מר ישראל

מאז שהייתי בבית הספר קצת צחקו עלי שאני ילד רזה וחלש, כנראה זה נכנס לי ללב ממש עמוק. נכנס לי פטיש לראש שאני חייב להיות כמה שיותר חזק וכמה שיותר גדול. בהתחלה זה נתן לי בטחון עצמי מזויף ועם הזמן והתגובות שקיבלתי ברחוב הבטחון העצמי שלי גדל וככה גם עם הזמן, גדלתי אני. הלכתי למכון שבע פעמים בשבוע במשך עשר שנים כמעט. כל תרגיל, כל שריר ושריר ניפחתי ופוצצתי והגדלתי עד שכל מי שהסתכלה עלי הפכה אדומה מדמיונות ופנטזיות.

היום, עם הגוף הענק שלי ושרירי האבן שלי, אין לאף אחת סיכוי מולי. אני רק עושה כמה שרירים והיא נופלת לרגליי. הצבתי לעצמי מטרות בחיים והגדולה ביותר, להפוך למר ישראל! להגיע לגוף המושלם והמפוסל שיש לסופרמן.

גוף כזה, שגם אם תתקע בי משאית, לא יקרה לי כלום. בהתחלה חששתי קצת מהאתגר אבל אחרי שראיתי את שאר המתחרים… הבנתי מראש שזה שלי ואני מנצח בוודאות!

אני מתכונן לתחרות יום יום, שעה שעה, מרים משקולות, אוכל נכון, מתפתח והכי חשוב גדל עוד ועוד. אני לא רוצה רק לנצח, אני רוצה לדרוס את המתחרים. לעלות לבמה ושהעיניים של כולם יפתחו עד שיצאו מהחורים, שהלסת של אנשים בקהל תגיע לרצפה.

אני לא מבזבז זמן על שם דבר חוץ מלעמוד מול הראי, להסתכל על עצמי ולחייך, לראות לאיזו מפלצת הפכתי. עכשיו כבר יש לי בטחון עצמי להגיד שאין בן אדם יותר סקסי ממני בארץ, אני רואה נשים מסתכלות עלי, מזילות ריר, רואה איך מתחרים מסתכלים עלי, מקנאים. אני עושה לעצמי שרירים, מנפח חזה ומתענג על זה, זה מעמיד לי את הזין לראות כמה אני מפלצת.

הזמן עובר, התחרות מתקרבת, עוד שבוע ואני על הבמה, מהפנט את כולם, אני מנצח וזה שלי בוודאות! אני מתחיל עם כל ההכנות לתחרות, שותה פחות מים, עובד על ניפוח והולך למכון שיזוף.

זה קרה שלושה ימים לפני התחרות, הלכתי למכון השיזוף, נכנסתי והאחראית שם, בלונדינית, עיניים יפות וגוף מטורף מסתכלת עלי, לא מאמינה מה נכנס אליה למכון, בקושי עברתי בדלת.

דיברנו על מחירים ועל התזות צבע. במהלך כל השיחה היא מסתכלת לי על הידיים, החזה הענק שלי ואני רואה בעיניים שלה איך היא מפשיטה אותי, איך נהיה לה חם כשאני עובר לידה, נוגע בה עם הכתף בקטנה והיא כבר מתחילה להתנשם, אולי קצת מפחד, אולי קצת מעונג. אנחנו נכנסים לחדר השיזוף, היא לא הייתה מוכנה לזה. התפשטתי לגמרי ונפלה לה הלסת.

היא עד עכשיו ראתה רק את קצה הקרחון. אני נעצר מולה והיא לא מצליחה לדבר, מגמגמת לגמרי, אני קולט את הסיטואציה ושואל אם היא רוצה לגעת. היא עונה חזרה שמאוד וניגשת לשים לי יד על הקוביות המושלמות שלי בבטן. אני רואה את עצמי במראה, הר אדם, כולי שריר וזה עושה לי את זה, נעמד לי הזין כמו תורן! היא קולטת, באה לגעת בי אבל אני מתרחק, היא לא שווה את זה, אף אחת שפגשתי עדיין לא שווה את זה. היא מסמיקה ויוצאת מהחדר, משאירה אותי לבד מול המראה במכון השיזוף.

אני מתאמן לתחרות מול כל מראה שאני רואה. ככה, ערום מול הראי, זה עושה לי את זה, אני נהיה ייצרי, חייתי, עולה בי משהו קדמון שגורם לי לרצות לשבור משהו. אני מסתכל על עצמי, חושב על המתחרים שראיתי וצוחק. אין להם סיכוי, אני כפול בגודל מהם ופי ארבע יותר חזק.

