מועדון BDSM בבלגראד, הסלקטור בכניסה מציג את ספר הכללים של המועדון באנגלית, עוברת במהירות על הטקסט, לא לצלם, לא לספר, לא להזדיין… לא התכוונתי. אני חותמת ומשלמת את דמי הכניסה שבמדינה הזאת שווי ערך למשכורת חודשית.
המקום מעוצב בסגנון גותי, אבן, עור וברזל, מוזיקת רוק כבדה עם אלמנטים של אופרה מחזקת את האווירה, חלקים בעיצוב נראים כאילו נלקחו ממוזיאון אינקוויזיציה. הקהל מגוון ואיכותי, נשים וגברים לבושים בגדי עור או בגדי ערב, יש גם שלא לבושים, יש מהכול.
השמלה הקצרה שלי בנויה בעיקר מרצעות ולא משאירה הרבה מקום לדמיון, קניה אימפולסיבית ויקרה בטירוף שלא חשבתי שאי פעם תצא מהארון. מגפי עור שמגיעים מעל הברך משלימים את ההופעה, אפשר להגיד שאני די משתלבת כאן. אני מתיישבת על הבר ומזמינה יין אדום, איכשהו זה מרגיש כמו המשקה הכי נכון כאן. מישהו נוגע לי ביד, אומר לי משהו בסרבית, קולט שאני תיירת ועובר לאנגלית, שואל אם המלכה צריכה משענת לרגליים, אני בוהה בו והוא חוזר על השאלה ומתכופף, אני מבינה שאני המלכה והוא המשענת, מוזר כמה רגיל הוא נראה. אני קמה והולכת בלי לכבד אותו בתשובה, הוד מעלתי לא במצב רוח. זה עולם זר, הוא לא שלי, אני רק עוברת כאן אבל משהו בו מושך אותי, גורם לי לרצות… להבין אותו.
אני נכנסת למסדרון ארוך. בכל מקום אבן וברזל, חדרים ללא דלתות. המסדרון מלא באנשים, חלק עם מסיכות המסתירות את זהותם, הם עוברים בין חדרים וכל חדר הוא גוון אחר של חושך.
אני נכנסת לחדר הראשון ומצטרפת לקהל. גבר ערום שוכב עם מסכה שחורה על פניו, הוא כבול לרצפה בשרשראות ברזל, אישה עם בגדי עור צמודים ומסיכה עומדת מעליו, מחזיקה נר עבה, הוא צועק כל פעם שטיפת שעווה חמה נוגעת לגופו. מישהו בקהל לוחש לי שזה זוג נשוי והם מגיעים לכאן הרבה. הוא כנראה לא באמת סובל, הזין שלו עומד כמו טיל.
אנשים נוגעים בי, מציעים לשבת עליהם, להניח רגליים, אני מסרבת בחיוך, זה לא מעצבן אותי, זה גם לא מדליק. פשוט מעניין, מה מניע אותם? מה הכיף שלהם? זה נחשב כאן לנימוס?
Down down the rabbit hole…
ריח חזק של מריחואנה עוטף אותי כבר בכניסה לחדר השני, הוא יותר קטן מהקודם. שטיח אדום ואנשים יושבים על כריות לאורך הקירות. נרגילה עם וויד מסתובבת בין היושבים. אני מתיישבת על אחת הכריות ונשענת על הקיר, לוקחת שאיפה מהנרגילה. במרכז החדר רוקדת אישה, תנועותיה איטיות ומלאות הבטחות, היא לבושה כמו מורה בבית ספר אנגלי, החולצה המחוייטת שלה מבולגנת, החצאית הצרה עלתה כמעט למותניים, היא לא בנויה לתנועות כאלה. בנות בבית ספר אנגלי לא פותחות רגליים, אבל היא פותחת ורואים את הכוס שלה דרך התחתון. אבל לא אכפת לה, היא בעולם משלה, מתעלסת עם המבטים. היא מלאך נופל והיא מהממת בנפילתה. היא תופסת את מבטי, מתכופפת אליי ולוחשת –
״One glass of wine, that’s all you need to become free…״
לפי האישונים שלה אני מבינה שהיין היה מחוזק במנה טובה של קוקאין. היא מנשקת אותי ומתרחקת עם חיוך מסתורי. אני מוציאה את הכדור שהיא הכניסה לי לפה ומסובבת את הראש בשלילה אבל היא כבר ממשיכה את הריקוד שלה. אני מחייכת, באמת היה לה מבטא אנגלי.
