתיר את החריץ המבריק בין שפתי הכוס הכהות והנפוחות.
גם דבי הורידה את החוטיני שלה ונשארה עירומה, עומדת ליד דנה ומחייכת במבוכה, היו לה שדיים ענקיים ולא הבנתי איך היא הסתירה אותם קודם, גם הכוס שלה היה גלוי בפני, לא קירח כמו זה של דנה אבל מברשת שיער הערווה המעוצבת דאגה שהפרטיים שלה לא יוסתרו.
דנה ודבי היו מגורות, המחשבות שלהן גילו לי את זה, מביטות בשקיקה בתותח המוכן בין רגליי, “איך אתה רוצה?” דנה שאלה בקול מיוחם.
כל חיי הבוגרים חיכיתי לרגע הזה, שתי כוסיות שמחכות שאני אדפוק אותן וסוף סוף יש לי עם מה! את ההשראה לתנוחה לקחתי מהמחשבה של דבי, מקווה שאבחר בתנוחה האהובה עליה, “תעמדו בדוגי, על המיטה, האחת ליד השניה”
שתיהן הביטו אחת בשניה וציחקקו, מהמחשבות שלהן הבנתי שזאת לא הפעם הראשונה שלהן ביחד בתנוחה הזאת, “יאללה” דנה ציחקקה ושתיהן ירדו על ארבע, ניצבות האחת ליד השניה ומנענעות בישבן כאילו מזמינות אותי להתחיל אתן.
הייתי כל כך חרמן שלא היה לי זמן למשחקים מוקדמים נוספים. בחרתי להתחיל בדנה, היעד המקורי שלי, ירדתי על ברכי מאחוריה, בין רגליה, הצמדתי את ראש הזיין המתוח אל בין שפתי הכוס הנפוחות, שמעתי את ה-“יש!” הצועק במוחה אחזתי חזק במותניה ובמכת אגן חזקה נעצתי את עצמי עמוק לתוכה, דחפתי חזק וחדרתי עמוק, המשכתי ככה ללחוץ עד שכל הזיין היה נעוץ בתוכה, עד ששיער ערוותי נמחץ אל ישבנה, ורק אז עצרתי.
דפקתי אותה בהנאה, לא רק הנאה שלי אלא גם שלה, לא הייתי צריך לשמוע את המחשבות שלה בשביל זה, היא הודיעה את כך בקול, גונחת בתשוקה, מפליגה בסופרלטיבים לזיין הגדול שלי, מסבירה לדבי ולי כמה טוב הוא עושה לה שם בפנים.
לפני המהפך כבר מזמן הייתי גומר אבל כנראה שלא רק את הגודל ההוא שם למעלה שדרג לי, גם את ההשהיה, את היכולת להעניק לה את האורגזמה שבחיים לא הצלחתי להעניק לאשה. שמעתי את החששות בראשה של דבי, מפחדת שאגמור עוד לפני שאגיע אליה אבל לא היה לה מה לחשוש, היה לי מספיק און בשביל שתיהן אבל אז נזכרתי בספור של אריה שקראתי ב”סליזי” ודחפתי לה אצבע לכוס והתחלתי לזיין אותה והיא, גונחת בקול, התמכרה לתענוג.
ההרגשה הזאת של השפשוף של הזיין שלי בין שפתי הכוס של דנה היה חדש לי והבנתי סוף סוף ממה כולם מתלהבים כל כך, “כן!” דנה צעקה בקול והיה ברור שהיא בשיא האורגזמה שלה, “כן, הנה, אני גומרת!” היא הכריזה בקול והרגשתי איך קירות נרתיקה מתכווצים חזק סביב הזיין המפמפם בתוכה, “כן, הנה!” כל גופה נמתח וקפא, “כן, אמא’לה, זה טוב, כן אני בשמיים!” היא צרחה באקסטזה “כן!” דנה גמרה בסערה ובבת אחת כל גופה רפה.
דנה גמרה אבל אני לא, בלי לחכות עברתי לדבי שהייתה כבר מוכנה לכבודי וקיבלה אותי לתוכה באהבה אבל גם דנה לא יצאה מופסדת והאצבע שלי החליקה לכוס הרטוב שלה והתחילה לפמפם, להדליק אותה מחדש.
דבי הייתה מיוחמת ברמות, הכוס שלה רטוב אבל מה שיותר גירה אותי זה המחשבות שלה, קודם, כשזיינתי את דנה, הרצון שלה להרגיש אותי בתוכה ואחר כך, כשעברתי אליה, הסופרלטיבים שרצו במוחה לזיין שלי, הזיון הכי טוב שהיה לה כמו שהיא חשבה ואני רציתי לשמוע גם מפיה, לא רק ממחשבותיה, ועשיתי הכל כדי שזה יקרה ו…זה קרה!
“כן!” היא צרחה פתאום במין תשוקה בלתי נשלטת, “כן, תמשיך, עוד!” היא המשיכה, דוחפת את ישבנה לאחור כאילו מזמינה אותי להכנס עוד יותר עמוק ולמרות חוסר הניסיון שלי היה ברור לי שגם היא בדרך לאורגזמה, “כן, תודה, תודה שהפסדנו, תודה שאתה מזיין אותי, אמא’לה זה בא לי, זה בא לי! זה באאאאאאא!” וגם היא גמרה.

