יומני היקר: הציידים

יומני היקר

אם אתה לא זוכר, יומני היקר, אז קוראים לי ענת ואני זונה, נערת ליווי אקסקלוסיבית, לא כמו הבנות הזולות האלה שעומדות בכביש ומחכות ללקוח מזדמן או מפרסמות מודעת לוח בעיתון או אולי מציבות מלכודת באינטרנט. אומנם אני זונת צמרת לעשירון העליון, בבוקר לומדת משפטים ובלילה זונה, אבל עדיין זה זונה, פותחת רגלים תמורת כסף, הרבה כסף ובמזומן, החריץ שלי לא נועד שיעבירו בו כרטיסי אשראי. 

ישבתי בסלון עם תמר וניצלנו את רגעי חופשת הסמסטר האחרונים לראות טלוויזיה, רובצות על הספה עם רגליים על השולחן, יורדות על קופסת גלידת קרם עוגיות של “בן-אנד-ג’ריס” ונהנות איך ב”משטרת האופנה” קוטלים כוכבת אחרי כוכבת. צלצול הפלאפון של תמר הפתיע אותנו, תמר הסתכלה בצג וחייכה, “השופט החרמן” לחשה לי וענתה ב”הלו” שמח כזה. השופט היה בדיוק מי שאנחנו צריכות עכשיו כדי לכסות את החופשה שלקחנו לעצמנו בים המלח, מנצלות את תקופת המחזור שבה שתינו מובטלות מעבודה להשתזף בעירום מלא באזור הנשים שבסולריום על גג המלון, תופסות צבע אפילו שם, במקומות המוצנעים שבדרך כלל לא נחשפים לשמש. “הוא רוצה תלמידות, בא לך?” כיסתה בידה את המיקרופון, חייכה לעברי ושאלה. “בא” חייכתי אליה חזרה, זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו הולכות אליו ואף פעם לא הצטערנו. 

בעבודה הזאת למדתי שלכל אחד יש איזו סריטה, משהו קינקי שהוא אוהב, וכשאתה בעל המאה אתה יכול לממש את הפנטזיה שלך והפנטזיה של השופט היתה על תלמידות בית ספר תיכון. השופט היה מבוגר, אלמן שפרש מכס המשפט לטובת עסקים, לדעתי הוא כבר בן 60 לפחות אבל עם מרץ ואון של גבר בן 30, מפורסם מאד, לפחות באקדמיה, אני מכירה אותו מכמה פסקי דין מפורסמים בהם דשנו ודנו בשנה האחרונה, ועכשיו ישבנו שתינו על הכסאות שהכין מראש ליד הדלת לחדר העבודה שלו, לבושות בתלבושת תיכון מסורתית, חולצת תכלת וחצאית קפלים כחולה וקצרה, מיני שלא בטוח שמנהלת התיכון שלנו היתה מסכימה שנבוא איתה אבל ידענו שאת השופט זה מחרמן, היינו בלי תחתונים, הורדנו אותם לפני שדפקנו בדלת כי ככה השופט אוהב, ועכשיו ישבנו וחיכנו שהוא יקרא לנו. 

הפעם הוא שיחק את תפקיד המנהל, המשחק הקלסי, אנחנו שתי תלמידות שנשלחו אליו בגלל שהלכנו מכות בהפסקה ומחכות לעונש.
“גברת כהן הצעירה” שמענו את קולו הרועם מבעד לדלת ותמר קמה, מחייכת אלי, זה לא שקוראים לה תמר כהן אבל הפעם החלטנו שהיא הראשונה.
הצצתי מבעד לחור המנעול, ראיתי אותה עומדת מולו ואחר כך הוא קם ונעלם ואני מהרתי לשבת חזרה, פעם כשהצצתי ככה הוא תפס אותי והוסיף לי על כך עוד עונש קטן וכואב.
לא הייתי צריכה להציץ בשביל לדעת מה הוא עושה לה והמשהו הזה חירמן אותי, עצמתי עיניים ושקעתי במחשבות, לא מרגישה איך הזמן רץ עד שפתאום שמעתי שוב את קולו הרועם “הגברת פוקס הצעירה!” גם אני לא ענת פוקס אבל היה ברור שהוא קורא לי, קמתי ונכנסתי. תמר עמדה בפינה עם הפנים לקיר, מגניבה מבט לעברי ומוציאה לי לשון, החצאית שלה מורמת והפסים האדומים על ישבנה הגלוי סיפרו על מה שהוא עשה לה. נעמדתי מול השולחן הגדול “כן אדוני המנהל” אמרתי בקול הכי מבוייש שיכולתי ומבטי מושפל “אני מצטערת אדוני המנהל” הוספתי באותו קול מתחנחן “זה לא יקרה יותר, אני מבטיחה” המשכתי בקול בכיני, מצליחה אפילו להוריד דמעה. השופט קם וראיתי את התפיחה במכנסיו “גברת צעירה” פנה אלי “משמעת, זה מה שחסר לך!” המשיך באותו קול רועם כשהוא לוקח את הסרגל המונח על שולחנו בידו ומשחק בו “ואם זה מה שחסר לך אז עכשיו נתקן את זה” הוסיף וחיוך קטן עלה על פניו חמורות הסבר “אני בטוח שכמה מלקות עם הסרגל על ישבנך יכניסו בך משמעת!” עשיתי את עצמי בוכה, חלק מהמשחק המקדים, השופט נעמד מאחורי מכניס את ידו אל מתחת לחצאית ומחליק על ישבני, מחייך בהנאה כשגילה שאני בלי תחתונים והמשיך בקול הרשמי שלו, “גברתי הצעירה, תתכופפי ותשעני על השולחן!” התכופפתי, זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו משחקים במשחק הזה וידעתי בדיוק איך הוא רוצה שאעמוד, התכופפתי קדימה מניחה את מצחי על כפות ידי המונחות על השולחן, הרגשתי איך החצאית מתרוממת וחושפת את הכוס שלי, פישקתי מעט את רגליי ונענעתי את ישבני בהתרסה תחת ידו המלטפת, מושכת באף כאילו בוכה ומתאמצת לא לפרוץ בצחוק כשאני אומרת באותו קול בכיני “סליחה המנהל, בבקשה, אני מבטיחה שזה לא יקרה יותר, תוותר לי”. 

הרגשתי איך השופט מרים לי את החצאית שממילא בתנוחה הזאת לא הסתירה הרבה, חושף עוד יותר את ישבני ואני מנענעת אותו בתנועות קטנות, הוא מלטף בתנועות רחבות, קודם פלח אחד ואחר כך את השני, ואני מצליחה להקפיץ את שרירי ישבני באותה תנועה שלמדתי פעם בחוג לריקודי בטן, נוגע לי כאילו במקרה בין הרגלים והרגשתי את האצבע שלו מלטפת בין שפתי הכוס שלי, ידעתי שהוא מרגיש שאני רטובה ולכן מחדיר את האצבע, כאילו בוחש ומורח את האצבע באותו עסיס אהוב עליו הממלא את נרתיקי, מוציא ורגע אחרי אני שומעת אותו מריח, מסניף בשאיפה חזקה, ואני מחייכת לעצמי. המכה הראשונה נחתה בהפתעה, פלטתי “אייי” חזק וארוך למרות שזה לא בדיוק כאב, “סליחה המנהל, תוותר לי, בבקשה” התחננתי בקול בכיני למרות שידעתי שאין סיכוי שזה יגמר במכה אחת, הצצתי לכיוון תמר וראיתי אותה מציצה עליי, מסמנת לי “מצויין, תמשיכי” עם הבוהן המונפת ולפני שעניתי לה חטפתי את המכה השניה, קצת יותר כואבת, הרגשתי את הצריבה בישבני במקום בו נחת הסרגל, פוגע ושולח בי זרם בכל הגוף וכמו תמיד מציף לי את הכוס עוד יותר. השופט עמד לצידי ומזוית העין יכולתי לראות את הבליטה במכנסיו, הרגשתי את היד שלו שוב מלטפת, שוב האצבע טובלת בין שפתי הכוס ושוב השאיפה החזקה, מסניף את עסיס תאוותי הריחני והזקפה במכנסיו רק גדלה “סליחה, זה לא יקרה יותר, אני מצטערת” זייפתי עוד פרץ בכי, מתכוננת למכה שתבוא והיא באה, חזקה וכואבת, פוגעת לא רק בישבן אלא גם על שפתי הכוס המגורות וסוחטת ממני צעקת “איייי” חזקה וארוכה עוד יותר “אייי, פגעת לי בכוס… זה כואב” הוספתי באותו קול בכיני ושלחתי יד לשפשף את ישבני.

