החיים הסטודנטיאליים – חלק ד

זהו המשך לסיפור החיים הסטודנטיאליים – חלק ג ומומלץ לקרוא אותו תחילה

קר… אני פותח את עיניים ומביט בתקרה שאני לא מכיר. אני עוד מעורפל ולוקח לי כמה שניות להיזכר איפה אני נמצא ומה קרה אתמול בלילה. אני מביט שמאלה ומבין את הסיבה שקר לי, רותם ישנה על ביטנה, שיערה מסתיר את פניה וכל גופה מכוסה בשמיכה, מותירה אותי ערום לגמרי וחשוף למזגן. אני מביט מטה ורואה שלמרות הקור זיקפת הבוקר עובדת כרגיל ואיברי הקשה עומד זקוף ומוכן, מצביע לכיוון התקרה. אני מחליט לקום לפני רותם, מנסה להזכר איפה כל בגד שלי נמצא. אני קם בשקט, משתדל לא להעיר את רותם אבל אני בקושי מספיק לקום מהמיטה וכבר שומע את קולה המנומנם של רותם “זה לא מנומס להצביע…” כשמבטה מופנה לזקפתי הקשה.

רותם מתיישבת, שערה עדיין סתור על פניה ועיניה חצי עצומות. “אין לי ממש מה לעשות עם זה, ככה זה בבוקר. אבל יש מצב שאת תוכלי לעזור לי עם זה” אני אומר בזמן שאני מכניס אותו בקושי לתוך הבוקסר. “הדבר הראשון שאני הולכת להחזיק ביד ולהכניס לפה עכשיו זה מברשת שיניים… מה אתה צוחק?!” היא קוראת וזורקת עלי את הכרית בתגובה לצחוק שלי. “מת על החינניות שלך כשאת מתעוררת”. “טוב אם חינניות על הבוקר זה מה שאתה צריך אתה מוזמן לישון אצל נסיכות דיסני”. רותם מתיישבת ונותנת לשמיכה ליפול מגופה, חושפת את שדיה הקטנים. היא מתרוממת על ברכיה ומנשקת אותי על הלחי. אני מתלבש ומביט ברותם מתלבשת תוך כדי, משחילה את רגליה לזוג תחתונים אדומים ורכים ובניתור קל המקפיץ את שדיה, מושכת אותם מעלה ומכסה את ערוותה. רותם לובשת מכנס ג’ינס קצר חדש מהארון וגופיה שחורה צמודה, לא טורחת ללבוש חזיה מתחתיה כך שניתן לראות עדיין את הנקודות בהן הפטמות ננעצות בבד. נראה שלא מביך אותה להתעורר ערומה לצידי.

אני הולך למקלחת לשטוף פנים ולצחצח שיניים, מתכופף לירוק כשאני מרגיש את רותם מחבקת אותי מאחורה. “אני אולי לא חיננית על הבוקר אבל אני ממש חרמנית על הבוקר” היא אומרת לי באוזן כשידיה מחליקות במורד בטני אל תוך המכנסיים ומלטפות מעל תחתוני. אני מסתובב לרותם בחיוך וידיה יוצאות מתוך מכנסיי ונכרכות סביבי כשהיא נצמדת אלי. אני לא יודע איך החילונים מצליחים לחבק את הידידות שלהם בכזו קלות כי המגע של השדיים הרכים בחזי גורם לי להתקשות תוך כמה שניות ואני יודע שרותם מרגישה את זה. “אני רואה שגם אתה ממש חרמן על הבוקר” רותם אומרת בחצי צחוק. “כן” אני מודה במבוכה, “אבל אני גם ממש צריך להשתין על הבוקר” אני מסיים בחיוך. “גם אני אבל אמרתי לך כבר אתמול, לא מולך”. רותם מצחצחת שיניים ויורדת לשרותים למטה, משאירה לי את הפרטיות שלי (ובעיקר שומרת על הפרטיות שלה). אני חוזר לחדר לקחת את התיק ויורד לסלון להניח תפלין, איכשהו הרגיש לי לא מתאים להניח תפלין בחדר של רותם שבו עשינו מה שעשינו.

אני יורד בחזרה לסלון ונוטל ידיים באחד הספלים הגדולים במטבח, מניח תפלין ומתיישב על הספה ומתחיל להתפלל. הכל מרגיש לי מזוייף, איך אני יכול להתפלל תוך כדי שאני בבית של רותם ביחידות אחרי הלילה שעבר עלינו? “איפה אתה עידו? אני מקווה שישנת טוב ושהזין שלך ישן טוב כי לשניכם יש הרבה עבודה!” רותם נכנסת לסלון ורואה אותי מתפלל, אני רואה את המבוכה על הפנים שלה ואני משועשע כמה שניות כשנראה שהיא לא יודעת מה לעשות עם עצמה, בסוף היא מסתובבת והולכת למטבח כדי להכין ארוחת בוקר לשנינו. אני מסיים את התפילה במהירות, גם ככה זה מרגיש לי בעיקר כדי לסמן וי. אני מקפל את התפילין, מחזיר אותן לתיק ומצטרף לרותם במטבח שם כבר מחכה לי צלחת עם חביתה, ירקות וקפה. כל הסיטואציה של הבוקר שאחרי מרגישה מביכה ולא טבעית לי ואני רואה שרותם שמה לב לזה. “זה בסדר עידו, גם לי היה מוזר בפעם הראשונה שהתעוררתי בחדר של גבר. אני מניחה שבשבילך זה עוד יותר מוזר” רותם מנשקת אותי נשיקה קצרה על השפתיים ומצביעה לכיוון הצלחת שלי ומתיישבת לאכול בעצמה. אני מתיישב לאכול גם ולוקח לי רגע להבין שמה שמפריע לי לאכול זה ההבנה שהבית של רותם מן הסתם לא שומר כשרות ואיך אני אמור להסביר לה את זה בלי לפגוע בה. “למה אתה לא אוכל עידו?” אני מתחיל לחשוב אם קיימות סיבות להקל אבל מן הסתם כל הכלים במטבח הזה לא כשרים. “אמממ… מה הסיכוי שאתם מפרידים בין בשר וחלב?” אני שואל במבוכה. “וואו לא חשבתי על זה, סליחה עידו לא התכוונתי” רותם עונה ואני די בטוח שלא בסרקזם “מה אתה יכול לאכול פה?” בסוף אני יכול לאכול מהירקות ולשתות קפה מכוס זכוכית אבל על החביתה אני מוותר בצער. שנינו אוכלים בשקט ושותים את הקפה שלנו במשך כמה דקות.

“תגיד עידו איך זה מסתדר?” רותם שואלת ומתחילה להסביר בתגובה לפרצוף השואל שלי “כאילו, אני די בטוחה שבתור דתי אתה לא אמור להיות קשור למיטה שלי ואני לא אמורה לרכב עליך” אני מרגיש את החום בפנים בתגובה לתאור הבוטה של רותם, איכשהו גם אחרי ששכבתי איתה אני עדיין מובך מהדיבור הישיר והבוטה שלה. “למה לאכול חביתה מהמחבת שלי יותר בעייתי לך מלגמור בתוכי?” אני מושך בכתפיי ומוריד את המבט מרותם אל השולחן. האמת שהיא צודקת ואין לי תשובה הגיונית לזה, אם חבר היה אומר לי שאני ארגיש בנוח להשתין מול בחורה הייתי חושב שהוא נפגע בראש והנה אתמול בלילה השתנתי מול רותם בכזו קלות שאפילו היא הייתה נבוכה. יכול להיות שהגעתי למצב שבחורה חילוניה יותר צנועה ממני? אין לי שום תשובה טובה לתת לה וכל מה שאני מצליח לענות לרותם זה “זה מורכב”. אני מרגיש את ידה של רותם מונחת על ידי “אני מצטערת עידו זה לא היה במקום, זה לא הוגן כלפיך שאני אלחץ עליך ככה. דיברתי בלי לחשוב. סליחה”. אני מביט בעיניה הכחולות ורואה שהיא באמת מצטערת. “זה בסדר רותם, אני פשוט קצת בתסביך עם עצמי” אני מודה בחיוך.

