יש לי בקשה קצת הזויה

״זאת הפגישה השנייה שלנו וכיף לי איתך מאוד״. – אני מהנהנת בהסכמה שגם לי והוא ממשיך – ״הייתי רוצה להכיר אותך יותר טוב, אבל יש לי בקשה קצת הזויה לפני ואבין לגמרי אם לא תסכימי״.

אנחנו יושבים בפאב שכונתי קטן מול הבית שלי והאמת שעד לרגע הזה די השתעממתי מהדייט, הרגשתי שהוא לא ממש איתי. – ״עכשיו סיקרנת, תמשיך״ – אני לוקחת לגימה מהדרינק ומסתכלת עליו בהמתנה.

״אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל״ – הוא נראה די נבוך מכל הסיטואציה.

״תתחיל מהעיקר ומשם נתקדם״ – אני מחייכת חיוך מעודד ונשענת אחורה על כיסא הבר, כמות הדייטים שהייתי בהם הפכה אותי לסוג של פסיכולוג בתחום ואני די מוכנה לכל תרחיש. הוא מרוקן את וויסקי שלו בלגימה ואומר בנשימה אחת. – ״אני חייב לראות את הכוס שלך״ – אני נחנקת מהמרטיני וכמעט נופלת מהכיסא מרוב צחוק, מסתבר שאני לא מוכנה לכל תרחיש אחרי הכול.

״את בסדר?״ – הוא מסתכל במבט מודאג איך אני מתייצבת חזרה על הכיסא.

״הכול טוב״. – אני אומרת אחרי כמה שניות של הסדרת נשימה – ״תקשיב, יש לך מזל שאתה יפה! עוד פעם, מ ה אתה חייב לראות?״

״את הכוס שלך״. – הוא אומר כבר בטון יותר רגוע, כנראה מעודד מזה שלקחתי את זה לכיוון של צחוק.

״טוב״ – אני מדליקה סיגריה, אחרי שהשתלטתי על התקף צחוק נוסף ומוציאה עשן – ״עכשיו מההתחלה בבקשה, לאט וברור, חייבת להגיד שזאת הבקשה הכי מוזרה ששמעתי בחיי״. – הוא נאנח בכבדות ומסתכל עליי עם כל הצער של העם היהודי על פניו.

״לינה תביני, אני לא איזה סוטה, באמת שלא. העניין הוא, שאם אני לא אוהב את הכוס ויזואלית אני פשוט לא מתפקד בקטע מיני, אני יודע שיש לי בעיה ואין לי עוד איך לפתור אותה. הקטע שמטבע הדברים אני רואה את החלק הזה כבר בשלב יחסית מתקדם של הקשר וזה מתסכל רצח כל פעם מחדש, גם בשבילי וגם בשביל הבחורה שלא מבינה מה קורה ולמה זה נגמר, אני הרי לא יכול אפילו להסביר בלי לפגוע בה. אז הפעם חשבתי פאק איט, מה כבר יקרה? מקסימום היא תסרב. אני לגמרי אבין אם תלכי עכשיו, זאת באמת בקשה מוזרה״.

אנחנו שותקים כמה דקות, אני מעשנת והוא מסתכל עליי במבט חודר, מנסה להבין מה עובר לי בראש.

״טוב״. – אני מכבה את הסיגריה ועושה לברמן סימן של חשבון עם היד.

״מה טוב?״ – הפרצוף המבולבל שלו פשוט מהמם.

״אני מוכנה להראות לך״.

״באמת?! כאילו מצוין! אבל למה?״ – הוא בוהה בי כאילו הרגע צמח לי ראש נוסף והציע למצוץ לו מתחת לשולחן. הברמן מניח מולנו את החשבון ואנחנו מחכים בשתיקה שילך.