“סליחה” שמעתי את השופט ממלמל, מתכופף ויורד על ברכיו ומלטף לי את הישבן “אני מצטער” נישק אותי קלות על פלח ישבני, מסמן לי בידו ואני מפשקת חזק יותר את רגליי, “אני מצטער, תרשי לי” והפעם הוא נישק אותי הישר על שפתי הכוס, נשיקה תאוותנית וקולנית, “אני מצטער” הוסיף ושוב נישק, מצמיד את שפתיו לשפתי הכוס ומחדיר את הלשון, יונק מהצוף הממלא אותו וממצמץ בשפתיו “אני מצטער” מילמל שוב, מתנצל, חופר בלשונו עד שמצא את הדגדגן הנפוח שלי ומצץ לי אותו בתאווה. הגענו לתכל’ס, עד עכשיו זה היה רק המשחק המקדים של השופט וידעתי שהוא מחורמן, אני לא יודעת כמה פליקים תמר חטפה, לפי הפסים האדומים שספרתי על ישבנה לפחות חמישה, אבל אני יצאתי הפעם בזול, הרגשתי איך השופט זז על ברכיו וידעתי שהוא פותח את מכנסיו, מתכונן לשלב הבא. נשיקה קולנית בישרה שהוא נפרד מהכוס שלי והוא קם על רגליו, התכוננתי, מציצה שוב על תמר שהציצה בנו וראיתי את האגרוף שלה לוחץ חזק בין רגליה, מתחרמנת מהמראה, משפשפת לעצמה ומאוננת. השופט נצמד אלי מאחור, אוחז בידיו במותני ומצמיד את זקפתו אל בין שפתי הכוס, מסדר אותו בדיוק במקום, משפשף מעט ומרטיב את קצהו “המנהל, מה אתה עושה?” התממתי, יודעת שזה עושה לו את זה, “המנהל, אמא שלי לא מרשה…” לא השלמתי את המשפט והוא חדר לתוכי, נועץ בחוזקה את זקפתו הנוקשה לכוס הרטוב שלי, דוחף אותו למעמקי הוגינה הרטובה שלי, מתחכך בין קירות נרתיקי עד שכולו היה בתוכי והרגשתי את שערות ערוותו נלחצות אל ישבני. 

השופט זיין אותי, גונח בקול גניחת הנאה ארוכה בכל נעיצה שלו, מוציא כמעט עד הסוף ותוקע חזרה, חזק.
הצטרפתי למשחק שלו, בשביל זה משלמים לי, גנחתי בקול “כן, זה טוב” מזייפת גמירה ראשונה והוא בתגובה הגביר את הקצב, מפמפם בי בלהט.
את הגמירה השניה כבר לא הייתי צריכה לזייף, הרגשתי את הזרמים בכל גופי, מין זרמי חשמל מענגים הבוקעים מהשפשוף של הזיין שלו בקירות הנרתיק שלי, מזכירים לי את אותו החשמל הסטטי שמעמיד את שערותי כשאני מסרקת אותו בחוזקה. הרגשתי את השופט נמתח כולו, אוחז בי בחוזקה ונצמד לאחורי, קופא בתוכי ואני צועקת בקול “כן, אני גומרת! תן לי!!” ומרגישה איך הוא משפריץ בתוכי, גומר באנחת רווחה כאילו זכה כרגע בפרס הגדול, נצמד עוד, כאילו מנסה שהזיין שהולך ומצטמק לא יברח חלילה, כאילו רוצה להרוויח עוד רגע בכוס החם העוטף אותו ורק כשהרגיש שהזיין החליק וברח עזב את מותני, הולך כשחיוך של חתול ששתה את השמנת מרוח על פניו ומתיישב חזרה בכסאו, מותח רגליים ושוב נאנח בהנאה “וואו, היה טוב” אמר כאילו לעצמו, “תעמדי בפינה!” שלח אותי אל פינת החדר הפנויה “עם הפנים לקיר! ואני לא רוצה לשמוע אתכן מדברות!” חזר לתפקיד המנהל חמור הסבר. 

עמדנו ככה כמה דקות, מציצות ומדברות בתנועות ידים, תמר עושה לי “זיין אותך” בתנועת יד גסה ואני מחייכת ועונה לה “היה טוב” עם הבוהן המונפת.
“אמרתי שלא תדברו” הפליק לי בחוזקה על הישבן החשוף עם היד “מה לא ברור?” הוסיף והפעם הפליק לתמר סטירה מצלצלת שהטביעה את חותם כף ידו על ישבנה השזוף “ועכשיו לכו לחדר השינה ותתכוננו, אני מתרחץ ובא!” שלח אותנו לחדר השינה שלו. 

ידענו בדיוק למה הוא מצפה מאתנו, זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו איתו, עד שהוא יצא מהמקלחת, עטוף בחלוק רחצה לבן וגדול, אנחנו היינו כבר ערומות על המיטה בששים ותשע לוהט, ראשי בין רגליה של תמר וראשה בין רגליי, “מלוח” היא ציחקקה לעברי, טועמת מאותו נוזל שממלא את הכוס שלי, “סוכר” עניתי בתגובה, ממצמצת בשפתי בהנאה כשאני מחליקה את הלשון שלי עמוק בין שפתי הכוס שלה. השופט עלה על המיטה, התיישב ונשען על הקיר, שולי החלוק נפתחו כאילו מעצמם והזיין שלו, קטן ומצומק, שכב לו בין רגליו “תמשיכו” עודד אותנו, מסתכל בנו במבט מהופנט “אל תפסיקו” המשכנו, מצחקקות כילדות קטנות, נותנות לו להשקיף אל בין רגלינו, מפנקות אחת את השניה ומרגישות איך זה בא לנו, איך האורגזמה הולכת ונבנית ו…מדריכות אחת את השניה מה לעשות כדי שנגמור. היינו שקועות בעצמנו, אני גמרתי ראשונה, צווחת בקול “כן, תמשיכי” ארוך, מוצצת לתמר את הדגדגן התפוס בין שפתיי ומרגישה איך גם היא נמתחת וצועקת “כן, זה בא!” ארוך של גמירה מענגת. בלי שנרגיש נעמד לשופט מחדש, זיין זקוף ומוצק אותו הוא שיפשף בעדינות בעודו מתבונן בנו, מוריד מעליו את החלוק ונשאר עירום, מחכה לרגע הנכון, לרגע שיחליט שהוא מוכן ויקרא לנו אליו… והרגע הזה הגיע מהר. “בנות” קרא לנו, מחכה שנזוז ונשכב במרכז המיטה, “את מי עוד לא זיינתי?” שאל כשהוא מסמן על התורן המתוח שעמד בגאון “אז בואי תשבי לי!” חייך לתמר שהצביעה כתלמידה ממושמעת. תמר חייכה חזרה, נעמדת על ברכיה מעליו, גופו בין רגליה, מכוונת בידה את הזקפה המתוחה אל החריץ הממתין לו בין רגליה, כוס חם ורטוב, והתחילה להתיישב לאט, עושה קולות כאילו היה זה הזיין הגדול ביותר שחטפה בימי חייה, יודעת בדיוק מה אוהב השופט ונותנת לו את זה בנדיבות. לרגע ישבה עליו בכל כובד משקלה, כל הזיין שלו טמון עמוק בנרתיקה, נעה בתנועות קטנות, לסדר אותו בדיוק במקום, “כן” פלטה אנחת הנאה ארוכה “זה טוב” המשיכה והתחילה לדהור, לאט, עולה ויורדת על המוט התקוע בתוכה וגונחת בהנאה. היא לא זייפה, תמר, היא באמת התחרמנה, אני כבר מכירה אותה מספיק טוב בשביל לדעת את זה. נעמדתי גם אני על ברכי מאחוריה וחיבקתי אותה, שדיי נמחצים אל גבה כשאני נצמדת וחופנת את שדיה בכפות ידי, לשה אותם וממוללת את הפטמות הנוקשות בין אצבעותיי. “זה טוב?” לחשתי לה.
תמר לא ענתה.
“שאלתי עם זה טוב” שאלתי שוב, הפעם חזק יותר כשאני צובטת לה בפטמות המגורות.
“כן, זה טוב” ענתה בצעקה “תמשיכי”
המשכתי, מרגישה איך היא מתחרמנת, דוהרת במהירות על הזיין שלו וגונחת בהנאה, הסתכלתי על השופט, שוכב על הגב כשכפות ידיו מאחורי העורף, מסתכל עלינו ונהנה, הכנסתי יד ביני ובין תמר, מגיעה לשק האשכים של השופט וחופנת בעדינות את הביצים מתחילה לשחק לו בהן, מלטפת ומגלגלת אותן, מרגישה איך הוא נמתח ושומעת את תמר צועקת לי “רק רגע, אני רוצה גם לגמור!” תמר גמרה, מודיעה על כך בקול והשופט הצטרף אליה, נמתח, מרים את הישבן ומרים אותה איתו, פורץ ברצף של “כן…כן…כן” ומשפריץ, גומר בתוכה ומכריז “כן, אני מרים אותך! אני תוקע אותך!! אני משפריץ בך וזה ט-ו-ב-ב-ב” סיים באנחת הנאה ארוכה במיוחד ואני חייכתי לעצמי, כל כך לא מתאים לשופט דיבור כזה. 