Down down the rabbit hole…
במרכז החדר מתקן בצורת X, בחורה קשורה אליו ברגליה וידיה עם רצועות עור, מסיכה על פניה, זה הדבר היחיד שמכסה את גופה. גבר תופס את הקצה השוט עם היד, משחרר ומנחית על גופה. התנועות שלו אלגנטיות ומלאות ביטחון, בין המכות הוא מלטף את גופה, מחדיר לה אצבעות, צעקות הכאב מתחלפות באנחות עונג. הוא ממשיך והיא צועקת מעונג וכאב, אפשר לראות עד כמה היא רטובה, יש במשהו מהפנט בדינמיקה הזאת.
אני מרגישה נגיעה ביד ומסתובבת, מקווה שזה לא עוד מישהו שמשתוקק להיות רהיט, אבל זאת מיקה, הגענו ביחד אבל ישר איבדתי אותה בין הקהל.
״את רואה את עצמך עושה משהו כזה?״ – היא נראית מהופנטת מהמתרחש.
״לא יודעת… זה.. נראה לי יותר מידי בשבילי״ – קשה לי להתאים את המילה לשילוב בין ריגוש, גירוי ומבוכה שאני מרגישה.
״כן… מבינה אותך לגמרי, זה משהו אחר״ – היא תמיד מבינה אותי בלי מילים.
״בואי״ – היא לוקחת אותי ביד וסוחבת אחריה.
״לאן את סוחבת אותי?״ – אני מפלסת את דרכי דרך הקהל המחומם מהמופע.
״תכף תראי״.
אני עולה אחריה במדרגות. אנחנו מגיעות לחדר ענק, אותו עיצוב גותי, ספות עור ארוכות, על אחת הספות יושבים כמה גברים בערך בגילנו ומעשנים נרגילה. היא ישר נגשת אליהם, עכשיו אני מבינה לאן היא נעלמה. אני מתקרבת לקבוצה.
״לינה תכירי״ – היא עוברת לאנגלית ומציגה לי אתם, שני אירים והשלישי… אני בוהה בעניים כחולות שראיתי לפניי כמה חודשים בצד שני של העולם, בנסיבות הרבה פחות לבושות.
״היי לינה״ – הוא מחייך – ״לא ציפיתי לפגוש אותך כל כך רחוק מהמדבר, ועוד במקום כזה״.
ל״פעמים משחררים אותי״ – אני פולטת אחרי שההלם הראשוני עבר, העולם באמת קטן, מצד שני הכרתי אותו אצל רון והוא זה שהמליץ על המקום, הפאזל מסתדר קצת. אני מתיישבת ליידו.
״טוב לראות אותך״ – אני מנשקת אותו בלחי.
״אתם מכירים?!״ – מיקה גם עוברת לעברית – ״אתה ישראלי?! איזה הזייה!״ – היא מעבירה בנינו מבט, עוד מנסה להבין את השינוי החד בעלילה, אנחנו צוחקים.
״כן מאמי, זה חבר של רון, זוכרת סיפרתי לך שפגשתי אצלו מישהי?״
״החבר ש…״ – היא לא ממשיכה את המשפט ומחייכת חיוך מבין.
״בדיוק!״ – אני צוחקת – ״הבנת נכון״.
״אז מה את אומרת על המקום הזה?״ – הוא שואל אחרי שמיקה והאירים שוקעים בשיחה משלהם.
מבטי מתמקד בזוג שיושב בצד המרוחק של החדר, גבר עם קולר יושב לרגליה של בחורה, היא מלטפת את ראשו כאילו הוא חיית מחמד והוא מסתכל עליה באהבה אינסופית, היא מרגישה את מבטי ומחייכת אלי, חיוך פתוח ומזמין, היא פשוט בחורה רגילה.