שלוש פעמים ביקרתי אצל כל אחת מהן, שלוש גמירות מפנקות הענקתי להן והן צרחו מאושר, אחרי פעמיים גיוונתי, אמרתי להן לשכב על הגב והן הסתובבו בשמחה, נשכבות ופותחות רגליים, מחייכות אלי באושר ומזמינות אותי להמשיך.
טחנתי אותן, לא אני המצאתי את זה אלא ככה שתיהן חשבו, נתתי להן את האורגזמה השלישית ורק אז הייתי גם אני בדרך, שכבתי על דנה, דפקתי אותה והודעתי שאני בא אבל להן היו תוכניות אחרות, שתיהן רצו אותי, קראתי את המחשבות שלהן, מחשבות דומות, כמעט זהות, כאילו תאמו את זה מראש, והחלטתי שזה מתאים לי, “שתיכן על הברכיים!” שלפתי את עצמי מדנה ונעמדתי, שתיהן לא היו צריכות הסברים ונעמדו על הברכיים בין רגליי המפושקות, קרוב, מביטות בפלא מקרוב, מנשקות את הזקפה המתוחה ומלקקות, מובילות אותי אל השיא שלי, אל השפריץ המשחרר, חילקתי את השפיך הריחני והחם שלי בין שתיהן ותודה לאל היה לי כמות מכובדת שהספיקה לשתים, גמרתי להן על הפנים והשדיים והן חייכו באושר וליקקו בתאווה את הטיפות הלבנות והמלוחות כאילו זכו בפרס הגדול בטוטו.

שכבנו שלושתנו על הגב, מתנשפים בכבדות ובוהים בתקרה. “בוטן” דנה התחילה אבל אני קטעתי אותה.
“פעם הבאה שאת קוראת לי בוטן את חוטפת אותו בתחת!” איימתי.
דנה השתתקה לרגע, “צודק, מצטערת” היא חייכה, “רק רציתי להגיד לך שאתה תותח ושלא משנה לי מה עשית ומי עשה לך את זה אתה הזיון הכי טוב שהיה לי עד היום ותאמין לי, היו לי הרבה, הרבה יותר ממה שאתה יודע” היא ציחקקה.
“גם שלי” דבי הצטרפה בקול, “זיון הכי טוב” הסבירה, “ו…” היא הסמיקה אבל אני כבר ידעתי מה היא רוצה לשאול ולבקש.
“גם את, אם תקראי לי בוטן אני אזיין אותך בתחת!” הודעתי לה, מנסה להשמע כועס. ראיתי חיוך עולה על פניה ושמעתי את המחשבה בראשה, “יש! לא עכשיו, עכשיו אני מותשת, אבל אני שומרת לי את הזכות”, “ואת לא חייבת להעליב בשביל זה” המשכתי, “אם את רוצה את מוזמנת אלי לחדר” חייכתי אליה ולקחתי שפתון שעמד על השידה שליד המיטה, “הנה” רשמתי לדבי את הכתובת על הבטן באדום בוהק.

