משפיל שאתה לא נהנה להשפיל אותי

מה שווה כל "השליטה" הזו אם אתה חסר אונים מול הכשרון הנשי לשגע ולהטריף את השכל ולהיות בלתי מובנת גם כשאתה חושב שכבר הבנת ו"השתלטת"?

א' פתיחה

שישי בצהריים, חוזר מרכיבה ארוכה ביום חמסין של תכלת עזה. חיכתה על הכורסא בחצר הפנימית, בכותונת כנדרש.
רואה שמיישרת הכותונת.

"מה את עושה"?
"הכנתי לך את התחת כנדרש"

מסמן עם האצבע והיא מסתובבת ומפשילה את הכותונת, מבליטה התחת ומפשקת את עגבותיה עם ידיה.

תופש שיערה בשמאלי ומכניס שתי אצבעות לפה "תרטיבי" והיא מלקקת, מוצצת ומריירת. ללא מילים כלל אני מכניס לה אצבע לתחת, ללא רחמים – נכנס בקלות – נראה לי שהשקרנית שימנה אותו מראש. בכל זאת כאב לה, כמו שהיא אוהבת. עכשיו דוחף שתיים – כואב לה באמת אבל לא מעיזה להשמיע קול – אנחנו בחצר.

"תודה מאסטר", "פתוח, אבל לא מספיק…" ומפליק לה שתיים בכל הכוח בישבן. אוחז בשיערה ומושך אותה לבית.

ב' על עור איטלקי משובח ובירה עם מלוח

ישוב קטן, חום של צהריים, שקט מאד, הבורגנות נחה. אני לא מתכונן לנוח.

הבנדנה ספוגה זיעה. הרגליים לוהטות במגפיים הכבדים, נכנס, מוריד את מעיל הרכיבה, מסיר את הקסדה, מתיישב בכורסא. "בירה" – היא נגשת להביא לי, "שימי בפריזר ותביאי את התחת לכאן". נחפזת לציית ונכנסת לפוזיציה. אני מבלה את הדקות הקרובות בחפירה בתחת ובכוס הרטוב והתפוח שלה.
"אני רוצה לגמור״ היא אומרת.
"לא. תביאי בירה".
הבקבוק קר מאד.
"תתקרבי עוד"
מפשק את הכוס החם והרטוב שלה ומכניס שליש בקבוק – היא קופצת – מתנצלת וחוזרת להתישב עליו.

מחכה דקה, שולף ויונק בירה לא מסוננת עם ניחוח כוס משובח. בינתיים היא ממתינה.
"היה חם היום זונה שלי"
היא מבינה ומנסה להוריד את מגף הרכיבה הכבד, מעור איטלקי משובח.
"פאתטית אחת, תסתובבי ותאחזי בו בין הרגליים".
דוחף עם הרגל השנייה את התחת שלה – והנה הוא ירד והיא עפה לרצפה.

ג' מאושרת

מתישבת למרגלותי, מפשיטה ומורידה את הגרביים הכבדות ומסניפה בתאווה. נועצת בי מבט ומוצצת את בוהן ימין. אוחזת בכף הרגל ומתחילה ללקק בין האצבעות, מסניפה ומלקקת, נאנחת ומלקקת, שולחת יד לצבוט עצמה בפיטמה, סטירה חזקה והיא מפסיקה. עוברת לקשת ולעקב, מלקקת ונושכת בעור הקשה. תענוג, מתחיל לעמוד לי אבל מפגין כוח רצון "שולטני".

"עכשיו צד שני זונה יפה שלי.." אני רואה את אכזבתה שהכנסתי מחמאה, באמת לא מקצועי מצידי.. מה יהיה? תופס בפטמתה מבעד לבגד, מתבונן בעיניה ולוחץ, לוחץ עוד והיא מתאפקת, עוד וזעקת כאב בורחת לה, מבטה מושפל וכואב ועלוב ואני מזהה בת שחוק קטנה של אושר בקצה שפתיה. בתנועה זריזה פושטת את הכותונת, תופסת ברגל השנייה ומסניפה ומלקקת, מוצצת ומורחת את כף הרגל על שדיה, מאושרת. מעבירה לשון בין כל האצבעות, מוצצת ומריירת בטירוף "תודה מאסטר, אני כל כך אוהבת."
"אם לא היית זונה מטומטמת עם פרנציפים, הייתי מוזג קצת בירה קרה על הרגל שיהיה לך מעניין."
אבל יש לה עקרונות, היא לא שותה אלכוהול ולא אוכלת סוכר ולא ככה ולא ככה.

היא זוחלת בין רגלי הפשוקות, מניחה ראש על חזי ואני מלטף את שיערה ופניה. חמודה הזונה האהובה שלי. מתפתלת וקוברת ראשה בבית השחי שלי. "אני צריכה עוד" היא לוחשת בגרון ניכר.