״אני אוהבת שכאן זה פתוח… מקובל״.
״מה פתוח?״ – המבט שלו נהיה רציני.
״הצד האפל, הם מקבלים אותו״.
״ומה איתך?״
״מה איתי?״ – הבחורה עושה לי תנועה של שלום עם כוס היין שלה ואני מחזירה לה.
״את מקבלת את בצד האפל?״ – נראה שהתשובה חשובה לו.
אני לוקחת לגימה גדולה מהיין ומסתכלת עליו.
״אף פעם לא דחיתי את שלי״ – החיוך שלו נהיה רחב יותר, נראה שהוא אהב את התשובה.
״בואי״ – הוא קם ומושיט לי את היד – ״אני רוצה להראות לך עוד משהו״.
״מה? נראה לי שכבר ראיתי כאן הכול״.
״יש כאן עוד אזור, אבל הכניסה רק לחברים״.
״מה מיוחד שם?״ – הוא מסתכל עלי… משהו בו השתנה – ״שם… אפל יותר״.
אני לוקחת את ידו ומסתכלת על מיקה, נראה שהיחסים בינה לבין שני האירים מתחממים.
״אל תדאגי״ – הוא מבין את המבט שלי – ״אף אחד לא יפגע בה, אלא אם כן היא תרצה״ – אני יודעת שהוא לא צוחק.
״מיקה, הכול טוב?״ – אני נוגעת לה ביד – ״אני עוד מאט חוזרת״. היא מנשקת אותי ולוחשת לי באוזן – ״תיהני מאמי, אני לא אשתעמם כאן״.
אני הולכת אחריו, אנחנו עוברים דרך כמה חדרים נוספים וירדים במדרגות אינסופיות, אני מרגישה כמו אליס שיורדת במחילת הארנב. מסדרון נוסף, לאורכו חדרים סגורים עם דלתות שחורות, בכל דלת עינית, אפשר לראות אך לא להיכנס, הוא עוצר ליד אחת מהן.
״תסתכלי״ – אני מסתכלת לתוך הענית…עור חשוף…קצב, עונג…הבטן מתכווצת מגירוי. פאאק! ארץ הפלאות השתנתה.
״אוהבת את מה שאת רואה?״ – עיניו הכחולות עוקבות אחרי התגובה שלי.
״כן…. מאוד״ – מעבירה לשון על שפתיי היבשות ומנסה להסדיר את הנשימה.
״רוצה לראות איך זה נראה מבפנים?״ – אני מהנהנת עם הראש.
אנחנו נכנסים לאחד החדרים, המקום יחסית גדול ומעוצב בסגנון הגותי של המועדון. מתקן בצורת X וקיר בריקים אדום מלא באביזרי BDSM שמגדירים את אופי החדר ומטרתו. ספת עור גדולה ומיני בר משלימים את העיצוב. אני מתקרבת לקיר ומעבירה אצבעות על שוט שחור עם ידית עבה… העור להפתעתי רך ונעים למגע.
״הכל עובר סטריליזציה לפני כל ערב״ – הוא נועל את הדלת, לוחץ על כפתור נסתר והעינית נסגרת, זה לא לעיניים זרות.
״נראה שאתה מכיר את המקום לא רע״.
״אני אחד הבעלים, מכיר אותו די טוב״ – אני מחייכת זה מסביר כמה דברים.
המבט שלי נופל על המתקן, תמונות הבחורה הקשורה וצרחות העונג עולות במוחי, הפטמות שלי מזדקרות. אני מתקרבת, נוגעת… מבטו עוקב אחרי.
״על מה את חושבת?״ – קולו מחזיר אותי למציאות, אני מסתכלת עליו במבט ארוך, עוד לא בטוחה במה שאני הולכת להגיד.
אני ניגשת לבר ומוזגת 4 שטים של וויסקי.
״את מצפה לחברה?״
״לא, הכל בשבילי, אתה רוצה גם?״
הוא צוחק ומסובב את הראש בשלילה – ״תהני״.
אני מרוקנת את כולם אחד אחרי השני, מרגישה חום נעים מתפזר בגוף… נראה לי שאני מוכנה.