רותם קמה מהכסא ובאה אלי ומתיישבת על ברכיי, כמו בפעם הראשונה במעונות, ברכיה צמודות לירכיי ומניחה את ידיה על כתפי. “חשבתי על זה הבוקר ורציתי להגיד לך שאני ממש מעריכה את זה שהסכמת לתת לי לקשור אותך, זה לא מובן מאליו במיוחד כשאנחנו לא הרבה זמן ביחד ואני הראשונה שלך. יותר מזה אני מעריכה את זה שלא ביקשת משהו בתמורה, לא הצבת תנאים ונתת בי אמון. אמרתי לך שיש לי פנטזיה כזאת ופשוט אמרת שאתה מוכן” אומרת רותם, מלטפת את לחיי באיטיות.

“טוב תראי, האמת שחשבתי שזה יכול להיות דווקא כיף. זה לא שעשיתי משהו שממש שנאתי רק כי רצית. מה אכפת לי לתת לך להנות” אני מגמגם. אני לא רגיל שמחמיאים לי ככה וכל הסיטואציה מרגישה קצת מביכה. איך היא העבירה את נושא השיחה בכזו מהירות? “אני מבינה, ועדיין… בכל מקרה חשבתי על זה… מה דעתך גם להגשים פנטזיה? אמרת משהו על דוגי אתמול…” עונה רותם בשקט אך בניגוד אלי לא נראית מובכת כלל מהסיטואציה, כאילו היא בדיוק שאלה אותי אם אולי עדיף לפתור תרגיל בשיטה אחרת.
“רותם לא עשיתי את זה כדי שתתני לי בתמורה ואני לא רוצה לעשות את זה בצורה שמשפילה אותך רק כי את מרגישה שאת חייבת לי” אני עונה ומרגיש את החום בפני. “אני לא עושה את זה כי אני חייבת, אני רוצה שתהנה. לא השפלתי אותך למרות שהיית קשור וכאילו שלטתי עליך נכון? זה כי זה מהרצון של שנינו, שנינו רוצים שיהיה לשני טוב. הצורה שבה עשו לי את זה הייתה משפילה כי זה היה חרא שלא עניין אותו איך אני מרגישה, צילם וקילל אותי אבל אני יודעת שאתה לא תעשה לי את זה. אני סומכת עליך.” רותם כורכת את זרועותיה סביב צווארי ואני מנשק אותה על שפתיה הרכות. אני מחליק את לשוני לתוך פיה ומוצא שם את לשונה שעדיין חמה מהקפה. אני מניח את שתי ידי תחת ישבנה ונעמד, מרים את רותם באוויר ומניח אותה על השולחן, רגליה עדיין כרוכות סביב מותני וגופי צמוד לגופה. אני מחזיק אותה בכח ומצמיד אותה אליי, מרגיש את שדיה הרכים מעבר לבד.

שפתינו מתנתקות ואני רואה את המבט הנחוש בעיניה. “את פנטזיית הסקס על שולחן המטבח תצטרך כנראה להשלים בפעם אחרת” היא אומרת, “לחדר שלי?”. אני צוחק ומוריד את רותם מהשולחן, רגליה כרוכות סביבי והולך איתה למדרגות. בהתחלה חשבתי להרים אותה ולקחת אותה עד למעלה אבל הפחד ליפול במדרגות גבר על הרומנטיקה. אני מוריד אותה בחזרה לרצפה ומוביל אותה חזרה לחדרה. אנחנו נכנסים לחדר ועוד לפני שהדלת נסגרת לגמרי אני כבר מוריד את החולצה וזורק אותה על השולחן. רותם נצמדת אליי ומרימה את ידיה ואני מרים את הגופיה, מושך אותה בתנועה אחת מעל ראשה ומשחרר את שדיה לחופשי. אני אוחז במותניה ומצמיד את שפתיה לשפתיי ומרגיש את ידיה אוחזות בפניי כשרותם מתחילה ללכת לאחור לכיוון מיטתה. רותם נשכבת על המיטה ואני עולה מעליה, רגליי בין רגליה ומביט בעיניה. אני מסיט קבוצת שער סוררת מפניה ומלטף את לחיה כשפי מתחיל לנשק את שפתיה, את לחיה ויורד לצווארה. אני אוחז בשתי ידיה ומצמיד אותן אל המזרן כשפי ממשיך לעבור על גופה, מנשק את צווארה ויורד אל חזה. פי פעור על גבעת הבשר הקטנה, יונק את הפטמה ומלקק סביבה בתשוקה. אני מרגיש את ידיה של רותם משתחררות מאחיזתי ועוברות בשערי ומשם מלטפות את כתפיי וזרועותיי. אני ממשיך לרדת במורד גופה, ידיי עוברות על מותניה ופי מנשק את בטנה עד למכנס הקצר. אני פותח את כפתור המכנס ובמשיכה אחת מסיר אותו, חושף את תחתוניה האדומים. אני מכניס את ידיי תחת הבד, אוחז בישבנים הקטנים ומקרב את פניי, נושם את ריחה של רותם ומצטמרר… מצמיד את פניי לבד הרך ופותח את פי אך מרגיש את ידיה של רותם על לחיי, מרימה את פני אליה.

“אתה זוכר מה אמרנו?” היא שואלת. כנראה שהמבט המבולבל שלי הצחיק אותה כי חיוך גדול מתפשט על פניה, “פנטזיה? דוגי? בחיי, חזה חשוף ותחתונים אדומים ותשכח איך קוראים לך”. אני מטפס חזרה ונשכב על רותם, ידיי אוחזות בלחייה כשפניי מול פניה ורגליה נסגרות על אגני. “תני לי קצת מה אכפת לך? יש לנו זמן ויש לדוגי חסרונות משלו”. “מה? מתי עשית סקס בדוגי שאתה יודע שהוא פחות טוב?” רותם שואלת בבלבול. “לא עשיתי אבל את יודעת, בסוף אני אראה רק את הגב שלך…” אני עונה. “אתה צריך זמן להיפרד מהציצים שלי? לך על זה” רותם עונה בחיוך. “האמת שהתכוונתי לפנים שלך, אבל אני אקח את ההצעה בכל זאת” אני עונה לה בחיוך עוד יותר גדול ורותם כורכת את ידיה סביב צווארי ומצמידה את שפתיה לשפתיי, לשונותינו מחליקות זו על זו ואני מתענג על הרטיבות החמה של פיה כשגופה העדין צמוד לגופי. אני מנתק את פי מפיה ויורד אל חזה, מצמיד את פניי ונושם את ריחה המתוק כשפי נפתח ומתחיל לנשק סביב פטמתה הורודה ולשוני מלקקת בעדינות.