השופט ישב על המיטה עטוף בחלוק הרחצה שלו, נשען על הקיר ומביט בתמר ובי מתלבשות.
התלבשנו לאט, מין בונוס כזה ללקוח טוב אפילו שהוא כבר שילם לנו, עומדות בחוטיני ומסדרות את החזיה, רוכסות כפתור אחר כפתור בחולצת בית הספר התכולה…
“תגידו” הפתיע אותנו, תמיד הוא רק מסתכל ושותק, “יש לי חבר טוב שמחפש שתי בחורות לאיזה משחק קטן שהוא עושה” התחיל ואחר כך תאר לנו את המשחק, “למען הסר ספק…” המשיך באותו קול בס רועם ורשמי והסביר שוב בפרטי פרטים למה הוא מתכוון “כסף לא חסר לו” חייך, אולי למראה המבט המופתע על פנינו “אז אם אתן מעונינות תגידו, אתן לא חייבות עכשיו, ואני אתן לו את מספר הפלאפון שלכן” תמר הסתכלה עלי ואני עליה, קצת קינקי מה שהוא ביקש אבל לא משהו ביזרי שצריך להרתיע אותנו, “זה יעלה לו הרבה… לפחות פי שלוש ממה שאתה משלם לנו” לא האמנתי כשתמר, הסוחרת שביננו, אמרה. “כסף זה לא הבעיה, אני בטוח, אבל בתנאי ששתיכן מסכימות, לא רק אחת” חייך.
שוב הסתכלה בי תמר, “מצידי כן” אמרתי לה.
“מסכימות” ענתה לו וראיתי את החיוך על שפתיו מוציא את הפלאפון שלו מכיס החלוק ומצלצל… “הן מסכימות” אמר בלי שום הקדמה “רגע” שמענו רק אותו “יום חמישי בערב, מתאים לכן?” שאל אותנו. “מתאים” ענתה תמר, “גם לי” הוספתי אחריה.
“סגור” הודיע וסגר את הפלאפון “יבואו לקחת אתכן” הודיע לנו. 

סגירות אחרונות עשו מול תמר, השופט נתן להם את הפלאפון שלה. אספו אותנו ל”עבודה” עם מונית, כמו טייסים באל-על, נסענו מחוץ לעיר וראיתי את המבטים שהנהג שלח בנו מבעד למראה. לרגע חששתי כשנהג המונית ירד מהכביש ופנה לעבר חורשת יער, בכל אופן אתם יודעים, נכנסנו עמוק למעבה היער, לא רואים יותר את הכביש, עד שהמונית נעצרה ליד איזה מבנה שרק האור מהחלון והג’יפ רנגלר החונה לפתחו הבהירו שהוא לא נטוש. בחור צעיר יצא מהמבנה, “שלום, אני דן” הוא חייך אלינו, פותח לנו את הדלת ועוזר לנו לצאת, סוקר אותנו במבט חוקר, שולף שטר מכיסו ומשלם לנהג המונית, אומר לו “אני אודיע לך מתי לבוא לקחת אותן” וזה נסע. “בואו אחרי” חזר אלינו, “שיחקתם פעם בפיינטבול?” שאל ובלי לחכות לתשובה המשיך “בוא נכנס, נשתה משהו ונתחיל להתכונן”.

נכנסנו לחדר גדול מואר ונקי בתוך המבנה שמבחוץ נראה כאילו נטוש, שולחן עגול, גדול וכבד, עמד במרכז החדר ובשתים מהפינות היו מונחים מזרונים גדולים שסדין לבן ונקי מכסה אותם. שוב ראיתי את דן בוחן את “הסחורה” שהזמין, הפעם באור, ולפי החיוך נראה שהוא מרוצה “יש לו טעם טוב לשופט” אמר כשהוא מוביל אותנו למטבחון קטן ומאובזר ונעמד ליד מכונת קפה משוכללת, “מה תשתו?” ישבנו ושתינו אספרסו קצר, חזק ומר בדיוק במידה שאני אוהבת, מפטפטים על הכל רק לא על מה שבאנו עבורו עד שדן קטע את השיחה “בואו” הוביל אותנו לחדר הגדול “אני מבין שהשופט הסביר לכם מה אנחנו הולכים לעשות” הושיט לכל אחת מאתנו סרבל לבן שהיה מונח על השולחן “תלבשו אותם, בלי כלום מלמטה, ואחר כך אני אסביר לכם עוד כמה דברים חשובים שאתן צריכות לדעת” דן ישב והסתכל בנו, רצינו לגשת לשרותים להתלבש אבל הוא עצר בעדנו “למה אתן מתביישות?” חייך חיוך זימתי כזה “תתלבשו כאן, אני רוצה לראות את הסחורה שהזמנתי”
בעל המאה הוא בעל הדעה, ככה זה בביזנס שלנו, פעם אולי הייתי מתביישת אבל היום כבר לא. התחלתי להתפשט, לא ממהרת, מקפלת כל פריט ומניחה בצד, מורידה את החזיה ורואה את מבטו של דן ננעץ בשדיי העסיסיים, נותנת לתמר להקדים אותי במעט, לעמוד עירומה ראשונה ולמשוך את מבטיו לכוס המגולח שלה ורק אז הורדתי את החוטיני שלי, נשארת לרגע לעמוד עירומה ומתחילה ללבוש את הסרבל הלבן, הפעם בהפגנתיות, נותנת לו תוך כדי כך להשקיף אל המקום הכי פרטי שלי, להציץ אל בין רגליי. הבד היה נעים למגע למרות שהוא היה אלסטי כזה, נמתח ונצמד לגוף ומבליט את הגזרה שלנו. סגרתי מעט את הרוכסן שמקדימה, נותנת לעמק הקסום שבין שדיי לבלוט אבל דן ביקש מאתנו לסגור את הרוכסן עד הסוף, עד הצוואר, “זה לא שאני לא אוהב את מה שראיתי, הייתי ממשיך להציץ לכן” אמר בחיוך וראיתי את הזקפה שהתרוממה במכנסיו “אבל…” וכאן התחיל בסדרת הנחיות בטיחות למשחקים בפיינטבול כשהוא מוסר לנו בנוסף קסדה עם מין מגן שקוף לפנים “ו…” המשיך אחרי שסיים את כללי הבטיחות “מי שנפגעת מכדור צבע צריכה ליפול ולשכב על האדמה, אסור לירות על מי שנפגעה וכבר שוכבת” עבר לתכל’ס “אנחנו נהיה שלושה, אבא שלי, רותי אחותי..” עצר לרגע למראה מבט הפתעה בעיניי כשציין שגם אחותו תהיה “מה לא ידעתם שתהיה גם אשה?” “ידענו” מילמלתי, נזכרת שאכן השופט אמר לנו.
“אז כמו שאמרתי” חזר על דבריו “אבא שלי, רותי ואני, לכל אחד מאתנו יש כדורים בצבע שונה ואנחנו נצוד אתכן” חייך אלינו “כל מי שיפגע בכן יהנה” הפסיק לרגע, מתבונן בנו והמשיך “אתן תעשו כל מה שהוא או אולי אפילו הם ירצו… ואני מאמין שאתן יודעות מה נרצה” ציחקק ועשה סימן גס בידו שלא משאיר ספק לכוונותיו “נפשיט אתכן ונזיין אתכן” הוסיף אם זה לא היה מספיק ברור “איפה ואיך שבא לנו!” השלים כשחיוך חרמני נמתח על שפתיו. 