אני לוקחת נשימה עמוקה ומסתכלת על המתקן ממולי.
״אני רוצה לנסות״ – הוא מבין אותי מייד, אני יודעת שהוא חיכה לזה.
״את בטוחה?״ – מבטו חודר ושורף את העור. -״אני לא אהיה עדין איתך״.
אני פותחת את הקשירה בצד ומורידה את השמלה, המבט שלו לא מפספס אף תנועה, מורידה את המגפיים והתחתונים ונעמדת מולו ערומה לגמרי… – ״לא ביקשתי שתהיה עדין״. – הוא מתקרב אלי, יש משהו חייתי בתנועות שלו.
״את יכולה לעצור אותי בכל רגע״ – הוא לוחש – ״רק תגידי די ואני אפסיק״ – שפתיו כמעט נוגעות לי באוזן, נהיה לי חם. אני מהנהנת עם הראש בהסכמה, אני לא רוצה שהוא יפסיק.
Down down the rabbit hole…
״הרשתי לך להתפשט?״ – הוא שואל בטון רגוע, אבל הוא מעביר לי צמרמורת בכל הגוף.
״לא״ – אני מורידה מבט ועוצרת את כל התשובות המתחכמות שעולות לי, משתדלת לא לחייך, רציתי לשחק, לא? והוא ממשיך.
״מעכשיו את מדברת רק כשאני אומר. תעמדי על הברכיים כלבה״ – אני יורדת ועומדת מולו על הברכיים.
״תפתחי לי את החגורה״ – אני פותחת לו את החגורה, מרגישה את הזיקפה מתחת לידי.
״תוציא את הזין״ – אני פותחת את המכנס שלו ומוציא את הזין, הוא חם וקשה, פועם לי ביד.
״שימי את הידיים מאחורי הגב ותפתחי את הפה״. – אני פותחת את הפה כמו ילדה טובה והוא מכניס לי את הזין עמוק לגרון! מחזיק לי את הראש ומתחיל לדפוק, ממש קשה לנשום אבל אני לא עוצרת אותו, מרגישה איך הרוק נוזל על הסנטר, הידיים שלי מאחורי הגב, הוא מכניס אותו ממש עמוק לגרון ועוצר…1..2..3..4…5… העולם מתחיל להסתובב, אני כבר רואה נקודות שחורות וצבעוניות קופצות לנגד עיני ואז הוא משחרר אותי, אני נופלת לרצפה משתעלת.
״נראה שאת מבינה עכשיו״ – הוא מסכם בחיוך. אני פשוט בוהה בו מתנשפת, מנסה להחזיר את האוויר לריאות. הוא נותן לי יד ועוזר לקום, הראש עדיין קצת מסתובב אבל זה עובר מהר. הוא מעמיד אותי ליד מתקן הקשירה, מרים את ידיי גבוה מעל הראש ומקבע אותם עם חגורות בצידי המתקן.
״תפתחי את הרגליים״ – אני פותחת והוא קושר אותן גם, אני לגמרי חסרת אונים והוא יכול לעשות בי מה שבא לו. הרגשה מאוד מוזרה אבל מחרמנת בטירוף. הוא מתרחק ומוזג לעצמו כוס ויסקי, מתבונן בתוצאה, אני קשורה על המתקן, ידיי ורגליי פתוחות, אני חשופה מולו לגמרי, מעניין אם הוא רואה עד כמה אני רטובה.
״מושלמת״ – הוא מסכם, אני מביטה לתוך עניו והן שחורות לגמרי, צמרמורת של ריגוש עוברת לאורך עמוד השדרה והפטמות מזדקרות. הוא מתקרב אלי ואני מרגישה את נשימתו, הוא מנשק אותי בעדינות שלא ציפיתי, אבל הניגוד הזה מטריף אותי! אני מנשקת אותו עם כל התשוקה המטורפת שאני מרגישה, נושכת את השפה שלו, מרגישה טעם מתכתי בפה, הוא סוטר לי ותופס אותי בגרון.