אני נשען על המזרן עם יד אחת ושולח יד שניה במורד גופה ומחדיר אותה תחת הבד הרך, מרגיש במשולש השיער הקטן וממשיך מטה עד החריץ הצר והשפתיים הרכות ומלטף אותן כשפי מלקק את פטמותיה ומרגיש את ידיה הקטנות עוברות על גבי. אני יוצר קשר עין עם רותם ורואה את פניה ורודות ונשימתה עמוקה, חזה עולה ויורד בתוך פי. “אל תדאג עידו, זה לא שלא תראה אותם שוב לעולם” רותם אומרת בצחוק מבודח, “אני מבטיחה שאני אתן לך לגעת בהם שוב”. אני מתנתק מחזה ומביט מקרוב בשדיים הקטנים והפטמות הורודות ונפרד “טוב אם אני חייב… אני מבטיח שאחזור בקרוב” ומנשק כל שד פעם אחרונה לפרידה ועולה על ברכי. “אווו יש לי רעיון!” רותם אומרת ומוציאה מהארונית ליד מיטתה מראה מלבנית שלמיטב ידיעתי אמורה להתלות על קיר.
רותם מתהפכת על בטנה ונעמדת על ברכיה, ומסדרת את המראה בזוית כך שגם מאחור אוכל לראות את פניה. רותם כורעת על ברכיה, ישבנה זקוף ואני נעמד על ברכיי מאחוריה, אוחז בישבניה הקטנים, מלטף למעלה ולמטה לאורך הירכיים. רותם מפשקת את רגליה ואני מחדיר את ידי תחת הבד ומפשיל את תחתוניה לאט, חושף את ישבנה במלוא תפארתו. אני מחליק את תחתוניה במורד רגליה והיא עוזרת לי להוריד אותם לגמרי.

אני מביט בפניה דרך המראה והיא משיבה לי מבט. אני מצמיד את הבד האדום לפניי פעם אחת, שואף את ריחה שדבק בו וזורק אותם על הרצפה ליד המיטה. אני מביט במראה ורואה את פניה של רותם נבוכים מצד אחד אך חרמנים מצד שני. אני מתכופף, פניי מול ישבנה ופותח בעדינות בשני אגודלים את שפתיה. אני מחכך את פני במפשעתה, נושף נשיפות קלות על החור החמים והבשר הורוד שנגלה. אני מצמיד את פניי לגופה של רותם, לשוני מלטפת את הדגדגן וידיי עולות ויורדות על ירכיה. אני מלקק את רותם לכל אורך שפתיה, מהדגדגן עד לקצה התחתון, לשוני חודרת לתוכה וטועמת את מיציה כשידיי לא מפסיקות ללטף מרגליה דרך ישבנה ועד גבה. אני מרגיש את הרטיבות של רותם ומרחיק את פניי, פותח ביד אחת את השפתיים וביד השניה מחדיר אצבע אחת, מלטף את רותם מבפנים, קדימה ואחורה בתנועות איטיות ורותם מניעה את גופה יחד איתי, עוזרת לי להחדיר את האצבע יותר עמוק בכל תנועה. אני מרגיש שרותם התרגלה ומחדיר עוד אצבע ומכופף אותן, לוחץ על נקודת הג’י ורואה את רותם מגיבה, מורידה את פניה למזרן ומרימה את ישבנה. אני מחדיר אצבע שלישית ומגביר את הקצב, לוחץ על הנקודה עם שלושתן בתנועת “בואי אלי” ושומע את רותם מתחילה להאנח בשקט. אני מתכופף לנשק את רותם על גבה ובהבזק של השראה אני מוציא את אצבעותי ממנה וניגש לארונית הקטנה ליד המיטה ומוציא את הויברטור מאתמול. “מה את אומרת?” אני שואל והמבט של רותם מספק את התשובה. אני מתיישב בראש המיטה לפני ראשה של רותם שעדיין כורעת על ארבע ומקרב את הויברטור לפניה ורותם מכניסה אותו לפיה ומתחילה לעלות ולרדת עליו, מרטיבה אותו לכל אורכו כך שיחליק בתוכה בקלות בעוד כמה רגעים. אני מביט בפניה של רותם עולים ויורדים על הויברטור ומרגיש את כל גופי מתחמם מתשוקה, רוצה להחליף את הויברטור באיברי שעומד זקור קשה כמו אבן בתוך הבוקסר הרפוי שאם היה צמוד כנראה היה נקרע מהעומס. רותם שולחת יד אחת אל הבוקסר ומחדירה אותה לתוכו ואוחזת באיברי הקשה, משפשפת אותו בעדינות כשפיה מתנתק מהויברטור ועיניה מביטות בעיני. אני קם מהמיטה ופונה אל רותם ” את יכולה להפרד ממנו” אני מתחכם.

רותם מחייכת וכורעת פעם אחרונה לכיווני, מפשילה את הבוקסר כמה סנטימטרים כך שאיברי הזקוף קופץ מתוכו ורותם מכניסה אותו לפיה. אני מרגיש את לשונה מלטפת את איברי הקשה שרוטט מתשוקה, שפתיה חובקות אותו בעוצמה כשהן עולות ויורדות לאורכו וכל גופי מצטמרר. אני מעביר את ידי הפנויה בשערה שגולש על המיטה בזמן שפיה יונק את איברי במשך כמה שניות עד שאני מחליט להתקדם.” אל תדאגי רותם, זה לא שתראי אותו שוב לעולם.” אני אומר לה כשאני מושך את המוט מפיה וחוזר לעמדה מאחוריה, פותח בעדינות את השפתיים ומעביר ליקוק אחרון ורטוב במיוחד סביב הפתח לפני שאני מחדיר באיטיות את הויברטור לתוכה, מכוון את הזרוע כמו שצריך על הדגדגן ומתחיל להניע אותו בתוכה, עדיין כבוי ונותן לה להתרגל. אני מחדיר את הויברטור לתוך המנהרה הלחה והחמימה ויוצר קשר עין עם רותם דרך המראה. “את מוכנה?” אני שואל ומקבל חיוך והנהון של אישור. אני מפעיל את הויברטור והתגובה של רותם מידית, היא משחררת אנחת עונג והפתעה מעוצמת הרטט בתוך גופה ועל דגדגנה. אני מתחיל להניע את הויברטור פנימה והחוצה במהירות הולכת וגוברת, קודח ברותם כמו מקדחה וצלילי הזמזום מתערבבים בצלילי הרטיבות של רותם. אני רואה את רותם מורידה את ראשה אל הכרית ושולחת את ידה אל מפשעתה, משפשפת אותה ביחד עם הויברטור ומגבירה את גניחותיה. אני מחליק את הויברטור פנימה לעומקה של רותם כך שרק הידית נשארת מחוץ לגופה ומלטף בידי הפנויה את ישבנה כשגופה מתפתל ונשימותיה מואצות בתגובה לרטט בתוך גופה. זיעה מתחילה לכסות אותי כשכל גופי מתחמם מהריגוש למראה רותם המעסה את מפשעתה ונאנחת אל המזרון. אני אוחז בברכיה של רותם ומושך אותן אלי, משכיב את רותם על המזרן ונשכב עליה, איברי לחוץ ביני לבין גבה ומקבע את הויברטור בתוכה. אני משחרר את הויברטור ומחדיר את שתי ידי תחת גופה, אוחז בשדיה ומנשק אותה על עורפה. אני מרגיש את גופה של רותם מתפתל תחתיי כשהצעצוע עוד בתוכה וידה מלטפת את מפשעתה ואצבעותיי ממוללות את פטמותיה הקטנות.

