זהו המשך לסיפור קפיצה קטנה לחו״ל – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה
שעות רבות שכב הרב קשור ואזוק, הפה שלו מלא בתחתונים של המלכה, הפלאג עדיין ממלא את חור התחת שלו והזין שלו לחוץ בתוך המתקן המיוחד. אבל הכי גרוע, הכאב בפיטמות התחיל להיות בלתי נסבל. הרב החליט להסתכן בכעסה של המלכה והצליח להתפתל ולהפיל מעליו את המצבטים.
אבל הכאב עוד לא עבר והוא התחיל להרגיש שהוא חייב שוב לשירותים. הוא ניסה לצעוק אבל הקול שלו דרך התחתונים של המלכה יצא עמום.
אחרי כמה שעות, נכנסה המלכה ושאלה אותו "רצית משהו?"
"אהההםם אהםם לחי וםןםםו" הוא ניסה להגיד.
המלכה צחקה והוציאה את התחתונים מהפה שלו.
"אני חייב לשרותים, המלכה"
המלכה שחררה את האזיקים ואמרה "לך, בבקשה, אבל על ארבע, כמו כלבה".
הרב הלך לשרותים ודרך החלון הפתוח ראה שכבר בוקר, אבל לא היה לו מושג מה השעה באמת.
"תגיד לי כשסיימת" אמרה המלכה.
"אבל המלכה, אני חיב לחרבן".
"אז מה?"
"יש לי פלאג בחור".
"אז תוציא אותו".
והרב בהקלה רבה הוציא את הפלאג וסוף סוף השתחרר.
"סיימתי, המלכה" הוא קרא לה.
"תיכנס לאמבטיה ותשכב על הרצפה".
הרב נכנס ושכב על רצפת האמבטיה, המלכה נכנסה אחריו, נעמדה מעליו והתחילה להשתין עליו, מקלחת זהב.
"היית מת לאונן, אבל אתה אפילו לא יכול לגעת בזין העלוב שלך, אחרי שאסיים להשתין עליך, תתרחץ טוב ותתנגב".
הרב מנשה הסמיק מבושה אבל לא אמר מילה וכשהמלכה יצאה הוא רחץ את עצמו טוב טוב והתנגב.
יבש ונקי הוא יצא לחדר,
"על ארבע! " אמרה המלכה, "עכשיו תהיי קצת הכלבה שלי, בואי לכאן קרוב".
הרב התקרב אל המלכה על ארבע, המלכה הוציאה מהתיק שלה קולר ורצועה ארוכה, חיברה את הקולר על הצוואר של הרב ואל הקולר חיברה את הרצועה.
המלכה התחילה להסתובב בחדר, מושכת אחריה את הרב כמו כלבלב. בסוף נמאס לה והיא קשרה את קצה הרצועה לרגל המיטה.
כמו לפי הזמנה, נשמעה דפיקה בדלת והמלכה ניגשה לפתוח, בדלת עמדה החדרנית שבאה לנקות את החדרים.
"תיכנסי, תיכנסי" אמרה לה המלכה, "אני אצא והכלבה כאן לא תפריע לך, אם תצטרכי שהיא תזוז, תני לה בעיטה, ככה" ובמילים האלו המלכה דחפה את הרב הכלבלב עם הרגל. הרב זז לפינה בגלל הדחיפה והמלכה ליטפה לו את העורף ואמרה "כלבה טובה, טובה".
החדרנית צחקה בקול והמלכה פנתה לצאת מהחדר.
כשהמלכה הייתה בדלת היא אמרה לחדרנית, "תראי, אם יתחשק לך, את יכולה לבעוט בכלבלב גם אם הוא לא מפריע".
ויצאה.
המשך קריאה – חלק ד
פאק סיפור טוב מחכה להמשך