“איפה היית? דאגתי לך” אמא קיבלה את פני כשחזרתי הביתה, “נו, איך היה המבחן?” המשיכה בשאלות שלה באותו טון אמהי דואג.
“המבחן היתה טוב, ידעתי הכל ואפילו עניתי על שאלת הבונוס” עניתי מהסוף להתחלה, “והייתי אצל מישהי, זיינתי אותה ואת החברה שלה” עניתי בהתרסה.
אמא הביטה בי במבט סקפטי. “כן, בטח” שמעתי את המחשבה הספקנית בראש שלה אבל אז המחשבות שלה עברו לבליטה שצמחה במכנסיי, דווקא חירמן אותי לספר לה שזיינתי וזה העמיד לי אותו מחדש, “וואו” המחשבות בראש של אמא המשיכו להתרוצץ, “גדל הילד שלי, אני מוכרחה פעם לראות מה צמח לו שם”
מה לא עושים בשביל אמא. “אני הולך להתרחץ” הודעתי לה וכאילו בלי משים סידרתי לעצמי את החבילה במכנסיים שתבלוט ושמעתי איך היא מסתקרנת עוד יותר.
בכוונה “שכחתי” לסגור את הדלת עד הסוף, השארתי לאמא סדק שתוכל להציץ לי דרכו והיא ניצלה אותו עד תום. עמדתי עירום מתחת למים והתרחצתי, המבט בכוונה לא אל הדלת אבל ידעתי שהיא שם, מציצה לי! שמעתי היטב את המחשבות שלה וזה חירמן אותי עוד יותר, אמא התגרתה! התגרתה ממני, מהזיין הענק שלי שכאילו רחצתי אותו אבל בעצם ליטפתי ושפשפתי, הצגתי לה אותו במלוא תפארתו וזה גירה אותה ואותי עוד יותר.
אמא אוננה, לא ראיתי אבל שמעתי את המחשבות בראשה ותאמינו לי, הן היו בצבע כחול, אפילו כחול מזעזע מבחינתי. ידעתי שאמא רוצה אותי, שאם אני אצא אליה עכשיו היא תפתח לכבודי את הרגלים אבל לא עשיתי את זה, להתגרות בה – מותר, לזיין – לא! לזיין את אמא זה טאבו, גילוי עריות וזה הפחיד אותי.
נתתי לאמא לגמור, מצוות כיבוד אם:), ורק אז סגרתי את המים, הסימן בשבילה שאני יוצא. אמא ברחה אל החדר שלה ואני התנגבתי ולבשתי את חלוק הרחצה שלי ויצאתי. בדרך עברתי ליד הדלת הסגורה של חדר השינה שלה ולא התאפקתי, הנחתי את האוזן והקשבתי, שמעתי את הזמזום החרישי של הוויברטור שלה, הוויברטור שהיא חושבת שאני לא יודע שהיא מחביאה במגירה שליד המיטה שלה אבל מה שיותר הפתיע היו המחשבות שלה, אמא חשבה עלי, אוננה ופינטזה שאני עושה אותה! אני הייתי הפנטזיה שלה כששוב היא גמרה.

גם למחרת חציית הדשא הגדול הפכה לסיוט, המחשבות של הבנות שסקרו אותי היו כחולות ברובן, מתרכזות באזור מסויים, לפעמים על גבול הפורנוגרפיה, וזה רק חירמן אותי עוד יותר וגרם לבליטה לגדול מה שהוביל למין כדור שלג כזה שהוסיף למחשבות הכחולות שלהן והגבירה עוד יותר את הבליטה אצלי.
השעור עבר דווקא בסדר, אולי כי היה מרצה, גבר מבוגר. השעור לאחריו כבר היה יותר מעניין, הפעם זאת הייתה מרצה, אשה, ואת המחשבות שלה שמעתי מה שהפך אותי לגאון התורן, זה שקורא את מחשבותיה ויודע לענות על השאלות שאף אחד אחר לא ידע.
בהפסקה התבודדתי לי בפינה מרוחקת, רציתי קצת שקט מכל המחשבות סביבי לפני שחזרתי לעוד הרצאה.