רותם מתחילה להאנח בקול ואני מנשק אותה על עורפה ולחיה ונושף באוזנה. החדר מתמלא בקול גניחותיה של רותם כשגופה ממשיך להתפתל תחתיי צמוד למזרן, ידיי אוחזות בשדיים הרכים, שפתי מנשקות את צווארה וידה מעסה את מפשעתה במהירות כשפניה מתעותות בעונג. אני מרגיש את שדיה הקטנים מחוצים תחת גופה, לחוצים אל ידיי ומביט בעיניה העצומות ופרצופה המרוכז כשגניחותיה מתגברות. “תגמרי רותם, אני רוצה להרגיש כמה את רטובה” אני לוחש באוזנה ומרגיש את גופה רועד תחתי כשגניחה חזקה משתחררת מפיה וכל גופה מתכווץ כמה פעמים ונרפה, פניה קבורות בכרית. אנחנו נשארים לשכב כך כמה דקות בשקט וללא תנועה. גופי מכסה את גופה, ידיי עוד אוחזות בשדיה וראשה של רותם מונח על הכרית. הצלילים היחידים הנשמעים בחדר הם נשימותיה השקטות והעמוקות של רותם וזמזום הויברטור העדין שעדיין קבור עמוק בתוכה. אני יכול להרגיש את דפיקות הלב שלה ואת נשימותיה העמוקות כשאני שוכב על גבה, לחוץ נגד גופה ונזהר שלא למעוך את גופה העדין. שפתיי נצמדות לעורפה ואני מנשק אותה. רעידות קלות עוברות בגופה של רותם כשאני מנשק בעדינות את ערפה ולחיה ואני מבחין בחיוך על פניה כשהיא שוכבת על בטנה ומתפנקת תחת חום גופי והרטט בנרתיקה. אני עולה על ברכי ושולף את הויברטור מתוכה, מכבה אותו ומניח אותו על הארונית וחוזר לשכב לצידה של רותם, נשען על צד אחד כשידי מלטפת את גבה ועיני מביטות בפניה החמודות ועיניה העצומות. רותם נושמת כמה נשימות עמוקות ופותחת את עיניה. “זה היה ויברטור בדוגי, הגיע הזמן לדבר האמיתי אתה לא חושב?” היא שואלת בחיוך, פניה עוד סמוקות. “תני לי דקה, אני אוהב להסתכל על הפנים שלך אחרי שאת גומרת” אני אומר ומעביר את ידי על לחיה “את כל כך יפה כשאת נרגעת אחרי גמירה” אני מוסיף ופרצופה של רותם עובר מגוון ורוד לאדום.

אני מנשק אותה שוב על לחיה וחוזר למקומי מאחוריה ורואה אותה עולה חזרה על ארבע. רותם שולחת את ידה לארונית ומוציאה קונדום נוסף מהחבילה שהבאתי ומוסרת לי אותו. אני מעביר את ידי על מפשעתה, מלטף בעדינות את השפתיים הבשרניות שרוטטות למגע ידי. אני מחדיר שתי אצבעות לתוכה ומניע אותן קדימה ואחורה בעדינות, מרגיש את הרטיבות שהשאיר הויברטור. אני מוסיף אצבע שלישית ומגביר את המהירות, אצבעותי מחליקות בקלות בנרתיק הצר תודות לחומרי הסיכה הטבעיים של רותם. אני שולח מבט חטוף למראה ורואה את רותם נושכת את שפתיה בעיניים עצומות מתענגת על אצבעותי החופרות בתוכה ולאחר כמה שניות חוזרת לגנוח בשקט.

“אני רוצה את הזין שלך בתוכי” היא אומרת, עדיין בעיניים עצומות. אני מוציא את אצבעותי מתוכה ומתחיל לשפשף את איברי, משתמש בנוזליה של רותם כחומר סיכוך ומקשה את איברי עד הסוף. כמה שפשופים בודדים והוא קשה כאבן ומוכן לעבודה. אני קורע את העטיפה ומגלגל את הגומי על איברי ומצמיד אותו למפשעתה, מעביר את קצהו לאורך החריץ אך לא מחדיר אותו לתוך החור הלח. “את רוצה שאני אתחיל?” אני שואל ושומע את רותם עונה “כן, אני מוכנה”. “אז תבקשי” אני מחזיר לה על אתמול. “אני רוצה שתזיין אותי עידו” רותם עונה. “לא… אני רוצה שתבקשי יפה” אני מתגרה בה. אם היא יכולה לחנך אותי לדבר מלוכלך אני יכול לחנך אותה לדבר נקי. אני רואה את רותם מסתכלת לאחור בחיוך מבין, מבינה בדיוק על מה אני מחזיר לה. “התכוונתי לומר, אני מוכנה עידו. אני רוצה שתחדור אלי”. אני מחייך חיוך רחב ונועץ את איברי לתוך רותם. אני מחליק פנימה בקלות בתוך נרתיקה הרטוב ומחדיר את כולו לתוכה עד שאגני מתנגש במפשעתה. אני עוצם את עיני ונהנה מהבשר החמים והרטוב שנצמד לזקפתי כשאני שומע את רותם קוראת בקול “עם הזין הגדול שלך ותזיין אותי!”, מסיימת את המשפט ופורצת בצחוק, לא נותנת לי להחזיק בהרגשת הניצחון זמן רב מדי. אני לא יכול שלא לחייך מפרץ הילדותיות של רותם. אני אוחז בידיי בצידי ישבניה של רותם ומתחיל להניע את אגני קדימה ואחורה בתנועות איטיות, איברי מחליק ברותם הרטובה ואגני מתנגש בישבנה בכל נעיצה. אני נושם עמוק ולאט, מתענג על כל נעיצה כשאני מחליק בתוך רותם. היא רטובה יותר מכל פעם אחרת שהייתי בתוכה והתנועה בתוכה מרגישה כאילו נרתיקה צופה בקרם. אני אוחז בחוזקה בישבניה ומגביר את קצב ועצמת הנעיצות ונהנה לראות את התנועה הגלית של ישבניה ולשמוע את רעש הפליק בכל נעיצה. אני מודה בלב לרותם על הרעיון להניח את המראה בראש המיטה. בזכותה אני יכול לראות המבט הרעב על פניה ואת שדיה הקטנים מטלטלים כשגופה נהדף קדימה ואחורה יחד עם תנועות גופי.

