סוף שבוע בקיבוץ

אני שוכב על הגב, רואה את יעל רוכבת עלי. אני מכיר את התנועות שלה, יכול לתזמן במדויק את סקס יום השבת שלנו. היא רוכבת עלי במהירות הולכת וגוברת, הזין שלי נלחץ לתוכה עם כל תנועה. אני שולח ידיים קדימה ותופס לה את הישבן, מעביר אצבע על חור התחת, נזהר שלא לדחוף אותה פנימה (יעל הבהירה טוב, אחרי נסיון אחד, שאנאלי לא יהיה), יודע שהמגע הזה מזרז אותה.

“פאק! כן, אלוהים!” היא גונחת. העיניים שלה נעצמות בריכוז. כשאני רואה שהאורגזמה שלה מגיעה ואני מרגיש איך דפנות הכוס שלה מתהדקות על הזין שלי – אני גומר, משחרר מטחים של שפיך עמוק לתוכה.
יעל נשכבת עלי, מתנשפת, אני מרגיש את החזה הקטן שלה נמעך בינינו. כשהדופק יורד ואנחנו חוזרים לעצמנו, יעל אומרת “סופשבוע הבא נוסעים לקיבוץ”
“אין בעיה” אני עונה. חיכיתי לזה, יעל תמיד מודיעה על הנסיעות לקיבוץ אחרי הסקס, כאילו היא קונה את הסכמתי. לא יודע למה. אין לי בעיה לנסוע לקיבוץ.

אנחנו גרים במרכז הארץ, אני בתחילת ה30 שלי ויעל בסוף ה-20. עבודה, משכנתא, ילד. חי הסקס שלנו פעילים יחסית, אין לי על מה להתלונן. יעל נולדה וגדלה בקיבוץ בצפון הארץ אז פעם בחודש- חודשיים אנחנו עולים לצפון לסופשבוע, לפגוש את ההורים שלה.

הנסיעה עוברת ללא בעיות, כשאנחנו מגיעים לקיבוץ אנחנו פונים למסלול הקבוע שלנו – פינת החי, רפת, אומרים שלום לחברי הילדות של יעל ומסיימים עם גלידה בבריכה. השהייה בבריכה מאפשרת לי לשטוף את העיניים בשלל הקולקציות של בגדי הים. שתי בחורות צעירות לבושות בבגדי ים זעירים עוברות ומחייכות אלי. הזין שלי מתחיל להתעורר. יעל מבחינה בכך ולוחשת לי “הן בקושי בנות 18! תשלוט בעצמך!”
“בקושי מעל 18? או בקושי מתחת?” אני מחייך.
“מעל, אבל עזוב אותן, אני ארד לך הערב” (נדיר שאנחנו מזדיינים בקיבוץ בגלל שיעל די קולנית).
שעות אחר הצהריים עוברות ואנחנו מתיישבים לאכול ארוחת ערב בחדר האוכל. ליד השולחן יושבים גם נחום ונעמה, ההורים של אישתי ורחל, סבתא שלה שגרה במושב לא רחוק.

אחרי האוכל מתעורר הצורך להקפיץ את סבתא רחל חזרה למושב ואני מתנדב, בעיקר בשביל לחסוך מעצמי את השכבת התינוק. יעל מחייכת אליי ולוחשת “תודה מתוק! אני אפצה אותך כשתחזור” ומלטפת לי את הזין דרך המכנס. פתאום אני נזכר שבעצם אני לא יודע איפה רחל גרה, והיא עצמה כבר די מנומנמת.
“אני יודעת איפה, אני אסע איתכם” אומרת נעמה.

יוצאים לדרך, נעמה יושבת על ידי וסבתא רחל מאחורה, בדרך הן מקשקשות על הרכילות האחרונה מהקיבוץ, מי התגרש, מי בגד ונתפס ומי בוגד ולא נתפס, מגיעים למושב ומורידים את סבתא רחל.

בדרך חזרה לקיבוץ רק אני ונעמה באוטו. ברדיו מתנגן שיר שאני לא זוכר ופתאום, היד שלה על הירך שלי.
תנו לי לעצור לרגע ולתאר את נעמה. לא אגיד שהיא נראית בת 20 כי היא לא, היא בת 51, אבל לא הייתי נותן לה אפילו 45. שיער מתולתל בצבע דבש, עיניים חומות, צוחקות, כמו של יעל, מאחורי משקפי ספרנית, חיוך כובש ֿכמו של יעל, חזה עצום, להבדיל מיעל, בטן קטנה, שריד של ההריונות, ישבן מעט גדול אך מחוטב ומעוצב על ידי שעות בחדר הכושר.
אני לא מגיב, מתרכז בנסיעה ומרגיש איך היד שלה מטפסת לכיוון המפשעה, פותחת את כפתורי הג’ינס ומשחררת את הזין שכבר התחיל לתפוח.

