“כנסי למשרד שלי” אני מצווה עליה בטלפון הנייח המונח על שולחן הישיבות במשרד שלי.
“כן אדוני” אני נהנה לשמוע את הציות שלה וממתין, קצר רוח, יודע שאני לא אוכל להחזיק את עצמי יותר מדי זמן. דלת המשרד שלי נפתחת לרווחה ואני מרים את עיניי אליה, לא יכול להתעלם מהגוף הנהדר שלה והשדיים הגדולים שכמעט נשפכים החוצה מתוך החולצה המכופתרת הלבנה שלה. אני רואה את חזיית התחרה השחורה מבעד לחולצה, מרגיש כאילו היא עושה את זה על מנת לגרום לי להתחרמן. השיער החום הכהה שלה מונח על כתפייה בחושניות, והעיניים הירוקות שלה מביטות בי בתחינה. אני נשבע שאני יכול לשמוע אותה אומרת לי לזיין אותה.
אני מתרומם מכסאי וצועד לכיוונה, מביט בפרצוף המעט מבוהל שלה. אני מיד סוגר את הדלת מאחוריה, לא משאיר לה זמן לחשוב.
“אני צריך להיות בתוכך, עכשיו.” אני אומר לה, שם לב לדרך שבה היא מביטה בעיניים הכחולות שלי. ההנהון שלה נותן לי אישור לקרוע ממנה את החולצה הלבנה, שמפרידה ביני ובין החזה המושלם שלה.
היא יודעת שאני צריך שליטה, שאני חייב להיות תמיד בקונטרול. היא יודעת שאני לא נותן לה לדבר או להביע את דעתה בזמן שאני תובע בעלות על הגוף היקר שלה. אני נע בתשוקה עזה לעבר שולחן העץ הגדול שבמרכז משרדי, מרים את הגוף הקליל שלה וזורק אותו אל המרכז. יודע שאם היתה יכולה לדבר היא בוודאי היתה זועקת מכאב מהמכה שקיבלה בישבנה. אני פותח מעט באגרסיביות את רוכסן מכנסיה השחורים שהדגישו את הישבן שלה בצורה נפלאה. המכנסיים שלה מוצאים את דרכם אל מחוץ למשוואה במהירות, וכך גם תחתוני התחרה השחורים שלגופה שאותם אני מסיר במשיכה קטנה.
ערומה לנגד עיניי, אני יודע שאני צריך לזיין אותה עד שתצרח את שמי בכל בניין המשרדים שלי. אני פותח את כפתור מכנסיי ומסלק אותם, כדי שלא יפריעו לי. אני לא מבקש רשות לפני שאני עולה על שולחן העץ, מפשק לה את הרגליים בכוחניות, וממהר לדחוף את איבר מיני לתוך הכוס הצר שלה. הזעקה שלה מענגת אותי אבל אני יודע שהיא תצטרך לשלם על כך שפתחה את פיה. אני סותם את הפה שלה עם כף ידי ומבחין בבהלה שבעיניה, מתענג על כך.
אני דוחף את עצמי עמוק יותר, לא יודע לאן אצליח להגיע, מרגיש את הקושי שלה ואת הצורך שלה לצעוק, אבל אני לא יכול לאבד את השליטה עליה. בעזרת היד השניה שלי אני צובט את הפטמה שלה מבעד לחזיית התחרה השחורה, מה שגורר תזוזה מצדה. היא מניעה את הגוף שלה כלפיי וזזה כמו שלא עשתה מעולם. הידיים שלה מונחות על שולחן העץ אבל הגוף שלה נותן לי לחדור לתוכה עוד ועוד, כאילו היא מעולם לא תגמר.
היא רועדת תחתיי.
אני נהנה מההרגשה של הכוח שלי על הגוף הקטן והשברירי שלה. אני מכיר את הגוף שלה מספיק טוב כדי לדעת שהכיווצים שלה מסמנים שהיא מאוד קרובה לאורגזמה.
“עוד לא.” אני אומר לה, נע בחוזקה, מקשה עליה להתאפק. היא לא תגמור כל עוד אני לא אעשה זאת. אני מרגיש את השפיכה הקרובה מאוד שלי, יודע שהיא בקושי יכולה לנשום. אני יודע שהיא לא תצליח להתאפק מספיק זמן בעבורי, אז אני מקרב את עצמי לגמירה מלאה.
“את יכולה לגמור.” בתוך רגע אחד אני מרגיש את הדרך שבה היא גומרת, רועדת כולה ומתנשפת כאילו רצה מרתון שלם. אני מוציא את עצמי ממנה, מניח לה להתעשת מהסקס הסוער שלנו. העיניים שלה לא מביטות בי, אלא בתקרה, היא יודעת שהיא לא יכולה להישאר פה יותר מדי זמן. אני לובש את המכנסיים שלי במהירות, צופה בה מתרוממת מהשולחן, לובשת בזריזות את הבגדים שאיתם נכנסה לחדר. היא מחייכת אליי חיוך רחב, מעין אמירת תודה על האורגזמה המדהימה שהענקתי לה. אני מהנהן ומסמן לה לצאת מהמשרד שלי.
“דרך אגב אדוני,” היא מסתובבת רגע לפני שהיא יוצאת מדלת המשרד הפתוחה. “אשתך ציינה שמגיעים אליכם אורחים לארוחת ערב, היא ביקשה שלא תאמץ את עצמך יותר מדי.” אני מבחין בגיחוך שלה, יודע שהיא שמחה לעשות את זה בדיוק באותה מידה שאני שמח.