אני מגביר את הקצב, נע במהירות קדימה ואחורה ונועץ את איברי לעומק בכל תנועה. אני עוצם עיניים באופוריה ומתענג על החמימות הרטובה וצלילי ההתנגשות של גופינו עד שקולה של רותם קוטע את השקט “עידו לאט! תרגע”. אני פוקח עיניים ורואה שרותם מסובבת את ראשה אלי ומביטה בי בהפתעה ורק עכשיו אני קולט שלא נעים לה מכל המצב. אני מחליק מתוך רותם ועובר להתיישב לידה על המיטה, אוחז בידה ומביט בעיניה. “סליחה רותם, לא שמתי לב” אני מתבייש להביט בה, אחרי שהיא רוצה לפנק אותי ומציעה לנסות דוגי בעצמה אני פשוט דופק בלי חשבון? בלי לשים לב שזה לא נעים לה? אני מוריד את המבט בבושה אבל רותם תופסת בפני ולא מאפשרת לי לשבור קשר עין “עידו זה בסדר, נסחפת קצת וזה קורה לכולם. פעם ראשונה שלך בדוגי ואני מניחה שלהרבה אנשים זה קרה ושהרבה מהם גם לא שמו לב או שלא היה להם אכפת. הכל בסדר ככה לומדים”. אני מחבק את רותם ושמח להרגיש שהיא מחבקת אותי בחזרה. “יאללה עידו נגמרה ההפסקה” רותם לוחשת באזני, “בוא נמשיך איפה שעצרנו”.רותם חוזרת לתנוחה המקורית ונעמדת על ארבע ואני תופס את מקומי שוב בין רגליה. אני מפשק את שפתיה ביד אחת ובידי השניה מכוון את איברי אל בין רגליה ומחליק לתוכה, מתענג שוב על החיכוך הנעים ומתחיל לנוע בתוכה קדימה ואחורה בקצב קבוע. אני נע בתוכה ועוצם את עיניי, מתענג על כל תנועה עד שרותם מעודדת אותי להגביר את הקצב “עידו לא התכוונתי לעבור לסטייל גריאטרי, אנחנו עדיין מזדיינים בדוגי אתה יודע”. אני מגביר שוב את הקצב ורעשי הפליק חוזרים להשמע בחלל החדר ומיד מצטרפים אליהם קולות הגניחה השקטים של רותם. “רותם את מדהימה” אני מתנשף, מביט בפניה הסמוקים דרך המראה ורותם מחזירה לי מבט ומחייכת את החיוך החרמן והמוכר שלה. אני מחדיר את כל איברי לתוכה ועוצר לנוח במעמקיה מתנשף במהירות ומרגיש עד כמה איברי חם מהשפשוף למרות שכבת הגומי המפרידה בינו לבשרה החמים והרטוב של רותם. אני מתכופף קדימה ומנשק את רותם על גבה כשידיי מחליקות על גופה, עולות מישבנה דרך מותניה ועד לחזה. אני מרגיש את גופה מצטמרר כשידיי אוחזות בשדיה הרכים. “אם התעייפת אני יכולה לעזור לך” רותם אומרת בחיוך ערמומי למראה ומתחילה להניע את גופה קדימה, נותנת לאיברי להחליק בתוכה כמעט עד שהוא יוצא וחוזרת אחורה נועצת אותו חזרה עמוק בתוכה.

אני עוצם את עיני ונאנח, מרגיש איך נרתיקה של רותם מחליק על איברי הקשה כשכל גופי נשאר במקום ורק ידיי המונחות על אגנה של רותם זזות בקצב תנועותיה. אני מרגיש איך כל גופי נדרך ומתחמם לקראת השיא ומצמיד את גופה של רותם לגופי, מונע ממנה להמשיך לנוע ופותח את עיני. אני רואה את רותם מסובבת את ראשה לאחור במבט שואל ומצליח לפלוט בקושי “תורידי את הקצב…. רק רגע…”. רותם מבינה בדיוק למה אני צריך להוריד את הקצב ועוצרת במקום כשאיברי נעוץ במעמקי נרתיקה החמים. אני לוחץ על הצינור בבסיס המוט כדי להוריד את הריגוש וחושב איך אני יכול להמשיך לענג את רותם בלי להגיע לשפיכה כשעולה בראשי רעיון אבל אני בספק כמה רותם תזרום איתו. “רותם? אפשר לנסות משהו אם כבר אנחנו באווירה של פנטזיה?” אני אומר במבט למראה. “מה חשבת?” עונה רותם בחיוך ושולחת את ידה הימנית אל מפשעתה ומתחילה ללטף את הדגדגן כשאני עדיין נעוץ בתוכה.
זה שאני צריך לעצור לא סותר את זה שהיא בונה את החרמנות שלה בלי הפסקה. “זוכרת את הפעם ההיא שבה ירדתי לך ואמרת לי שאת רגישה באזור שקרוב ל…. פתח האחורי? אני מסיים במבוכה. “בחיי גם להגיד תחת אתה לא יכול?! בקיצור מה חשבת? אני רואה שהחיוך שלה קצת יורד. אני מרגיש את הלחיים מסמיקות ומחליט פשוט לשאול “אפשרי אולי קצת לגעת בך שם? אני לא מתכוון לחדירה! רק מבחוץ!” אני ממהר להוסיף. אני רואה שרותם נרגעת, כנראה חשבה שאני רוצה לחדור אליה מאחורה ובכנות אני יכול להבין את הפחד. רותם לוקחת כמה שניות לחשוב ומחייכת “יאללה כוסעמק! אם כבר אנחנו באווירה של להגשים לך פנטזיה… לך על זה!”. אני מחייך אליה ומתכופף שוב לנשק אותה על גבה אבל רותם מרימה את גבה ומסובבת את ראשה אלי ואני מנשק את שפתיה הרכות, מתענג על טעמה המתוק. “אני רוצה שתגידי לי אם את מרגישה לא בנוח בסדר?” אני שואל ורותם מהנהנת בחיוך. אני מלטף את לחיה לפרידה אבל רותם פותחת את פיה ומכניסה את אצבעותי לפיה ומתחילה למצוץ וללקק אותן, דואגת לא להשאיר אף נקודה יבשה. המראה וההרגשה מחרמנים אותי ורק בנס אני לא גומר. אני מזדקף חזרה על ברכי ומלטף את ישבניה הקטנים והמוצקים.

אני מעביר את אצבעי לאורך החריץ, מתחיל בעצם הזנב ועובר לכל אורכו דרך פי הטבעת המתכווץ למגע אצבעותי וממשיך עד לפתחה הקדמי ולאברי הקשה הנעוץ בתוכו. רק עכשיו אני שם לב שעל הקונדום העוטף אותי יש מין חומר לבן שקוף וצמיגי. אני נלחץ מהמחשבה שמדובר בזרע אבל אחרי רגע מבין שמדובר בחומר סיכה טבעי תוצרת רותם. אני מעביר אצבע על הקונדום ואוסף את הנוזל. אני מפשק בעדינות את רגליה של רותם, מפריד בין ישבניה ומתחיל לשמן את פי הטבעת שלה עם הנוזל השמנוני. אני רואה שרותם מתכווצת למגעי ומלטף בעדינות, מרפרף על השריר המכווץ ובמורד החריץ לכיוון המפשעה. “הכל בסדר רותם?” אני שואל “אני לא רוצה לעשות את זה אם זה לא נעים לך”. “זה בסדר תמשיך” אני שומע אותה עונה ורואה אותה מתכופפת קדימה כך שאיברי מחליק החוצה מתוכה.
רותם נשכבת עם כל גופה על המיטה וזוקפת את ישבנה באוויר, ידה נשלחת במורד גופה ומתחילה לעסות את מפשעתה בתנועות מעגליות. אני שוטף את העיניים בבשר הורוד והמגורה שנגלה לעיני כשקצות אצבעותיה של רותם נעות סביב הדגדגן הנפוח, אצבעותיי ממשיכות לשמן את פי הטבעת המתכווץ ומשתחרר. הדחף לחוות את רותם כמה שיותר גובר ואני מצמיד את פני לגופה, אני חש בחום הנפלט מתוך גופה כשפי נפתח בתאווה ולשוני מתחילה ללקק ולטעום את ערוותה כשקוקטייל של טעמים וריחות מציפים אותי. אני מניע את פניי מעלה ומטה, מלקק את השפתיים הבשרניות לכל אורכן כשאצבעותיה של רותם ממשיכות לגרות אותה ואצבעותי לוחצות על פתחה האחורי המשומן בנוזלי תאוותה. “או פאק זה טוב!” אני שומע את רותם מקללת ומתחילה להתנשף במהירות כשהחרמנות שלה גוברת עם כל תנועה של לשוני בפתחה. רותם מתחילה לגנוח, בהתחלה בשקט, כמעט התנשפויות ובהדרגה מגבירה את מהירות ועצמת הגניחות וגופה מתחיל לרעוד. אני מנתק את פניי מגופה ומחדיר במהירות שתי אצבעות מידי הפנויה לפתחה הלח והחמים ומכופף אותן במהירות בתנועות ה”בואי אלי” שרותם אוהבת כשבידי השניה אני ממשיך ללטף סביב פתחה האחורי. רותם משמיעה גניחה חזקה עמומה לתוך הכרית כששרירי נרתיקה מתכווצים וסוחטים את אצבעותי. רותם מתפתלת על המיטה ואוחזת בכח בסדינים בפנים אדומות כשגופה רועד בתשוקה ופיה פולט אנחות עונג.