אני נכנס למיטת השיזוף ומדמיין לי, מפליג לי לעולם שבו אני על הבמה כבר, בתחרות, מלא ביטחון עצמי, נוטף שמן, כולי מפוסל ומדהים!

אחרי השיזוף, התחנה הבאה היא למצוא תחתוני ספידו לתחרות. הייתי צריך להתחיל לחפש קצת יותר מוקדם. קשה למצוא ספידו לאנשים בגודל שלי עם כלי כמו שלי. כשלא עומד לי זה עוד איכשהו סביר, כשאני מתחיל להיכנס למצב הצגה עצמית ואני חוזר לאותו מקום חייתי וייצרי הזין שלי כבר יוצא מחוץ לספידו וזה עוד יותר עושה לי את זה. אני עף על עצמי פשוט. אין מישהו שיכול לעצור אותי מלנצח את התחרות הזאת.

החלטתי ללכת על ספידו כחול, קטן מאוד, אולי קטן מידי, אבל שימותו כולם, ככה אני מת על עצמי. מבחינתי לעלות ערום לבמה אם היה אפשר.

ביום של התחרות הגעתי יחסית מוקדם, לבדוק את המתחרים, אולי הם יפתיעו. אחד אחד הם נבהלו, ברגע שראו אותי כבר הבינו, הם הפסידו מראש. הלכתי לדוכן ההרשמה וביקשתי את המספר היחידי שמתאים לי – 1.

בחדר ההלבשה החלפתי לספידו שלי, מרחו את כולי בשמן, ידיים, חזה, כתפיים, צוואר, הכל.

כשהתחרות מתחילה אני נעמד מול המראה, מסתכל על עצמי, כולי חרמן מת רק מלראות את עצמי ככה. תחרות ראשונה, דמיינתי שאני אנצח בקלות אבל לא בכזה פער, האחרים נראים כמו ילדים קטנים. קוראים בשם שלי, אני יוצא לבמה ואני שומע את הנשימה של כולם נעתקת. מלא מצלמות, פלאשים וכל העיניים עליי. זה השיא שלי, זאת הפנטזיה שלי, אני על הבמה, מול כולם, כל המבטים עליי ואני עושה שרירים ומנפח כל חלק שרק אפשרי להבליט בגוף שלי. אני רואה את המבטים של כולם ומתחרמן מעצמי בצורה מפחידה. הזין שלי נעמד ונהיה קשה כמו אבן! מזל שסידרתי אותו לפני העלייה לבמה, זה היה יכול להיות מביך לאחרים, לא שלי אכפת.

קוראים למתמודד השני ואני נעמד בצד שמאל, ממשיך לנפח כל שריר בגוף שלי, הזין שלי כולו ענק מהחרמנות שאני חווה מעצמי ומהסיטואציה!

ואז אני רואה אותה – חולצה קצרה עם מחשוף גדול שמבליט ציצים מושלמים, מכנס קצר קצר וחוטיני מציץ שאלוהים ישמור אותי, נכנס לחריץ של טוסיק עסיסי שאני כל כך רוצה לטרוף!

אני רואה אותה והכל נהיה חשוך מסביבי ומסביבה. אני רואה מבט שובב, חיוך זדוני שמצביע רק על דבר אחד, אני – רוצה – אותך – בתוכי – עכשיו. לזמן שהרגיש לי כמו נצח הכל נהיה שקט. אני מסתכל לה בעיניים והיא מסתכלת על כולי, קולטת כמה אני מתחרמן מעצמי ומהסיטואציה ועמוק בפנים היא יודעת שאני גם מתחרמן ממנה, איך אפשר שלא?

אני פתאום שומע את הקהל צועק וקונפטי בכל מקום, לא שמתי לב בכלל ומכריזים על הזוכים. זה גם לא עניין אותי, אני כבר ידעתי שניצחתי עוד לפני שנכנסתי לבניין, אבל משהו ברגע הזה שהיה לי איתה היפנט אותי. לקחתי את הפרס, התקדמתי לקצה קצה קצה של הבמה, נעמדתי מול כולם והראתי להם מה אני באמת שווה. נכנסתי לאווירה ולסיטואציה ולשנייה הורדתי את העיניים שלי ממנה, מחולת השרירים שלי, היהלום השני הכי מלוטש שראיתי בחיי, כמעט כמעט כמוני.

