מחזיקים ידיים במסיבה

התמונה הראשונה שעולה בי מהמסיבה הזו הם שדיה של המארחת, נתונים בתוך מחשוף שחור ועמוק מאד. הם היו חלקים לחלוטין. ללא נקודות חן כלשהן, ללא נמשים. שדיים חלביים בגוון תכלת כמעט, והם נראו תפוחים כאלו. עסיסיים.

היא חייכה אלינו והציעה לנו לשתות דבר מה. כבר מההתחלה סיכמנו שאיננו נפרדים לרגע ויהי מה. ושאנחנו בכלל באים בגלל הסקרנות. והחרמנות. אבל שלא יהיה כלום. בוודאות. ולא נפרדים.

ישבנו על כורסא נאה בסלון. היה די חשוך שם. כלומר – היו נרות קטנים וזוהרים, אבל פרט לכך כמעט כלום. השדיים החלביים הביאה לנו שני חלוקים קטנים כאלה. ממבטינו התמהים היא הבינה כי אנו מתלבטים באשר למיקומם של חדרי ההלבשה.

“שם, בחוץ. בבריכה. אבל אם אתם כבר מגיעים לשם, אז אולי תוכלו לחסוך את החלוקים עצמם”. וכך גם הבנו שאיננו לבדנו. השדיים הלכו ופתאום חשתי מרפק קטן בצלעותי. “שם!” ואכן, שם, ליד מכשיר הטלוויזיה היו כשלושה אנשים. בחושך כמעט מוחלט הם היו במעין 69 בחזקת 3. לפי התנועות העולות ויורדות הבנתי כי יש שם לפחות בחורה אחת שמוצצת ולפחות בחור אחד שנמצץ. אבל באשר לזהות השלישי או השלישית במשולש לא ניתן היה לקבוע. היו מעין תנועות מציצה וקולות עונג ספק נשיים ספק גבריים. נשארנו לשבת, מתגרים לאיטנו גם מבלי להתכוון לכך. זה די מגרה כשמישהו מזדיין לידך. אנחנו בדרך כלל אהבנו להזדיין בבית, על המיטה, אבל ידענו תמיד שזה צריך להיות מגרה למדי.

הבחורה הרימה לבסוף את מבטה מאיבר המין הזקור שמולה וקלטה את מבטינו הבוחנים. יחד עימה הרימה את ראשה עוד בחורה אשר שיערה זהוב וגולש על עורפה. הזהובה ניסתה לסמן לנו להתקרב אליהם, אבל שנינו יחדיו סימנו לא קפדני בידינו. יתכן שאני סימנתי יותר חזק, לא ברור לגמרי.

הזהובה עשתה בידיה תנועה של “חבל, הפסד שלכם” ונעמדה על ארבע. הנמצץ נעמד מאחוריה והניח קונדום על איבר מינו, לקק לאחוריה עוד מספר שניות והיא גנחה כחתולה מיוחמת ושערה נפל על פניה. הוא חדר אליה במהירות ונע קדימה ואחורה. חברתה התנשקה עימה במרץ ואז התהפכה כגור משתובב על גבה, והקשיתה אותו למעלה כך שאיבר מינה התרומם באוויר מעל לשטיח הפרסי העבה. הזהובה המשיכה להיחדר די בחוזקה מאחור בעוד שלשונה חדרה אל הבחורה הגמישה למדי שמתחתיה. לאחר מספר שניות הבחור התרומם באוויר, הוריד את הגומי מעליו והחל לאונן מעל ישבנה וכעבור מספר שניות התיז על הטוסיק המונח באוויר לפניו ואף הצליח בהתזה ארוכה ביותר להגיע עד לבטנה של הגמישה, מכבד בדרכו גם את השיער הזהוב. כשגמר הוא שכב על גבו, נשען על מרפקיו והחל שוב לשחק בעדינות באיבר מינו בעוד שתיהן יורדות זו לזו. הגמישה והזהובה גמרו כמעט ביחד. הן ציחקקו ושוב התנשקו. הסתכלתי עלינו לשנייה. היינו מאד מגורים ומבלי משים ידי שנינו היו בתוך מכנסינו. בנפרד. אוננו כמעט מבלי להרגיש. הזהובה קלטה זאת ראשונה. היא חזרה לתנוחת הכלבלבה המיוחמת ממקודם וזחלה לכיווננו. שדיה היו קטנים ולבנים וטיפות זיעה מהולות במעט זרע נטפו משיפולי בטנה. לידה זחלה גם חברתה הגמישה, שדיה כבדים מעט יותר ושערה חום אדמוני וקצר. הבחור עדיין שרוי היה בתנוחתו, חצי שוכב חצי יושב ומאונן ללא כל תחושת בושה או אשמה למולנו ולמול ישבנן של שתי הנערות היפהפיות שזיין זה מכבר.