בניגוד לאורגזמה גברית שגומרת את הכוחות שלנו נראה שרותם רק מתמלאת תשוקה וכוחות. היא עולה על ברכיה ואני מחבק אותה מאחורה. “אני רוצה להרגיש אותך בתוכי עידו. לך עד הסוף בלי לעצור” אני מניח את שתי ידי על שדיה ואוחז בפטמות הזקורות והקשות ומנשק אותה על צווארה. “יש לי עוד בקשה אחרונה” אני לוחש באוזנה ורואה את החיוך עולה על פניה. “מה עולה עכשיו בראש הסוטה שלך?” רותם שואלת. “אני רוצה לגמור כשאנחנו פנים אל פנים” אני עונה בלחש כשידיי מעסות בעדינות את שדיה הרכים. “יאללה מגיע לך, בוא נעשה את זה” רותם עונה ומסתובבת אלי. אני מתיישב ורותם מתיישבת עלי, עולה על ברכיה ומצמידה את שדיה לפני. אני אוחז בשתי ידי בישבנה הקטן, פותח את פי ומוצץ את הפטמה הקטנה, מתענג על ריחה וטעמה של רותם כשהיא אוחזת באיברי ומכוונת אותו בין רגליה ומתיישבת לאט, מחדירה את כולו לתוכה ומעבירה בי רעד של ריגוש. אני קובר את פני בכתפה של רותם, יד אחת על גבה והשניה על ישבנה כשהיא נצמדת לגופי ומתחילה לנוע באיטיות, מחככת את מפשעתה בגופי. “אתה לא צריך להחזיק את עצמך עידו. תגמור חפשי” רותם לוחשת לי באוזן.

אני גם ככה קרוב מאד לגבול שלי, המוט המגורה שלי נעוץ במעמקיה של רותם והיא מתחילה לרכב עלי, עולה ויורדת ומחליקה על איברי הקשה כשידיה אוחזו בפני ומתנשפת בייחום. אני מתחרמן מהשפשוף של איברי בקירות נרתיקה ומרגיש את השיא מגיע. אני נועץ את כולי עד הסוף בתוך רותם, מגביה את אגני כמה שאני יכול. העיניים נעצמות והפה נפער כשאנחה קולנית יוצאת ממני וכל גופי רועד כשאני משפריץ את כל מטעני החם בתוכה, גונח בקול כשזרמים של זרע נפלטים לתוך הקונדום ועוטפים את איברי הקשה בשכבה חמה ודביקה. רותם לא עוצרת ואני מרגיש את פיה נצמד לפי ולשונה חודרת לתוכי ומחליקה על לשוני. רותם נצמדת אלי בכח, שואבת את פי ולא מאפשרת לי לנשום או להוציא קול והגניחות שלי כאילו נתקעות בתוך פיה ולא יוצאות בקול לחלל החדר.

אני קופא במקומי כמה שניות מסדיר את הנשימה ומנתק את פי מפיה של רותם, אני מרגיש את איברי רוטט ופועם ומחליק לאט מתוך רותם. אני קורס לאחור על המיטה באפיסת כוחות ומתנשף ורותם מצטרפת אלי בחיוך ונשכבת לצידי. “אני רואה שאתה מותש אז אני אעזור לך עם זה” אומרת רותם ומקלפת את הקונדום מאיברי שהתחיל להתרכך. היא מעבירה כמה שפשופים כשידה מחליקה על הבשר החם המכוסה בנוזל תאוותי לפני שהיא קמה לזרוק את הגומי המשומש לפח. רותם יוצאת מהחדר וחוזרת אחרי דקה, אני מתפלא על היכולת שלה להסתובב בבית ערומה. אני מודע לזה שאין אף אחד בבית אבל אני לא רגיל להיות ערום אפילו בחדר שלי וגם עכשיו קצת מביך לשכב על המיטה חשוף לגמרי כשאיברי המתרכך עדיין מרוח בזרע. רותם חוזרת לחדר ואני מתיישב, נשען בגבי על הקיר ורותם מתיישבת על ברכיי ומנשקת אותי על פי.