כשהסתכלתי חזרה כבר לא ראיתי אותה. היא נעלמה לי בקהל. רציתי למצוא אותה, לראות את כולה כמו שהיא ראתה את כולי. לשבור אותה, לפרק אותה, לתפוס אותה, להשעין אותה על הקיר ולתת בה עבודה כפי שמעולם לא נתנו בה.

אחרי התחרות נשארתי לבוש כמו שאני, ירדתי לקהל לחפש אותה ולא מצאתי, היא הלכה הביתה כנראה. חזרתי לחדר ההלבשה, החלפתי בגדים ויצאתי לחניון. כמו משמיים בדיוק כשבאתי לצאת לחניון ראיתי אותה. ראיתי אותה מאחורה, עם הגב אלי, תחת כזה אני אזהה בכל מקום, בכל מצב ולעולם לא אשכח. הלכתי מאחוריה בזהירות, היא דיברה עם שתי חברות. נעמדתי מאחוריה, כולי ענק לעומתה ונתקעתי בה עם החזה קצת. היא הסתובבה אליי ואפילו לא הופתעה. היא ידעה שאני אמצא אותה, לא היה לה ספק בכלל שאנחנו הולכים היום הביתה ביחד.

שאלתי אם היא פנויה, האם יש לה חבר, היא אמרה שלא והסמיקה. אני רואה שהיא מסמיקה, הגיוני. אני עומד לידה. אני אומר ״אני אשמח לראות עוד ממך, את מוזמנת אלי. אקפיץ אותך הביתה מתי שרק תרצי״.

אנחנו נכנסים לרכב, היא מתיישבת במושב ליד הנהג.
אנחנו מתחילים בנסיעה ומגלגלים שיחה.
“ראיתי אותך מסתכלת עלי רטובה לגמרי”.
“אתה בהחלט צודק, אני חולת שרירים בקטע מפחיד, סוג של פטיש שלי שמעולם לא הבנתי”
“הגיוני שתרצי ללכת איתי הביתה” אני אומר תוך כדי שאני מוריד את החולצה בזמן נהיגה, “לא סתם זכיתי מקום ראשון”.

אחרי שהורדתי חולצה אני כבר יודע שאין לה סיכוי, היא שלי עוד מהרגע שהמבטים שלנו ננעלו כשהייתי על הבמה. היא מעבירה את הידיים על הגוף שלי, על קוביות הברזל בבטן, על השרירים בידיים, על הכתפיים ועל החזה שלי ומתנשמת בכבדות. היא מתחילה להתחמם. יד אחת שלה על הגוף שלי ויד שנייה שלה על הגוף שלה, יורדת מהחזה שלה לכיוון הבטן ויותר למטה, מורידה קצת את המכנסיים שלה ומתחילה לגעת בעצמה.

אני פותח קצת את הרגליים והיא מכניסה יד למכנסיים שלי, מרגישה כמה אני אבן ומתחרמן מהסיטואציה בדיוק כמוה. היא ממשיכה לגעת בי ובשרירים הענקיים שלי כל הדרך. מתחילה להזיז את האגן שלה קדימה ואחורה, מדמיינת מה מישהו עם גוף כמו שלי יכול לעשות לה. היא מתנשמת כולה, מלקקת את השפתיים עם הלשון, גונחת וגומרת.. ככה, באוטו, רק מלגעת בי.

אנחנו מגיעים לבניין, עולים למעלה ונכנסים לסלון. הבגדים מזמן לא עלינו כבר מהשנייה שנכנסנו לדירה.

אני רואה אותה ערומה לגמרי. גוף אגדי שאין שני לו מלבדי. היא ממשיכה לגעת בי ואני מתחרמן כולי, מת לתפוס ולשבור אותה אבל אני נותן לה את הזמן שלה, את העונג שלה, אני משעין אותה על הקיר ושם קצת מהמשקל שלי עליה. היא תופסת לי את הזין, יורדת על הברכיים ובולעת אותי, הזין בפה, הידיים שלה על הקוביות שלי, הכוס שלה בוער, אני תופס אותה ומרים אותה לעמידה שוב. אני מצווה עליה לגמור, ככה, כשאני מולה, לא נוגע בה, הידיים שלה עליי, על כולי. היא מנשקת, מלקקת ונושכת את כל השרירים הענקיים שלי, כולי מלא ביטחון. היא מעבירה ידיים על החזה שלי, הבטן והזין, משם לכוס שלה ולדגדגן שלה, זאת בדיוק הפנטזיה שלה, היא לא מאמינה שכל זה קורה ובלי לשים לב בכלל היא מגיעה לאורגזמה ומשפריצה על הרצפה.. נוזלת ורטובה כולה.

הוספה למועדפים שלי