רכב עצר בחוץ, שמעתי קולות נביחה והדלת נפתחה. קודם נכנסו שני כלבים גדולים, מרחרחים ומקשקשים בזנב, ברגע הראשון נבהלתי אבל דן הרגיע “אל תפחדו, הם לא נושכים, תלטפו אותם” התכופפתי ולטפתי את הראש של אחד מהם והוא נצמד אלי, מנסה ללקק אותי ואני מתחמקת “אלה כלבי הצייד שלנו” שמעתי קול בס עבה, הרמתי מבט ומולי עמד האבא, הכרתי אותו מייד, איש עסקים ידוע או כמו שאוהבים לכנות אותו בעיתונות הכלכלית, הטייקון. “נעים מאד” ניגש ולחץ לנו את היד, מציג את עצמו, “אל תפחדו מהם, הם לא יגעו בכן כשאתן עומדות, רק יעמדו מרחוק וינבחו, וכשתשכבו הם יגשו וילקקו אתכן” הסביר לנו “ותכירו, זאת רותי, הבת שלי” הציג את הצעירה שנכנסה ונעמדה לידו, גם אותה הכרתי מיד, תמונות הפפראצי שלה, אף פעם לא עם שמלה או חצאית, התנוססו מעל דפי ה”לאשה” שהייתי קוראת במספרה ועלילותיה כטורפת נשים מושבעת, כן נשים לא גברים, מילאו את הדפים האחוריים של החינמונים שהיו מחלקים בכניסה לאוניברסיטה. 

האבא הזכיר לנו שוב את כללי הבטיחות שכבר שמענו, כאילו להיות בטוח, “אסור לכן לצאת מהחורשה ותלכו תמיד יחד, עדיף” אמר לנו “ותעמדו, אל תשכבו!” חזר שוב על הכלל שלא יורים במי ששוכב, “יש לכם חמש דקות לצאת ולהתחבא, אחר כך אנחנו נצא לצוד אתכן” השלים ופנה אל הבת שלו “רותי, בואי נשתה בינתיים קפה” 

מסביב למבנה היתה חורשה גדולה, נכנסנו בין העצים, מברכות את הירח המלא שמאיר לנו את הדרך. שמענו לעצתו של האב והלכנו יחד, מתרחקות, יודעות שעם הכלבים שלהם, במיוחד לאחר שהריחו אותנו, זאת לא תהיה בעיה למצוא אותנו אבל לפחות שיתאמצו קצת. לדעתי הם חיכו יותר מחמש דקות עד שיצאו לצוד אותנו, ככה זה נראה לי עד ששמענו את נביחת הכלבים מרחוק, התחבאנו מאחורי שני עצים סמוכים, שותקות, שומעות את קולות הכלבים המתקרבים לאט, כאילו מישהו עוצר בעדם. הנביחות שהתקרבו עצרו פתאום, מתחזקות אבל כאילו עומדות במקום, תמר סימנה לי באצבע והצצתי לכיוון עליו היא הצביעה, שני הכלבים עמדו ונבחו לעברנו, לא זזים.
שמעתי רשרוש חלש מימין, הסתובבתי אבל לא ראיתי אף אחד, אחר כך משמאל ושוב לא הצלחתי לראות, פתאום הכלבים השתתקו, כאילו על פי פקודה, לרגע היה שקט ואז שמעתי “אווץ'” מהכיוון של תמר וראיתי כתם אדום נמרח על הסרבל שלה והיא הפילה עצמה מייד לאדמה, שמעתי משהו שורק, פוגע קרוב וראיתי כתם ירוק נמרח לידי על העץ שמאחוריו התחבאתי, באופן אוטומטי זזתי הצידה ופתאום הרגשתי טפיחה על החזה וכתם כחול נמרח על הסרבל שלי מעל הציצי, לרגע הייתי המומה, עומדת במקום ואז התחלתי ליפול, נופלת לאט, לא יודעת למה אבל שיחזרתי מין סצנה אדיוטית של מישהו שנופל מהגג במערבון איטלקי סוג ז’, ואז הרגשתי עוד טפיחה, הפעם בקסדה שלבשתי וצבע ירוק נמרח עליה וניתז ממנה על הסרבל שלי והפעם הפלתי את עצמי על האדמה בפזצט”א שהיתה זוכה לצל”ש מהמ”מית שלי בטירונות. 

שכבתי על הבטן, שומעת את הכלבים שוב נובחים ורצים לעברנו, כלב אחד עבר ולא עצר, השני נעמד מעלי כשגופי בין רגליו.
שמעתי אותו מתנשף ומרחרח אותי, הרגשתי את הלשון הרטובה שלו על עורפי ועצמתי עיניים, מהפחד גם לא זזתי, ואז שמעתי את הקול הרועם של האבא “לא!” והכלב קפא, לא זז ולא מלקק, רק עומד מעלי מתנשף עד שהם התקרבו ורק אז הוא זז במין יראת כבוד כזאת ופינה להם את המקום. “בואו נבדוק” שמעתי את האבא והרגשתי אותם הופכים אותי על גבי, עדיין עוצמת עיניים ומפחדת לזוז, “הנה הפגיעה שלי” שמעתי את האבא והרגשתי שהוא נוגע בידו בקסדה שלי, “והנה שלי” שמעתי את הבן, נוגע בכתם שמעל הציצי שלי. אחר כך הם עברו לתמר ולמרות שהכלב חזר לעמוד מעלי, כאילו מישהו פקד עליו שישמור שלא אברח, אני העזתי לפתוח עיניים, עוקבת אחריהם.
תמר עשתה להם חיים קלים, שוכבת על הגב כשהכתם האדום גלוי “זאת שלי” שמעתי את הבת מכריזה כשהם הופכים אותה, מחפשים אולי יש עוד כתם, “רק שלי!” הוסיפה בגאווה כשכתם נוסף לא נמצא ושלפה סכין קומנדו מהנדן התלוי בחגורתה “אני הולכת לפשוט את עורה!” ברגע הראשון לא הבנתי, אפילו פחדתי, אבל אז הבת כרעה מעל תמר, אחזה בצווארון הסרבל שלה, משכה והחדירה את הסכין והתחילה לחתוך בתנועה נמרצת, חותכת מלמעלה למטה, מתחילה בצווארון וממשיכה וחותכת את הבד אל בין שדיה של תמר, קורעת וחושפת אותם ולא עוצרת, ממשיכה לאורך הבטן ומגלה גם אותה ושוב לא עוצרת, ממשיכה לרדת וחושפת לעין כל את הכוס שלה וממשיכה עד שקרעה את כל הסרבל מעליה ונעמדה, מדליקה פנס וסוקרת את גופה העירום “יאמי” פלטה בקול, מלקקת את שפתיה, “הצליח לי הפעם הצייד” התכופפה שוב והעבירה אצבע חוקרת בין רגליה של תמר, מחדירה אותה עמוק אל בין השפתיים הבשרניות, “יאמי” חזרה שוב, מלקקת את האצבע הרטובה שהוציאה משם “אבא, לכו תפשטו את העור של החיה שלכם” ציחקקה “אין לי זמן אני כבר מתה לזיין את שלי”. 