ישבתי בחדר ולמדתי, רק קודם גמרתי לאכול ארוחת הערב עם אמא שלי שעברה בשלום יחסית, כשנכנסתי היו לה אומנם מחשבות לגבי מה שהיא ראתה אתמול במקלחת אבל הצלחתי להסיט אותה לשיחה על נושאים אחרים, כולל שהזכרתי לה שמחר הביקור שלי אצל אבא והוא הזמין אותי לארוחת ערב אצלו מה שגרר אותה שוב לקלל את בית הדין הרבני על פסיקתו שההשתתפות של אבא בעלות הלימודים שלי תהיה מותנת בקיום מצוות כבד את אביך והחובה שלי לפגוש אותו לפחות פעם בשבוע על פי רצונו מה שלשמחתי האשה החדשה שלו דאגה שלא יקרה יותר מפעם בחודש.
הייתי שקוע בלימודים כי לא שמעתי שדפקו בדלת עד שאמא פתחה את הדלת ועם חיוך גדול הודיע לי שמישהי באה אלי ואמרה שהזמנתי אותה ללמוד ביחד.
להזמין ללמוד לא הזמנתי אף אחת, זה בטוח, אבל לשמחתי לפני שאמרתי את זה לאמא הדלת נפתחה יותר וראיתי את דבי, מסמיקה ומחייכת אלי, “אהה, כן” חייכתי לאמא, “הבטחתי לה לעזור לה בפיקולוגיה” הודעתי, “תורת האצות” הוספתי הסבר למראה המבט התוהה של אמא, “בואי, תכנסי” קמתי וחייכתי לעבר דבי.
דבי נכנסה, חיכיתי שאמא תצא ונעלתי את הדלת, ידעתי שאמא שמעה שנעלתי על פי המחשבות שהתרוצצו במוחה אבל היא לא אמרה כלום רק שהמחשבות שלה גילו לי שהיא מקשיבה מעבר לדלת ואני רק חייכתי לעצמי.
“תודה” דבי חייכה לעברי ובלי לחכות התחילה להוריד את החולצה שלה.
“על מה התודה?” חייכתי חזרה.
“שאמרת לה תורת האצות ולא תורת הטפילים” היא ציחקקה.
“הופה” גיחכתי, דבי לומדת אומנות ולא מיקרוביולוגיה, “אני רואה שמישהי התכוננה לפגישה”
“בשביל מה יש ויקיפדיה” היא חייכה ושלחה ידים לאחור לפתוח את החזיה שלה, “נו, מה בחורה צריכה בשביל שתדפוק אותה? לקרוא לך בוטן??”
“מניאקית” התחלתי להתפשט במהירות, “רוצה בתחת, אה?” זרקתי את החולצה לרצפה ועברתי למכנסיים.