הן הגיעו אלינו יחדיו כמעט. כל אחת מהן בחרה כנראה את מה שהתאים לה יותר. בחור או בחורה והחלו ביחד בתנועות כמעט מתואמות לפתוח את כפתורי מכנסינו.

“אמרנו שלא נפרדים!” שמעתי קריאה כמעט נואשת. או אולי אני השמעתי אותה? ומייד אחזנו ידיים מפוחדות ומרוגשות. חשתי את לשונה על איבר מיני הרטוב. “נראה כאילו כבר גמרת” שמעתי גיחוך מלמטה. הגמישה אמרה ללא כל בושה “אל תתביישו. אם צריך לגמור אז לכו על זה. בלי חשבונות…” ושוב לאחר צחקוק מבוכה קצרצר החלו שוב לרדת לנו. “כוס וזין חדשים. כבר נמאס מהמגוון הרגיל פה…” אמרה הזהובה בחצי חיוך ובחצי פה מלא.

“האם תרצו לשתות משהו?” שאלה לפתע השדיים שהגיחה עם מגש ווויסקי מונח עליו.
“היי! אני מוצצת לו! אל תפריעי!” מלמלה בעודה ממשיכה למצוץ, אחת מהבנות.

“חמודה, רוב היום את מוצצת” השיבה לה במעט יובש השדיים. ללא מחשבה וללא כל תכנון מוקדם, חשתי פתאום צורך עז לעשות זאת והנחתי את ידי על שדיה התפוחים. היא כמעט נרתעה מהפתעה, אך לבסוף חייכה ונעתרה למגעי. לאחר מספר שניות החזירה את מחשופה למקומו ואמרה בקול מלטף – “אני צריכה להישאר יבשה ולא שיכורה. אלו החוקים. ויבשה כנראה שכבר לא אשאר היום בגללך” ובעודה מניחה שתי כוסות וויסקי על השולחן עבורנו ליטפה בהיסח הדעת את שיפולי בטני ואז קרבה לנשוק לי על שפתי. הבטתי בחשש שמאלה, לראות האם צעד שכזה הוא תקין. ראיתי מבט חם ומלטף שם. ומגורה. בעיקר מבט מגורה. העמקנו את אחיזת ידינו ונשקתי לך על שפתיה בתאווה, בעוד קולות המציצה והיניקה מתחתי שנינו רק מתחזקים.

כשקמנו ללכת משם לאחר כשעה לחצנו בחיוך את ידי שתי הנערות, אשר נאלצנו כמעט להפרידן בכוח מהבחור ששוב חדר אל אחוריה של הגמישה הפעם, בעוד ידו מאוננת לזהובה עם השדיים הקטנים.

הם הפסיקו לשנייה, כאשר הודינו להן על החוויה שהעניקו לנו.
ואז הגמישה הרימה את מבטה וחייכה אלינו באומרה “זה ממש יפה לראות אתכם מאוהבים כך”.
“למה? “שאלתי אותה, מאפה הגעת לכך שאנו כה מאוהבים?”

“כי אין הרבה אנשים, איייי. הלו – אתה בחור הלא נכון” אמרה כמעט ברתיחה אך עדיין בקול שקט לבחור מאחור שהתנצל.” אין הרבה אנשים שמגיעים לאורגיה בבית עם בריכה ולא מפסיקים להחזיק ידיים גם כשמוצצים ומזיינים אותם” וכנראה שנהנתה מהחור ההוא בכל זאת, כי בעודה מסיימת את מילותיה נפלה על השטיח וגמרה בקולי קולות.

יצאנו משם ובתוכנו חייכנו. הגענו לרכב ואחיזת ידינו התרופפה מעט. זו לא האהבה. זה פשוט החשש מהלא נודע שגורם לאנשים להחזיק ידיים. אבל יש משהו בכל זאת בדבריה, כי רק כשאוהבים מחזיקים ידיים כשגומרים ביחד. גם אם זו גמירה ממציצה של מישהו אחר.