הם חזרו לפשוט גם את עורי. שוב עצמתי עינים כשהם התקרבו, הרגשתי את הכלב זז ומישהו התיישב על ברכיו מעליי, הרגשתי יד אוחזת בצווארון הסרבל שלבשתי וקול הבס של האבא שאמר “תפתחי עיניים, אני רוצה שתראי מה אני עושה לך!” פתחתי ומול עיניי ראיתי את הסכין שלו, צעקתי “אמאל’ה” ושוב עצמתי עיניים.
“תפתחי!” חזר האבא על דבריו בקול של מי שרגיל שישמעו בקולו. פתחתי לאט וראיתי את החיוך שלו ואת דן שגוחן מעל ראשי, מוריד לי בזהירות את הקסדה, “תחזיק לה את הידים” ציווה האב ודן אחז בידי, מתח אותן למעלה והתיישב עליהן שלא אזוז, הרגשתי את האבא מותח את הצווארון עוד קצת ושמעתי את הבד שנחתך, מושך ביד אחת וחותך בשניה, כמו שעשו לתמר, מתחיל מלמעלה ויורד, רעד עבר בגופי כשהרגשתי את הלהב הקר נוגע בין שדי, ראיתי את דן מתכופף מעלי, אוחז בבד שנחתך ומושך לצדדים, חושף את שדיי העסיסיים. לרגע הם עצרו, לראות, האבא משמש קצת את שדיי, הניח לרגע בצד את הסכין, לש אותם במין תאווה גלויה וחזר והמשיך לחתוך, הפעם מהר יותר, קורע מעלי את הסרבל ומפשיט אותי עד שנשארתי בנעליי בלבד “טעם טוב יש לשופט” חייך האבא “מה אתה אומר” פנה לדן “נבדוק לה שמן” ציחקק כילד קטן ודחף אצבע חוקרת לכוס שלי “חסר קצת” גיחך “בוא ניקח אותה לחדר ונמלא לה” 

היה משהו סוריאליסטי בשיירה שפסעה לאור הירח המלא לעבר המבנה הנטוש, כאילו נלקחה מאיזה סרט של פליני. בראש תמר ואני, הולכות עירומות שאצבעות כפות ידנו שלובות מאחורי העורף כאילו היינו שבויות באיזה סרט מלחמה. אחרינו הלכו השלושה, דוחפים את קנה רובה הצבע לגבנו ומזרזים אותנו, ומסביבנו מתרוצצים הכלבים, רצים קדימה וחוזרים, מקיפים אותנו במעגלים ושוב רצים קדימה. הם הובילו אותנו למבנה אבל את הכלבים השאירו בחוץ, הם לא חלק מהחגיגה שהולכת להיות בחדר, דוחפים אותנו פנימה ומזרזים בעוד נעיצת קנה בגב, מעמידים אותנו אחת מול השניה כשהשולחן העגול הגדול ביננו ומכופפים אותנו בכוח קדימה “תפשקו רגליים ותסתכלו אחת על השניה!” הפעם היתה זאת רותי שחילקה הוראות כשהיא נעמדת מאחורי תמר. בושה זאת כנראה לא תכונה בולטת של המשפחה הזאת, חרמנות – כן. עמד להם, לא הייתי צריכה שיתפשטו בשביל לראות את זה, והם התחילו להתפשט.
כשאני שעונה כך על השולחן ראיתי רק את רות, האבא ודן עברו לעמוד מאחורי והמשיכו להתפשט, רות פתחה במהירות את כפתורי החולצה הגברית שלבשה, הורידה אותה ומשכה מעליה במהירות גם את הגוזיה, הגופיה-חזיה בצבע חקי צבאי, ונשארה עירומה בפלג גופה העליון. היה לה חזה קטן לרות, ציצים קטנטנים שצלקת קטנה בבסיסם העלתה בי חשד שעשתה ניתוח הקטנה, שדיים קטנים אבל מעוטרים בעטרה גדולה וכהה שבלטה על הרקע הלבן של השדיים ופטמה נוקשה בראשה, רות התיישבה על כסא וחלצה נעליים במהירות, נעמדת שוב וממשיכה להתפשט, מורידה את מכנסי הג’ינס הדהויים, נשארת לרגע בתחתוני בוקסר גבריים, גם הם בצבע חקי צבאי, והורידה גם אותם, עומדת עירומה כביום היוולדה מול אביה ואחיה העירומים גם הם. 

רות ניגשה והוציאה מהתיק שלה שעמד בצד סטראפ-און עם דילדו גדול בצבע העור שלה שרצועות סיליקון שקופות מחוברות אליו, מציגה לרגע את הסטראפ-און לראווה, שני ראשים יש לדילדו ואת הקטן היא דחפה לעצמה בחיוך, אוחזת בצד הגדול ומסדרת “אבא, תקשור לי” אמרה בקול מתפנק והסתובבה כשאחוריה מופנים לעברו. כשהאבא בא לקשור את שרוכי הסטראפ-און שלה ראיתי מה מחכה לי. כמו שחשבתי עמד לו, זיין גדול ומכובד, “4 דרקונים” לחשתי בשפתיי בלי קול לתמר שהסתכלה עליי וחייכה.
“לפחות” ענתה לי בתנועות שפתיים, את מדד הדרקונים אימצנו לנו ממדור משטרת האופנה של דורין אטיאס רק שאנחנו מעניקות אותם על פי גודל הזיין, “איך של רות” המשיכה ושאלה באותם תנועות שפתיים ללא קול. “ארבע וחצי” חייכתי לעברה וחטפתי פליק בישבן מדן “לא לדבר!”

האבא קשר לרות את השרוכים, מלטף לה תוך כדי כך את הישבן ללא בושה והיא בתמורה הושיטה יד לאחור ושפשפה לו, “גדול” לחשה לו, מחייכת “אתה הולך לתקוע אותה?”
“בואי” משך אותי דן, כאילו מה שאמרה אחותו היה בשבילו סימן, התיישב על השולחן לידי “בואי תמצצי לי” ציחקק, מוביל את ראשי אל עבר הזיין שלו.
במקרה שלו התפוח נפל רחוק מהעץ, לזיין של דן הייתי נותנת שלושה דרקונים לא יותר, נעמדתי בפישוק רחב יותר, יודעת מה הולך להיות, מתכופפת ומוצצת לו ומשמיעה קולות מציצה יותר ממה שבאמת צריכים. “זהו, את מוכנה” שמעתי את קול הבס של האבא ואחריה טפיחה על הישבן שלה “לכי תזייני אותה” הוסיף כשהוא הולך ונעמד מאחורי, מכוון בידו את זקפתו אל בין שפתי הכוס הרטוב שלי, כן הייתי רטובה כי כל המעמד הזה מחרמן, האבא שפשף את עטרת הזיין המתוחה בין השפתיים ואני עודדתי אותו בתנועות קטנות בישבן, “את מוכנה?” שמעתי אותו שואל את רות, לא ראיתי אותה כי דן הסתיר לי אבל כנראה שהיא עשתה לו “כן” עם הראש כי פתאום הוא אחז במותני ותקע אותי! 

לחטוף זיין כזה בנעיצה אחת חזקה זה לא פשוט, תאמינו לי. הרגשתי איך הכוס שלי נפתח כשכל הזקפה חדרה לתוכו, את קירות הנרתיק נמתחים סביב האיבר שפלש, נדחפת קדימה והזיין של דן ננעץ עמוק יותר בגרוני עד שלרגע נעתקה נשמתי. רגע הוא עמד ככה, נעוץ כולו בתוכי, ואז התחיל לפמפם, מתחיל לאט, מוציא כמעט עד הסוף ונועץ שוב במכה חזקה תוך שהוא משמיע גניחת הנאה.
גניחות ההנאה נשמעו גם מכיוונה של רות, לא ראיתי אותה, דן עדיין הסתיר, אבל את גניחות ההנאה של רות שמעתי בברור, היא גונחת ותמר מצטרפת אליה.
בהתחלה תמר זייפה, אני מכירה אותה מספיק טוב בשביל לדעת מתי היא מזייפת, אבל אחר כך כנראה שרות לחצה לה על הנקודות הנכונות כי היא התחילה לגנוח על באמת.
גם לי האבא לחץ בנקודות הנכונות, גם אני לא הייתי צריכה לזייף, רק שלי היה קשה לגנוח עם כל הזיין של דן בפה אז במקום זה מצצתי לו ושמעתי אותו צועק בהנאה “כן, תמשיכי” כשתמר מצטרפת בצעקות תאווה דומות משלה, “כן, זה טוב” הוסיף האב את חלקו כשהוא מפמפם בי בכוח, “זה טוב לזיין אותך” תרמה גם רות את חלקה בחגיגה, “אני גומרת!!” הוסיפה כשהיא חופנת בתאווה את פלחי ישבנה של תמר ולא מפסיקה לטחון אותה. 