לרגע עמדנו זה מול זה עירומים, מביטים, אני מדלג בין השדיים הענקיים והכוס החשוף שלה והיא ממוקדת בתותח המוכן לירי שלי. “את באמת רוצה בתחת?” שאלתי.
“כן” היא הסמיקה, “אני אוהבת שנכנסים בכניסת המשרתים שלי” היא ציחקקה במבוכה, “אבל רגע” היא הרימה את התיק שלה ושלפה שפופרת של KY, “זה ג’ל סיכה ל”
“אני יודע מה זה” קטעתי אותה ולקחתי את השפופרת מידה, ראיתי מספיק סרטים כחולים כדי לדעת גם מה עושים עם זה, “בואי” הובלתי אותה את המיטה שלי, “תשכבי”
דבי התיישבה על המיטה והזיין שלי היה בדיוק מול הפה שלה, “אתה רוצה קודם שאני אמצוץ לך?” היא הביטה בי.
“ברור” עניתי, מנסה להסתיר את ההתרגשות שלי, התרגשות של פעם ראשונה שאני הולך לדפוק מישהי בתחת.
דבי מצצה לי, דבי יודעת למצוץ, אם חשבתי שעומד לי גיליתי שאפשר גם יותר, אני לא יודע איך אבל היא הצליחה להכניס את כל הזיין הגדול שלי עמוק לגרונה, מפנקת אותו ומצפה אותו ברוק שלה, “וואו, הוא ענק” היא לחשה באחת ההפסקות שלקחה כדי לנשום, “אתה מוכן?”
“מוכן” עניתי, “תשכבי”
דבי לקחה את הכרית שלי, הניחה אותה במרכז המיטה ונשכבה עליה, מסדרת אותה מתחת לאגן ומגביה בכך את אחוריה, “תמרח לי” היא ביקשה בקול מתחנחן ופישקה בידיה את פלחי ישבנה, חושפת בפני את פי הטבעת שלה.
“קר” היא התפנקה כששפכתי כמות נדיבה לפתח המכווץ, “תעסה לי אותו” היא הוסיפה באותו קול מתפנק, “כן, ככה” היא הדריכה אותי כשהתחלתי, אני לא מנוסה בזה אבל קראתי את מחשבותיה ועשיתי את מה שצריך, את מה שהיא ציפתה ממני, דחפתי אצבע אחת מבעד לחור המשומן ועיסיתי, מתחתי בעדינות והוספתי עוד אצבע ועוד אצבע עד שקראתי במחשבותיה שהיא מוכנה.
ליתר בטחון גם מרחתי לי כמות נוספת על העטרה המתוחה שלי, נשכבתי עליה והרמתי את האגן, דבי מתחה עוד יותר את פתחי ישבנה ואני כיוונתי את הזיין שלי לחור המשומן, “כן” היא גנחה וכאילו אישרה לי שאני בכיוון, “כן, לאט, שלא תקרע אותי”
דחפתי לה לאט, כמו שהיא ביקשה. כאב לה, היא לא אמרה את זה אבל שמעתי את המחשבות בראשה, כשכל העטרה נכנסה ההתנגדות שלה נחלשה והתחלתי לחדור ביתר קלות, מרגיש את הרקטום נצמד סביב הזיין שלי ומשתפשף בו, ה-“וואו, זה בדיוק מה שרציתי” שהתרוצץ במוחה נתן לי בטחון ועודד אותי להמשיך, לתקוע את כל הזיין עמוק בישבנה, “כן, עכשיו שידפוק אותי” שמעתי את המחשבה בראשה כשכל הזיין היה בתוכה, “כן, ככה” היא לחשה לי בקול מיוחם כשהתחלתי לפמפם בישבנה.
אני לא יודע אם דבי ידעה שהיא הראשונה בחיי שאני דופק בתחת, לדעתי לא! עקבתי אחרי המחשבות שלה על מה שהיא אוהבת ורוצה שיעשו לה וזה מה שעשיתי, מְרַצֶּה אותה, נותן לה בדיוק את מה שהיא רוצה והייתי צריך כל הזמן להשתיק אותה כדי שאמא, שמקשיבה לנו מעבר לדלת, לא תשמע את גניחות ההנאה שלה.

דבי הייתה בהיי, הגמירה הראשונה שלה לא אחרה לבוא, “כן” היא סיננה בין שיניה, מתאמצת שלא לצעוק, “כן, הנה” היא המשיכה, “כן, אני באה, אני גומרת, אני משפריצה!!” היא לחשה לי ואני המשכתי, מרגיש איך היא גומרת וממשיך לדפוק אותה בלהט, גם אני הייתי לקראת השיא, הרגשתי שזה תכף יגיע ורציתי לתת לה לפחות עוד גמירה אחת, דפקתי וחשבתי על המורה לתנ”ך בתיכון, המורה השמנה הצולעת שכל כך שנאתי וזה עזר, הצלחתי להחזיק מעמד עד ששוב היא גמרה וגמרתי יחד איתה, מילאתי לה את התחת בעסיס הגברי שלי.

שכבתי עליה, מתנשף בכבדות ומוחץ אותה מתחתיי. “נהנית?” שאלתי. “כן” היא נאנחה בתשוקה, “מאד, אתה תותח”
“את אוהבת בתחת?” לא התאפקתי ושאלתי.
“כן” היא גנחה, “מאד, זה הפאטיש שלי” היא ציחקקה אבל לא הייתי צריך שהיא תענה לי כדי לדעת שכן, המחשבות שלה גילתה לי את התשובה עוד לפני.
התגלגלתי מעליה ושכבתי לצידה, דבי נשכבה על הצד ונצמדה אלי, מחבקת אותי, מוחצת את שדיה הגדולים אל גופי ומשחקת לי בזיין שרק לפני רגע היה בתוכה. “יוסי, כשאנחנו לבד אתה מרשה לי להמשיך לקרוא לך בוטן” היא לחשה בקול מתפנק, “זה בהפוך על הפוך, תראה את זה בתור מחמאה”
“כשאנחנו לבד” ציחקקתי, “או כשאת רוצה לחטוף שוב בתחת”
“בוטן” היא הניחה את ראשה על חיקי ונישקה אותי בצוואר “אני שמחה שנפגשנו” היא לחשה לי, “ואני שמחה שהפסדתי בהתערבות, כל פעם שיבוא לך עלי רק תשרוק ואני מתייצבת בריצה ופותחת רגליים”
“או את התחת, מה שיבוא לי”
“או התחת, מה שיבוא לך” היא ציחקקה ונצמדה אלי עוד יותר חזק.