אני מסיט את המבט לכיוונה ופוגש בעיניים הבורקות, אני לא יודע מתי היא שיחררה את חגורת הבטיחות כי לא שמעתי שום צליל אבל יעל מחייכת ומוריה את הראש לכיוון הזין. גן עדן! מציצה כזאת לא קיבלתי בחיים! יעל טובה, אפילו טובה מאוד, אבל לא מתקרבת לרמה של אמא שלה. השפתיים העבות, הלשון החוקרת, עבודת היד וקולות היניקה היו שילוב מצויין. כשיצאתי מהשוק החלטתי לקחת מעט יוזמה והכנסתי את יד ימין לתוך החולצה שלה, תוך כדי שאני פורם שני כפתורים, נדחק לתוך החזייה, מרגיש את השד האדיר נמחץ מחוסר מקום, צובט את הפטמה ומרגיש אותה מתקשה למגע האצבעות שלי. נעמה נוהמת. אני מחליט להעיז עוד קצת, מוציא את היד מהחזייה ושולף את הסלולרי שלי. עם יד אחת על ההגה ותוך כדי נסיעה קצת קשה לכוון אבל כשאנחנו מתקרבים לעמוד תאורה אני מצליח לצלם כמה תמונות בלי שנעמה שמה לב.

הזין כבר קשה לגמרי ואני מרגיש שאני עומד לגמור. פתאום נעמה מרימה את הראש, מסתכלת קדימה ואומרת “פנה פה ימינה בדרך העפר” וחוזרת למצוץ. אני, עצבני שהיא קטעה לי את האורגזמה, פונה בחדות ימינה ולאחר כמה עשרות מטרים אני בולם. אני תופס את הראש של נעמה ומצמיד אותו למטה, הזין שלי ממלא לה את חלל הפה ונכנס לגרון. אני מרגיש איך היא מתנגדת, מנסה להרים את הראש אבל אין לה סיכוי, אני גומר ושולח את השפיך שלי לתוך הגרון שלה, לא נותן לה לזוז לפני שהיא בולעת הכל.
כשאני משחרר אותה היא מתיישבת, מנגבת את שאריות הרוק מהפנים שלה, מחייכת ואומרת “זה היה נחמד”.

“צאי מהרכב ותישעני על מכסה המנוע” אני אומר בשקט.
“אני לא יודעת מה אתה מתכנן, חבוב” ככה היא קוראת לי, “אבל אני לא…” המשפט שלה נקטע כשהיא רואה את הסלולרי שביד שלי, עדיין דולק וניתן לראות בבירור את נעמה מוצצת זין.
“בן זונה” היא מסננת. “בוא נגמור עם זה” היא אומרת בזמן שהיא יוצאת מהרכב ונשענת עליו.
“נגמור, נגמור, אל תדאגי” אני אומר ונעמד מאחוריה.
“אל תזיזי את הידיים ממכסה המנוע!”.

אני נצמד אליה, ממזמז לה את השדיים דרך החולצה וחזיית התחרה האדומה, מוריד את הידיים למטה ומוריד לה את המכנסיים. רואה אתת הישבן שלה, קצת גדול אבל מושלם, עטוף במכנסוני תחרה אדומים שנגמרים באמצע הישבן והופכים לסוג של חוטיני. אני מוריד אותם והישבן נגלה מולי במלוא הדרו. הזין שלי כבר עומד, אני מפשק לה את הרגליים ובתנועה אחת חודר לה לכוס.
“אח…פאק!” נעמה מקללת, אני לא יודע אם מהנאה או מעצבים אבל לא אכפת לי. אני מזיין אותה. מסביב שקט, רק צרצרים וקולות שק האשכים הנחבט לאחוריה. נעמה מתחילה לגנוח ואני מגביר את הקצב.
“עוד, אלוהים, כן, אל תפסיק!”.