טחנו את תמר וטחנו גם אותי. הרגשתי את האבא מחזיק חזק במותניי ותוקע אותי בהנאה, גוחן קדימה ושולח ידים תחתיי, חופן את שדיי הגדולים ולש אותם בתאווה, לש ודופק, דופק וממולל את הפטמות הרגישות שלי בין אצבעותיו. לפי הפטמות ידעתי עד כמה אני מחורמנת, תמיד הן הופכות רגישות ככל שאני מחורמנת יותר, הרגשתי את ידיו של דן על ראשי ואת גופו נמתח וידעתי שהוא הולך להשפריץ לי בפה, צועק בקול “אני גומר, אני משפריץ… תבלעי!!” ומצמיד את ראשי בכוח שלא אברח, יורה את זרמתו בגניחת “כן” ארוכה של הנאה וממלא את פי בשפכתו החמה. כנראה שזה חרמן גם את אביו כי הוא פמפם בי עוד יותר במרץ, תוקע אותי במהירות תוך גניחות “כן” של הנאה משלו, שמעתי את תמר צועקת שהיא גומרת שוב והרגשתי את האבא מחזיק חזק במותני, נצמד לאחורי בחוזקה ומשפריץ, בשקט, לא מדבר רק ממלא את נרתיקי בזרמתו, נמתח שוב ונצמד חזק יותר לאחורי, עוד שפריץ קטן והוא החליק מתוכי, פולט “וואו, זה היה טוב” ומתיישב על הכסא, מתנשף כמו מי שסיים הרגע ריצה ארוכה. רות המשיכה עוד קצת, מזיעה וצועקת בקול מתנשף “אני מזיינת אותך” ותמר עונה לה כהד “כן תמשיכי, זה טוב… עוד!”
ישבנו והסתכלנו בהם, “זה מחרמן” אמר דן בשקט, כאילו מפחד להפריע להם, “אשה שדופקת אשה זה מחרמן אותי” הסביר אם לא היה לנו ברור למרות שהזיין שלו שכב שמוט בין רגליו “אחותי את צריכה עזרה?” קם וניגש אליה, עומד מאחוריה ומחבק אותה, ממולל את פטמותיה הנוקשות בין אצבעותיו ודוחף את ישבנה באגנו, נכנס לקצב שלה ודוחף, עוזר לה לנעוץ חזק יותר את הדילדו לכוס של תמר, סוחט משתיהן עוד צעקות של “אני גומרת” מלאות הנאה עד שרות עצרה אותו, מתנשפת בקול, “די, אני לא יכולה יותר, אני מתעלפת!!” 

“נעשה הפסקה אבל שלא תחשבו שגמרנו אתכן?” הודיע לנו האבא. ניגשתי לשרותים ולהפתעתי מצאתי שם בקבוק מי-פה שכאילו הכינו במיוחד בשבילי, גרגרתי מהנוזל בטעם מנטה המרענן, שוטפת מהפה את הטעם המלוח של זרמתו של דן. כשחזרתי התברר לי שהם הביאו צידניות מלאות כל טוב, שני מגשים עם כריכים קטנים ומפנקים היו מונחים על השולחן, דן פתח בקבוק יין טוב ומזג לכוסות וישבנו סביב השולחן שרק לפני רגע נדפקנו עליו, מגבות שרותי חילקה קשורות לנו על המותנים, מסתירות את הערווה אבל השדיים חשופים. שתינו יין, בקבוק אחד ניגמר ומייד בקבוק נוסף נפתח ומשנכנס יין יצא סוד. זה שרותי לסבית היה ברור לי אבל כשרותי סיפרה לנו על זמרת מפורסמת, נשואה עם ילדים, שגם היא לסבית הייתי בשוק, “כן, שכבתי איתה” אמרה לנו רותי בחיוך “זיינתי לה את הצורה יותר מפעם אחת” הוסיפה, נעמדת ועושה תנועה גסה באגן, והחלה לתאר לנו בפרטי פרטים איפה ואיך הן נפגשות ומה הן עושות בפגישות האלה. 
אחרי הבקבוק השלישי כבר פלשנו לנושאים יותר אינטימיים, אני לא יודעת מאיפה תפסתי את האומץ אבל פתאום שאלתי את רותי “תגידי, פעם הזדיינת עם גבר?”
לרגע היתה דממה, כבר כמעט התנצלתי כשרותי פנתה לאחיה “אפשר לגלות להן?”
“תגלי” ענה במין אדישות.
“אני לא מזדיינת עם גברים” הודיעה רותי “אף גבר לא יתקע את השמוק שלו לתוכי!” עצרה וכשכבר חשבתי שגמרה המשיכה “חוץ מאחי” חייכה אליו “רק לו אני מרשה לתקוע אותי”
הסתכלתי על האבא, חשבתי שיקפוץ, אבל הוא המשיך למרוח באדישות גבינת ברי בשלה על קרקר, לוגם מכוס היין שלו בשלווה ובסוף שואל אותה “רק הוא?”
“לא אבאל’ה” רותי הסמיקה לרגע “גם לך אני מרשה, זוכר שנסענו ללונדון?”
פחדתי שפתחתי תיבת פנדורה וניסיתי למשוך את השיחה לכיוון אחר אבל האבא עצר אותי “זה בסדר, הדיבורים האלה מחרמנים אותנו, תראי” פתח את המגבת, מראה לי את הזקפה שהתרוממה ומתחיל לשפשף לעצמו, “רותיל’ה, רוצה לעזור לי” לא האמנתי כשרותי קפצה בשמחה, יורדת על הברכיים לידו ומתחילה לשפשף לו את הזיין, גוחנת ומנשקת אותו, את הזיין, על העטרה שנמתחה “בואי תעזרי לי” קראה לי “תמשיכי, בא לי שוב לדפוק ואני צריכה ללבוש שוב את הזיין שלי” ציחקקה. שפשפתי לו, מרגישה איך הזיין שלו הולך ומתקשה “את” שמעתי את רותי פונה לתמר “תעמיד לאחי!”
“אבאל’ה תקשור לי” חזרה רותי לאותו קול המתחנחן וניגשה שוב אל אביה כשהיא אוחזת את הזיין צמוד לאגנה, “תראו, עומד לי” הודיעה כשגמר לקשור, עוזבת את הדילדו וזה נשאר להתנוסס זקוף בין רגליה. האבא קם והוביל אותי לעבר אחד המזרונים שהיו מונחים בפינת החדר, ראיתי את תמר מוצצת לדן ואת רותי מצטרפת אליה, עוזרת לה, “רק נעמיד לו ואני מזיינת אותך” הודיע רותי לתמר כששתיהן לא מפסיקות לרדת לו. האבא נשכב על הגב על המזרון, הזיין שלו מזדקר מעל אגנו כמו עמוד מתח גבוהה, “בואי תשבי לי” סימן על הזיין שלו “לא ככה, עם הפנים אלי” כיוון אותי ואני נעמדתי מעליו בפישוק, נותנת לו לשטוף את העינים במקום אליו יכנס עוד רגע, יורדת על הברכיים ומכוונת ביד את הזיין שלו אל החריץ המחכה לו ו…מתיישבת, נועצת שוב את הכלי המפואר שלו אל מעמקי הכוס המשומן שלי, “תקעתי לך את כל הזיין” חייך אלי כשאני יושבת עליו בכל כובד משקלי הלא רב “עכשיו תתחילי לדהור עליו” דהרתי לו, רואה את דן קם מהכסא ואת רותי מושכת את תמר למזרון השני, “תשכבי עליי” הושיט לי האבא את ידיו, מחבק אותי ומצמיד את שדיי לחזהו “אנחנו הולכים לדפוק אותך ביחד” לחש לי “חדירה כפולה כמו שקוראים לזה בספרות המקצועית” ציחקק, מסביר כאילו לא הבנתי, והרגשתי את הבן מסתדר מאחורי, מניח את קצה הזיין שלו בפתח האחורי שלי, מסדר את עצמו עוד קצת ונועץ בחבטה חזקה את הזיין שלו בתחת שלי. נמתחתי, זה כואב, דן לחץ חזק, חודר יותר עמוק, חופן בידיו את שדיי ומתחיל לזיין.
הרגשתי את הזיינים שלהם מתחככים בתוכי כשרק קרום דק מפריד בינם, בהתחלה זה עוד כאב קצת, לא יותר מדי, אבל אחר כך הכאב הפך לתענוג וגניחה קטנה נפלטה מפי.
כנראה שעודדתי אותם כי הם התחילו להשתולל, האבא מקפיץ אותי והבן נועץ בי מאחור, מהמזרון השני שמעתי את תמר צועקת “אייי” חזק, הצצתי וראיתי את רותי דופקת את תמר בדוגי ולקח לי עוד רגע להבין שהיא תוקעת אותה בתחת! עומדת על הברכים מאחוריה, צועקת “אני מתה על התחת שלך!” וטוחנת אותה בפראות בישבנה. הרגשתי שאני גומרת והודעתי להם על כך, כנראה שזה מה שדן היה צריך ורגע אחרי גם הוא השפריץ, ממלא את ישבני בזרעו החם ומושך את אביו אחריו “אל תזוזי!” צעק לי האבא, מרים אותי הכי גבוהה עם אגנו “אני גומר!!” הודיע בקול “זה טובבבבב!!!” הרגשתי גם אותו מציף את נרתיקי בזרמתו “אני משפריץ בך!!!” שכבנו על המזרון מתנשפים “אין לי כוח יותר” שמעתי את האבא ממלמל, “גם לי” הוסיף גם הבן וכשכבר חשבתי שגמרנו שמעתי את הבת צועקת “אבאל’ה, אני יכולה לקבל גם אותה?!?” 