שכבנו ככה בשקט, חושבים. המחשבות שלה היו בי, יותר נכון במה שעשיתי לה וכמה היא נהנתה מזה. “רוצה קולה?” שאלתי בקול, מסמן לאמא שעדיין הקשיבה מאחורי הדלת שאני תכף פותח.
“כן” היא שיחררה אותי והתמתחה במיטה כמו חתולה ששתתה צלחת שמנת גדולה וחייכה אלי, “עם הרבה קרח”, התיישבתי ולבשתי את מכנסי ההתעמלות שלי וככה, בלי חולצה יצאתי לעבר המטבח.

אמא ישבה במטבח בלחיים סמוקות, עושה את עצמה קוראת בעיתון אבל המחשבות שלה הסגירו אותה, המחשבות שלה היו עלי, על מה שהיא חשבה שעשיתי בחדר שלי והם לא היו רחוקות מהאמת רק שאמא לא חשבה שעשיתי את דבי בתחת.
“רק באתי לקחת קולה” חייכתי אליה וניגשתי למקרר.
“מה אתם עושים שם?” אמא שאלה בסקרנות.
“לומדים” חייכתי בציניות כשאני ממלא כוסות בקוביות קרח.
“לומדים” שמעתי את העוקצנות בקולה של אמא, “בטח, לומדים” שמעתי את המחשבות שלה, “הלוואי עלי כאלה לימודים” המחשבות המשיכו, “אולי גם אותי הוא ילמד קצת ככה” היא שלחה מבט מתאווה לעבר חלציי ושוב התברר לי שאמא מיוחמת עלי, שברצון היא הייתה פותחת בשבילי את הרגלים ונותנת לי לעשות בה מעשים.

מה אני אגיד לכם? התחרמנתי מהמחשבות שלה, שוב נעמד לי התותח כאילו לא גמרתי לפני רגע ומה שבא לי באותו רגע זה להשכיב אותה על השולחן ולזיין אותה! רציתי אבל פחדתי! החשש הזה מהטאבו הכריע אותי, “כן, לומדים” עניתי בציניות וקרצתי לה, “למה? לא טוב?”
שמעתי את מחשבות הנזיפה שהיא מתכננת לי. בדרך כלל אמא היא השולטת בבית, עד עכשיו כל מה שהיא אמרה אני עשיתי בלי לציץ, בלי חס וחלילה להתווכח, אבל לא הפעם. “תראה יוסף” אמא התחילה אבל הפעם קטעתי אותה, “אמא! בחדר שלי אני אעשה מה שאני רוצה!”
“יוסף” היא שוב התחילה באותו טון נוזף שתמיד הייתי קופץ לדום כששמעתי אותו.
“אמא!” קטעתי אותה באותו טון שלה, “החדר שלי הוא מבצרי ואני אעשה בו מה שאני רוצה ואת לא תגידי לי לא!” וראיתי שהפתעתי אותה עם התוקפנות שלי, “ואם זה לא מתאים לך תגידי ואני אעבור לאבא” היכיתי אותה מתחת לחגורה, נפשית לא פיזית, “אבא כבר מזמן הציע לי לעבור אליו” המשכתי, משקר במצח נחושה, נכון שפעם אבא רצה אבל הוא לא הציע לי, אשתו החדשה לא הרשתה לו, רק שאת זה אמא לא ידעה.
“תראה יוסי” הטון שלה השתנה קצת, התרכך, “אני לא מתערבת אבל”
“בלי אבל!” קטעתי אותה שוב, “בכל הבית את הקובעת, אבל החדר שלי הוא שלי ובו אני הקובע ואם אני אומר שאנחנו לומדים אז אנחנו לומדים גם אם זה לא בדיוק הלימודים שאת מתכוונת”.