“היה טוב ממה שציפיתי. תודה לך” רותם אומרת ומסתובבת, מתיישבת עלי בגבה אלי, נותנת לי לחבק אותה מאחורה. אני מסיט את מפל השיער שלה מעבר לכתפה, נותן לו להשפך על חזה הקטן ומנשק אותה על צווארה. “היה מדהים רותם, תודה” אני אומר לה ומחבק אותה חזק “לא הייתי בטוח שתזרמי עם זה אחרי מה שסיפרת לי”. רותם מניחה את הידיים שלי על ליבה, נותנת לי להרגיש את פעימות הלב בתוך גופה והרגשת החיבור כשאנחנו מחובקים וידיי עולות ויורדות בקצב נשימתה מרגיש עצמתי כאילו אני עדיין בתוכה. “האמת שבהתחלה לא הייתי בטוחה בקשר לזה. כאילו דוגי לא היה לי כזאת בעיה אבל כשביקשת להתעסק לי בתחת זה היה קצת מביך” עונה רותם, “אני לא רגילה שנוגעים לי שם בחור של התחת ולא בא לי שידחפו לי לשם אצבע או משהו יותר עבה. בכל מקרה אני שמחה שנתתי בך אמון, מבחינתי זו הייתה חוויה מתקנת לדוגי הראשון שלי”. רותם מסובבת אלי את ראשה ושפתינו שוב נפגשות. לשונה מחליקה לתוך פי ואפילו בלי לשים לב אני מוריד את ידי בין רגליה של רותם ומלטף את ערוותה ששרידי רטיבות עדיין נמצאים עליה. פיה של רותם מתנתק ממני בהבעה מופתעת “וואו, כבר מוכן לעוד סיבוב?”. אני מסמיק כשאני עונה לה “האמת שעדיין לא עומד לי, מה אני אעשה זה אוטומטי ועדיין לא ראיתי אותך מהזוית הזאת”.
רותם מחייכת, מחזיקה את ידיי בידיה ומכווינה אותן, שולחת את יד שמאל שלי אל חזה ואת יד ימין בין רגליה ומתחילה ללטף את ערוותה עם ידי. “תרפה את היד עידו” היא אומרת בשקט וחוזרת לנשק אותי כשידי נעה בתנועות סיבוביות על ערוותה כאילו הייתה היד שלה. אני מרגיש את רותם מניחה את יד שמאל שלי על השד הרך ואני מתחיל לעסות אותו. אני מנתק את פי מפיה ועובר לנשק אותה על הצוואר מתחת לאוזן כמו שהיא אוהבת ונותן לה לאונן עם היד שלי.
“אין לך מושג איך אני אוהב לראות אותך מאוננת רותם” אני אומר לה באוזן, “הפנים שלך כל כך יפות כשהחרמנות עולה בך” אני רואה את רותם מסמיקה אבל זה לא מונע ממנה להמשיך לעסות את ערוותה עם ידי כשידי השניה צובטת בעדינות את פטמתה הקטנה. רותם נותנת לי להמשיך לאונן לה או יותר נכון מאוננת עם היד שלי כשפי ממשיך לנשק את צוארה. המראה של חזה והשיער הזהוב שנשפך עליו מעלות בי בפעם האלף בחיי את התהיה איך לא כל הנשים לסביות? הגוף הנשי כל כך הרבה יותר אלגנטי, הקימורים של השדיים והפתח בין הרגליים נראים הרבה יותר יפים מהחזה השעיר שלנו ומהמוט שמזדקר בין הרגליים. הקול של רותם מעיר אותי מהמחשבות הפילוסופיות שלי, “הכנתי לך משהו עידו. בוא איתי” רותם אומרת וקמה, מושכת אותי אחריה.
רותם מובילה אותי למקלחת ואני רואה שכשהיא יצאה קודם היא פתחה את הברז באמבטיה שעכשיו כבר עומדת מלאה וחמה בשבילנו. “לך רק תשטוף את עצמך רגע” רותם אומרת בחיוך נבוך מצביעה על איברי המדולדל שעדיין מרוח בלבן. אני נכנס לרגע למקלחת לשטוף את הזרע מגופי ושנינו נכנסים ביחד לאמבטיה באותה צורה כמו בחדר, אני נשען בגבי אל דופן האמבטיה, רותם יושבת על רגלי וידיי מחבקות סביב גופה. מבחינתי אני יכול לשבת ככה כל היום, רותם נשכבת עלי בעיניים עצומות ומניחה את ראשה על חזי השרירי וידי משחקת בין רגליה, לא ממהרת לשום מקום ולא רודפת אחרי האורגזמה. אני מנשק את רותם על ראשה ומלטף את גופה הרך, מעביר את הידיים על בטנה החלקה ושדיה הרכים וקורא את הבעות פניה כדי לראות מה נעים לה.
“זוכרת מה דיברנו במטבח”? אני שואל. “עידו עברתי מאז שתי אורגזמות, אני לא זוכרת מה אכלנו אפילו. תזכיר לי?” היא עונה. “על איך מסתדר שאני פה איתך אבל עדיין מניח תפלין ושומר כשרות וזה…” אני עונה. “אה זה, תשמע עידו אני מצטערת זה לא היה במקום תשכח ששאלתי” רותם ממהרת לענות. “אל תדאגי לא נפגעתי” אני עונה ומלטף את שערה “בקיצור, האמת שזה לא מסתדר. אני יודע שמה שאני עושה אסור אבל… לא יודע, לא מצליח לכבות את הרגש…” אני נותן לקול לדעוך כמה שניות ואז ממשיך “בכל מקרה אני מרגיש שהתקדמנו די מהר, בפעם הראשונה אפילו לא התפשטנו לגמרי ועכשיו רק פעם שלישית שלנו ביחד והגענו לדברים די נועזים”. רותם מסתובבת ועולה לישיבה על רגלי פנים אל פנים “איזה דברים נועזים עשינו ביחד?” היא שואלת בהבעה מבולבלת. “את יודעת, כבר עם צעצוע ודוגי…” אני משיב ומרגיש את החום עולה בפני. “אתה כזה חמוד כשאתה תמים” רותם עונה ומנשקת אותי על השפתיים. “מה שעשינו עד עכשיו ממש סטנדרטי אצל החילונים, אולי חוץ מהקשירה… הרבה פעמים כבר אחרי פגישה ראשונה עושים את זה בדוגי, נראה לי אפילו שזו התנוחה הכי נפוצה בסקס. סתם משהו דפוק אצלי שהתנוחה הזאת באה לי רע בקטע של חוסר אמון כשאני עם הגב לגבר.” רותם ממהרת להוסיף “אבל היית ממש אחלה, עשית לי חוייה מתקנת”. אני חושב לעצמי רגע ועונה “כן אני מניח שזה עניין של סטנדרטים. לי מרגיש שהתקדמנו ממש מהר, בדרך כלל אצלנו הדתיים נפתחים לאט אחד לשניה ובטח שאין מצב כמו אצלכם ששוכבים אחרי פגישה ראשונה”. “טכנית עוד לא הייתה לנו פגישה ראשונה” רותם מעירה בחיוך ממזרי “אז אפשר להגיד ששכבנו עוד לפני פגישה ראשונה”. אני מושך בכתפי מודע לכך שרותם טכנית צודקת וכורך את ידי סביב גופה הקטן ומצמיד את פני לפניה. “יש בזה משהו, מה את אומרת שבאמת נפגש איפשהו? לא חייב להיות מקום עם מיטה, אפשר איזה בית קפה או משהו כזה…”. אני לא רואה את הפה של רותם ממרחק כל כך קצר אבל מזהה את החיוך לפי האור בעיניים הכחולות שלה. “אפשר. אם תרצה אני יכולה גם להסביר לך מה זה “דברים נועזים” בסטנדרטים של חילונים”. “אני בטוח שאת יכולה” אני עונה ומנשק את השפתיים הרכות שלה. רותם נענית לנשיקה ואני מרגיש את ידיה על גבי וערפי ובין נשיקה לנשיקה מנתקת את שפתיה משפתי ומשחילה משפט.