לסיום רותי זיינה גם אותי. יש יתרון בדילדו שהוא לא מתרכך ולא חשוב כמה פעמים את גומרת. רותי באה אליי, נשכבה בין רגליי וזיינה אותי בתנוחה המיסיונרית הקלסית, הבטן שלה נלחצת לבטני ושדיה הקטנים מועכים את שדיי העסיסיים, דופקת בלהט, ישבנה עולה ויורד ובכל פעם שיורדת מרעידה את גופי בנעיצה חזקה. רותי גמרה בקול, לוחשת לי באוזן “זה טוב לזיין אותך” וחזרה לפמפם, מגבירה שוב את הקצב והפעם אני גמרתי, צועקת בקול “אמאל’ה זה בא!” אבל היא לא הפסיקה, גמרתי שוב והיא רק לחשה לי “מזמן לא גמרתי ככה”, מוצצת לי את הציצי בתאווה אבל לא מפסיקה לטחון אותי, “אבא’לה זה בא לי” הודיעה בקול, נמתחת כולה, “דן, אני משפריצה!!” והיא צנחה עלי מותשת. 

המונית חיכתה לנו בחוץ, רגע לפני שיצאנו האבא ניגש אלינו, מגיש לנו את המעטפות עם הכסף ושואל אותי בשקט, כאילו לא רוצה שהבן והבת ישמעו, “את זיון טוב ענת, אפשר לקבל את הפלאפון שלך?” לא ידעתי להחליט אם כשאומרים לך שאת זיון טוב זה עלבון או מחמאה בכל אופן נתתי לו את כרטיס הביקור שלי, זה טוב לשמור על קשר עם לקוחות כאלה, והוא הבטיח שאני עוד אשמע ממנו. את הכסף ספרנו במונית, אפשר להגיד עליהם שהם סוטים, אפשר להגיד שהם חרמנים אבל קמצנים הם לא! טיפ מכובד מאד התווסף לסכום שסיכמנו.

שמעתי ממנו יותר מהר ממה שחשבתי, כבר במוצאי שבת. האבא צלצל בעצמו ושאל אם אני יכולה להצטרף אליו לארוחת ערב.
“רק ארוחה?” שאלתי.
הוא צחק, “בואי נגיד שקפה ומאפה” ענה “ואני בטוח שאת מבינה אותי” 

הבנתי. נפגשנו במסעדת 2C שבקומה ה-49 בעזריאלי אחרי שבדקתי איתו שהוא יודע כמה יעלה לו התענוג לכל הלילה, בכל אופן אני נערה עובדת ולא איזה פיק-אפ שאוספים בבר פנויים פנויות. פעם ראשונה שלי שם, ב-2C, האבא חיכה לי כבר ליד שולחן המשקיף לנוף המהמם של תל-אביב, חייך לעברי וקם לעזור לי לשבת, לא נותן למלצר לעשות את זה.
אני לא חסידת מסעדות כשרות, גם לא ארוחה כבדה בעשר בלילה, אבל פה זה דווקא הצליח לשף, אוכל טוב, יין טוב, נוף משגע, מה עוד צריך כדי לייצר חוויה שלרגע השכיחה ממני שבכלל אני פה לצורך “פגישת עבודה”. האבא היה ג’נטלמן מושלם, קודם כל ביקש שאקרא לו דב, בלי כל שמות התואר שאני קראתי לו, מחמיא לי על השמלה ומתעניין בלימודים שלי, למי שעומד מהצד ומקשיב זה אולי נשמע כמו פגישה של אבא ובת אבל המבטים שהוא שלח אל מחשוף השמלה שלי, נועץ עיניים בחריץ הקסום שבין שדיי הנתמכים בחזיית פוש-אפ סקסית, הבהירו שזה לא כך . המנה שהוא המליץ לי עליה, פילה בקר צלוי בגריל, היתה מעולה. קינוח לא רציתי, אמרתי שאני מלאה ואני רק אטעם משלו, טעמתי והתפתיתי, חלקנו יחד סופלה שוקולד טעים לא פחות כשאנחנו גומרים איתו את שאריות היין בבקבוק ומסיימים באספרסו קצר ומר שאותו כרגיל שתיתי בלי סוכר. 

אחר כך הוא סימן למלצרית להביא חשבון, ביקש סליחה וצלצל בפלאפון, מציג את עצמו בקיצור ומודיע “עכשיו, אני מגיע עוד כמה דקות” וסוגר.
“נעבור לטרקלין?” שאל כשגמר לשלם, משאיר טיפ נדיב למלצרית שהתחנפה אליו כל הערב “דפקתי אותה פעם” לחש לי כשעמדנו וחיכינו למעלית “בשרותים”.
ירדנו במעלית מראש המגדל העגול רק כדי לעלות שוב במעלית שבמגדל המרובע הצמוד, היישר אל הסוויטה שהוא לקח לעצמו במלון. שלוש פעמים הוא דפק אותי באותו לילה, לא יודעת מאיפה יש לאיש בגילו כוחות כאלה. כבר במעלית הרגשתי שהוא חרמן, מלטף לי את הישבן ולוחש לי “אני כבר מת להשחיל אותך”
כשנכנסנו לחדר הוא התחיל להפשיט אותי במהירות, פותח לי את הרוכסן בשמלה שלבשתי, כאילו פחד שזה יעכב אותי, אומר בקול הבס שלו “תתפשטי!” ומתחיל להתפשט בעצמו. 

בפעם הראשונה הוא דפק אותי בדוגי סטייל. העמיד אותי על ארבע על המיטה, נעמד מאחורי, הרגשתי אותו מסדר את ראש הזיין הנוקשה בין שפתי הכוס שלי, מציב אותו בדיוק במקום הנכון, אוחז בידיו הגדולות במותניי, צועק “קחי!” מפתיע ונועץ את שרביטו הגדול באבחת אגן חזקה עמוק לתוך הכוס שלי. הוא טחן אותי, זיון גברי חזק ופרוע, דרך המראה התלויה ראיתי אותו אוחז במותניי ומניע את ישבנו קדימה ואחורה, מרגישה איך הזיין שלו מתחכך בין קירות נרתיקי והופך אותי רטובה יותר ויותר, השדיים הגדולים שלי, התלויים תחתיי, התנדנדו בפראות מצד לצד כאילו קיבלו חיים משל עצמם. כנראה שגם הוא הביט בשדיי דרך המראה כי פתאום הוא התכופף ותפס את שדיי באותן כפות ידים גדולות שלו “אני מת על שדיים גדולים” לש אותם “במיוחד שהם טבעיים” הוסיף ונעץ את עצמו שוב בתנועת אגן חזקה למעמקי הכוס המיוחם. שמעתי אותו ממלמל “תגמרי, תגמרי” וצעקתי בקול שזה בא לי, הייתי קרובה לשיא, ביקשתי ממנו עוד רגע וברגע שהודעתי “כן, אני גומרת! עכשיו!!” הוא נמתח והשפריץ, גונח גניחת הנאה ארוכה, “כן” ארוך של הנאה צרופה, דוחף ומפיל אותי אל המיטה ונופל עליי בלי לצאת, מועך אותי תחתיו כשהוא מרוקן את בקבוקיו המלאים הישר אל תוך נרתיקי. 