אמא הייתה המומה, שמעתי את המבוכה במחשבות שלה, היא שתקה, לא עונה, מסתכלת בי במבט מופתע אבל מה שהפתיע אותה זה שהיא נדלקה, כן, מסתבר שגבר חזק עושה לה את זה ואני הייתי הגבר החזק שלה באותו רגע, “אמא! עכשיו אני הולך “ללמוד”” ובכוונה עשיתי תנועת מרכאות כפולות כשאמרתי ללמוד, “אז ביי” וגחנתי לעברה ונישקתי אותה על השפתיים, נשיקה קלה, סמלית, וחייכתי אליה.
בכוונה לא סגרתי את הדלת עד הסוף כשנכנסתי לחדר, ידעתי שהיא תבוא ורציתי להתגרות בה, לעשות לה טיזינג (Teasing), לתת לה אפשרות להציץ ולא רק להאזין מעבר לדלת כדי לגרות אותה עוד יותר. דבי עמדה והתלבשה, התחתונים כבר היו עליה והיא בדיוק סגרה את הקרסים בחזיה שלה. “היי, הלו, אַתְ אֶתְ עונתך קיבלת, מה איתי? לי לא מגיע??” שאלתי כשאני מניח את הכוסות על שולחן הכתיבה.
“מה?” היא הביטה בי מופתעת, “חשבתי שגם אתה קיבלת” היא ציחקקה במבוכה.
“קיבלתי? זה נראה לך קיבלתי?” משכתי והורדתי את המכנסיים, נותן לה לראות את הזקפה שצמחה מחדש.
“אימא’לה, האנקונדה התעוררה מחדש” שמעתי את הצעקה בראשה, “מגיע, בטח מגיע לך” היא מיהרה ופתחה מחדש את החזיה שלה, נותנת לה ליפול לרצפה ושולחת במהירות ידים לתחתונים, “תשרוק” היא ציחקקה והפילה את התחתונים לרצפה, עומדת מולי עירומה, “ואני באה”
שרקתי, שמעתי את המחשבות של אמא ליד הדלת, שוקלת להציץ או לא להציץ? להשתמש בפירצה שהשארתי לה או לא?. “איך אדוני רוצה?” דבי חייכה אלי, אוחזת את הזקפה המתוחה שלי בשתי ידיה ומלטפת.
“על הגב, מיסיונרי” הודעתי, דוחף אותה בעדינות לאחור עד שנגעה במיטה.
המחשבות הכחולות שלה היו כבר שלושה צעדים קדימה, כשאני בתוכה, שוכב עליה, מוחץ אותה וכותש עם העלי הגדול שלי בכוס שלה. “כן אדוני” היא ציחקקה ונשכבה על הגב, פותחת רגליים ומגלה את מגרש המשחקים הפרטי שלה, “בוא” היא שלחה ידים לעברי והזמינה אותי.
אמא הציצה, שמעתי את מחשבותיה, לא יפה אמא לחשוב עליה ככה, היא לא זונה, בסך הכל היא אוהבת להזדיין ויותר מזה היא אוהבת את המתנה שההוא מלמעלה נתן לי וזה שאת מקנא בה לא מרשה לך לקרוא לה שרמוטה!
שכבתי על דבי, בין רגליה המפושקות ועל השדיים הרכים שלה, מעכתי אותם והיא אחזה בתותח שבין רגליי והובילה אותו אל הקן החם שלה, מניחה בין שפתי הכוס המגורות וגונחת “כן” תאוותני, “כן, תן לי” ואני נתתי, תקעתי לה את כל הזיין באבחת אגן חזקה עמוק את הנרתיק הרטוב והחם שכל כך חיכה לו.
אמא לא התאפקה, היא הציצה, שמעתי את מחשבותיה אבל יותר מזה ראיתי אותה בזווית העין מציצה לנו וזה גירה אותי עוד יותר. “אני רוצה שתגמור לי בפנים” שמעתי את דבי לוחשת והיא כרכה את רגליה סביב ישבני והצמידה אותי חזק יותר, “אל תפחד, אני לוקחת גלולות” היא המשיכה, “כן, ככה” היא עודדה אותי כשהגברתי את הקצב וחיבקה אותי גם בידיה, “כן, הנה, הנה זה בא, זה בא לי! כן!!” היא נעצה את צפורניה בגבי וגמרה בסערה, לא עוזבת את החיבוק ומבקשת “עוד!”.
אמא אוננה, שמעתי את מחשבותיה וידעתי שהיא מתחבאת ומדי פעם מציצה, כן, מציצה לבן שלה, מתחרמנת ומאוננת עוד יותר.
הספקתי לתת לדבי גם את הגמירה השניה שלה, גונחת בקול והפעם לא השתקתי אותה, בשביל מה? אמא ממילא רואה ויודעת. דבי גמרה ואני אחריה, השילוב הזה של החיבוק החם והאוהב של קירות נרתיקה, השפשוף הנעים של הזיין הנע קדימה ואחורה בין שפתי הכוס, המחשבות הכחולות של אמא והידיעה שהיא מציצה לי עשו את שלהם וגם אני הגעתי לשיא, פישקתי חזק את רגליה ברגליי, פמפמתי מהר ואז, ברגע השיא, נעצתי את עצמי הכי חזק לתוכה והשפרצתי, רוקנתי את בקבוקיי המלאים והצפתי את נרתיקה בשפעת שפכתי החמימה והריחנית.