״למה?״ – אני מחייכת ומושכת כתפיים. – ״אולי כי אני אוהבת תפניות חדות בעלילה, אולי כי יש לי כוס מהמם ומדליק אותי שתראה אותו. אולי הכול יחד בתוספת משיכה מטורפת אלייך ועוד מיליון סיבות אחרות שאני בעצמי לא מודעת להן. רק שזו עדיין לא הזמנה לסקס, זה משהו שחשוב לי שתבין״ – הוא מהנהן בהסכמה. אני קמה, לוקחת את התיק ופונה לכיוון היציאה, הוא עוד בוהה בי… – ״נו אתה בא?״ – הוא מחייך ובא אחרי.

אנחנו עולים לקומה שנייה ונכנסים לדירה שלי. אני נועלת אחריו את הדלת ומדליקה את המזגן. באמצע החדר, כורסת עור גדולה בצבע חום, אני מתה על הכורסא הזאת גם על תרומתה לעיצוב ובמיוחד על הנוחות שלה לזיונים. אני מסתובבת אליו ומורידה באיטיות את התחתונים, מתיישבת בכורסא בלי להוריד ממנו את העיניים. הוא שותק, כנראה עדיין בהלם שזה קורה לו, חכה מאמי, עוד לא התחלתי. אני נשענת אחורה ומניחה את הרגליים על הידיות, נותנת לו תצפית פנורמית על מה שביניהן.

״אתה יכול להתקרב״. – הוא מתקרב ומתיישב בין רגליי הפתוחות, בוחן את הכוס הקטן שלי שמתחיל לנזול בטירוף מכל התשומת לב.

״אני יכול…?״

״כן, אתה יכול״. – אני בקושי מצליחה לעצור את הגניחה כשהאצבעות שלו מפשקות את השפתיים החיצוניות והוא מתבונן פנימה. ריח הקרבה שלו מחרפן. כל הסיטואציה הזאת מטורפת! שניות עוברות כמו נצח, אני מרגישה את הגירוי זורם לי בוורידים, משתלט על גופי, חודר למוח, מבטל כל כוונה מקורית שהייתה, אני כבר לא בטוחה שאוכל לעצור.

״אתה אוהב את מה שאתה רואה?״ – ניסיתי להגיד את זה בקלילות, אבל יצא לי קול צרוד של כוכבת פורנו. אני מכירה את הקול הזה… ואני יודעת שלא אוכל כבר לעצור.

״כןןן, הוא מושלם. אני רואה שגם את אוהבת את מה שקורה כאן״. – הוא מסתכל עלי בחיוך מבין ואני מבינה שגם הוא לא מתכוון לעצור – ״את רטובה לגמרי… אני יכול לעזור לך בזה אם את מסכימה״. – עם ישראל חי! כמה רצון לעזור לזולת… המוח שלי זורק עוד 100 תגובות ציניות, אבל השפתיים אומרות:

״מאמי בבקשה…״ – אני גונחת בקול כשהאצבעות שלו מחליקות לתוכי ומתחילות לזוז, אני כבר לא חושבת על כלום, פשוט סוגרת את העיניים ומתמסרת לזרמיי הנאה השוטפים את גופי. הוא מוסיף עוד אצבע ומגביר קצב. ״כןןןן מאמי, בדיוק שם!!!״ הגוף שלי נטרף כשהלשון שלו נוגעת בדגדגן, היא מרחפת מסביב, גורמת לגופי להתפתל מעונג. אני מושכת אותו אלי כי הרצון לנשק אותו פשוט בלתי נשלט. מוצאת את השפתיים שלו ומלקקת מהן את הנוזלים של עצמי… כמה שזה מחרמן! הלשון שלו חודרת פנימה, מחקה את תנועת האצבעות בתוכי, אני נצמדת אליו עם כל הגוף… רועדת, גומרת, מוצפת… רוצה אותו בתוכי!

״אגב מה היית עושה אם הייתי מגיב אחרת?״

״אם לא היית אוהב את מה שאתה רואה?״ – אני נמתחת על המיטה ומנערת מעצמי עטיפה של קונדום שנדבקה ליד. – ״אין לי שמץ, לא באמת חשבתי על האפשרות הזאת. חוץ מזה, כבר עברנו את הצומת״. – אני מתיישבת עליו ומחדירה את הזין שלו לתוכי… – ״מכאן זה רק כביש מהיר״.

הוספה למועדפים שלי