לקח לנו כמה דקות להרגע לפני שקמתי ומזגתי לנו שמפניה מבקבוק שחיכה בדלי קרח על השולחן, השקנו כוסות, “לחיים” חייך אליי וברך “לחיי הזיון הבא שלנו” הוסיף “באמבטיה!”
בפעם השניה הוא דפק אותי בתחת, מצמיד אותי לקיר המקלחת ותוקע אותי מאחור. בעצם זה התחיל במציצה, עמדנו מתחת לזרם המים החמימים, כרעתי על ברכיי וירדתי לו, מרגישה איך הזיין שלו הולך ומזדקר למגע שיניי המתחככות על העור שנמתח. כשהוא החליט שהוא מוכן הוא הרים אותי והצמיד אותי לקיר, שדיי נלחצו אל החרסינה הלבנה. הוא פישק את רגליי ברגליו כשהוא לוחש לי “בא לי על התחת שלך” והרגשתי את זקפתו מתדפקת על בפתח הכניסה האחורית “אני הולך לדפוק אותך בתחת” הוסיף ולחש לאוזני ושמעו שהמילים האלה מחרמנות אותו,”אני הולך לתקוע אותך ב…” “כניסת המשרתים?” קטעתי אותו, אוחזת בידי את פלחי ישבני ומפשקת אותם עבורו.
“כן” צחק ותקע, נועץ את זקפתו המפותחת היישר אל פי הטבעת המכווץ שלי, קורע את דרכו לתוכי וממשיך ללחוש לי בתאווה “כן, אני תוקע אותך בכניסת המשרתים!” 

זה כואב, בהתחלה לפחות, נשכתי שפתיים שלא לפרוץ בצווחה, הרגשתי אותו חודר לישבני, נכנס עד שאגנו נלחץ אל התחת שלי, לוחץ ומדביק אותי חזק לקיר החרסינה עד שלא יכל יותר ונעצר. “הוא ענק” גנחתי ” לאט, אתה קורע אותי!”.
“כן” הוא השיב בגאווה “כן, פתחתי לך ת’תחת” הוסיף במין תאווה של מי שביצע את זממו והתחיל לפמפם בי.
הוא התחיל לאט, כמו שביקשתי, מניע את אגנו בתנועות קטנות ואיטיות, נותן לי להתרגל לשטרונגול הנעוץ בישבני, מחכה עד שהגוף שלי שנמתח ירגע, דוחף ידים ביני ובין הקיר וחופן את שדיי “אמרתי לך שאני מת על השדיים שלך” לחש לי באוזן כשהוא לש אותם ומגביר את הקצב “אם לא אז אני אומר לך עכשיו ו…אני מת גם על התחת שלך” הוסיף בלהט “זה טוב!” גנח בתשוקה “זה טוב!!” גנח שוב, מושך את הטוב בהנאה “הנה זה בא” הודיע והגביר את הקצב “הנה זה בא!!” צעק ונעץ בי את זקפתו בחוזקה “הנה!!” השפריץ “ה-נ-ה!!” כל גופו נמתח, מצמיד אותי חזק לקיר וממלא את ישבני בשפיכתו החמה. 

דב, האבא, הפתיע אותי. כשיצאתי מהמקלחת, עטופה בחלוק מפנק שהיה תלוי שם הוא ישב עטוף בחלוק דומה ליד שולחן שעמד בצד ועבר על המייל שלו, “תלבשי ותחכי לי במיטה” חייך לעברי כשהוא מצביע על שקית קרטון מהודרת שניצבה על המיטה. פתחתי ובשקית היתה מונחת כותונת בייבי-דול סקסית. לבשתי אותה, קצרה ושקופה כזאת, מגרה יותר ממה שהיא מכסה, התיישבתי על המיטה וראיתי את דב מסתכל לעברי, מחייך ואומר “תכף אני בא, תתכונני” 

התכף הזה לקח בערך 20 דקות עד שהוא סגר את הלאפ-טופ שלו ונעמד, מפיל מעצמו את החלוק שלבש ומחייך למראה המבט המופתע שלי, “תתכונני” הצביע בגאווה על הזקפה שהתנוססה בין רגליו “לקחתי ויאגרה!” 

בפעם השלישית הוא דפק אותי בתנוחה המיסיונרית הקלסית, שוכב בין רגליי, בדיוק כמו שהבת שלו שכבה פעם, רק שבשבילו פתחתי אותן יותר חזק, מרימה ומותחת אותן לצדדים, נותנת לו להנות משדיי הרכים הנלחצים אל חזהו, מאגנו המכה באגני בכל פעם שהוא תוקע את הזיין הנוקשה למעמקי נרתיקי. “זה טוב לזיין אותך ככה” הוא לחש לי ואני עטפתי אותו ברגליי ולחצתי על ישבנו, מצמידה אותו עוד קצת “כן, תמשיכי” גנח בהנאה, מגביר את הקצב “כן, זה טוב” שמעתי אותו מתחמם ופלטתי גניחת הנאה ארוכה משלי “כן זה טוב!” צעק, טוחן אותי במהירות, “זה טוב, זה בא!” התנשף “זה בא!!!” נצמד אלי, לוחץ את אגנו לאגני ולא זז “בואי, בואי, בואי” פלט לעברי במהירות “בו-אי!!” צעק, נמתח וגמר. 

אותו לילה ישנתי בזרועותיו, פעם ראשונה שאני נשארת לישון עם לקוח. שכבנו כפיות, הוא חיבק אותי מאחור כשהוא חופן שד בכף ידו הגדולה, “היה טוב” פלט מנומנם “באתי על סיפוקי בגדול” ואחרי רגע לא היה עם מי לדבר, הרגשתי את נשימתו השלווה על עורפי וידעתי שהוא ישן. לי לקח עוד קצת עד שגם אני נרדמתי, לא רגילה שמחבקים אותי ככה.

בבוקר התעוררתי כשהוא עלה עלי, שוכב ומנסה לדחוף לי את הזיין שצמח מחדש.
שלחתי יד ועצרתי אותו, “זה כבר אקסטרה” אמרתי.
“עליי” פלט והיה ברור שהוא חרמן אש.
נתתי לו. עוד זיון מיסיונרי מלא תאווה, שוכב עלי, מועך אותי תחת גופו ומפמפם בלהט, מחליק את זקפתו בין שפתי הכוס ומדליק אותי, הרגשתי את הזרמים המוכרים בגופי וידעתי שגם אני נדלקתי “זה טוב” חיבקתי אותו בידי וברגליי ונצמדתי אליו “כן, תן לי… אני גומרת” הכרזתי בקול ולא זייפתי “כן זה טוב” המשכתי לצעוק, עוצמת עיניים ומרגישה איך האורגזמה מתפוצצת בתוכי “כן!!!” שמעתי אותו צועק והרגשתי את החום המוכר של גבר שגומר מתפשט בנרתיקי. 

עמדתי והתלבשתי, מסדרת את שדיי בתוך החזיה, מסתובבת ומבקשת ממנו שיעזור לי עם הרוכסן למרות שלא היתה לי בעיה לסגור לבד.
“את זיון טוב, ענת” אמר לי כשהוא מושיט לי מעטפה שמנה.
לקחתי והכנסתי אותה לתיק.
“את לא סופרת?” שאל.
“צריך?” חפנתי את שקית אשכיו בידי ולחצתי.
“לא” צחק “ואת עוד תשמעי ממני”
“אתה יודע ת’פלאפון” החלקתי בידי על הזיין הרטוב עדיין מקוקטיל תענוגותינו, נותנת לו ליטוף אחרון.

“קראתי פעם באיזה ספר שיום שמתחיל בזיון לא יכול להיות כולו רע” אמרתי לו רגע לפני שיצאתי.
“הרולד רובינס” הוא ענה לי חזרה “זה מספר של הרולד רובינס אבל אני לא זוכר איזה”