כשליוויתי את דבי לדלת אמא כבר ברחה לחדר שלה. “תודה גבר” דבי נעמדה על קצות אצבעותיה ונישקה אותי על השפתיים, “תזכור יש לך הזמנה פתוחה, תשרוק ואני מופיעה בריצה”
“בלי תחתונים” הודעתי לה.
“אם זה מה שאתה רוצה אז בלי תחתונים” היא ציחקקה.

זמזום הויברטור של אמא משך את תשומת ליבי בדרך חזרה לחדר שלי ושמתי לב שהפעם דלת חדר השינה של אמא, שתמיד סגורה, קצת פתוחה, כאילו הפעם היא זאת שמזמינה להציץ. אמא עדיין אוננה, שמעתי את המחשבות הכחולות שלה ומה ששוב הפתיע אותי היה שהיא חושבת עלי, מאוננת עם הויברטור ומדמיינת שאני הוא זה שעושה לה דברים, שאני הוא זה שמרטיט לה את הדגדגן הנפוח.
להציץ או לא להציץ? זאת השאלה שעמדה לפני. אני לא מלאך, אני רק בשר ודם, הייתי חרמן ולא עמדתי בפיתוי, הצצתי לה! הצצתי לה בזהירות, שאמא לא תתפוס אותי, אמא שכבה על המיטה ברגלים מפושקות והחזיקה בשתי ידיה בויברטור שרטט לה בכוס, כאילו פוחדת שיברח לה.
אמא התנשפה בכבדות והיה ברור שהיא לקראת הקתרזיס, החזה שלה עלה וירד אבל מה שיותר בלט זה הפטמות שלה, גדולות כהות ונוקשות, משדרות לכל עבר “אני מיוחמת”!
אמא המשיכה לפנטז עלי, בדמיונה אני הייתי זה שדופק אותה, מדמה שהזיין שלי הוא שרוטט בתוכה, “כן” היא מלמלה, עוזבת יד אחת מהויברטור ומתחילה למולל לה את הפטמה, “כן, הנה” שמעתי את הצעקה בראשה ו, דוחפת חזק את הויברטור לתוכה, “כן, יוסי’לה, אני גומרת!!” קראתי את המחשבה שחלפה במוחה ובבת אחת כל גופה רפה.
נשארתי ככה, מביט בה, היה משהו מדהים בלראות אותה ככה שוכבת ומחייכת אבל אליה וקוץ בה, אמא קלטה אותי! היא לא אמרה כלום אבל פתאום החיוך התרחב על פניה ושמעתי את הקול במוחה “כן, הוא מציץ לי, הלוואי שיבוא!” ו…ברחתי, ברחתי לחדר שלי ונעלתי, כאילו פחדתי שהיא תרדוף אחרי, התיישבתי על המיטה, מתנשף ולא מריצה, וגיליתי ששוב עומד לי, שלראות ככה את אמא מאוננת עשה לי את זה אז גם אני אוננתי, התפשטתי במהירות, נשכבתי על המיטה ועשיתי ביד!

להמשך קריאה – חלק ב

הוספה למועדפים שלי