“חברה שלי מהתיכון שירתה באיזה בסיס לוגיסטיקה” רותם מתחילה לספר בקול מיוחם כשגופה צמוד לגופי וידיה חורשות אותו מעלה ומטה. “היא לקחה שני חיילים מהבסיס לאיזה מחסן וזיינה את שניהם”. זה לא שלא ידעתי שלחילונים יש חוויות מיניות משלהם אבל לשמוע את רותם אומרת לי את זה בטבעיות כאילו סיפרה לי על ארוחת בוקר שחברה שלה אוהבת לאכול מעורר אותי ומפתיע אותי בו זמנית. רותם ממשיכה לספר לי על חברותיה לעולם החילוני. “זוכר את שיר? החברה שלי מהצבא? אז בשמירות כשדיברנו היא סיפרה לי שהיא השתתפה באורגיות באיזה פסטיבל שהיא הייתה בו לפני הצבא”. הפה שלי מתייבש למחשבה על החברות החרמניות של רותם והרפתקאותיהן כשרותם ממשיכה לדבר. “חברה שלי עושה מאסטר במדעי החיים כרגע” רותם אומרת ונצמדת אלי, מועכת את שדיה הקטנים על חזי. “יש לה איזה יזיז מהנדסה, בקיצור הוא בא אליה למעבדה אחרי הלימודים, והדברים שהיא סיפרה לי… ואוו, אפילו אני הסמקתי כשהיא סיפרה לי.” רותם ממשיכה ומנשקת אותי על השפתיים. “מה היא סיפרה לך?” אני לוחש ומרגיש איך איברי מתחיל להתקשות שם למטה. “היא אומרת שהמראה שלה בחלוק מעבדה ומשקפיים מדליק אותו ממש, היא לא הכי יפה בעולם אבל המראה של חנונית מעבדה עושה לו את זה” רותם נושפת על פני וממשיכה לנשק, מעבירה את ידיה על חזי. “בקיצור היא אמרה לי שהיא נעלה את שניהם במעבדה והם הזדיינו שם כשהבניין עוד מלא באנשים ואם אני מבינה עוד משהו נכון הזין שלך עומד כרגע כמעט בתוך הכוס שלי ועומד גם לגמור” רותם מסיימת ואני מבין שהיא מרגישה את הזקפה שנבנית על גופי הצמוד לגופה. “בוא נתחלף במקומות, יש לי עוד פינוק בשבילך, רק תשמור על ראש פתוח”.

רותם נשענת על דופן האמבטיה ומנחה אותי להתיישב בין רגליה, נשען לאחור על גופה ועוצם עיניים. התחושה פשוט מוזרה, רק לפני רגע היא נמרחה ככה עלי וההרגשה להיות “האשה” מוזרה. השילוב של היפוך התפקידים והפחד שאני מועך את רותם שבכל זאת קטנה ממני בגופה מקשים עלי להרגע והשרירים שלי קצת מתוחים. רותם מרגישה שאני מכווץ ואני שומע אותה לוחשת לי באוזן “תרגיע עידו, סמוך עליי”. הידיים הקטנות של רותם מתחילות לטייל על גופי מלטפות את חזי. ההרגשה של האצבעות של רותם על גופי עוזרות לאיברי להתקשח עוד קצת והשפתיים שלה מצטרפות ומתחילות לנשק את צווארי. רותם מורידה את יד ימין במורד בטני ומתחילה ללטף את איברי, מחליקה את ידה מעלה ומטה ונושפת באזני. אני מרגיש את ידה השניה של רותם עוזבת את בטני עוברת אל גבי ומחליקה מטה אל ישבני. אני תוהה לעצמי אם רותם רוצה להחזיר לעצמה שליטה שהיא מרגישה שהיא איבדה בזמן הדוגי או שהיא רוצה לתת לי הרגשה נעימה כמו שנתתי לה כשאצבעה של רותם מחליקה בין פלחי ישבני ומתחילה לשחק בפי הטבעת שלי כשידה השניה מחליקה במהירות הולכת וגוברת על איברי המתקשה במהירות. “אל תדאג אני לא אדחף לך אצבע” היא נושפת באוזני כשאצבעה ממשיכה לשחק על השריר המכווץ. אני נשכב עליה במלוא משקלי, ישבני על ירכיה ומרגיש את שיניה נושכות קלות את צוארי.

רותם ממשיכה לשפשף את איברי בתנועות איטיות וארוכות ונושפת על צווארי עד שאיברי מסיים להתקשח. “תן לי לפנק אותך עידו, פשוט תשען עלי ותרגע”. רותם מפסיקה לשפשף רק כדי למזוג סבון לידיה ואני נשען לאחור, ראשי על כתפה ואיברי מתנוסס בגאון מעל המים כמו סנפיר של כריש. אני מניח את ראשי על כתפה הימנית בעיניים עצומות ומרגיש את יד ימין של רותם עולה ויורדת, מחליקה על איברי החלק מסבון וידה השמאלית מחזיקה באשכיי. רותם חופנת את אשכיי ביד ומעסה אותם כשידה השניה מגבירה את קצב השפשוף ופיה נסגר על צווארי ונושך אותו בעדינות. אני מתחיל להתנשף ולגנוח, מובך מצד אחד מחילופי התפקידים ומצד שני מרגיש משוחרר ומגורה מרותם שמביאה לי ביד. “אתה אוהב איך שאני חולבת אותך?” רותם לוחשת לי באוזן ומשפשפת במרץ. “תשתחרר עידו… אני רוצה לראות את המזרקה”. “וואו רותם זה טוב…” אני גונח ומתנשף ורותם בתגובה חופנת את הביצים שלי ומותחת את העור על איברי המגורה בידה האחת ובידה השניה משפשפת רק את החצי העליון של איברי, מתמקדת בכיפה המגורה. “זה כמעט בזבוז לבזבז זין קשה כזה על להביא ביד במקום להרגיש אותו בתוכי” רותם אומרת לי באוזן אבל לא מפסיקה לשפשף. אני מתנשף וגונח בייחום ומרגיש את החום בזקפתי הקשה כשרותם מכווצת את ידה בכח ומשפשפת במרץ, סוחטת את איברי הבוהק מסבון. קול גניחותי ממלא את חלל האמבטיה כשאצבעה חוזרת לשחק בפי הטבעת המכווץ שלי במקביל לאוננות ואני מרגיש את השיא מגיע שוב. “רותם אני גומר!” אני מכריז ורותם נותנת שפשוף חזק לסיכום כשזרם זרע מתחיל לצאת מתוכי, לא משפריץ בעצמה כמו קודם אלא קולח מתוכי וזורם במורד איברי ועל ידה של רותם שממשיכה לנוע מעלה ומטה. אני מרגיש את שרירי הבטן מתכווצים כשאני גומר וגופי המותש קורס שוב על גופה של רותם.
“וואו…. זה היה…. לא שגרתי..” אני מתנשם ורותם מחבקת אותי בכח עם חיוך של שביעות רצון עצמי, מעבירה קצת מהנוזל הלבן מידה אל גופי “ברור שלא, אבל כבר סיכמנו שאנחנו נועזים”.
“את לא תשכחי לי את זה בזמן הקרוב, אה?”
“שום סיכוי” היא משיבה בחיוך.
אנחנו נשטפים מהר מהזרע ומתלבשים, נראה ששנינו לא רוצים במיוחד לשבת באמבטיה אחרי שגמרתי בתוכה. “נראה לי שהגיע הזמן שתחזור הביתה, בכל מקרה אחרי 4 גמירות כולל הלילה אולי כדאי שתנוח קצת בימים הקרובים ותטען את הביצים. שלא יתחיל לכאוב לך הזין” רותם מציעה כששנינו יושבים לבושים במטבח ומתפנקים על חתיכת עוגה. “מקבל את ההצעה שלך, באמת הגיע הזמן לחזור ובאמת כדאי לקחת זמן מנוחה…” אני עונה “ובקשר לפגישה הראשונה שדיברנו, חמישי הקרוב?” אני שואל ורותם מהנהנת בחיוך.
עדיין שעת צהריים מוקדמת ולא מזמן התעוררתי אבל אני כבר גמור מעייפות ולכן אני מודה מעומק ליבי לרותם שמקפיצה אותי ברכב לצומת רעננה. אני נפרד מרותם במכונית בנשיקה אחרונה להיום. כשאני עולה לאוטובוס חזרה ליישוב לא עוברות יותר מעשר שניות עד שהראש שלי נשמט על החלון ואני שוקע בשינה עמוקה.