ג' "אם פוגרום אז פוגרום"

כנראה שליטפתי יותר מדי.. "משפיל שאתה לא נהנה להשפיל אותי, תעשה יותר, תתעמר בי.." היא מרימה קול מפונק וקוברת את ראשה בבית שחיי ונושמת, בשקט ועמוק. אני מתעורר מנמנומי. אמאל'ה, איזה פסיכית, "עכשיו אצטרך באמת להעניש אותך"

תופס בצווארה ומשכיב אותה על הרצפה, עומד מעליה ועובר על גופה עם כף רגלי, לוחץ את צווארה והיא גונחת. מתכופף ומקפל אותה לתנוחת עובר ומחזיק בה חזק שלא תזוז. נלחמת ואין לי סבלנות למשחקים, לפעמים היא שוכחת כמה אני יותר חזק ממנה פיסית. 100 ק"ג של עשרים שנות אימונים עם ברזל מול 55 ק"ג רכים ונעימים. אני כועס, כי היא מעצבנת אותי באמת. מנסה להיאבק ולהתפתל אבל אני מחזיק חזק. כשמשתוללת מדי – מהדק ומהדק עוד עד שכואב לה ואומרת את המילה. כך עברו להן עשר דקות שקטות בהן שומעים רק את האנחות שלה והנשימות שלי.

היא מזיעה.
ואני מזיע.
לבסוף מתרצה ומרפה, מסתכלת בי באהבה גדולה, במבט מבקש.
מבקש כאב.
מבקש חופש.
מבקש שחרור מאסופת החוקים, כללים ותקנות לפיהם מנהלת את חייה.
משכיב אותה על בטנה על האריחים הגדולים.
דורך על גבה, יודע שמכאיב לה בשדיים.
היא אוהבת כאב בשדיים. אני אוהב להכאיב בשדיים. אידיליה. למי אספר? אולי לכם?
דורך עוד, כואב לה והיא מתחילה להתחנן. אני נזכר בבירה, לנשק אותה עם בירה אסור, זה "גבולות". מעניין עם היא יודעת שאלכוהול נספג גם דרך התחת.. "טוב כלבה טפשה אם את לא שותה אלכוהול מהפה אז תקבלי בתחת" אני לוחש והיא ללא אומר שולחת ידיים ומפשקת.

נותר שליש, בלטיקה, בקבוק גדול. משחק בתנועות מעגליות ודוחף,  5 ס"מ בפנים ,משחק עם הבקבוק הלוך וחזור ויש שם איזו פעולת יניקה. "יש לך בירה בתחת זונה שלי" "כן אני רוצה להיות זונת התחת שלך.. אהובי".

מוציא.
מחכה.

שפריץ קטן של בירה יוצא לה מהתחת והיא נבהלת ומתחילה לבכות, מתבישת להסתכל עלי.
"זה רק בירה זונה טפשה". מרים אותה בצוואר וגורר אותה למקלחת. שבי על הספסל.

היא יושבת, רפויה, מפושקת, שתי סטירות לשדיים מקפיצות אותה.

"תחפני"
היא בוכה.

עוד שתיים והיא מיבבת אבל חופנת. מכוון לצווארה היפה והשתן זולג בכמה ערוצים סביב שדיה וחולף בדרכו מטה על הכוס החשוף. בעיניים עצומות לרווחה היא מעסה את שדיה בתנועות מעגליות שמחרמנות אותי ממש. נשארה טיפה אחרונה בקצה הזין. תופס אותה בכוח ומכניס לה את הזין לפה. היא שונאת את זה אבל "אם פוגרום אז פוגרום" ואני לא מוותר.

נכנעת.

מתחילה למצוץ ואני הולך וגדל, כלומר לא אני אלא הזין ולא אין בינינו זהות ואני יודע לחשוב לבד.. אבל סטיתי מן העיקר.
אין לי סבלנות – "תפתחי את הפה" ואני מאונן ושופך לפיה. "ועכשיו תירקי  את זה על השדיים ותמרחי."

היא במקום אחר.. ולוחשת "עוד…"
תופס בשיערה ומפליק לה 6-7 סטירות חזקות על השדיים המרוחים בשתן, זיעה וזרע.

צורחת ומתחננת.
ואומרת את המילה.

היא גמורה (אין לה כושר גופני – בהזדמנות אעשה לה שיעור כושר – אבל זה סיפור אחר).

אני עוזר לה לרדת לרצפת המקלחת, יושבת אסופה ומחובקת ברכיים. אני פותח זרם פושר, יושב על הספסל ומתבונן באישה הזו, האישה שלי במשך כמה רגעים.  רגעים שקטים מאד.

ללא אומר שולחת יד, יודעת שאני שם בשבילה ואני מרים אותה ומתחיל לסבן אותה ברחמים ובאהבה בכל הגוף, בכל חור ונקיק. מסבן אצבע ומנקה לה את התחת מבפנים, עובר למים חמים מאד ושוטף אותה לגמרי.

עוטף אותה במגבת גדולה (שונא חלוקים), משכיב אותה על המיטה והיא רפויה ועדינה. מרוצה מעצמה.
בזריזות משמן את כולה, דוחפת את אגנה לעומת אצבעי "תן לי קצת בתחת אהובי?"

רציתי אבל אז נזכרתי שיט, עוד פעם נשאר לי לנקות, אני "מה-זה" שולט לא מתוחכם, צריך לשלב את הנקיון לסצנה.
אז ירדתי לנקות, ואני שונא לנקות.

ובא לי היצר שוב.
עולה לחדר.

הפרינציפסה ישנה.
אני חושב שאכנס לה לתחת בהפתעה.