״את כלבה מטורפת! זה מה שאת רוצה?!״ – מרגישה איך אצבעות שלו חודרות לתוכי מתחילות לזוז, פאאק, הוא כל כך טוב בזה, אני פשוט נטרפת מעונג, משתפשפת לו על היד, הגוף שלי כל כך חם שאני יכולה לגמור מכל תנועה… הוא סוטר לי שוב, הראש שלי עף הצידה.
״תעני כלבה! את רוצה עוד?!״
״כן!!!״ – הוא סוטר לי עוד פעם ומחזיק בגרון. היד שלו מטריפה אותי, מרגישה איך הסיכה נוזלת לי בין הרגליים, נראה שבחיים לא הייתי כל כך רטובה. משהו עצום מתחיל לעלות בי ומרטיט את גופי והוא מרגיש את זה.
״את רוצה לגמור?!״
״כן בבקשה!!!״ – אני כבר לא שולטת בעצמי עוד נגיע אחת ואני אתפוצץ… הוא מוציא את האצבעות ומתרחק.
״את תגמרי כשאני אחליט!״ – פאאאק, אני כמעט בוכה, זה באמת אכזרי!
״את יודעת, אחרי אותו לילה רציתי לראות אותך, אבל רון לא הסכים, אמר שאת עדינה מידי למשחקים שלי, אני שמח שבאת אליי לבד״. – הוא מוריד את החולצה ולוקח שוט מהקיר, אותו אחד שנגעתי בו בהתחלה. הוא מעביר את השוט על גופי, נותן לי להרגיש את העור על הפטמות הזקורות, על הבטן, על הכוס, אני גונחת מעונג ואז הוא מכה! מרגישה כאילו מליון מחטים קטנות חודרות לגופי, אני צועקת ומקבלת עוד מכה ועוד, העור שלי בוער, אני כבר לא מנסה לספור אותן והוא ממשיך. אבל אני מכירה כאב אמיתי, הרגשתי אותו לא פעם. הכאב הזה שונה, הוא מעורר, מטריף חושים ומחרמן בטירוף! אני צורחת כשהשוט פוגע בפטמה והוא מפסיק.
״מספיק לפעם ראשונה״ – הוא זורק את השוט ומשחרר את רגליי, משאיר אותי תלויה בידיים, תופס בישבן וחודר לתוכי עד הסוף בתנועה חדה… אני צועקת מהנאה מטורפת שחודרת לכל תא בגוף, נועלת את רגלי סביבו. הוא עוצר, נותן לגופי להרגיש אותו, הכוס מתחיל להתכווץ, לשאוב אותו פנימה, הוא מסתכל לי ישרות לתוך העניים ואני טובעת בהן, כאילו הוא חודר לי לנשמה כמו שהוא חודר לגופי… והוא מזיין אותי… כל כך טוב! ״כן מאמי יותר חזק!״ הקצב מטריף את הגוף, אני גונחת עם כל תנועה, מתחננת לעוד… אני כבר לא מחכה לאורגזמה, היא התחילה ברגע שהוא חדר ונראה שלעולם לא תיגמר, הוא ננעץ בי הכי עמוק שאפשר, אני צורחת, העולם מתרסק למיליון רסיסים ונעלם.
אני פותחת את העיניים, מרגישה את ידיו עליי, זה נעים. אני שוכבת על ספה והוא ישב לידי.
״היי״ – הוא מלטף לי את הפנים ואני נמשכת אחרי היד שלו, זרמים של הנאה עוד עוברים בגופי – ״הדאגת אותי לרגע, אף פעם לא ראיתי מישהי מתעלפת מאורגזמה״.
״פאק!״ – אני צוחקת – ״כמה זמן הייתי out?״
״כמה דקות, את מרגישה טוב?״
״האמת, לא הרגשתי כל כך טוב בחיים״ – אני מתכרבלת סביבו והעיניים שלי נסגרות, אני מרגישה מוגנת.
זה עולם זר, הוא לא שלי, אני רק עוברת כאן אבל אולי אני…. שייכת?
…Unlike the world Alice left behind, “mad” isn’t necessarily a bad thing. Here you should embrace a side of you that is quirky and unpredictable, and maybe when you get back to reality, you’ll want to take a little of that with you…
מחרמן!
סיפור מחרמן וטוב פצצות!!!
מאוד מחרמן