אני שולח ידיים קדימה ומשחרר את החזה שלה מהחזייה. תופס את השדיים, לש ומועך אותם, צובט לה את הפטמות, מכאיב לה קצת. אחריי כמה דקות של זיון רציף אני מרגיש שנעמה מתקרבת לשיא באופן מוכר, דפנות הכוס שלה מתהדקות על הזין שלי, רעידות וגניחות קולניות ולבסוף היא צועקת “כן! אלוהים! כן! אני גומרת!” וקורסת על מכסה המנוע.
אני מסתכל עליה, שרועה על מכסה המנוע, מתנשפת ומנסה להסדיר את נשימתה. רואה את הישבן שלה וחושב לעצמי “אם כבר אז כבר”.
“ידיים מאחורי הגב” אני פוקד והיא, עדיין בעולם אחר, מצייתת. אני תופס את שתי הידיים שלה ביד שמאל שלי ונשען על הגב שלה, מרתק אותה למכסה המנוע. עם יד ימין אני מפשק את פלחי ישבנה הלבנבן ומצמיד את הזין שלי שעדיין עומד ורטוב ממיצי הכוס שלה לחור התחת שלה.

נעמה מתחילה להבין מה עומד להתרחש וממלמלת “מה? רגע? מה אתה עושה?”
אני מתעלם, מחזק את האחיזה שלי בה וחודר לתוך פי הטבעת, שומע אותה מנסה להתנגד ללא הצלחה “לא, רגע, בבקשה” היא בוכה ואני בשלי, מרגיש איך שרירי ישבנה נכנעים ואני ממשיך וחודר עד שכל הזין שלי, המעט רחב מהממוצע יש לציין, נמצא בתוך הישבן של נעמה. אני נשען עליה ולוחש “את רוצה להגיד שאני הראשון?”
“לא. אבל מעולם לא עם זין כזה רחב” היא בוכה חרישית, מכסה המנוע רטוב מדמעות.
“נחום?” אני שואל בזמן שאני מוציא מעט את הזין שלי.
“לא” היא עונה בהיסח הדעת.
“אז עם מי את מזדיינת?” אני שוב חודר לתוכה.
“איי!” היא בוכה “קיבוץ…אתה יודע”.
אני יוצא ונכנס שוב.
“איפה הזין שלי?”
“עמוק בתוכי”.
“איפה?” אני חודר בכוח, מכאיב לה.
“בתחת שלי!” היא צועקת “אתה מזיין אותי בתחת!”

אני מזיין בקצב, מגביר ונעמה מתייפחת אבל לאט לאט הבכי מתחלף בגניחות הנאה. אני משחרר את הידיים שלה, עדיין מפעיל לחץ על הגב כדי שלא תזוז והיד שלה נשלחת מיד לכוס, מאוננת ודוחפת אצבעות.
“אה….כן….” היא גונחת ואני מרגיש איך מיצי הכוס שלה מתחילים לזרום.
אני משחרר לה את הגב ותופס לה את השיער, מושך ומרים אותה ממכסה המנוע. הזין שלי נכנס יוצא, מהר יותר ויותר, הגב של נעמה מקושת, החזה שלה בולט לפנים, עומד יחסית באופן מפתיע.
“כן, עוד! אל תפסיק! אל תפסיק! אני גומרת!” היא צועקת, מיצי הכוס שלה זורמים במורד רגליה.

אני שולף את הזין מתוכה, מוריד אותה על הבירכיים ודוחף את הזין שלי לפה שלה. עווית של גועל על פניה. אני דוחף עמוק יותר, רואה את הדמעות מתחילות לזרום, מתעלם, תופס את שערותיה משני צידי ראשה ומצמיד אותה למפשעה שלי, מזיין לה את הפה. היא מביטה למעלה בתחינה שאפסיק אבל אני ממשיך. אני מתקרב לשיא וגומר. מטח ראשון לתוך הגרון, נעמה נחנקת, “תבלעי!” היא מצייתת, מסתכלת עליי, אני מוציא את הזין מהפה שלה ומשחרר את הראש שלה. “אל תזוזי!” היא מצייתת ואני שולח את שאר מטחי השפיך על המשקפיים והפנים שלה. שולף את הסלולרי ומצלם עוד כמה תמונות שלה מלאה בשפיך, שיער סתור ועם איפור מרוח.

פתאום הסלולרי רוטט ואני מקבל הודעת תמונה, יעל בתנוחה מגרה ומלל שלא משאיר ספק “איפה אתה? אני מחכה, רטובה!”
אני עונה: “בדרך אלייך מאמי, היה פנצ’ר”.
“מה עכשיו?” נעמה שואלת.
“תתלבשי, חוזרים לקיבוץ. הבת שלך רוצה זין”.

המשך קריאה – חלק ב